סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים
לא קל להציג נושא בלתי-נתפס זה לילדים צעירים, ובעבר היו מעט מאוד ספרי ילדים לגיל הרך שניסו לעשות זאת, אפילו באופן עקיף. כמובן שצריך לחשוף ילדים צעירים לנושא בזהירות רבה, אך מכיוון שכמעט כל ילד ייתקל בו - דרך ציון "יום הזיכרון לשואה ולגבורה", שידורי טלביזיה או שיחות של אחים והורים, כדאי היה לעשות זאת גם באמצעות ספרים מאויירים לילדים.

ואיך אמנם ניתן להמחיש או להסביר את הנושא החשוב והקשה הזה לילדים? הספרים הקיימים משתמשים באמצעים מגוונים כדי להציג את הנושא. חלקם עושים זאת דרך עיסוק בחפץ מסויים, חלקם תוך הצגה של מטאפורה מופשטת, וחלקם תוך התמקדות בהתרחשויות מסוימות הקשורות לשואה באופן יותר עקיף.

המגירה השלישית של סבא / טל קופלמן-ג'ודי ידיעות אחרונות, 2002

לסבא יש מגירה נעולה ואסורה, שדווקא היא מעוררת את סקרנותו של הנכד. כשיום אחד הוא פותח אותה למרות האיסור, הוא מגלה שם כמה חפצים מוזרים ולא-מובנים כמו טלאי צהוב, או בובת סמרטוטים תפורה.
רק דרך החפצים שהתגלו מתחיל הסבא לספר מעט ממה שעבר עליו בתקופת השואה לנכדו.

ילד כוכב / רשל אוספטר-דויב ואוליביה לטיק כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2008

כאן השואה מוצגת דרך מטאפורה - "ילד כוכב", הנרדף ע"י "ציידי הכוכבים", המנסים לתפוס ו"לכבות" אותו ואת בני-משפחתו. ההיבטים הקשים והספציפיים מוצגים פחות דרך הטקסט ויותר דרך האיורים: הטלאי הצהוב שעונד הילד, וצלבי הקרס שעל שרווליהם של הציידים (ובאיור מסויים אפילו מופיע בניין גדול עם עשן משרפות). בכל מקרה, גם אם הסיפור מופשט, וההקשר הספציפי אולי אינו מובן לילדים, הרי שהאכזריות של הרודפים והסבל והעצב של הנרדפים מובן ונוגע ללב, ומועבר ברמה שגם ילד צעיר מסוגל להבין. הסיום הוא אופטימי ומדגיש את החזרה לחיים.

למה לנפתלי קוראים נפתלי / אלונה פרנקל מודן, 2009

אי אפשר להאמין לדברים כאלה.
אבל, ככה זה היה.
אז, בארץ הרחוקה,
לפני הרבה שנים זה היה,
וזה היה נורא."

אלונה פרקנל מספרת לבנה - נפתלי, את מקור שמו - הוא נקרא על שם סבא שלה, שנרצח במלחמה שבה "אנשים רעים וחזקים" שניסו להשתלט על העולם, החליטו שלכל בני-האדם שאינם כמוהם לא מגיע בכלל לחיות. הסיפור מובא דרך זווית המבט האישית של האם המספרת - אלונה פרנקל, שהוחבאה כילדה בשואה, והוא מלווה, בנוסף לאיורים, גם בצילומים ישנים שלה ושל בני משפחתה. וסיפור המסגרת - הגן של נפתלי, שבו הילדים והילדות נראים אולי שונים, אבל כולם שווים ואהובים, תורם לחיבורו של הסיפור לכאן ולעכשיו.

הכנת הסקירה: תמי צוק
ראשון, 01 מאי 2011 00:00

לזכר ארלט, אחותי. סרג' כהן

רק בבנובמבר 1942, אחרי הניצחון בקרב הימי של Midway באוקיינוס השקט, הניצחון במדבריות על-אלמיין, נחיתת כוחות בחופי אלג'יר ובלימת הנאצים בסטלינגרד יכול היה להכריז צ'רצ'יל " זוהי עדין לא ההתחלה של הסוף, אבל זה אולי הסוף של ההתחלה..."3

לעומת זאת ביולי 1942, אחיזת הנאצים באירופה היתה זו של אגרוף פלדה, תוך שיתוף פעולה מקומי עם הנאצים או אדישות, גורלה של יהדות אירופה נחרץ, והשלב התעשייתי של הפתרון הסופי החל עם הפעלת מחנות ההשמדה.

שלא יספרו לכם סיפורים, זוהי צרפת, מדינה ריבונית ובית המחוקקים הריבוני שלה, שהחליטו על כניעת צרפת לנאצים ועל פריס, עיר פתוחה.
לרעת הצרפתים הפיקוד הצבאי היה ללא יכולת, ולטובת הנאצים: מזל והרבה תעוזה. לא היה הפרש ניכר בציוד, ולצרפתים מטוס יירוט הטוב ביותר בזמנו. בתקופה הקצרה של המערכה על צרפת, הטייסים הצרפתים הספיקו להפיל כאלף מטוסים נאצים, שיחסרו עת הקרב על שמי אנגליה. אחרי ה"קול קורא" של DeGaulle המזמין כל צרפתי להמשיך בהתנגדות איפה שהוא נמצא, בית דין צבאי צרפתי הוציא גזר דין מוות נגד DeGaulle, וממילא עד שהיה ברור לאן נוטה גורל המלחמה (לא לפני 1943) השתתפות הצרפתים להתנגדות הייתה של בודדים בלבד.

צרפת שיתפה פעולה באופן עמוק עם הנאצים ולעיתים הצרפתים הקדימו לפעמים בלהט את הנאצים בצווי דיכוי שונים נגד היהודים על מנת להוציאם בהדרגה ממעגלי החברה בצרפת. היהודים הצטוו לענוד כל הזמן את הטלאי הצהוב ורובם הגדול עשה זאת.

 כמה העיזו להסתתר כמו אימי וילדיה. ארלט הייתה בת בכורה של אבי, שנולדה ב- 28/11/1935. ב- 16/07/1942, הילדים היו בחופשת קיץ וכמה שהסתתרו אצל כפריים, חזרו לפריס.

אני לא הכרתי את ארלט, כי נולדתי לאחר מותה והבן אדם היחיד החיי שהכיר אותה ויכול לספר, זהו רוברט, אחי הבכור החורג. כנראה שממנו (אבי לא סיפר דבר) ירשתי והטמעתי את הכאב על חייה שנגדעו באבם, כאב שאינו מרפה ואפילו גובר עם הזמן, כאשר ברור שהילדה הקטנטונת הזו הצילה את חייהם של שני האחים, האחים שלי.
טיפין, טיפין אני מגלה עוד ועוד פרטים על תנאי המאסר, השהייה הארוכה ב- Vel'd'Hiv' שארכה 6 ימים בחום לוהט, ללא אוכל ומים עם השירותים שהפסיקו לעבוד מהר מאוד מרוב לחץ, וברעש מתמיד. הם נלקחו למחנות ( Pithiviers,Beaune-La-Rolande ) רחוק מפריס כדי שמעשה הנבלה יוכלו להתבצע באין מפריע ובחשאי. האכזריות הייתה נוראית. אחד מהביטויים שלה היה קריעת הילדים מאמהותהם בתחילת אוגוסט (03/08/1942 ) על ידי השוטרים ללא רחמים, במכות רצח ובהזנקת מים קרים.

האמהות נלקחו מיד ל- Auschwitz והילדים נשארו עזובים במחנות. הקטנים היו בוכים, צורחים, כשהם מלוכלכים מצרכיהם, בלי שמישהו ייתן להם לשתות, לאכול, ירחץ אותם. אל מול היאוש הזה הילדים גדולים יותר ( גדולים...משש, שבע עד מקסימום 12 ) התחילו לטפל בהם. השוטרים היו שומרים רק שלא תהיה בריחה. עזרה כל שהיא, לא באה בחשבון מצידם.

ארלט נלקחה ל- Auschwitz ב- 17/08/1942(שבועיים אחרי האמהות) על פי הרישומים מ- Pithiviers . יכול להיות שקודם עברה דרך מחנה Drancy בקרבת פריס, שם הילדים העזובים התמזגו עם מבוגרים יותר על מנת לתת רושם חיצוני שהם לא לבד, עזובים לנפשם ובכדי לא לעורר חשדות (כן, הצרפתים חשבו על הכול כדי שהזוועה תתבצע בשקט, אבל למי היה אכפת?). ב- 22/08/1942 הטרנספורט של ארלט הגיע ל- Auschwitz , ושם ללא סינון הילדים נלקחו ישר לתאי הגז.

החלטתי שארלט תיזכר מעצם הטרגדיה, אבל גם מעצם מעשיה. גיבורה, כה קטנה וכה גדולה מדוע שהיא לא תיזכר גם על הצלת נפשות?

כתבתי שני שירים בצורת סונטה, אחד מהצד שלי ( אחיה הקטן), אחד מהצד שלה, מעבר למוות , לפריצת השכחה.

לארלט, אחותי הבכורה, לנצח קטנטונת,

צרפת בגדה בך, אחותי, ומסרה אותך, לתליין.
לא הכרתיך. אך בעצב גדול הבטתי בתמונתך,
איני יודע על מסעך האחרון הישר אל הכבשן.
אבא, נחוש לחיות עוד, עמוק בליבו קברך.

אימי, אימם לרוברט וז'אן-קלוד, האם זוכרת?
הצלחת להצילם, אצלם זיכרונך לעד למשמרת.
כה קטנה וכה חכמה.היית להם לעדה גורלית
מאיפה ידעת להקריב עצמך למציאות קטלנית?

עוד לא בת שבע ב- Vel d'Hiv המחניק, הלוהט,
הרועש, המסריח, לא נשארת לבד כי עם אימא.
במחנה, הופרדתן, כיצד שרדת בבדידות איומה?
עזובה, קטנה. האם הצלחת על הבלגן להשתלט?.

שוטרים מנעו בריחה ובקרנות בהמות העלו כולם.
איזה סיוט בדרכך אל תא הגז? את תזכרי לעולם!

קולות,
איפה אתם יקיריי, האם זוכרים אותי? זוהי ארלט!
שנים עברו, ולא שכחתי אף רגע מה 16 ביולי ההוא.
כוחות משטרה, מי היה מאמין, עם השחר ובשקט,
הרובע הקיפו לפי סימן על בתי היהודים התנפלו.

כשהשוטר תפס את אמא, הייתי בחצר עם האחים
רוברט וז'אן-קלוד. השוטר ניגש. סלדתי את הפנים.
לא גיליתי לו דבר, שיקרתי לו, והם היו לחופשיים!
רוב השכנים הביטו אדישים חלקם נראו די מרוצים.

השוטרים דחסו אותנו בבניין גדול, צועקים, ובכוח.
הזמן נעצר במקום מחליא זה, בחום אימים, רועש,
ריח צרכים, כול אחד ללחם רעב, לטיפת מים לוחש.
במחנה, נקרעו הילדים מהאמהות. חייבים לסלוח?

התינוקות בכו, עזובים, מלוכלכים ורעבים. עזרתי.
הנסיעה בקרון בהמות, סיוט! הגענו והתפשטתי....
רביעי, 06 אפריל 2011 00:00

הגיגים מדלפקה של ספרנית יעץ

דלפק היעץ
דלפק היעץ בקומת הכניסה לספרייה.

במפגשים שלנו עם הקהל המגוון הפוקד את דלפקי היעץ, אנו נתקלים לא פעם בבקשות חיפוש לא שגרתיות, מעניינות ומעוררת מחשבה. לעיתים למחפש המידע קשה להגדיר את מטרות החיפוש ומונחי המפתח במיוחד אם מדובר בנושא רגיש, עדין או טעון עבורו.

לדוגמא: חיפושי מידע הקשורים ביחסים בין אישיים, יחסים רומנטיים, יחסים חד מיניים, נושאים בעלי רגישות פוליטית או חברתית ועוד. מבוכה וחוסר נוחות של מחפש המידע, עשויה להקשות על ספרן היעץ בעריכת ראיון יעץ ממצה, אשר יוביל למונחי מפתח מתאימים, הבנה לגבי המידע המבוקש ויכולת למתן מענה לפניית הלקוח המתקשה גם כך.

ספרן היעץ נדרש לרגישות ואינטואיציה חדה במיוחד, אשר יאפשרו לו להבין מהם צרכי מבקש השירות, ולהענות לצרכי מידע אלו, גם במקרים בהם המידע הנדרש עמום, בלתי בהיר וחסרים לגביו פרטים חשובים. במקרים מורכבים, בהם מחפש המידע מתקשה להגדיר את מבוקשו, עלינו לגלות רגישות, והבנה אשר יאפשרו לנו לבצע ראיון יעץ מפורט ככל שניתן, כזה שיאפשר אחזור מידע מתאים ומספק למרות קשייו של מבקש השירות.

"דוגמא מהשטח": בימים האחרונים פנתה אליי בדלפק סטודנטית כבדת ראייה, אשר חיפשה מידע לגבי קשרים רומנטיים הנוצרים בין סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה.
כאשר ניסיתי לברר באילו קשרים מדובר: אהבה, רומנטיקה, חברות וכד'. לא הצליחה הסטודנטית להסביר את עצמה, היא היתה נבוכה מאוד, והמידע שהתקבל מראיון היעץ היה לא ברור ובלתי מספק.
חיפוש שנעשה בעקבות מידע זה לא סיפק לגמרי את הסטודנטית וממהלך השיחה הבנתי בעקיפין כי כנראה מדובר ביחסים חד מיניים או קשרים אשר גרמו לה למבוכה רבה. יעצתי לסטודנטית לעבור על רשימת המאמרים שמצאנו, לחפש מונחים נוספים מתאימים ולהתייעץ עם המנחה לגבי מונחי חיפוש אחרים. בסיטואציה זו מלבד המגבלה הפיזית אשר הקשתה על הסטודנטית, נוספו מבוכה וקושי להגדיר במדויק את הנדרש, מצב אשר דרש ממני מעורבות רגישה, אמפטיה רבה ונסיון כן להענות לדרישות המחקר של הסטודנטית, תוך מתן כבוד לקשייה ולמצב בו הייתה שרויה.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: ענת אוסטר
הספריה מעדכנת באופן שוטף במגוון ערוצים אודות משאביה ואפשרויות השימוש בהם. יחד עם זאת טוב תמיד להיות במקום בו מזוהה צורך מיידי בסיוע ספרייתי.
impactfactorוכך במסגרת הקורסים אותם אני שומעת לגמול ההשתלמות, אני משתתפת הסמסטר בקורס של ד"ר מיה בניש-ויסמן "היבטים חברתיים ותרבותיים בחינוך בני נוער". מדובר בסמינר מחקר, בו הסטודנטים צריכים לבצע מחקר, לקרוא ספרות בנושא הנחקר ולכתוב את עבודת הסמינר המבוססת על סקירת הספרות והמחקר שבוצע.

במסגרת סקירת הספרות נתבקשו משתתפי הקורס לקרוא מאמרים באנגלית מכ"ע הנחשבים "הטובים ביותר" בתחום מחקרם העתידי. לאחר קבלת המשימה התעורר דיון בכיתה ונשאלה השאלה
 "כיצד יודעים מהם כ"ע נחשבים בתחום?" ...מיד לקחתי חלק בדיון ועדכנתי את המשתתפים אודות מאגר JCR-Journal Caitaion Report בו ניתן לבדוק מהי מידת החשיבות (ה-Impact Factor) של כ"ע בתחומי מחקר שונים.

מאחר ומשתתפי הקורס צריכים בהמשך לחפש מאמרים גם במאגרי המידע בפסיכולוגיה הרחבתי את ההסבר למאגר PsycNET -- APA, יתרונות המאגר, שיטות החיפוש ומיקוד החומר ועוד.
לאחר השיעור נשלח למרצה דוא"ל בו קישורים לדף מדריכי הספריה, קישור למדריך למאגר PsycNET -- APA וקישור למדריך למאגר JCR לדירוג כ"ע. כמו כן הסברתי בדוא"ל כיצד מגיעים למאגרי המידע של הספריה, וכיצד למצוא את המאגר המבוקש. המרצה העלתה את הדוא"ל שלי כמו שהוא להיילרן והסטודנטים כבר החלו בעבודתם. עם כתיבת שורות אלו הגיעה אחת הסטודנטיות בקורס לדלפק היעץ וסייענו לה למצוא מקורות מידע לסקירת הספרות בקורס המדובר.

לדעתי, ערכם של הספרנים השומעים קורסים שונים באוניברסיטה רב מאוד, היות וכך אנו מגיעים לליבם של הקורסים עצמם, עוזרים נקודתית לסטודנטים בנושאים המתעוררים בכל שיעור, וממתגים את מקומנו כנותני שירות ייעוץ ותמיכה למחקר והוראה, לא רק בתחומי הספריה עצמה, אלא גם במהלך ההוראה בקמפוס.

red_bullet.jpg - 1.07 KB הכנת הסקירה: ענת אוסטר
מזה כעשר שנים, אני עובדת כספרנית יעץ במחלקת היעץ של אוניברסיטת חיפה. לאחרונהdsc 0015 סיימתי עבודת מחקר שערכתי בנושא: ניסוחי שאילתות במערכות לאיחזור מידע לצרכים אקדמיים בהדרכתה של פרופסור יהודית בר-אילן מהמחלקה ללימודי מידע של אוניברסיטת בר-אילן, במסגרת לימודים לתואר שני.

מטבע הדברים, המחקר עסק בנושא הקרוב לליבי ובדק חיפושי מידע לצרכים אקדמיים בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים.
חיפוש מידע הוא תהליך מורכב למרות היותו חלק משגרת היומיום. המחקרים מראים שחיפוש מוצלח תלוי במספר מרכיבים, ביניהם:
מבנה המידע (כגון: טקסט מלא, thin metadata, thick metadata), מערכת חיפוש המידע ומחפש המידע (המשתמש).

עבודות מחקר קודמות הצביעו על הצלחה מוגבלת של חפוש מידע (על-פי הגדרות שונות) בתחומים שונים הן בווב, והן במאגרי מידע ביבליוגרפיים ובקטלוגים של ספריות. בהתאמה, מחקרים רבים בתחום חיפושי המידע מציעים שיטות וטכניקות לשפור מערכות חיפוש המידע הן באופן ביצוע החיפוש על ידי המערכת (למשל, אלגוריתמים או אפשרויות חיפוש מתקדמות וייחודיות) והן ברמת עיצוב מנשק המשתמש (למשל גישה ברורה ונוחה לאינדקסים).

יש להניח כי מערכות חיפוש המידע ימשיכו להשתכלל ולאפשר חיפושים יעילים בעתיד ואף חיפושים המתבססים על משמעות מונחי החיפוש ועל הקשרים אסוציאטיביים. אך ככל הנראה, בטווח הנראה לעין, המשתמש ימשיך להיות גורם מרכזי בתהליך חיפושי המידע באמצעות מערכות אלו. רק הוא יהיה מסוגל להגדיר את צורכי המידע שלו ולהעריך את התוצאות (רלוונטיות, סמכות, כיסוי וכו').

שימוש מושכל במערכות המידע (כגון: ניסוח נכון של צורך המידע, בהתאמה למערכת איחזור המידע, שימוש באופציות חיפוש ייחודיות ואו מתקדמות, שימוש בטקטיקות חיפוש יעילות) יכול להביא לשיפור מימדי הצלחה של תהליך החיפוש (כגון: רלוונטיות התוצאות, הזמן המוקדש לחיפוש). לכן ישנה חשיבות רבה למחקרים הבודקים את מרכיב המשתמש בתהליך חיפוש המידע בכלל ובהצלחת החיפושים מהיבט המשתמש בפרט.

עבודת מחקר זו שייכת לקבוצת המחקרים בתחום התנהגות חיפוש המידע, העוסקת בניתוח שאילתות החיפוש ורלוונטיות התוצאות, מנקודת מבטו של המשתמש.

מחקר זה בדק ניסוחי שאילתות בשלוש מערכות לאיחזור מידע בסביבה אקדמית, עבור אותו נושא על ידי אותו משתמש. למחקר זה נבחרה השיטה האיכותנית המאפשרת לבחון, לנתח ולגלות את הקשר בין כוונת המחפש, נושא המחקר, שאילתות החיפוש ותוצאותיו.
המאגרים עבורם נערך המחקר היו: קטלוג הספריה של אוניברסיטת בר-אילן, גוגל-סקולר ומאגרי פרוקווסט.

השוואה זו איפשרה להעריך את השפעת המנשק ואפשרויות החיפוש הייחודיות של כל מאגר על הצלחת החיפוש.
נערכו השוואות תוך נבדקיות ובין נבדקיות של השאילתות ובחינת האבולוציה שהן עוברות במערכות השונות במטרה למצוא תבניות חיפוש אצל המרואיינים, אסטרטגיות חיפוש המקדמות את החיפוש ושיטות חיפוש המעכבות את התקדמות החיפוש או אפילו תבניות חיפוש שגויות ולאפיין את התייחסות המשתמשים למאגרים השונים, מהיבט ניסוח השאילתות.

במסגרת המחקר, נבחנו השאלות הבאות: האם יש מאפיינים ייחודיים לשאילתות שנכשלו; מהי האבולוציה ששאילתות עוברות במהלך החיפוש; האם יש הבדלים בהתייחסות המשתמשים למאגרים השונים.

בהתייחס לשאלת המחקר הראשונה, נמצאו מספר גורמים לשאילתות שנכשלו:
שליטה לא מספקת באנגלית.
קשיים בניווט עד למציאת הטקסט המלא של פריטי המידע המבוקשים.
חוסר מיומנות בשימוש בפונקציות חיפוש יחודיות של מנשקים.
קושי בתרגום נושא המחקר ושאלת המחקר למונחי חיפוש מתאימים וקושי במציאת מונחים נרדפים, צרים, רחבים, המבטאים את ההיבטים הנושאיים השונים של שאלת המחקר.
היעדר אסטרטגיית חיפוש שיטתית (למשל חזרה על שאילתות, אי-שימוש במטאדטה). ביצוע חיפושים ללא תכנון מראש, מבלי ללמוד מתוצאות החיפושים (השאילתות) הקודמים.

לשאלה האם ישנה תבנית ברורה של התפתחות שאילתות במהלך חיפוש, ממצאי המחקר לא הניבו תבניות ברורות. נהפוך הוא, בנוסף לבעיות טכניות (כגון: שפה, הבנת המנשקים) אובחן בבירור היעדר אסטרטגית חיפוש שיטתית, היעדר שימוש במשוב משאילתות קודמות המבוססת על תוצאות. בנוסף, התופעה אינה ייחודית למאגר מידע ספציפי.

בהשוואת התייחסות המשתמשים למאגרים השונים, נמצאו ההבדלים הבאים:
שביעות הרצון מתוצאות החיפוש במאגרים: שביעות הרצון בקטלוג היתה נמוכה לעומת שאר המאגרים.
זמן: השקעת הזמן בקטלוג היא קטנה בהשוואה לזמן שהושקע בחיפושים בגוגל-סקולר ובמאגרי פרוקווסט. קשה לקבוע אם השקעת הזמן הקצרה היא אחת הסיבות לחוסר שביעות הרצון מהתוצאות או ההיפך.
שפת החיפוש: הסטודנטים נטו לערוך חיפושים בעברית (שפת אם) במאגרים בעלי מנשק בעברית. למרות נוחות החיפוש בשפת-האם, במרבית המקרים, חיפושים אלו היו פחות מוצלחים.

שאילתות ואסטרטגיות חיפוש:
לביצוע שאילתות חיפוש בקטלוג יש מאפיינים המבחינים מאגר זה מהשניים האחרים: 1. שימוש במטאדטה בשאילתות הראשונות. 2. חיפוש היבט נושאי אחד בשאילתה הראשונה. 3. אחוזי הצלחת שאילתות הנמוכים פי שלושה מגוגל-סקולר.

ממצאי המחקר לעיל מעידים על קיומם של מספר מכשולים בתהליך חיפוש. בהמשך, המחקר מעלה רעיונות ודרכי פעולה לייעול תהליך החפוש.

תכלית שיפור חיפושי המידע היא לאפשר למשתמש לערוך חיפושי מידע באופן עצמאי ומקצועי כך שיתקבלו פריטי מידע רלוונטיים, איכותיים, ממוקדים לנושא החיפוש שלהם וכל זאת בפרק זמן הקצר האפשרי ובאחוזים גבוהים של שאילתות מוצלחות.

במאמרם מ- 1988 כתבו סרצביץ וקנטור (Saracevic & Kantor, 1988) כי חיפוש מידע רחוק מלהיות מדע, הוא בגדר אוֹמנות מאוד לא מדוייקת. כיום הצטברו עדויות אמפיריות המראות כי חיפוש מידע הוא תחום מקצועי המתבסס על ידע ייחודי, התמחות ואף הכרה אקדמית בבסיס ידע. את מקצוע חיפוש המידע או את אוּמנות חיפוש המידע (כפי שהיא נעשית על ידי בעלי המקצוע), גם אם מהווה תהליך מורכב, יש להנחיל לכלל.

1

11
התמונות מארכיון האוניברסיטה

רישום והכנסת תמונות חדשות למערכת "המרכז למדיה דיגיטלית" של הספריה על ידי יחידות מחוץ לספריה, מתאפשר על ידי השימוש במודול טפסים מיוחד במערכת.

111

שיטה ייחודית זאת מיושמת תוך שיתוף פעולה הדוק בין שתי יחידות אוניברסיטאיות: הספריה המנהלת את המערכת, ויחידה אחרת, חיצונית לספריה, המעוניינת להציג את התמונות/מסמכים שלה באמצעות פלטפורמה זו.
נכון לכתיבת שורות אלו אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מספר יחידות: ארכיון האוניברסיטה והיחידה לקשרי חוץ ופיתוח משאבים וכן הארכיון הדרוזי במרכז היהודי ערבי. העבודה משלבת שני צוותי עבודה: צוות ספרנים אשר הכין את תשתית העבודה על פי סטנדרטיים ספרניים וצוות לא ספרני אשר משלב את הפריטים בהתאם לתשתית שהוכנה.

תהליך העבודה כולל מספר שלבים עיקריים:
תיאום ציפיות ותכנון הטפסים: לאחר קיום מספר פגישות בין שני הצוותים והבנת החומרים נדרשים לטיפול ותצוגה, נבנה תרשים נושאי של הארכיון הדיגטלי העתיד לקום.

פיתוח ובניית הטפסים: עבודה רבה הושקעה מצד הספריה בבניית הטפסים, שהם למעשה רשומות מטאדטה משוכללות, המאפשרות תאור מילולי כמה שיותר מדויק של התמונות במינימום התערבות של הצוות המעביר את התמונות למערכת.
המטרה הייתה יצירת טפסים מספיק גמישים מחד, כדי לאפשר תיאור נכון ומפורט של התמונות, ומאידך קבועים ואף נוקשים על מנת לא לגרום להתלבטות בבחירת נושאים ושדות מטאדטה הנחוצים לפעילות המערכת. אלה למעשה תבניות ליציקת התוכן.
סריקת התמונות ומילוי הטפסים ע"י היחידה (הצוות הלא ספרני) : מסמכי הוראות עבודה מדויקים (כולל הגדרות סריקה) נכתבו ונמסרו ליחידות המכניסות את התמונות.
בדיקת הטפסים (ותיקונם במידת הצורך) והתמונות, ואישורם תוך כדי שחרורם לצפייה במערכת ה"מרכז למדיה דיגיטלית".

הכנת מערכת "המרכז למדיה דיגיטלית" לקליטת התמונות, על פי התרשים הנושאי שנקבע בתחילת התהליך.

דוגמאות:

ארכיון האוניברסיטה והיחידה לקשרי חוץ ופיתוח משאבים

הארכיון הדרוזי במדור הדרוזי במרכז היהודי ערבי באוניברסיטה

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: פלורה הראלי
ד"ר קליפורד לינץ (Clifford A. Lynch ) מבית הספר למידע של אוניבסיטת ברקלי הוא דמות מפתח בינלאומית בתחומי שימור והפצת מידע. מכהן משנת 1997 כראש ה- CNI - Coalition for Networked Information
בסרטון המצורף מסכם ד"ר לינץ מפגש שנערך לא מכבר בנושא פיתוח ודיגיטיזציה של אוספים מיוחדים.

במפגש ניתנה התייחסות מיוחדת למשמעות וההשלכות החשובות שיש לאוספים אלו למחקר בהווה ובעתיד. החומרים נמסרים במקרים רבים מאנשים וגופים פרטיים ומהווים עדות ממשית לאירועים, מקומות, אנשים ותקופות. ד"ר לינץ מדגיש כי החומרים הכלולים באוספים אלו תורמים ומניעים למחקר בתחומי האקדמיה, משמעותם לעתיד המחקר בתחומי החברה רב. עוד מציין קליף לינץ כי הוא רואה בעבודה על אוספים דיגיטליים מיוחדים דרך להציע תיווך מחודש בין האוניברסיטאות לציבור הרחב. זו גם דרך לחיזוק הקשר והעניין המשותף בתחומים כמו היסטוריה, גנאלוגיה-חקר משפחות, חומרי תרבות ועוד..

למעשה מדובר בתחום חדש ומעניין שהולך ומתהווה ונוגע להיסטוריה הציבורית של כולנו.

עוד לעיונכם:ראיונות ומצגות של Clifford A. Lynch





הלכה למעשה, "המרכז למדיה דיגיטלית" בספריה עוסק בתחום זה בדיוק. האוספים הנבנים ומוצגים במאגר יחודיים ובעלי תרומה להוראה ולמחקר באוניברסיטה ומחוצה לה.
תהליכי השימור, הדיגטציה ותוספת המטאדאטה לאובייקטים השונים נעשים תוך לימוד והתאמה לסטנדרטים בינלאומיים. דגש רב מושם על הבטחת נגישות בטווח הקצר והארוך לקהילה האקדמית לגווניה ולציבור הרחב המתעניין בנושאי שימור מורשת.

בסקירה זו בחרנו לציין שני אוספים:
אוסף אנדריאס מאייר- נהריה של פעם, אוסף תמונות שצולמו על ידי בני משפחת מאייר או נמסרו לידיו של אנדריאס על ידי ותיקי ומייסדי נהריה האוסף מהווה עדות חשובה לאורחות החיים בארץ ישראל לאורך עשרות שנים בכלל ובנהריה וסביבתה בפרט.

14


ארכיון נוסף הוא ארכיון קיבוץ כפר מסריק 1003 התמונות מתארות את שלבי התפתחות קיבוץ כפר מסריק החל מיום הקמתו בשכונת בת גלים בחיפה בשנת 1933, דרך תקופת המעבר בקרית חיים ועד להיותו קיבוץ חזק ומבוסס במקום הקבע שלו כיום דרומית לעכו, החל משנת 1940 ואילך.

98

אלו הן כאמור רק שתי דוגמאות מתוך השפע הקיים במאגר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל ומאגר חיפה וסביבתה המורכבים מאוספי תמונות ומסמכים, שנתרמו על ידי משפחות,יישובים או מוסדות שונים. האוספים כולם מעניקים תיעוד היסטורי מזווית אישית שטרם נראתה. זהו כר נתונים ההולך וגדל לאורך זמן, בסיס נתונים משמעותי למחקר ולמידה בתחומי אקדמיה רבים כמו למשל גיאוגרפיה, היסטוריה, תיירות, חקר ציונות ויהדות בת זמננו, סוציולוגיה ועוד..וכפי שמציע קליפורד לינץ כלי ואמצעי להידוק קשר עם הציבור הרחב כולו.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: קרן ברנר

שדרות סיני 17

בשנת 1936 נראית כאן חורשה רחבת ידיים. בין עצי האורן חבוי צריף. בצריף מתגוררות מספר משפחות וביניהן משפחת פלדמן. יש בצריף גם מטבח ושירותים. באחוזה צריפים רבים, תנאי החיים בהם קשים, אך איש אינו מתלונן.

הבנות חסידה ולאה לבית פלדמן סיפרו לי: "האב, מנחם פלדמן, יליד טאיצ'בה-טייץ, סלובקיה, 1907, ושרה אדלר, ילידת בודפשט, 1901, נישאו בסלובקיה. נולדו להן שלוש בנות: חסידה, ילידת 1931 ולאה ילידת 1932 וכן בת נוספת, כאשר מנחם ושרה הודיעו להוריהם על כוונתם לעלות לארץ-ישראל עם שלושת בנותיהם, ההורים נתקו עמם את הקשרים. שנה וחצי חיכו "על המזוודות" לקבלת הסרטיפיקטים. מנחם היה בהכשרה בסלובקיה, כדי להתכונן לעלייתו ארצה.
המשפחה הגיעה לחיפה ונשלחה לבית-העולים בבת גלים. "בבית-העולים היו פשפשים ואמא ביקשה מאבא לקחת אותה משם רחוק "לקצה ההר". אבא לקח את הדברים כמשמעם, הזמין עגלה וסוס, הטעין את המיטלטלין, והמשפחה החלה בעלייה איטית לכרמל. העלייה התארכה וכשאמא שאלה - מדוע אנחנו נוסעים רחוק כל כך? אבא ענה לה "הרי רצית להגיע לקצה ההר...!" .

אחוזה, כידוע, הייתה אז בקצה הדרומי ביותר של חיפה. כאן באחוזה,"הילדים זכו בהרבה אוויר צח. אך היו כאן גם רוחות. כשהיינו ילדים אמרו לנו לשים אבנים בכיסים כדי שלא נעוף עם הרוח. הכול היה פתוח, היו בקושי בתים באחוזה!". אחת מהבנות נפטרה בארץ מדיפטריה ושתי בנות נוספות נולדו כאן: רבקה, ילידת 1935 וציונה, ילידת 1937. לפני שעברו לגור בצריף זה, הספיקו לגור בצריף אחר ברחוב מאפו 9, ובזמן המאורעות, כנראה בשנת 1939, גרו בקומה שנייה של בית ויצ"ו ברחוב חורב פינת אידר.
האב מנחם עבד אז בהדר כשרברב. מאוחר יותר פתח עסק עצמאי לפחחות במחסן מאחורי הצריף. שרה פלדמן הייתה מוכנה לכל עבודה: היא הייתה עוזרת, מבשלת ומנקה. הבת חסידה זוכרת שהיה להם כלב זאב. האם עבדה אז במסעדה במלון רוזינר, הוא מעון העולים שהפך לבית חולים ברחוב חורב 2. חסידה זוכרת שהילדים הלכו לקחת שאריות אוכל ממטבח המלון עבור הכלב.
השכן הקרוב היה ד"ר דנקוורט, (ראו פרק כ"ה), שהיה גם רופא השניים של בני המשפחה. שביל הוביל מביתם לרחוב מוריה. כיום שביל המעבר הוא בין בית 15 לבין בית הספר "זיכרון יוסף". הבנות הלכו לבית הספר "זיכרון יוסף" ולאחר מכן למדו בתיכון בהדר. הצריף נהרס ובית קטן נבנה במקומו.

שדרות סיני
בשנת 1947 ניצב כאן כבר בית גדול

כל יתר השטח סביבם, בשנות השלושים והארבעים, היה שטח בר. הבתים לא היו צפופים כמו שהם היום, והילדים קטפו שם פרחים. לא הייתה תאורה ברחובות, לא היו כמעט מכוניות ואוטובוס 4 הגיע לאחוזה רק מספר קטן של פעמים ביום.

חסידה נזכרת שכאשר החלה המלחמה, ההורים בחו"ל חידשו עמם את הקשר והתחננו שישיגו להם סרטיפיקטים. אך אז היה כבר מאוחר מדי, ורוב המשפחה נספתה. אח אחד של האב מנחם הצליח לעלות ארצה בשנת 1938 והיה לנוטר. אח של האם שרה הגיע כפליט מרומניה אחרי המלחמה. בזמן המאורעות של 1936-1939 כשמשפחת פלדמן התגוררה באחוזה. האב היה גם לנוטר. כשהאם הייתה בעבודה, הבנות חיכו בבית לבדן. לאה זוכרת שאמא נהגה להודיע מרחוק על שובה מהעבודה והבנות בכו משמחה כששמעו את קולה. אירוע הזכור היטב ללאה הוא הכרזת המדינה. מהגדנ"ע שלחו את הילדים להדביק כרוזים ברחובות. אחד מהילדים הלך קדימה כדי לוודא שהכלניות (החיילים הבריטים) לא נמצאים בסביבה. בערב ההכרזה כל התושבים התאספו ברחובות סביב הגן של חווקין" (כיום גן יצחק) . ההתרגשות הייתה עצומה והשמחה רבה.

אליעזר נפטר בשנת 1983, לאה נפטרה בשנת 1987. ארבעת הבנות חיות בארץ.
בתיק העירייה ישנה תכנית משנת 1938 שאושרה בשנת 1939. בתכנית המגרש נראה בניין קטן הקיים בלב המגרש. התכנית החדשה היא לבית בן קומת קרקע וקומה אחת, שיוצמד למבנה הישן. בעלת הבית היא גולדה ברגטל מקריית מוצקין. המתכננים הם המהנדסים איזנשטט את מאירשטיין. מרחוב יוסף 12, בהדר הכרמל.

תכנית הבית 1938
זוהי תכנית הבית משנת 1938. מבנה קטן נראה "דבוק" לצד הבית

על משפחת ברגטל שמעתי מבת של חברים של משפחה זו. לא היו לה הרבה פרטים על משפחה זו, אבל מדף עד שמילא אדון ברגטל ב"יד ושם" בשנת 1956 עלו הפרטים הבאים:
אברהם בן משה ברגטל, יליד ירוסלב פולין בן משה אהרון ושרה, נולד כנראה בדרהוביץ. אחותו זוסיה שפיגל, ואחיו דוד, וילהלם ויהושע אוסקר, שגרו בדרוהוביץ נספו בשואה. נראה שאברהם הצליח לעלות ארצה בזמן, בעוד משפחתו נשארה בגולה ונספתה. סופר לי שד"ר ברגטל היה הווטרינר של העירייה ועבד בבית המטבחיים של העירייה. ואכן בספר הטלפונים של שנת 1964 נרשם שאברהם ברגטל הוא רופא וטרינרי.

רשימת דיירים של העירייה הצביעה על כך שבשני חדרים התגוררו אברהם וגולדה ברגטל, בעוד שבאחד מחדרי הדירה גר קורט הויזמן ובשני פאול אהרנצוייג. כך היה נהוג באותה תקופה, מי שהייתה לו דירה של שני חדרים - השכיר אחד מהם, ובעלי דירה של ארבעה חדרים - יכלו להשכיר גם שנים ושלושה חדרים ולחיות משכר הדירה.
שכנים ידעו לספר שבתם המבוגרת של אברהם וגולדה ברגטל נישאה לשבדי. אחרים סיפרו שבעלה השבדי של הבת נרצח והיא חזרה ארצה עם בנה. בתם השנייה נישאה לקצין מהצבא הבריטי. פרטים מסעירים כאלו נחקקו היטב בזיכרונם של ותיקי אחוזה, ובודאי שהיו בזמנם נושא לשיחות.
מאתר חברה קדישא בחיפה למדתי שאברהם ברגטל בן משה אהרון נפטר בשנת 1967, גולדה ברגטל בת חיים ברוך נפטרה ב-1966. שניהם נקברו בבית הקברות בחיפה.

בשנת 1986 נבנה בית בחלקו האחורי של הבית. כנראה שבהזדמנות זו גם הבית הקדמי עבר שינוי ונוספה לו עוד קומה.

רחוב סיני 17, 2005 ו-2010
הבית ברחוב סיני 17, 2005                                                        רחוב סיני 17, 2010

שדרות סיני 21

על מגרש שגודלו כמעט דונם נבנה בשנת 1935 בית. בעל הבית היה משה אברהם פייגנבאום. בשנת 1947 בעלי הבית היו יששכר ומלכה רוזינר. בשנת 1948 הם הגישו לעירייה תכנית להקים על המגרש שני בניינים בני קומת קרקע וקומה א'. התכנית נערכה על ידי האדריכלית שרה לרנר. מתכנית זו ניתן ללמוד שעל המגרש הקדמי היה קיים באותה עת בית בן קומת קרקע בלבד.

משה רוזינר סיפר: יששכר רוזינר (אח של יונה רוזינר) ואשתו ומלכה בלימה הוניגווקס (אחות של רבקה) עלו מפרנקפורט בשנת 1938 בעקבות לחצה של רבקה. מלכה ורבקה היו בנות של ר' יהודה הוניגווקס. שני הזוגות עלו ארצה יחד, הגיעו לצפת, אבל נמלטו לחיפה בתקופת המאורעות. הם ניהלו חנות מכולת ברחוב מוריה 107, בכיכר קריית ספר, אותה קנו ממשה גראוור. המכולת קיימת עד היום בכיכר, ומוכרת בשם "המכולת של מוריס". בנם של יששכר ומלכה, שמואל, ואשתו יהודית רז, בנו בית בן שתי קומות ובעל שלוש דירות. סופר ששמואל המשיך לנהל את המכולת.

מלכה ויששכר רוזינר עם ילדיהם שמואל וארנה
מלכה ויששכר רוזינר עם ילדיהם שמואל וארנה

בכתובת זיכרון הנמצאת בבית הכנסת "אליהו הנביא" ברחוב סיני נרשם: "מלכה בלימה רוזינר בת ר' יהודה הונגווקס. נפטרה ג' סיון תשכ"א - 1961. יששכר ב"ר יעקב רוזינר נפטר ה' תמוז תשכ"ג - 1963"
כתובת נוספת נמצאת בבית הכנסת: "שמואל הלוי רז בן יששכר ומלכה רוזינר נפטר י"ז תשרי תשנ"ג"

רחוב סיני 21, 2006
הבית ברחוב סיני 21, 2006

מקורות:

שיחות עם חסידה ולאה פלדמן בשנת 2005 ובשנת 2010

שיחה עם משה ויעקב רוזינר, אחיינים של יששכר ומלכה רוזינר.

שיחות עם בניהו סגל, עליזה ברנט, עדנה הייכל.

התמונה של משפחת רוזינר ניתנה לי באדיבותו של יעקב רוזינר

התמונות הצבעוניות צולמו על ידי.

בסיפורי עם, באגדות ובספרות הילדים הקלאסית שנהגתי לקרוא בימי ילדותי, העוני ופערים בין עניים לעשירים היו נושא מרכזי. מוכרת-הגפרורים הקטנה של הנס כריסטיאן אנדרסן, לדוגמא, שבתה את לבי ונחרטה בו לעד, כאשר הילדה הענייה ייצגה את הטוב והטהור, ואילו העשירים המתעלמים ממנה ייצגו עבורי רוע, אכזריות והיעדר חמלה.

ומה קורה בספרות הילדים כיום?

בספרי הילדים לגיל הצעיר הנושא של עוני ואי-שוויון כמעט ואינו מיוצג. הנושא של כסף מטופל רק מהזווית של בזבוזים וצרכנות ולא מהזווית של פערים. יחד עם זאת נראה לי כי דווקא כיום ילדים חשופים יותר מתמיד, ומגיל צעיר מתמיד, לנושא של כסף ו"למי יש יותר" - גם דרך אמצעי התקשורת והפרסומות, וגם דרך השוואה הדדית כמו: "קנו לי מחשב" ו-"לי קנו משחק טלביזיה חדש". וכך, הילד נשפט לעתים עד כמה הוא "שווה" לפי כמה כסף יש לו.
הספרים הבאים מטפלים בנושא של עוני, כאשר האנשים או הילדים שיש להם פחות מלאחרים, מוצגים כשווי-ערך לאלו שיש להם יותר.

מי עזר לאיש המוזר? עמנואל בן סבו, 2010

נריה מתעצב למול האיש המוזר שהוא רואה בתחנת הרכבת, קשיש מוזנח-למראה המנגן בחליל, ולרגליו כובע עם מטבעות. אביו מסביר לו כי ייתכן שהאיש, שהיה מכובד ובעל אמצעים בארץ מוצאו, לא מצא עבודה בארץ, ועתה נאלץ לנגן ברחוב כדי שלא לרעוב. נריה אינו שוכח את האיש, הוא אוסף סכום כסף מדמי הכיס שלו, וחוזר עם אביו למקום כדי לחפש אותו...
באיורים נראה האיש מכובד ומעורר אהדה, למרות מראהו המוזנח. הספר מעביר מסר של נתינה מתוך יחס של כבוד גם כלפי אדם שכבר אין לו שום-דבר, אפילו לא בית משלו.

יום-הולדת לילד אחר טלי עדו, קוראים, 2010

בספר זה אי-השוויון הוא "קרוב" הרבה יותר, ומתבטא בהבדלים בין ילדים באותה הכיתה:

"פתאום שמתי לב שהבגדים שלו ישנים,
ולא בדיוק במידה שלו - אפילו קצת קטנים."
"אף אחד לא מבקר בביתו - הוא גר בשכונה רחוקה,
וכששואלים אותו על משפחתו - הוא עונה בשתיקה."

הילד ששמו יוסף הוא בודד ותוקפן, כועס ולא שייך. הוא אינו משתתף בפעילויות הכיתה, וההורים שלו אינם מגיעים לאסיפות הורים. הסיבה לכך שיוסף שונה באופן בולט מאחרים היא המצב הכלכלי של משפחתו - העוני.
ומה יקרה כאשר יגיע יום-הולדתו של יוסף, אותו חוגג כל ילד בכיתה ביחד עם בני משפחתו? אז מתגלה כי למעשה יוסף הוא ילד ככל הילדים, והדומה בינו לבין השאר עולה על השונה.

כמה כסף מקדה בן-נאה, מי-לי, 2006

ספר זה מתייחס לשאלת העוני-עושר בהקשר רחב ומורכב יותר, כי ההבדלים בין האנשים הם לא רק ב"כמה כסף" יש להם, אלא גם ביחס השונה של אנשים שונים כלפי כסף, רכוש ואי-שוויון:

"אבל כמה כסף צריך
על מנת שנהיה מאושרים?
והאם זה הכרחי שלכולכם יהיה בדיוק
את כל מה שיש לאחרים?"

הכסף אינו קובע את הערך שלך לעומת אחרים, ויותר מכך - הוא גם לא בהכרח קובע אם תהיה מאושר או לא:

"כי כל הדברים שאני הכי אוהבת
אור של שמש, צליל של שיר,
חבוק חזק-חזק וריח של ים,
הם ממילא - בחינם."

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: תמי צוק
1003 התמונות מתארות את שלבי התפתחות קיבוץ כפר מסריק החל מיום הקמתו בשכונת בת גלים בחיפה בשנת 1933, דרך תקופת המעבר בקרית חיים ועד להיותו קיבוץ חזק ומבוסס במקום הקבע שלו כיום דרומית לעכו, החל משנת 1940 ואילך.

אוסף הארכיון מחולק לנושאים שונים המשקפים מחד את התפתחות הקיבוץ לאורך השנים ומאידך את חיי הקיבוץ בתחומים שונים כגון תעשיה, חקלאות, תחבורה וחיי היומיום במכבסה, מאפיה, חדר האוכל וכד'. כך לדוגמא ניתן למצוא תמונות המתעדות את ניצני ראשית התעשייה בארץ כמו מפעל "נעמן" מפעל ללבנים אדומות , מפעל "אסקר" המייצר זפת וצבע, ותמונות של אירועים חשובים בחיי הקיבוץ כמו טקס הנחת אבן הפינה של הקיבוץ. בנוסף, ניתן למצוא בין התמונות תיעוד של חלק מחברי הקיבוץ טרם הגעתם לארץ, בתפוצות השונות שבמזרח אירופה.

התמונות התקבלו מארכיון קיבוץ כפר מסריק, קוטלגו, נסרקו ועובדו בפורמט המתאים לשימור לטווח ארוך. התמונות פתוחות לצפייה לקהל הרחב, באמצעות מערכת הדיגיטול של המרכז למדיה דיגיטלית. כמו כן ניתן לערוך חיפוש מילולי באוסף ולדלות את התמונות לפי חיפוש מדויק.

masarik
חברי קיבוץ במחנה ארעי ראשון בבת גלים, 1933

masarik
רבקה ינקוביץ, שמואל קרוס, חיה הופמן, משה פוקס, יצחק הולץ, יסוד הקיבוץ כפר מסריק ומחנה ארעי ראשון בבת גלים, 1933 


red_bullet.jpg הכנת הסקירה: פלורה הראלי, תחום מדיה