מתנה שהכינה נעמי למזכרת

לNT meomit
נעמי היקרה,

בדרך כלל מתחילים מהעבר מה היה, מתי ואיך...וזאת נסינו להעביר כחלק מתפקיד מחלקה האחראית על המידע האור-קולי, בתמונות.
ואני מבקשת לפתוח בסיפר ה"סגירה" closing
עקבתי אחריך בחודש האחרון (בטח שמת גם לב) וראיתי כיצד בצורה אלגנטית, אחראית עברת על התיקים, מסמכים, קלטות, מכשירים ,בדקת, זרקת, ספרת ללו, אמרת מה לעשות עם...עוד קיטלוג ועוד אחד...ואף היום הגעת מוקדם לסיים משהו ..(שלא בדיוק הבנתי מהו).
אין זה מובן מאילו שעובדת תדאג מה יהיה עם מחליף, מי ימשיך את העבודה ובכלל שתעביר בצורה כזו תפקיד . ועשית זאת בצורה הראויה להערכה שאפשרית באמת רק ממי שכה אוהב את עבודתו ומרגיש חלק ממנה . והרי כבר לפני חצי שנה הודעת בעצם ,אני לא עוזבת עד שיהיה מישהו אחר..עד שאוכל להעביר לממשיך, ממשיכה את העבודה שלי..

והחשוב מכל וגם זה לא מובן מאילו היום בספריה התקן נשאר, ונעמי גאה גם בהצלחה הזאת, ואת נעמי האחת, תחלפנה שתים לו ועינת.
האחריות לתפקידך, עליו היית אחראית מעל דור (25 שנה) הם שהפכו אותך לספרנית הוידיאו המיתולוגית, ואת האוסף שפותח במדיה לאוסף הטוב ביותר. וברור שתשאירי תמיד מזוהה עם וידיאו, סרטים וקולנוע!- ועוד ימים יגידו.

הגעת בשעה 7:30 , מוקדם בבוקר להתחיל את היום לאחר לילה באופרה, או בקורס ציור וגם כדי להספיק לסיור, טיול א אירוע אחר.
לאחר צפייה באלפי שעות של תמונות נעות הוא הרי הקולנוע, ואיתו דרמות, קומדיות, סרטים דוק ומנטרים, אירועי מלחמה ועד ז'אנרים (ואנו לעיתים התמלאנו קנאה).
נאמר שהחיים זה סרט ואנו בוחרים את האפיזודות והדרך בה נשחק, ואת נעמי היא רוקמת האפיזודות והאירועים במציאות חייה.
ולמעשה נעמי היא גם מעין "קפסולת סרט", כי הרי רק היא יודעת מה יש בכל אחד מהקופסאות, התקליטורים שנותרים לעמוד בטורים ושורות ומחכים לעוד דור של צופים ומתרגשים. 
בין ברגמן, לשקספיר, בין סינטרה לרוברט דה נירו, בין ימי מלחמה קשים בהיסטוריה לפלאות האנימציה וההרפתקאות, בין קשיי אכילה לשימפנזים ביער, כל אלה עברו חלפו את נעמי ב26 שנותיה האחרונות .
בין סרטי 16 ממ"מ, וידיאו, NTSC, PAL SECAM. בין DVD, וידיאו וקובץ דיגיטלי היא מריצה ומריצה .....בודקת כתוביות בגרמנית, פרסית, יפנית, קוריאנית, צרפתית עברית ונו תגידו מה עוד....
רגע יש גם עוד....כי אם חוג חדש נפתח (למשל טיפול באמנויות) וכשצריך עצה למסלול של טיול, אירוע ושמחה תמיד אפשר גם אפשר.
אולי הכוח באמת מהקולנוע הבונה אירועים וסצנות. אבל לא מדובר באשליה אלא כאן במציאות!
מציאות של פיתוח אוסף סרטים, מציאות של אחריות, הקפדה ושמירה על כל פרט וגם אם משהו נקרע באמצע אל דאגה זה יתוקן ויטופל יתוקן וימשיך להיות בחדר קטן, בגלריה, באולם כי העיקר המסך!
ולענין הפרישה:
פרישה (spreading) - מקורה בשורש המקראי פתח לרווחה, כגון כנפיים, פתיחה לרווחה (של מפרש, כנפיים) ובטוחה אני כי פניך מועדות לעוד...ופרושות תמיד.
ופריסה (slicing) - מקורה בשורש המקראי פרס, קרע, שבר לשניים) וכך אנו מרגישים.
נוסף לזה, קיים גם ביטוי הנכתב תמיד בסמ"ך: בפרוס החג – ביטוי שמקורו בלשון חז"ל. ומשערים שהמילה "בפרוס" מקורה במילה היוונית paros שפירושה "לפני".
ואת אכן נמצאת בפרוס חג - לפני שמחות וחגיגות החל בנישואי גלעד, ובהמשך הרחבת משפחתו, הוספת מסלולי ונתיבי טיולים, ועוד ועוד. 
וכמו הסרט חייו של אדם מורכבים מהרבה תחנות   
"טופס טיולים" נעמי תירוש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תמונות סרטים
בהם הוא עוצר מביט לאחור    
מנפנף לשלום לעבר שהיה
וממשיך עם פניו אל העתיד
כל תחנה ותחנה היא משמעותית בחייו של אדם
ומטביעה היא בו את חותמה
גם את מגיעה עכשיו לתחנה נוספת בחייך
מביטה את אלינו מנפנפת לפרידה
וממשיכה כתמיד לעוד לדרך
ואנו מאחלים לך הרבה בריאות ושמחה וכבר מתגעגעים באהבה.

red bullet כתבה: אורה זהבי ראש תחום מדיה


לנעמי

לקראת סוף הסרט, כמעט בדקה התשעים,   

רצינו לומר לך מילים על הזמן
חלקן זכרונות מימים רחוקים
וחלקן - מעכשיו ומכאן

נזכור איך תיקנת מכשירים סוררים,    
מדריכים הזויים של צריבה              
איך הדבקת מדבקות DVD
בדיוק וברוב אהבה

ובכל צהרים, עת זמן לאכול,
איך ליקטת את דסי וריקי
ואיך לפעמים, ביאוש מסויים, את אומרת:
"אויש יודית – תפסיקי!"

איך שיבצת את הקיר בתמונות
של מרלין, של קלינט ושל צ'ארלי
איך הפכת משרדון מכוער
לתפארת עולם ויזואלי

עוד נזכור איך בצוק העיתים נאלצת
לותר על רומן לא גמור
והחלפת בדוד אלון
את חברת מעגל-סגור

ואת זה שאנחנו יודעים כי קשיחות     

היא ציפוי לרגישות ולעומק
ואת זה שאדום הפושה בלחיים
הוא, אצלך, בדרך כלל, סומק               

את מרבה לעמוד על שלך – זה נכון
אך אנחנו יודעים שמתחת
עומדת יושרה אנושית נדירה
וטוב לב וראיה מפוכחת

ונדביק עבורך את קטעי הנשיקות
שעשרות השנים לא הניסו
כמו אותו המקרין האוהב, האהוב
מהסרט ההוא – סינמה פרדיסו 


red bullet כתבה: שרון שפירא- גלאובך, תחום מדיה
 
ב-4.6 חגגנו יחד עם אסתר צורי את יציאתה לגמלאות לאחר 46 שנים בהן עבדה בספרייה!
זול זאיין מיט גליק אונד מיט מאזל!  שיהיה באושר ובמזל!

פרידה מאסתר צורי לרגל יציאתה לגמלאות


red bullet פרישתה לגמלאות של חברתנו לעבודה, אסתר צורי. ערן גולדנברג

פרידה מעובדת הספרייה היא תמיד מרגשת, וגם קצת עצובה.
במקרה של אסתר, הפרידה מרגשת יותר: סיפור חייה של אסתר שזור בתולדות אוניברסיטת חיפה והספרייה. ככלות הכל, לא בכל יום נפרדת האוניברסיטה והספרייה מעובדת שעבדה כמעט 48 שנים.
ראשיתה של ספריית אוניברסיטת חיפה ב"בית הספר הגבוה" בבית ארדשטיין ברחוב י.ל. פרץ בהדר בשנת 1961. הספרייה הייתה אז פסיפס של אוספים רבים ונוהלה על ידי יעקב שלום הירש.
בשנת 1963 עברה האוניברסיטה, שצרה הייתה מלהכיל את כל תלמידיה, למבנה החדש ברחוב הביכורים (מקום משכנו של בית ספר עירוני ה' כיום), שם גם שכנה הספרייה, שהייתה ממוקמת במפלס השלישי מעל כיתות הלימוד.
כאן החלה אסתר את הקריירה הספרנית שלה בספריית האוניברסיטה באחד בנובמבר אלף תשע מאות שישים וחמש, לאחר תקופת ניסיון של שנה בה הייתה מורה בבית הספר "קישון" בחיפה.
בעקבות מחשבות על "קריירה" בתחום הספרנות, פנתה אסתר אל שלום הירש, אשר הפנה אותה למשה יוגנשטיין, מנהל הספרייה דאז. האחרון העביר את בקשתה אל אליעזר רפאלי, מנכ"ל האוניברסיטה בשעתו, על מנת לדון בבקשת אסתר לעבוד בספרייה.
בתפקידה הראשון התקבלה אסתר לעבודה במחלקת ההשאלה בספרייה, מחלקה אשר בזמנה, הייתה אחראית גם על הדרכת סטודנטים במציאת מידע והתמצאות כללית בספרייה.
בתקופה זו השלימה אסתר את השכלתה הספרנית, והכירה את מי שעתיד להיות בעלה, ספרן צעיר, בשם ברוך, שעבד אף הוא בספרייה במחלקת הרכש. בין השניים התפתחה אהבה גדולה שהובילה לחתונה.
בתקופה זו עברה אסתר לעבודה במחלקת קיטלוג-מיון לועזי בספרייה תחת ניהולה של שושנה בק. במחלקה זו קיטלגה את הקטלוג הלועזי והנושאי וגם כירטסה. קטלוג הנושאים היה אז ממוין לפי שיטת המיון של דיואי.
לאחר לידת בניה, עבדה תקופה קצרה במחלקה הגיאוגרפית וסייעה באופן פיסי בהקמתה.
עם מעבר הספרייה לבנין הרב תכליתי בשנת 1967, המשיכה אסתר בעבודתה במחלקת קיטלוג-מיון לועזי, עסקה בבדיקת הכתיבה על הגב, וכן עבדה באולם הקריאה, בו הדריכה את משתמשי הספרייה במציאת מידע. בנוסף, עסקה במפתוח מאמרים של קטלוג מאמרים עבריים לפי נושאים, אותו אנו מכירים כיום כמפתח למאמרים בעברית. כל זאת בתקופתם של שמואל סבר, מנהל הספרייה, סגנו, אלחנן אדלר ומנהל אולם הקריאה, יוסף ירושלמי.
באוקטובר 1973, ערב מלחמת יום הכיפורים, עם מעבר הספרייה למשכנה החדש בבניין הראשי, המשיכה אסתר לעבוד במחלקת קיטלוג לועזי, אולם לאחר פנייה של מנהל הספרייה אליה, החלה לעבוד במחלקת קיטלוג עברי ושם קיטלגה ספרים בעברית ולאחר מכן גם ספרים ביידיש. היא עבדת תחת הנהלתן של אביבה שיחור, לאחר מכן - אדית סופר (דיטה), אחר כך - קרנייה פליישר, ליאורה קרן, ירדנה לוינברג ורחל ויצמן.

ובנימה אישית יותר

בשנת 2003 התחלתי לעבוד בספריית האוניברסיטה כעובד ארעי במחלקת היעץ והתוודעתי, תחילה מרחוק, לאסתר. היכרות ראשונה עימה נוצרה בשנת 2006 כאשר בנוסף לעבודתי במחלקת היעץ עבדתי גם במחלקה עברית-ערבית, ומאז נוצרה בינינו ידידות אמיצה.
קשה היה לא לשים לב לאסתר. אסתר מייצגת לדעתי את דור הנפילים של הספרייה, אלה אשר הקימו אותה יש מאין, פרישתה לגימלאות היא סוף תקופה.
מטופחת תמיד מכף רגל ועד ראש, עובדת חרוצה ונאמנה לספרייה המגיעה תמיד לעבודה השכם בבוקר, בשגרה ובעתות מלחמה. בימי חול ובימי שישי.
מקטלגת בחריצות רבה את הספרים בעברית וביידיש וכן משמשת אשת הקשר של הספרייה לחוג ביידיש.
בעלת חוש הומור, עברית עשירה ומפולפלת משהו, יודעת שפות אירופאיות רבות, צעירה ברוחה, שגרמה לצעירים שבינינו להתקרב אליה כל פעם מחדש.
גאה תמיד במשפחתה הכה יקרה לה: באימה, בה היא מטפלת במסירות ובדאגה מאין כמוה, בבעלה, ברוך, שהוא גם יד ימינה וחברה הטוב המלווה אותה כל השנים, בשני בניה, כלותיה ונכדיה.
תחסרי לנו בעבודה ותחסרי לי באופן אישי. תחסרנה לי ולעוד רבים אחרים, השיחות איתך. קשה יהיה לי להגיע לספרייה מדי יום ובמיוחד בימי שישי ואת אינך בספרייה.
אם גם אנו נחסר לך, אסתר, את מוזמנת תמיד אותנו לבקר וגם אולי לעזור לקטלג...
וברוח דברי נעמי שמר:
קומי מחר בבוקר עם שיר חדש בלב,
שירי אותו בכח, שירי אותו בכאב,
שמעי חלילים ברוח החופשית
והתחילי מבראשית
בברכת הצלחה רבה בדרכך החדשה,
משפחת הספרייה.

red bullet מצורפות תמונות אחדות מהאירוע. צילום: ג'ני כרמל

אסתר צורי

אסתר צורי


ערן גולדנברג
ערן גולדנברג


רחל ויצמן
רחל ויצמן


ירדנה לוינברג
ירדנה לוינברג


אסתר צורי וחומי רקם
אסתר צורי וחומי רקם

זול זאיין מיט גליק אונד מיט מאזל! שיהיה באושר ובמזל!
שני, 26 אוקטובר 2009 00:00

ליאורה קרן ז"ל




פרידה מחברה היא תמיד קשה, ובמקרה של ליאורה קשה שבעתיים. ליאורה פעלה בספריה במגוון כה רחב של תחומים שנוכחותה השפיעה עמוקות על אלו שנעזרו בשירותיה ועל רבות מההחלטות והפעילויות של הספריה. ליאורה היתה ממשכימות הקום בספריה, מאלו הפותחים את הספריה ונהנים משעת החסד לפני שדלתות הספריה נפתחות והסטודנטים והסגל מגיעים. ידיעותיה של ליאורה וניסיונה המקצועי העשיר הביאו רבים להתייעץ ולהיעזר בה והאהבה שלה לכל הפנים של עיסוקה כספרנית הניעו אותה באופן קבוע ממשרדה בשירותים הטכניים, שם עסקה בקיטלוג ומיון של פריטים בעברית, לדלפק היעץ שם סייעה בשאלות מחקר פשוטות ומורכבות, בהתמחות בלימודי המקרא, התחום אותו פיתחה בהתמדה ומקצועיות.

ואם באלו לא די היתה ליאורה ממהרת לפגישה על הנושאים במפתח לכתבי עת בעברית, להגיה פרסום של הספריה ולתת עצה בנוגע לכללי הכתיב, וחוזר חלילה. תמיד מנסה להספיק יותר משהיום מכיל, וכאשת משפחה מסורה היתה מתמרנת בין העזרה למשפחה, להורים, לטיפול בנכדים, ולמטלות הרבות שהוטלו עליה בעבודה, כל אלו נעשו באופן מושלם, בחיוך ובאהבה.

בשנה האחרונה בה נאבקת במחלה שמרת עלינו מרחוק, ובחרת להתמודד עם המחלה
בכוחות עצמך, בשקט ובצניעות שאיפיינו את הליכותייך. הליכתך מאיתנו בטרם עת הותירו אותנו עם דמותך כשהיתה, כואבים וחסרים.
חברייך לצוות הספריה
ליאורה קרן ז"ל ) 2.10.2008 – 21.9.1949 )

אסתי בריל ז"ל

לרגל פרישתה לגמלאות של אסתי בריל ז"ל, ממחלקת השירותים הטכניים בספריה, ובמסגרת החגיגות שנערכו לכבודה, החלטתי להפתיע את אסתי במחווה צנועה, כתבה לבלוג הספריה, אשר מתארת את עבודתה באוניברסיטה, אותה החלה בגיל שמונה עשרה. קיוויתי שאסתי תזכה לקרוא סקירה זו בבלוג, אשר מתבססת על ראיונות שערכתי עימה, אולם אסתי לא זכתה לכך. במהלך העבודה על סקירה זו נפטרה אסתי לאחר מאבק ממושך במחלתה. תודתי לחומי רקם ולנעמי אלטמן על הסיוע בהכנת כתבה זו.(ערן גולדנברג)
 
אסתי בריל עבדה באוניברסיטת חיפה החל מ-25 באוקטובר 1966 עד ל- 30 בספטמבר 2009, סך הכל  כ-43 שנה.  אנו יודעים, כי הייתה העובדת הוותיקה ביותר באוניברסיטה.

אסתי החלה את עבודתה במזכירות ההרשמה של האוניברסיטה ובארכיון האוניברסיטה (האוניברסיטה שכנה אז ברחוב הביכורים בחיפה, מקום בו שוכן כיום המרחב החינוכי תיכון עירוני ה').
לאחר מכן, עם מעבר האוניברסיטה למתחם הנוכחי, עבדה כמזכירה במחלקה להשתלמויות מורים של בית הספר לחינוך (אז, בבניין הרב תכליתי - בזמנו הבניין היחיד באוניברסיטה), לאחר מכן כמזכירת החוג לחינוך (אז, במגדל אשכול) ,כמזכירה בספריה (בבניין הראשי) ולבסוף, מנהלת חשבונות וספרנית בספריה.

במהלך עבודתה, הייתה אסתי עדה לצמיחתה ולהתפתחותה של האוניברסיטה בכלל ולצמיחתה של הספריה בפרט. היא ראתה כיצד נבנים בניינים, צומחים חוגים ותוכניות לימוד חדשות, והכירה עובדים רבים.

לאסתי התארים האקדמיים הבאים:

•1.  תואר ראשון מטעם אוניברסיטת חיפה בתולדות האמנות ובלימודים רב תחומיים.

•2.  תואר מטעם מכללת רמת גן בהנהלת חשבונות סוג 1 ו-2.

•3.  תעודת ספרן מוסמך מטעם אוניברסיטת חיפה.

אסתי נישאה ( 26 בדצמבר 1966) וילדה את שני ילדיה (1969, 1972) במשך שנות עבודתה.

כאמור, החלה אסתי את עבודתה באוניברסיטת חיפה בגיל שמונה עשרה.
היא התקבלה לעבודה באוניברסיטה לאחר שהופנתה בשנת 1966 על ידי לשכת התעסוקה לבניין האוניברסיטה ששכן אז, כאמור, ברחוב הביכורים בחיפה.

באותה תקופה היו עובדי האוניברסיטה עובדי עיריית חיפה. האוניברסיטה כללה אז כ-20  עובדים וכל חוגי הלימוד קובצו יחדיו במזכירות ההרשמה שם עבדה אסתי.  נשיא האוניברסיטה דאז היה אליעזר רפאלי.  
בנוסף לעבודתה במזכירות ההרשמה עבדה אסתי אז גם בארכיון האוניברסיטה שהיה מסופח למזכירות ההרשמה (עבדה משרה מלאה).

בשנות השבעים, עם העתקת מבנה האוניברסיטה למקומו כיום, עבדה אסתי ,כאמור, כמזכירה במחלקה להשתלמויות מורים של בית הספר לחינוך. במסגרת עבודתה זו זכתה לפגוש מורים, מנהלים ומפקחים של משרד החינוך שהגיעו להשתלם במסגרת עבודתם.

לאחר מכן, שימשה אסתי כמזכירת החוג לחינוך, שהיה בזמנו החוג הגדול ביותר באוניברסיטה וכלל שבעה מסלולים. היא ריכזה את החוג כולו, על כל מסלוליו, תחת הנהגתו של ראש החוג דאז, פרופסור אדיר כהן.

בשנות ה-80 חלתה אסתי והוחלט בוועדה רפואית כי עליה לעבוד רק חצי משרה.
מאחר ותפקידה הקודם, כמזכירת החוג לחינוך הצריך עבודה במשרה מלאה, פנה אגף כוח אדם למנהל הספריה דאז, פרופסור שמואל סבר. אסתי החלה לעבוד במזכירות הספריה לצד מזכירה נוספת ולצידה של ד"ר אתי הרמן, אז מנהלנית הספריה.

בתקופה זו החלה אסתי את לימודיה לתואר ראשון בחוגים: תולדות האמנות ולימודים רב תחומיים. את התואר סיימה בהצטיינות, בציון 93!  כמו כן, למדה חטיבה מורחבת בלימודי ספרנות ואט אט גילתה את עולם הספרנות והמידענות ונמשכה לתחום זה. בנוסף, השתלמה במגוון השתלמויות שונות בנושאי עבודתה: קורס ללימוד ניסוח מכתבים מסחריים בשפה האנגלית, קורסים ביישומיי מחשב ועוד.

לאחר תפקידה כמזכירה בספריה, עברה אסתי בשנת 1998 לתפקיד של פקידת רכישה בשירותים הטכניים ועסקה בתחום הנהלת חשבונות תחת שרביטן של רחל וייצמן, ראש ענף שירותים טכניים וצילה הראל, ראש תחום לועזי, פיתוח אוסף, מתנות וחילופין.

בשנת 2001 סיימה אסתי את לימודיה בתוכנית לספרנות ומידענות באוניברסיטת חיפה בציון 94! בשנת 2003 למדה אסתי הנהלת חשבונות סוג 2 והנהלת חשבונות ממוחשבת בשלוחת מכללת רמת-גן בחיפה.בשנת 2004 פרסמה אסתי שלושה מאמרים בתחום הספרנות. מיולי  2005 שימשה כספרנית במחלקת השירותים הטכניים בספריה.

במהלך שנותיה הרבות של אסתי באוניברסיטה, היא יצרה קשרים מצוינים עם אנשי האוניברסיטה, קשרים שתרמו רבות למחלקה ולספריה כולה.
אסתי נהנתה מכל שנות עבודתה וראתה באוניברסיטה בית שני ומסלול התפתחות וקידום אישי. היא מימשה את עצמה ומאווייה בלימודים, ושמחה ,בכל הזדמנות,  ללמוד דברים חדשים.

פרישתה של אסתי לפנסיה הייתה קשה עבורה ולכן ביקשה להתנדב בספריה במחלקת השירותים הטכניים.

היא המשיכה לפקוד את המחלקה, מידי יום, השכם בבוקר, בשעה שש וחצי, שמחה ומאושרת.בזמן האחרון, לאור הידרדרות  קשה במחלתה, נבצר מאסתי להגיע לעבודה.

ב-21.1.2010, הלכה אסתי לעולמה לאחר מאבק ממושך במחלתה.

יהא זכרה ברוך

ענף שירותים טכניים

הספד לחברתנו לעבודה, אסתי בריל ז"ל   21.1.2010

אסתי,

בצער רב וביגון עמוק קיבלנו הבוקר, חברייך לעבודה, את הבשורה על מותך.

קשה ובלתי אפשרי לחשוב על פרידה ממך.

רק אתמול חגגנו איתך את מסיבת הפרישה שהוכנה לכבודך.  
היית מאושרת, גאה ביחד עם כל המשפחה הגדולה, משפחת האוניברסיטה ומשפחתך האישית. שיתפת אותנו ברגשותייך, סיפרת לנו עד כמה נהנית לעבוד באוניברסיטה בכלל  ובפרט בספריה, שאותה כל כך אהבת ואהבה אותך בחזרה.

אסתי,

מעטים יודעים, שהיית העובדת הוותיקה ביותר באוניברסיטה.
התחלת את עבודתך בשנת 1966 ושימשת במספר תפקידים עד לפרישתך לפנסיה בשנת 2009. עבדת בימים, בהם האוניברסיטה שכנה ברחוב הביכורים בחיפה, במבנה שלימים הפך לתיכון עירוני ה'.

ממזכירת ההרשמה של האוניברסיטה, דרך עבודתך כמזכירה במחלקה להשתלמויות מורים בחוג לחינוך, כמזכירת החוג לחינוך, כמזכירת הספריה ולבסוף כמנהלת חשבונות וספרנית בספריה.

היית עדה לצמיחתה ולהתפתחותה של האוניברסיטה בכלל ולצמיחתה של הספריה בפרט.
לא בחלת בעבודה קשה בשילוב עם לימודים גבוהים וסיימת את לימודייך, תמיד בהצטיינות:

תואר ראשון בלימודי אומנות ולימודים רב תחומיים, תעודת ספרן מוסמך, עשרות קורסים והשתלמויות במגוון תפקידיך השונים באוניברסיטה וכתיבת מאמרים.

מדי יום הגעת לאוניברסיטה השכם בבוקר, לפני כולם, עם חיוך על הפנים, ישובה בפתחו של חדר השירותים הטכניים, מחייכת לכל הנכנסים.

היית דוגמא ומופת לאישה לוחמת, שנלחמה שלושים שנה בגבורה במחלה ארורה.
לימדת אותנו מהי מלחמה אמיתית, מלחמה של גיבורים.

גם כשהרגשת לא טוב והגוף כאב, היית מאושרת והחיוך לא נעלם ממך.
קיבלת את כולם בסבר פנים יפות, בסבלנות שאפיינה אותך, דאגת תמיד לכולנו שלא ייחסר שום דבר, צחקת איתנו והיית אופטימית ללא תקנה.

היית גאה במשפחתך: בבעלך ישראל, שתמיד היה לצדך ותמך בך, בילדייך יריב ולימור, בנכדייך ואחיותייך. אהבת אותם אהבת אמת, ועינייך קרנו מאושר כשדיברת עליהם.

אסתר, אסתי, אסתי'לה, אסתוש, כל כך הרבה שמות חיבה היו לך במחלקה האחרונה במסע חייך, מחלקת השירותיים הטכניים בספריה, המחלקה שכה אהבת והיית בה המאושרת בעולם, אליה המשכת להגיע מידי יום לאחר פרישתך, להתנדב.  

והיום, היום אותה מחלקה, מחלקת השירותים הטכניים בספריה, מצדיעה לך על פועלך:
על היותך אישה נלחמת שלא וויתרה, ועל עבודתך המסורה בנאמנות שאין כדוגמתה.

 

אסתי יקרה,

בשבוע האחרון כשמצבך החמיר, השמיים התקדרו ואנו התקדרנו בשל מצבך.

השמיים בכו ואנו בכינו ובוכים ונמשיך לבכות על לכתך.

 

נוחי על משכבך בשלום

חברייך לעבודה
הספריה- אוניברסיטת חיפה


כתב והקריא: ערן גולדנברג

שלישי, 12 פברואר 2013 09:01

יאיר דה מרקס ז"ל

אהבנו את יאיר בספרייה, הערכנו אותו כאיש מקצוע וכאדם, למדנו ממנו. התפללנו וקיווינו עד לרגע האחרון לנס שישאיר אותו גם איתנו. ב-12.2.13 ליוינו אותו בכאב ועצב גדול בדרכו האחרונה. תחסר לנו מאוד יאיר היקר.

DSC 00250001

המפגש עם יאיר בעבודה , האיר לי בתקופה האחרונה היכן גלום סוד הכוח האמיתי של הרוח האנושית.
יהודית ירקוני (עמיתה בעבודה 13 שנה) 

ישנם גיבורי מלחמה וישנם גיבורים במלחמת החיים. יאיר היה גיבור כזה. הוא העשיר את חיינו כמופת אישי.
את היכולת שלו להמשיך כרגיל במסלול החיים שעליהם חלם, ובחר לחיות אותם כאילו לא פגע בו הברק הקטלני, הוא שאב מתוך מי שהוא היה באמת: כמי ששום דבר לא יעמוד בדרכו להמשיך לחיות את החיים שהיה חי, אפילו לא המחלה הארורה, עד הסוף.
עד אותו רגע כשלא הצליח יותר להתעלם מהכאבים הבלתי נסבלים. ואז, רק אז, הרים ידיים כן, הוא היה גיבור.

חותם זכרו ישאר בלבי כמופת לכוחה של הרוח האנושית הנפלאה שרבים לא זכו בה.


משפחת הספריה היקרה. חומי רקם ראש מנהל הספרייה  

את יאיר הכרתי רק ב- 2000, עת הגעתי לספרייה. יאיר היה כבר ותיק בספרייה
13.12.1993 התקבל למדור שמורים בהנהלתה של יונינה רובינוב כממלא מקום ספרנית שיצאה לחופשת לידה, לימור דוד.

21.6.1995 עבר לאגף כתבי עת, בהנהלתה של פנינה ארז, כממלא מקום לדליה דולב, שעברה לטכניון והיום מנהלת את ספריית הטכניון.

מאי 1996, סיים לימודי ספרנות. בשנה זו, לאחר מילוי מקום של שנה באגף כתבי עת, קבל קביעות באוניברסיטה ובאגף כתבי עת, לאחר שהתגלה (על פי מכתבי ההמלצה) " כתוספת מעולה לצוות העובדים באגף, התאקלם מבחינה מקצועית ומבחינת ההשתלבות בצוות.
הוא ספרן מעודכן ביותר בכל החידושים בעולם הספרנות, ואנו מקווים לנצל את כישוריו עם הפיתוח הקרוב של כתבי העת האלקטרוניים והתפנית שהם יעוררו במקצוע ובמחקר."

11.2.2002 סיים בבית הספר לספרנות, ארכיונאות ומידע באוניברסיטת ירושלים תואר מוסמך למדע הספרנות MLS
אוקטובר 2002 – 2012 יו"ר תת הוועדה הארצית לכתבי עת

1.4.2006 – 10.2.2013 ראש תחום כתבי עת
 
כתב מאמרים, יצג אותנו בכנסים וימי עיון בארץ ובעולם, ניהל מו"מ ביד רמה ובמקצועיות מיוחדת עם ספקי כתבי עת ומאגרים, עבור הספרייה ועבור מלמ"ד. שמו ומקצועיותו יצאו מעבר לספריה בארץ ובעולם.

כבר מתחילת דרכו התגלה כדמות מיוחדת במינה, ולאורך כל השנים בלט בתכונותיו וכישוריו הגלויים לעין והמוצנעים אך מורגשים בשטח, מקצוען ברמה, מנהל מצטיין, חבר טוב, נעים הליכות ורגיש, ודמות לחיקוי מבחינת התנהלותו לאורך כל הדרך.
בשלוש השנים האחרונות נלחם במחלה, אולם אנו בספריה כמעט ולא הרגשנו זאת, המשיך לעבוד ולנהל את המחלקה בשלמות. עבד עד הימים האחרונים, באומץ לב ובגבורה. זוכרים אותו באהבה, חומי


דברי פרידה מעובדיו בתחום כתבי-עת.

גלי יקרה, נועם, ליאור ואייל,

אתמול ישבנו במחלקה, כמו משפחה.

נזכרנו בתלתלים, בחולצה המשובצת והג'ינס שיאיר היה מגיע איתם לכבוד אירועים חגיגיים. השיחות המקסימות שלו בטלפון עם הילדים כשהיו חוזרים מבית הספר, הדאגה כשהאוטובוס היה מאחר והשאלה אם אכלו או לא אכלו מול הטלויזיה.

אנחנו, מחלקת כתבי-עת הרגשנו כמו משפחה שנייה. יאיר תמיד היה סובלני לבעיותינו האישיות; תמיד ראה את הקשיים והבין שלכולנו יש משפחות, ילדים והורים שצריך לדאוג להם.

הדלת בחדרו של יאיר תמיד היתה פתוחה, רק לעיתים נדירות ראה צורך לסגור אותה. כולנו פנינו אליו בכל שאלה, אפילו השטותית ביותר ותמיד קיבלנו הכוונה ותשובה רצינית וחכמה, כזאת שמיד תהינו איך לא חשבנו עליה בעצמנו.
יאיר היה יוצא מחדרו ומשתלב בשיחות המחלקתיות: על בתי ספר, טיולים חתונות, גידול ילדים, פוליטיקה וכל נושא שדיברנו עליו.

לאחרונה התחלנו לדאוג ליאיר. דאגנו איתו, שמחנו איתו כשהוא שמח וכאבנו כשהוא כאב;
ביום ראשון, כשנודע לנו שיאיר איננו, בכינו. יאיר תמיד יהיה בליבנו.

נטלי, שרון, חוה, ג'ולין, עאמר, מנהל, נטע, אביגיל ויהודית


הספד בלוויה
שקט ועצב גדול ירדו על הספרייה אתמול עם היוודע הבשורה הקשה.

בצער רב ובכאב עמוק אנו נפרדים היום מחבר יקר לנו מאד – יאיר. יאיר היה נכס מקצועי ואישי בספרייה. החל עבודתו לפני יותר מ-20 שנה ואט אט פילס מקומו להיות ממוביליה.

יאיר היה ספרן מקצועי בכל רמ"ח איבריו, ידע להבחין בין עיקר ותפל, שמר על מדיניות  הספרייה המסורתית והיה תמיד עם הפנים לשירותים וקהלים חדשים.
יאיר הוביל את הספריה לחדשנות בדמות כתבי העת האלקטרוניים ומאגרי המידע המקוונים.
המקצועיות שלו באה לידי ביטוי בהתנהלותו מול ספקי המידע, מול וועדות ופורומים בינספרייתיים וגם כלפי עמיתיו לעבודה.
בהיותו איש מקצוע ומומחה בתחומו, תמיד ידע לתת משוב ואף ביקורת שתמיד הייתה בונה ומאתגרת. יאיר ידע לנווט בצורה חכמה ואחראית את נושא הרכישות והתקציב (ולפעמים התגלה כאלכימאי אמיתי..).
תמיד אפשר היה לסמוך עליו שיאמר את דעתו הכנה, האמיתית ותמיד בנועם הליכות באופן רגוע ומכובד.
בהיותו גבר גבה קומה, אירופאי ואף נמנה על המין החזק, וכמובן גבר נאה לכל הדעות, הוא תמיד בלט בנוף הספרייה. נוכחותו בלטה לא רק בדברים שאמר, אלא, בקולו העמוק והבוטח, בעל המבטא הזר ואופן דיבורו השקול והמכבד.

בשנים האחרונות הרגשנו את הסבל העמוק שיאיר חווה, הוא התמודד עם המחלה בצורה המעוררת כבוד, כפי שנהג בכל דבר ועניין בחייו. הוא היה ונשאר בעיננו גיבור אמיתי ודוגמא להתמודדות וגדלות נפש.
העובדה שיאיר התעקש להמשיך ולעבוד עד הימים האחרונים מעידה על אופיו המיוחד , על מחויבותו לספריה ועל העובדה שהוא היה "חפץ חיים" בכל מאודו.
יאיר משאיר בספרייה חלל גדול מאד שקשה יהיה למלאו הן ברמת האישיות המיוחדת והן בשל התפקידים הרבים אותם נשא. אנו חווים אובדן עמוק וצער גדול מאד על לכתו מאיתנו.

אנו רוצים לבטא למשפחה הנהדרת של יאיר - לגלי, לילדיו, לאחיו ולכל המשפחה, הרבה סימפטיה והערכה על ההתמודדות, ולחבק אתכם בניחומים על האובדן הגדול...

שלא תדעו יותר צער. באהבה - מכל משפחת הספרייה.
צילה הראל

red_bullet.jpg ניו יורק: ספרנות בשנות השבעים
כשגרתי בבפלו, ניו יורק וסיימתי את לימודיי בפסיכולוגיה ובצרפתית לתואר ראשון, חיפשתי בשנתוני האוניברסיטאות מה ללמוד לתואר שני. תיאור תחום הספרנות כמקצוע רב תחומי, הדורש ידיעת שפות וידע כללי נרחב מחד, ועיסוק באנשים מאידך, נראה לי מעניין ואף מרתק - ואכן הוא נשאר כך עבורי עד היום לאחר כ-37 שנים במקצוע...

למדתי לתואר שני בספרנות ב-SUNY at Buffalo
בתחילת שנות ה-70, בתקופה שהחל בה, לראשונה, התהליך של מעבר לחומר לא ספרי (אז עוד לא שמעו על "אלקטרוני"), ומחשוב בספריות היה עדיין בחיתוליו.

red_bullet.jpg חיפה: עליה וקליטה מהירה בספריה
כשעליתי לארץ ב- 1974, מייד התחלתי לעבוד בספריה של אוניברסיטת חיפה במחלקת היעץ, אותה גם ניהלתי מ- 1975 עד 1977 ובה הייתי אחראית, בין השאר, על שירות Dialog - שירות של חיפושים ממוחשבים במאגרי מידע שנערך רק על-ידי הספרנים עבור הלקוחות באמצעות תקשורת בלתי מקוונת. שירות זה נחשב אז לחדשני.
כשהוזמנתי לראשונה, בהיותי עולה חדשה שאינה בקיאה בשפה ואינה מתמצאת בגיאוגרפיה המקומית, להרצות ביום עיון מקצועי של ASI-ASMI , נחרדתי לגלות, כשהגעתי לספריה הציבורית בנהריה, שעשיתי טעות גורלית - יום העיון התקיים בנתניה!
גם אחרי השתתפות באינספור כנסים, את ההרצאה שהוחמצה לא אשכח...
במהלך השנים השתתפתי בכנסים בארץ ובחו"ל, ובמסגרת נסיעותיי עם בעלי לשבתונים בארה"ב ובקנדה - הזדמן לי לעבוד בספריות מסוגים שונים, כגון הספריה הממשלתית של מדינת מישיגן, הספריה של מכללת אוקסידנטל בלוס אנג'לס, ספריית האוניברסיטה של בפלו ומרכז המידע של PetroCanada, חברת הנפט הלאומית של קנדה. התנסויות מקצועיות אלה הרחיבו את נסיוני ואת השכלתי.

red_bullet.jpg משבתון למחלקת הרכש בספריה
כשחזרנו משבתון ב- 1992 עברתי לעבוד במחלקת הרכש שבספריה, שבענף השירותים הטכניים בה אני עובדת עד היום. במסגרת תפקידי, אני אחראית על:
תחום רכש לועזי: כולל איתור והפצת מידע על פריטים לרכישה, ועל הקשר עם הספקים השונים כדי לקבל תנאי מסחר טובים ושירות הולם עבור הספריה.
מתנות וחילופין: קיום קשר עם תורמים פוטנציאליים לספריה, קבלת ספרים במתנה ופיקוח על הטיפול בהם, עדכון האתר של ידידי הספריה, ארגון מכירות ספרים, וטיפול בתרומות של ספרים לגופים ציבוריים ובהסדרי חילופין עם ספריות אחרות.
פיתוח אוסף: ריכוז צוות אנשי הקשר של הספריה עם חוגי הלימוד השונים באוניברסיטה, ובניית אוסף הספריה, במיוחד בתחומי לימוד חדשים.
עיסוק זה מהווה מקור לסיפוק רב בעבודה: החל בפגישה עם נציגי החוג וקביעת מדיניות הרכישה, בחירת החומרים הדרושים, תקצוב הרכישה, בחירת הספק והזמנת החומר וקבלתו, וכלה בהעמדת החומר שהתקבל, בסופו של התהליך, לרשות המשתמשים.
במהלך השנים הייתי פעילה בוועדות לאומיות, שדרכן התאפשר לי ליזום ולהשפיע:

הקמתי ועדה בינאוניברסיטאית לענייני יעץ והדרכה.

כיהנתי כיו"ר של תת-הוועדה הבינאוניברסיטאית לרכש.

כיהנתי כיו"ר ועדת הרכש של קונסורציום הצפון.

red_bullet.jpg עבודה מגוונת ומאתגרת:
בזכות היותה של ספריית אוניברסיטת חיפה ספריה מרכזית, העבודה בה מספקת הזדמנות להכיר את כל תחומי הלימודים והמחקר, ולהיות בקשר עם חוקרים רבים.
העבודה מעניקה לי, כספרנית, זווית ראייה רחבה של הצרכים האקדמיים, אך גם מקשה עליי לתמרן בין דרישות הסגל האקדמי לחומרים למחקר ולהוראה לבין מגבלות תקציביות.
השינויים והחידושים הבלתי פוסקים שקורים בתחום המידע והספרנות - הם שעושים את העבודה למגוונת ולמאתגרת.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: יסמין אלעד
אמירה קהת, חיברה בשנים האחרונות שני ספרים. ביקשנו אותה לפרט את הנסיבות שהובילו אותה לכתיבת הספרים, ולהלן סיפורה:
"לאחר פטירתה של אמי בשנת 1999, נוכחתי שלא נותר לי יותר את מי לשאול על תולדות משפחתי.
בתקופה בה גדלתי לא הרבו להזכיר את הגולה, את השואה ואת הנספים בה, אם מתוך רגשות אשם כלפי בני המשפחה שנותרו מאחור, או בשל הרצון לגונן עלינו, הצברים.
החלטתי לקחת על עצמי את המשימה לחקור את תולדות משפחתי ומשפחת בעלי.
במשך שנים מספר עסקתי בחקר השורשים של ארבע משפחות: אלו שלי - שפיר וקריגר, ושל בעלי חיים - קהת וגולדברג.
יצאתי למסע מרתק בעזרת תעודות שמצאתי בבית, מאגרי מידע באינטרנט ושיחות רבות עם בני ארבע המשפחות.
במהלכו של מסע השורשים התוודעתי לקרובי משפחה רחוקים, ואף יצרתי קשרים עם בני דודים שלי מדרג שני, שגיליתי בארצות הברית, בבלגיה ובצרפת.
כולם שמחו להשתתף איתי ביצירת אילנות יוחסין למשפחותינו. עם חלק מהם נפגשתי, ואני שומרת על קשרים עם כולם.

במהלך המחקר התוועדתי לקרובה רחוקה של בעלי מטופולצ'ני שבסלובקיה,
שסיפרה לי סיפור מרתק על היותה פרטיזנית בשואה, ועל כך שמחנה שלם בסלובקיה יצא לחופשי והצטרף לפרטיזנים בשנת 1944.
תחקרתי אותה במשך חמישה חודשים, וכתבתי את סיפורה במחנה נובאקי, ואת סיפור משפחתה.
קראתי ספרים בנושא, העברתי את החומר לעיון חוקר נוסף, וכך נולד הספר שושנה כספי - קורות חיים, שהתפרסם בעזרת "יד ושם" בשנת 2004. התנסות זו דרבנה אותי להמשיך ולהעמיק את המחקר שלי.
אמו של בעלי הייתה אז עדיין בחיים, וכך שוחחתי עמה במשך שעות רבות ודליתי ממנה פרטים רבים על משפחתה וחייה בבודפשט.
נסעתי לסיור שורשים בהונגריה ובסלובקיה, פגשתי את חברותיה, ביקרתי את קברי המשפחה ואת כל אותם מקומות שחמותי הזכירה בסיפוריה: בית הכנסת ובית הספר בבודפשט, ביתה ברובע היהודי ובית המשפחה לאחר נישואיה.
נסעתי גם לעיירות בהן נולדו הוריה. רק לאחר פטירתה של חמותי עלה בידי לסיים את סיפורה: מרים קהת - סיפור חיים, שפרסמתי בשנת 2005 בהוצאה עצמית.
שני הספרים מלווים בתמונות רבות, ומצורפים להם נספחים הסוקרים את קורותיהם של שאר בני המשפחה.

amirabook

העבודה על שני הספרים וכן מחקר השורשים בכללותו גרמו לי סיפוק רב, והעשירו אותי במידע לא רק על משפחותינו, אלא גם על קורות יהודי הונגריה וסלובקיה בתקופת השואה ולפניה".

ראשון, 02 ספטמבר 2012 08:36

ספרניות? לא מה שחשבתם!

מזל טוב לנעמה חזן! ביום יום היא ספרנית תחום יעץ וביום ההולדת צנחנית! אגב, זו אינה הפעם הראשונה שצונחים אצלנו בספרייה...אכן התדמית אינה משקפת תמיד את המציאות
תהנו!





שני, 10 אוגוסט 2009 00:00

יש עובדים...יהודית קופרשטוק

יש עובדים, הנמצאים בפריפריה של הספריה ואינם זוכים להיות בצוות העובדים הקבוע שלנו. הם שוהים אתנו מספר שנים, אך כיוון שאין פוגשים אותם בכל אירועי הספריה, או בימי גיבוש, חלקם נשארים אנונימיים. לכן אני מבקשת לזרוק אור על אחת מעובדות "המפתח לכתבי-עת בעברית", אותה רציתי שתכירו גם אתם.

2520-201
יהודית קופרשטוק

אל יהודית קופרשטוק התוודעתי בשיחת טלפון באורח מקרי בקיץ 2006, בחיפושי אחר משפחת קופרשטוק המתגוררת באחוזה.
יהודית הכירה את "המפתח למאמרים" כסטודנטית בחוג למחשבת ישראל וציינה בשיחתנו כי היא עומדת לסיים תואר שני בחוג זה.
כיוון שחיפשנו אותה עת בנרות ממפתח בנושא היהדות, שאלתי אותה אם היא מעוניינת לעבוד אצלנו. יהודית נענתה לאתגר והתחילה לעבוד בספריה עוד באותו קיץ כעובדת ארעית. עד מהרה למדה את רזי המפתוח ורכשה מיומנות במערכת "אלף" ובהמשך גם גיליתי את מיומנותה הרבה בנושאי היהדות.

יהודית היא אדם צנוע, משכיל ורחב אופקים. הופעתה נאה ודרכיה דרכי נועם. עבודת המפתוח עוררה בה עניין רב והיא מקדישה ל"מפתח" את אותה תשומת לב רבה המוקדשת גם למשפחתה. את המאמרים "הבעייתיים" היא לוקחת עמה הביתה ומתייעצת עם בן זוגה, שלדבריה "מומחה" אף יותר ממנה בנושאים מסוימים. יהודית פיתחה אצלנו את מערכת הנושאים ביהדות והיא מנווטת בקלילות בין הנושאים השונים לבין חיי המשפחה, ביקורי קרובים, נגינה וציור, בשול ונכדים.
אם "אזלו" הגיליונות למפתוח בתחום היהדות, יהודית לא בוחלת בקטלוג עצמי של חוברות חדשות ומפתוחן בהמשך. ואם לא נעשו קישורים לטקסט מלא, אל דאגה, יהודית תקשר גם אותם. וכאשר לא מחכה במערכת כל גיליון בנושאי היהדות, יהודית שולחת ידה במפתוח מאמרים גם בתחומים אחרים. שום נושא אינו מפחיד אותה, כי היא "מאותגרת" מטבעה: היסטוריה וארכיאולוגיה, מדע ורפואה. כל נושא הוא טוב בעינה.
אצל יהודית הכול מתקבל כמובן מאליו, הערות והצעות, את הכול היא מקדמת בברכה, ותענוג הוא לי לעבוד במחיצתה. לצערי, הצעתי להעניק לה עובד מצטיין נדחתה גם השנה בגלל שפע המתחרים על תואר זה.

ב"מפתח למאמרים" שלנו גם עובדים ארעיים אחרים, העושים עבודתם נאמנה בתוך קיטונים קטנים, הרחק מעין כל. גם הם יפים למראה, חרוצים ונאמנים למטרה, וגם עליהם ניתן לכתוב ולספר ואולי יזדמן לי לעשות זאת בהזדמנות אחרת.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: אמירה קהת
מזה כעשר שנים, אני עובדת כספרנית יעץ במחלקת היעץ של אוניברסיטת חיפה. לאחרונהdsc 0015 סיימתי עבודת מחקר שערכתי בנושא: ניסוחי שאילתות במערכות לאיחזור מידע לצרכים אקדמיים בהדרכתה של פרופסור יהודית בר-אילן מהמחלקה ללימודי מידע של אוניברסיטת בר-אילן, במסגרת לימודים לתואר שני.

מטבע הדברים, המחקר עסק בנושא הקרוב לליבי ובדק חיפושי מידע לצרכים אקדמיים בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים.
חיפוש מידע הוא תהליך מורכב למרות היותו חלק משגרת היומיום. המחקרים מראים שחיפוש מוצלח תלוי במספר מרכיבים, ביניהם:
מבנה המידע (כגון: טקסט מלא, thin metadata, thick metadata), מערכת חיפוש המידע ומחפש המידע (המשתמש).

עבודות מחקר קודמות הצביעו על הצלחה מוגבלת של חפוש מידע (על-פי הגדרות שונות) בתחומים שונים הן בווב, והן במאגרי מידע ביבליוגרפיים ובקטלוגים של ספריות. בהתאמה, מחקרים רבים בתחום חיפושי המידע מציעים שיטות וטכניקות לשפור מערכות חיפוש המידע הן באופן ביצוע החיפוש על ידי המערכת (למשל, אלגוריתמים או אפשרויות חיפוש מתקדמות וייחודיות) והן ברמת עיצוב מנשק המשתמש (למשל גישה ברורה ונוחה לאינדקסים).

יש להניח כי מערכות חיפוש המידע ימשיכו להשתכלל ולאפשר חיפושים יעילים בעתיד ואף חיפושים המתבססים על משמעות מונחי החיפוש ועל הקשרים אסוציאטיביים. אך ככל הנראה, בטווח הנראה לעין, המשתמש ימשיך להיות גורם מרכזי בתהליך חיפושי המידע באמצעות מערכות אלו. רק הוא יהיה מסוגל להגדיר את צורכי המידע שלו ולהעריך את התוצאות (רלוונטיות, סמכות, כיסוי וכו').

שימוש מושכל במערכות המידע (כגון: ניסוח נכון של צורך המידע, בהתאמה למערכת איחזור המידע, שימוש באופציות חיפוש ייחודיות ואו מתקדמות, שימוש בטקטיקות חיפוש יעילות) יכול להביא לשיפור מימדי הצלחה של תהליך החיפוש (כגון: רלוונטיות התוצאות, הזמן המוקדש לחיפוש). לכן ישנה חשיבות רבה למחקרים הבודקים את מרכיב המשתמש בתהליך חיפוש המידע בכלל ובהצלחת החיפושים מהיבט המשתמש בפרט.

עבודת מחקר זו שייכת לקבוצת המחקרים בתחום התנהגות חיפוש המידע, העוסקת בניתוח שאילתות החיפוש ורלוונטיות התוצאות, מנקודת מבטו של המשתמש.

מחקר זה בדק ניסוחי שאילתות בשלוש מערכות לאיחזור מידע בסביבה אקדמית, עבור אותו נושא על ידי אותו משתמש. למחקר זה נבחרה השיטה האיכותנית המאפשרת לבחון, לנתח ולגלות את הקשר בין כוונת המחפש, נושא המחקר, שאילתות החיפוש ותוצאותיו.
המאגרים עבורם נערך המחקר היו: קטלוג הספריה של אוניברסיטת בר-אילן, גוגל-סקולר ומאגרי פרוקווסט.

השוואה זו איפשרה להעריך את השפעת המנשק ואפשרויות החיפוש הייחודיות של כל מאגר על הצלחת החיפוש.
נערכו השוואות תוך נבדקיות ובין נבדקיות של השאילתות ובחינת האבולוציה שהן עוברות במערכות השונות במטרה למצוא תבניות חיפוש אצל המרואיינים, אסטרטגיות חיפוש המקדמות את החיפוש ושיטות חיפוש המעכבות את התקדמות החיפוש או אפילו תבניות חיפוש שגויות ולאפיין את התייחסות המשתמשים למאגרים השונים, מהיבט ניסוח השאילתות.

במסגרת המחקר, נבחנו השאלות הבאות: האם יש מאפיינים ייחודיים לשאילתות שנכשלו; מהי האבולוציה ששאילתות עוברות במהלך החיפוש; האם יש הבדלים בהתייחסות המשתמשים למאגרים השונים.

בהתייחס לשאלת המחקר הראשונה, נמצאו מספר גורמים לשאילתות שנכשלו:
שליטה לא מספקת באנגלית.
קשיים בניווט עד למציאת הטקסט המלא של פריטי המידע המבוקשים.
חוסר מיומנות בשימוש בפונקציות חיפוש יחודיות של מנשקים.
קושי בתרגום נושא המחקר ושאלת המחקר למונחי חיפוש מתאימים וקושי במציאת מונחים נרדפים, צרים, רחבים, המבטאים את ההיבטים הנושאיים השונים של שאלת המחקר.
היעדר אסטרטגיית חיפוש שיטתית (למשל חזרה על שאילתות, אי-שימוש במטאדטה). ביצוע חיפושים ללא תכנון מראש, מבלי ללמוד מתוצאות החיפושים (השאילתות) הקודמים.

לשאלה האם ישנה תבנית ברורה של התפתחות שאילתות במהלך חיפוש, ממצאי המחקר לא הניבו תבניות ברורות. נהפוך הוא, בנוסף לבעיות טכניות (כגון: שפה, הבנת המנשקים) אובחן בבירור היעדר אסטרטגית חיפוש שיטתית, היעדר שימוש במשוב משאילתות קודמות המבוססת על תוצאות. בנוסף, התופעה אינה ייחודית למאגר מידע ספציפי.

בהשוואת התייחסות המשתמשים למאגרים השונים, נמצאו ההבדלים הבאים:
שביעות הרצון מתוצאות החיפוש במאגרים: שביעות הרצון בקטלוג היתה נמוכה לעומת שאר המאגרים.
זמן: השקעת הזמן בקטלוג היא קטנה בהשוואה לזמן שהושקע בחיפושים בגוגל-סקולר ובמאגרי פרוקווסט. קשה לקבוע אם השקעת הזמן הקצרה היא אחת הסיבות לחוסר שביעות הרצון מהתוצאות או ההיפך.
שפת החיפוש: הסטודנטים נטו לערוך חיפושים בעברית (שפת אם) במאגרים בעלי מנשק בעברית. למרות נוחות החיפוש בשפת-האם, במרבית המקרים, חיפושים אלו היו פחות מוצלחים.

שאילתות ואסטרטגיות חיפוש:
לביצוע שאילתות חיפוש בקטלוג יש מאפיינים המבחינים מאגר זה מהשניים האחרים: 1. שימוש במטאדטה בשאילתות הראשונות. 2. חיפוש היבט נושאי אחד בשאילתה הראשונה. 3. אחוזי הצלחת שאילתות הנמוכים פי שלושה מגוגל-סקולר.

ממצאי המחקר לעיל מעידים על קיומם של מספר מכשולים בתהליך חיפוש. בהמשך, המחקר מעלה רעיונות ודרכי פעולה לייעול תהליך החפוש.

תכלית שיפור חיפושי המידע היא לאפשר למשתמש לערוך חיפושי מידע באופן עצמאי ומקצועי כך שיתקבלו פריטי מידע רלוונטיים, איכותיים, ממוקדים לנושא החיפוש שלהם וכל זאת בפרק זמן הקצר האפשרי ובאחוזים גבוהים של שאילתות מוצלחות.

במאמרם מ- 1988 כתבו סרצביץ וקנטור (Saracevic & Kantor, 1988) כי חיפוש מידע רחוק מלהיות מדע, הוא בגדר אוֹמנות מאוד לא מדוייקת. כיום הצטברו עדויות אמפיריות המראות כי חיפוש מידע הוא תחום מקצועי המתבסס על ידע ייחודי, התמחות ואף הכרה אקדמית בבסיס ידע. את מקצוע חיפוש המידע או את אוּמנות חיפוש המידע (כפי שהיא נעשית על ידי בעלי המקצוע), גם אם מהווה תהליך מורכב, יש להנחיל לכלל.

עמוד 2 מתוך 5