שלישי, 13 דצמבר 2011 00:00

אוסף תמונות חדש בשם "גני הרנסאנס באיטליה" תרומת ד"ר עדה סגרה

m21.jpgאוסף חדש: "גני הרנסאנס באיטליה" - Renaissance Gardens in Italy  עלה לאחרונה למערכת ה"מרכז למדיה דיגיטלית". האוסף נתרם לספריה על ידי ד"ר עדה סגרה חוקרת ואדריכלית גנים המחלקת את זמנה בין איטליה לבין ישראל.
האוסף צולם ע"י ד"ר סגרה בין השנים 1991-1987 באיטליה לצורך עבודה שעסקה בשימור, שיקום ושחזור גנים.
שיתוף הפעולה בין ד"ר סגרה לספריה החל בשנת 2005 כאשר תרמה לספריה חומר על ואדי שיח. התמונות צולמו בשנת 1992 לצורך מחקר על "בוסתן כיאט בואדי שיח ותולדות משפחת כיאט", נושא אותו חקרה שנים רבות.

ד"ר סגרה אף פעילה במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, וביחד עם צוות גדול שוקדת על הוצאת אוגדן מקצועי לשימור גנים, גינות ומבואות לבניינים.
שניים מפרסומיה נמצאים באוסף הספריה: 

Segre, Ada V.,The Gardens at San Lorenzo in Piacenza, 1656-1665 : a manuscript planting notebook : with a study, transcription, and translation , Castello del Verginese : Comune di Portomaggiore, 2006.

Il brolo, giardino ritrovato, Castello del Verginese : Comune di Portomaggiore, 2006.


לעיונכם מידע נוסף על אוסף מרהיב זה שכתבה ד"ר סגרה: 

אוסף התמונות הוא חלק מפרויקט אישי, המתמקד באיסוף ותיעוד  גן הרנסנס האיטלקי במבט של ארכיאולוג ושל משמר.

העיקרון הוא כי התיעוד מהווה חלק מהרשמים על אתר ספציפי, שניתן ללמוד ממנו רבות על צורת הגן, על שכבות התכנון ועל ההיסטוריה שלו. על פי רוב, גם באתרים המפורסמים, המחקר אינו קיים, ואם הוא קיים הוא חלקי, ומשאיר סימני שאלה רבים פתוחים. הדבר נכון גם לגבי וילה לנטה בבאניאה - Villa Lante, Bagnaia, שהוא הגן היפה והמוצלח ביותר שנותר לנו מהמאה ה-16.

בכל אתר ואתר, הן במפורסמים והן בידועים פחות, ישנם אלמנטים מפתיעים, מסקרנים ומעניינים. שיטת התיעוד על ידי תמונות וצילומים אינה חדשה, ורבים נקטו בה לפני, כמו בני האצולה הצפוניים (אנגלים בעיקר) שתרו את איטליה לפי מסלול ה-Grand Tour, במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. כל דור ראה במקומות הללו דברים אחרים, וזה באמת דבר מפתיע.

התיעוד חשוב מאחר ולפעמים הגנים ההיסטוריים עוברים שינויים מהותיים, בעיקר כשמדובר באלמנטים צמחיים, עליהם לא חל פיקוח מחמיר על ידי מוסדות השימור האיטלקיים, המתמקדים במבנים, אלמנטים של הנוף הקשה, כגון פסלים, קירות תמך, בלוסטראדות, מזרקות וכד', או שחלים שינויים לכיוון אחר, לאחר שחלק מהגן עובר שיקום, ונותן לראותו לפני ואחרי השיקום (לדוגמה וילה ד'אסטא בטיבולי -Villa d'Este, Tivoli, שעבר שיקום של כל מערכות המים לפני כעשר שנים בערך).

האתגר הוא להגיע למקומות הפרטיים, אליהם קשה להיכנס ויש צורך להתארגן ולבקש היתרים מראש, במקומות אלו ניתן לגלות אלמנטים שנשמרו בצורה אוטנטית יותר מאשר בגנים ידועים שהפכו לציבוריים, שעברו סדרת שלבי תכנון ושיקום (כמו וילה לנטה - Villa Lante, Bagnaia, השומרת על הטופוגרפיה המקורית, אבל עברה שיקום במאה ה-18 תחת משפחת לנטה דלה רוורה - Lante della Rovere Family, וכן בתחילת המאה העשרים, ע"י מוכר העתיקות היהודי אנג'לו קנטוני - Angelo Cantoni, שרכש אותה, שיקם אותה והוריש אותה במתנה למדינה).

תיעוד היער הקדוש בבומרצו - Sacro Bosco, Bomarzo , גם חשוב, כיון שחלק מהפסלים הועברו ממקום למקום, הכניסה לקהל המבקרים היום ליער הקדוש בבומרצו אינה הכניסה המקורית וחלק מהאתר לא נחפר.

במספר מקרים - מעטים למזלנו- הצילומים הפכו לתיעוד היחיד של גן שעבר שיקום, ועל ידי כך איבד הרבה מהאופי ההיסטורי-הנופי שלו (לדוגמה: וילה איל פוצינו בססטו פיורנטינו שליד פירנצה Villa Il Pozzino in Sesto Fiorentino near Florence
יש לקוות כי הצילומים יוכלו לשמש את הציבור המגלה בהם עניין ואולי אף יהוו תמריץ למציאת אפיקי מחקר חדשים.
אפשר גם להביט בהם ולחלום על מקומות יפים...

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: פרופ' עדה סגרה  ויהודית צנר. הכנת המצגת: קרן ברנר
מצורפת מצגת קצרה עם תמונות מן האוסף