Displaying items by tag: ביקורים בספרייה

בסוף השבוע שחלף הגיעו לביקור בספריה גב' Gail Shirazi וגב' Marina Korenberg מספריית הקונגרס.
גב' Marina Korenberg עבדה בשנת 1975 בספריה שלנו במחלקת המדיה ולמדה אומנות וספרנות באוניברסיטה.
עם הזמן עזבה מרינה את ישראל לארה"ב והחלה לעבוד בספריית הקונגרס.|

picture20002
פגישה מרגשת עם יהודית צנר שעבדה יחד עם מארינה.

גב' Gail Shirazi אחראית כיום על תוכנית חילופי הפרסומים עם אפריקה, המזרח התיכון ואסיה.
במסגרת תוכנית זו לספריית הקונגרס הסכמי חילופין עם ספריות ברחבי העולם. על כל ספר או מחקר המועברים אליה, מוענקות לספריה השולחת נקודות זיכוי, נקודות המאפשרות קבלת פריטים חינם המוצגים באתר הספרים העודפים של ספריית הקונגרס. הספריה שלנו משתתפת בפרוייקט זה ונמצאת בקשר הדוק עם גב' Gail Shirazi

picture20001
יהודית, מארינה,צילה וגייל

במהלך ביקורן אצלנו הוצגו בפני מרינה וגייל כמה מהפרוייקטים הדיגיטליים הנערכים בספריה ופרוייקט התיאטרון שלנו זכה לעניין רב ( גב' Gail Shirazi פנתה לפני זמן מה לתיאטרון חיפה בחיפושיה אחר עותקים של חומרי תיאטרון והם הפנו אותה אלינו)
גייל ציינה שעם שובן לארה"ב הן יחברו את הפרוייקטים הדיגטליים שלנו ל-Recommended research באתר ספריית הקונגרס ואף תפרסמנה כתבה בנושא בעיתון Hasafran .

חלק ראשון: עדינה צור ג'יג'י.
פורום הספרנים המטפלים בספרים נדירים נוהג להיפגש מספר פעמים בשנה, כל פגישה מוקדשת לנושא אחר הקשור לעבודה בחמרים נדירים. ביום שלישי ה-3.5.2011 ארגנתי מפגש לחברי הפורום באגף החדש בספריה שלנו. במפגש השתתפו בין השאר ספרנים מאוניברסיטת בן גוריון, ירושלים, תל אביב, בר אילן, בית אריאלה והספריה התורנית ברמת גן .
את יום העיון פתח המנהל האקדמי של הספריה פרופ' יוסי ציגלר מהחוג להיסטוריה כללית. פרופ' ציגלר דבר על פיסיונומיה בכתבי יד לטיניים, 1200-1500. הפיסיונומיה (אומנות פיצוח אישיותו של אדם על ידי ניתוח סימנים בגופו) הקדם-מודרנית אותה הוא חוקר תוך דגש על המקורות הלטיניים (כתבי יד ודפוסים מוקדמים) המשמשים אותו במחקר.
הוא פתח בדברי מבוא על גילויים מחדש במאה ה- 12 של המקורות הפיסיונומיים העתיקים (טקסטים פסאודו-אריסטוטליים לצד טקסטים משלהי העת העתיקה), והסביר כיצד נוצרה על בסיס תרגומים חדשים ללטינית מסורת ימיביניימית של שיח מדעי עשיר בתחום.

בהמשך תיאר פרופ' ציגלר חלק מהמקורות הלטיניים בהם משתמש למחקריו, מספר הפיסיונומיה של מיכאל סקוטוס, אסטרולוג החצר של הקיסר פרידריך השני בסביבות 1230 (במהדורת דפוס מוונציה, 1474) , ועד ספר הפיסיונומיה של רולנדוס סקריפטוריס, דיקן הפקולטה לרפואה בפריס סביב 1430 (בכתב יד מליסבון). בניגוד למסורת העשירה במאות ה- 16 וה-17 של ליווי הטקסט הפיסיונומי באיורים שמתרגמים את התיאור המילולי לתמונה, הפיסיונומיה המלומדת עד 1500 היא טקסטואלית.

ההרצאה מרתקת נוספת היתה הרצאתו של פרופ. מנחם קלנר מהחוג להיסטוריה של עם ישראל. : "ספרים נדירים וסיפוריהם"
ההרצאה עסקה בפילוסופיה יהודית של ימי הביניים. פרופ' קלנר הזכיר שני פילוסופים יהודים מהתקופה: הרלב"ג והרמב"ם. ודיבר על התאמה הרעיונית של הפילוסופים הללו להשקפה החרדית המסורתית של אותה תקופה. פרופ' קלנר הזכיר בדבריו את הפולמוסים שכתביהם עוררו. למעשה אם לא התעוררו פולמוסים - אזי לא התעמקו ברעיונות ולא קראו עד תום את הטקסטים.
לדוגמה הביא פרופ. קלנר את דברי הרב משה פיינשטיין ז"ל - פוסק בעולם החרדי המהלל את ספר פרוש הרלב"ג על חמישה חומשי תורה. להנחת פרופ. קלנר אין שום סיבה הגיונית שרב פינשטיין ירצה לשבח את הספר הנ"ל.
פרופ. קלנר העלה השערה שהרב לא קרא את הפירושים הנ"ל - הרלב"ג נכנס ל"מקראות גדולות" ובעקבות כך התקבל כקונצנזוס. במהלך הרצאתו תיאר בפנינו פרופ' קלנר מעניינים ומרתקים על האופן שבו הגיעו לידיו ספרים נדירים.

חלק שני - פלורה הראלי, אורה זהבי ושרון שרון שפירא-גלאובך תחום מדיה

הגב' עדינה צור-גיגי, מארגנת יום העיון לחברי פורום הספרנים המטפלים בספרים נדירים, פנתה אלינו, ספרניות תחום המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה, בבקשה להציג את העשייה הדיגיטלית המתבצעת בספריה בנוגע לחומרי ספריה מיוחדים.

בחרנו להציג את העשייה הדיגיטלית המתקיימת בתחום המדיה משלושה היבטים: מבט כללי ועקרוני על תכני העשייה הדיגיטלית ועל המערכת הטכנולוגית באמצעותה מנוהל המרכז למדיה דיגיטלית של הספריה; הצגת מאגר נושאי המושתת על דיגיטציה של חומרי ארכיונים פיסיים; והצגת התמודדות הספריה עם שני סוגים של ארכיוני תמונות הסטוריות.
הרצאתה של אורה זהבי, ראש תחום המדיה, סקרה את המרכז למדיה דיגיטלית של הספריה ואת הפרויקטים המתבצעים במסגרתו.

הסקירה הציגה את מערכת ניהול האובייקטים הדיגיטליים של הספריה, מערכת דיגיטול (DIGITOOL) ואת סוגי התכנים הדיגיטליים בהם עוסק תחום המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה. בסקירה הוצגו העקרונות המנחים את יצירת הפרויקטים עצמם כמו גם הקשרים ההדוקים שלהם לפעילות האקדמית של האוניברסיטה, הן ככלי מחקר כשלעצמם והן כאמצעי לימוד והוראה.
ההרצאה לוותה במצגת שסקרה את האופנים בהם מנוצלות יכולות שונות של מערכת דיגיטול לטובת הנגשת החומרים הכלולים במרכז למדיה דיגיטלית והתאמתם לצורכי המידע של המשתמשים.

הרצאתה של שרון שפירא-גלאובך הציגה את פרויקט המאגר הארכיוני הדיגיטלי לתיאטרון בישראל. ספריית אוניברסיטת חיפה יצרה מאגר מידע מרובה פורמטים (טקסט, חומרים גרפיים, תמונות, אודיו ווידאו) הכולל את האובייקטים עצמם ואת רשומות המטאדטה העשירות מאד שלהם. המאגר מוקדש לתכני ארכיוני תיאטרון בישראל ויצירתו כוללת את המרת החומרים הפיסיים שנשמרו בארכיוני תיאטרון לפורמט דיגיטלי, את קיטלוגם ואת השמשתם לקהל לצורכי לימוד ומחקר.
ההרצאה התמקדה בהצגת הצרכים הספציפיים של מאגר העוסק בתחום התיאטרון, בהצגת השיקולים שהובילו לקביעת המבנה הלוגי של המאגר ובהצגת השיקולים המקצועיים ליצירת רשומות המטאדטה הייחודיות שלו.

הרצאתה של פלורה הראלי חתמה את חלקו של תחום המדיה ביום העיון והציגה את התמודדות הספריה בעבודה על שני פרויקטים של תמונות היסטוריות: הפרויקט הראשון הוא פרויקט חיפה וסביבתה והשני הוא ארכיון התמונות של האגף לקשרי צבור ופתוח משאבים של אוניברסיטת חיפה. שני הפרויקטים מתקיימים תחת קורת הגג של הספריה אולם מכיוון שהמקורות המספקים את החומרים לפרויקטים שונים זה מזה בתכלית השינוי, נדרשו מהספריה פיתוחים שונים על מנת שתוכל להעמיד את החומרים לרשות המשתמשים בצורה מיטבית ובארגון אחיד של החומרים.

פרויקט חיפה וסביבתה הוא פרויקט המתמודד עם תמונות היסטוריות של העיר חיפה וסביבתה. התמונות הנכללות בפרויקט נתרמות לספריה על ידי גופים ציבוריים, כגון: המחלקה לשימור אתרים של עירית חיפה, מוסדות חינוך, כגון: בית הספר הריאלי העברי בחיפה, וכן אוספי תמונות של צלמים ואנשים פרטיים. הספריה היא זו הסורקת, המקטלגת ומארגנת את החומרים על פי סטנדרטים מקצועיים ויוצרת את רשומות המטאדטה של האובייקטים הדיגיטליים. ייחודו של הפרויקט נובע מהעובדה כי למעשה, הספריה בונה ארכיון דיגיטלי שאינו קיים כארכיון פיסי.

פרויקט התמונות של האגף לקשרי צבור ופתוח משאבים של אוניברסיטת חיפה הוא פרויקט המתמודד עם ספק חומרים שאינו הספריה. התמונות הכלולות בו נסרקות ומתועדות על ידי אדם שאינו ספרן (בשונה משאר הפרויקטים הכוללים תמונות במרכז למדיה דיגיטלית). לצורך ארגון ותיעוד סדור של החומרים בנתה הספריה פלטפורמה מיוחדת המאפשרת לכוח אדם שאינו ספרני לתעד את התמונות על פי סטנדרטים ספרניים מבלי שידרשו להכשרה ספרנית מקצועית. זהו פתוח ייחודי של הספריה והוא משמש מודל עבודה לפרויקטים נוספים של הספריה כגון פרויקט הארכיון הדרוזי.

רביעי, 01 יוני 2011 00:00

ביקור ספרנים מסין יוני 2011

ביום ה' ה- 26.5.11 ביקרה בספריה קבוצה של 14 מנהלי ספריות ואנשי מערכות מידע מסין.
המשלחת הגיעה לישראל לסיור בן שבוע ימים ביוזמת הספריה הלאומית כשחברת אקס- ליבריס הישראלית ארחה אותם.
אקס ליבריס היא ספקית מובילה בפיתוח פתרונות תוכנה למיכון ספריות ומרכזי מידע ומחקר המציעה מערכת מוצרים מקיפה לניהול, קטלוג והנגשה של מידע אלקטרוני, דיגיטלי ומודפס.

רב הספרנים שהשתתפו בביקור משתמשים במוצר אחד או יותר של חברת אקס- ליבריס.
לאחר פגישה עם נשיא האוניברסיטה פרופ' אהרון בן זאב שברך את המשתתפים וסיור במצפור מגדל אשכול הגיעה המשלחת לסיור בספריה.

בספריה ארחו וליוו את המשתתפים: גב' פנינה ארז, מנהלת הספריה, חומי רקם, ראש מנהל הספריה, גב' נעמי גרידינגר סגנית מנהלת הספריה, גב' צילה הראל ראש תחום לועזי בענף שירותים טכניים וגב' נירה שי המשמשת בין השאר כאשת הקשר של הספריה לחוג ללימודי אסיה. למלווים הצטרפה גם ויקי אייזנברג סטודנטית דוברת סינית מהחוג ללימודי אסיה.

בסיור הוצג פרוייקט השיפוץ והרחבה אותו עוברת הספריה בשנים האחרונות, במהלך הביקור צפו חברי המשלחת בפעילות דלפק היעץ הפעיל שלנו ולאחר מכן המשיכו המבקרים לסיור באגף החדש של הספריה, כאן התרשמו האורחים מחדר הקריאה המרווח, חדרי הדיונים החדישים והפטיו המואר.

בתום הסיור נערך מפגש בן שעה וחצי שבו הצגו אנשי מערכות המידע של הספריה* מגוון פיתוחים וישומים. ספריית אוניברסיטת חיפה היתה הראשונה בין הספריות האקדמיות בישראל שהטמיעה את מערכת "חיפוש אחד" (פרימו) של חברת "אקס- ליבריס" לנוחות
משתמשי הספריה.

מערכת"חיפוש אחד" היא מערכת חיפוש אחודה לכלל פריטי הספריה. בקרוב תעבור הספריה לגרסא חדשה של המערכת: פרימו סנטרל העובדת על מחשוב ענן. גם כאן הספריה שלנו תהיה הספריה הראשונה שתטמיע את המערכת בישראל.
מערכת נוספת מבית היוצר של חברת "אקס-ליבריס" שהוצגה למשתתפים היא מערכת "המרכז למדיה דיגיטלית" (דיגיטול)
המערכת מאפשרת לקהיליית האוניברסיטה גישה לאוביקטים דיגיטליים בנושאים מגוונים ובפורמטים שונים: קובצי תמונות, טקסט, אודיו ועוד. בין השאר הודגמו למשתתפים מאגר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל, מאגר עבודות הגמר הדיגיטליות מאגר פרסומי חוקרים ועוד.

לקראת סיום המפגש תיאר מנהל הספריה של אוניברסיטת טיסנגוה את הספריה אותה הוא מנהל. לאחר חילופי מתנות וצילומים הוגשה ארוחה קלה. לקינוח הביקור נערך למבקרים סיור מודרך במוזיאון הכט.

*נעמי גרידינגר, יוסף בראנס, תהל גובר ובועז דותן

בסקירה הודגם רק חלק קטן ממגוון הישומים שהוצגו למשתתפים



עמוד 2 מתוך 2