סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים
הספריה קבלה לאחרונה תרומה גדולה מאוד של ספרים בסינית, יפנית, קוריאנית, (וקצת טורקית) מעודפי הספריה הלאומית. התרומה כוללת מאות  ספרים על ארצות אסיה בתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה, הספרות, מדעי המדינה, האמנות ועוד.
ג'יאנג-וואנגבעזרתם של ויקי וגיא אלמוג, סטודנטים לתואר שני בחוג לימודי אסיה, צוות שירותים טכניים של הספריה מטפל בקליטה ורישום הספרים בתעתיק. עזרה גדולה במלאכה אנו מקבלים גם מסטודנט סיני מחו"ל, ג'יאנג-וואנג,הלומד באוניברסיטה ועוזר לזהות את הספרים בהתנדבות. (בתמונה מימין)

אחד הפריטים המעניינים באוסף הוא שמונה כרכים (מתוך 15) של ציורים ורישומים של האמן היפני הוקוסאי הנקראים "רישומי הוקוסאי" (Hokusai Manga (北斎漫). הכרכים שקוטלגו בספריה יצאו לאור בין השנים 1814-1818. הם כוללים ציורים ורישומים של חיות, צמחים, אנשים, תמונות מחיי היום יום ועוד. דפי הספרים דקיקים ועשויים מניר מיוחד, לכן הם יוצבו באוסף הנדירים כדי לשמור עליהם לאורך זמן. בגלריה וירטואלית  ניתן לצפות בכל 15 הכרכים של  "רישומי הוקוסאי" ועבודות נוספות של האמן.


פריט מעניין נוסף שהוכנס לאוסף הנדירים, הם עותקים של הטקסטים הסיניים הקלאסיים -  הSi Shu  (四書).  קוטלגו 6 כרכים מאוירים, הכתובים וכרוכים בצורה מאוד מיוחדת. 
טקסטים סיניים קלאסיםתרומת הספרים העצומה הזאת שהתקבלה בתיווכו של דר' נמרוד ברנוביץמהחוג ללימודי אסיה, מרחיבה ומעשירה את אוסף הספריה בתחום לימודי אסיה ומהווה תוספת נכבדה לחומרים אחרים מארצות אסיה שהתקבלו
כתרומה בשנים האחרונות:

ספרים על סין ובסינית
מספריית שנחאי
ספרים על יפן  מה-  Nippon Foundation
ספרים וכתבי-עת קוריאנים
מה-ספריה הלאומית של קוריאה
ספרים   מה- Korea Foundation

-הכנת הסקירה: נירה שי, ענף שירותים טכניים 

גני הרנסאנסאוסף חדש: "גני הרנסאנס באיטליה" - Renaissance Gardens in Italy  עלה לאחרונה למערכת ה"מרכז למדיה דיגיטלית". האוסף נתרם לספריה על ידי ד"ר עדה סגרה חוקרת ואדריכלית גנים המחלקת את זמנה בין איטליה לבין ישראל.
האוסף צולם ע"י ד"ר סגרה בין השנים 1991-1987 באיטליה לצורך עבודה שעסקה בשימור, שיקום ושחזור גנים.
שיתוף הפעולה בין ד"ר סגרה לספריה החל בשנת 2005 כאשר תרמה לספריה חומר על ואדי שיח. התמונות צולמו בשנת 1992 לצורך מחקר על "בוסתן כיאט בואדי שיח ותולדות משפחת כיאט", נושא אותו חקרה שנים רבות.

ד"ר סגרה אף פעילה במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, וביחד עם צוות גדול שוקדת על הוצאת אוגדן מקצועי לשימור גנים, גינות ומבואות לבניינים.
שניים מפרסומיה נמצאים באוסף הספריה: 

Segre, Ada V.,The Gardens at San Lorenzo in Piacenza, 1656-1665 : a manuscript planting notebook : with a study, transcription, and translation , Castello del Verginese : Comune di Portomaggiore, 2006.

Il brolo, giardino ritrovato, Castello del Verginese : Comune di Portomaggiore, 2006.


לעיונכם מידע נוסף על אוסף מרהיב זה שכתבה ד"ר סגרה: 

אוסף התמונות הוא חלק מפרויקט אישי, המתמקד באיסוף ותיעוד  גן הרנסנס האיטלקי במבט של ארכיאולוג ושל משמר.

העיקרון הוא כי התיעוד מהווה חלק מהרשמים על אתר ספציפי, שניתן ללמוד ממנו רבות על צורת הגן, על שכבות התכנון ועל ההיסטוריה שלו. על פי רוב, גם באתרים המפורסמים, המחקר אינו קיים, ואם הוא קיים הוא חלקי, ומשאיר סימני שאלה רבים פתוחים. הדבר נכון גם לגבי וילה לנטה בבאניאה - Villa Lante, Bagnaia, שהוא הגן היפה והמוצלח ביותר שנותר לנו מהמאה ה-16.

בכל אתר ואתר, הן במפורסמים והן בידועים פחות, ישנם אלמנטים מפתיעים, מסקרנים ומעניינים. שיטת התיעוד על ידי תמונות וצילומים אינה חדשה, ורבים נקטו בה לפני, כמו בני האצולה הצפוניים (אנגלים בעיקר) שתרו את איטליה לפי מסלול ה-Grand Tour, במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. כל דור ראה במקומות הללו דברים אחרים, וזה באמת דבר מפתיע.

התיעוד חשוב מאחר ולפעמים הגנים ההיסטוריים עוברים שינויים מהותיים, בעיקר כשמדובר באלמנטים צמחיים, עליהם לא חל פיקוח מחמיר על ידי מוסדות השימור האיטלקיים, המתמקדים במבנים, אלמנטים של הנוף הקשה, כגון פסלים, קירות תמך, בלוסטראדות, מזרקות וכד', או שחלים שינויים לכיוון אחר, לאחר שחלק מהגן עובר שיקום, ונותן לראותו לפני ואחרי השיקום (לדוגמה וילה ד'אסטא בטיבולי -Villa d'Este, Tivoli, שעבר שיקום של כל מערכות המים לפני כעשר שנים בערך).

האתגר הוא להגיע למקומות הפרטיים, אליהם קשה להיכנס ויש צורך להתארגן ולבקש היתרים מראש, במקומות אלו ניתן לגלות אלמנטים שנשמרו בצורה אוטנטית יותר מאשר בגנים ידועים שהפכו לציבוריים, שעברו סדרת שלבי תכנון ושיקום (כמו וילה לנטה - Villa Lante, Bagnaia, השומרת על הטופוגרפיה המקורית, אבל עברה שיקום במאה ה-18 תחת משפחת לנטה דלה רוורה - Lante della Rovere Family, וכן בתחילת המאה העשרים, ע"י מוכר העתיקות היהודי אנג'לו קנטוני - Angelo Cantoni, שרכש אותה, שיקם אותה והוריש אותה במתנה למדינה).

תיעוד היער הקדוש בבומרצו - Sacro Bosco, Bomarzo , גם חשוב, כיון שחלק מהפסלים הועברו ממקום למקום, הכניסה לקהל המבקרים היום ליער הקדוש בבומרצו אינה הכניסה המקורית וחלק מהאתר לא נחפר.

במספר מקרים - מעטים למזלנו- הצילומים הפכו לתיעוד היחיד של גן שעבר שיקום, ועל ידי כך איבד הרבה מהאופי ההיסטורי-הנופי שלו (לדוגמה: וילה איל פוצינו בססטו פיורנטינו שליד פירנצה Villa Il Pozzino in Sesto Fiorentino near Florence
יש לקוות כי הצילומים יוכלו לשמש את הציבור המגלה בהם עניין ואולי אף יהוו תמריץ למציאת אפיקי מחקר חדשים.
אפשר גם להביט בהם ולחלום על מקומות יפים...

- הכנת הסקירה: פרופ' עדה סגרה  ויהודית צנר. הכנת המצגת: קרן ברנר
 
מצורפת מצגת קצרה עם תמונות מן האוסף

מדפי ספרי ילדים בערבית
מדפי ספרי הילדים בערבית באוסף ספרי הילדים              

- ספרות ילדים בערבית - היסטוריה

מסוף המאה התשע עשרה צמחה ספרות ילדים ערבית במרחב התרבותי של ארץ ישראל. ספרים אלו נכתבו והוצאו לאור בעיקר כדי למלא תפקיד במערכות החינוך החדשות שהוקמו עבור האוכלוסיה הערבית, המוסלמית והנוצרית במדינה העות'מאנית. רוב הספרים שימשו כספרי לימוד, ומימוש הטקסטים בשפה הערבית נעשה על ידי שילוב של טקסטים שאומצו מספרות המבוגרים והערבית הזמינה, המסורתית והמודרנית, עם טקסטים שנכתבו במיוחד לילדים, ויובאו באמצעות תרגום ועיבוד מספרות הילדים המערבית, או עם טקסטים מקוריים שנכתבו על פי הדגם המערבי.  התפקיד העיקרי של הספרים היה לשמש כלי בהוראת התחומים השונים של תכניות הלימוד החדשות. הם תרמו לביסוס כתיבה ספרותית מובחנת לילדים בשפה הערבית, וגם להכנתה של קבוצה זו לקראת חייה כחלק מקבוצת הבוגרים המשכילה המודרנית, על ידי חשיפתה לרפרטואר ספרותי מיוחד שנע על הציר בין ישן לחדש.

במהלך השנים התפתחה הכתיבה של ספרות ילדים בערבית בישראל, ותכניה של הספרות כללו: סיפורי עם, ספרות לימודית הדרכתית, וספרות חדשנית אשר עסקה במוטיבים ספרותיים שונים כגון: צער בעלי חיים, חריצות, אהבת הטבע והשמירה עליו, אהבה הדעת וההשכלה, ערכים לאומיים וחברתיים.

- מפתוח נושאים בספרות ילדים בספריית הילדים באוניברסיטת חיפה

בספריית אוניברסיטת חיפה, אוסף ספרי ילדים הכולל כ-20,000 ספרים, כשמתוכם כ-2000 ספרי ילדים בערבית, מקור ותרגומים. משנות ה-90 פותח ע"י צוות הספריה "המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער".

מפתוח נושאי נדרש כדי לאפשר חיפוש של מוטיבים ונושאים לצרכי מחקר, צרכים טיפוליים, צרכי הוראה וחנוך, או קריאה והנאה. המפתח הנושאי נועד לשרת את צרכי אוכלוסיית הסטודנטים והחוקרים שבאוניברסיטה, העוסקים בתחומים הקשורים לספרות ילדים ואת צרכיהם של העוסקים בתחום זה מחוץ לאוניברסיטה: ספרנים, מטופלים, אנשי חנוך, הורים, נער וילדים.


מספרי אוסף ספרי הילדים בערבית


מספרי אוסף ספרי הילדים בערבית                                               

- מפתוח ספרות ילדים בערבית

לצורך המפתוח של ספרי הילדים בערבית נעשה שימוש ב"מפתח הנושאי" הקיים בעברית, כאשר תחת הנושאים בעברית (לדוגמא: "חורף", "בעלי חיים" או "ידידות"), מופיעים ספרי ילדים בעברית וערבית כאחד.
יחד עם זאת, לצורך מפתוח ספרי הילדים בערבית, הוספנו ושילבנו ברשימת הנושאים כאלו שהם ייחודיים לאסלאם ולעולם הערבי:
חגים ומועדים באסלאם: חג הקורבן, רמד'אן.

אסלאם היסטוריה: כליפות, צופיות (אסלאם), מוחמד הנביא.

חגים ומועדים בנצרות.

כפר ערבי

אישים באסלאם.

אוסף ספרי הילדים בערבית מתפתח וגדל, ואף נוספים לו ספרים מתורגמים מעברית לערבית. לאור התפתחות זו, ישנה חשיבות מירבית לפיתוח אוצר המונחים למפתוח ספרי ילדים בערבית, מפתוח אשר מאפשר חיפוש ומציאת פריטים בנושא המבוקש.

החומר לסקירה זו, נלקח ועובד מעבודתו של רפי מאי "ישום שיטת המפתוח הנושאי בספרות ילדים בערבית"
אשר הוגשה כעבודת סיכום התמחות הפרקטיקום שעשה בספריית אוניברסיטת חיפה בשנים תשס"ב-תשס"ד

לאתרים נוספים בנושא ספרות ילדים בערבית בישראל:

המרכז לספרות ילדים ערבית (במרכז הספר והספריות בישראל)

מרכז לספרות ילדים בערבית (במכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל)


- הכנת הסקירה: ענת אוסטר ותמי צוק. צילום: אלכסנדרה וולוך

הודות לתיווכו של דיקן הפקולטה למדעי רוח, פרופ' ראובן שניר, נתרם לאחרונה לספריה אוסף ספריו של ד"ר מיכאל מראד ז"ל.

ד"ר מראד מיכאל (בגדאד, 1906-תל אביב, 1986)
מאת: פרופ' ראובן שניר, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה

משורר, סופר, עיתונאי ואיש אקדמיה, ממניחי היסוד לספרות הערבית של היהודים במאה העשרים, הן בתחום השירה הן בתחום הפרוזה. מיכאל התחנך בבית הספר אל-תעאון בבגדאד , לאחר מכן באליאנס ואל-ת'אנויה אל-מרכזיה (בית הספר התיכון המרכזי), ובשנת 1938  סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים. הוא שימש פקיד בתחנת רכבת בשרקאט בצפון עיראק ולאחר מכן כמורה וכמנהל בית הספר אליאנס באל-עמארה שבדרום; שב לבגדאד והתמנה מורה בבית הספר שמאש, אחד משני בתי הספר היהודים המרכזיים בבגדאד, שם שימש אחר כך מנהל עד שנת 1948, כשעזב את עיראק לישראל. כמנהל שם מיכאל דגש מיוחד על הוראת הלשון והתרבות הערבית ואף הקדיש מאמצים רבים כדי להעלות את רמת הלימודים בתחום זה ולמשוך לבית ספרו סגל הוראה מעולה.

שירו הראשון של מיכאל שזכה לפרסום הוא  'יא וטני' (הו מולדתי), שהתפרסם בעיתון דג'לה ב-11 באפריל 1922. השיר פותח במילים:

 
يـا وطنــي، يــا وطنــي     حبّـك قد تيّمنـــــــي
حبّــــك أقصـى مأربـي     فأنـــــــت أمّي وأبي
بل مطلبي، بل مكسبي     ومقصدي في الزمن
 
הו מולדתי, הו מולדתי, בשל אהבתי, אני עבד נרצע לך
אהבתך היא שאיפתי הגדולה ביותר, את אמי ואבי
אף רצוני, הרווח שלי ותשוקתי בכל זמן.
 
שורות אלה, המבטאות את תחושותיו של המשורר בנעוריו, מהוות אספקלריה נאמנה להתעוררות שאחזה בשנות העשרים של המאה החולפת בבני הדור העיראקי הצעיר, על רקע התקוות והשאיפות לייסודה של מדינה מתקדמת. על פי אחת העדויות, הולחנו שורות אלה ובני נוער עיראקים מכל הדתות נהגו לשיר אותן כביטוי לשאיפותיהם. מיכאל חש בבטחה שהוא חלק בלתי נפרד מן התרבות הערבית-מוסלמית ולכן הרשה לעצמו להפגין חדשנות מסוימת ולחרוג מן המסגרות הצורניות המקובלות של השירה הערבית באותם ימים, בדרך כלל תוך חיקוי המגמה שנקטו המשוררים הערבים הנוצריים שפעלו בארצות הברית.
על יצירתו הפיוטית, לפחות בשלביה הראשונים, ועל יצירתו בתחום אמנות הסיפור הקצר, שרתה אווירה רומנטית, בעיקר בהשפעת ג'בראן ח'ליל ג'בראן (1931-1883)  ובהשפעת הספרות הרומנטית הצרפתית. מיכאל, שהיה בטוח כי הדת אינה אמורה להוות מכשול כלשהו בדרכו של יוצר יהודי כחלק מהתרבות הערבית, לא הקפיד תמיד, בעיקר בשיריו המוקדמים, לטשטש את זהותו היהודית.
רק בשלב מאוחר יותר, בעיקר לאחר התגברות המתח היהודי-ערבי במזרח התיכון, עשה זאת.
בגיליון הראשון של כתב העת החלוצי אל-מצבאח (המנורה), שיצא לאור ב-10 באפריל 1924, התפרסם שירו של 'עבאדת אל-חב' (הסגידה לאהבה). מיכאל מוצג בהקדמה לשיר כמי שאוהב את "הספרות הערבית העכשווית, ושואף בכל מאודו לראות את ארצו [עיראק] זוכה בידע ובספרות היאים לה כשאר הארצות המתפתחות". השיר מעוצב במתכונת סטרופית, שאפיינה בשנים ההן את האסכולה הרומנטית בשירה הערבית, בעיקר את המשוררים הנוצריים שהיגרו מסוריה ולבנון לארצות הברית.
להלן תרגום של השורות האחרונות בשיר:
שאי אותי על כנף ענן
וקחי אותי אל עולם החלומות
שם האוהב בחשכה
סוגד לאהבה כמו שאת סוגדת לה
 
באוגוסט 1931, קיבלו קוראי כתב העת העיראקי המוביל אל-חאצד כשי קובץ שירים של מיכאל, הנושא את הכותרת אל-מרוג' ואל-צחארא: מג'מועה קטע נפיסה מן אל-שער אל-מנת'ור (העמקים והמדבריות: קובץ של קטעים יקרי ערך של שירת פרוזה). מיכאל, המוגדר על גבי העטיפה כמשורר הרגש והדמיון, ויתר לחלוטין, בשירים שנכללו בקובץ, על משקל וחריזה ונקט מקצב של שירת פרוזה, אופן הבעה חדשני לחלוטין באותן שנים. לקובץ צירפה מערכת אל-חאצד את המילים הבאות:
 
בלי הקדמה ובלי מבוא אנו מלווים, ככלה לחופתה, את הקובץ העמקים והמדבריות אל קוראי וקוראות כתב העת. האם זקוקה הנפש למתווך שיסייע לה להבין נפשות אחרות? בפרקים המעטים הללו יש להט אהבה מתמדת, קסם יופי שובה לב וכאב של נפש שתעתועי הגורל התעללו בה.
ואתה הקורא, אם הנך אוהב פצוע לב או מסכן חסר מזל, כשתעיין בהם תמהלנה דמעותיך בדמעות המשורר ופעימות לבך תהיינה הד לפעימות לבו.
ואת הנערה, כאשר תעייני בפרקים הללו, אם נפשך מעלה חלודה בכלאה, אנא לטשי אותה בחכמת האהבה הזו, או אם לבך צמא במדבר ההוויה, הרווי אותו ממעיין יופי השירה השופעת הזו.
העמקים והמדבריות אינו רומן בדיוני מן הסוג שהקורא מעיין בו פעם אחת ומשליך אותו אל פינה בספרייתו. אלה הם הגיגי נפש זרה ומלאת רגש, ככל שתרבה להעמיק בהם תתעצם תשוקתך אליהם ותגדל הנאתך מן המסתורין שבהם.

 

בקובץ חמישים פרקים והוא נחלק לשני חלקים בהתאם לכותרתו: בחלק הראשון, 'העמקים', 21  קטעים עם כותרות נפרדות לכל קטע. החלק השני, 'המדבריות', כולל 29  קטעים דומים. בפתיחה לחלק הראשון מוזמן הקורא, שהעצב סוגר עליו, לתת דרור לנפשו בעמקים, שהם "הנמל היחיד לנפשך המתעוררת והשאפתנית". הקטעים בחלק זה מציגים אני דובר מתייסר, המשוטט ב'בסתן החיים', ככותרת הקטע הראשון, כפות רגליו שותתות דם מן הקוצים שהוא דורך עליהם, העצים מאלצים אותו לכפוף קומתו, אבל הוא מתעקש למצוא את האהבה שבכוחה לשים קץ לייסורים שבלבו. הנמען בקטע הראשון הוא 'אל האהבה', ואילו בקטע השני מופיעה הנמענת האהובה, והאני הדובר מתחנן בפניה לאפשר לו להיכנס אל ביתה שכן "העייפות התישה את כוחותיי, נדודי השינה העלו פצעים על עפעפי, הריחוק שחק את גופי, האהבה עיוורה את ראייתי הפנימית, הרשי לי להיכנס, הנה עומד אני על מפתן דלתך".
בתחום הפרוזה, פרסום הסיפור האמנותי הערבי הראשון בעיראק מיוחס למראד מיכאל.  הסיפור, שכותרתו 'שהיד אל-וטן ושהידת אל-חב' (חלל המולדת וחללת האהבה), פורסם בחלקים בעיתון אל-מפיד, בחודשים מרס ואפריל  1922. אחד הסיפורים המפורסמים של מיכאל, אשר משקף את השלב הרומנטי בהתפתחות הסיפור הקצר של היהודים בעיראק, הוא 'אל-באא'ס' (האומלל). מבחינת התמטיקה, למרות הרכיב הריאליסטי המרומז בסיפור של עושק חברתי והבדלי מעמדות, שולטת בו הזדהות עם הנדכאים ונקודת ראות רומנטית, בעיקר על פי הכיוון הסוציאלי של הרומנטיקה הצרפתית. ניכרת כאן השפעת עלובי החיים (Les Misérables) (2681) של ויקטור הוגו, ולא מן הנמנע שמראד מיכאל קיבל השראה לכותרת סיפורו מן התרגום הערבי של כותרת יצירה זו (אל-בא'סאא').

נטיותיו הרומנטיות של מיכאל הופיעו ביצירותיו קודם לכן, בעיקר באלה שפרסם בכתב העת אל-מצבאח, שם פרסם גם בשם העט 'סאכן אל-ע'אבאת' (שוכן היערות). למשל, באוקטובר 1925 התפרסם באל-מצבאח הקטע 'פי אל-צחראא'' (במדבר) מתוך ספר שהכין מיכאל לדפוס, שכותרתו אל-דרויש (המתנזר). בסופו של דבר לא יצא הספר לאור, אבל מן הקטע שהתפרסם ניתן להקיש על אופיו הרומנטי של הספר, המשלב קטעים בפרוזה עם פרוזה פיוטית, תוך שימוש רב באנלוגיות בין מצבים נפשיים ונופי טבע והיטלטלות בין עולם החלום למציאות. גם קטעים נוספים מן הספר, שכותרתם 'אל-חקיקה' (האמת) ו'אל-ג'באר' (העצום) - שהתפרסמו בגיליונות מאוחרים יותר של כתב העת - כוללים שירה בפרוזה בעלת נימה רומנטית מובהקת.

עיקר פעילותו של מיכאל כמשורר היה בשנות העשרים והשלושים, שנים שבהן הגיע לשיאו החזון התרבותי של היהודים. מאז שנות הארבעים, בוודאי לאחר שהשתקע בישראל, הפכה שירתו להד חיוור לפעילותו בשנים שלפני כן. ייתכן שמבחינה פואטית נדמה שהוא משכלל את הבעתו, אבל התנופה הניכרת בשיריו בשני העשורים הראשונים ליצירתו, תנופה המשקפת נאיביות של יוצר המאמין שבכוחו לסלול דרך חדשה, נמוגה לחלוטין כשהנסיבות החוץ-ספרותיות טפחו על פניו. בישראל שימש מיכאל במשך שלוש שנים עורך הנספח הספרותי של העיתון הממשלתי אל-יום, השלים את עבודת המוסמך שלו באוניברסיטה העברית, ואת עבודת הדוקטור באוניברסיטת תל-אביב, שהתבססה על חומר מן הגניזה הקהירית, ובשנת 1965  זכה בתואר דוקטור. מאז ועד מותו עסק בעיקר בהוראה, בין היתר באוניברסיטת תל-אביב ובבית המדרש למורים ערביים בחיפה. פעילותו הספרותית בישראל הייתה מצומצמת ולא חרגה ממסגרת הפעילות של היוצרים המקורבים לממסד, שכתבו בישראל כבנים אבודים ששבו למולדתם.

 

(לפרטים נוספים על פעילותו של ד"ר מראד מיכאל, ראו: ראובן שניר, ערביות, יהדות, ציונות: מאבק זהויות בספרותם של יהודי עיראק, ירושלים: בן צבי, 2005).

רביעי, 23 נובמבר 2011 00:00

נדב בלוך ז"ל

נדב בלוך הספריה כואבת את פטירתו של האומן נדב בלוך ז"ל ומשתתפת בצער המשפחה.
נדב היה ממקימי עין הוד ומעמודי התווך של קהיליית האומנים בעין הוד. 
הקשר החם של הספריה, שהחל לפני מספר שנים עם נדב ובת זוגו נחמה לבנדל הלך והעמיק עם הזמן.
התערוכה "פרולוג" של שני האומנים, שעסקה בנושא "שפה כתובה" הוצגה בחלונות הספריה לצד תצוגה של החוג ללשון העברית בנושא השפה העברית. מצורפת הזמנה ששלחה הספריה לפתיחה.
עם פתיחת האגף החדש של הספריה ב-29.5.11 נחנכה תערוכה נוספת של בני הזוג: "כתבים חתומים" המוצגת מאז באולם הקריאה בקומת ה-0 באגף החדש.
נדב ז"ל ונחמה אף נפגשו עם עובדי הספריה ותיארו בפניהם במפגש מרתק את דרך עבודתם היחודית. אנו מצרפים קטע שכתב נדב על התערוכה: "כתבים חתומים"

זכות גדולה הייתה לנו להכיר את נדב ואת יצירותיו.  
יהי זכרו ברוך




פרולוג בחלונות הספרייה
"פרולוג" בחלונות הספריה


 פתיחת התערוכה "כתבים חתומים" באולם הקריאה באגף החדש בספרייה.
פתיחת התערוכה "כתבים חתומים" באולם הקריאה באגף החדש בספרייה.

צילום: ג'ני כרמל

הכנס הבינלאומי השמיני (PM8): מדידת ביצועים בספריות ומרכזי מידע, 17-20 אוגוסט 2009, פירנצה. כנס לווין של IFLA 
ד"ר לין פורת

florence
מבט לפירנצה

LibQUAL+®  - מפגש שיתוף חוויות
יום שני 17 אוגוסט 2009 - 9:00-13:00

המפגש נפתח עם המצגת של StephenTown מאוניברסיטת יורק בבריטניה (לשעבר מאוניברסיטת קראנפילד),אשר דנה בשימוש ב LibQUAL+® ברחבי העולם ותיארה תוצאות ספציפיות שיושמו בספריות בבריטניה כתוצאה ישירה מ LibQUAL+® - כגון קבלת מימון נוסף עבור פיתוח אתרי אינטרנט, עבור שעות פתיחה מוגברות ועבור שיפוץ מקיף לספריה.

Jim Self מאוניברסיטת וירג'יניה בארה"ב הציג מצגת מרתקת המראה כיצד שאלה אחת ב LibQUAL+® הדנה בשביעות רצון של הסגל מאוסף כתבי-העת האלקטרוניים מהווה אינדיקציה אמינה על שביעות הרצון הכללית מהספריה.

הוא סיפר שמעל 40 ספריות ARL (Association of Research Libraries)קיבלו ציונים שליליים על שאלה זו (ציון שביעות הרצון הקיים היה מתחת למינימום) באופן עקבי.
ג'ים המליץ על ביצוע ראיונות טלפוניים של כ-5 דקות על ידי בן-אדם ניטראלי, על מנת לברר בעיות ספציפיות שהועלו על ידי LibQUAL + ® בראיון רצוי לשאול שאלות כמו "כיצד אנו יכולים לשפר את אוסף כתבי העת האלקטרוניים בשבילך?"
לאחר ההפסקה העברתי מצגת על LITE LibQUAL+® בעברית, אשר זכתה לתשומת לב רבה בשל העובדה שאנחנו אחת הספריות הראשונות בעולם להפעיל את LibQUAL+® בפרוטוקול הלייט המורכב מ-8 שאלות במקום 22.

כצפוי, שיעורי ההיענות היו גבוהים יותר וזמני מילוי השאלון היו מהירים יותר מאשר בגרסת ה - LONG. הזכרתי גם את רעיון "המחשבים הניידים המשוטטים" לפיו ארבעה עובדים ארעיים הסתובבו ברחבי הקמפוס עם מחשבים ניידים כדי לעודד סטודנטים למלא את הסקר.
לאחר-מכן,MarjaHjelt וSaija-Nieminen, מאוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה בפינלנד, וHammesMonica מאוניברסיטת פרטוריה בדרום אפריקה, דיווחו על חוויותיהם עם LibQUAL+®.

מצגות אלה היו מאוד מעניינות לא רק בגלל התוצאות ושיעורי תגובה הדומים לשלנו, אלא בגלל פעילויות השיווק שלהם שכללו משלוח הודעות SMS, חלוקת סימניות והדבקת מדבקות על רצפות וגן בשל הדרך בה הם ערבו את סגל הספריה בתהליך על ידי מתן עדכונים יומיומיים בדוא"ל על שיעורי התגובה לסקר והערות מעניינות.
לאחר ההפסקה השניה Brinley-Franklin מאוניברסיטת קונטיקט בארה"ב והנשיא הנבחר של ARL דיבר על החשיבות של מעורבות כל צוות הספריה בתהליך ההערכה.
הוא המליץ על השימוש במומחים חיצוניים להסביר את התוצאות של סקרי LibQUAL+® וסקרים אחרים כדי להגיע להקשבה טובה יותר ולחולל שינוי.
Colleen-Cook מאוניברסיטת טקסס M&A בארה"ב הראתה לנו את המגמות החיוביות בתוצאות ה LibQUAL+® של האוניברסיטה שלה בעשר השנים האחרונות וממליצה על ביצוע הסקר פעם בשנה.
Stephen-Town נתן מצגת מעניינת במיוחד, שבה השווה את התוצאות המעולות של אוניברסיטת קראנפילד מול התוצאות הגרועות של אוניברסיטת יורק. הוא תיאר את הניסיונות לשפר את התוצאות ביורק באמצעות צוות הספריה ועידוד ההזדהות איתה.
Martha-Kyrillidou מנהלת בכירה של סטטיסטיקה ותוכניות איכות השירות ב ARL, נעלה את הישיבה בהבעת תודה על המצגות האינפורמטיביות והמעניינות ובהבעת הנאה על ההיכרות עם כל המשתתפים.
לעיונכם: התייחסות נוספת למפגש וקישור למצגות דרך: Libraryassessment.info

כנס Northumbria בינלאומי על מדידת ביצועים בספריות

pm8-florence-2009
משתתפי הכנס

red_bullet.jpg יום שני 17 אוגוסט 2009 - 14:00-18:00

במצגת המרכזית Robert-Hayes מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס דן בשימוש במודל תמחיר (ACM) כדי להסביר את תפקידן של ספריות בכלכלות הלאומיות.Moll Michiel מןTechnology Peninsular-University-of- Cape בדרום אפריקה דיבר על הנוסחה שפיתח לחישוב מספר העובדים הדרושים בספריות ענף קטנות.
ההרצאה הבאה של Colin Darch ו Karin de Jager אוניברסיטת קייפטאון בדרום אפריקה הייתה מעניינת במיוחד.
הם סיפרו על הצלחת "מגרש המחקר" שלהם אשר מספק מרחב נוח ומזמין לכתיבת עבודות עבור סטודנטים לתארים מתקדמים.
הרעיון מבוסס על הצורך של סטודנטים לתארים מתקדמים ליצור, כאשר"מגרש הלמידה/מידע" מיועד לסטודנטים לתואר ראשון לחפש מידע.
בסוף John-Bertotאוניברסיטת מרילנד בארה"ב (ועורך כתב העת Library-Quarterly) דן בשימוש הגובר של סקרים מבוססי ווב בספריות ציבוריות.

red_bullet.jpg יום שלישי 18 אוגוסט 2009 - 9:15-18:15

Brinley-Branklin פתח את היום עם סקירה מעניינת מאוד של הדיון המתמשך בספרות על המשתמשים "הנוטשים" את הספריה.
הוא בדק את הראיות מול הנתונים ב- ARL והגיע למסקנה כי על אף המספרים המתמעטים בהשאלות ויעץ, הסטודנטים עדיין משתמשים בספריות כמו בעבר, אבל כשטח ללמידה ולאו דווקא כמקור למשאבים חיוניים.
הוא דן גם על תוצאות של הסקרMINES for LibrariesTM (Measuring the Impact of Networked Electronic Services) שהוא "סקר מקוון, מבוסס-העסקה שאוסף נתונים על מטרת השימוש במשאבים אלקטרוניים ונתונים דמוגרפיים של משתמשים".
Brinley דיווח כי הרוב המכריע של הסטודנטים משתמש במשאבים האלקטרוניים של הספריה מחוץ לספריה - אבל בתוך הקמפוס.
ההרצאה הבאה מPors-Niels מבית הספר המלכותי לספרנות ומידענות בדנמרק התמקדה בהתמודדות הספריות הציבוריות בדנמרק עם התפקידים המשתנים שלהם לנוכח הירידה במשאבים ובשימוש.
Elizabeth-Curach מאוניברסיטת מערב סידני באוסטרליה דיברה על כישורי הניהול והמנהיגות שהפכו את הספריה שלה מאחת הגרועות ביותר בדירוג שביעות הרצון הלאומי של CAUL בשנת 1999 (על-סמך סקר Rodski/InSync) לאחת הטובות ביותר בשנת 2008.
אחת הדרכים הייתה פיטורי עובדים ועידוד פרישה מוקדמת ובכך להביא את החלק של המשכורות בתקציב הספריה לרמה דומה לספריות אחרות באוסטרליה ולהשתמש בכסף שנחסך בכוח אדם לשיפור השירותים.
StephenTown דיווח על סקר שבדק את פעילויות ההערכה בכ- 108ספריות מחקר בבריטניה.
התוצאות הראו כי למרות שרוב הספריות מבצעות פעילויות הערכה, רק באחת מהן יש אחראי צוות הערכה במשרה מלאה, ואילו ב25% מהן יש ועדת הערכה ו ב- 25% מהן יש רכז הערכה במשרה חלקית.
אף אחד מהאנשים המעורבים בהערכה לא עבר הכשרה מתאימה.
כמעט כל הספריות העריכו את הפעילויות הבאות: שירותי יעץ, משאבים אלקטרוניים, השאלה, רכישות, השב"ס, אתר אינטרנט, אוריינות מידע ואת הקטלוג המקוון.
נפוץ ביותר היה השימוש בסטטיסטיקות, תיבות ההצעה, כריית נתונים (Data mining), הערכת תוצאות(Outcomes evaluation) , השוואות עמיתים (Benchmarking) KPIs Key Performance Indicators).
מעטים השתמשו בהחזר על ההשקעה (ROI (Return-on-investment),הערכת ההשפעה(Impact assessment) Balanced Scorecard, אוריינטציה פיזית, הקונה הסודי.
השיפורים הנפוצים ביותר כתוצאה מפעילויות ההערכה היו: יותר שעות פתיחה, אתרי אינטרנט משופרים, יותר שירותי תמיכה טכנולוגית, שיפור תהליך של החזרת פריטים למדף, יותר משאבים אלקטרוניים, ארגון טוב יותר של חלל הספרייה ושינויים במבנה הארגוני.
Stephen נתן מצגת על תוכנית "Effective, Sustainable, and Practical Assessment" (ESP) של ARL שניתנה על ידי Steve Hiller, Jim Self and MarthaKyrillidou, אשר לאחרונה התרחבה מצפון אמריקה לישראל, דרום אפריקה ובריטניה. לדברי סטיבן, היתרונות של התוכנית כוללים: ראיה רחבה חיצונית ממומחים אשר מעודדת תרבות של הערכה בארגון, קבלת המלצות ספציפיות מחוץ לאזורי הנוחות, וקבלת דו"ח תמציתי ומשכנע אשר מתאר את המצב ההערכה הנוכחי והאופטימאלי במוסד.

ההרצאה האחרונה הייתה של Poll Roswithaמאוניברסיטת מונסטר-בגרמניה שדיברה על מדידה איכותית וכמותית של ביצועי הצוות. היא דיברה על שימוש בשיטות רכות כמו שאלון משתמשים, עמיתים, ממונים ואפילו הערכה עצמית וגם על אמצעים כגון בדיקת דיוק העבודה, עדכניות עלויות וזמן.

red_bullet.jpg יום רביעי 19 אוגוסט 2009

היום התחיל עם מצגת מאוד מעניינת שניתנה על ידי Isabella-Trahan מאוניברסיטת נניאנג טכנולוגית (NTU) בסינגפור (לשעבר מאוניברסיטת ניו סאות 'ויילס (NSW) באוסטרליה). היא דנה בנושא הקושי למצוא שותפים באזור להשוואות עמיתים ותיארה את החשיבות של מציאת שותפים בעלי רקע תרבותי דומה.
היא ציטטה ספרות המראה את הנטיות התרבותיות של האסיאתים במילוי שאלונים, כגון הימנעות מקיצוניות, שמרנות, הימנעות מביקורת שלילית או מתלונות ישירות. לכן כדאי שספריות ברחבי העולם ישתמשו בציון DM כדי לקזז את הטיות תרבותיות הקיימות ב LibQUAL+®. לטענתה ציון ה- DM מבוסס על שילוב של כל התוצאות (המינימום, הנתפס והרצוי) כדי לקבל ציוני ציון משוקלל אחד מתוך 100 עבור כל שאלה.
חישוב ציון זה צריך להיות חלק אוטומטי של LibQUAL+®Analytics ® וכי סטנדרטיזציה של ביצועים טובים בספריות אקדמיות נדרשת כדי שספריות יוכלו למדוד את עצמם מול ספריות אחרות. בנוסף,הסברת תוצאות ה LibQUAL+® לבעלי העניין תהיה הרבה יותר קלה אם כל הספריות ישתמשו בציון DM במקום תרשימי רדאר.
StephenTown נתן מצגת עיונית ומעשית בנושא החשיבות של הגדרה והפצת ערכים לצוות הספריה.
באופן ספציפי, הוא דיבר על תפקידה של מנהיגות בהקניית ערכי של הספריה לסגל ולמשתמשים.
יש להתחיל עם שתי שאלות מפתח לסגל: "האם אתה מכיר את הצהרת הכוונות שלנו?" ו "האם הצהרת הכוונות שלנו מלמדת או משפיעה על היום עבודה שלך?"
לאחר מכן הוא תיאר את "Competing Values Framework" (CVF) כבסיס להגדרת התרבות הספריה: 1. תרבות ה- Clan המתמקדת בשירותי לקוחות כמו "country club חסרת אחריות", 2. תרבות ה- Adhocracy אשר מתמקדת בפיתוח ספריה דיגיטלית והיא כמו "אנרכיה סוערת", 3. תרבות ה- Hierarchy המתמקדת בניהול תוכן והיא כמו "ביורוקרטיה חונקת", ו 4. תרבות ה- Market המתמקדת בקשר האקדמי והיא כמו "מפעל יזע מדכא".
Stephen ביקש מהצוות שלו להגיב על התרבות השולטת במוסד שלהם. הוא גם יצר בלוג שנקרא "דיון ערכי" וביקש מהעובדים להגיב על שני ההצהרות הבאות: "אנו מתמקדים במשתמשים וקשובים לצרכים שלהם" ו"אנחנו מוסיפים ערך ותורמים תוצאות חינוכיות".
בנוסף, הוא לקח את הצוות ליום גיבוש בנושא הערכים כדי לשמוע מהעובדים מה הם הערכים של הספריה.
Steve-Hiller מאוניברסיטת וושינגטון-בסיאטל, ואנוכי העברנו מצגת על "סקר שימוש בספרייה" (ILU) אשר בוצע שלוש פעמים בוושינגטון ופעם אחת בחיפה (בעברית).
הסקר נועד לגלות מי משתמש בספריה ומה הם עושים שם. בנוסף, הוא בודק את החשיבות של שירותי ספריה וכיצד הם מדרגים אותם.
הממצא העיקרי היה כי תלמידי תואר ראשון נוטים להשתמש בספריה כשטח למידה ולא לצורך שימוש באוספים או עזרה מהצוות ואילו תלמידים לתארים מתקדמים וחברי סגל בקושי משתמשים בספרייה הפיזית.
סטודנטים במדעים משתמשים בספריה לעבודה בקבוצות ואילו תלמידי מדעי הרוח משתמשים בספריה ללימוד עצמי.
הבדל מעניין בין וושינגטון לבין חיפה היה כי תלמידי חיפה משתמשים באוספים ומבקשים סיוע רב מהצוות יותר מאשר בוושינגטון, ככל הנראה בשל ההבדלים תרבותיים כגון: חוסר היכרות עם ספריות בארץ והצורך בקריאת טקסטים באנגלית (שאינה שפת אמם)-גם סטיב וגם אני הדגשנו את החשיבות של שימוש הערות לזהות עניינים מעשיים.
לאחר מכן היה פאנל על מדידת תוצאות עם Stephen Town, Steve Hiller, Roswitha Poll וJohn Bertot.
סטיבן דן בפרויקט VAMP של SONUL אשר מספק ערכת כלים למנהלי ספריות כדי להראות את הערך של שירותי ספריה בעלי העניין עם שימת דגש על: ערך תמורת כסף (VFM) וההשפעה הכלכלית, השפעה על למידה והוראה, ואת השפעתה על המחקר.
בנוסף, ציין סטיבן את קבוצת WGPI (קבוצת העבודה על שיפורי ביצועים) של SCONUL ופורטל הביצועים ואתר ה Wiki כמקורות מידע על פעילויות הערכה והמדידה באנגליה.
אחר הצהריים הסתיים עם סדנא מעולה: "מנחים צוות הספריה לפעול על פי תוצאות סקרי המשתמשים" שהועברה על ידי Bowlby Raynnaו Martha Kyrillidou מ ARL,
Raynna פתח בשאלה "כמה מכם מרגישים שאתם האדם בספריה שתמיד שואל בפגישות: "אבל איפה הנתונים?" ולאחר מכן עמיתיך עונים 'אנחנו לא צריכים נתונים, אנחנו יודעים מה המשתמשים שלנו צריכים''" - מצב שמוכר לי מאוד.
Raynna ומרתה הציעו לקחת ארבע או חמש שאלות LibQUAL+® ולהציג אותן לצוות במחלקות קטנות.
וזאת כדי להזכיר להם את השאלות וכדי להראות להם כי הם הקשר האישי של הבעיות שעלו.
בנוסף, כדאי להתמקד באחד או שני נושאים שקיבלו ציונים גבוהים שיכולים להיחשב כעובדים היטב, אחד או שני נושאים שדרושים שיפור ואחד או שני נושאים שכבר בתהליך של שיפור.
הצוות מתבקש להגדיר יעדים (SMART (Specific, Measureable Attainable, Relevant and Time-bound - ספציפי, מדיד, בר השגה, רלוונטי ומוגדר בזמן) עבור כל בעיה.
לדוגמא: אם יש בעיה בהחזרת פריטים למדף, היעד יכול להיות "לקרוא את המדף פעם בשנה עבור חמשת האזורים הנמצאים בשימוש הרב ביותר בהתבסס על נתוני השאלה" או אם התאורה היא בעיה יעד יכול להיות: " להוסיף תאורה ב 45% מהשולחנות עד סוף השנה" או "לשפר הציון עבור כתבי עת אלקטרוניים מ 7.02 ל 7.70 בשנת 2010".
היה מעניין מאוד לשמוע בסדנה זו כמה מעט תומכים בספרני הערכה בספריות אחרות - הן ע"י מהמנהלים והן ע"י העמיתים - מצב שונה מאוד מהמצב באוניברסיטת חיפה, שבה יש ספרן הערכה במשרה חלקית ושמונה עובדים באופן חלקי בצוות ההערכה.
Raynna הראה אתר אינטרנט מעניין לניתוח הערות במהירותwordle.net- למי שאין לו atlas.ti הוא מאפשר למשתמש להעתיק ולהדביק את כל ההערות ולקבל תצוגה גרפית של המילים המופיעות בתדירות הגבוהה ביותר.
ביצעתי זאת עבור חיפה ומצאתי כי המילה "תלונה" הופיע בתדירות הגבוהה ביותר.

red_bullet.jpg יום חמישי 20 אוגוסט 2009

היום נפתח עם Bruce-Thompsonמאוניברסיטת טקסס M & A בהצגת פרוטוקול הלייט של LibQUAL+®, המבוסס על תוצאותיה של אוניברסיטת חיפה.
הממצאים מראים כי לא היו הבדלים משמעותיים בין תוצאות פרוטוקול הלייט לבין תוצאות השאלון הארוך, רק שיעור היענות היה גבוה יותר וזמן מילוי השאלון היה קצר יותר בלייט. עם זאת, התוצאות במימד ה-IC (שליטה על המידע)ו ה- LP (הספרייה כמקום) היו מעט גבוהות בגרסת ה - Long.
לאחר מכן, Hammes Monica- מאוניברסיטת פרטוריה בדרום אפריקה דיברה על הדור השלישי של ה- Balanced Scorecard ככלי לניהול אסטרטגי, ו Charles Lowryמ ARL הציג את ה- ClimateQUALTM אשר נועד להעריך את העמדות והתפיסות של הצוות לגבי האקלים והתרבות הארגונית. הרעיון הוא ששינוי עמדות הצוות יביא לשינוי ארגוני.
הכנס נסגר בהרצאה שלSerraiAlfredo- מאוניברסיטת רומא על החובה האתית, המדעית והתרבותית לשמור על ספריות בעידן של שינויים.

בסוף הכנס זכיתי לטוס מפירנצה לרומא עםMartha Kyrillidou . במהלך הזמן שבילינו יחד היא סיפרה לי על Aaron Cohen Associates חברה אמריקאית שערכה ביקורת חזותית (Visual audit)של השטח של ספריית Gumberg באוניברסיטת Duquesne בעקבות תוצאות לא טובות במימד ה-LP ("הספרייה כמקום") ב-LibQUAL+®. לאחר הביקורת וביצוע שינויים, התוצאות השתפרו. היא גם סיפרה לי על TICER (מרכז טילבורג לחדשנות במשאבים אלקטרוניים) חברה הולנדית שמציעה ייעוץ לספריות דיגיטליות בתשתית ה-IT ומארגנת קורסים וסמינרים בנושא.

הכנס היה מהנה מאוד הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית. פגשתי את האנשים המובילים בתחום הערכה בעולם והיה לי העונג להשתתף באירועים הפורמלים והבלתי פורמליים במהלכו.

לעיונכם: קישור למצגות הכנס דרך: Library Plus Blog

שני, 31 אוקטובר 2011 00:00

הספרייה והמשוררת ליס מלר

רבים סבורים, בטעות, שכאן, בבניין הראשי, תחילתה של הספרייה שלנו, אך אין הדבר כך. אוניברסיטת חיפה (אז: המכון האוניברסיטאי של חיפה "בחסות" האוניברסיטה העברית בירושלים) עברה גלגולים רבים, וכך גם הספריה שלנו. ותיקים ממני  סיפרו לי שתחילתה של הספריה בבניין בית הספר עירוני ה' ברחוב הביכורים. שם, בשעות הערב, היו מתקיימים שיעורים במסגרת המכון, שפעל שם כבר בתחילת שנות השישים. 


היכרותי עם הספרייה נעשתה בסוף שנות השישים, כאשר שכנה בבניין הרב-תכליתי. בניין זה, הנמצא בחלקו הדרומי של הקמפוס, היה בזמנו הבניין היחיד בשטח, כשסביבו השתרעו רק חורשות ירוקות. כאשר תוכנן הבניין הרב-תכליתי, תוכננה לו, בזמנו, ספריה קטנה, שגדלה עד מהרה, ותוך זמן קצר נוספו לה חדרים ונסגרו חלקי מסדרונות, שהפכו לשמש כדלפק השאלה, כחדר המנהל והמזכירות וכחדרי עבודה (כיום שוכן שם המכון לחקר האבולוציה, והמסדרונות נפתחו מחדש).
היה בספריה אולם קריאה גדול למדיי, בצמוד אליו אולם לכתבי-עת, ובהמשך המסדרון "חדר גיאוגרפיה" וחדרים לשירותים הטכניים. הייתה "מחלקה" לצילום מסמכים והשאלה בין-ספרייתית, שהכילה מכונת צילום אחת, עליה שלטה ביד רמה הספרנית סופי.
מכונת צילום נוספת הועמדה, עם הזמן, בקצה המסדרון, לשירות הקוראים...
על מחשבים בספרייה טרם שמענו אז.  באוניברסיטה היה קיים מחשב ענק (קרוב לוודאי של חברת IBM), ששימש את כלל המוסד. באותה תקופה השתמשו בכרטיסים מנוקבים לעבודה במחשב...
קטלוג הספרים ומפתח למאמרים בעברית, שכנו במגירות בתוך ארונות.
כיום נותרו בספריה רק ספרנים מעטים מאלה שהתחילו את דרכם בבניין הרב-תכליתי.
חלקם עברו מן העולם הזה, אחרים פרשו, ובודדים עברו לעבוד בספריות אחרות.
נזכרתי, לא מכבר, בדמות מן העבר הרחוק:  גב' ליס מלר, ששימשה, במשך למעלה מעשור, כמנהלת מחלקת הרכש של הספרייה. אני מביאה בפניכם את סיפור חייה, וקווים לדמותה  המיוחדת. 
היכרותי עם ליס מלר הייתה שטחית. מחלקת הרכש שכנה בקומה התחתונה של הבניין, הרחק ממשרדי. כשעלתה לקומה העליונה של הספרייה, ראיתי לפני אישה קטנה וגרומה, בעלת מראה נערי עם תספורת קצרה, שלבשה תמיד מכנסיים ונעליים שטוחות, וסיגריה הייתה נעוצה בזווית פיה. היא הייתה אישה בעלת דעות מוצקות, שחייתה לבדה. רק עם פרסום ספר שיריה בעברית, נודע לי שלספרנית העניינית וה"יבשה" יש נפש של משוררת...
מצאתי בויקיפדיה את קורות חייה: 

"ליס מלר (Lies Moeller) שנולדה בגרמניה בשנת 1906 הייתה בתו של איש דת מני, ממתנגדי המשטר הנאצי. עם עליית הנאצים לשלטון עודד אביה של ליס מלר את בתו לעלות לארץ ישראל ולהצטרף לבוניה. היא עלתה לארץ בשנת 1935, ואחרי ניסיונות שלא הצליחו לחיות בקיבוץ עין החורש, התיישבה בחיפה, ופתחה חנות ספרים שקנתה לה שם" (הכוונה כנראה לחנות בשם "רינגרט").
ד"ר אברהם גרינבוים, שעבד בספריה בזמנה של ליס מלר, מספר (1): "את רוב ימיה עשתה בגרמניה, על אף שנולדה בשווייצריה... ובארץ העדיפה להגדיר את שווייצריה כארץ מוצאה.
על התקרבותה ליהדות השפיעו, לפי המסופר, הרב הברלינאי יואכים פרינץ...  בשנת 1933 החליטה להתגייר, ומספר שנים לאחר מכן עלתה ארצה. שנים רבות עבדה כזבנית בחנות הספרים החיפנית "רינגרט", ועם סגירת החנות ב-1964 עברה, למה שהיה אז ספריית "המכון האוניברסיטאי", כמנהלת מחלקת הרכישה.
שם עבדה עד 1972... אישה צנומה, מקומטת, מעשנת בשרשרת, ובעלת מרץ רב בספריה ומחוצה לה... ליס מלר אף שלחה ידה בשירה בגרמנית (עברית לא הצליחה ללמוד על בוריה), וזכתה לכך שטובי המשוררים תרגמוה לעברית  (יעקב אורלנד, לאה גולדברג, אפרים גילאי, עזרא זוסמן, שלמה טנאי, טוביה ריבנר, ישראל רינגל וש. שלום).
שיטותיה האינדיבידואליסטיות במידת-מה, כספרנית, לא התאימו לרוח הטכנוקרטית שהשתלטה במשך הזמן, לטוב ולרע, גם על ספריית האוניברסיטה; וכאשר ראתה כי עולם זר סוגר עליה, פרשה בשקט לפינתה. בשנים שנשארו לה עבדה כמתנדבת בספריות קטנות, והמשיכה כמנהגה לארח אנשי רוח וידידים בדירת הגג שלה ברחוב ארלוזורוב. ליס מלר שיוותה משמעות משלה למושג הישן "ספרן sans diplome".
ליס מלר הוציאה מספר ספרי שירה, שניים מהם, בשפה העברית ("סהר צעיר" 1959,ו"שירים",  1979) מצויים בספרייתנו.  "היא הייתה מיודדת עם הצייר יעקב וכסלר, שאף אייר את ספריה בגרמנית ובעברית. ליס  מלר הלכה לעולמה ביום 3 בנובמבר 1977, בת שבעים הייתה במותה. לפני פטירתה הביעה את רצונה להיקבר בקיבוץ עין החורש, שבו עשתה את צעדיה הראשונים בארץ, ושהיו לה בו ידידים נאמנים".  היום קרוי על שמה פרס ספרותי, שמעניקה אוניברסיטת חיפה." (2)
להלן שיר, שתורגם בידי לאה גולדברג, מתוך ספרה  "סהר צעיר": (3)
 
פריחה צנועה
בצל עמוק 
חולמת על הדר ועל גדולה 
העלים ממנה והלאה
מי יראם!

אך הזמורות הירוקות לעד
מגששות אדמה קשה
מכות שרש
מרחיקות עם האבק הנשא ברוח
וחובקות אבנים
         

הכנת הסקירה: אמירה קהת red bullet

ביבליוגרפיה:

כשהשירה הערבית הקלאסית פוגשת את השירה הערבית המודרנית

Sample Image

הודות לתיווכו של דיקן הפקולטה למדעי רוח,
פרופ' ראובן שניר, נתרם  לספריה אוסף ספריו של ד"ר מיכאל מראד ז"ל.
ד"ר מראד היה חוקר  הגניזה הקהירית, משורר, סופר, עיתונאי ואיש אקדמיה, ממניחי היסוד לספרות הערבית של היהודים במאה העשרים, הן בתחום השירה הן בתחום הפרוזה. 
האוסף נתרם על ידי בתו של ד"ר מראד, גב' נורית  מיכאלי, והוא כולל  כמה מאות ספרים בערבית, אנגלית ועברית העוסקים בשירה ערבית קלאסית,  שירה ערבית מודרנית, בלשנות ערבית, קראן ואסלאם, לימודי המזרח התיכון, פילוסופיה כללית, ערבית ויהודית ומעשיר את הספרייה בתחומים הנ"ל.
ברצוננו להודות לדיקן הפקולטה למדעי הרוח, פרופ' ראובן שניר, ולבתו של ד"ר מיכאל מראד על הסיוע בקבלת התרומה לספרייה. לעיונכם: קישור לרשימת הספרים שנקלטו באוסף הספריה. ניתן להגיע לפרטי האוסף על ידי חיפוש בקטלוג הספריה בשדה "תורם": מיכאלי נורית.
מצורפת סקירתו של פרופ' ראובן שניר אודות חייו ופועלו של ד"ר מראד ז"ל.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים ותחום יעץ

ד"ר ציפי עברי מתמחה באנתרופולוגיה של הרפואה, החברה הישראלית, החברה היפנית המודרנית, אנתרופולוגיה השוואתית, גנטיקה, טכנולוגיות פריון חדשות, אנתרופולוגיה של המדע, אנתרופולוגיה של הגוף,פוריות, הורות ושיטות מחקר איכותניות. 

בהמשך השיחה ספרה לי ד"ר עברי על תחומי מחקרה הנוכחיים:

The Woman in the Body: A Cultural Analysis of Reproductionבחמש שנים האחרונות לערך אני עוסקת בתחום של טיפולי פוריות מתווכי רבנים. זוהי תופעה המתקיימת בתוך מנעד רחב  של רבנים מתווכי טיפולים רפואיים, לאו דווקא בתחום הפוריות. בזירה הספציפית של פוריות באים לידי ביטוי רעיונות של דת, תרבות, מגדר, הולדה ומשפחה.
למעשה אני עסוקה כרגע במיפוי השדה, היחסים שבין הרופאים, הרבנים והפציינטים. הדינמיקה במשולש זה מסובכת מאוד. הגבולות בין הרפואה להלכה מאוד נקבוביים.
מי מהווה בעצם את הסמכות, הרב ? הרופא ?

למאמר
בנושא שפרסמה ד"ר עברי:

Kosher medicine and medicalized halachaAmerican Ethnologist

נושא אחר שמעניין אותי ואני מקווה לעסוק בו מהווה המשך לתחום שעסקתי בו לפני מספר שנים, תפיסות של הריון בחברה היפנית. מעניין אותי לבחון מה קרה לתפיסות הללו אחרי הקטסטרופה שם, האם התפיסה שלהם כי האימהות הן האחראיות הבלעדיות לייצר בגופן סביבה מתאימה לתינוק השתנתה במשהו, מה לגבי אופי השיח המדיקלי ונושאי אבחון גנטי. לספר שפרסמה ד"ר עברי ראו קישור לקטלוג:  Embodying Culture: Pregnancy in Japan and Israel
 
לאתר החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: קרן ברנר, תחום מדיה ואשת הקשר לחוג 

תיאטרון חיפה חוגג 50
 התמונה מתוך ynet

ביום שישי ה-
23.9.2011 נערך בתיאטרון חיפה מופע חגיגי לציון יובל לתיאטרון. האירוע נערך במעמד שרת התרבות והספורט, הגב' לימור לבנת, ראש עיריית חיפה, מר יונה יהב ויו"ר דירקטוריון התיאטרון מר דני נישליס. המופע ישודר בערב ראש השנה, 29.9.2011 בערוץ 2, שידורי קשת.
באירוע החגיגי, שהבליט את מורשתו האמנותית העשירה של תיאטרון חיפה, נכחו רבים מאנשי התיאטרון בארץ ואנשי תיאטרון חיפה לדורותיהם - שחקנים, במאים, מעצבים, מנהלים ועובדים.
בין ספריית האוניברסיטה לתיאטרון חיפה מתקיים בשנים האחרונות שתוף פעולה אינטנסיבי במסגרת פרויקט הארכיון הדיגיטלי לתיאטרון בישראל  - פרויקט רב היקף במסגרתו עוברים חומרי ארכיון תיאטרון חיפה דיגיטציה ומונגשים באינטרנט. הארכיון הדיגיטלי כולל את כל חומרי הארכיון שנשמרו בתיק ההפקה: טקסט ההצגה, תמונות, סקיצות במה ותלבושות, אודיו וידאו וחומרים נוספים והוא נגיש במרכז למדיה דיגיטלית של הספריה.
במסגרת העבודה על הפרויקט נמצא כל הארכיון הפיסי של התיאטרון בספריית האוניברסיטה. צוות הספריה עבד בחודשים האחרונים באופן הדוק מול תחקירני מופע היובל ואנשי התיאטרון על הכנת החומרים הארכיוניים עליהם התבסס את האירוע.
בעת המופע הוקרנו על מסך ענק חומרי ארכיון רבים שליוו קטעים חיים מתוך ההצגות הבולטות של תיאטרון חיפה: מעגל הגיר הקווקזי, נפש יהודי, גטו, סינדרום ירושלים, שיץ, ברנשים וחתיכות, פיטר פן, הימים הבאים והפקות נוספות.

בנוסף לחומרים ההיסטוריים שליוו את המופע נלקחו מחומרי הארכיון הדיגיטלי לתיאטרון בישראל תצלומים רבים שהוגדלו והוצגו בתערוכה מרגשת במסדרונות התיאטרון.

ספריית האוניברסיטה גאה לקחת חלק בשימור מורשתו של תיאטרון חיפה ומאחלת לו שנים רבות של יצירה אמנותית פוריה. לארכיון הדיגטלי לתיאטרון בישראל לחץ כאן

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: שרון שפירא-גלאובך, תחום מדיה, מפתחת אוספי מוסיקה ותיאטרון