סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים
בתמיכת מכון גתה וה- BII- Bibliothek & Information International ומשפחת בוכסווילר

בהשתלמות מיוחדת זו ניתנה לנו ההזדמנות להכיר מקרוב ומבפנים את מערכת הספריות הציבורית, לצפות בהפעלות ופעילויות ובעיקר - להכיר אישית אנשים נפלאים - את  אנשי הצוות המקצועי, ספרנים עמיתים בברלין.
תוכנית ההשתלמות נתפרה במיוחד עבורנו על-ידי גב' קתרין סיוולד, מנהלת סניף ספרייה ציבורית לילדים ונוער, ומטרתה להציג בפנינו את הספריות באזור קרויצברג-פרידריכשיין שבברלין, אחד מ-12 האזורים המהווים את ברלין רבתי.
אזור קרויצברג-פרידריכשיין, שבו גם התאכסנו, מונה אותה כמות אוכלוסייה לערך כמו זו של חיפה. זהו איזור מיוחד במינו, הכולל אוכלוסיית מהגרים רבה במעמד סוציו-אקונומי נמוך, (במיוחד מטורקיה אך גם ממדינות ערב, אפריקה ואסיה), יחד עם אוכלוסיה צעירה ובוהמית, ומשפחות צעירות מקומיות. ככלל, הרובע מוגדר לעתים כ"ברלין האלטרנטיבית", מה שניכר אפילו תוך כדי טיול רגלי ברחובות שהוא חוויה בפני עצמה - של צפייה ב"תפאורת" התלבושות המגוונות, המסעדות הייחודיות, הגלריות, חנויות הספרים העצמאיות, וכמובן - הגרפיטי. וכך - אחד האתגרים המרכזיים שאיתו מתמודדות הספריות הוא ריבוי תרבויות ושפות. מבחינה זו ישנו דמיון לאוכלוסייה המגוונת שמשתתפת אצלנו בהפעלות שבספריית הילדים. 

ספרייה באיזור קרויצברג-פרידריכשיין
 
סניף הספרייה בקרויצברג שהמנהלת שלו, גב' קתרין סיוולד אירחה אותנו. נחשבת לספרייה העתיקה ברובע.
הספריות הציבוריות הן במרחק הליכה מבית הספר או הגן (חובה לפי תקנות עירוניות של האזור), כאשר כיתות או קבוצות מגיעות במהלך יום הלימודים שלהן לפעילות, באופן שוטף במהלך השנה, זאת בליווי הגננת או המורה. הכיתות הן קטנות מאוד (עד-20 ילדים!), ופעמים רבות הן רב-גילאיות, כלומר כיתת גן כוללת ילדים מגיל שנתיים ועד גיל שש, או כיתת בי"ס כוללת ילדים מגילאי כיתה א' ועד ג'. 

הפעילות היא בחינם, כאשר בסיומה הילדים בוחרים ספרים להשאלה, וכאשר תקציב הספרייה נגזר בחלקו מכמות המבקרים והמשאילים. הספרים יישארו בגן או בכיתה, ולעתים גם יילקחו הביתה, זאת עד הביקור הבא של הכיתה בספרייה.

ספרייה באיזור קרויצברג-פרידריכשיין


האוסף לגילאים הצעירים כולל ספרים רבים שהם דו-לשוניים ורב-לשוניים. ישנה גם הכשרה מיוחדת לאמהות מתנדבות בגני הילדים, המספרות באופן קבוע סיפורים וספרי ילדים בטורקית לילדי הגן.

חזית הספרייה

 

הספרייה המרכזית ברובע הנמצאת בברלין המזרחית לשעבר. הספרייה שופצה לאחרונה (החזית המשופצת שנוייה במחלוקת)
בתחום ספרי המידע לילדים האוסף עשיר מאוד, וכולל הרבה ספרים מאוירים בתחומים כמו היסטוריה או תרבויות עמים, בהם מבחר ספרי ילדים הקיימים בעברית הוא דל. יחד עם זאת, לא צפינו בהפעלות בתחום אוריינות המידע, תחום שאנחנו מתמקדים בו יותר, כספריית ילדים שבתוך ספרייה אקדמית.
הכל ניתן להשאלה, גם במחלקות למבוגרים, כולל דיסקים קוליים ודי.וי.די (ואפילו תמונות לתלייה בבית), וכן ספרי לימוד של בתיה"ס הנמצאים בעותקים רבים בספריות בתיה"ס וגם בספריות ציבוריות, לשימוש והשאלה לתלמידים שמשפחתן אינה יכולה לרכוש עבורם את הספרים.

בתוך הספרייה


נראה ששלטונות אזור קרויצברג-פרידריכשיין מודעים מאוד להיבטים חברתיים ושמים דגש על עקרונות של נגישות מירבית ושוויונית לספרים וספריות לכל חלקי האוכלוסיה. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי למרות שהספריות מעוצבות ויפות, אין מחשבים רבים או שימוש בטכנולוגיות חדישות במיוחד. וכמו כן - גם שם שמענו מהספרנים תלונות על קיצוצים, ועל סגירת מספר ספריות בשנים האחרונות, כך שהבעיות אינן רק אצלנו.



לסיכום - יותר מכל דבר אחר התרשמנו מהמאמצים, ההשקעה והרצון הטוב של הספרנים שעובדים בתנאים לא פשוטים ועם אוכלוסיות מגוונות, אשר אירחו אותנו בחמימות יוצאת מן הכלל, שיתפו, הקשיבו וענו לכל שאלה וגילו סקרנות ועניין בחיפה ובישראל.

red bullet הכנת הסקירה: יסמין אלעד ותמי צוק
ב-30.4.12 התארח הפורום הארצי של הספרנים המטפלים בספרים נדירים בספריה של ישיבת הר עציון באלון שבות -גוש עציון. נהננו מיום מאורגן היטב שכלל הרצאות מרתקות ואירוח נעים של חברנו בפורום מנהל ספריית הר עציון הרב אהרון ביג'יל. 
לעיונכם תקצירי ההרצאות מיום זה שנכתבו ע"י גבריאל יצחק ורונה מאוניברסיטת בן גוריון.
 

הרצאה ראשונה מאת הרב יעקב מדן - בין מרטין לותר לרב יוסף קארו.
הרב יעקב מדן הוא ראש ישיבת הר עציון ואחד האישים הבולטים בדור הביניים של הציונות הדתית. מלמד גמרא, תנ"ך ומחשבת ישראל בישיבתו ובמוסדות נוספים.  הרב מדן הוא גם מחברם של מספר ספרים ומאמרים רבים בנושאים שבהם הוא עוסק. בהרצאתו תאר הרב מדן את השפעתם של השינויים בדרכי שימור הפצת והעברת המידע באמצעות עיון במפעלם של שני אישים שונים שפעלו בראשית השפעת הדפוס. מרטין לותר באומות העולם, ולהבדיל, רבי יוסף קארו , הצעיר ממנו בארבע שנים, בעם ישראל.

מרטין לותר ידוע בעיקר כמחולל התנועה הפרוטסטנטית בנצרות. עם זאת, יש הרואים בו, בעקבות הפילוסוף הגל, את מבשר המודרנה. המודרנה קוראת תגר על הסמכות הדתית ועל המסורת ושואפת לפתח גישה ביקורתית ורציונאלית. ככזו, היא  אף רואה בממסד הדתי, הנשען על סמכות ועל מסורת ומכיל בתוכו ממדים לא רציונליים ולא מדעיים, מחסום העומד בפני דרכה.

קווים אלה מאפיינים גם את מפעלו של לותר- הוא ערער על המסורת הקתולית ועל סמכותו המוחלטת של האפיפיור וקרא למאמינים לפתח את חייהם הדתיים בעצמם בלא להזדקק לסמכויות על כלשהן [אמנם, בד בבד עם ערעור סמכות האפיפיור חיזק לותר את סמכות השלטונות - אם מתוך אמונה כנה, אם מתוך הצורך למנוע אנרכיה שעלולה הייתה להיווצר כתוצאה מהתמוטטות הסמכות הדתית, ואם מתוך שאיפה למשוך את השליטים לצדו]. לדפוס, שהחל אז להיות נפוץ יותר ויותר, היה תפקיד מכריע בהתפשטות תנועתו של לותר. 

בתחילת דרכו כרפורמטור חיבר לותר את 95 התזות שלו, שהכילו את עקרונות דרכו, ותלה אותם על דלת הכנסייה שאותה ניהל. מאן דהו הדפיס את התזות והפיץ אותן באלפי עותקים, בכך החלה, למעשה, התנועה הפרוטסטנטית. בהמשך, תרגם לגרמנית את התנ"ך ואת האוונגליון, שנפוצו עד אז בעיקר בלטינית והיו מובנים, בדרך כלל, לכמרים בלבד והפך אותם לנגישים לציבור. גם כאן סייעה בידו המצאת הדפוס שאפשרה את הפצתו המהירה והרחבה. יש לציין שתרגומו של לותר נעשה מן הנוסח היווני לא מן הוולגטה הלטינית. נוסח הוולגטה הוא נוסח שהותאם לתפישות הקתוליות ופעמים רבות אינו משקף את המקור המקראי, הנוסח היווני הוא מדויק יותר וכזה גם תרגומו של לותר. גם בעולם היהודי גרם הדפוס למהפכה בעולם התורני. המקורות הפכו לנגישים יותר, מתוך כך, החלו הפוסקים להשתמש ביותר מקורות וממילא גם ה'תשובות' הפכו לארוכות יותר. 

באותה תקופה פעל גם מרן רבי יוסף קארו, מחבר ה'בית יוסף' וה'שולחן ערוך'. חיבוריו אלה אפשרו רכישת ידע הלכתי רחב בקלות יחסית ועם הדפוס שסייע להתפשטותם הפכו את היכולת לפסוק הלכה לנחלת חוגים רחבים יותר. בכך פיתח ה'שולחן ערוך', בסיועו של הדפוס, מגמות של הפחתת התלות בסמכות חיצונית. מגמה זו לא הייתה מובנת מאליה, כך למשל,  כותב רבי שלמה לוריא, בעל 'ים של שלמה', כי בעקבות ה"שולחן ערוך" - "רבו הנסמכים ומעטו היודעים". קבלת ה"שולחן ערוך" כספר פסיקה מרכזי נושאת אף היא, אפוא, אופי "מודרני". הפסיקה יצאה מידיהם של יחידים בעל סמכות הנשענים על מסורת והפכה לנחלתו של ציבור גדול יותר  הדפוס אמנם לא היה הגורם היחידי ליצירת ולהתפשטות ה"שולחן ערוך", תרמו לכך לא פחות  השינויים דמוגרפיים וההתעוררות המשיחית שהתרחשו בעקבות גירוש ספרד, עם זאת ודאי שגם לו היה חלק מכריע בדבר. מהפכת הדפוס היא כאין וכאפס לעומת מהפכת המידע העכשווית, בה נעשות כמויות מידע אדירות לנגישות בקלות מדהימה. מציאות זו משפיעה בהכרח על עבודת הספריה ויש להיות ערים לכך. 

הרצאה שנייה מאת הרב פרופ' יצחק קראוס -  למי שייכת הספריה, לרבי או לחסידים, הפרשה המשפטית מסביב לבעלות על ספריית חב"ד.

הרב פרופ' יצחק קראוס הוא ראש מכללת יעקב הרצוג, חיבר, בין השאר, את הספר "השביעי", העוסק בדמותו, בחייו ובמשנתו של השביעי והאחרון לאדמורי חב"ד- לובביץ', רבי מנחם מנדל שניאורסון. ישנן תפיסות שונות של הספריה, תפקידה ומעמדה, הן בנוגע לספריות בכלל והן בנוגע לספריות ספציפיות. תנועת חב"ד מציגה תפיסה יוצאת דופן של אוסף ספרים שבבעלותה, שככל הנראה אין לו אח ורע. מדובר באוסף הספרים שהיה בידיו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, ה"נשיא השישי" במינוח החבד"י,  שעל הבעלות עליו נתגלעו חילוקי דעות בין נכדו היחיד של רבי יוסף יצחק, ברי (שלום דובער) גוראריה, שאינו איש חב"ד, לבין תנועת חב"ד וראשיה.

 מנהל ספריית חב"ד, שלום דובער לוין,  מתאר את הפרשה בספרו "ספריית ליובוויטש" ובחיבורו המוקדש  כולו לה "דידן נצח". לוין מספר שכשהגיע לנהל את הספריה התברר לו שהיא מחולקת לשני חלקים - האחד, שאותו נבחר לנהל, מסודר ומקוטלג, נמצא ברשותו של הרבי, הרב מנחם מענדל שניאורסון, השני, שאינו מסודר, היה אוסף הספרים הנדירים של חמיו וקודמו בתפקיד, רבי יוסף יצחק שניאורסון ומנוהל בידי רבי חיים ליברמן, הידוע בכינוי רח"ל. 

ספרייה זו הוחזקה בדירה בה גרו חתנו ובתו של רבי יוסף יצחק, הוריו של ברי, הרב שמריהו והרבנית חנה גוראריה, בבניין אגודת חב"ד, הידוע כ''770".  בערך בשנת תש"מ [1980] ביקש רח"ל, אליו הצטרפה גם הרבנית גוראריה, מלוין שיחליף אותו גם בניהול ספרייתו של רבי יוסף יצחק, לוין שאל על כך במכתב את מעסיקו, הרבי, ר' מנחם מנדל. הרבי השיב לו שהדבר "מופרך"  ועלול לערב גם אותו, את הרבי, ב"פוליטיקה" שאין הוא מעוניין לעסוק בה. 

בשנת תשמ"ה [1985] שמו הספרנים לב לכך שספרים >החלו להעלם מספרייתו של רבי יוסף יצחק. לאחר שהוצבו מצלמות התברר שברי, שנהג מדי פעם לשבות בדירה בה חיו הוריו כשברשותו שתי מזוודות כבדות, שעל תוכנן לא ידע איש, נוטל מן הספרים ולוקח אותם במזוודותיו. >בתחילה, פנו הספרנים לרבנית חיה מושקא, רעייתו של הרבי ר' מנחם מנדל, אחותה של חנה, אמו של ברי. מאוחר יותר הוחלט לידע בכך את הרבי עצמו. >הרבי כינס את הגוף הנקרא "אגודת חסידי חב"ד" וטען בפניו כי במעשהו זה ברי ["הצד שכנגד" במינוח החבד"י] נלחם ב"אדמו"ר הזקן" [כוונתו למחולל תנועת חב"ד ואבי שושלת שניאורסון, רבי שניאור זלמן מלאדי]. >מאוחר יותר החל הרבי לדבר על כך בפומבי, הוא הורה לפנות לבית משפט פדרלי כדי להוציא צו שימנע מברי למכור את הספרים שבידו, עקב סירובו של ברי לדין תורה הוגשה נגדו תביעה נוספת בבית המשפט הפדרלי בה נדרש ממנו להשיב את הספרים שלקח ושאת חלקם כבר הספיק למכור. 

ברי טען שבהיותו נכדו היחיד של רבי יוסף יצחק, הרי הוא היורש החוקי של הספרים. תנועת חב"ד טענה לעומתו שהאוסף מעולם לא היה רכושו הפרטי של רבי יוסף יצחק אלא של התנועה וממילא יש להשאירם ברשותה ולא להעבירם לברי. טענה זו גובתה במסמכים שנכתבו עם ייסוד האוסף ברוסיה ובנייר מכתבים של הספרייה שהודפס עם העברתה לריגה שבלטביה שבו בהם נכתב שכוונתו של רבי יוסף יצחק היא להקים ספריית מחקר ציבורית. נמסר, שרבי יוסף יצחק אף אמר לרח"ל  שיש לרכוש עבור הספריה גם ספרי חול ואף ספרים אנטי דתיים כדי שתוכל למלא את ייעודה כספריית מחקר. מעניינת עדותה של הרבנית חיה מושקא בפני בית המשפט, עדות, שעקב גילה המתקדם ומעמדה נתנה בביתה, בה אמרה בין השאר ש"הרבי שייך לחסידים ולכן גם ספריו שייכים לחסידים". בית המשפט הפדרלי קיבל את טענת התנועה והספרים, שחלקם, כאמור, נמכר בינתיים, הוחזרו לידיה. 

בעוד שכלפי חוץ נראתה הפרשה כסכסוך פשוט על רכוש בעל ערך כספי רב, ספרים נדירים במקרה זה, הרי שבחב"ד ניתנה לו פרשנות מיסטית מרחיקת לכת. הרבי, רבי מנחם מנדל, הציג את הדברים כתוצאה של "קטרוג" על פעולתה של חב"ד ב"הפצת המעינות" כלומר בהפצת תורתה, האמורה, לכאורה, להיות אזוטרית, ברבים.
נטילת הספרים בידי ברי פורשה כאיום על מוסד ה"נשיאות" החבד"י בכלל והזכייה בבית המשפט הפדרלי כאישור שמימי להמשך פעילויות ההפצה ואף להגברתן, אישור שאף הוכר, באמצעות בית המשפט, בידי "אומות העולם". 
המאורע אף נתפש כבשורה משיחית וכצעד נוסף לקראת הגאולה. גם אמירתה של הרבנית חיה מושקא לפיהם "הרבי שייך לחסידים" הפכו למעין פתגם המגדיר את תפקיד ה"רבי" ואת יחסו לקהלו. פרשנות זו הקבילה את הפרשה לפרשת מאסרו של מחולל התנועה רבי שניאור זלמן מלאדי בכלא הרוסי ושחרורו ממנו, שגם היא פורשה בחב"ד בצורה דומה. תאריך הזכייה במשפט, ה' טבת, הפך לחג חבד"י, בדומה ליום שחרורו של רבי שניאור זלמן, יט כסלו. 

תפישה זו התבטאה בין השאר בכך שתלמידי ישיבת חב"ד העבירו את המקום לימודם בזמן המשפט לבית המשפט, בקבלת ההודעה על הזכייה במשפט בשירה, בה חזר על עצמו הביטוי המדרשי "דידן נצח" שהפך לסיסמה חבדי"ת, בריקודי שמחה סוערים ובהגדרתה של הזכייה כ"נצחון" וכ"חרות".
 

כיום מצויים הספרים במקום שממנו נלקחו. ספרים שנותרו על שולחנו של רבי יוסף יצחק ביום פטירתו ונלקחו ממנו בידי ברי - לא הוחזרו למקומם במדף אלא, בהוראת הרבי, לשולחן ממנו נלקחו. עקב המאורעות, זכו הספרים זכו למעין הילה, כנראה אין מעיינים בהם ותפקידם העיקרי הוא במשמעות המיסטית שלהם. 

לפנינו מקרה, כנראה ייחודי ויוצא דופן, של הענקת "קדושה" לאוסף ספרים, ושל ספריה שהיעוד העיקרי של שימורה אינו למדני, מחקרי או אספני, אלא מיסטי. 

הרצאה שלישית מאת פרופ' שמואל גליק - הצנזורה בספרות השו"ת והחשיבות למהדורות השונות לספרות המחקר.

פרופ' שמואל גליק הוא ראש מכון שוקן למדעי היהדות. ידוע בפרסומיו על ספרות השו"ת, אותה הוא חוקר ומתעד. 

הצנזורה בספרות השו"ת, הן זו החיצונית והן זו הפנימית, היא ייחודית ושונה באופייה מהצנזורה בספרות היהודית בכלל. בעוד בספרות התורנית בכלל נמחקו מאימת הצנזור ביטויים בודדים, בספרות השו"ת הושמטו תשובות שלמות. 

בדרך כלל נעשתה צנזורה זו בחשאי בידי העורכים או המדפיסים והיא מגודרת כ'חיצונית' כיוון שהמניעים שלה לא היו יהודיים פנימיים אלא החשש  מפני תגובת הסביבה הנכרית. התשובות שהושמטו עסקו בנושאים שחשיפתם עלולה הייתה לפגוע בקהילה - כגון דיני ממונות, חרמות, גיורים ושאר פעילויות שהיו אז בלתי חוקיות. 

לפעמים תשובות אלה לא הודפסו כלל ולפעמים הושמטו רק ממהדורות מסוימות. כך, למשל, משו"ת הב"ח הושמטה תשובה ד הדנה בתקנה שנועדה למנוע, מסיבות ביטחוניות, היווצרות של שכונת מגורים יהודית ובסנקציות כלפי מפרי התקנה, דוגמא אחרת היא משו"ת מהר"מ אלשקר, שם הושמטה תשובה ד העוסקת בנערה שהמירה את דתה וחזרה ליהדות. אחד הדפוסים בו בלטה צנזורה מסוג זה הוא דפוס סדילקאב, אולם היא הייתה קיימת כמובן גם במקומות אחרים. 
לפעמים, הודפסו התשובות ה'בעייתיות' אולם ננקטו אמצעים שונים להסתרתן מהצנזור - איחודן עם תשובות אחרות, העברתן לסוף הספר,מחיקת תמצית התשובה מהמפתח תוך השארתה בגוף הספר, השארת גיליון חלק במקום התשובה המושמטת, והוספת התשובה לגיליון הספר אחרי שעבר את ביקורתו של הצנזור. 

צנזורה פנימית היא זו הפועלת, לפעמים בגלוי בידי אנשים שנבחרו לכך מטעם הציבור ולפעמים בחשאי מטעם המדפיסים, ממניעים יהודיים פנימיים -  מחלוקת הלכתית אידאולוגית, הגנה על כבוד הבריות ושיקולים כלכליים ומסחריים. 

דוגמא ידועה היא תשובת הרמ"א המקלה ב'סתם יינם' שהושמטה במהדורת אמשטרדם תע"א על רקע הפולמוס החריף שפרץ בנושא. השמטה זו הניעה בעל "חכמת אדם", ר' אברהם דנציג עצמו, לשער שתשובה זו, המופיעה במהדורות אחרות של שו"ת הרמ"א, היא מזויפת ואינה של הרמ"א. 

דוגמא אחרת היא מתשובה של ר' אברהם דנציג עצמו. בתשובה הכלולה בספרו "חכמת אדם" הוא פוסק שנייר אינו מקבל טומאה, בספר מאוחר שלו, "נשמת אדם" הוא קובע שנייר מקבל טומאה, בהתאם לכך שונה הפסק גם במהדורות הבאות של "חכמת אדם". ה"חתם סופר" הכיר רק את המהדורה הראשונה של "חכמת אדם" ולכן תמה כאשר שמע שיש המייחסים לר' אברהם דנציג דעה לפיה נייר מקבל טומאה. 

תשובה אחרת ש"הועלמה" היא תשובת ה"חתם סופר" שהודפסה בחוברת בשם "כוכבי יצחק" בידי נמענה ר' אלעזר הורביץ, המתירה לבצע "מציצה" באמצעות ספוג. עקב "פולמוס המציצה" נמנעו המדפיסים לכלול אותה בתשובותיו. הרב שמואל ואזנר מעיד בספרו "שבט הלוי" שראה את כתב היד המקורי של התשובה ואת הערת אחד ממשיכיו של תלמידי החתם סופר, הרשומה בגיליון התשובה, לפיה אין להדפיס תשובה זו.  

בשו"ת "דברי דוד" של ר' דוד מלדולה מתוארת השמדת כל עותקי חיבורו של ר'  אברהם סופינו, "קונטרס על עניין שבת החתונה" משום שהיה בהם, לדעת המשמידים, משום פגיעה בכבודם של חכמים אחרים. עותק יחיד של החבור, שנחשב לאבוד, נמצא במכון שוקן וממנו יצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק.

צנזורה מעניינת נעשתה בשו"ת "שאילת יצחק", מאת הרב יצחק קוסובסקי שחור.  ספר זה, שיצא בבני ברק בשנת תשנ"ג, כולל  גם כמה הספדים. בעוד על כל ההספדים נכתב במפורש על מי נאמרו, כלול בספר הספד "על אחד הרבנים" כשברור מתוכנו שהוא נאמר על הראי"ה קוק. במהדורת תשס"ו של הספר הושמט הספד זה לגמרי.  לדברי המו"ל שנשאל על כך  הדבר נעשה מטעמים מסחריים, כדי לאפשר את הפצתו גם בחוגים המתנגדים לראי"ה. 

לתופעת הצנזורה בספרות השו"ת ישנן השלכות על בחירת המצאי של הספרייה. ישנה לפעמים נטייה להסתפק במהדורה אחת לכל כותר. ברם, כפי שהראנו, צנזורה, פנימית או חיצונית, עלולה ליצור שינויים, לפעמים מהותיים, בין המהדורות. רצוי, ואולי אף הכרחי, לכל הפחות כשמדובר בספרי שו"ת, להחזיק במצאי מספר רב ככל הניתן של המהדורות.     

סיור בספרייה: הפגישה כללה גם סיור מודרך בספרייה, בהדרכתו של מנהל הספריה וחבר הפורום, ר' אהרון ביג'ל.

ר' אהרון עמד על הייחוד של הספריה המשרתת מוסדות בעלי אופי שונה - ישיבה ומדרשה לצד מכללה הכפופה לדרישות המל"ג, והאתגרים העומדים בפניה. הוא סיפר על שיטת המיון הייחודית של הספרייה, שיסודותיה הונחו כבר לפני כשלושים שנה בידי ר' יוסף אביבי, ועל רמת הקטלוג הגבוהה הנהוגה בה. תאר את האוספים המיוחדים של הספרייה, ביניהם אוסף ישיבת "עץ חיים" האשכנזית באמשטרדם ואוסף הרב דוד תמר, והסביר את מקומה של הספרייה בחזון הכללי של  הישיבה.

הספרייה, כקמפוס כולו, מטופחת ומתוחזקת היטב. יש בה גם תצוגה של תשמישי קדושה שנאספו מקהילות שחרבו בשואה, תערוכה, שנפתחה לאחרונה, על הגאון מווילנה, ושלטי זיכרון לתלמידי הישיבה שנפלו במערכות ישראל.

red bullet תודה לעדינה צור ג'יג'י, ענף שירותים טכניים 

להרצאות המוקלטות ותמונות מן המפגש באתר ישיבת הר עציון

כרזה - ה-1.5.1964

הספריה נרתמה לשימור תמונות ההסתדרות ופרסומיה כולל קטלוג כרזות זה כחלק מפעילות הספריה לשימור והנגשת ארכיון ההסתדרות החדשה, מרחב חיפה במרכז למדיה דיגיטלית  ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה ובאתר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל

התערוכה: "משנות ה-20 למילניום- כרזות וצילומים בראי הזמן" התקיימה  בחודש מרס 2000 בחיפה והופקה על ידי ההסתדרות החדשה במרחב חיפה.אוצר התערוכה אלי נחמיאס,הפקת התערוכה: מינהל תקשורת בהסתדרות החדשה מרחב חיפה, צוות התערוכה: אלי נחמיס, יעקב סייג, לימור גורביץ ואילנה מוסקל. עיצוב הקטלוג: אימפקט. כל הזכויות שמורות להסתדרות החדשה במרחב חיפה, מרס 2000 

התערוכה כוללת כרזות ומסמכים היסטוריים של מועצת פועלי חיפה מאז היווסדה בשנת 1921 ועד שנת ה- 2000 ומציגה שלבים עיקריים בהתפתחות ארגונית, אידיאולוגית ורעיונית של ההסתדרות במרחב חיפה. התמונות והכרזות המוצגות בתערוכה מחולקות באופן כרונולוגי לעשורים של המאה ה-20, ותוכנן משקף תמורות שחלו באופייה ויעדיה של מועצת פועלי חיפה לאורך השנים."החומר הארכיוני המוצג מאיר על תהליכים היסטוריים אשר התרחשו בשטח השיפוט של מועצת פועלי חיפה וחושף מה שנקרא בז'רגון הפוליטי: "חיפה האדומה"

- הכנת הסקירה: אביבה לוין, פלורה הראלי וקרן ברנר, תחום מדיה

לעיונכם מצגת קצרה עם מבחר פריטים מאוסף זה:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב-20.3.12 התקיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב יום העיון בנושא מערכת פרימו למשתמשי אקס ליבריס בישראל (מאלי). מצורפות להלן מצגות נציגי הספריה בכנס:  

לצפייה במצגות יש ללחוץ על התמונות

משתמשי קצה ומידענים מול "פרימו" - התנסות באוניברסיטת חיפה. אורנה רוש, ראש תחום יעץ





האם טכנולוגיות + מידענים + סטודנטים ומרצים = "חיפושאחד"? בועז דותן, ענף מערכות מידע ספריתיות



 

לפני כחודש נפרדנו בצער מגמלאית של הספריה, מרים (מימי) הלקין ז"ל.

מימי ואני עבדנו יחד שנים רבות במחלקת היעץ בספריית אוניברסיטת חיפה, החלמימי הלקין ז"ל מהצטרפותה לצוות הספריה ב- 1977 ועד פרישתה ב- 2001. בהיותי עולה חדשה יותר, כל כך שמחתי לפגוש אמריקנית נוספת בספרייה, שיכלה להדריך אותי בעבודה, ושאיתה יכולתי לפטפט באנגלית ולשאוב קצת עידוד.

מימי הייתה הספרנית האחראית על תחום הפסיכולוגיה בספרייה ומומחית לתחום במלוא מובן המילה. היא היתה בעלת תואר מוסמך בספרנות ובפסיכולוגיה. במהלך שנות עבודתה המסורה בספרייה, היא בנתה כמעט לבדה ובמו ידיה את אוסף הספרים בפסיכולוגיה, שנחשב לאוסף הפסיכולוגיה הטוב ביותר והמקיף ביותר בארץ. מימי גם פיתחה את אוסף כלי האבחון בספרייה והייתה אחראית לקיטלוגו. אוסף כלי האבחון נועד לתמוך בהוראה ובמחקר בחוג לפסיכולוגיה ובחוגים נוספים, ולאוסף זה מימי הקדישה את מירב זמנה ומרצה.

מימי הרשימה אותי בהיגיון הבריא שלה ובשאיפתה לשלמות. היא יצרה וטיפחה קשרי עבודה אדוקים עם החוג לפסיכולוגיה, ובחוג ידעו שניתן לסמוך על מיומנותה ועל שיפוטה. לעתים קרובות פנו אליה חברי סגל וסטודנטים בבקשת ייעוץ אישית ובעזרה בחיפוש חומר.

מימי הייתה גם חברה טובה. כשהתחלתי לעבוד בספרייה, היא הייתה הראשונה שהזמינה אותי לביתה לארוחת ערב שבת, ופעמים רבות נפגשנו סתם לשתות קפה ולפטפט. היא יזמה מינוי משותף לירחוני נשים באנגלית, ירחונים שחלק מאיתנו חיכו בכיליון עיניים לקבלתם ולקריאה בהם מדי חודש. מימי הייתה תמיד קשובה ונכונה לעזור ולהעניק מילת עידוד או עצה טובה.

 

מימי יקרה, אתגעגע אליך. נוחי על משכבך בשלום.
צילה הראל



 In Memoriam - Mimi Halkin  (English version) 

שני אוספים חדשים הצטרפו לאחרונה למאגר התמונות הדיגיטליות של העיר חיפה. אוספים אלו מרחיבים את נקודת המבט של הצופה על חיי היום יום בעיר חיפה המתפתחת של תחילת המאה ה-20.

- מייסדי רשת מלונות בחיפה - אוסף ישראלה וימן
 
אוסף עשיר ומגוון של כ-100 תמונות המתעדות את שנות ה- 20 של המאה ה-20 בחיפה בפרט, וברחבי הארץ בכלל. ישראלה וימן, תורמת האוסף, הינה ביתה של מנחם פוגלסון ובת שבע אפשטיין, על כן התמונות המתארות אירועים הקשורים בחיי שתי משפחות: משפחת פוגלסון, ומשפחת אפשטיין.
מתמונות אלו ניתן ללמוד על עברה התוסס של העיר חיפה, גם במישור החינוכי והחברתי וגם במישור כלכלי. כך נוכל לראות באוסף תמונות של מחנות העולים, בנית מבנים וכבישים, תמונות של "רשת" מלונות הרצליה בחיפה, ולהתרשם מאורח החיים בעיר הצמאה לבניה, התחדשות ויציבות.
מנחם פוגלסון (אביה של ישראלה ויימן) נולד ב-1894 בוויטבסק, אוקראינה. הגיע ארצה להתרשמות בשנת 1913 וחזר. לאחר מכן עלה לארץ. בהיותו נתין רוסי גורש על ידי התורכים למצרים בשנת 1915, ושם התגייס לגדוד נהגי הפרדות בו שרתו זאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור. המשיך בצבא הבריטי ושרת בהודו ולבסוף חזר לחיפה עם חבריו לנשק בשנת 1920. התחתן עם בת שבע אפשטיין. עבד כשלם ראשי ברכבת תחת המנהל פייקיביץ (אביו של יגאל אלון). היה מבקר המוזיאונים בחיפה ופעיל בשטחי אמנות שונים ומגוונים עד לפטירתו בשנת 1972.
משפחת אפשטיין היתה בעלת "רשת" מלונות הרצליה בחיפה. מייסד המלונות דוד משה נולד בחברון בשנת 1874 כשני מתוך חמישה ילדים. המשפחה עברה לירושלים בשנת 1887 ושם התחתן, בגיל 20, עם רחל רוזין. לפרנסתו עבד בבית הדפוס של פרומקין (עתון החבצלת), כפקיד אצל שמעון רוקח, כמוכס בתחנת שער הגיא וכחובש ועוזר לדר' ואלאך בבית החולים שערי צדק בירושלים.
בשנת 1908 עבר עם משפחתו ליפו ויחד עם גיסו, ירחמיאל אמדורסקי, פתחו בית מלון בשם יפה נוף. בשנת 1910 עברה המשפחה, על ששת ילדיהם, לחיפה שם פתח את בית המלון בבית קוקאש המוכר כיום כבית הגפן. בשנת 1917 נפתח מלון שני ברחוב אלנבי 7 וגם הוא נקרא הרצליה. בשנת 1923 נפתח מלון נוסף באותו השם ברחוב קלר 7 פינת הברושים (בית אורנים כיום) ובשנת 1928 מלון הרצליה האחרון ברחוב יפה נוף (פנורמה אז) 38 הידוע היום כבית המילואים על הכרמל.  לתמונות האוסף

- אוסף עמי יובל- חיפה ונפי הגליל
בעל האוסף עמי יובל עוסק בצילום כתחביב מגיל 13. אוסף תמונות מתעד מסע אל העבר המשפחתי, על רקע נופי העיר חיפה והתפתחותה משנות העשרים של המאה העשרים ועד ראשיתה של המאה העשרים ואחת. צילומי רחובות, שכונות, בתים, חנויות ותושבים בעיסוקיהם השונים מספקים הצצה אל הווי החיפאי המשתנה לאורך כמאה שנים. בנוסף, כולל האוסף צילומים מטיולי המשפחה ברחבי הגליל בין השנים  1970-1920.

משפחת יובל, או בשמה המקורי משפחת טולצ'ינסקי,  עלתה ארצה בשנת 1906. אבי המשפחה ברוך נמנה עם  מקימיה של העיר תל-אביב בשנת 1909. בשנת 1922 עברה המשפחה להתגורר בחיפה, שם השתתף ברוך בקבוצת היזמים שהקימה  את "המרכז המסחרי הישן" ברחוב נתנזון ומאוחר יותר נמנה על מקימיו של "המרכז המסחרי החדש" ברחוב הבנקים. בשנת 1935 בנה ברוך את ביתו ברחוב מוריה 21, מהבתים הראשונים על הר הכרמל. לברוך ואיטה טולצ'ינסקי היו שני בנים, שלום וישראל. עמי יובל הוא בנו הבכור של ישראל, ונולד בחיפה בשנת 1932. בעקבות נפילתו של יובל, בנו הבכור של שלום טולצ'ינסקי, במלחמת השחרור, שינתה כל המשפחה את שמה ליובל לזכרו. לתמונות האוסף

- הכנת הסקירה: פלורה הראלי תחום מדיה

מצורפת מצגת עם מבחר תמונות מאוספים אלו:
הכנת המצגת: קרן ברנר, תחום מדיה




הודות לתיווכם של חברי הסגל בחוג לתולדות ישראל, דורותה בורדה-פישר וד"ר מרקוס זילבר, התקבלו בספריה כחמישים ספרים בשפה הפולנית, תרומת הקרן: Fundacja Semper Polonia - Semper Polonia Foundation
תרומת ספרים בפולניתקרן זו, שנוסדה בשנת 1997 בוורשה, נתמכת על ידי ממשלת פולין, משרד החוץ הפולני, הטלוויזיה הפולנית וחברות נוספות. מטרת הקרן הפצת השפה והתרבות הפולנית בעולם, בעיקר עבור מהגרים פולנים.
אחת הדרכים לביצוע מטרה זו היא באמצעות תוכנית Ex-Libris Polonia, תוכנית שבמסגרתה תורמת הקרן ספרים למרכזים העוסקים בתרבות ובספרות פולנית.

גב' בורדה-פישר וד"ר זילבר הציגו את תכנית הלימודים בתולדות יהודי פולין באוניברסיטת חיפה לקרן Semper Polonia ובעקבות כך הביע הארגון נכונות לתרום לנו את הספרים.

התרומה שנתקבלה כוללת כחמישים פריטים  בשפה הפולנית, במגוון נושאים: ספרים העוסקים בהיסטוריה פולנית, לימוד השפה הפולנית ומילונים. בין הפריטים נמצא לדוגמא: מילון אוקספורד פולני-אנגלי, אנגלי-פולני מלווה בתקליטורים.

אוסף זה הגיע בעיתוי הנכון ויתמוך בהוראה, לימוד ומחקר בתוכנית הלימודים החדשה "תולדות יהודי פולין ומזרח אירופה ותרבויותיהם" בחוג לתולדות ישראל.

ניתן להגיע לפריטי האוסף על ידי חיפוש בקטלוג הספרייה  בשדה "תורם": Fundacja Semper Polonia

הכנת הסקירה: נטשה פאדנוס וערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים

תרומת ספרים ברוסית
 

הספרייה קיבלה לאחרונה תרומה של כמאה וחמישים ספרים בשפה הרוסית, הודות לתיווכה של ליליה מרינוב מאגף המחשוב של אוניברסיטת חיפה. הספרים הנם תרומתו של סרגיי חזן, בחור צעיר, חובב היסטוריה וספרות, שבביתו ספרייה עשירה מאוד.
האוסף שנתרם כולל פריטים רבי כרכים של ספרות רוסית וספרות כללית וספרי היסטוריה בשפה הרוסית. בין הפריטים נמצא למשל האוסף השלם של ההיסטוריון והאנתרופולוג, לב גומילוב (Lev Gumilev), הכולל תשעה עשר ספרים שעניינם היסטוריה ואנתרופולוגיה של עמים וקבוצות אתניות.

אוסף זה יעניין את קהל החוקרים ודוברי השפה הרוסית הפוקדים מדי יום את הספריה. כדי להגיע לפרטי האוסף בקטלוג הספרייה יש לרשום בשדה "תורם": חזן סרגיי. 

- הכנת הסקירה: נטשה פאדנוס וערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים 

תרומת ספרים ברוסית

ארץ ישראל מהווה מאז ומעולם מקור משיכה לצלמים מקצועיים וחובבים המנציחים אותה בתמונות.
ברשות אנשים פרטיים כמו גם בארכיונים ובמוסדות שונים, נשמרו במהלך השנים אוספי תמונות נדירים
המתעדים את נופיה הגיאוגרפיים והאנושיים הייחודיים.

מטרתה העיקרית של פעילות השימור הדיגיטלי המתבצעת בספריית האוניברסיטה היא תיעודם ושימורם של התכנים האצורים בחומרים הפיזיים, הצלתם מבליית החומר, והנגשתם לציבור ולצרכי הוראה ומחקר.

האתר לתמונות היסטוריות של ארץ-ישראל מרכז תמונות שנמסרו למאגר המרכז למדיה דיגיטלית בספריית יונס וסוראיה נזריאן ממגוון מקורות. תמונות המאגר מקוטלגות על ידי צוות הספריה. זיהוי המקומות, האנשים והאירועים המתועדים בהן מתבצע בשיתוף בעלי האוספים, מידע הנתרם על ידי המשתמשים, ובעזרתו האדיבה של מר רוני קניסברג.

האתר מציע למשתמש נקודות גישה כרונולוגיות, נושאיות וגיאוגרפיות לאוספי תמונות ארץ-ישראל הכלולים במאגר התמונות הדיגיטליות של הספריה, כמו גם גישה למערכת החיפוש של המרכז למדיה דיגיטלית, בה ניתן לבצע חיפושים בטקסט חופשי בחומרים ובתחומי דעת נוספים.כל התמונות באתר התמונות ההיסטוריות של ארץ-ישראל נגישות לציבור הרחב במסגרת השימוש ההוגן ובכפוף לחוק זכויות היוצרים.

נשמח לקבל את תגובתכם ולשלב מידע וזיהוי נוסף לתמונות באמצעות פנייה באתר או בדוא"ל:  This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

- הכנת הסקירה: קרן ברנר, תחום מדיה

תמונות ילדותו, נעוריו ובגרותו של בעל האוסףאברהם ליכטהויז(יליד חיפה, 1927) מציגים גלריה של נופים, רחובות ואתרים בעיר חיפה, לפני ואחרי קום המדינה.
בעקבות פעילותו כחבר באצ"ל, נעצר אברהם והעביר אתהשנים 1948-1945 במחנה המעצר בלטרון, שם כלאו השלטונות הבריטיםפעילים במחתרות האצ"ל והלח"י.
צילומי המחנה מתעדים את הווי העצירים היהודים. אחת הפעולות האהודות על העצירים בשעות הפנאי היו משחקי כדורגל וקבוצתו של אברהם ליכטהויז אף החזיקה בגביע הצריפים. לרשות העצירים עמד גם בית הכנסת.
לאחר שחרורו מהמעצר במחנה לטרון,התגייס אברהם לשורות צה"ל.
 
תיעוד הפעילותהצבאית בה השתתף כולל תמונות של קרבות לכיבוש מאחזים ערביים באזור תל אביב וכן דיוקנאות החיילים וצילומי קרבות של גדוד 33, חטיבת אלכסנדרוני, בכפרים קאקון ועירק אל מנשייה (כיס פלוג'ה), במסגרת מלחמת השחרור.

 

- הכנת הסקירה: רוני קניגסברג ואביבה לוין