ראשון, 15 מאי 2011 00:00

מפגש ספרנים המטפלים בספרים נדירים. מאי 2011

חלק ראשון: עדינה צור ג'יג'י.
פורום הספרנים המטפלים בספרים נדירים נוהג להיפגש מספר פעמים בשנה, כל פגישה מוקדשת לנושא אחר הקשור לעבודה בחמרים נדירים. ביום שלישי ה-3.5.2011 ארגנתי מפגש לחברי הפורום באגף החדש בספריה שלנו. במפגש השתתפו בין השאר ספרנים מאוניברסיטת בן גוריון, ירושלים, תל אביב, בר אילן, בית אריאלה והספריה התורנית ברמת גן .
את יום העיון פתח המנהל האקדמי של הספריה פרופ' יוסי ציגלר מהחוג להיסטוריה כללית. פרופ' ציגלר דבר על פיסיונומיה בכתבי יד לטיניים, 1200-1500. הפיסיונומיה (אומנות פיצוח אישיותו של אדם על ידי ניתוח סימנים בגופו) הקדם-מודרנית אותה הוא חוקר תוך דגש על המקורות הלטיניים (כתבי יד ודפוסים מוקדמים) המשמשים אותו במחקר.
הוא פתח בדברי מבוא על גילויים מחדש במאה ה- 12 של המקורות הפיסיונומיים העתיקים (טקסטים פסאודו-אריסטוטליים לצד טקסטים משלהי העת העתיקה), והסביר כיצד נוצרה על בסיס תרגומים חדשים ללטינית מסורת ימיביניימית של שיח מדעי עשיר בתחום.

בהמשך תיאר פרופ' ציגלר חלק מהמקורות הלטיניים בהם משתמש למחקריו, מספר הפיסיונומיה של מיכאל סקוטוס, אסטרולוג החצר של הקיסר פרידריך השני בסביבות 1230 (במהדורת דפוס מוונציה, 1474) , ועד ספר הפיסיונומיה של רולנדוס סקריפטוריס, דיקן הפקולטה לרפואה בפריס סביב 1430 (בכתב יד מליסבון). בניגוד למסורת העשירה במאות ה- 16 וה-17 של ליווי הטקסט הפיסיונומי באיורים שמתרגמים את התיאור המילולי לתמונה, הפיסיונומיה המלומדת עד 1500 היא טקסטואלית.

ההרצאה מרתקת נוספת היתה הרצאתו של פרופ. מנחם קלנר מהחוג להיסטוריה של עם ישראל. : "ספרים נדירים וסיפוריהם"
ההרצאה עסקה בפילוסופיה יהודית של ימי הביניים. פרופ' קלנר הזכיר שני פילוסופים יהודים מהתקופה: הרלב"ג והרמב"ם. ודיבר על התאמה הרעיונית של הפילוסופים הללו להשקפה החרדית המסורתית של אותה תקופה. פרופ' קלנר הזכיר בדבריו את הפולמוסים שכתביהם עוררו. למעשה אם לא התעוררו פולמוסים - אזי לא התעמקו ברעיונות ולא קראו עד תום את הטקסטים.
לדוגמה הביא פרופ. קלנר את דברי הרב משה פיינשטיין ז"ל - פוסק בעולם החרדי המהלל את ספר פרוש הרלב"ג על חמישה חומשי תורה. להנחת פרופ. קלנר אין שום סיבה הגיונית שרב פינשטיין ירצה לשבח את הספר הנ"ל.
פרופ. קלנר העלה השערה שהרב לא קרא את הפירושים הנ"ל - הרלב"ג נכנס ל"מקראות גדולות" ובעקבות כך התקבל כקונצנזוס. במהלך הרצאתו תיאר בפנינו פרופ' קלנר מעניינים ומרתקים על האופן שבו הגיעו לידיו ספרים נדירים.

חלק שני - פלורה הראלי, אורה זהבי ושרון שרון שפירא-גלאובך תחום מדיה

הגב' עדינה צור-גיגי, מארגנת יום העיון לחברי פורום הספרנים המטפלים בספרים נדירים, פנתה אלינו, ספרניות תחום המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה, בבקשה להציג את העשייה הדיגיטלית המתבצעת בספריה בנוגע לחומרי ספריה מיוחדים.

בחרנו להציג את העשייה הדיגיטלית המתקיימת בתחום המדיה משלושה היבטים: מבט כללי ועקרוני על תכני העשייה הדיגיטלית ועל המערכת הטכנולוגית באמצעותה מנוהל המרכז למדיה דיגיטלית של הספריה; הצגת מאגר נושאי המושתת על דיגיטציה של חומרי ארכיונים פיסיים; והצגת התמודדות הספריה עם שני סוגים של ארכיוני תמונות הסטוריות.
הרצאתה של אורה זהבי, ראש תחום המדיה, סקרה את המרכז למדיה דיגיטלית של הספריה ואת הפרויקטים המתבצעים במסגרתו.

הסקירה הציגה את מערכת ניהול האובייקטים הדיגיטליים של הספריה, מערכת דיגיטול (DIGITOOL) ואת סוגי התכנים הדיגיטליים בהם עוסק תחום המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה. בסקירה הוצגו העקרונות המנחים את יצירת הפרויקטים עצמם כמו גם הקשרים ההדוקים שלהם לפעילות האקדמית של האוניברסיטה, הן ככלי מחקר כשלעצמם והן כאמצעי לימוד והוראה.
ההרצאה לוותה במצגת שסקרה את האופנים בהם מנוצלות יכולות שונות של מערכת דיגיטול לטובת הנגשת החומרים הכלולים במרכז למדיה דיגיטלית והתאמתם לצורכי המידע של המשתמשים.

הרצאתה של שרון שפירא-גלאובך הציגה את פרויקט המאגר הארכיוני הדיגיטלי לתיאטרון בישראל. ספריית אוניברסיטת חיפה יצרה מאגר מידע מרובה פורמטים (טקסט, חומרים גרפיים, תמונות, אודיו ווידאו) הכולל את האובייקטים עצמם ואת רשומות המטאדטה העשירות מאד שלהם. המאגר מוקדש לתכני ארכיוני תיאטרון בישראל ויצירתו כוללת את המרת החומרים הפיסיים שנשמרו בארכיוני תיאטרון לפורמט דיגיטלי, את קיטלוגם ואת השמשתם לקהל לצורכי לימוד ומחקר.
ההרצאה התמקדה בהצגת הצרכים הספציפיים של מאגר העוסק בתחום התיאטרון, בהצגת השיקולים שהובילו לקביעת המבנה הלוגי של המאגר ובהצגת השיקולים המקצועיים ליצירת רשומות המטאדטה הייחודיות שלו.

הרצאתה של פלורה הראלי חתמה את חלקו של תחום המדיה ביום העיון והציגה את התמודדות הספריה בעבודה על שני פרויקטים של תמונות היסטוריות: הפרויקט הראשון הוא פרויקט חיפה וסביבתה והשני הוא ארכיון התמונות של האגף לקשרי צבור ופתוח משאבים של אוניברסיטת חיפה. שני הפרויקטים מתקיימים תחת קורת הגג של הספריה אולם מכיוון שהמקורות המספקים את החומרים לפרויקטים שונים זה מזה בתכלית השינוי, נדרשו מהספריה פיתוחים שונים על מנת שתוכל להעמיד את החומרים לרשות המשתמשים בצורה מיטבית ובארגון אחיד של החומרים.

פרויקט חיפה וסביבתה הוא פרויקט המתמודד עם תמונות היסטוריות של העיר חיפה וסביבתה. התמונות הנכללות בפרויקט נתרמות לספריה על ידי גופים ציבוריים, כגון: המחלקה לשימור אתרים של עירית חיפה, מוסדות חינוך, כגון: בית הספר הריאלי העברי בחיפה, וכן אוספי תמונות של צלמים ואנשים פרטיים. הספריה היא זו הסורקת, המקטלגת ומארגנת את החומרים על פי סטנדרטים מקצועיים ויוצרת את רשומות המטאדטה של האובייקטים הדיגיטליים. ייחודו של הפרויקט נובע מהעובדה כי למעשה, הספריה בונה ארכיון דיגיטלי שאינו קיים כארכיון פיסי.

פרויקט התמונות של האגף לקשרי צבור ופתוח משאבים של אוניברסיטת חיפה הוא פרויקט המתמודד עם ספק חומרים שאינו הספריה. התמונות הכלולות בו נסרקות ומתועדות על ידי אדם שאינו ספרן (בשונה משאר הפרויקטים הכוללים תמונות במרכז למדיה דיגיטלית). לצורך ארגון ותיעוד סדור של החומרים בנתה הספריה פלטפורמה מיוחדת המאפשרת לכוח אדם שאינו ספרני לתעד את התמונות על פי סטנדרטים ספרניים מבלי שידרשו להכשרה ספרנית מקצועית. זהו פתוח ייחודי של הספריה והוא משמש מודל עבודה לפרויקטים נוספים של הספריה כגון פרויקט הארכיון הדרוזי.