סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים
חמישי, 11 אפריל 2013 07:47

מתעדים מפיצים ולומדים

מתעדים, מפיצים ולומדים: שיתוף אנשי אקדמיה והציבור הרחב במפעל תיעוד היסטורי ויזואלי של ארץ ישראל.

איסוף, סריקה וקטלוג של תמונות היסטוריות של ארץ ישראל הוא פרויקט הדגל של מחלקת המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה במהלך העשור האחרון.
מה שהחל כשיתוף פעולה יזום עם מעבדת ביתמונה, והחוג ללימודי ארץ ישראל, נמשך במאמץ שילוב אוספי תמונות היסטוריות ממוסדות ואנשים פרטיים, באמצעות המתווך ומדריך טיולים לשעבר מר רוני קניגסברג, אשר אף מסייע רבות בזיהויי החומר שמתקבל.

בהמשך לקליטה וטיפול בעשרות אלפי תמונות, בכללן אוספים של גופים כמו ההסתדרות החדשה במרחב חיפה, קרית מוצקין, ארכיונים עירונים וקיבוציים לצד אוספים פרטיים, והפרסום הנלווה לכך, הפכנו למבוקשים ואנו מקבלים פניות ממוסדות ציבוריים ואנשים פרטיים בבקשה לשמר את אוספי התמונות שלהם, בדרך השיטתית והמעמיקה המאפיינת את עבודתנו.

התעניינות זו נובעת בראש ובראשונה מהתבוננות באוספים במרכז למדיה דיגיטלית של הספרייה, מהכרה בגודל ובמשמעות המפעל, והן מדלייה אקראית של תמונות שלנו בחיפוש בגוגל.
הצימאון לתיעוד ויזואלי גדל. התשתיות הטכנולוגיות והיכולות של הספרייה ממלאות בדיוק את הנישה שנוצרה כתוצאה מצימאון זה. ההכרה בחשיבות של עבודתנו, שיש בה משום שליחות היסטורית, מקננת בנו ספרני המדיה, אך החיבור לקהל וניסיון להבין את צרכיו תמיד היו בין המשימות העיקריות שנשא בחובו הפרויקט.

לאורך זמן חשנו פעמים תסכול מסוים כמפיצי מידע ללא תגובת הקהל. ואולם לאחרונה, במיוחד בעקבות הכנסת חידוש של אייקון "משוב על האובייקט" לצד כל תמונה במרכז למדיה דיגיטלית, קיבלנו מספר תגובות המאירות, מתקנות, והמרחיבות את המידע אודות התמונות השונות.
הציבור החל לשתף אתנו פעולה תוך מתן אישור ועדות לשימוש באוספים. תופעה זו מתבררת כחובקת הן את העולם האקדמי והן את הציבור הרחב.

אחת ההתקשרויות המשמעותיות עד כה הייתה עם ד"ר אסתר ינקלביץ, חוקרת המתמחה בחקר בתי הספר החקלאים בארץ ישראל בתקופת הישוב. ד"ר ינקלביץ פנתה אלינו באמצעות המשוב ובהמשך זיהתה חלק מתמונות בנושאים חקלאים באוסף מיקו (משה) שורץ, שהיה חסר להם מיקום מדויק או המיקום היה שגוי, כצילומי בית הספר החקלאי כדורי הר תבור. לדוגמא, התמונה שזוהתה אצלנו כ"עובדי המשתלה" תוקנה כ"משתלה בכדורי הר תבור", או לצילום בשם "יוצאים לעבודה בשדה חיטה" התווסף זיהוי המקום "תלמידים יוצאים לעבודה בשדה בית הספר החקלאי כדורי הר תבור"; כמו כן, התמונה שזוהתה באופן שגוי כ"מבנה בית הספר החקלאי כדורי, אילניה", תוקנה כ"הבניין המרכזי של בית הספר החקלאי כדורי הר תבור". לתמונות נוספות מבית הספר כדורי אף נוסף זיהוי מדויק של אנשים הנראים בתמונה, כמו התמונה עם זיהוי חלקי מאוד "בדיקת זפק העופות" זוהתה על ידי ד"ר אסתר ינקלביץ כ"מדריך העופות זאב גורפינקל עם תלמידי מחזור ח' בבית הספר החקלאי כדורי הר תבור"

1a
מדריך העופות זאב גורפינקל עם תלמידי מחזור ח' בבית הספר החקלאי כדורי הר תבור

בנוסף, במקום "שעור מעבדה, בית הספר החקלאי כדורי, אילניה" – "המורה לכימיה ד"ר אברהם רוזנברג במעבדה עם תלמידי מחזור ח', בית הספר החקלאי כדור הר תבור". מלבד בית הספר החקלאי כדורי הר תבור, ד"ר ינקלביץ זיהתה גם תמונות מבית הספר החקלאי כדורי אשר בטול כרם, והוסיפה לתמונה "טרקטור מתוצרת אנטרנשיונל" זיהוי המקום: "טרקטור מתוצרת אנטרנשיונל, בית הספר החקלאי כדורי טול כרם", בעוד שם התמונה "מקצרה מכנית" שונה ל"מקצרה מכנית, בית הספר החקלאי כדורי טול כרם". למדנו מד"ר ינקלביץ כי בפועל היו שני בתי ספר על שם כדורי, אחד בטול כרם ששימש אוכלוסייה ערבית ואחד בכפר תבור עבור היהודים. בנוסף לבתי הספר החקלאים, התעניינותה של ד"ר ינקלביץ בישוב חקלאי סג'רה (אילניה), הניבה זיהויים לתמונות מישוב זה, ביניהן הצילום של "רועת אוזים" שהתברר כדיוקנה של "שרה עפרוני חוזרת ממרעה האווזים בסג'רה"

2a
שרה עפרוני חוזרת ממרעה האווזים בסג'רה 

להקת ברווזים בדרך למרעה" שונה ל " אווזים חוזרים מהמרעה, סג'רה (אילניה).
לסיכום, בעקבות פגישתנו עם ד"ר ינקלביץ, התבררו פרטים חדשים ושונו זיהויים של כ 30 תמונות של בתי ספר חקלאיים וכן של הישוב סג'רה (אילניה). ד"ר אסתר ינקלביץ העניקה לנו מהידע וההתמחות שלה, ובעיקר השתמשה בתמונות לצורך מחקרה.

גם מהציבורי הרחב, התקבלו פניות חשובות המתקנות מידע בנוגע לתמונות.
לדוגמא, המשתמשת בשם חנה ענבי הגיבה לתמונה מאלבום המשפחתי של משפחת כהן מהמושבה כנרת וכתבה כי היא נצר למשפחה זו, בתה של עדנה כהן ונכדה של יהודה צבי ואשתו חנה, הנראים בתמונה. בעקבות עדות לארוע משפחתי המופיע בתמונה, הציעה חנה כי תאריך התמונה הוא לפחות 1940 או יותר, ולא 1938 כפי שתוארך קודם לכן. בנוסף, תיקנה חנה מתוך ידע אישי ומשפחתי את תיארוך התמונה "ילדי המושבה עם הגננת לאה במרכז, במהלך אירוע ברית מילה לישראל כהן, הבן של צבי וחנה כהן", משנת 1928 לשנת 1932.

3a
ילדי המושבה עם הגננת לאה במרכז, במהלך אירוע ברית מילה לישראל כהן, הבן של צבי וחנה כהן

משתמש אחר, רביע חמיסה, הצביע על זיהוי שגוי של כפר ערבי בגליל המערבי כשפרעם, כאשר למעשה מדובר בכפר מעליא, כ 15 ק"מ ממזרח לנהרייה, ובתמונה נראה הגרעין העתיק של הכפר ובלבו המבצר הצלבני .

4a

לשיתוף המשתמשים ולתגובות שהגיעו מחוקרים באקדמיה ומהמגזר הרחב ערך רב והם עדות לחשיבות שיתוף מידע בטיוב מאגר התמונות ההיסטוריות, במיוחד לאור העובדה כי בראשית הדרך קיבלנו אוספי תמונות גדולים ללא זיהויים מספקים, כמו האוספים של אופנהיים ושוורץ. למעשה, חיכינו לתגובות המומחים וגם אנשים בעלי הכרות אישית עם הדמויות המופיעות בתמונות.
כולנו תקווה כי שיתוף פעולה זה וסיוע מהקהילה ימשך ואף יגדל. בנימה אישית ברצוני להוסיף, כי אין סיפוק רב יותר למקטלגת מההכרה כי עבודתה נחוצה ומשמשת קהלים רחבים.

 red bulletהכנת הסקירה: אביבה לוין-בלואוסוב

חמישי, 04 אפריל 2013 09:59

מושב הספרייה בכנס טלדן: INFO 2013

מזה שנים רבות מארגנת הספרייה יום עיון בכנס המידע - "טלדן" ומבקשת להביא  באמצעותו לקהל המשתתפים חידושים והיבטים מגוונים בנושא עולם הספריות ותרבות המידע.
השנה פנינו להעברה חזותית של התכנים, לתכנים האור-קוליים והחזותיים ולישומם בספרייה במוזיאון ובערש התרבותי והמחקרי בכלל.
במושב נדון בין השאר על מקום הטקסט בעידן ההעברה החזותית, נתאר קורס מתוקשב שנבנה בספרייה באמצעות סרטונים, אוספי וידיאו ותמונות ונדבר על הערך החינוכי חברתי של תיעוד וקולנוע תיעודי בפרט.

בחלקו השני של יום העיון יושם דשג על נושא האינפוגרפיקה: המחשה חזותית של מידע, באמצעות איורים, תרשימים, תצלומים.

red bulletלהתראות ביום רביעי 8.5.2013 בכנס המידע 2013

אוצרות רבים באוסף הספרייה...יש בה יותר משני מיליון פריטים הכוללים: ספרים (מודפסים ואלקטרוניים), כתבי-עת (מודפסים ואלקטרוניים) מאגרי מידע מקוונים במגוון תחומי ידע, מפות וחומר קרטוגרפי, סרטים, תקליטורי שמע, חומר ארכיוני ותמונות לצפייה ברשת ועוד ועוד...מפעם לפעם אנו מפרסמים אוסף כזה או אחר אך הזמן לא תמיד עומד לצידנו..

תמיד מעניין ומשמח אותנו לראות את השימוש של קהל המשתמשים: קהיליית האוניברסיטה והקהל הרחב באוסף העשיר בספרייה, אנו רואים זאת במגוון דרכים גם באמצעות דוא"לים שאתם שולחים לנו. פינה חדשה בפרסום שלנו "תחשוף" אחת לתקופה כמה מן המכתבים שאנו מקבלים המתיחסים לשימוש באוספים השונים שלנו. (השמות שמורים במערכת...)

red bullet הדוא"ל הראשון דן בשימוש באוסף המפות בספרייה:

"אני רוצה להודות על הסיוע שקיבלתי לצורך עבודת התיעוד שאני עורך עבור מינהל התכנון במשרד הפנים.
עבודת התעוד של הבניה והתכנון ביהודה ושומרון, מהתקופה העותומנית ועד לימינו, היא ייחודית במכלול התחומים שהיא עוסקת בהם.
החומר שמצאתי בספרייתכם, הוסיף לי פרטים שחיפשתי ולא מצאתי במקומות אחרים.
הייתי שמח, לו יכולתי לקבל את המפות לסריקה מקצועית, אולם אני מבין את המדיניות שלכם בנושא זה (בדומה למרבית הארכיונים) ועל כן הסתפקתי בצילום שלהם.
כמובן שכל חומר שיוטמע בעבודתי, אציין את מקורו.
אני מקווה שעם גמר הפקת הספר/החוברת, יימסרו עותקים גם לארכיונים /ספריות שמהם קיבלתי סיוע באיחזור."

red bullet הדוא"ל השני דן בשימוש באוסף התמונות הדיגיטליות "חיפה וסביבתה - מאגר מקורות חזותיים":

haifa1
בתמונה: אחוזה, מבט לאזור מרכז חורב, 1924 - צלם לא ידוע. לכל האוסף

"במסגרת פרויקט במגמת צילום כיתה י"א בבית ספרנו התבקשו התלמידים לבחור רחוב , שכונה או מקום חיפאי ולתעד אותו.
השלב הראשון בעבודה לפני היציאה לצילומים כלל עבודת תחקיר על המקום , ההיסטוריה שלו מהותו ,המרקם האנושי שבו וחיפוש חומרים כתובים ומצולמים אודותיו.
שמחנו לגלות את אפשרות השימוש בארכיון המרכז למדיה דיגיטלית של אוניברסיטת חיפה . הארכיון אליו הפננו את התלמידים פתח בפניהם אפשרות גילוי חומרים והבנה היסטורית של מראות חיפה..."

red bullet נמשיך בפעם הבאה...מוזמנים להמשיך ולכתוב לנו! This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
שלישי, 02 אפריל 2013 06:42

מנודים – סיפור אהבה

לרגל השקת התוכנית ללימודי שואה ע"ש משפחת ויס-לבנת נפתחה ב-19.3.13 בקומת הכניסה לספרייה התערוכה: "מנודים-סיפור אהבה" מתצלומי המשפחה.

אירוע השקת התכנית בנוכחות נציגי המשפחה, תלמידי התכנית ומוזמנים, החל באגף החדש של הספרייה. יצחק לבנת, ראש המשפחה, הציג בפני האורחים את ההיסטוריה המשפחתית שלו, על רקע תערוכת תמונות שנאצרו על-ידי צוות הספרייה ומבוססת על הספר "מנודים - סיפור אהבה" המבוסס על סיפורה של המשפחה. על רקע התמונות ממחנות הריכוז סיפר יצחק: "עד שהגענו למחנה, לא הייתה לי זהות. כשהטביעו לי את המספר על היד, שמחתי כי סוף-סוף הייתה לי זהות; אמנם לא היה לי שם אבל הייתה לי זהות"...המשך קריאה

20
יצחק לבנת באירוע פתיחת התערוכה בספרייה. 

זהו סיפורם של הדי ויס (Hedy Weisz) וטיבור שרדר (Tibor Schroeder) אשר חיו עד למלחמת העולם השנייה בעיירה נודג'סולוש ( Nagyszolos ) לרגלי הרי הקרפטים (סעליש בפי היהודים). בעיירה - מיקרוקוסמוס רב-תרבותי – חיו בסובלנות הדדית במשך דורות רבים הונגרים, רותנים, גרמנים, צוענים ויהודים.

הדי, השלישית מבין חמשת ילדי משפחת ויס היהודייה, ואהובה הנוצרי טיבור שרדר נפגשו והתאהבו לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה, תקופה בה יחסים רומנטיים ונישואין בין יהודים לנוצרים הוצאו אל מחוץ לחוק וגררו עונשים מרחיקי לכת.

טיבור היה בנו החורג של אחד מהקצינים הבכירים ביותר בצבא ההונגרי ששיתף פעולה עם הצבא הנאצי - הקצין הממונה על יחידת העיתונות והדוברות של הצבא ההונגרי האחראי על הפצת ידיעות מטעם הצבא. עובדה זו הקשתה אף יותר על זוג האוהבים.
למרות המציאות הקשה, כשפנה טיבור לאביו החורג וביקש את ברכתו לנישואין עם הדי, הסכים האב, אך ביקש לשמור את דבר האירוסין בסוד עד לתום המלחמה. בראשית 1944, פנה טיבור לאביה של הדי וביקש את ידה. לאחר שהאב, ווילמוש, ווידא כי אביו של טיבור והדי עצמה רוצים בשידוך, נתן אף הוא את ברכתו.

בעוד הדי ומשפחתה מוכנסים לגטו ועומדים בפני גירוש אל הלא נודע, הוגה טיבור תכנית להצלתה ומעמיד בכך את חייו בסכנה מיידית. הוא מבריח את הדי אל מחוץ לגטו, לקרון רכבת ששימש כמקום מסתור ומבקש ממנה לחכות לו עד שובו בבוקר. הדי נותרת לבדה בקרון אך מקץ מספר שעות בוחרת לחזור לגטו, לאביה, אחיותיה ואחיה בגטו. היא משאירה לטיבור מכתב:

טיבור היקר לי מכול,
סלח לי שאני כותבת לך את הדברים הללו. אני עושה זאת משום שלא הייתי מסוגלת לעמוד מול העצב בעיניך, לו הייתי ניצבת מולך ומספרת לך על החלטתי. אינני יודעת אם חזרתי לגטו תשנה משהו או תשפיע איכשהו על עתידה של משפחתי, או על גורלנו. אני רק יודעת שעלי לשוב ולהתייצב יחד איתם מול הגורל הזה. אינני יכולה לנטוש עכשיו את אחי, את אחיותיי ואת אבי, בשעה זו, שעת מצוקתם הגדולה מכול.
סלח לי יקירי
באהבה,
הדי

בהחלטתה זו, לחזור לגטו ולמשפחתה, הצילה למעשה הדי את אחותה עליזה ואת אחיה שנדור (שותי). ללא תמיכתה ומסירותה להם – הם לא היו שורדים את המאורעות שעמדו להתרגש עליהם.
האב וארבעה מילדי המשפחה גורשו לאושוויץ-בירקנאו, שם נרצחה איצוקה האחות הצעירה והיא בת 12 בלבד. שנדור, אחיה הצעיר של הדי, שרד את מחנה בירקנאו והגיע בינואר 45' בצעדת מוות למאוטהאוזן, שם פגש את אביו ווילמוש. משם, בצעדת מוות שנייה - ביום הולדתו ה-15 – הגיע למחנה גונסקירכן שבאוסטריה. ביחד עם אביו שוחרר על ידי האמריקנים. ווילמוש, אביו, מת מרעב ומטיפוס כשבועיים לאחר השחרור.

שנדור, אשר שינה את שמו לאיציק (כסמל לכינוי הגנאי ליהודים בהונגריה), הגיע בשחייה מאוניית מעפילים לחופי ארץ ישראל. הוא הצטרף למחתרת בנובמבר 47', ושירת עשר שנים בצה"ל. בישראל הקים משפחה וביסס עם אחיו מערכת עסקים מצליחה. הדי, בעלה אמיל ובתם חביבה היגרו לקנדה בשנות החמישים.

לאחר 25 שנה הדי (כעת כבר אלמנה), נפגשה עם טיבור בקנדה. הוא מעולם לא הפסיק לחפשה ולאהוב אותה. עבורה הרומן, תקופת החיזור והאירוסים לטיבור היו עכשיו "חלום נעים, אך רחוק". היא חשבה שטיבור מאוהב באישה שאינה קיימת עוד ולעולם לא תוכל להסביר לו את הדברים האיומים שחוותה. ומתוך מחשבה כי "היא לעולם לא תהיה עוד מי שהייתה" נישאה הדי לגבר אחר.

לעיונכם תמונות אחדות מאירוע פתיחת התערוכה (צילום: ג'ני כרמל)

12


29


35



חמישי, 21 מרס 2013 08:01

הספרייה עם הפנים לקהילה

4
רון אלתר מאגף שירותים טכניים בספרייה ליד חלק קטן מהספרים שנתרמו

בעקבות פניות לספרייה ממספר מוסדות ובתי ספר, ביניהם מתנ"ס עין הים בחיפה, בית הספר לחטיבה ולתיכון בירכא והמכללה לפיקוד צבאי בתבור, נאספו בשבועיים האחרונים כ- 1500 ספרי עיון וקריאה לילדים ולנוער, חלקם במצב חדיש לחלוטין, עבור ספריות לילדים ולנוער הממוקמות באותם מוסדות.

ברצוננו להודות לנדיבות הלב של התורמים הרבים מהקהילייה של אוניברסיטת חיפה ומחוצה לה. אנחנו שמחים שבעזרתכם הצלחנו להעשיר את הספריות, לגרום לאושר לקוראים ולתורמים כאחד, ולקראת תקופת החגים הבאה עלינו לטובה, לספק מזון לנפשם של ילדים ונוער בקהילה.

2013-03-19-09-41-53
ספרי ילדים ונוער שנתרמו בדרכם למתנ"ס עין הים.



2013-03-19-09-40-46

רעות אלוש אוספת ספרים שנתרמו עבור מתנ"ס עין הים.

לעיונכם: מכתב תודה שקבלה הספרייה מצוות פר"ח במתנ"ס עין הים

red bullet הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים.
בסקר שביעות רצון מאיכות ויעילות השירות באוניברסיטה שנערך לאחרונה בקרב תלמידי התואר השלישי זכתה הספרייה במקום הראשון בציון גבוה מאוד! אנו שמחים וגאים בתוצאות הסקר וכתמיד נמשיך לעשות כל מאמץ לתת לקהל המשתמשים שלנו שירות יעיל ואיכותי!

לעיונכם תוצאות הסקר: (את שאלות הסקר נפרסם בתקופה הקרובה עם קבלת המסמך האלקטרוני)


לרגל טקס האוסקר ה-85 שיערך ב-24.2 אנו מזמינים אתכם לעיין במבחר ספרים, סרטים וכתב-עת העוסקים בפרסי האוסקר ותעשיית הקולנוע. תצוגת הפריטים בקומת הכניסה לספרייה עד ל-17.3.2013, בנוסף לכך תוכלו לצפות במבחר קטעי סרטים זוכי פרס האוסקר מתוך אוסף הסרטים בספרייה.
קטעי הסרטים יוצגו (ללא קול...) בפלזמה הממוקמת במתחם המחשבים מול דלפק היעץ.


3

תצוגת ספרים, סרטים וכתבי-עת נבחרים העוסקים בפרסי האוסקר ותעשיית הקולנוע.


11

red bullet הכנת התצוגה: נעמי תירוש, ג'ני כרמל וצילה הראל. עריכת סרטון בפלזמה: נעמי תירוש
שלישי, 12 פברואר 2013 09:01

יאיר דה מרקס ז"ל

אהבנו את יאיר בספרייה, הערכנו אותו כאיש מקצוע וכאדם, למדנו ממנו. התפללנו וקיווינו עד לרגע האחרון לנס שישאיר אותו גם איתנו. ב-12.2.13 ליוינו אותו בכאב ועצב גדול בדרכו האחרונה. תחסר לנו מאוד יאיר היקר.

DSC 00250001

המפגש עם יאיר בעבודה , האיר לי בתקופה האחרונה היכן גלום סוד הכוח האמיתי של הרוח האנושית.
יהודית ירקוני (עמיתה בעבודה 13 שנה) 

ישנם גיבורי מלחמה וישנם גיבורים במלחמת החיים. יאיר היה גיבור כזה. הוא העשיר את חיינו כמופת אישי.
את היכולת שלו להמשיך כרגיל במסלול החיים שעליהם חלם, ובחר לחיות אותם כאילו לא פגע בו הברק הקטלני, הוא שאב מתוך מי שהוא היה באמת: כמי ששום דבר לא יעמוד בדרכו להמשיך לחיות את החיים שהיה חי, אפילו לא המחלה הארורה, עד הסוף.
עד אותו רגע כשלא הצליח יותר להתעלם מהכאבים הבלתי נסבלים. ואז, רק אז, הרים ידיים כן, הוא היה גיבור.

חותם זכרו ישאר בלבי כמופת לכוחה של הרוח האנושית הנפלאה שרבים לא זכו בה.


משפחת הספריה היקרה. חומי רקם ראש מנהל הספרייה  

את יאיר הכרתי רק ב- 2000, עת הגעתי לספרייה. יאיר היה כבר ותיק בספרייה
13.12.1993 התקבל למדור שמורים בהנהלתה של יונינה רובינוב כממלא מקום ספרנית שיצאה לחופשת לידה, לימור דוד.

21.6.1995 עבר לאגף כתבי עת, בהנהלתה של פנינה ארז, כממלא מקום לדליה דולב, שעברה לטכניון והיום מנהלת את ספריית הטכניון.

מאי 1996, סיים לימודי ספרנות. בשנה זו, לאחר מילוי מקום של שנה באגף כתבי עת, קבל קביעות באוניברסיטה ובאגף כתבי עת, לאחר שהתגלה (על פי מכתבי ההמלצה) " כתוספת מעולה לצוות העובדים באגף, התאקלם מבחינה מקצועית ומבחינת ההשתלבות בצוות.
הוא ספרן מעודכן ביותר בכל החידושים בעולם הספרנות, ואנו מקווים לנצל את כישוריו עם הפיתוח הקרוב של כתבי העת האלקטרוניים והתפנית שהם יעוררו במקצוע ובמחקר."

11.2.2002 סיים בבית הספר לספרנות, ארכיונאות ומידע באוניברסיטת ירושלים תואר מוסמך למדע הספרנות MLS
אוקטובר 2002 – 2012 יו"ר תת הוועדה הארצית לכתבי עת

1.4.2006 – 10.2.2013 ראש תחום כתבי עת
 
כתב מאמרים, יצג אותנו בכנסים וימי עיון בארץ ובעולם, ניהל מו"מ ביד רמה ובמקצועיות מיוחדת עם ספקי כתבי עת ומאגרים, עבור הספרייה ועבור מלמ"ד. שמו ומקצועיותו יצאו מעבר לספריה בארץ ובעולם.

כבר מתחילת דרכו התגלה כדמות מיוחדת במינה, ולאורך כל השנים בלט בתכונותיו וכישוריו הגלויים לעין והמוצנעים אך מורגשים בשטח, מקצוען ברמה, מנהל מצטיין, חבר טוב, נעים הליכות ורגיש, ודמות לחיקוי מבחינת התנהלותו לאורך כל הדרך.
בשלוש השנים האחרונות נלחם במחלה, אולם אנו בספריה כמעט ולא הרגשנו זאת, המשיך לעבוד ולנהל את המחלקה בשלמות. עבד עד הימים האחרונים, באומץ לב ובגבורה. זוכרים אותו באהבה, חומי


דברי פרידה מעובדיו בתחום כתבי-עת.

גלי יקרה, נועם, ליאור ואייל,

אתמול ישבנו במחלקה, כמו משפחה.

נזכרנו בתלתלים, בחולצה המשובצת והג'ינס שיאיר היה מגיע איתם לכבוד אירועים חגיגיים. השיחות המקסימות שלו בטלפון עם הילדים כשהיו חוזרים מבית הספר, הדאגה כשהאוטובוס היה מאחר והשאלה אם אכלו או לא אכלו מול הטלויזיה.

אנחנו, מחלקת כתבי-עת הרגשנו כמו משפחה שנייה. יאיר תמיד היה סובלני לבעיותינו האישיות; תמיד ראה את הקשיים והבין שלכולנו יש משפחות, ילדים והורים שצריך לדאוג להם.

הדלת בחדרו של יאיר תמיד היתה פתוחה, רק לעיתים נדירות ראה צורך לסגור אותה. כולנו פנינו אליו בכל שאלה, אפילו השטותית ביותר ותמיד קיבלנו הכוונה ותשובה רצינית וחכמה, כזאת שמיד תהינו איך לא חשבנו עליה בעצמנו.
יאיר היה יוצא מחדרו ומשתלב בשיחות המחלקתיות: על בתי ספר, טיולים חתונות, גידול ילדים, פוליטיקה וכל נושא שדיברנו עליו.

לאחרונה התחלנו לדאוג ליאיר. דאגנו איתו, שמחנו איתו כשהוא שמח וכאבנו כשהוא כאב;
ביום ראשון, כשנודע לנו שיאיר איננו, בכינו. יאיר תמיד יהיה בליבנו.

נטלי, שרון, חוה, ג'ולין, עאמר, מנהל, נטע, אביגיל ויהודית


הספד בלוויה
שקט ועצב גדול ירדו על הספרייה אתמול עם היוודע הבשורה הקשה.

בצער רב ובכאב עמוק אנו נפרדים היום מחבר יקר לנו מאד – יאיר. יאיר היה נכס מקצועי ואישי בספרייה. החל עבודתו לפני יותר מ-20 שנה ואט אט פילס מקומו להיות ממוביליה.

יאיר היה ספרן מקצועי בכל רמ"ח איבריו, ידע להבחין בין עיקר ותפל, שמר על מדיניות  הספרייה המסורתית והיה תמיד עם הפנים לשירותים וקהלים חדשים.
יאיר הוביל את הספריה לחדשנות בדמות כתבי העת האלקטרוניים ומאגרי המידע המקוונים.
המקצועיות שלו באה לידי ביטוי בהתנהלותו מול ספקי המידע, מול וועדות ופורומים בינספרייתיים וגם כלפי עמיתיו לעבודה.
בהיותו איש מקצוע ומומחה בתחומו, תמיד ידע לתת משוב ואף ביקורת שתמיד הייתה בונה ומאתגרת. יאיר ידע לנווט בצורה חכמה ואחראית את נושא הרכישות והתקציב (ולפעמים התגלה כאלכימאי אמיתי..).
תמיד אפשר היה לסמוך עליו שיאמר את דעתו הכנה, האמיתית ותמיד בנועם הליכות באופן רגוע ומכובד.
בהיותו גבר גבה קומה, אירופאי ואף נמנה על המין החזק, וכמובן גבר נאה לכל הדעות, הוא תמיד בלט בנוף הספרייה. נוכחותו בלטה לא רק בדברים שאמר, אלא, בקולו העמוק והבוטח, בעל המבטא הזר ואופן דיבורו השקול והמכבד.

בשנים האחרונות הרגשנו את הסבל העמוק שיאיר חווה, הוא התמודד עם המחלה בצורה המעוררת כבוד, כפי שנהג בכל דבר ועניין בחייו. הוא היה ונשאר בעיננו גיבור אמיתי ודוגמא להתמודדות וגדלות נפש.
העובדה שיאיר התעקש להמשיך ולעבוד עד הימים האחרונים מעידה על אופיו המיוחד , על מחויבותו לספריה ועל העובדה שהוא היה "חפץ חיים" בכל מאודו.
יאיר משאיר בספרייה חלל גדול מאד שקשה יהיה למלאו הן ברמת האישיות המיוחדת והן בשל התפקידים הרבים אותם נשא. אנו חווים אובדן עמוק וצער גדול מאד על לכתו מאיתנו.

אנו רוצים לבטא למשפחה הנהדרת של יאיר - לגלי, לילדיו, לאחיו ולכל המשפחה, הרבה סימפטיה והערכה על ההתמודדות, ולחבק אתכם בניחומים על האובדן הגדול...

שלא תדעו יותר צער. באהבה - מכל משפחת הספרייה.
1

ב-5.2.13 נערך בספרייה מרתון עריכה במסגרת פרויקט "גלאם" המשותף לספרייה ולעמותת ויקימדיה ישראל, האירוע היה הראשון מסוגו שהתקיים בספרייה אקדמית.

למרתון הגיעו למעלה מ-30 משתתפים רובם מחוץ למעגלי האוניברסיטה וחלקם ממקומות שונים בארץ בניהם המוסיקאי מאור-יהודה ובתו, סטודנט מבאר-שבע, מנהלת ארכיוני ישראל וגם שתי ספרניות שלנו מספרייה: אורנה ויסמין.
האירוע נפתח בסדנת עריכה בוויקיפדיה ומיד לאחריה החל המרתון עצמו, בו ויקיפדים וותיקים עבדו יחד עם ויקיפדים מתחילים על ערכים הקשורים לפרויקט.

6
סדנת עריכה קצרה בכיתת הדרכה 166 בספרייה

הערכים שהמשתתפים התבקשו לערוך קשורים לאוספי תמונות ולנושאי שימור מורשת תרבות שהועלו למיזם "גלאם" במסגרת שיתוף הפעולה עם הספרייה בנוסף לערכים חדשים שענינו את הכותבים כמו להקת רוק מיוחדת שלא נמצא לה עדיין ערך בעברית.

8
כותבים ערכים במרתון העריכה

7

נעים היה לארח קבוצה זו שכל רצונה לדעת כיצד לערוך ולכתוב ערכים בווקיפדיה, נציין שויקיפדיה נכתבת ומתוחזקת בידי למעלה מ-100 אלף כותבים מתנדבים מרחבי העולם ומכילה יותר מ-34 מיליון ערכים בלמעלה מ-280 שפות.


המשתתפים הודו לספרייה שארחה ופתחה שעריה לציבור מתענינים/ מתנדבים. נעים היה לשמוע כי השהייה במתחמי הספרייה המשופצת ועבודתם במחשבי הספרייה הוסיפו להרגשה הטובה ולהתרשמותם מהספריה שלנו.

אני מבקשת להודות לכל התורמים להצלחת האירוע.

red bullet הכנת הסקירה: אורה זהבי  צילום: לירון דורפמן, ויקימדיה ישראל. לתמונות נוספות
38
משתתפי הכנס.    לתמונות נוספות

ב-28.1.13 ערכה הספרייה את יום העיון: "ספרייה בדקה ויותר..." פעולות יישוג (outreach) בספרייה לאתר יום העיון
 
יום העיון הדגיש את חשיבות מיתוג ויישוג הספרייה למגוון הקהלים והוצגו בו כמה כלים ושיטות עבודה אפקטיביות בנושא זה. הודגמו הפקות שונות הנערכות בתוך הספרייה (לדוגמא: סרטוני "ספרייה בדקה"). דרכי העבודה, גיבוש הצוותים והרעיונות ומימושם בפועל.
נדון תהליך הפקת התערוכות המוצגות בחלונות הספרייה, החל מהיוזמה להקמתן ועד העלאת התצוגות. הוזכרו שיתופי פעולה של הספרייה עם גופים חיצוניים כמו הוצאת הספרים וקברניטי וויקיפדיה.

במסגרת תהליך העבודה הוצג גם הרציונל לפעולות היישוג שמתבצע כהמשך לתהליכי הבקרה וההערכה המבוצעים בספרייה.

יישוג נוסף שהוצג היה בתחום שיתוף פעולה עם האקדמיה בדמות קורס וירטואלי מלא שנכתב, מנוהל ונבדק ע"י מידענים מצוות הספרייה. בהמשך להרצאה שניתנה על רציונל תכנון המבנה ועמדות השירותים בתוכו, הוזמנו המשתתפיםלסיור בקומת הכניסה החדשה של הספרייה ובאגף החדש שלה.

כ-150 ספרנים ומדיענים ממקומות שונים בארץ השתתפו בכנס וההדים שהתקבלו היו חיוביים. אנו שמים פעמינו לימי העיון הבאים...

לעיונכם מצגות יום העיון. המצגות נמצאות גם באתר יום העיון לטובת קהיליית הספרנים והמידענים כולה.

red bullet הקדמה: פעילות יישוג (OUTREACH) בספרייה - גב' נעמי גרידינגר, סגנית מנהלת הספרייה ומרכזת את תחום ה-Outreach בספרייה.

red bullet הספריה חיה בסרט: ניצול הוידיאו לשימוש ה-OUTREACH - גב' ג'ני כרמל, אחראית צוותי וידאו ותערוכות בספריה.

red bullet סוף מעשה בתסריט תחילה - ספרייה בדקה: תהליך העבודה - גב' ריקי גרינברג, צוות שיווק הספרייה

red bullet "חלונות" – חשיפה של מחקרים יחודיים באוניברסיטת חיפה - גב' ג'ני כרמל, אחראית צוותי וידאו ותערוכות בספריה

red bullet הספריה החדשה והמשופצת - OUTREACH לקהילת המשתמשים - גב' חומי רקם, ראש מינהל הספרייה

red bullet פרויקט גלאם - מר לירון דורפמן - ויקיפד הבית, ויקימדיה ישראל

red bullet קורס אוריינות מידע מתוקשב - גב' אורנה רוש, ראש תחום יעץ ספרייה

red bullet ספרים מדברים – שת"פ של הספרייה עם הוצאת הספרים של האוניברסיטה - גב' שרון חנוכה, מנהלת הוצאת הספרים

red bullet פעילויות הערכה בספרייה: "אתם בקשתם – אנחנו עשינו" - ד"ר לין פורת, ראש צוות הערכה

182
מימין לשמאל: ג'ני כרמל, רונית סגל, נעמי גרידינגר וריקי גרינברג

red bullet הכנת הסקירה: ריקי גרינברג  צילום: מיכאל פרובורוטסקי  הכנת אתר הכנס: מרינה קאלאך

במהלך יום העיון נחשף הסרטון השלישי בסדרת "ספרייה בדקה" אנו מצרפים אותו גם כאן: