Displaying items by tag: אוסף ספרי הילדים
בסיפורי עם, באגדות ובספרות הילדים הקלאסית שנהגתי לקרוא בימי ילדותי, העוני ופערים בין עניים לעשירים היו נושא מרכזי. מוכרת-הגפרורים הקטנה של הנס כריסטיאן אנדרסן, לדוגמא, שבתה את לבי ונחרטה בו לעד, כאשר הילדה הענייה ייצגה את הטוב והטהור, ואילו העשירים המתעלמים ממנה ייצגו עבורי רוע, אכזריות והיעדר חמלה.

ומה קורה בספרות הילדים כיום?

בספרי הילדים לגיל הצעיר הנושא של עוני ואי-שוויון כמעט ואינו מיוצג. הנושא של כסף מטופל רק מהזווית של בזבוזים וצרכנות ולא מהזווית של פערים. יחד עם זאת נראה לי כי דווקא כיום ילדים חשופים יותר מתמיד, ומגיל צעיר מתמיד, לנושא של כסף ו"למי יש יותר" - גם דרך אמצעי התקשורת והפרסומות, וגם דרך השוואה הדדית כמו: "קנו לי מחשב" ו-"לי קנו משחק טלביזיה חדש". וכך, הילד נשפט לעתים עד כמה הוא "שווה" לפי כמה כסף יש לו.
הספרים הבאים מטפלים בנושא של עוני, כאשר האנשים או הילדים שיש להם פחות מלאחרים, מוצגים כשווי-ערך לאלו שיש להם יותר.

מי עזר לאיש המוזר? עמנואל בן סבו, 2010

נריה מתעצב למול האיש המוזר שהוא רואה בתחנת הרכבת, קשיש מוזנח-למראה המנגן בחליל, ולרגליו כובע עם מטבעות. אביו מסביר לו כי ייתכן שהאיש, שהיה מכובד ובעל אמצעים בארץ מוצאו, לא מצא עבודה בארץ, ועתה נאלץ לנגן ברחוב כדי שלא לרעוב. נריה אינו שוכח את האיש, הוא אוסף סכום כסף מדמי הכיס שלו, וחוזר עם אביו למקום כדי לחפש אותו...
באיורים נראה האיש מכובד ומעורר אהדה, למרות מראהו המוזנח. הספר מעביר מסר של נתינה מתוך יחס של כבוד גם כלפי אדם שכבר אין לו שום-דבר, אפילו לא בית משלו.

יום-הולדת לילד אחר טלי עדו, קוראים, 2010

בספר זה אי-השוויון הוא "קרוב" הרבה יותר, ומתבטא בהבדלים בין ילדים באותה הכיתה:

"פתאום שמתי לב שהבגדים שלו ישנים,
ולא בדיוק במידה שלו - אפילו קצת קטנים."
"אף אחד לא מבקר בביתו - הוא גר בשכונה רחוקה,
וכששואלים אותו על משפחתו - הוא עונה בשתיקה."

הילד ששמו יוסף הוא בודד ותוקפן, כועס ולא שייך. הוא אינו משתתף בפעילויות הכיתה, וההורים שלו אינם מגיעים לאסיפות הורים. הסיבה לכך שיוסף שונה באופן בולט מאחרים היא המצב הכלכלי של משפחתו - העוני.
ומה יקרה כאשר יגיע יום-הולדתו של יוסף, אותו חוגג כל ילד בכיתה ביחד עם בני משפחתו? אז מתגלה כי למעשה יוסף הוא ילד ככל הילדים, והדומה בינו לבין השאר עולה על השונה.

כמה כסף מקדה בן-נאה, מי-לי, 2006

ספר זה מתייחס לשאלת העוני-עושר בהקשר רחב ומורכב יותר, כי ההבדלים בין האנשים הם לא רק ב"כמה כסף" יש להם, אלא גם ביחס השונה של אנשים שונים כלפי כסף, רכוש ואי-שוויון:

"אבל כמה כסף צריך
על מנת שנהיה מאושרים?
והאם זה הכרחי שלכולכם יהיה בדיוק
את כל מה שיש לאחרים?"

הכסף אינו קובע את הערך שלך לעומת אחרים, ויותר מכך - הוא גם לא בהכרח קובע אם תהיה מאושר או לא:

"כי כל הדברים שאני הכי אוהבת
אור של שמש, צליל של שיר,
חבוק חזק-חזק וריח של ים,
הם ממילא - בחינם."

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: תמי צוק
והפעם: "שני אבאים" - על הומוסקסואליות ומשפחות חד-מיניות בספרות ילדים

הנושא של הומוסקסואליות נחשב כרגיש מאוד וכמעט שאין לו איזכורים כלל בספרי ילדים לגילאים הצעירים. יחד עם זאת, אין ספק שגם ילדים צעירים נתקלים יותר ויותר בנושא: לעתים הם מכירים בן-משפחה שהוא הומוסקסואל, או רואים דמות כזו בטלביזיה בתוכניות ריאליטי או בסדרות (כאשר לפעמים הדמות מאוד סטריאוטיפית ולא מציאותית). כמו כן, כיום ישנם גם יותר ויותר ילדים המשתייכים למשפחות חד-מיניות - במקרה כזה רצוי שיהיה בסיפורים איזכור למשפחה כזו בין שאר סוגי המשפחות, זאת גם כדי לתת לילד תחושה שהמשפחה שלו היא "נורמאלית", וגם כדי להקל על חבריו להבין את הסיטואציה.

בעברית מוזכר הנושא רק בספרי ילדים בודדים, שאותם אציג להלן:

שני אבאים/ מקדה בן-נאה. מי-לי, 2003

בספר המתאר משפחות מסוגים שונים - חד-הוריות, גרושות וכו', מוצגת בדף הראשון משפחה חד-מינית ובה שני אבאים (ועל שמה גם שם הספר): "לבן יש שני אבאים / ולמרות שזה נשמע קצת מוזר, / אצלם בבית, כמעט הכל - / אותו הדבר."
שני ה"אבאים" באיור נראים בדיוק כמו כל אבא, בניגוד לסטריאוטיפים נפוצים. ובדף הסיום מציצים מהחלונות כל סוגי המשפחות: "יש כל מיני דרכים / ולכל בית צורה קצת שונה, / אבל כל עוד מקבלים / המון אהבה - / אתם במשפחה הנכונה."


כל צבעי הקשת / סמדר שיר. ידיעות אחרונות, 2010

גם בקובץ הסיפורים הזה מוצגות משפחות מסוגים שונים, כאשר אחת מהן היא משפחה ובה שתי אמהות. הסיפור "מתן מחכה לעכביש" הוא סיפורו של הבן הבכור במשפחה כזו, ולמעשה הדגש בסיפור הוא בעיקר על הקשר שבינו ובין האח הצעיר שנולד במשפחה, כשהמסגרת המשפחתית הייחודית מתוארת ומוזכרת תוך כדי כך. עבור הילד מתן, גם "אמא גל" וגם "אמא הלית" הן האמהות שלו, ולשתיהן הוא קורא "אמא". הן מסבירות לו על "בנק הזרע", דבר הגורם לו להרגיש חשוב במיוחד, ובעקבות ביקור של שתי האמהות בגן, הגננת אינה משתמשת עוד במונחים "אמא של שבת" או "אבא של שבת", אלא ב"ילד השבת" או "ילדת השבת".


זוג יונים בנים / נדב שכטמן. צבעונים, 2010

"לא נאה! לא נסכים, מה פתאום!
שני יונים בנים בתבה - זה איום!"
כשנח מבקש מכל בעלי-החיים להביא את בת-זוגם לתיבה, היון יוני מתעצב ודואג - כי מה יעשה וחברו הטוב והאהוב הוא מני - שגם הוא בן? האמנם רק בגלל זה לא יוכל מני להינצל מהמבול ביחד איתו?
את הסכמת נח להביא את מני איתו לתיבה הוא מקבל, אך שאר השכנים לתיבה מתנגדים נחרצות. עד שהיונה הצחורה פונה אליהם בקריאה נרגשת ומשכנעת אותם כי הגיעה השעה: "דעות קדומות להטביע במי המבול, ולהקים יקום חדש עם אהבה בו ללא גבול." וכך, ניצלים גם שני היונים בנים - יוני ומני, וגם היונה, ויחד עם כל החיות הם חוזים בקשת בענן המופיעה לאחר תום הסערה.
ספר זה הוא היחיד העוסק באופן ישיר בהומוסקסואליות וכן בדעות הקדומות נגדה, ולדעתי הוא עושה זאת בצורה נפלאה - מובנת לילדים, מומחשת באמצעות סיפור תנ"כי מוכר, וגם מאוד נוגעת ללב ומשכנעת, בליווי איורים צבעוניים ואסתטיים של יונים.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: תמי צוק
תיאור פעילות שנערכה בספריית ילדים שבאוניברסיטת חיפה לכיתות ב' וג' מבית הספר "נופים" בחיפה.


dsc 0162


מה חשוב לכם לדעת?


"נניח שאתם עובדים בספארי כמטפלים בחיות, ויום אחד מגיע בעל חיים חדש ולא מוכר. מה אתם צריכים לדעת על בעל החיים הזה כדי שתוכלו לטפל בו, שיחיה ולא ימות?"
הנושא שבחרנו לעבוד עליו כבסיס להקניית מיומנויות מידע הוא נושא האהוב על ילדים בגיל הזה, בנים ובנות כאחד - בעלי-חיים. כדי להמחיש את הנושא הנחקר, ולעזור בהעלאת שאלות רלבנטיות תיארנו סיטואציה מהחיים שדורשת חיפוש מידע לצורך פתרון בעיה, וכך, עוד לפני החיפוש, עשינו "סיעור מוחות" בדיון משותף. כתגובה הילדים מעלים מיד את השאלות הבסיסיות: מה הוא אוכל? ו- איפה הוא גר? אך בנוסף, גם שאלות אחרות, מגוונות, כמו:
איזה טמפרטורה הוא צריך? האם בעל החיים הוא חברותי? האם הוא מסוכן? מתי הוא מוליד ובאיזה תנאים? האם הוא זקוק לפעילות גופנית? מתי הוא אוכל - ביום או בלילה? איזה מחלות יש לו? ועוד.

איפה אפשר למצוא תשובות לשאלות?

בשלב הבא, שאלנו: "איפה אפשר למצוא תשובות לשאלות האלה?". התשובה המיידית של הילדים היתה: "בספרים", כנראה בגלל שהם נמצאים בספרייה, אך התשובה הנפוצה לאחר מכן הייתה: "באינטרנט".
בשלב זה, עודדנו אותם להכיר דרכים נוספות לעריכת מחקר: כמו תצפית בגן-חיות למשל, או התייעצות עם וטרינר או זואולוג, כשהמטרה היא שיכירו בקיומם של מקורות מגוונים ושונים למידע . מעניין שהילדים בגיל זה כמעט ואינם מכירים את המקור ה"קלאסי" - האנציקלופדיות הא"ב הכלליות כמו "יבנה" או "אביב", וגם כמעט ואינם ניגשים אליהם בחיפוש.

אני חוקר על...

כל ילד התבקש לבחור בעל חיים מסויים, ולחקור אותו תוך שימוש בספרים שבספריה - בעיקר, ספרי מידע מאויירים. כל ילד קיבל חוברת עבודה קטנה הכוללת את השאלות הבסיסיות - על מזון ומגורים, וכן - מקום ריק לשאלה נוספת, אותה עליו להוסיף בעצמו ולענות עליה, אבל רק לאחר שעיין בחומר. שלב זה חשוב במיוחד, כי פעמים רבות השאלות משתנות במהלך תהליך המחקר, או שנוספות שאלות חדשות לאחר הקריאה הראשונית.
שאלות מעניינות שהילדים הוסיפו היו למשל: כמה מינים של דולפינים יש? מי מטפל בגורים של הפנתר? מה האורך של סוס-ים? למה הוא אוכל את הטרף שלו על העץ? ועוד.

חיפוש ובחירת תמונה מהאינטרנט

כל ילד בתורו, הקליד את שם בעל-החיים שלו במחשב שבספרייה באמצעות אפשרות חיפוש תמונה בגוגל ובחר תמונה אותה הוא הדפיס במדפסת צבע צמודה, והדביק בדף הכריכה של חוברת העבודה. חשוב לשלב בתהליך גם חיפוש באינטרנט, כחלק בלתי נפרד ממקורות המידע, וכמובן, האינטרנט והדפסת הצבע מאוד מוסיפים להנאה ולהתלהבות של הילדים.

הצגת העבודה

חלק בלתי נפרד מתהליך המחקר, הוא להציג את העבודה ולספר עליה. הילדים מאוד נהנו ונענו לשלב הזה, במיוחד כיוון שעשינו זאת דרך משחק חידות- כל ילד הציג פרטי מידע על בעל החיים שבחר, והכיתה הייתה צריכה לנחש מהו.

מציאת מכנה משותף

לאחר שהילדים הכירו גם את בעלי החיים של חבריהם לכיתה, ביקשנו מהם להסתדר בקבוצות, תוך מציאת מכנה משותף בין החיות. המטרה היא לעודד את הילדים למצוא קשרים והקשרים רחבים מסוגים שונים כמו משפחה, סביבת מגורים, פרווה, צבע ועוד. בשלב זה הילדים תמיד מפתיעים אותנו ביכולת שלהם למצוא הקשרים, לאו דווקא טריוויאלים בין חיות שונות, כמו למשל: "הקבוצה של החיות המסוכנות".

אז מה היה לנו?

תהליך העבודה שנחווה יחד, במשותף, ככיתה, מאפשר ניסוי וטעייה, ודיון פתוח, יחד עם הדרכה צמודה. תהליך החקירה והלמידה המשותף לספרן, למורה ולתלמידים (וגם בין התלמידים לבין עצמם) הוא מעורר ומפרה, ומעודד הפנמה של דרך העבודה, כך שהתלמידים יוכלו להשתמש בו גם בהמשך, ככלי לעבודה עצמאית בנושאים אחרים.

תודה לאביבה לוין על עזרתה ותרומתה במהלך הסדנאות.

dsc 0070


red_bullet.jpg הכנת הסקירה: תמי צוק ויסמין אלעד. צילום: ג'ני כרמל ואלכסנדרה וולוך.
כבר שבע שנים פעמיים בשנה, מגיעים סטודנטים עולים הלומדים באולפן לעברית באוניברסיטה, לפעילות ייחודית בספריית הילדים שלנו.
הסטודנטים באולפן מגיעים מכל מקום בעולם כמעט ובמגוון גילאים רחב, ישנם צעירים מאוד וישנם צעירים ברוחם המגיעים ללמוד עברית בגילאי 60-70.
לפני בוא הסטודנטים לפעילות בספריית הילדים, אני מבקשת לדעת מהיכן הם עלו לישראל ומכינה להם מגוון סיפורי עמים מתורגמים לעברית מארצות מוצאם.

המפגש עם ספרים מוכרים בעברית קלה בלווי תמונות שהם זוכרים מילדותם מהווה אמצעי נוסף המסייע להם ללמוד את השפה.
ישנם סטודנטים המגיעים למפגש ואינם מאמינים לי שאכן נמצאים אצלנו בספריה אגדות מתורגמות וסיפורי עם שהם מכירים, וכשאני מגישה להם ספרים אלו אוחזת בהם התרגשות רבה מאוד.

במהלך הפעילות מתחלקים הסטודנטים לקבוצות וכל קבוצה ממחיזה בעברית סיפור שבחרה, פעילות זו גורמת הנאה רבה למשתתפים וגם לי.


tat2
תלמידי האולפן ממחיזים (אנו מתנצלים על איכות התמונה)

רבים מהם אף ממשיכים להגיע אלינו לספריה באופן עצמאי במהלך לימודיהם באולפן וגם לאחריו על מנת לשפר את ידיעותיהם בשפה העברית.

עלי לציין שבתור עולה "ותיקה" פעילות זו מסבה לי הנאה רבה ואני רואה בה חשיבות רבה.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: טטיאנה דרובצקוי
בהמשך לשאלות שהפנו אלינו סטודנטים ואנשי סגל המשתמשים באוסף ספרי הילדים לצרכי מחקר ולשאלות מצד הקהל הרחב מצאנו לנכון לייחד סקירה קצרה המתארת את ארגון אוסף זה בספריה.
אוסף ספרי הקריאה לילדים מאורגן לפי פורמט מיוחד המייצג את סוג הספר, ולא לפי קבוצות גיל (ספרות לגיל הרך וכד') או לפי כיתות. זאת כדי למנוע מצב בו ילדים גדולים יתביישו לגשת ולעיין בספרי תמונות או לחלופין, מצב בו ילדים צעירים יימנעו מלעיין בספרים למתבגרים, לדוגמא. הגדרות עפ"י קבוצות גיל חוסמות ומונעות שמוש פתוח, חופשי, ובחירה אישית של כל ילד עפ"י רצונו וצרכיו.

בעבר, סידור ספרי הקריאה בקבוצות עצמן היה על-פי א"ב של שם הספר, לנוחיות הילדים אשר לא מכירים את שמות המחברים או שיטות ארגון מורכבות. לאחר פניות של משתמשים, סגל אקדמי וסטודנטים, השתנתה שיטת סידור ספרי הקריאה, וכיום הספרים מסודרים לפי שיטת המיון של ספריית הקונגרס הנהוגה בספריה כולה.

ישנן שלוש רמות לסידור ספרי הקריאה, כאשר ההגדרה היא, כפי שהוסבר לעיל, עפ"י פורמט הספר:
אדום - מעט טקסט, הרבה איורים (פחות או יותר לגיל הרך)
צהוב - הרבה טקסט מנוקד, מעט איורים (לגילאי בית הספר היסודי)
ירוק - טקסט לא מנוקד (לחטיבה ותיכון)

ההגדרות הנ"ל מתקיימות גם לגבי ספרות ילדים בערבית, כאשר בנוסף - צבע ורוד מאפיין את השפה הערבית.

להגדרות אלו אין שדה מוגדר בחיפוש, אפשר להצליב את המילה מנושא בספרות ילדים יחד עם אחת ההגדרות הנ"ל כשהמילה "אדום" או "צהוב" וכד' יופיע בשדה החיפוש "מילים".

אוסף ספרי המידע לילדים
צבע אפור מציין כי מדובר בספר מידע.
אוסף ספרי המידע מאורגן יחד על קיר אחד, כאשר החלוקה היא לפי נושאים כלליים כגון: בעלי חיים, כדור הארץ, תחבורה וכד' זאת בשונה מפורמט סידור ספרי הקריאה.
סדרות ספרים נושאיות מחולקות גם הן עפ"י הנושאים הכלליים: כל כרך ממוקם לפי הנושא בו הוא עוסק, לא כל הסידרה ממוקמת יחד.
הרציונל לארגון אוסף ספרי המידע: ילד שכותב עבודה נושאית, מעוניין למצוא ריכוז של ספרי המידע העוסקים בנושא מסוים יחד. שם הנושא מודבק על מדף הספרים, לדוגמא: כל ספרי המידע על גוף האדם יעמדו יחד על מדף אחד.

אוסף "ספרי משחק"
צבע לבן מציין כי מדובר ב"ספר משחק".
אלו ספרים בהם מעבר לטקסט ותמונה משולבים גם אלמנטים נוספים כגון - תלת מימד, חלקים למישוש, צלילים, חלקים נעים וכד'. נעשה בהם שימוש רב ע"י פעוטות וילדים צעירים, וכן הם מומלצים לשימוש לילדים בעלי מוגבלויות מסויימות.

dsc 0134


red_bullet.jpg הכנת הסקירה: תמי צוק וענת אוסטר
ספרות הילדים נוטה פעמים רבות להציג "עולם שכולו טוב" ו"לעקוף" נושאים מסוימים הנחשבים באופן מסורתי לטאבו בתחום. כך למשל, נושאים רגישים הנחשבים כ"בלתי-הולמים" לגיל צעיר כמו מיניות, תפקודים גופניים לא-נעימים, אכזריות או אלימות, מוות, מוגבלויות, עוני או מלחמות, כמעט ואינם מוצגים בספרי ילדים מאוירים לגילאים הצעירים.

רק לאחרונה החלו לטפל בחלק מהנושאים הללו בספרות הילדים, הן בטקסט והן באיורים, והדעות עדיין חלוקות: האם נכון בכלל להתייחס לנושאים "רגישים" כבר בספרי ילדים לגיל הרך?

יש הטוענים כי נושאים מסוימים אמנם אינם מתאימים לגיל הרך, ועלולים לזעזע, לעורר פחד או דחייה. לעומתם טוענים אחרים כי הגבלות כאלו מוכתבות מזווית הראייה של המבוגרים, ואילו לילדים עצמם יש יכולת טבעית להתמודד עם מגוון הנושאים של החיים. התפיסה של תמימות הילדות, המתבטאת בספרות הילדים, היא לעתים לא-מציאותית ובעייתית, שהרי הילדים, כמו המבוגרים, עלולים להיתקל בנושאים כמו מין, אלימות או מוות בסביבתם הקרובה, כשבמקרים כאלו עדיף לתת תשובות לשאלות המתעוררות אצלם בלאו-הכי.

נקודה מעניינת נוספת היא כי חלק מהנושאים הללו נחשבים כטאבו בספרות ילדים רק בתרבויות מסוימות, אך לא כן באחרות. לדוגמא - בתרבות האמריקאית הנושא של הפרשות הגוף הוא טאבו, ואילו בספרות הילדים היפאנית זהו נושא מקובל, כלומר התפיסה החברתית האומרת מהו נושא "ראוי" ומהו "אינו ראוי" לכתוב עליו אינה אוניברסאלית, אלא היא תלוית-תרבות. (Menon, 2000)
בכל מקרה, ברור כי גם כאשר מתייחסים ומטפלים בנושאים רגישים בספרות הילדים, חשוב לעשות זאת ברגישות, תוך התאמה לגיל שאליו הספר פונה, ומבלי לוותר, כמובן, על איכויות ספרותיות כמו אסתטיקה ואפילו בהומור.

אנסה לסקור כמה מהנושאים הללו שמיוצגים בספרי ילדים מאוירים בעברית - מתורגמים או יצירות מקור, תוך הבאת דוגמאות מספרים שיצאו בעשור האחרון. אמליץ על הספרים שמצליחים, לדעתי, להתמודד עם נושאים אלה ברגישות ובאפקטיביות.

לקריאה נוספת:

מי-עמי, נעמי. מסמך רקע לקראת דיון בנושא: פיקוח על ספרי ילדים בישראל. ירושלים: הכנסת, מרכז מחקר ומידע, 2005.

Kunnemann, Horst, "How Much Cruelty Can a Children's Picturebooks Stand?" Bookbird, 43
(2005): 14-19.

Menon, Radhika, Are There Taboos in Children's Literature? Paper presented at a seminar during
the 14th World Book Fair in New Delhi, February 2000

9



"אל תספרו לי על החסידה..." - מין והבדלים בין המינים בספרי ילדים מאוירים

"אבל איך התינוקת נכנסה לבטן שלך? את בלעת אותה?" (ילד בן ארבע לאמו, שמספרת לו שיש לה תינוקת בבטן).
"אמא, למה לתינוקת אין פיפי?" (אותו הילד, מספר חודשים לאחר מכן, כשהוא צופה באמו הרוחצת את התינוקת).
ספרי ילדים מאוירים רבים, גם בעברית, עוסקים בנושא של הצטרפות אח או אחות קטנים למשפחה, והם מתארים בעיקר את ההריון עצמו, ואת חוויותיהם ורגשותיהם של האח/האחות הבכורים כשהתינוק החדש מגיע הביתה. רובם כלל אינם עונים על השאלה הבסיסית שיכולה להתעורר כבר בגיל צעיר: איך בדיוק באים ילדים לעולם? איך למעשה הם נוצרים? רובם גם אינם מתייחסים להבדלים האנאטומיים שבין בנים ובנות, נושא שאף הוא מסקרן ומעורר שאלות אצל ילדים מגיל צעיר מאוד. נושאים אלו הם כמעט בגדר טאבו בספרי ילדים מאוירים. מעט ספרים מתייחסים לנושא זה, כאשר מתוכם הרוב עושים זאת באופן מופשט ביותר, וללא כל ביטוי באיורים, ובודדים בלבד מציגים את הנושא באופן יותר מוחשי, הן בעזרת הטקסט והן בעזרת האיורים.

הספרים הבאים הם בין אלו שמנסים להתמודד באופן מפורט ואינפורמטיבי עם שאלות של חינוך מיני לגיל צעיר:

אנשים קטנים בבטן / כתבו: חנה לבנה וגילה ברונר, איירה: כריסטינה קדמון פועלים, 2003
הגננת מסבירה לילדים את כל התהליך, כולל מונחים "בוגרים" כמו פין ופות ויחסי מין, איורים של נשים וגברים בעירום, וכו'. איוריה של כריסטינה קדמון הם מאוד מדויקים ומפורשים ובו-זמנית גם יפים, כמעט "קסומים". הטקסט מעט ארוך לגיל המיועד, ולפעמים קטעי השיחה מאולצים ולא טבעיים. הספר ככלל אמנם מפורט, ממחיש ומלמד, אך הוא מעט "כבד" וארוך לטעמי.

אמא הטילה ביצה! כתבה ואיירה: בבט קול מטר, 2003
שני הורים "זרוקים" בבית הפוך ומבולגן יוזמים שיחה עם ילדיהם בנושא של "איך עושים ילדים". הם פוצחים בסדרה של "הסברים" כמו "תינוקות-בנים עושים משבלולים ומזנבות של כלבלבים וחתלתולים", עד שהילדים, שפורצים בצחוק מתקנים אותם ומלמדים אותם את האמת, על כל פרטיה. הסיפור מלא הומור וכך גם האיורים, כשה"דוגמאות" וההמחשות מאוירות בסגנון של ציורי ילדים. כמו כן, הבחירה לתת לילדים להסביר להורים, מעניקה לספר מלבד ההומור גם ברק ומקוריות.

ההריון של אמא: המדריך הראשון לחנוך מיני / כתבה: סילביה שניידר, איירה: בטינה גוצן-בק עופרים, 2010
הספר, שיצא לאור לאחרונה, מאורגן בנוסח של שאלה ותשובה, וגם כאן עולה השאלה המפורשת: "איך בכלל נוצר תינוק?", כשניתנת עליה גם תשובה מפורשת. האיורים והטקסט ממחישים את ההבדל בין בנים לבנות, ומופיעה גם אזהרה לגבי מה מותר ומה אסור במשחקי "רופא וחולה" של ילדים. בנוסף - ישנו גם פירוט לגבי מה קורה בגיל ההתבגרות, מהם אמצעי מניעה, ועוד נושאים כמו גירושין, סוגים חדשים של משפחות ועוד.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: תמי צוק
שלישי, 15 ינואר 2008 00:00

ספרייה, ספרים ונוער עם פיגור

מזה מספר שנים מגיעים לפעילות בספריית הילדים של אוניברסיטת חיפה קבוצות של בני נוער בגילאי 14-21 בעלי פיגור בינוני מביה"ס גיל בחיפה.
הפעילות מתקיימת יום אחד בשבוע, במשך כשעה. התלמידים מגיעים בליווי המורות והסייעות של כל כיתה. מחקרים שונים ממליצים על הגישה הדידקטית טיפולית בשימוש בספריה ובספרים בקרב אוכלוסיה זו שרובה אינה יודעת קרוא וכתוב וחלקה אף אינה מדברת. לפי גישה זו על הספר להיות כלי להעברת מסרים היכולים לקדם את המפגר מבחינת המיומנויות הדרושות בחיי יומיום, ושימוש בספרות דמיונית או כזו בעלת עלילה מופשטת או מורכבת אינו רצוי. ניסיוננו בשטח מראה שהנחה מקובלת זו אינה מדויקת ולעיתים מטעה.

הפעילות שלנו מתקיימת תוך דגש רב על בחירה אישית ועצמאית של התלמידים, ולצורך כך אנו נעזרים באמצעי תיווך שונים ומגוונים, כמו למשל בחירה מתוך כרטיסיות בהן מיוצגים נושאים בתמונות פשוטות וברורות.

שמנו לב שהספרים והסיפורים שנבחרים על-ידי התלמידים וגורמים להם הנאה רבה אינם מתאימים לקריטריונים המומלצים בספרות. הם אוהבים סיפורי אגדות, וגם סיפורים ומוטיבים דמיוניים כמו קוסמים, מכשפות וכו'. רבים מהתלמידים מתעניינים ובוחרים בנושאים בהם מתעניינת אוכלוסיית בני-נוער בדרך כלל, כמו: התאהבות ואהבה, כדורגל וספורט, אקטואליה ועוד.
הנערות בוחרות לעתים קרובות ספרים העוסקים בטיפול בתינוקות, ורבים מתעניינים בספרי מידע עשירים בתמונות ובנושאים כמו בעלי-חיים, גוף האדם, בישול ומזון, ועוד.
במסגרת הפעילות אנו מקיימים הפעלות שונות עם הקבוצות בנושאים שונים: בחירת נושא אישי, סיפור חוויתי כיתתי והספר שלי על עצמי.
אנו משתמשים בתמונות מתוך Google Image כדי ליצור עבור כל אחד מהתלמידים יומן שנתי.

לפני כל חג, אנו מציגים על צג המחשב בספריה, תמונות שונות וסמלים המאפיינים את החג, כל תלמיד בתורו בוחר את התמונה החביבה עליו ומדפיס אותה, דבר המסב להם שמחה רבה.
(המחשב ומדפסת הצבע עליו עובדים התלמידים, תרומת קרן שלם לפעילות ייעודית זו)
אני עוסקת בפעילות זו כבר יותר מ- 10 שנים, עם חלק גדול מהתלמידים המגיעים אלינו יש לי ולצוות העובד איתי קשרים חמים מאוד.

דרך הפעילות בספריה, הבחירה האישית והעצמאית של התלמידים, הצוות החינוכי ואנו עוקבים אחר התפתחות הנערים ולומדים על עולמם הפנימי העשיר ומלא הדמיון.

אני מאמינה שכל אדם שבא במגע קרוב עם אוכלוסיה בעלות מוגבלות, אינו רואה עוד את המוגבלות, אלא את האדם, ותמיד יש לצפות להפתעות!

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: תמי צוק

מה עשינו השנה, ומה מתוכנן בשנה הקרובה

red_bullet.jpg סדנאות להורים וילדים

במהלך השנה קיימנו שש סדנאות אחר הצהריים, להורים וילדים מגילאי ארבע עד שבע.
הסדנאות התמקדו בספרי מידע מאוירים לילדים בנושאים שונים כמו חיות, כלי תחבורה וסביבה והעדפות אישיות של כל ילד בנושאים כמו  תחביב, מקצוע, טיול ועוד.
בעזרת הספרים, כל ילד יוצר כעין יומן על עצמו, אותו הוא "כורך" לספר בסוף הפעילות ולוקח איתו.
בסדנאות השתתפו ילדי סגל אקדמי וסגל מנהלי של האוניברסיטה, וגם ילדים אחרים, מחיפה ומהסביבה, דוברי עברית וערבית  כאחד.

red_bullet.jpg מיומנות מידע לתלמידי ביה"ס היסודי
 

3 כיתות ב' ו-3 כיתות ג' מביה"ס נופים השתתפו בפעילות "א"ב של אוריינות מידע", כאשר כל כיתה בילתה יום לימודים בספרייה. במסגרת פעילות זו בחר כל ילד בעל-חיים מסויים, כבסיס להפנמה של מיומנויות מידע, תהליך אותו עברה הכיתה במשותף. לעיונכם:  סקירה ותמונות מהפעילות

לתיאור הפעילות בהרצאה שניתנה בכנס "מולטידע 2011":

 

red_bullet.jpg פעילות לתלמידי החינוך המיוחד

כמדי שנה, גם השנה קיימנו עם תלמידי בי"ס גיל לילדים בעלי פיגור, פעילות של מדי שבוע
במהלך כל השנה ללא תשלום, כתרומה למען הקהילה.
לסקירה בנושא

בקרוב: אולפן הקיץ של האוניברסיטה מגיע לספריית הילדים בסוף יולי, לפעילות סביב ספרי ילדות מוכרים משפת-האם המתורגמים לעברית.
בשנה הקרובה: יום עיון לספרני ספריות ציבוריות ובתי-ספר מתוכנן ל-19 בספטמבר.
סדנאות ופעילויות גם בשפה הערבית.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: תמי צוק ויסמין אלעד
 

ב-19.9.2011 התקיים באודיטוריום הספריה באגף החדש יום העיון "ספרים הם לא רק סיפורים" כיוונים וקהלים חדשים בספריית הילדים.
במהלך יום העיון הודגשו 
האפשרויות הגלומות בשימוש בספריית הילדים להקניית אוריינות מידע לקהלים מגוונים, הוצעו כלים למתן ערך מוסף ובלעדי לשירותי הספריה, הודגם המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער והוצג מפתח חיפה למאמרים בעברית.

Sample Image
תוכנית ההרצאות:

ד"ר רחל בן-כנען, ראש התוכנית ללימודי מידענות וספרנות באוניברסיטת חיפה, ציינה את חשיבות הספריות והספרנים כסוכני תרבות והשכלה.

יסמין אלעד
, מפתחת ומנחה סדנאות והפעלות בספריית הילדים, הציגה פעילויות בספריה עם ספרי מידע לילדי הגן והקניית מיומנויות מידע לילדי כיתות יסוד, תוך הדגשת החוויה וההנאה המשולבת בלמידה והעשרה.

ד"ר טטיאנה דרובצקוי, מפתחת אוסף ספריית הילדים, סיפרה על הפעילות שמתקיימת מדי קיץ עם תלמידי אולפן בספריית הילדים, ותארה את ההתרגשות של הסטודנטים בגילוי של ספרי ילדותם שתורגמו לעברית ואת חיזוק שליטתם בעברית כשהם קוראים בהם ומציגים אותם לפני הכיתה.

יסמין אלעד
הציגה את הפעילות לבני נוער בעלי פיגור בינוני הנערכת מדי שבוע בספריית הילדים והציעה דוגמאות לפעילויות עם ספרים מאוירים תוך שימוש בעזרים ויזואלים לעידוד בחירה עצמאית של התלמידים.
למצגות והקלטת אודיו של ההרצאות  חלק הראשון

Sample Image



בהפסקה נערך סיור בספריית הילדים, בסיור הודגם הארגון הייחודי של האוסף ונתנו דוגמאות של ספרים וחומרי עזר לפעילויות. בהמשך התקיים סיור בספריה הכללית ובאגף החדש
של הספריה.
את חלקו השני של יום העיון פתחה תמי צוק, אחראית פעילויות בספריית הילדים ועורכת המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער, תמי הציגה את המפתח, את השימושים האפשריים בו לחיפוש ספרי ילדים על-פי נושא ואת הדילמות במפתוח ספרות ילדים.
נטע סטרלסקי-ויסמן, עורכת המפתח למאמרים בעברית, הסבירה את אפשרויות החיפוש במפתח באופן כללי ובאופן ספציפי לתלמידי בית הספר התיכון והיסודי.
לסיום, הדגימה תמי צוק את השימושים בפייסבוק למטרות שיווק ספריית הילדים וליצירת קשרים עם קהלי יעד נוספים.
 
למצגות והקלטת אודיו של ההרצאות  חלק השני
 
אנו מקוים שהצלחנו לתת רעיונות וכיוונים לגבי הרחבת השימושים והפעילויות של ספריית הילדים בבתי הספר ובספריות הציבוריות, כדי להגיע לקהל מגוון ורחב ככל האפשר ולשמור על רלוונטיות של הספריה, הספרנים והספרים בקהילה.
ההיענות וההתעניינות הרבה של הספרנים, העידו על נחיצותו של יום עיון מסוג זה, התורם לקידום תחום ספרנות הילדים ולקשר של הספריה שלנו ושל ספריות בכלל עם קהילת הספרנים והקוראים.

לאור התפוסה המלאה והביקוש שגבר על ההיצע, אנו שוקלים לקיים יום עיון נוסף בהמשך השנה. המעונינים להשתתף ביום עיון זה מוזמנים ליצור איתנו קשר: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. 

Sample Image
red_bullet.jpg הכנת הסקירה: יסמין אלעד ותמי צוק צילום: ג'ני כרמל

שלישי, 23 אוקטובר 2012 07:43

המחשב, ועוד המצאות

"המחשב, ועוד המצאות": סדנה על המצאות טכנולוגיות בהשראת ספרי מידע לילדים. ליל המדענים 2012

"סבתא, מה עשיתם כל היום כשלא היתה טלביזיה? ראיתם סרטים בדי.וי.די.?"

לילדים לא תמיד ברור מה קדם למה, מה מוקדם ומה מאוחר בתחום ההמצאות הטכנולוגיות והתקשורתיות.

את ההפעלה "המחשב ועוד המצאות" שערך צוות ספריית הילדים בליל המדענים פתחנו ביצירה משותפת של "קו זמן" של המצאות. על פס רחב צבעוני שתחילתו בפרה-היסטוריה וסופו ב-2012, הנחנו מחשב אישי, וביקשנו מילדים להניח במקום שנראה להם מתאים, ביחס למיקום של המחשב, חפצים שונים בזה אחר זה ברצף ההיסטורי הנכון, כמו: קלטת וידיאו, רדיו-טרנזיסטור, גלגל, טלפון קווי, סי-די-רום, קופסת גפרורים ועוד. היה מעניין לראות את הילדים (וגם את ההורים), נענים לאתגר בהתלהבות.

ליל המדענים-פעילות לילדים

לאחר מכן הזמנו את הילדים וההורים לעיין במשותף בספרי מידע לילדים על המצאות וחידושים, ולחקור באמצעותם את הרצף ההיסטורי של ההמצאות.

ליל המדענים בספריית הילדים


בשלב הבא קיבל כל ילד חוברת צבעונית מקופלת שנפתחת ל"קו הזמן" – כאשר בכל דף התבקשו הילדים לציין המצאה שבחרו מספרי המידע, ולציין מי המציא אותה ובאיזו שנה. הילדים יכלו לבחור אם לצייר או לגזור ולהדביק את ההמצאה שבחרו- מתוך דפים שכללו תמונות צבעוניות של המצאות שונות. הדף האחרון של החוברת היה מוקדש ל"המצאה אישית" – הילדים ציירו המצאה משלהם, תוך ציון השימוש העתידי שלה, כאשר בתחום זה התגלו הכישרונות המיוחדים של דור העתיד... את החוברת מעשה ידיהם לקחו הילדים הביתה, לא לפני שהציגו אותה בפנינו בגאווה.

madanim3

הן הילדים והן ההורים הביעו עניין וסקרנות במהלך ההפעלה, ונראה כי נהנו מאוד.
הרבה תודות למנחים והמפעילים, וכן להורים ולילדים שהשתתפו בהפעלה. נתראה בלילה המדענים הבא!!

כמה ספרים מומלצים בנושא המצאות:

red_bullet.jpg פיליפס, די, 1967 המצאות ותגליות / אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תש"ע 2010

red_bullet.jpg ריגן, ליסה המצאות : [תשובות לשאלות על מכשירים ששנו את חיינו] / קריית גת : קוראים, [תש"ע] 2010.

red_bullet.jpg האנציקלופדיה של ההמצאות : כלים, חקלאות, אנרגיה, ביגוד, חומרים, בנייה, תקשורת, תחבורה, רפואה, צבא / תל-אביב : משכל, 2012.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: תמי צוק צילום: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי וחנה גרנות-מנלה
עמוד 2 מתוך 5