סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים
חמישי, 16 אוגוסט 2018 03:27

לא רק בעברית

הספרייה שמחה מאוד לבשר על שילוב מאמרים בערבית במפתח המאמרים (IHP).
במסגרת הפרויקט החל צוות המפתח להכניס למאגר המידע כתבי-עת בשפה הערבית שיוצאים לאור בארץ. יש לציין כי כתבי-העת בערבית היוצאים לאור בישראל אינם ממופתחים ואינם מאונדקסים באף פלטפורמה אחרת. הפרויקט החל בפיילוט עם כתב-העת "אל-כרמל" בהוצאת החוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה, בניסיון לבחון את תהליכי העבודה הנחוצים לשם כך. העובדה שהמאמרים כתובים בשפה הערבית הציבה אתגרים לא פשוטים והקשתה על שילובם במאגר שרוב התכנים בו הם בעברית. נדרשו התאמות רבות כדי שהמידע בשפות השונות יוצג נכון ויהיה ברור וקריא. בשל שילוב השפות נוצר צורך בשינוי כיוון השפה והוספת מידע באנגלית. בעקבות ההצלחה בשילוב "אל-כרמל" במאגר, הוחלט להרחיב את הפרוייקט לשבעה כתבי- עת נוספים בערבית שיוצאים לאור בארץ והם מחקריים ושפיטים. במקביל נעשתה פניה לות"ת והתקבל אישור עקרוני לכלול במודל התקצוב כתבי עת המתפרסמים בשפה הערבית ועומדים בקריטריונים. כתבי-עת אלו יכללו מעתה בדו"ח ששולחת הספרייה למודל התקצוב של ות"ת.

ihp-arabic
red bullet מימין לשמאל: יריב, נטע, מרי ומנהל יחד עם חלק מהחוברות בערבית




    ארכיון צוקרמן

הספרייה החלה בתהליך קליטת ארכיון הצילום של איתמר צוקרמן (נ. 1938, תל אביב) מחלוצי צילום הפרסום בישראל.

צוקרמן למד צילום בניו יורק בראשית שנות ה-60. עם שובו לישראל, בשנת 1965, תקופה של משבר כלכלי עמוק, עבד בסטודיו מזדמן ולאחר מכן בשנים 1969-1967 עבד עם חבר קולגה, גברא מנדיל. בשנת 1969 רכש לעצמו סטודיו ברחוב מאפו 28 בתל אביב. בשנים הראשונות לפעילותו חלק את הסטודיו עם צלם האופנה פורץ הדרך פיטר הרצוג. צוקרמן נמשך לצילום אובייקטים, בחר שלא לעסוק באופנה והחל לגבש את דרכו המקצועית כצלם פרסומת. לאחר שהרצוג עזב את ישראל, בשנת 1973, נשאר הסטודיו שברחוב מאפו בבעלותו המלאה והוא המשיך לפעול בו עד לסגירתו בשנת 2017.

לאורך שנות ה-70 וה-80 יצר צוקרמן מאות הפקות צילום הן עבור חברות מסחריות כמו למשל, קוקה קולה, שטראוס, תנובה, אסם, ויטה, אס, תנו-הוד, תיא, כרמל מזרחי, פנז'אל, ליוויס וסיטיזן, והן עבור מוסדות וארגונים מרכזיים בישראל: חברות בניה, ביטוח ורכב, בנקים, השקם, התעשייה הקיבוצית ועוד. בנוסף לכך צילם עשרות עטיפות לתקליטים, ספרי בישול רבים ושורה ארוכה של ידוענים שדיוקנאותיהם שולבו בפרסומות.

צוקרמן הפך לאחד מצלמי הפרסום החשובים והמוערכים בתחום והיה חוליה מרכזית בשוק הפרסום המקומי המתפתח. הוא עבד עם משרדי הפרסום המובילים שהחלו לצמוח בישראל והיה אחד מחבורה מצומצמת של צלמי פרסומת שליוו את תהליכי צמיחתו של המשק הישראלי וניסחו אותם חזותית.

בשנים שלפני חדירת הצילום הדיגיטלי והתוכנות לעיבוד תמונה צילומי פרסומת של אובייקטים, עם דוגמנים או בלעדיהם, חייבו תהליכי תכנון והפקה מורכבים. מקצועות כמו ארט-דירקטור וסטייליסט עדיין לא היו בנמצא בישראל. צלמי הפרסומת שפעלו באותן שנים נדרשו לא רק לצלם אלא גם לפתח קונספט צילומי, להשיג את הדוגמנים והאביזרים ולעצב את הסט. חלק גדול מתהליך הצילום כרוך היה ביצירת אפקטים מיוחדים של אור וצל ובמציאת פתרונות טכניים יצירתיים למשל, להשתקפות של בבואה בזגוגית משקפיים, או ללכידת האד הקל הנפלט עם פתיחת בקבוק משקה קר, לגלידה שלא תימס, או לאובייקט מושהה באוויר, אפקטים שמושגים כיום במהירות ובקלות באמצעות עיבוד דיגיטלי.

פעולת הצילום באותן שנים הייתה חומרית מאד וכללה פילם, ניירות צילום, חומרי פיתוח ובמידת הצורך ריטוש ידני. התוצאה שלה לא הייתה מידית ונדרש היה להמתין פרק זמן של שעות, במקרה של פיתוח עצמי של תצלומי שחור/לבן, או של ימים, במקרה של פיתוח במעבדה של תצלומי צבע, על מנת לדעת אם הצילום עלה יפה. האחריות שהוטלה על כתפי הצלם בפרויקטים פרסומיים שהושקעו בהם תקציבי ענק היתה עצומה. צוקרמן עבד עם מצלמת הסלבלד 6/6 ובעיקר עם מצלמה טכנית SINAR ואת תצלומי שחור/לבן הוא פיתח והדפיס בעצמו במעבדה שבסטודיו.

גוף העבודה של צוקרמן נסרק, ממוין ומקוטלג בימים אלה בספרייה במסגרת פעולות שיזמה הספרייה לרגל שנת ה-70 של מדינת ישראל. עיתוי חגיגי ומיוחד זה הוא הזדמנות לחשוב מחדש על הפוטנציאל המחקרי הגלום בארכיונים פרטיים ועל יכולתם לפתוח נקודות מבט שהיו עד כה עלומות, להעשיר את חומרי המחקר של הספרייה ואף לזמן קריאות אינטרדיסציפלינריות שלהם.

גוף עבודה זה הוא פרק חשוב בסיפור שעדיין לא סופר – סיפור צמיחת צילום הפרסומת בישראל. החומרים יעמדו לשירותם של חוקרים ואמנים המבקשים להתחקות אחר ההיסטוריה של תחום זה ואחר הזיקות הקיימות בינו לבין השינויים הטכנולוגיים, החברתיים, הכלכליים והפוליטיים שהתחוללו בישראל משלהי שנות ה-60 ועד שנות ה-2000.

תודה רבה לפרופ' שרון פוליאקין על הסיוע בקבלת התרומה.

red bullet ד"ר אסנת צוקרמן רכטר

תמונות נוספות כאן

שלמה ארצי



שמי חנה יריב, גדלתי כילדה בשכונת תל חנן בעיר נשר ותמיד סיפרו לי שנשר נוסדה ב-1925.

שנה זאת הופיעה בפרסומים של המועצה המקומית נשר. תל חנן הייתה אחת משכונותיה יחד עם גבעת נשר, בן דור (בילדותי קראנו לה חוואסה) ושכונת הצריפים הוותיקה נשר משני צידי הכביש לעמק יזרעאל ליד בית החרושת למלט נשר. כילדה שלמדה בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 בבית ספר "ישורון" בתל-חנן, שנת 1925 נראתה לי מספיק רחוקה ומאד מזמן. את האבק של ארובות נשר כולנו הכרנו, וגם את אגמי המים של בית החרושת שקראנו להם "מחפרים". כילדה הלכתי עם אבי בשבת לבית הכנסת בשכונת נשר הוותיקה וגם הספרייה שלי הייתה באחד הצריפים של נשר במקום בו שוכן היום אצטדיון נשר. 

שער של חוברת שהוציאה המועצה המקומית נשר בשנת 1967 במלאת 15 שנים למועצה


שער חוברת שהוציאה המועצה המקומית נשר בשנת 1967 במלאת 15 שנים למועצה שנוסדה בשנת 1952. יש לשים לב לספרה 1 של המספר 15 המופיעה בצורת ארובה. כך התייחסו אז במועצה לבית החרושת, הוא היה כה חשוב ובתודעה של פרנסי העיר. לכן לדעתי שנת 1925 נקבעה כשנת הקמה, כי זו השנה שבית החרושת החל להפיק מלט.

ב-3.5.09 לאחר יציאתי לגמלאות, התחלתי לערוך בוויקיפדיה העברית. בין הערכים הראשונים שכתבתי היה הערך על שכונת תל חנן שבה גדלתי. העריכה הראשונה שלי בערך על העיר נשר נעשתה ב-26.5.09. כל שעשיתי היה לקשר לערך תל חנן אותו כתבתי. באותה עת בוויקיפדיה העברית היה כתוב שנשר נוסדה ב-1925 וכי שכונת תל חנן צורפה לנשר ב-1954. בדצמבר 2009 החלפתי מספר תמונות בערך, אבל הערך עצמו לא השתנה מבחינת תוכנו. הרחבתי קצת את הערך בינואר ובתחילת פברואר 2010. ב-14.2.10, החלטתי להתלבש סופית על הערך ולהרחיבו הרחבה משמעותית והוספתי לו תבנית בעבודה. עבדתי על הערך בחודשים פברואר-מאי 2010, קראתי חומר רב, וב-17 במאי 2010, הסרתי את תבנית בעבודה.

הערך כלל כ-127,405 בתים (פי 12.4 מגודלו כשהתחלתי להרחיבו), ובפתיח היה כתוב שהעיר נוסדה ב-1924. תוך כדי עבודה על הערך נשר, יצרתי גם ערכים נפרדים לשכונת בן-דור וגבעת נשר. את השינוי של שנת ההקמה מ-1925 ל-1924, הכנסתי ב-9.3.10 עם תקציר עריכה "הצריפים הראשונים נבנו ב-1924 ולא 1925", זאת לאחר שקראתי חומר רב והיה ברור מהמקורות שתוך כדי הקמת בית החרושת (בין ספטמבר 1923 לאוקטובר 1925) הוקמה קהילה והיו צריפים ותושבים, ומוסדות יישוביים, ולכן לא נכון היה לכתוב שנשר הוקמה ב-1925 במועד בו הסתיימה בניית בית החרושת למלט. להערכתי ראשי היישוב נשר קבעו את שנת 1925 כשנת הקמה של היישוב, בגלל שבעברם הם היו פועלי בית החרושת, וסיום הקמת בית החרושת היה אירוע מכונן בחיי התושבים, שבו הובטחה להם עבודה גם לאחר השלמת בניית בית החרושת. גם לאחר הורדת תבנית בעבודה המשכתי לעבוד על הערך יחד עם עורכים נוספים וב-8 ביוני 2010 הערך הפך לערך מומלץ, כששנת ההקמה היא 1924.

הייחוד בהקמת היישוב נשר היה שזה ישוב שנוסד לא כהחלטה מסודרת כמו למשל קיבוץ יגור (שמתיישביו הראשונים גרו בחושות של "סלמייה" של בית חרושת נשר), נהלל, או נהרייה, אלא כהתארגנות ספונטנית של פועלי בית החרושת שלא רצו ללכת ברגל מיד יום מחיפה לבית חרושת מרחק הליכה גדול, כשהם עוברים דרך הכפר בלד א-שייח' (היום שכונת תל חנן). במהלך שנת 2014, בעקבות התארגנות מספר תושבי נשר לקבוצה שקראנו לה "נאמני מורשת נשר", חידשתי את התעניינותי בנושא שנת ההקמה המדויקת של העיר נשר. הספרים שעמדו לרשותי היה הספר על בית החרושת נשר שאת המחקר עליו עשה הסופר ישראל לרמן שעבד בבית החרושת, "המלט ויוצריו – נשר ביובלו, מפעלי מלט פורטלנד ישראליים נשר" שיצא ב-1976 הספר של אהרון קמינקר שעבד בבית החרושת שנים רבות מיום היווסדו, "השכונה בצל ארובות העשן " שיצא בחיפה ב-1978, ועוד מספר מחקרים ופרסומים כמו מחקרה של פרופ' דבורה ברנשטיין " נשר יהודים וערבים במפעל" שיצא בקתדרה ב-1995. כל מה שיצא על העיר נשר ושכונותיה בכל ספר שהוא, קראתי, וגם דאגתי שרובו יצטרף לספרייה הפרטית שלי.

בקבוצת "נאמני מורשת נשר" עצמה התעורר הוויכוח לגבי שנת היסוד של נשר, כדי לפתור את בעיית הוויכוח בקבוצה שלא קיבלה את דעתי, הצעתי לפנות לאנשי אקדמיה ולקבל חוות דעת מקצועית. פרופ' דבורה ברנשטיין חזרה אלינו היא ביקשה ממני שאשלח לה חלקים מספרו של קמינקר "השכונה בצל ארובות העשן" אותו הכירה. ולאחר מכן ב-14.9.14 היא כתבה לי את המכתב הבא:

שלום רב
שמחתי לקבל ממך קטעים מספרו של א. קמינקר – השכונה בצל הארובות. קראתי לפני לא מעט שנים את החוברת במלואה והעמודים ששלחת עזרו לי להיזכר בעיקרי הדברים.
שאלתך בדבר שנת הקמת היישוב, לצורך הנצחתו במוזיאון של הישוב, הינה מעניינת וחשובה. הקשר הקרוב ביותר בין המפעל לבין היישוב מעלה שאלות לגבי התזמון. האם לזהות את הקמת היישוב עם המפעל או לבחון אותו בפני עצמו. אין ספק שהקמת היישוב הייתה קשורה להקמת בית חרושת נשר. בניית בית החרושת החלה בשנת 1923 ובמקביל הוקמו צריפים ראשונים עבור העובדים. עם זאת, היישוב 'נשר' איננו התגלמות של המפעל, אלא יישוב שצמח מאותם צריפים ראשונים, תוך רציפות מרשימה והתפתח ליישוב בפני עצמו. האבחנה בין הישוב, או בימים הראשונים, השכונה, לבין בית החרושת ברורה גם בספרו של קמינקר. לדוגמא - "שכונתנו הקטנה שעושה את צעדיה הראשונים על אדמת הטרשים בצילו של בית החרושת העתיד לשמש מנוף כביר לבנין הארץ." (עמ' 30) בצילו אמנם, אך במובחן ממנו. ובכן ישנה שכונה וישנו בית חרושת. כבר לגבי השנים הראשונות אפשר להמחיש את השוני בין עניני השכונה לפעולתו של המפעל. בבית החרושת – עבדו הפועלים בהקמת המפעל בתקווה כי יועסקו בו גם לאחר שיתחיל ייצור המלט. במקביל בשכונה התקיימה פעילות אחרת – בניית צריפים נוספים, מקלחות, תנורים וכיו"ב. במקרה הראשון הוקמה תשתית לייצור מלט, במקרה השני (בשכונה) הוקמה תשתית של חיים קהילתיים. יש לזכור כי בבית החרושת עבדו בעיקר, ואולי רק, הגברים. ואילו ב'שכונה', שהלכה והתרחבה עם השנים, חיו רווקים, אבל גם משפחות, נשים וילדים.
ואסכם, אם כוונתכם להקים מוזיאון של היישוב נשר, הרי אין לי ספק כי יש להתחיל בהקמת הצריפים ולעקוב אחרי הקהילה שצמחה בשכונת הצריפים ואחרי האופן שצריפים אלה הפכו עם הזמן ליישוב מגוון שפיתח חיי קהילה עשירים.
בברכה 

פרופ' דבורה ברנשטיין
החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה 
אוניברסיטת חיפה 

בהמשך ב-14.9.14 בשעה 18:50, הוסיפה את התוספת הבאה:
לחנה שלום
אבהיר שוב
כפי שכתבתי להבנתי יש לקבוע את הקמת נשר על פי צמיחתה של קהילה ולא על פי תהליכי הייצור של המלט.
הקהילה מתחילה בשכונת הצריפים, כפי שמפורט באופן כל כך ברור ושובה לב בחוברת של קמינקר. היות ובניית המפעל החלה בספטמבר 1923 אין לי כל ידיעה אם הצריפים כבר היו קיימים בחדשים אלה, ובמקרה זה השנה ממנה מציינים הקמה תהיה 1923. ייתכן מאד ולא הספיקו להקים את הצריפים כבר בסוף 1923 אלא בחדשים הראשונים של 1924, ואז הספירה מתחילה מ-1924. אלו האפשרויות ונראה לי שייתכן ליתר בטחון לבחור במועד המאוחר יותר, קרי - 1924.
בברכה
פרופ' דבורה ברנשטיין
החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
אוניברסיטת חיפה

את מכתביה של פרופ' ברנשטיין הבאתי בפני חברי לקבוצת נאמני מורשת נשר שקיבלו את חוות הדעת זו, והעתקתי גם לדף השיחה של הערך נשר בוויקיפדיה העברית. הנושא הובא גם לעיריית נשר והיא שינתה בפרסומיה את שנת ההקמה של העיר נשר ל-1924.
אבל...מה שהיה חסר לנו בכל הסיפור הזה היא הוכחה שהיו כבר צריפים ב-1923 כדי להקדים את שנת ההקמה ל-1923. את הנס הביאה מחלקת המדיה של ספריית אוניברסיטת חיפה. אל הספרייה הגיעו אלבומי התמונות של בלה שניטלנדר אחד המהנדסים הראשונים של בית החרושת למלט. את האוסף תרמה בתו נעמי קרוזו שנולדה בנשר וחיה היום בקנדה. אחת התמונות הראתה מספר מועט של צריפים בנשר ועליה הכיתוב 1923. מי שגילה את אוזני בדבר קיום האוסף היה רפי ברייר שסבו היה מבוני בית החרושת והיה אחד מחברי לקבוצת נאמני מורשת נשר. מיד התקשרתי לאורה זהבי מנהלת מחלקת המדיה בספרייה, נפגשנו ב-31 באוקטובר 2017 וסיכמנו על בדיקה נוספת של התמונה כדי להיות בטוחים שאין סיבה לא לקבל את התאריך הרשום עליה.

הצריפים הראשונים בנשר 1923
כביש חיפה נצרת ולצידו בתי הישוב 1923

העברתי את התמונה לפרופ' דבורה ברנשטיין שהסכימה לתת לי חוות דעת מעודכנת בהמשך לחוות הדעת מספטמבר 2014. ב-7.12.17 קיבלתי ממנה את המכתב הבא:
לחנה שלום רב,
שמחתי לשמוע ממך לאחר שחלפו מספר שנים מהתכתבותנו הקודמת וכן שמחתי לראות את הצילום שמצאת מהתקופה המוקדמת של הקמתו של הישוב 'נשר'. בהתכתבותנו הקודמת שיתפת אותי בהתחבטות לגבי קביעת שנת ההקמה של הישוב 'נשר'. נראה היה לי נכון, כפי שכתבתי לך, לקבוע את המועד על פי בניית הצריפים וצעדי ההתיישבות הראשונים, ולא על פי תהליכי הייצור (קרי, שקי המלט הראשונים) שיש להניח כי היו מעט מאוחר יותר. עדיין נשארה אז השאלה האם הצריפים הוקמו כבר ב-1923 עם תחילת בניית המפעל או מעט מאוחר יותר. לפיכך בזמנו, 2014, הערכתי כי סביר ששנת ההקמה הייתה 1924. הצילום שהעברת לי של הצלם בלה שניטלנדר, מהנדס בית חרושת נשר, הינו צילום יפהפה ומרגש. הצלם כתב בבירור בפינה העליונה של התמונה 1923 NESHER . בעזרת צילום זה מוסר הספק לגבי שנת תחילת הקמת הישוב ומועד צעדי ההתיישבות הראשונים. הצריפים למעשה מדברים בשם עצמם, והרישום של הצלם על גבי התמונה פותר את שאלת התארוך. אי לכך אני מעדכנת, בעקבות הצילום, את חוות דעתי מה – 14 לספטמבר, 2014, בה הערכתי ששנת ההקמה הייתה 1924, ומאשרת כי ללא ספק השנה הייתה 1923. אשמח אם תעדכני זאת גם בוויקיפדיה.
בברכה
דבורה ברנשטיין

את המכתב הזה העליתי לדף השיחה של הערך נשר בוויקיפדיה העברית לדיון ולאחר תקופת המתנה, שיניתי את שנת ההקמה של העיר נשר ל-1923.

red bullet חנה יריב, בת העיר נשר, עורכת בוויקיפדיה העברית וחברה בוועד המנהל של ויקימדיה ישראל

 

תחרות צילומים לומדים ספרייה


The Library invites the University community – students and staff –
to participate in a photography competition on the theme "People Learning in the Library".

Twenty selected entries will be displayed in an exhibition near the Library entrance.
A judging committee headed by Prof. Sharon Poliakine, University Curator, will select the photographs for the exhibition.

Please submit a JPG version of your photograph, noting the measurements of the original and contact information,
to Ms. Jenny Carmel in the Library, email This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it., by 1.2.2018.

Come, take pictures! The Library awaits you….

ראשון, 31 דצמבר 2017 03:22

כנס זכויות יוצרים באקדמיה

Educational Copyright Conference - 19 December 2017, Buchmann Faculty of Law, Tel Aviv University

מוסדות חינוך עסקו מאז ומתמיד בענייני זכויות יוצרים - כיצרנים של חומר המוגן בזכויות יוצרים, בעלי החומר והמשתמשים בו.
שינוי דפוסי ההוראה - מאנלוגי לדיגיטלי, מלימוד בכיתה להוראה מרחוק, שינויים בתעשיית ההוצאה לאור האקדמית – התגברות בריכוז השוק העולמי ועלייה המחירים, יחד עם שיטות רישוי שונות, כמו גם שינויים בחוק בשנים האחרונות הביאו לתביעות של מו"לים גדולים בעולם נגד אוניברסיטאות בגין שימוש ביצירות מוגנות לצורכי הוראה. בארצות הברית, הוגשה תביעה כנגד אוניברסיטת ג'ורג'יה עקב השימוש שלה בעותקים אלקטרוניים; בהודו נתבעה אוניברסיטת ניו-דלהי בנושא המקראות לסטודנטים;  גם בישראל, מו"ל מקומי תבע את האוניברסיטה העברית בגין הפצת מאמרים וקטעים מספרים במקראות, ובקנדה, ארגון של מו"לים תבע בנושא זה את אוניברסיטת יורק. שימוש הוגן / fair dealing/fair use נמצא בלב הדיונים המשפטיים. עם זאת, בעת ובעונה אחת, הליכים חוקיים אלו פוגשים תהליכי נגד כגון הדרישה של ארגונים שונים כי המחקר שאותו הם מממנים יפורסם גם בצורת הגישה הפתוחה, רשויות שיפוט שונות השוקלות רפורמות חקיקה, וכן ספריות פירטיות כמו SciHub. כנס זכויות יוצרים באקדמיה שהתקיים ב- 19.12.17 באוניברסיטת תל-אביב, דן בנושאים אלו ואתגרים נוספים ביניהם: 

- תיקי זכויות יוצרים משפטיים בעולם
- רישיונות, גישה פתוחה
- התנגדות, פתרונות ותוצאות

ההתייחסות לנושא זכויות היוצרים, בתחום האקדמיה, שונה בין מדינה למדינה:

החוק הישראלי, חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, מתייחס למושג 'שימוש הוגן' בצורה רחבה מאוד, שניתנת לפרשנויות רבות. הערפול בניסוח הביא עמו חשש מתביעות משפטיות ובעקבות כך, הגבלות על שימוש במחקר ובלימוד. בפרויקט מיוחד שנוסד באוניברסיטת חיפה, הוקם הפורום להשכלה נגישה אשר שם לו למטרה להגיע להסכמות ולנסח "עקרונות פעולה" שיבהירו את תחומי השימוש המותרים. 

המרכז למשפט וטכנולוגיה אוניברסיטת חיפה

הדוברים בכנס העבירו ביקורת על כי החוק עצמו נותן זכויות מסויימות לבעל היצירה וזכויות מסויימות למשתמש. אך כאשר מוסיפים את החוזים, הרישיונות, קודי ההתנהגות, והגבלות טכנולוגיות כאלו ואחרות למעשה מחלקים מחדש את הזכויות האלו ולאו דווקא מכבדים את החוק. הפתרונות לעניין זה הם מגוונים ואפשר ללמוד רבות ממה שקורה בעולם היום.  

שימוש הוגן מוגדר גם בחוק האמריקאי ועמו פרשנויות ועקרונות פעולה שונים שנוסחו במהלך השנים.
ברוב מדינות אירופה אין כלל התייחסות למושג שימוש הוגן, וההתייחסות היא לחוק בלבד . מדינות האיחוד האירופי חופשיות להחליט מה מידת אימוץ החוק. חלקן מחמירות יותר וחלקן פחות. בהרבה מדינות עניין זה מאפשר לאקדמיה טווח פעולה רחב הרבה יותר.
בהודו ובמדינות נוספות השיטה המקובלת היא חוק שאליו נוספים "יוצאי דופן". למשל העתקה לצורכי לימוד מעוגנת בחוק כ"יוצאת דופן" ולכן מותרת לחלוטין, ללא אחוזים וכמויות.
רוח חדשה ומרגשת נשבה בכנס – לא עוד פעילות מתוך חשש מתביעות ענק אלא פתיחות גדולה יותר לקראת האקדמיה ולקראת הנגשה חופשית יותר של המידע והידע אל מי שצריך אותו.

הדוברים בכנס:
• פרופ' מיכאל בירנהק, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א – הציג את נושא הפרטיות באוניברסיטאות.

• עו"ד תרזה נוברה, האיחוד האירופי – חוק זכויות יוצרים באירופה – ללא שימוש הוגן או עקרונות פעולה, רק החוק עצמו קובע! לא ניתן לנסח עקרונות פעולה ללא השתתפות המו"לים הגדולים.

• ד"ר בודו בלזס מאוניברסיטת אמסטרדם – הדגיש והבליט את הרעיון כי החוק מדבר על מה שמותר, לא על מה שאסור!

• ד"ר יפית לב-ארץ, אוניברסיטת ניו-יורק – הציעה: ניסיון לרישיון – אם נעשה ניסיון סביר להשגת רשות, אז תהיה פטור ע"פ חוק מהפרת זכויות יוצרים.

• פרופ' אורית פישמן אפורי, המכללה לניהול – הפורום להשכלה נגישה: best practices

• פרופ' באשיר שאמנאד, מאוניברסיטת נירמה סיפר על תביעה שהוגשה נגד אוניברסיטת ניו-דלהי והתוצאות המפתיעות מתביעה זו:
במשך שנים אוניברסיטת ניו- דלהי השתמשה בשירותיה של חנות צילום קטנה על מנת שתדפיס עבורה חוברות לימוד בהם היו קיימים חלקים מיצירות עם זכויות יוצרים. לפני מספר שנים החליטה ההוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד לתבוע את אוניברסיטת ניו-דלהי על הפרת זכויות יוצרים – שכן בחוברת היו ציטוטים מיצירות ששהוצאת אוקספורד הייתה הבעלים שלהן. תוצאת המשפט הייתה מפתיעה ומהפכנית: השופט ביטל את התביעה לחלוטין! הסיבה לביטול: הזכות לידע, ללימודים, למחקר גדולה מהזכות לקניין של המו"לים הגדולים. איך אוניברסיטת ניו- דלהי עשתה זאת – בעזרת מחאה חברתית: הם הגיעו כל כך רחוק ב"באז" התקשורתי-חברתי שהם יצרו סביב התביעה הזו, שבסופו של דבר אפילו סטודנטים מאוניברסיטת אוקספורד הפגינו נגד אוניברסיטת אוקספורד. אקטיביזם חברתי במיטבו!.

בריאנה סקופילדAuthor's Alliance – הציגה את הארגון ואת פעילותו החשובה - סיוע לכותבים/סופרים להכיר את עולם זכויות היוצרים ומנחה אותם איך להפיץ את הספרים שכתבו "בלי להיכנס לצרות" עם המו"לים. שופילד הזכירה אפשרויות שונות לפרש את ה"שימוש ההוגן" וכולן בעייתיות: למשל "חוק ה-10" – מותרת העתקת פרק אחד אם יש בספר עד 10 פרקים ומותרים 10% אם יש יותר מ-10 פרקים. היא גם סקרה את המשפט המרתק של המו"לים נגד אויברסיטת ג'ורג'יה שעדיין מתנהל, כבר למעלה מ-10 שנים. עוד אזכור שלה: כאשר חוקרים נשאלים על מידת השימוש שיתירו לעשות בפרסומיהם - 90% מהכותבים מרשים שימוש ביצירה שלהם וחלק גדול מהם מעודד זאת.

• פרופ' אריאל כץ, אוניברסיטת טורונטו - סיפר כיצד ניצחה האונ' העברית את המו"ל שוקן בתביעת זכויות יוצרים. כמו כן הזכיר כי: Fair dealing is a STANDARD not a RULE!

• ד"ר דלית קן-דרור, מאוניברסיטת חיפה – סקרה את המודלים השונים לפירסום ב OA, מגבלות ויתרונות. ( לעיונכם מצגת הרצאה של ד"ר קן-דרור לצוות הספרייה: עתיד עולם הפרסום האקדמי: האם המידע הנגיש ישנה את פני המחקר?)

• ד"ר סיגל להב-שר, מהקונסורציום מלמ"ד –דיווחה שהגישה החדשה של מלמ"ד היא לבדוק לעומק כל חוזה חדש עם המו"לים ואילו אפשרויות חלופיות קיימות בגישה פתוחה. בנוסף, מציעה לקדם מאגרים מוסדיים ותחומיים.

red bullet סיכום הכנס: מירה בן ארי, אוניברסיטת תל אביב וד"ר לין פורת, אוניברסיטת חיפה.

סיפור על אלבום מרתק שנשלח אלינו מקנדה, על בלה שניטלנדר והקמת בית חרושת למלט בנשר, על  חנה יריב עורכת בויקיפדיה שבודקת כעת בעקבות תמונה מהאלבום האם יש להקדים את תיארוך שנת ההקמה של העיר נשר בשנה, ועל קבוצת פייסבוק נהדרת שסייעה לספרייה במלאכת זיהוי התמונות. 

יום אחד בשנת 2016 הגיע לתיבת הפניות של המרכז למדיה דיגיטלית בספרייה פנייה מהגברת נעמי קרוזו. נעמי המתגוררת בוונקובר, קנדה סיפרה כי ירשה מאביה, בלה שניטלנדר, אלבומי תמונות משפחתיות לצד תמונות היסטוריות, ביניהם אלבום המתעד את הקמתו של בית החרושת למלט בנשר. לדבריה, בלה התעניין בצילום ויחד עם גיסו, הרמן ארנו מילר, שלמד צילום מקצועי בארץ מוצאם בבודפשט, הם צילמו את הקמת בית החרושת בנשר, את נופי ארץ ישראל, ותמונות רבות נוספות מהווייתם בארץ. נעמי בחרה לפנות דווקא לספרייה שלנו היות וראתה פרויקטים רבים נוספים של אוספי תמונות היסטוריות, סרוקים, מקוטלגים ומונגשים בספרייה.
כעבור זמן קצר נשלח אלינו האלבום בדואר רשום מקנדה וזכה לכינוי "אוסף נעמי קרוזו – אלבום נשר", כשפתחנו אותו ראינו שמדובר באלבום נדיר וייחודי ממספר בחינות. האלבום הוכן בתשומת לב רבה, עם דגש על סידור נושאי ואף אמנותי של תמונות בכל דף. כל דף מספר סיפור מסוים. יתרה מזו, הסיפור האישי של בלה שניטלנדר והיותו בין הדמויות המרכזיות שעמלו על הקמת המפעל בנשר, הפכו את סיפורו של האלבום למרתק אף יותר והעניקו לו חשיבות היסטורית מיוחדת.

בלה שניטלנדר היה בין יותר מ- 50 מהנדסים ואדריכלים דוברי הונגרית שעלו לארץ בין השנים 1930-1920. טרם עלייתו ארצה, למד בלה הנדסה אזרחית בבודפשט, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא ונפצע בה, לאחר חזרתו למולדתו בהונגריה, חווה קושי לסיים את לימודיו בשל היותו יהודי. חוויה זו גרמה לבלה לרצות לעזוב את ארצו והוא בחר בהודו הרחוקה, בה שמע כי ניתן למצוא עבודה במקצועו. בשנת 1922, בלה בן ה-24 יחד עם אשתו ארזבט אלישבע מילר בת ה-23, הפליגו למזרח הרחוק. האנייה בה הפליגו בני הזוג, עצרה בנמל יפו והם ירדו לביקור קצר. בלה רצה לפגוש חברים מהאוניברסיטה שבאו לארץ ישראל מספר שנים קודם לכן. חברים אלה סיפרו לו שגם בארץ ניתן למצוא עבודה ושכנעו את הזוג הצעיר לא להמשיך להודו. תחילה עבד בלה בתוכנית השקייה בזיכרון יעקב במימון הברון דה רוטשילד ועם התחלת בניית בית החרושת למלט, בשנת 1924, שימש מנהל מחלקת הבנייה במפעל נשר. הוא היה אחראי על הקמת מבנים במפעל ובשכונת נשר, כולל הרחובות בהם התגוררו מהנדסי המפעל. בלה עצמו, יחד עם אשתו ושתי בנותיו, תמר (אגי) שנולדה ב-1927 ונעמי קרוזו שנולדה ב-1939, התגוררו בשכונה החדשה בנשר במשך 33 השנים הבאות. בנוסף לפרויקט בית החרושת בנשר, בסוף שנות העשרים של המאה שעברה, התבקש בלה לתכנן שיפוצים במתחם הכנסייה הפרנציסקנית בנצרת. אחיו לואיס, שהיה גם הוא מהנדס וחי בברלין באותו זמן, בא לארץ ישראל לסייע לו בפרויקט.

כפועל יוצא מתחנות חייו המקצועיות של בלה שניטלנדר בארץ, התעניינותו המיוחדת בצילום, ואהבתו לטייל בארץ ולתעד נופים ואנשים שפגש, נולד אלבום נשר. התצלומים באלבום מתעדים סיפור מרתק של הקמת העיר סביב המפעל בנשר. צריפי הפועלים, שלושת הרחובות עם בתים מטופחים של מהנדסי המפעל, מבני ציבור וחינוך כגון בית הספר, המרפאה, הקנטינה, הצרכנייה - כל אלה היו פרי העיצוב של בלה. בנוסף, באלבום תמונות של ישובים יהודיים וערביים בארץ ישראל בשנות 1920; וכן תיעוד שיפוצים ובניה במתחם הבזיליקה הפרנציסקנית בנצרת (כיום בזיליקת הבשורה) בין השנים 1927 ו- 1931.

בשנת 1957, לאחר מות אשתו, עזב בלה את הארץ יחד עם בתו נעמי והמשיך בקריירה מקצועית בקנדה.

במהלך העבודה על האלבום בספרייה, שאפנו לשמר את הן את ערכו ההיסטורי והן את ערכו האמנותי של האלבום. על כן, בנוסף לסריקה באיכות גבוהה מאוד וקיטלוג כל תמונה ותמונה באלבום, נסרקו גם גם דפי האלבום ונוצרה "רשומת האלבום" בה ניתן "לדפדף" בין הדפים ולראות אותם בשלמותם. כל דף קיבל שם ייחודי המשקף את תוכנו. על מלאכת הזיהוי המדויק של התמונות הופקד, כתמיד, רוני קניגסברג.

לקראת סוף העבודה על האלבום וכאשר מספר רב של תמונות כבר היו באוויר, יצרה אתנו קשר גב' חנה יריב, עורכת הערך "נשר (עיר)" בוויקיפדיה וכן מנהלת קבוצת הפייסבוק "נשר של פעם". היא ראתה את אחת התמונות באלבום המציגה צריפי העובדים הראשונים בנשר, ועל התמונה תאריך "1923" בכתב ידו של בלה שניטלנדר או גיסו ארנו מילר

צריפי העובדים נשר


תאריך זה הביא את חנה להרהר מחדש בתאריך הרשמי הניתן עד כה להקמת העיר נשר – 1924. יתכן והערך בוויקיפדיה ישונה בעקבות התמונה ושנת יסוד נשר תצוין כ- 1923.
כמו כן, התרשמה חנה מתמונות נוספות באוסף קרוזו, המגלים גם מנהגי התקופה, ביניהם תמונת "משה בתיבה" שטרם הועלתה לאתר – תינוק בארגז מעץ בקישון בעת רחצה.

White Envelope Nesher Factory Misc 034


בנוסף לאלבום, שלחה לנו נעמי מעטפה לבנה עם תמונות מרתקות נוספות מהקמת המפעל בנשר וכן שיפוצי הבזיליקה הפרנציסקנית בנצרת. בין התמונות של הבזיליקה נמצאה גם תמונת גן הילדים. 

White Envelope Nazareth 009


תהיתי האם התמונה שייכת למעשה לתמונות הקמת המפעל בנשר והגיעה לתמונות של נצרת בטעות. על מנת לברר זאת, שלחתי את התמונה לחנה אשר העלתה אותה לדף הפייסבוק של קבוצת "נשר של פעם".
עד מהרה התברר כי התמונה היא אכן תמונת גן הילדים הראשון לילדי העובדים בנשר, היא משנת 1932, ואחת הילדות בתמונה (יושבת ליד השולחן שלישית מימין) – היא אגי, אחותה של נעמי קרוזו!
הזיהוי הוא באדיבותו של פרופ' אליהו רייכנטל (Prof. Eliahu Reichenthal) מוותיקי נשר. רפיי ברייר, וותיק נשר נוסף, הוסיף גם כי הגן הוקם במבנה מכבסה לשעבר.

העבודה על אלבום נשר משקפת, אם כן, דרך חדשה ורעננה בעבודה על ארכיוני תמונות, והיא שיתוף המונים בזיהוי תמונות באמצעות רשתות חברתיות, כדוגמת פייסבוק. התקיים כאן שיתוף פעולה מבורך של וותיקי נשר בזיהוי התמונה, בתיווכה האדיב והנמרץ של חנה יריב באמצעות הקבוצה שהקימה. (שיתוף נוסף ראינו גם בזיהוי תמונות אוסף כפר יחזקאל שהוזכר בפייסבוק הספרייה). אנו מאמינים כי דרך זו תצבור תאוצה בהמשך, הן לגבי האלבום הנוכחי, והן לגבי אוספים ואלבומים שבתהליך העבודה או עתידים להתקבל אצלנו.

red bullet הכנת הסקירה: ד"ר אביבה לוין-בלאוסוב 

הזיהוי  של תמונת גן הילדים הראשון לילדי העובדים בנשר בקבוצת הפייסבוק "נשר של פעם"

זיהוי תמונה בקבוצת פייסבוק נשר של פעם
זיהוי תמונה בקבות פייסבוק נשר של פעם

זיהוי תמונה בקבוצת הפייסבוק נשר של פעם


בשעה טובה, ניתנת האפשרות לקוראי הספרייה, לשלם תשלומים לספרייה באמצעות כרטיס אשראי באינטרנט.
הקישור נמצא באתר הספרייה -- חשבון אישי -- תשלומים וקנסות, וכן, בדף תעריפי הספרייה, בדף שירותי השאלה ובדף השאלה בין ספריתית.

- רק קוראים שרשומים בקובץ הקוראים שלנו יכולים לבצע תשלום.

- התשלום בכרטיס אשראי בלבד ובתשלום אחד.

- ניתן לשלם כל סכום החל מ-1 ₪.

- מיד עם ביצוע התשלום, החיוב מזוכה בחשבונו האישי של הקורא ונשלחת אליו הודעת דוא"ל המאשרת את התשלום.

תשלום מקוון

art
כמה מספרי האמנות שנתרמו לספרייה צילום: ג'ני כרמל

לאחרונה נקלטו בספרייה כ-60 ספרי אמנות והיסטוריה מתרומתה של פרופ' דיאן לוין, אחיה אליוט לוין ואחותה קרן לוין-זוקרו. המשפחה תרמה לספריה את אוסף ספרי האמנות הגדול של הוריהם ז"ל, לוסיל רסקי-לוין ופרופ' דר' ברטרם לוין. התרומה הגיעה אלינו באמצעות משלוח משיקגו, ארצות הברית, באדיבות ובנחישות המשפחה.
לוסיל רסקי-לוין שנולדה בעיירת איירון מאונטן שבמדינת מישיגן, ארצות הברית, ופרופ' ברטרם לוין שנולד בעיר שיקגו, שבמדינת אילינוי, בארצות הברית, לא רק היו מומחים בתחום העיסוק שלהם – סיעוד ורפואה – אלא היו גם אספני ספרי אמנות. במהלך יותר מ-45 שנה, התמידו בני הזוג לאסוף ספרי אמנות, חלקם אף מתוך מהדורות דפוס ראשונות ומיוחדות. חלק מספרי האוסף היו מתנות ימי הולדת שקנו בני הזוג אחד לשני. השניים נהגו לשתף את בני משפחתם, ואף את קהילתם, באהבתם לאמנות, לא רק דרך אוסף הספרים, אלא גם דרך התנדבות בארגון ירידי אומנות בקהילה. במכתב פרידה, הביע פרופ' לוין משאלה – שבבוא העת, תתרום המשפחה את אוסף ספרי האומנות לספרייה בישראל. כעת משאלתו מתגשמת.

לוסיל רסקי-לוין ופרופ' דר' ברטרם לוין. ז"ל
לוסיל רסקי-לוין ופרופ' דר' ברטרם לוין. ז"ל

מתוך מגוון פריטי התרומה שנשלחו, נבחרו בקפידה ונקלטו פריטים שלא היו במצאי הספרייה, פריטים יקרי ערך, ספרי בסיס או ספרי נושא בתחומי אמנות שונים, וכן קטלוגים של יצירות של אמנים חשובים.
פריטים אשר לא נקלטו בספרייתנו נתרמו להקמת ספריית אמנות במשכן לאמנויות בוואדי סאליב – הפירמידה, בחיפה.
האוסף מגלה תחומי עניין רחבים של בעליו באמנות ומספק חשיפה מקיפה לתחומי אמנות שונים כמעט בכל קצוות העולם. החל מעמודי התווך של האמנות המערבית, כגון מהדורות יוקרתיות של הירונימוס בוש, פבלו פיקאסו, 2 כרכי יומנים של פול קליי, 4 כרכי ליתוגרפיות של ז'ואן מירו, מספר כרכים אודות מארק שאגאל, פנקסי סקיצות של ז'ורז' בראק ועוד; דרך סקירות רחבות של אמנות הציור, הפיסול וההדפס באירופה ובארצות הברית, כגון: The Loom of Art, 200 Years of American Sculpture, The Art of the Print ורבים אחרים ; ועד לאמנות של יבשות ועמים אחרים, ביניהם יבשת אסיה - יפן 250 years of Japanese Art וסין – China: a History in Art, אמנות אינדיאנית ומקסיקנית - Indian Art of Mexico and Central America ואמנות האסקימואים, הכוללת בין השאר Sculpture of the Eskimo – תחומים שההתעניינות המחקרית בהם הולכת וגדלה בשנים האחרונות.
כמו כן, נישה מיוחדת שמורה בלבם של התורמים לתרבות, היסטוריה ואמנות של העם היהודי, דבר אשר בא לידי ביטוי בספרים כגון : The Jewish World – History and Culture of the Jewish People, Ancient Jewish Art, או Safed and her people : eighteen reliefs in metal
רוחב היריעה של האוסף יתרום ללא ספק להעשרת כיסוי תחומי אמנות שונים של הספרייה. האוסף ישמש כלי עזר נהדר לסטודנטים בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה.
יש לציין גם כי ספרי התרומה הגיעו שמורים להפליא, כחדשים, בכריכות ובאריזות מהודרות.
אנו אסירי תודה לאליוט לוין, קרן לוין זוקרו ולפרופ' דיאן לוין ולמשפחתה על הענקת פנינה זו לספריית יונס וסוראיה נזריאן באוניברסיטת חיפה.

red bullet הכנת הסקירה: ד"ר אביבה לוין-בלואוסוב

We have recently received nearly 60 art and history monographs, the Lucille and Dr. Bertram Levin large art book collection donated by their children Elliot Levin, Karen Levin Zukrow and Professor Diane Levin Zamir in loving memory of their parents.
Lucille (Rusky) Levin, born in Iron Mountain, Michigan, USA and Dr. Bertram Levin, from Chicago, Illinois, USA were not only experts in their respective fields – nursing and medicine – but were avid art book collectors. Over the course of 45 years, they took special delight in continuously adding to their collection, relishing each and every acquisition. Often the additions to the collection were birthday gifts that they exchanged. It gave them great joy to share their love of art with family and community, not only through acquisitions, but also through regularly volunteering at community art fairs. A parting wish, conveyed by Dr. Levin, was that their art book collection, ultimately, be donated to a worthy library in Israel. Now this wish has come true.
The family generously shipped the collection to the library from Chicago. We carefully selected items that were missing from our catalogue: valuable items, art textbooks and monographs in a variety of fields of art, as well as catalogues of works by great artists.
Books from the collection that our library had previously acquired have been donated to the Pyramid – an art library currently being built at the Wadi Salib Performing Arts Center in Haifa.
The Lucille and Bertram Levin collection demonstrates its owner's broad interests in art and provides a comprehensive exposure to various fields of art from practically every corner of the world. Beginning with the pillars of Western art - prestigious editions of Hieronymus Bosch and Pablo Picasso, 2 volumes of Paul Klee's diaries, 4 volumes of Joan Miro's lithographies, a number of volumes about Marc Chagall, sketch books by Georges Braque and more; through broad reviews of the art of painting, sculpture and print in Europe and the United States, such as: The Loom of Art, 200 Years of American Sculpture, The Art of the Print and many others; and finally art from other continents and from other nations, such as Asia: 250 years of Japanese Art and China: a History in Art, Indian and Mexican Indian Art of Mexico and Central America, and Eskimo art including Sculpture of the Eskimo. These fields have in recent years become major research fields. In addition, a special niche in the hearts of the Levin family is dedicated to the culture, history and art of the Jewish people. This is reflected in the following books: The Jewish World – History and Culture of the Jewish People, Ancient Jewish Art, and Safed and her people: eighteen reliefs in metal.
The breadth of the collection will undoubtedly enrich the various art areas of the library. The collection will serve as a significant tool for students in the Art History Department of the University.
It should also be noted that the donated collection is beautifully preserved, as if new, and in original, ornate bindings and book jackets.
We are grateful to Elliot Levin, Karen Levin Zukrow and Professor Diane Levin-Zamir and their families for awarding this gem to the Younes and Soraya Nazarian Library, University of Haifa in loving memory of their parents.

red bullet  Prepared by Dr. Aviva Levin-Belousov  

ראשון, 23 אפריל 2017 04:43

רכישת מינוי למאגר: IEEE Xplore

IEEE EXPLORE

הספרייה שמחה מאוד לבשר על רכישת מינוי למאגר: IEEE Xplore.
המאגר נרכש בהמלצתם של חוקרים מתחומי ידע שונים והוא מהווה בסיס להעמקת המחקר באוניברסיטה.
במאגר 4,196,311 פריטי מידע והמינוי מאפשר גישה לטקסט המלא של ספרות טכנית ופרסומי כנסים בתחומי הנדסה, טכנולוגיה ומדעי המחשב.
הגישה מתאפשרת מתוך הקמפוס או לאחר התחברות למשאבי הספריה מרחוק בקישור: http://ieeexplore.ieee.org/Xplore/home.jsp

המינוי כולל גישה לפרסומים הבאים:

• IEEE journals, transactions, and magazines, including early access documents

• IEEE conference proceedings

• IET journals

• IET conference proceedings

• IEEE published standards

• IEEE Standards Dictionary Online

• Bell Labs Technical Journal

IEEE Xplore