סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים
שני, 06 פברואר 2017 07:24

עצים לחג

חמש תמונות לט"ו בשבט מאוספי התמונות הדיגיטליות בספרייה

1944, קיבוץ משמר העמק חגיגת ט"ו בשבט
red bullet 1944, קיבוץ משמר העמק, חגיגת ט"ו בשבט.

מנצח מקהלת הקיבוץ עומד על כסא כשלצידו עומדים שדרני הרדיו של שידורי שירות השידור של פלשתינה (א"י)" – The Palestine Broadcasting Service – PBS המעבירים, בשידור ישיר (כנראה) למאזינים את שירת המקהלה: השקדיה פורחת (כנראה...) שידורי שירות השידור של פלשתינה החלו ב-30 במרץ 1936. בשעה 16:17 הגיע לרמאללה הנציב העליון, ארתור גרנפל ווקופ. במקום נכחו כבר נכבדים יהודים וערבים. הנציב חיבר את המשדר לזרם החשמל, והמנהל הכללי של הדואר בארץ ישראל, ויליאם האדסון, פתח את השידורים בהכריזו "It is Jerusalem Calling". לאחר מכן נשמעה קריאה דומה בערבית מפי השדרן קעבאני, ולאחריו קרא קריין עברי בשם עבאדי, "הלו! הלו! ירושלים מדברת!".
עיקר השידורים היה בשלוש השפות הרשמיות של המנדט: אנגלית, ערבית ועברית. כמו כן שודרו מהדורות חדשות בשפות נוספות. בתחילת פעילותו שודרו ברדיו תכניות עבריות במשך שעה אחת, אך בהמשך התרחבו השידורים בעברית לחמש שעות ביום ויותר...


1933, חיפה, שכונת הפועלים
red bullet 1933, חיפה, תושבי שכונת הפועלים משתתפים בפעם הראשונה בנטיעות לרגל ט"ו בשבט.

שכונת הפועלים בחיפה הוקמה בראשית שנות ה-30 על שטח של 3,000 דונם. מומחה מיוחד, האדריכל אובכומבלי, פרופסור באוניברסיטת ליברפול, הוזמן ע"י הקרן הקיימת לעיבוד תוכניות השכונה.
בתחילת הדרך היו בה 200 בתים. את שורת הבתים הראשונה קבלו פועלי הרכבת ופועלי בתי החרושת הגדולים שבעיר, אחריהם פועלים ופקידים מיתר הסוגים...נקבע שהוצאות הדירה של כל המתישב בשכונה תעלינה באופן ממוצע כדי 12 אחוז משכר העבודה...ההתחלה היתה לא קלה, החשמל והמים לא הגיעו לרב התושבים, העליה לשכונה היתה בדרך פתלתלה, בין סלעים וטרשים...בהמשך הוקם בית ציבורי גדול ששימש כבית-ספר, גן ילדים ומרפאה.
(התמונה היא קובץ סרוק של תמונה כפי שנשמרה בארכיון ההסתדרות החדשה במרחב חיפה).

1941, קריית מוצקין
red bullet 1941, קריית מוצקין, מושל המחוז, ג'ימס פולוק, שורה ראשונה, שלישי מימין (אוחז כובע שחור), עם פמליתו, הגיעו לביקור במהלכו נטעו עצים ליד ביה"כ הגדול בקרייה.

במסגרת תפקידיו בזמן ממשלת המנד"ט, כיהן פולוק כמושל מחוז חיפה בין השנים: 1938-1942, במהלכן, השתתף, בין השאר בטקס פתיחת שוק תלפיות בעיר (10.4.40) והביע את התפעלותו מיפי הבניין.
באותה שנה ביוני, הביע את דאגתו בנושא הליקויים בהאפלה (ביוני 1940 כבשה גרמניה את צרפת והשליטה בה ובמושבותיה, ביניהן סוריה ולבנון, את משטר וישי הפרו-נאצי, דבר שיצר סכנה ליהודי ארץ ישראל. הצבא הבריטי ועמו היישוב העברי נערך לפלישה הגרמנית מצפון.) ומסר שבידי הממשלה הכח לנתק בכלל את האורות...אבל על על הקהל להשתדל שלא להניע אותה לידי כך...הוא המליץ לעטוף את מנורת החשמל במעטה כחול כך שבשעת הכח לרגע אחד, לא יבקע האור דרך החלון...

בטקס הפרידה שנערך לכבודו (28.5.42) בבניין החדש של העירייה, נפרד ממנו ראש העירייה, שבתאי לוי, בנאום שנמשך כשלושת רבעי שעה. ראש העיר הודה למושל על עזרתו בהשגת הלואה ממשלתית לבניין העירייה, לסלילת כביש "דרך הים" להקמת שווקים עירוניים ועוד...פולק הודה על מתנת טבלת הכסף שהוגשה לו עליה חרות בניין העירייה וסמלה והציע שהעירייה תתקין דגל שיתנוסס מעל בניין העירייה החדש...
מסופר כי היה מראשוני הבריטים שהגיעו לארץ בשנת 1917 ומהאחרונים לעזוב אותה.

1942, נהריה
red bullet 1942, נהריה, "נטע ונשתול"...

גַּם בָּעִיר וְגַם בַּכְּפָר 
יֶלֶד קוּם יַשְׁכִּים,
וְיֵצֵא לַגַּיְא וְלָהָר
עִם שְׁתִילִים יְרֻקִּים.

זֶה הַיּוֹם נִטַּע וְנִשְׁתֹּל וְנַכֶּה פֹּה שֹׁרֶשׁ.
עוֹד שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה –וְהִנֵּה פֹּה חֹרֶשׁ.

שירוּ שִׁיר לַשָּׁתִיל 
מִיהוּדָה וְעַד הַגָּלִיל!
טַע וּשְׁתֹל, שְׁתֹל וָטַע
גַּם אֲנִי וְגַם אַתָּה!

התמונה מתוך אוסף התצלומים "תמונות מנהריה של פעם" שצולם בחלקו על ידי אנדריאס מאייר, אחיו יוסטוס ואביו ד"ר אוטו מאייר ובחלקו הגדול נתרם מתושבי נהריה הוותיקים.

מגדל, 1926
red bullet 1926, מגדל, פרופ' אוטו ורבורג אוחז בשתיל ומשה גליקין חופר במעדר.

פרופ' אוטו ורבורג, היה בוטניקאי ופרופסור לבוטניקה באוניברסיטת ברלין. מנהיג ציוני שנמנה עם הזרם המעשי בציונות ומהתומכים הנלהבים בהתיישבות המונית.
משנת 1920 חי ופעל בארץ וניהל את המחלקה הבוטנית של האוניברסיטה העברית. נפטר בגרמניה. על הר הצופים בי-ם נטעה חורשת אורנים על שמו, החורשה מקיפה את האוניברסיטה משלוש רוחות השמים כדוגמא לטיפוס יער ארץ ישראלי. המושב "שדה ורבורג" נקרא על שמו. זכרונות ילדות על סבי אוטו ורבורג (1859-19388) ומשפחתנו/ פרופסור גבי ורבורג

משה גליקין היה ממיסדי חוות מגדל, חבר הוועד הלאומי באסיפת הנבחרים הראשונה, ציר לקונגרסים הציוניים, ממייסדי שכונת הדר הכרמל בחיפה ואזרח כבוד שלה. בית גליקין (וילה מגדל) – רחוב אחד העם 5, חיפה

 

ב-7.4.1964, בשעה 10:30, בשרו תקיעות החצוצרות והקשת התופים את בואה של שיירת הנשיא השלישי של מדינת ישראל, מר זלמן שז"ר, לעיר חיפה. היה זה ביקורו הרשמי הראשון של שז"ר בעיר. שיירת הנשיא עצרה ליד רחבת בית העירייה. ראש העיר מר אבא חושי, הגב' חנה חושי ו-ש. ביאליק, מנהל המחלקה העירונית לנוער וספורט קבלו את פני הנשיא ורעייתו. לאחר הגשת זרי הפרחים ונגינת התקוווה עלה שז"ר על השטיח האדום שנפרש לכבודו לאורך הרחבה אל אולם הישיבות של מועצת העירייה.

קבלת הפנים. מימין לשמאל: אבא חושי, זלמן שז"ר, רחל שז"ר, חנה חושי וש.ביאליק
קבלת הפנים. מימין לשמאל: אבא חושי, זלמן שז"ר, רחל שז"ר, חנה חושי וש.ביאליק (הארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה)

במועצה נערכה קבלת פנים חגיגית בנוכחות חברי המועצה ומוזמנים מכל חוגי הציבור. במהלך קבלת הפנים הוגשה לנשיא תמונה של נוף הכרמל הצופה אל פני הים שצייר הצייר מרדכי אבניאל, חבר מועצת העירייה. מסופר ששז"ר ציין בדברי תודתו ששמורה אצלו תודה מיוחד לחיפה, בה נבחר לראשונה כציר לאסיפת הנבחרים הראשונה. במהלך סיורו בחיפה הקבילו תושבים רבים והמוני תלמידי בתי הספר את פני הנשיא, הם נופפו בדגלים וקראו לעברו קריאות ברכה. יום לפני הביקור נערכו פעולות הסברה לתלמידים ועובדי העיריה עמלו וקשטו את פני העיר בדגלי המדינה ובתאורה חגיגית שהוארה לקראת תם הביקור בשעות הערב.

ב- 21.10.1965 הגיע הנשיא שז"ר יחד עם ראש הממשלה לוי אשכול ושר החינוך והתרבות זלמן ארן פעם נוספת לחיפה והפעם לטקס הנחת אבן הפינה ל"בניין האב" באוניברסיטה...עיתוני התקופה הפליגו בשבחים על המבנה העתיד לקום – "הבניין יהיה עם סיומו תופעה בלתי נשכחת של מבנה ענק... הסביבה כולה מוקפת צמחיה טבעית עשירה...האקלים קריר ונעים בסביבה זו – כמעט במשך כל ימות השנה. האוניברסיטה משקיפה על נוף פנורמי עוצר נשימה..." עוד מוסיפים העיתונים ומספרים " הקמפוס האוניברסיטאי יוכל לשמש מרכז למדעי הרוח והחברה – לאיזור חיפה, לישובי הגליל, לעמקי הירדן ויזרעאל, לשפלת החוף עד חדרה וצפונה עד גבול הלבנון"

3
הנשיא זלמן שזר, מלווה ע"י ילדה במהלך הטקס. (אוסף האגף לקשרי ציבור)

5
יושבים משמאל לימין: רחל שלון, סגן נשיא הטכניון; לוי אשכול, זלמן שז"ר ואבא חושי. (אוסף האגף לקשרי ציבור)

4
ראש הממשלה לוי אשכול בנאומו: "ההשכלה לא תשמש קרדום לחפור בו בלבד כי אם כעזר למעשי הפיתוח ובניין החברה...תקוותי לעליה גדולה ולקליטה של סטודנטים מכל התפוצות" יושבים: אבא חושי והנשיא זלמן שז"ר. (אוסף האגף לקשרי ציבור)

red bullet תודה לעדינה צור-ג'יג'י, הארכיון ע"ש אבא חושי
 

אחד מימי ספטמבר שנת 1966, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, מר לוי אשכול, מרים טלפון לראש עיריית חיפה מר אבא חושי, ומפציר בו שיחדש את פעילותו במוסדות מפא"י. מזה זמן הפסיק אבא חושי חבר "לשכת הצמרת" של מפא"י, את השתתפותו ופעילותו במוסדות המרכזיים של המפלגה ונוצר הרושם שהוא מחרים את המוסדות בשל יחסים משובשים בין מרכז המפלגה לסניף חיפה..הכל התחיל בסכסוך עבודה בנמל חיפה וטענות הסניף החיפאי שהוא מקופח בנציגות המפלגה בכנסת ובמוסדות אחרים...מה השיב אבא חושי לאשכול באותה שיחה לא נדע אך דובר העירייה מסר שדובר רק בעניין זה ולא הוצע לאבא חושי שום תפקיד בממשלה. 

עבר חודש וב-26.10.66 בשעות הבוקר, הגיע מר לוי אשכול לביקור רשמי בעיר חיפה. מסופר שראש הממשלה לא "כבש" את חיפה אולם הוא התקבל בה בחיבה ובכבוד. המתיחות הקיימת במפא"י באה לידי ביטוי ברמזי רמזים "נוסח אנגליה" שנשמעו בנאומי הדוברים ומזכיר מפא"י בחיפה ציין שאין לשמועות על מתיחות כזו או אחרת שום שחר, היחסים מצוינים וכל חברי המפלגה עומדים לימין ראש הממשלה. בסיום הודעתו לתקשורת הוסיף המזכיר משפט קצר ואמר ש"הביקור יתרום לקירוב לבבות בין המחנות..."

בסיורו ברחבי העיר התקבל מר לוי אשכול בלבביות מופגנת, בחיוכים, בזרי פרחים ואפילו זכה לתשואות לרגל יום הולדתו שחל יום קודם...גם מזג האויר האיר פנים לאחר ליל גשמים וסערות וראש העיר ציין שהעיר חיפה יודעת לארגן גם את מזג האויר. ראש הממשלה הודה בנאומו לעיר חיפה על קבלת הפנים הנלהבת והביע את אמונו כי עד תחילת שנות ה-70 תגיע אוכלוסיית ישראל לשלושה מליון נפש ובסוף המאה לחמישה מליון, עוד הוסיף אשכול ואמר "פיתוחנו תלוי בתושיית האדם היחיד...תקופה זו של שפל חייבת להביאנו לגיאות" (מיתון שרר בתקופה זו בארץ). במהלך סיורו בחיפה ביקר ראש הממשלה בכמה מוסדות חינוך ובבתי הזיקוק.

 בארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה צילומים ומסמכים מהביקור. מצרפים תמונות אחדות:

מרים אשכול ואבא חושי
מקדמים את פני ראש הממשלה ורעייתו במבואות חיפה (אבא חושי בלווית סגניו עם מרים אשכול) 

אבא חושי ולוי אשכול
במהלך הסיור בחיפה (אבא חושי ולוי אשכול)

אולם הישיבות של מועצת העירייה
אבא חושי נואם באולם הישיבות של מועצת העיר חיפה "...רוב תושבי העיר עוקבים בדאגה ובתקווה אחרי מעשי הממשלה והכנסת בתחום הקרוי מיתון.." 

מרים אשכול, אבא וחנה חושי
מרים אשכול, אבא וחנה חושי 


red bullet תודה לעדינה צור-ג'יג'י הארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה

ביום חמישי, ה- 26.3.1959, בשעה 18:30, נחת בנמל התעופה לוד מטוס מיוחד שהביא לארץ את המלכה האם אליזבת מבוואריה מלכת בלגיה ופמלייתה. המלכה הגיעה אמנם לביקור פרטי אך התקבלה בכבוד רב ולא בכדי. במהלך השנים 1940 ועד 1944 כשבלגיה הייתה תחת הכיבוש הגרמני, אליזבת השתמשה במעמדה המיוחס כמלכה ובקשרים הגרמניים שהיו לה על מנת להשפיע ולסייע להציל מאות ילדים יהודים מהגליה על ידי הנאצים. הילדים מצאו מקלט במנזר, בהמשך  נחטפו ע"י אנשי מחתרת שהחביאו אותם בכפר בהרי האנדים. המלכה ידעה על כך ושלחה לילדים בקביעות צרכי מזון ומתנות. למשפחות שהחביאו את הילדים שלחה תמיכה קבועה. באחד מחגי ישראל נודע למלכה שמספר יהודים נאסרו ורוכזו בבית מחסה יהודי, היא לא הססה ושלחה להם פרחים לחג. הפגנת סולידריות פומבית זו כלפי היהודים בזמן הכיבוש הנאצי דרשה אומץ אזרחי רב. עם שחרורה של בלגיה לא פגה התענינותה של המלכה בעם ישראל, היא הקפידה לעקוב בעירנות אחר התפתחותה של המדינה הצעירה. העניקה את חסותה למפעל עליית הנוער והשתתפה בקביעות בכל המפגנים שנערו בבריסל למען ישראל.
ביקורה של המלכה אליזבת בישראל ארך כשבוע, וב-30.3.59, לפנות ערב, הגיעה המלכה לביקור קצר בחיפה. רבבות אנשים-נשים, גברים וטף עמדו על המדרכות מחאו כף לשיירת המלכה ונופפו בדגלי המדינה. עיתוני התקופה מספרים שהמלכה ניסתה להחזיר חיוך לכל הקהל הרב וכל פרח שניתן לה החזירה בחום רב...עוד מוסיפים העיתונים ומספרים שלעיתים קרובות עמדו דמעות בעיניה מרב אושר והתרגשות והיא אף עצרה לעיתים מזומנות את פמלייתה כדי לצלם נופים על הר הכרמל ונופים נוספים.
בארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה, תצלומים מביקור המלכה אליזבת בחיפה המספרים גם הם על אישיותה המיוחדת.

אליזבת מלכת בלגיה בחיפה

אליזבת מלכת בלגיה בחיפה
 

 המלכה אליזבת בחיפה


מלכת בלגיה עם אבא חושי


red bullet תודה לעדינה צור ג'יג'י, הארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה


wos logo


הספרייה שמחה לבשר על פתיחת מאגר Web of Science לשימוש קהיליית האוניברסיטה ללא הגבלת שנים. Web of Science הוא מאגר רב-תחומי המכיל הפניות למאמרים מתוך אלפי כתבי-עת מחקריים. המאגר מאפשר חיפוש מאמרים על פי נושא, שם מחבר, שם כתב-העת או כתובת החוקר. ייחודו בכך שהוא מאפשר להתחקות אחר התפתחות של רעיונות, חידושים מדעיים או עדכונים של מידע קודם, באמצעות מעקב אחר ציטוטי מאמרים. במאגר, ניתן להגביל את החיפוש לתחומי ידע מסוימים: מדעים מדויקים, מדעי החברה, אמנות ומדעי הרוח, כנסים ומפגשים מקצועיים. ניתן כמובן לחפש ציטוטים בכל תחומי הידע יחד.
גישה למאגר מתיבת החיפוש באתר האינטרנט של הספרייה.

The library is pleased to announce that the Web of Science database is now open to university users with no publication date restriction. Web of Science is a multi-disciplinary database which includes citations from thousands of research journals. The database provides a comprehensive citation search according to subject, author name, journal title, or researcher institute. Web of Science citation track feature enables one to trace the development of ideas, scientific innovations or updates of previous information. The search can be restricted to specific fields of knowledge: science, social sciences, art and humanities, conferences and professional meetings. All disciplines can be searched simultaneously. The database can be accessed through the library homepage.


תיבת החיפוש לשונית מאגרי מידע

תפריט מאגרי מידע


red bullet שאלות? בקשות? This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

מבנה הספרייה
התמונה מאתר Xnet

שמחים מאוד להודיע שהזוכה בפרס רכטר לאדריכלות לשנת 2016 הוא האדריכל אסף לרמן, A. Lerman Architects לרמן זכה בפרס היוקרתי על תכנון הספרייה שלנו.

צוות השופטים ציין שהפרויקטים בשלב הגמר היו טובים ושונים זה מזה. הם בחרו בספרייה החיפאית בשל ההתמודדות עם תוספת בנייה לבניין הוותיק באופן מקורי ומפתיע. השופטים שיבחו את לרמן על הרעיון להוסיף שטחי בנייה באמצעות חפירה ושיקוע הבניין בטופוגרפיה באופן רגיש ואמיץ, שאינו פוגע בבניין הקיים, מחזיר חלקים רבים ממנו לתפקוד ומאפשר תוספת אור ואוויר לשטחי החללים הפנימיים בבניין הוותיק.

פרס רכטר, שהוא הפרס השני בחשיבותו באדריכלות שמחולק בישראל (אחרי פרס ישראל), מוענק מאז 1962 על ידי משפחת רכטר לזכר האדריכל זאב רכטר ומאז 2001 — לזכרם של זאב ויעקב רכטר. לידיעה בעיתון הארץ
לידיעה נוספת באתר Ynet

מקורו של יום האם (משנות ה-90 של המאה העשרים שונה ליום המשפחה) ככל הנראה ביוון העתיקה בפסטיבל שנערך במהלך חודש מרס לאלה ריאה אמו של זאוס מלך האלים. בהמשך נחגג יום האם ב-15 במרס גם ברומא העתיקה לכבודה של הרה, רעיתו (הקנאית) של זאוס... במשמעותו המוכרת כיום – ציון פועלן של נשים ושל אימהות – ציינו את יום האם לראשונה בשנת 1908 במדינת מערב וירג'יניה, ארצות הברית. הוגת הרעיון הייתה אנה ג'ארביס ובשנת 1951, ביוזמת חנה חושי, הגיע יום האם לעיר חיפה. בחיפה הוחלט לחגוג את יום האם ביום השני של חג החנוכה, אגדה אורבנית מספרת שיום האם נקבע ליום זה מאחר והיה תאריך הולדתה של ליבה אמו של אבא חושי...
בארכיון ע"ש אבא חושי מצאנו תצלומים ומסמכים מאירועי יום האם שנערכו ב-17.12.1968. האירועים נפתחו בשעות הערב במהלכם התקיים טקס חנוכיית הגבורה ומסדר נוער, בבוקר שלמחרת התקבלו ילדי יום האם בלשכת ראש העיר, משלחות של ארגוני נשים בעיר בקרו במחלקת יולדות בבית חולים והגישו שי לתינוק - גביע כסף וליולדות הוגשו פרחים וממתקים, בבתי הקולנוע נערכו הופעות אומנותיות ובתיאטרון העירוני נערך קונצרט מיוחד של התזמורת הסמפונית של חיפה שהוקדש ליום האם.

צרפנו כמה תצלומים מביקור הילדים בלשכת ראש העיר...

 red bullet ילדים בלשכתו של אבא חושי 


יום האם 1968 בחיפה


יום האם, 1968 חיפה



יום האם, 1968 בחיפה


יום האם, 1968, חיפה


red bullet תודה לעדינה צור-ג'יג'י, ארכיון ע"ש אבא חושי  בספרייה.

ראשון, 04 דצמבר 2016 04:42

נוסעים ותיירים בים התיכון

תערוכת "ויה מאריס" המוצגת בימים אלה בספרייה חושפת לקהל גם כמה מ"אוצרות" הספרייה, ביניהם ספרים וסריקות מאוסף הספרים הנדירים. ד"ר צור שלו מהחוג להיסטוריה כללית מתאר בסקירה הבאה כמה מהפריטים המוצגים.

בראשית העת החדשה, עידן הדפוס, נעו במרחב הים התיכוני, יחד עם עולי הרגל, נוסעים בעלי מטרות מגוונות – דיפלומטים, מסיונרים, סוחרים, יורדי ים ומלומדים. חלקם שהו באזור שנים ארוכות, למדו את השפות המקומיות ופתחו קשרים משמעותיים עם תושבים דומים להם במעמד ובהשכלה. אחרים שהו ימים ספורים בכל אתר, אך תיארו במילים ובאיורים את מסעותיהם. המסע הים תיכוני היה פעמים רבות מעין הרחבה של הביקור הלימודי המסורתי באיטליה (Grand Tour). ברוח זו, החיפוש אחר נופי ושרידי המורשת הקלאסית עמד במרכז. בנוסף לכך, עבור מלומדי התקופה, המזרח נתפס כאתר של ידע תיאולוגי, היסטורי ומדעי חשוב. שרים ואנשי כנסיה אירופיים שלחו סוכנים למרחבי הים התיכון, שילקטו בעבורם כתבי-יד ביוונית ושפות שמיות, יצירות אמנות ועתיקות. ב 1610 יצא ג'ורג' סאנדס (Sandys), אנגלי, בנו של הארכיבישוף של יורק, למסע ים תיכוני מקיף. הוא ביקר באיי הים התיכון, באיסטנבול, במצרים וגם בירושלים וארץ הקודש. המלומד הצעיר שיבץ בספר המסעות שלו קטעי ספרות ביוונית ולטינית. הספר זכה למספר מהדורות, גם אחרי מותו. הרופא והאנתיקוואר הצרפתי, ז'קוב ספון (Spon), שוטט בשנים 1675 ו 1676 יחד עם ידיד אנגלי במרחבי הים התיכון והלבאנט ותיעד מקומות, מונומנטים וחפצים. הוא פרסם את ממצאיו בשלושה כרכים שהשלישי ביניהם מוקדש כולו לתעתיקי כתובות ומטבעות. מעט מאוחר יותר האמן והנוסע ההולנדי קורנליוס דה ברוין (De Bruyn) סייר באזור ושהה בו כחמש-עשרה שנים. כשחזר למולדתו הוא פרסם את רשמיו ורישומיו בספר מסע מפורט ועשיר באיורים נאים מעשה ידיו, שהתפרסם מהר גם בתרגום לשפות אירופיות אחרות. דה ברוין יצא בהמשך למסע ארוך שני, אל רוסיה, פרס ואסיה הרחוקה.

red bullet Jacob Spon, Voyage d'Italie, Dalmatie, de Grèce, et du Levant, ... par Jacob Spon ... & George Wheler (Lyon, 1678).

ז'קוב ספון, מסע באיטליה, דלמטיה, יוון והלבאנט, שנערך על-ידי ז'קוב ספון וג'ורג' ווילר (ליון, 1678).

שער ספר המסע של ז'קוב ספון
שער ספר המסע של ז'קוב ספון, רופא בהכשרתו ואנתיקוואר צרפתי פרוטסטנטי. יחד עם שותפו האנגלי ווילר, ספון הסתובב באגן המזרחי של הים התיכון ותיעד באדיקות אתרים ומונומנטים רבים. הוא התענין במיוחד בכתובות, שלהן הקדיש כרך שלם, וחזר מהמסע עם אוסף גדול של מטבעות וכתבי יד. ספון, שנפטר בגיל צעיר בעיר ז'נבה, היה בין הראשונים שניסו לתעד את המורשת הקלאסית הים תיכונית באופן שיטתי.

red bullet מראה הר פרנסוס ועתיקות דלפי
 מראה הר פרנסוס ועתיקות דלפי
ספון ו-ווילר ביקרו בדלפי ב 1676. כשהגיע למעין הקסטלי, שמימיו, על פי המסורת, נסכו השראה שירית, ספון הנסער דימה עצמו במחיצת אפולו והמוזות וחיבר שיר ביוונית מודרנית על-פי לחן עממי צרפתי.


red bullet מראה העיר לפאנטו (נפְפַּקטוס)
מראה העיר לפאנטו (נפְפַּקטוס).
לפאנטו (השם האיטלקי) היתה עיר נמל חשובה ומבוצרת על החוף הצפוני של מפרץ קורינתוס. השליטה בנמלים היתה חשובה תמיד ובמיוחד בעידן הספינות הכבדות שהונעו בחתירה, שדרשו תמיכה לוגיסטית מתמדת מן החופים. לפאנטו תוארה במפות רבות והתפרסמה גם בשל הקרב הימי הכביר שנערך ממערב לה ב-1571, בו הביסה הליגה הקדושה האירופית את הצי העות'מאני.


red bullet מפת הים התיכון


red bullet Cornelius de Bruyn, Voyage au Levant, ... enrichi d'un grand nombre de figures (Paris, 1725), Map of the Mediterranean.

מפת הים התיכון
האמן והנוסע ההולנדי קורנליוס דה ברוין (De Bruyn) סייר ושהה באזור הים התיכון המזרחי כחמש-עשרה שנים. בפתח ספרו המהודר, כאן במהדורה צרפתית שהתפרסמה לקראת סוף ימי חייו, הוא כלל מפה נפתחת של האזורים בהם ביקר. בפינה השמאלית-תחתונה הוא הוסיף הגדלה של האזור באיטליה ממנו יצא למסע.

red bullet תדמור

מראה העיר תדמור


כבר מגיל צעיר, העיד על עצמו דה ברוין, השתוקקתי למסעות, ומשום כך, למדתי את אמנות הרישום, שאין יאה ממנה לנוסע המבקש למסור בדיוק רב את מראה עיניו. אך במקרה של תדמור, יעד קשה להשגה שלא הצליח להגיע אליו, דה ברוין נאלץ להעתיק את הפנורמה המרשימה שלו ממקור שראה כנראה בעיר חלב, אצל הולנדי אחר.

red bullet George Sandys, A Relation of a Iourney begun an. Dom. 1610... containing a description of the Turkish Empire, of Aegypt, of the Holy Land, of the remote parts of Italy and ilands adjoyning (London, 1670 (orig. 1615), frontispiece.

ג'ורג' סאנדס, ספר מסע שהחל בשנת האדון 1610, ... ובו תיאור האימפריה העות'מאנית, מצרים, ארץ הקודש, אזורים מרוחקים באיטליה והאיים הסמוכים (לונדון, 1670 (במקור 1615), עמוד שער.

שער המהדורה השישית של ספר המסע המצליח מאת ג'ורג' סאנדס (Sandys)
שער המהדורה השישית של ספר המסע המצליח מאת ג'ורג' סאנדס (Sandys), אנגלי, בנו של הארכיבישוף של יורק, שהתפרסמה כ 25 שנים אחרי מותו. האיור עשיר בפרטים אלגוריים המתייחסים לאזור ולמסע – עלית ישוע השמיימה מהר הזיתים, הסולטן הטורקי המשעבד האוחז בעול, איסיס ואוזיריס, האלים המצריים, ועוד יסודות הממחישים את עוצמת האזור בתודעתו של הנוסע המלומד.

red bullet נילוס 

תרשים של פסל אל הנהר נילוס
סאנדס הוסיף לתיאור מצרים תרשים של פסל אל הנהר נילוס שראה בותיקן. הוא סבר שאספסיאנוס הביא אותו ממצרים. אך המחקר המודרני טוען כי הפסל, שנחשף ברומא בראשית המאה ה 16, הוא העתק רומי של מקור הלניסטי, יתכן מאלכסנדריה. כך או כך, סאנדס משחזר במו רגליו את הקשרים המורכבים בין תרבויות הים התיכון ומוסיף להם נדבך משלו.


red bullet הפירמידות של גיזה

הפירמידות והתרבות המצרית העתיקה
הפירמידות, והתרבות המצרית העתיקה בכלל, עוררו ענין עצום בקרב אירופים בתקופת הרנסאנס, עוד טרם פענוח הכתב ההירוגליפי. סאנדס מקדיש תיאור ארוך לפירמידות ולביקורו במקום, כאשר הוא משלב את מה שקרא במקורות עם מראה עיניו. האיור מדגיש לא רק את האתר, אלא גם את חבורת הנוסעים. עם זאת, איורים רבים בספרו של סאנדס, במיוחד אלו של ארץ הקודש, הועתקו ישירות מספרו של צווילארט, המוצג כאן אף הוא.

red bullet תודה לד"ר צור שלו החוג להיסטוריה כללית

רביעי, 30 נובמבר 2016 08:32

תערוכת ויה מאריס


ויה מאריס


׳אהבתי את הים התיכון בכל מאודי׳, כתב פרננד ברודל, אחד מהחוקרים המשפיעים במאה העשרים, ומי שהיווה מקור השראה לדורות של היסטוריונים של הים התיכון, ואנחנו ביניהם. מעט מקומות מסמלים את החיבור בין אזורנו, הלבנט, ובין הים התיכון טוב יותר מדרך הים המתפתלת לאורך חופיו. לאורך אלפי שנים לא רק חיברה ויה מאריס עשרות ומאות אתרים ויישובים לאורך קו החוף עצמו, אלא אף היוותה נקודת מפגש בין איזורי פנים היבשת והים התיכון.

הספרייה והמרכז לחקר ההיסטוריה של הים התיכון באוניברסיטת חיפה מזמינים אתכם לתערוכת ויה מאריס במבואת הספרייה, שם מותחת דרך הים קורים של קישוריות ים תיכונית על פני רשתות תרבותיות, כלכליות, ופוליטיות.
בתערוכה נחשפת לראשונה כתובת עתיקה המזהה בודאות עם הנציב הרומי בשנים שלפני מרד בר-כוכבא: גרגיליוס אנטיקווס. האבן ששוקלת 700 ק"ג הועברה אחרי מאמץ רב לאזור התערוכה בספרייה. 

אבן הגיר עם הכתובת העתיקה

מוצגים נוספים בתערוכה כוללים ספרים נדירים ורפרודקציות של מפות נדירות מן המאות 16-18 שמקורן באוספי המפות העשירים של מוזיאון ישראל ושל המוזיאון הלאומי הימי בחיפה, בו יש תצוגה קבועה של מפות, גלובוסים ואטלסים.

אחת המפות בתערוכה

וכן פריטים ארכיאולוגים בינהם: עוגנים גדולים, כד ענק משוחזר ומטילי עופרת מתקופתו של דומיטיאנוס. המטילים נמצאו כחלק ממטענה של ספינה שנטרפה על שובר הגלים החיצוני של הנמל בעת שזה כבר החל בתהליך של קריסה הדרגתית אל תוך הים. במקום נמצאו כששה מטילים דומים, שהיוו ככל הנראה חלק ממשלוח לצרכי מסחר או תעשייה בלבנט. הכתובת על חלקם העליון של המטילים אומרת Imp(eratoris) Domit(iani) Caesaris Aug(usti) Ger(manici), ומאפשרת לנו לתארך את הפקת המטילים לשנים 83 עד 96 לספירה. משקלם של המטילים מוטבע עליהם, והוא נע בין 60 ל 70 קילוגרמים. כמו כן מוטבע עליהם גם שם המכרה בו הופקו, בדרדניה אשר בחבל קוסובו של זמננו.

red bullet כתובת עתיקה שנמצאה בחוף דור חושפת לראשונה את זהותו של הנציב הרומי לפני מרד בר כוכבא הארץ 30.11.16  ובאנגלית

red bullet תגלית בים: כתובת עם שם מושל יהודה בימים שלפני מרד בר כוכבא Ynet, 30.11.16

red bullet ממצא נדיר: המילה 'יהודה' על אבן מהתקופה הרומית nrg, 30.11.16

red bullet הג'רוזלם פוסט, גלי צה"ל, רשת ב', i24news


העברת האבן למתחם התערוכה

תמונות מאירוע הפתיחה

מוצגים בתערוכה

red bullet התערוכה הוקמה בשיתוף ד"ר צור שלו וד"ר גיל גמבש שעומדים בראש המרכז לחקר הים התיכון הקדם מודרני ובניצוחה של פרופ' שרון פוליאקין אוצרת האוניברסיטה. הפקת התערוכה: ג'ני כרמל, ספרייה. תודות לעדינה צור ג'יג'י ודנה לוטן מהספרייה.