סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים
ראשון, 04 דצמבר 2016 04:42

נוסעים ותיירים בים התיכון

תערוכת "ויה מאריס" המוצגת בימים אלה בספרייה חושפת לקהל גם כמה מ"אוצרות" הספרייה, ביניהם ספרים וסריקות מאוסף הספרים הנדירים. ד"ר צור שלו מהחוג להיסטוריה כללית מתאר בסקירה הבאה כמה מהפריטים המוצגים.

בראשית העת החדשה, עידן הדפוס, נעו במרחב הים התיכוני, יחד עם עולי הרגל, נוסעים בעלי מטרות מגוונות – דיפלומטים, מסיונרים, סוחרים, יורדי ים ומלומדים. חלקם שהו באזור שנים ארוכות, למדו את השפות המקומיות ופתחו קשרים משמעותיים עם תושבים דומים להם במעמד ובהשכלה. אחרים שהו ימים ספורים בכל אתר, אך תיארו במילים ובאיורים את מסעותיהם. המסע הים תיכוני היה פעמים רבות מעין הרחבה של הביקור הלימודי המסורתי באיטליה (Grand Tour). ברוח זו, החיפוש אחר נופי ושרידי המורשת הקלאסית עמד במרכז. בנוסף לכך, עבור מלומדי התקופה, המזרח נתפס כאתר של ידע תיאולוגי, היסטורי ומדעי חשוב. שרים ואנשי כנסיה אירופיים שלחו סוכנים למרחבי הים התיכון, שילקטו בעבורם כתבי-יד ביוונית ושפות שמיות, יצירות אמנות ועתיקות. ב 1610 יצא ג'ורג' סאנדס (Sandys), אנגלי, בנו של הארכיבישוף של יורק, למסע ים תיכוני מקיף. הוא ביקר באיי הים התיכון, באיסטנבול, במצרים וגם בירושלים וארץ הקודש. המלומד הצעיר שיבץ בספר המסעות שלו קטעי ספרות ביוונית ולטינית. הספר זכה למספר מהדורות, גם אחרי מותו. הרופא והאנתיקוואר הצרפתי, ז'קוב ספון (Spon), שוטט בשנים 1675 ו 1676 יחד עם ידיד אנגלי במרחבי הים התיכון והלבאנט ותיעד מקומות, מונומנטים וחפצים. הוא פרסם את ממצאיו בשלושה כרכים שהשלישי ביניהם מוקדש כולו לתעתיקי כתובות ומטבעות. מעט מאוחר יותר האמן והנוסע ההולנדי קורנליוס דה ברוין (De Bruyn) סייר באזור ושהה בו כחמש-עשרה שנים. כשחזר למולדתו הוא פרסם את רשמיו ורישומיו בספר מסע מפורט ועשיר באיורים נאים מעשה ידיו, שהתפרסם מהר גם בתרגום לשפות אירופיות אחרות. דה ברוין יצא בהמשך למסע ארוך שני, אל רוסיה, פרס ואסיה הרחוקה.

red bullet Jacob Spon, Voyage d'Italie, Dalmatie, de Grèce, et du Levant, ... par Jacob Spon ... & George Wheler (Lyon, 1678).

ז'קוב ספון, מסע באיטליה, דלמטיה, יוון והלבאנט, שנערך על-ידי ז'קוב ספון וג'ורג' ווילר (ליון, 1678).

שער ספר המסע של ז'קוב ספון
שער ספר המסע של ז'קוב ספון, רופא בהכשרתו ואנתיקוואר צרפתי פרוטסטנטי. יחד עם שותפו האנגלי ווילר, ספון הסתובב באגן המזרחי של הים התיכון ותיעד באדיקות אתרים ומונומנטים רבים. הוא התענין במיוחד בכתובות, שלהן הקדיש כרך שלם, וחזר מהמסע עם אוסף גדול של מטבעות וכתבי יד. ספון, שנפטר בגיל צעיר בעיר ז'נבה, היה בין הראשונים שניסו לתעד את המורשת הקלאסית הים תיכונית באופן שיטתי.

red bullet מראה הר פרנסוס ועתיקות דלפי
 מראה הר פרנסוס ועתיקות דלפי
ספון ו-ווילר ביקרו בדלפי ב 1676. כשהגיע למעין הקסטלי, שמימיו, על פי המסורת, נסכו השראה שירית, ספון הנסער דימה עצמו במחיצת אפולו והמוזות וחיבר שיר ביוונית מודרנית על-פי לחן עממי צרפתי.


red bullet מראה העיר לפאנטו (נפְפַּקטוס)
מראה העיר לפאנטו (נפְפַּקטוס).
לפאנטו (השם האיטלקי) היתה עיר נמל חשובה ומבוצרת על החוף הצפוני של מפרץ קורינתוס. השליטה בנמלים היתה חשובה תמיד ובמיוחד בעידן הספינות הכבדות שהונעו בחתירה, שדרשו תמיכה לוגיסטית מתמדת מן החופים. לפאנטו תוארה במפות רבות והתפרסמה גם בשל הקרב הימי הכביר שנערך ממערב לה ב-1571, בו הביסה הליגה הקדושה האירופית את הצי העות'מאני.


red bullet מפת הים התיכון


red bullet Cornelius de Bruyn, Voyage au Levant, ... enrichi d'un grand nombre de figures (Paris, 1725), Map of the Mediterranean.

מפת הים התיכון
האמן והנוסע ההולנדי קורנליוס דה ברוין (De Bruyn) סייר ושהה באזור הים התיכון המזרחי כחמש-עשרה שנים. בפתח ספרו המהודר, כאן במהדורה צרפתית שהתפרסמה לקראת סוף ימי חייו, הוא כלל מפה נפתחת של האזורים בהם ביקר. בפינה השמאלית-תחתונה הוא הוסיף הגדלה של האזור באיטליה ממנו יצא למסע.

red bullet תדמור

מראה העיר תדמור


כבר מגיל צעיר, העיד על עצמו דה ברוין, השתוקקתי למסעות, ומשום כך, למדתי את אמנות הרישום, שאין יאה ממנה לנוסע המבקש למסור בדיוק רב את מראה עיניו. אך במקרה של תדמור, יעד קשה להשגה שלא הצליח להגיע אליו, דה ברוין נאלץ להעתיק את הפנורמה המרשימה שלו ממקור שראה כנראה בעיר חלב, אצל הולנדי אחר.

red bullet George Sandys, A Relation of a Iourney begun an. Dom. 1610... containing a description of the Turkish Empire, of Aegypt, of the Holy Land, of the remote parts of Italy and ilands adjoyning (London, 1670 (orig. 1615), frontispiece.

ג'ורג' סאנדס, ספר מסע שהחל בשנת האדון 1610, ... ובו תיאור האימפריה העות'מאנית, מצרים, ארץ הקודש, אזורים מרוחקים באיטליה והאיים הסמוכים (לונדון, 1670 (במקור 1615), עמוד שער.

שער המהדורה השישית של ספר המסע המצליח מאת ג'ורג' סאנדס (Sandys)
שער המהדורה השישית של ספר המסע המצליח מאת ג'ורג' סאנדס (Sandys), אנגלי, בנו של הארכיבישוף של יורק, שהתפרסמה כ 25 שנים אחרי מותו. האיור עשיר בפרטים אלגוריים המתייחסים לאזור ולמסע – עלית ישוע השמיימה מהר הזיתים, הסולטן הטורקי המשעבד האוחז בעול, איסיס ואוזיריס, האלים המצריים, ועוד יסודות הממחישים את עוצמת האזור בתודעתו של הנוסע המלומד.

red bullet נילוס 

תרשים של פסל אל הנהר נילוס
סאנדס הוסיף לתיאור מצרים תרשים של פסל אל הנהר נילוס שראה בותיקן. הוא סבר שאספסיאנוס הביא אותו ממצרים. אך המחקר המודרני טוען כי הפסל, שנחשף ברומא בראשית המאה ה 16, הוא העתק רומי של מקור הלניסטי, יתכן מאלכסנדריה. כך או כך, סאנדס משחזר במו רגליו את הקשרים המורכבים בין תרבויות הים התיכון ומוסיף להם נדבך משלו.


red bullet הפירמידות של גיזה

הפירמידות והתרבות המצרית העתיקה
הפירמידות, והתרבות המצרית העתיקה בכלל, עוררו ענין עצום בקרב אירופים בתקופת הרנסאנס, עוד טרם פענוח הכתב ההירוגליפי. סאנדס מקדיש תיאור ארוך לפירמידות ולביקורו במקום, כאשר הוא משלב את מה שקרא במקורות עם מראה עיניו. האיור מדגיש לא רק את האתר, אלא גם את חבורת הנוסעים. עם זאת, איורים רבים בספרו של סאנדס, במיוחד אלו של ארץ הקודש, הועתקו ישירות מספרו של צווילארט, המוצג כאן אף הוא.

red bullet תודה לד"ר צור שלו החוג להיסטוריה כללית

חמישי, 01 דצמבר 2016 06:30

העברת האבן הגדולה...

כתובת הקדשה מהעיר דור למושל הרומי גרגיליוס אנטיקווס מן המאה שנייה לספירה שתגלתה ע"י סטודנטים מהאוניברסיטה בשמורת תל דור, מוצגת כעת בתערוכת "ויה מאריס" בספרייה

הכתובת בשפה היוונית חקוקה על בסיס פסל עשוי מאבן גיר. האבן שוקלת 700 ק"ג...בהמשך לכך נדרש מאמץ רב"להוביל" את האבן למתחם התערוכה. ניתן להתרשם דרך הסרטונים הקצרצרים הבאים

 חלק א - האם האבן תעבור בדלת הכניסה לספרייה?

חלק ב - האבן בדרכה לאיזור התערוכה




חלק ג ואחרון... - האבן ממוקמת 

אחרי מבצע כזה לא תבוא לראות?

רביעי, 30 נובמבר 2016 08:32

תערוכת ויה מאריס


ויה מאריס


׳אהבתי את הים התיכון בכל מאודי׳, כתב פרננד ברודל, אחד מהחוקרים המשפיעים במאה העשרים, ומי שהיווה מקור השראה לדורות של היסטוריונים של הים התיכון, ואנחנו ביניהם. מעט מקומות מסמלים את החיבור בין אזורנו, הלבנט, ובין הים התיכון טוב יותר מדרך הים המתפתלת לאורך חופיו. לאורך אלפי שנים לא רק חיברה ויה מאריס עשרות ומאות אתרים ויישובים לאורך קו החוף עצמו, אלא אף היוותה נקודת מפגש בין איזורי פנים היבשת והים התיכון.

הספרייה והמרכז לחקר ההיסטוריה של הים התיכון באוניברסיטת חיפה מזמינים אתכם לתערוכת ויה מאריס במבואת הספרייה, שם מותחת דרך הים קורים של קישוריות ים תיכונית על פני רשתות תרבותיות, כלכליות, ופוליטיות.
בתערוכה נחשפת לראשונה כתובת עתיקה המזהה בודאות עם הנציב הרומי בשנים שלפני מרד בר-כוכבא: גרגיליוס אנטיקווס. האבן ששוקלת 700 ק"ג הועברה אחרי מאמץ רב לאזור התערוכה בספרייה. 

אבן הגיר עם הכתובת העתיקה

מוצגים נוספים בתערוכה כוללים ספרים נדירים ורפרודקציות של מפות נדירות מן המאות 16-18 שמקורן באוספי המפות העשירים של מוזיאון ישראל ושל המוזיאון הלאומי הימי בחיפה, בו יש תצוגה קבועה של מפות, גלובוסים ואטלסים.

אחת המפות בתערוכה

וכן פריטים ארכיאולוגים בינהם: עוגנים גדולים, כד ענק משוחזר ומטילי עופרת מתקופתו של דומיטיאנוס. המטילים נמצאו כחלק ממטענה של ספינה שנטרפה על שובר הגלים החיצוני של הנמל בעת שזה כבר החל בתהליך של קריסה הדרגתית אל תוך הים. במקום נמצאו כששה מטילים דומים, שהיוו ככל הנראה חלק ממשלוח לצרכי מסחר או תעשייה בלבנט. הכתובת על חלקם העליון של המטילים אומרת Imp(eratoris) Domit(iani) Caesaris Aug(usti) Ger(manici), ומאפשרת לנו לתארך את הפקת המטילים לשנים 83 עד 96 לספירה. משקלם של המטילים מוטבע עליהם, והוא נע בין 60 ל 70 קילוגרמים. כמו כן מוטבע עליהם גם שם המכרה בו הופקו, בדרדניה אשר בחבל קוסובו של זמננו.

red bullet כתובת עתיקה שנמצאה בחוף דור חושפת לראשונה את זהותו של הנציב הרומי לפני מרד בר כוכבא הארץ 30.11.16  ובאנגלית

red bullet תגלית בים: כתובת עם שם מושל יהודה בימים שלפני מרד בר כוכבא Ynet, 30.11.16

red bullet ממצא נדיר: המילה 'יהודה' על אבן מהתקופה הרומית nrg, 30.11.16

red bullet הג'רוזלם פוסט, גלי צה"ל, רשת ב', i24news


העברת האבן למתחם התערוכה

תמונות מאירוע הפתיחה

מוצגים בתערוכה

red bullet התערוכה הוקמה בשיתוף ד"ר צור שלו וד"ר גיל גמבש שעומדים בראש המרכז לחקר הים התיכון הקדם מודרני ובניצוחה של פרופ' שרון פוליאקין אוצרת האוניברסיטה. הפקת התערוכה: ג'ני כרמל, ספרייה. תודות לעדינה צור ג'יג'י ודנה לוטן מהספרייה.

Slavery in America and the World






אוסף זה של HeinOnline מאגד חומרים משפטיים ולא משפטיים בנושא עבדות בארצות הברית ובארצות דוברות אנגלית.

האוסף כולל:
- את כל החוקים שעברו בכל קולוניה ומדינה בנוגע לעבדות, כל החוקים הפדרליים העוסקים בעבדות, וכל המקרים המדווחים של עבדות.
- כיוון שזמן רב לאחר סיום העבדות עדיין קיימים תיקים משפטיים המבוססים על נושאים הנובעים מן העבדות, מתועדים במאגר מקרים עד למאה ה-20.
- מאות חוברות וספרים אשר מגנים על העבדות, תוקפים אותה, או מנתחים אותה.
- פרשנויות משפטיות בשפה האנגלית, אשר עוסקות בעבדות ופורסמו לפני 1920 וכן, עבודות ומאמרים רבים בכתבי עת נדירים בארצות הברית ובעולם.
- יותר מאלף חוברות וספרים בנושא עבדות מן המאה ה-19.
- כל הדיונים בקונגרס הנוגעים בעבדות, מאז הקונגרס הקונטיננטלי ועד 1880.
- ספרות רבה בנוגע לעבדות בהיסטוריה המודרנית.
- כל מאמרי הסקירה של החוק המודרני העוסקים בעבדות.
- רבים מן החומרים הלא משפטיים הקיימים באוסף זה מבוססים על המצאי המרשים של Buffalo Public Library. אוספי הספרים הנדירים שלה כוללים מאות חוברות וספרים מן המאה ה-19, על עבדות.


red bullet מידע נוסף בסרטון המצורף:



















red bullet הכנת הסקירה: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it., איריס ביתן-טולדנו

ארכיון דיגיטלי חדש לשימור מורשת יהדות מצרים מוקם בימים אלה במרכז למדיה דיגיטלית בספרייה במטרה להוות משאב-ידע מקיף ומעמיק אודות קהילת יהודי מצרים, מהעתיקות בקהילות היהודיות בתפוצות, ששורשיה בימים שלאחר חורבן בית ראשון.

בניגוד ליוזמות אחרות, מטרת הארכיון הנוכחי לא תהיה לאתר את המעט שמלמד על הכלל, אלא להיפך – לכלול חומרים תיעודיים מגוונים ככל האפשר, מכמה שיותר מקורות, כדי ליצור תמונה כוללת ומדויקת יותר של הקהילה ולאפשר עריכת מחקרים שלא התאפשרו בעבר.

הארכיון מוקם בשיתוף עם הקתדרה לחקר מורשת יהדות מצרים ע"ש יוסף ורשלין ברדה ביוזמת רונית מרקו, בת למשפחה יוצאת מצרים, כפרויקט גמר ללימודיה לתואר שני בחוג לניהול מידע וידע. במסגרת הפרויקט נאספים מחברי הקהילה וצאצאיהם תצלומים מקוריים, מסמכים, הקלטות וסרטים, המתעדים את חיי הקהילה במצרים. הפריטים המקוריים מומרים לפורמטים דיגיטליים ומועלים לארכיון בליווי הסבר. בנוסף מושקעים מאמצים לכינון שיתופי-פעולה עם יוזמות מקבילות לשימור מורשת יהדות מצרים ושילוב אוספיהן בארכיון.

בהקשר לכך נפגשו ב-3.11.16 האחראיות על פיתוח הארכיון: פרופ' תמר צבי, ראש הקתדרה לחקר מורשת יהדות מצרים, גב' אורה זהבי, ראש ענף מדיה, אוספים שמורים וארכיונים בספרייה ורונית מרקו עם שגריר ישראל במצרים ד"ר דוד גוברין ועם מנהל מחלקת מצרים במשרד החוץ מר ליאור בן-דור. בפגישה הוצג בפניהם הארכיון והובלט מעמדן המוביל של האוניברסיטה והספרייה בניהול פרויקטים מסוג זה. השגריר ד"ר גוברין ומר בן-דור, הביעו הערכתם לפרויקט והעלו הצעות מועילות להמשך פיתוח הארכיון.

מימין לשמאל:  גב' רונית מרקו, פרופ' תמר צבי, ד"ר דוד גוברין, מר ליאור בן-דור וגב' אורה זהבי.

מימין לשמאל: גב' רונית מרקו, פרופ' תמר צבי, ד"ר דוד גוברין, מר ליאור בן-דור וגב' אורה זהבי.

נמשיך לעדכן בנושא

מפגש לספרנים בתחומי מזרח תיכון, ערבית ואסלאם

ב-26.9.16 אירחה הספרייה ספרנים העוסקים בתחומי מזרח תיכון, ערבית ואסלאם. מפגש זה הפך למסורת ומידי שנה נפגשים הספרנים על מנת להתעדכן בחידושים בתחומים הללו, ליצור שיתופי פעולה, להדק קשרים ולהכיר עמיתים חדשים בתחום.
במפגש השנה התארח מר בלאל זהרה, מייסד ומנכ"ל של חברת eKtab, אשר פיתחה פלטפורמה של ספרים דיגיטליים בערבית ואף באנגלית, הניתנים לצפייה באתר או באפליקציה . פלטפורמה זו יכולה לאפשר גישה לספרים שקשה להשיגם או שאזלו מהשוק. במפגש החליטו הספרנים לבנות מודל אשר ימפה את צרכי הספריות, כך ניתן יהיה להתאים את המאגר לספריות ולשקול רכישה של הפלטפורמה.

נטע סטרלסקי-ויסמן, ראשת תחום כתבי עת בספרייה, הרצתה על פרויקט הדיגיטציה וההנגשה של כתב העת אל-כרמל בספריית אוניברסיטת חיפה. כתב העת אל-כרמל הינו כתב עת אקדמי, שפיט היוצא לאור פעם בשנה מטעם החוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה. הפרויקט אפשר את הנגשת כתב העת באמצעות הפלטפורמה של Digitool והוקם אתר אינטרנט לכתב העת.

ד"ר גאולה אלימלך מספריית אוניברסיטת בר-אילן הרצתה על הסופר והמשורר העיראקי סנאן אנטון, אשר תיעד את המתרחש בעיראק בין השנים 1980-2015. במהלך ההרצאה צפינו בסרט שהפיק – About Baghdad, המתעד את שנות הדיכוי בעיראק ואת מצבו העגום של העם העיראקי.

אסראא עבד אלרחמן מהספרייה הלאומית בירושלים הציגה בפנינו כיצד משיגה הספרייה ספרים בערבית היוצאים לאור בארץ. על-פי חוק, כל פרסום היוצא לאור בארץ ולו מעל 50 עותקים, חלה החובה להפקיד עותק שלו בספרייה הלאומית. על מנת לצמצם פערים שנוצרו במהלך השנים בהן לא הופקדו בספריה פרסומים בצורה מסודרת, יש צורך בביצוע בדיקה תקופתית של פרסומים חדשים לפי מו"לים, ביצוע חיפושים באינטרנט ועבודת שטח.

ד"ר רחל יוקליס מהספרייה הלאומית עדכנה, כי האתר ג'ראיד (جرايد) הכולל עיתונות וכתבי-עת מלפני שנת 1948 עלה לאוויר. רחל תשמח לקבל חומרים נוספים וכן תשמח לקבל משוב על האתר. הגישה לאתר חופשית לכל.
בסוף המפגש נערך לספרנים סיור בספרייה, שכן למרביתם היה זה הביקור הראשון בה. הספרנים התרשמו מאד מגודלה של הספרייה ומאוספיה.


מפגש ספרנים בתחומי מזרח תיכון, ערבית ואסלאם


 
red bullet הכנת הסקירה: ליאת שלאל, ענף שירותים טכניים. צילום: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי

פרופ' אייזנשטדט בחדר העבודה שבביתו בירושלים

לאחרונה התקבלה בספרייה תרומתו של חתן פרס ישראל, שמואל נח אייזנשטדט. אייזנשטדט היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בכיר במכון וון ליר בירושלים. הוא נחשב אחד מגדולי החוקרים שהטביעו את חותמם על הסוציולוגיה העולמית בת זמננו. זכה בפרסים רבים על עבודתו, בהם פרס ישראל לסוציולוגיה לשנת 1973, וכן פרס הזיכרון הבינלאומי על שם הולברג, בזכות הישגיו יוצאי הדופן באמנויות ובמדעי החברה, במשפטים ובתאולוגיה ובעבור חמישים שנות מצוינות והשפעה חשובה על התאוריה הסוציולוגית.

קבלת התרומה התאפשרה הודות לתיווכם של פרופ' יוסי ציגלר, הראש האקדמי לשעבר של ספריית אוניברסיטת חיפה, פרופ' עירית מאיר, ומיכאל אייזנשטדט, בתו ובנו של אייזנשטדט. התרומה כוללת אלפי ספרים במגוון נושאים: סוציולוגיה, מדעי המדינה, היסטוריה כללית, לימודי אסיה ועוד תחומי ידע אשר מעשירים את הספרייה ומשלימים את החסר באוסף. מפאת חשיבות התרומה ולאור בקשת המשפחה, טרם העברת עודפי הספרים שהספרייה אינה זקוקה להם, פנינו לחברי הסגל האקדמי באוניברסיטה על מנת שיבואו לבדוק את עודפי הספרים ולבחור את הספרים שהם מעוניינים לקלוט באוספים הפרטיים שלהם. ברצוננו להודות לפרופסור ציגלר ולילדיו של אייזנשטדט, על הסיוע בקבלת התרומה לספרייה ועל הדברים המרגשים שכתבו אודות האיש וחשיבות התרומה לספרייה ולאוניברסיטה.


להלן מספר דברים שכתבו פרופ' עירית מאיר הבת, ומיכאל אייזנשטדט הבן
ספרים רבותי, ספרים

מספרי שלומית ונח אייזנשטדט


מאז שאנו זוכרים את עצמנו, ספרים היו שם נרדף לחיים שלנו. ספרים רבותי, ספרים.
בבית תמיד היו ספרים – הרבה ספרים. ליתר דיוק – המון ספרים. ספרים היו מונחים על מדפים ועל שולחנות. לא היה חדר בבית שלא היו בו ספרים. לא היה מקום בו ההורים שלנו היו מבלי שהיו מוקפים בספרים.
לא ברור מתי באמת הבנו את המשמעות של הספר כספר ואת המשמעות של לגדול בבית עם הורים שספרים עבורם היא דרך חיים. אולי זה היה כשאבא הקדיש לנו את ספרו "חינוך ונוער: עיונים סוציולוגיים" שיצא לאור ב-1965. אולי הרבה לפני כן, ואולי באמת באמת רק שנים רבות מאוחר יותר. אבל הספרים היו תמיד אלמנט בעל נוכחות פיסית מרשימה לאורך כל החיים שלנו.

בבית היו ספרים. בחדרים של אבא באוניברסיטה היו ספרים. אמא למדה עם ספרים ועבדה בהוצאת ספרים. אבא היה בקשר עם אינספור הוצאות ספרים בכל רחבי העולם. ואנחנו, עוד כילדים קטנים, השתמשנו בעשרות ומאות הספרים שהיו בבית כתחליף לקוביות דומינו וקוביות משחק אחרות ואהבנו לשחק משחקי ספרים מוזרים כאלו ואחרים – זר באמת לא יבין זאת. עסקנו בסידור ספרים במשך שעות וימים רבים בחיינו. העברנו ספרים ממקום למקום ומחדר לחדר בבית. עזרנו לאבא למיין ספרים לפי שיטות שונות שלעתים רק הוא היה מודע להיגיון שבהן.

ספרים רבותי, ספרים. ספרים בכל מני שפות. ספרים בכל השפות (כמעט בכולן). ספרים על כל נושא אפשרי או בלתי אפשרי. ספרי קריאה. ספרי מדע והגות במגוון מדהים של תחומים. ספרי בלשים. ספרי אמנות וקטלוגים מחנויות של המוזיאונים המובילים בכל רחבי תבל. ספרי תנ"ך בשלל שפות, הגדות של פסח ומגילות אסתר ממסורות שונות. ספרים חדשים וספרים ישנים. וכמובן אינספור כתבי עת על ספרים כדי שתמיד ניתן יהיה לדעת אלו ספרים חדשים נוספו ואיך אפשר להשיג אותם.
אבא הכיר את כל חנויות הספרים בירושלים לפני ולפנים. הוא לא הכיר רק את החנויות, אלא גם את המוכרים והבעלים. הוא היה מטייל ברחבי העיר מחנות ספרים אחת לשנייה ויודע מה יוכל למצוא היכן. הוא תמיד היה מגיע אליהן לגלות מה חדש על המדף. ואנחנו התלווינו אליו בסיורים רבים כאלו ולמדנו גם אנו להכיר את החנויות ואת הספרים, המוכרים והבעלים.
אבל לא רק בירושלים. ולא רק בישראל. אלא בכל עיר ועיר שאבא הגיע אליה היה מיד הולך לחנויות הספרים במקום לראות מה החמיץ, מה התחדש, לעלעל, לעיין ולקנות כמובן. וכשאנחנו טיילנו ברחבי העולם תמיד נשלחנו לחנויות ספרים ספציפיות בעיר זו או אחרת כדי למצוא שם את הספר המסוים שאבא בדיוק היה חייב לקרוא באותו הרגע.

אבא הכיר כל ספר וספר בספרייה רחבת היריעה שלו. עד לימיו האחרונים הוא ידע היכן כל ספר נמצא. והוא ידע איזה ספר הוא צריך כדי למצוא את הציטוט לספר הבא שכתב, או למאמר הבא שהכין. הוא הכיר את ספריו גם כאשר כבר לא היה מקום על המדפים, והספרים נערמו ערמות ערמות על שולחנות העבודה שלו, על הכסאות והכורסאות, על הספה שבחדר העבודה, ולבסוף גלשו אל הרצפה ועצבו מחדש את חלל החדר כעמודים דוריים במקדש יווני.
אמא גם היא אהבה ספרים. היא אהבה לקרוא ספרות מקורית, ספרות מתורגמת, ספרות קלאסית. יחס מיוחד היה לה לספר הספרים, התנ"ך. ספרי התנ"ך בבית היו מלאים בפתקאות שכתבה, מציינת לעצמה פסוקים יפים, פרשנות מיוחדת, מראי מקום רלבנטיים לתערוכות במוזיאון ישראל, שבו הדריכה למעלה משלושה עשורים. היא אמנם נהגה להתלונן פעם אחר פעם על ריבוי הספרים בבית, והיא כמובן צדקה. אבל גם לה היו לא מעט ספרים משלה שלא הייתה מוכנה לוותר עליהם בעד שום הון שבעולם.

אבא לא רק קרא את ספריו וזכר את הכתוב בהם. הוא גם כתב ספרים, כתב הרבה מאוד ספרים שיצאו לאור בעברית, באנגלית ובעוד מגוון שפות מכל רחבי העולם ובכלל זה ערבית, סינית, יפנית, קוריאנית, פורטוגזית ועוד. תהליך הכתיבה אצל אבא היה תהליך מרתק ומיוחד במינו. הוא היה כותב כמה מילים על כל עמוד, מפוזרות על פני כל העמוד. מזכירותיו הנאמנות היו מפענחות את כתב היד, ומדפיסות את המילים על העמוד בדיוק במקום שבו הן נכתבו. בשלב הבא אבא היה משבץ מילים נוספות בין המילים המודפסות, שולח שוב להדפסה, ממשיך למלא את החללים בין המילים המודפסות, עד שלאט לאט כל העמוד היה מתמלא. תהליך הכתיבה אצלו לא היה תהליך לינארי, הוספת עוד משפט ועוד שורה, אלא תהליך של מילוי, כמו צייר הממלא את הדף במקביל מכמה כיוונים. מילוי של המרחבים בין מילות המפתח שהוו את השלד הרעיוני של הספר. אצלו הספרים באמת קרמו עור וגידים.

כתיבת ספר היא תהליך מרתק ומאתגר שאנו למדנו להכיר לאורך השנים, ועד היום אנו נדהמים ומביטים ביראת כבוד במכלול האדיר של ספרים שאבא כתב, אנו שהיינו שם כשהוא חקר ולמד, שהיינו שם והרעשנו ופגענו בריכוז שלו כשהוא ניסה לכתוב עוד פרק, לעשות הגהות על פרק קודם ובעיקר לעבור ולתקן את ההערות והערכים הביבליוגרפים הבלתי נגמרים. רק היום אולי אנו מסוגלים להבין איזו עבודת נמלים זו הייתה, עבודה שהיום אפשר לעשות את חלקה בדרכים מהירות פי כמה.
תמיד ידענו שיש אינספור ספרים בבית. זה היה חלק מה DNA המשפחתי שלנו. אך רק כאשר אבא, ולאחר מכן אמא, הלכו לעולמם והגענו לרגע הבלתי נמנע של פרידה מהאוספים הבלתי נדלים של ידע ותרבות שהיו טמונים בספרייה בבית, רק אז למעשה התחלנו להבין איזו כמות אדירה של ספרים ההורים שלנו צברו לאורך השנים והותירו לנו כצוואה רוחנית ותרבותית מעשירה ומחכימה. גילינו אוספים של יצירות מופת בספרות שאבא רכש עוד כשהיה נער, ספרים שאבא ואמא הקדישו זה לזו לאורך חייהם, ספרים המקפלים בתוכם את ההיסטוריה של מדינת ישראל, שההורים היו שותפים להקמתה ושהיתה יקרה להם עד מאוד. נחשפנו שוב למגוון העצום של תחומי ידע שהיו אצורים בספרים בבית: סוציולוגיה, כמובן, אך גם היסטוריה, פסיכולוגיה, ביולוגיה, מדעי המדינה, תרבויות העולם, תולדות עם ישראל, יהדות, אסלאם, נצרות, פילוסופיה, בלשנות, ספרות. לא היה תחום ממדעי הרוח והחברה שלא היה מיוצג בספרייה שלהם, ואף מעבר לתחומים אלה.
כיום הספר הוא מצרך פחות מבוקש משהיה בעבר. בעולם שלנו, שבו כל מידע כמעט ניתן להשגה בלחיצת קלידי מחשב, הספרים של פעם הולכים אולי מעט לאיבוד. מי יודע איך אבא ואמא היו מתמודדים עם קריאת ספרים במחשב או בטאבלטים, עם סיורים וירטואלים במוזיאונים שכל כך אהבו, ועם מצב שבו לא צריך לחפש ספר בספרייה כי המידע הרי נגיש במחשב. אבל הם חיו בזמן אחר, שבו הידע, החכמה והתרבות נאצרו בסימני דפוס על דפי ניר כרוכים, בספרים. זמן שבו איסוף מידע התרחש באיטיות הראויה, שאפשרה למידע להפוך לידע, בתהליך ארוך וסבלני של מיזוג וניפוי.

אנו, הילדים והנכדים, התברכנו בהורים שלנו ובאהבתם לספרים שלא ידעה גבולות. למדנו מהם לאהוב ספרים, לאהוב ספרות ולהעריך את הספר כספר, כיצירה מדעית או אמנותית, כאפשרות לגעת בקדושה, תחושות המלוות אותנו לאורך כל ימי חיינו. אנו ממשיכים לפקוד חנויות ספרים בכל עת ובכל שעה, ברחבי העולם, ובבתינו אנו מטפחים את הספריות שלנו. אך היה לנו ברור שלא נוכל להכיל את כל הספרייה של ההורים בבתים שלנו. שמחנו מאוד לתרום את החלק הארי של ספרייתם לאוניברסיטת חיפה, שהסכימה לשמש להם בית חם, בתקווה שעוד רבים לאורך השנים והדורות יינקו מהם את הידע הרב הטמון בהם בצמא ובשקיקה, בדיוק כפי שאנו ינקנו ידע והמון אהבה לידע ולספר מהורינו.

יהי זכרם ברוך וצרור בנשמתנו לעולם
מיכאל, עירית ואליק אייזנשטדט וכל בני המשפחה.

בני הזוג אייזנשטדט


 להלן מספר דברים שכתב פרופ' ציגלר

מתרבות האיכרים של ניופאונלנד בשולי קנדה לאדוונטיסטים של היום השביע במדגסקר - על ספרים מספרייתו של ש.נ. אייזנשטדט שנקלטו בספריית יונס וסוראיה נזריאן באוניברסיטת חיפה

הספרייה קלטה לאחרונה 1444 פריטים מעיזבונו של שלמה נח אייזנשטדט (1923-2010) שהיה פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר. מדובר בכעשרה אחוזים מספרים בספרייתו שהועברו אלינו בתיווכה של בתו, פרופסור עירית מאיר מהחוגים ללשון עברית ולהפרעות בתקשורת. פרופסור אייזנשטדט זוכה פרס ישראל לסוציולוגיה (1973), פרס בלצן (Balzan, 1988), פרס א.מ.ת. (2005) ופרס הולברג (The Holberg International Memorial Prize, 2006), הוא מחשובי הסוציולוגים במחצית השנייה של המאה העשרים. מחקריו בסוציולוגיה השוואתית, שמתרכזים בניתוח שינויים חברתיים ותהליכי מודרניזציה בהקשרים הרחבים של תרבות, מערכות אמונה, וסדר פוליטי, שילבו תמיד תאוריה סוציולוגית עם מחקר אמפירי והיסטורי, והותירו חותם עמוק על מגוון של דיסציפלינות. ספרייתו העשירה שיקפה את ההיקף העצום של תחומים ונושאים בהם הוא התעניין, ואת מעמדו המרכזי בקהילה האקדמית בארץ ובעולם.

הספרים שנקלטו לאוסף הספרייה נדפסו בין ראשית המאה העשרים והעשור הראשון של המאה העשרים ואחת, במגוון של שפות (עברית, יידיש, אנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית, איטלקית, הולנדית, רוסית, ופולנית). הם מאפשרים לשרטט פרופיל אינטלקטואלי של חוקר יוצא דופן זה, שהתאפיין באופק מחקרי רחב במיוחד. הם מכסים תחומים מגוונים במדעי היהדות ותולדות עם ישראל (עם דגש על ספרות עברית מוקדמת, תרגומי מקרא, ותולדות הציונות), במדעי הדתות (עם דגש על האסלאם, דתות העולם העתיק, אסיה ואמריקה הלטינית, מיתולוגיות והיסטוריה של פולחן), בתולדות המחשבה המדינית (ממרקס לוובר, עם דגש על תנועות פועלים בארה"ב, גרמניה ואנגליה במבט משווה), בפילוסופיה והיסטוריה של הסוציולוגיה, בסוציולוגיה של הידע, של החינוך ותרבות הנוער, בסוציולוגיה של ערים, עירוניות, שינויים טכנולוגים, ומודרניזציה, בפילוסופיה של תרבויות, בהיסטוריה של אירו-אסיה (עם דגש על המרחב האסיאתי ממלזיה לקוריאה ומסין ויפן לווייטנאם ולהודו), ובאמנות (עם דגש על אמנות אסלאמית, מצריים העתיקה, תורכיה ומזרח אסיה). בתקופה המאוחרת של חייו ושל מחקרו כתב ספרים אודות גלובליזציה תרבותית, אתנולוגיה של תרבויות ואסלאם רדיקאלי.

אוסף הספרים של ספריית האוניברסיטה שלנו הפך באופן משמעותי עשיר יותר הודות לתרומת הספרים הזו, ופערים שהיו בו הצטמצמו. תלמידים וחוקרים מכל התחומים שנזכרו לעיל אסירי תודה על כך לפרופסור אייזנשטדט ז"ל ולבני משפחתו.

פרופ' אייזנשטדט באחד מחדרי ביתו בירושלים


red bullet תודה לערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים על הכנת הסקירה

מלחמת לבנון השנייה, קיץ 2006, אמירה קהת, פורסם לראשונה - אוגוסט 2007 

מלחמה בישראל, חיפה, יולי 2006. לפני ימים מספר הודיעו על חזרה לעבודה באוניברסיטה, והספרייה נפתחה שוב לקהל. חוזרים לעבודה. בדרכי לאוניברסיטה אני מעיפה מבט מסוקרן לעבר המפרץ. הבוקר שקט ושלו, חיפה ירוקה ורעננה וערוכה לקראת תחילת הקיץ. אך מה מחכה לנו שם מעבר למפרץ הכחול? יום העבודה מתחיל בשגרה מוכרת. אני מציצה בכותרות העיתון באינטרנט, בודקת שמא קרה דבר מה שנעלם מעיני או מאזני מאז יצאתי לדרכי, ומיד נכנסת לדואר האלקטרוני, להרגיע את חברינו המודאגים בתפוצות. כן, כולנו בסדר, תודה לאל, רוב הספרנים חזרו לעבודה, וכן, גם בני הבית בסדר. שעות הבוקר עוברות במהירות. אני מתמקדת במאמר הנמצא בחוברת שלפני, שוכחת מהאיום המתמשך ומהמלחמה בצפון, ואז, דווקא אז, מתגנב לו חרש, עולה וגובר רעש הסירנה המתריעה כי גם היום "יש לעזוב את המשרדים ולרדת למקלטים". עוד רגע! כמעט והבנתי במה מדובר במאמר...! אך קול הכרוז לא נותן לי להתרכז. אני פותחת את הארון וחוטפת את התיק עם הפלאפון. לוקחת גם את המאמר עם החוברת, ועוד חוברת נוספת. אולי נשב זמן רב במקלט? רעמים נשמעים מרחוק: אחד ועוד אחד. יש להזדרז ולעזוב את המשרד.

סורין, יואב ובועז - ספרייה לבנון השנייה
סורין, יואב ובועז.  נאמני בטחון, ספרייה, מלחמת לבנון השנייה

חומי וזוהר
חומי וזוהר נאמנות בטחון, ספרייה, מלחמת לבנון השנייה

המקלט בקומה התחתונה של הבניין הומה כבר מעובדים וסטודנטים שהקדימו אותי. הקריין בטלוויזיה מדבר ברגש כשברקע תמונות של חיפה היפה מעלה עשן. המקלט שלנו באוניברסיטה גדול, יש בו מזנון וגם מקומות ישיבה רבים ומחשבים, והוא נמצא עמוק באדמה, מוגן מהטילים הנוחתים אולי בחוץ. הביטחון היחסי מתחלף עד מהרה בדאגה חדשה. בחוץ נשארו היקירים לנו, ואלו נתונים אולי בסכנה. בטלפון הסלולארי אין קליטה, והודעות ה-SMS נשלחות לוודא שגם אלו שבחוץ מצאו מקלט.

יושבים במקלט
בזמן האזעקות...מקלט קומת ה-500

 

יוסף וסרג'  ספרייה
אזעקה...יוסף וסרג' 

אני מציצה בטלוויזיה שמימין ובהודעות העיתונים האלקטרונים במחשבים משמאל. מתיישבת לי בפינה ומנסה להתמקד במאמר. מקץ שעה קלה, מודיעים לנו ש"ניתן לחזור לשגרה". האומנם? איני מתפתה לחזור לחדרי. אתמול נקראנו לחזור ולשוב למקלט. כולם עולים ואני נשארת ליד ה"שולחן שלי". מסיימת לקרוא את המאמר בנחת, עוברת למאמר שני ושלישי, לחוברת השנייה. ואכן, עד מהרה נשמע קול הכרוז המודיע על ירידה למקלטים, וחברי לעבודה שבים ומצטרפים אלי.

בחזרה לספרייה. הכול חוזר לתפקד כבשגרה. מספר הקוראים פחת אמנם, אבל אצלנו "המנגינה חייבת להמשך" ושירותי הספרייה זמינים שוב במסגרת מצומצמת במקצת. קוראים אמיצים מגיעים לשאול ספרים ולהשלים פערים, למרות העתיד הבלתי ברור של שנת הלימודים.

עם תום יום העבודה, אני נכנסת למכונית ודוהרת הרחק מחיפה, מהבית חסר הממ"ד ומהעיר, הנמצאת תחת איום. אני מנסה למצוא ברדיו תחנה המדברת "על המצב" וחולפת על פני הנופים מרהיבים של שוויצריה הקטנה. מימין לדרך מתגלה לעיני מראה משונה: מכונית וגבר צעיר שוכב לידה. גם משמאל עומדת מכונית וממנה יוצא מישהו ומתיישב בצד. לרגע אני מתבלבלת ולא מבינה, ואז באה ההארה, שבחוץ מושמעת אזעקה, שאינה נשמעת כנראה בתוך הרכב שלי. גם אני עוצרת את המכונית בצד הדרך, מתגברת על הבושה ומסתתרת ... שוכחת שהמכונית אינה מהווה מגן, וחוששת שמא מישהו יראה אותי כורעת בצד הדרך. לאחר זמן מה, כשנדמה שהכול רגוע, אני מרהיבה עוז וממשיכה בדרכי, לא בטוחה לגמרי אם הסכנה עברה. הדרך לבית אורן יפהפיה, ההרים המוריקים משני צדי הכביש משרים בטחון, ומגינים עלי. לאחר שעה קלה אני מגיעה לחברים במושב, שאספו אותנו לחיקם, ועתה הם מרעיפים עלינו מכל טוב. כאן בעמק השלו, ניתן להרגיע את החרדות, לישון בשקט, לשבת בנחת סביב השולחן ולאכול אבטיח מתוק, לשוחח על המלחמה והשלכותיה. בני המשפחה נמלטו גם הם מהצפון ונקלטו בישובי הסביבה. מחר אלך לבקרם. החיים כאן שלווים, ורק הרעמים הרחוקים מזכירים מה מתרחש בקרית שמונה ואצל החברים בכפר גלעדי.

מלחמה בישראל, נוסח חדש ולא מוכר, קיץ 2006
אמירה קהת
מחכים במקלט
מחכים במקלט...מימין לשמאל: ליאת, ירדנה, דני וענת

אמירה קהת
אמירה קהת 

ראשון, 22 מאי 2016 07:14

אנדריאס מאייר 1921-2016

אביו של אנדריאס מאייר  אנדריאס מאייר
אנדריאס מאייר ואביו

גבוה, זקוף, שער נוטה לבלונד, כזה היה אנדריאס כאשר פגשתיו לראשונה כאשר באתי לביתו במטרה לשכנעו לאפשר הוספת אוסף תמונותיו, מראשית ימיה של המושבה נהריה ועוד, לפרויקט ספרית אוניברסיטת חיפה ״תמונות היסטוריות של א״י״.
לדמותו נוספה העגה היקית אשר לא עזבה אותו אפילו לאחר עשרות שנים בארץ ותוך כדי שיחה התברר כי גם התחביר העברי עדיין לוקה בחסר ומספר פעמים צריכים היינו להשתמש במילים אנגליות ורצוי גרמניות.
בעיה אחרונה זו לא מנעה חדות לשונו או/ואת הציניות הדקה המטובלת בהומור מיוחד המסוגל להעליב רבים.
בהיותי בעל חינוך אירופאי מבית שנעטף במשך השנים בחספוס צברי מהסביבה הרי שלא רק שהבינותי וקבלתי בחיוך אלא שאף השכלתי לענות באותה מטבע. ולראיה, באחת מפגישותינו האחרונות פנה אלי אנדריאס ואמר לי בזו הלשון ״אני אוהב לשוחח עמך״ אמר, ״אתה מבין הומור ולא נעלב מדברי״.
לא קל היה לשכנע את האיש להצטרף לפרויקט אך לבסוף כשנעתר התגלה לי, ולצופים באוספיו, אדם רב פעלים אשר ידו היתה בכל דבר מעשה בנהריה, ולאורך כל שנותיה, עד שעזב בגלל אכזבתו מראש העיר הנוכחי אשר לדבריו ״מוחק כל סממן של עשיית המיסדים״.

הוא ספר לי שאביו אמר לו, עוד בנעוריו, שבנגוד לאחיו הרי שלו ״אין ראש ללימודים״ ולכן הפך להיות שולית מסגר והיוה הצעד הראשון שלו לבסיס עשיתו בנהריה ובא״י.
מבנית הגדרה הראשונה לשכן שטראוס, דרך מסגריה קטנה (בה עמדה המחרטה עליה החל סטף ורטהיימר את האימפריה שלו) ומשם למוסך, לסדנה לתיקון אופניים, ייצור רובי צילצל לדיג תת ימי, הנחת צינורות השקיה ואחרים ברחבי הגליל המערבי, הנחת צינור הביוב של תל אביב לים ועוד.
בעת בנית מצודת המשטרה (טאגארט) בתרשיחא היה זה שוב אנדריאס שזכה במכרז לבנית חלק מהספקת המים למצודה וכאשר צולם הסרט ״יהודית״, בגליל המערבי ובחיפה, היה זה אנדריאס שעסק בבנית/״הריסת״ כל שקשור היה בברזל ובפח.
לא רק זאת, בגלל מראהו הוא השכיל לקבל תפקיד משני וקטן של קצין סורי בסרט וכמובן, ״התחכך״ בגלימות הוליווד, השחקנית סופיה לורין ועוד.

אין לשכוח, כמובן, את ״הימיה״ בנהריה שעל חבריה נמנה גם אנדריאס ושעסקה לא רק בספורט אלא גם בהורדת מעפילים מהאוניות אלי חופה הגיעו ובהורדת והשטת אספקה חיונית לישוב בעת המצור על נהריה בתש״ח.
כשנקרא התגיס ועזר בשחרור הגליל המערבי ועכו. יש לציין העובדה שכבר בפגישתי השניה עימו הוא הראה לי עבודותיו באומנות הברזל וגם את שאר אוספיו, מסמכים ותמונות לרוב כאשר הוא מדגיש במיוחד אוסף תמונותיו וגלויותיו של אביו דר׳ אוטו מאייר, מימי שירותו בצבא הקיסר במלח״ע 1.
אוסף זה סרב אנדריאס למסור עד שיום אחד, מספר חודשים לפני פטירתו, הוזמנתי לביתו ותוך כדי שיחה על דא והא, בחדר עבודתו כרגיל, הוא הפתיע אותי באומרו שהוא נותן בידי את הדיסק עם כל החומר של אביו.
יחד עם הדיסק הוא נתן לי במתנה את הספר ״זו לא אשמת המולדת !? שמרו את המכתבים לאחר כך״.
בספר זה המספר סיפורו של דר׳ אוטו מאייר מגיוסו כתותחן ועד עליתו לדרגת סגן ״קרירה צבאית של יהודי גרמני״ חוזה התותחן אוטו מאייר את השינוי שיחול בעם הגרמני כלפי המיעוט היהודי אחרי המלחמה, מיעוט הרואה עצמו כגרמני שורשי בגרמניה והמוכן למסור נפשו למען ״ארץ האבות״.
ולמרות חזונו (אשר לדאבון כולנו גם התגשם) הרי שבמכתביו הוא מדגיש העובדה שלמרות שהוא חווה אנטישמיות סביבו הרי ש״אין הדבר אישי נגדי״!
הדברים הנ״ל בתוספת נצחונה של המפלגה הנאצית בשנת 1933 וסילוקו בשנים שלאחר מכן מפעילות חברתית עניפה בעירו הביאה אותו לנטוש את ״ארץ האבות״ שהכזיבה ולעלות, בשנת 1937, ארצה עם כל משפחתו.


אנדריאס הלך לעולמו בהשאירו מאחוריו, לדעתי, שני מסרים חשובים. האחד הוא המסר שהעביר מאביו והקובע חד משמעית ש״ארץ האבות״ האחד והיחיד לעם היהודי הינה ארץ ישראל.
והשני, עם תושיה ועבודה קשה הגענו להישגים אדירים בארצנו הקטנה, הישגים אשר בעזרת הראש היהודי והכפיים היהודיות רק ילכו ויתעצמו ולא חשובה העגה והציניות.
אם נסכם חייו הרי במילותיו הוא, בפגישה לפני האחרונה עימו בביתו, ״עשיתי כמה דברים בימי חיי״ ואכן בדיוק כך, הוא עשה!

כמה תמונות מאוסף אנדריאס מאייר בספרייה:

מכולה למגורים הכוללים מקלחת חיצונית, נהריה בשנות השלושים של המאה העשרים לערך
מכולה למגורים הכוללים מקלחת חיצונית, נהריה בשנות השלושים של המאה העשרים לערך

אנדריאס מאייר חורש במטע הפרי, נהריה 1938

אנדריאס מאייר חורש במטע הפרי, נהריה 1938

אנדריאס מאייר עובד על תיקון צנרת המים בשדה, 1938
אנדריאס מאייר עובד על תיקון צנרת המים בשדה, 1938


red bullet רוני קניגסברג