Displaying items by tag: המרכז למדיה דיגיטלית

ארכיון דיגיטלי חדש לשימור מורשת יהדות מצרים מוקם בימים אלה במרכז למדיה דיגיטלית בספרייה במטרה להוות משאב-ידע מקיף ומעמיק אודות קהילת יהודי מצרים, מהעתיקות בקהילות היהודיות בתפוצות, ששורשיה בימים שלאחר חורבן בית ראשון.

בניגוד ליוזמות אחרות, מטרת הארכיון הנוכחי לא תהיה לאתר את המעט שמלמד על הכלל, אלא להיפך – לכלול חומרים תיעודיים מגוונים ככל האפשר, מכמה שיותר מקורות, כדי ליצור תמונה כוללת ומדויקת יותר של הקהילה ולאפשר עריכת מחקרים שלא התאפשרו בעבר.

הארכיון מוקם בשיתוף עם הקתדרה לחקר מורשת יהדות מצרים ע"ש יוסף ורשלין ברדה ביוזמת רונית מרקו, בת למשפחה יוצאת מצרים, כפרויקט גמר ללימודיה לתואר שני בחוג לניהול מידע וידע. במסגרת הפרויקט נאספים מחברי הקהילה וצאצאיהם תצלומים מקוריים, מסמכים, הקלטות וסרטים, המתעדים את חיי הקהילה במצרים. הפריטים המקוריים מומרים לפורמטים דיגיטליים ומועלים לארכיון בליווי הסבר. בנוסף מושקעים מאמצים לכינון שיתופי-פעולה עם יוזמות מקבילות לשימור מורשת יהדות מצרים ושילוב אוספיהן בארכיון.

בהקשר לכך נפגשו ב-3.11.16 האחראיות על פיתוח הארכיון: פרופ' תמר צבי, ראש הקתדרה לחקר מורשת יהדות מצרים, גב' אורה זהבי, ראש ענף מדיה, אוספים שמורים וארכיונים בספרייה ורונית מרקו עם שגריר ישראל במצרים ד"ר דוד גוברין ועם מנהל מחלקת מצרים במשרד החוץ מר ליאור בן-דור. בפגישה הוצג בפניהם הארכיון והובלט מעמדן המוביל של האוניברסיטה והספרייה בניהול פרויקטים מסוג זה. השגריר ד"ר גוברין ומר בן-דור, הביעו הערכתם לפרויקט והעלו הצעות מועילות להמשך פיתוח הארכיון.

מימין לשמאל:  גב' רונית מרקו, פרופ' תמר צבי, ד"ר דוד גוברין, מר ליאור בן-דור וגב' אורה זהבי.

מימין לשמאל: גב' רונית מרקו, פרופ' תמר צבי, ד"ר דוד גוברין, מר ליאור בן-דור וגב' אורה זהבי.

נמשיך לעדכן בנושא

רביעי, 30 מרס 2016 03:20

אלבומי ארכיון אבא חושי

לאחרונה נסרקו שלושה אלבומים נוספים מארכיון ע"ש אבא חושי. האלבומים פתוחים בגישה חופשית לקהל הרחב.

האלבום הראשון הוא אלבום מתערוכת הפרחים התשיעית הבינלאומית בחיפה שנערכה בשנת 1960. האלבום המוקדש לראש העיר אבא חושי מכיל 25 עמודים של תמונות פרחים מארצות שונות ואנשים שבאו לבקר בתערוכה, ביניהם אבא חושי ומשה דיין. התערוכה נערכה ברחבת התיאטרון העירוני בהדר. תערוכת הפרחים הייתה אירוע קבוע בתקופה של חול המועד פסח בחיפה ונערכה כל שנה החל משנות ה-50 של המאה ה-20 ועד שנות ה-90. בשנת 2012 חודשה התערוכה פעם נוספת והתקיימה בפארק הכט.
" כבוד ראש העיר, אני מרשה לעצמי להגיש לך אלבום צילומים מתערוכת הפרחים...חברי הנהלת החברה ביקשו להתקבל אצלך לראיון, להודות לך ולהביע את רגשי תודתם והוקרתם!..."

אלבום תערוכת הפרח הבינלאומית


האלבום השני הוא אלבום מבית הספר עממי א', חיפה. האלבום מכיל 22 עמודים של צילומים מלווים בהסברים בכתב יד והקדשה לאבא חושי. הצילומים קשורים להווי התלמידים בבית הספר בתחומים שונים על רקע שנותיה הראשונות של המדינה - בשנת 1952. 

אלבום עממי א


אלבום עממי א


והאלבום השלישי הוא אלבום השומריה הארצית הרביעית - תנועת השומר הצעיר. האלבום מכיל 21 עמודים של צילומים מהאירוע בליווי הסברים בכתב יד ואיורים ובצרוף הקדשה וברכה לאבא חושי. השומריה היא אירוע גדול בתנועת השומר הצעיר. אחת ל-10 שנים מוזמנים לחגוג את הולדת התנועה חניכיה ובוגריה. כל קן בונה מחנה גדול, מתקיימות תחרויות שונות בין הקנים ולאחר מספר ימי מחנה מסיימים במצעד ברחובות של עיר מרכזית ובמופע גדול. האלבום שלפנינו סוקר את השומריה הרביעית שהתקיימה בין ה-7 ל-11 ביולי 1966 בקיבוץ שער העמקים. השתתפו בה כ-7.000 חניכים. השומריה האחרונה העשירית בסימן 100 שנה לשומר הצעיר ולתנועות הנוער הציוניות התקיימה ב-17-20 ביולי 2013 ביער הקיבוצים. בין האורחים היו שמעון פרס ושי פירון. השומריה נסגרה בתהלוכה ברחובות חיפה ובהופעה של בוגרי התנועה – להקת הדג נחש.

אלבום השומריה


red bullet הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, אחראית ארכיונים ונדירים, ענף מדיה

אירועים היסטוריים זוכים בדרך כלל לתיעוד מצולם אישי ומוסדי כאחד. התמונות המסודרות באלבומים או פזורות להן בארגזים שונים במקרים רבים אינן נגישות לציבור הרחב ולקהיליית המחקר וזו בדיוק הסיבה כי בעולם כולו נעשים מאמצים רבים בשני העשורים האחרונים לשמר, להנגיש ולהפיץ חומרים כאלו בזכות אפשרויות טכנולוגיות חדשות שהביא איתו עולם האינטרנט. הספרייה שלנו עוסקת בכך כבר מאמצע שנות התשעים!

לתנועות הנוער חלק חשוב ביצירת ההווי, התרבות, הפוליטיקה וחיי ההתיישבות של מדינת ישראל עוד בטרם הפכה למדינה ובוודאי שבשנים שהתעצבה המדינה הצעירה. בתנועת השומר הצעיר יצרו מסורת של שומריות. השומריה היא האירוע הגדול ביותר בתנועת השומר הצעיר. אחת לעשור מוזמנים כל חניכי ובוגרי התנועה בארץ ובעולם לחגוג את הולדת התנועה. באירוע נבנים מבנים צופים גדולים וכל קן בונה מחנה גדול ומרשים, מתקיימות תחרויות שונות בין הקנים ומתקיים אירוע מרכזי אליו מוזמנים כל החניכים, ההורים והבוגרים. אחרי מספר ימים של מחנה, השומריה מסתיימת במצעד ברחובות של עיר מרכזית ובמופע הפתוח לכלל בני ובנות הנוער. 

האלבום המקורי הוענק לאבא חושי ונשמר בארכיון אבא חושי הממוקם אצלנו בספרייה כעת האלבום נגיש גם בפורמט דיגיטלי. בהקשר זה מעניין לראות שחיפוש במאגר התמונות של הספרייה דרך מערכת לחיפוש אחד העלתה תמונות נוספות מאותו אירוע בדיוק שצולמו על ידי הצלם דוד אולמר. מעניין לבחון ולחקור את שני המקורות זה למול זה..

התצלומים מהווים מקור ראשוני מרתק למחקר לימוד והוראה, חומרים כאלו תמצאו לרוב במרכז למדיה דיגיטלית של הספרייה.

השומריה
red bullet השומריה הרביעית צילום: דוד אולמר

השומריה הרביעית

דף מתוך אלבום השומריה

red bullet דפים מתוך אלבום השומריה

red bullet הכנת הסקירה: קרן ברנר, אחראית דיגיטציה ושימור דיגטלי, ענף מדיה

לרגל חג השבועות, חשיפת אלבום: "מצעד הביכורים" שנערך בשנת 1963 בחיפה. באלבום, 18 תמונות מהמצעד והוא ניתן למזכרת לאבא חושי ממר ש. ביאליק. האלבום מאוספי הארכיון ע"ש אבא חושי שהוא חלק מארכיוני הספרייה.

כידוע חג השבועות – על שם שבעת השבועות שסופרים מיום הנפת העומר עד חג זה - הוא החג השני מבין שלושת הרגלים וחל יום לאחר סיום ספירת העומר בתאריך ו' בסיוון. המנהג של מצעדי הבאת בכורים המופיע באלבום הנ"ל הוא אחד ממנהגי חג השבועות והיה מקובל בארץ מראשית ההתיישבות החדשה בישראל. במרבית הישובים, המושבים הכפריים והקיבוצים נוהגים לערוך טקס הבאת בכורים בו חוגגים גם את סוף הקציר. בטקסים אלו נוהגים המשתתפים להעלות מופע חגיגי עם שירים, ריקודים ותהלוכה של כלים חקלאיים מקושטים וסלים עם יבול הארץ. במרבית הגנים ובבתי הספר בארץ נערכים טקסי בכורים בהם הילדים מתבקשים להגיע עם חולצות לבנות וטנא עם פירות העונה.
טקסים אלה מבוססים על המסורת היהודית על פיה ביום הבכורים היו מביאים בזמן בית המקדש את קרבן מנחת הביכורים – המכונה גם "שתי הלחם" מהחיטה שמבכירה בתקופה זו של השנה. עם הקרבת "שתי הלחם" בחג השבועות נפתחה עונת העלאת פירות הבכורים לירושלים אל הכוהנים שבבית המקדש. (המידע מוויקיפדיה)

red bullet לחצו לגישה לאלבום 

קולאז' תמונות מהאלבום

red bullet הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, ארכיונים וספרים נדירים, ענף מדיה. תודה לקרן ברנר, שימור ודיגיטציה, ענף מדיה.

כרטיסי נסיעה חברת חץ הצבי
red bullet כרטיסי נסיעה, חברות "חץ ו"הצבי".

בימים אלה נוסף אוסף חדש לארכיונים המצולמים של המרכז למדיה דיגיטלית. האוסף מורכב מצילומים של כרטיסי הנסיעה בישראל, מסוף המאה ה-19 ועד ימי אגד. באמצעות הכרטיסים ניתן ללמוד על חברות הנסיעה השונות שפעלו בארץ ישראל עד אשר נעלמו או התאחדו לקואופרטיבים הגדולים אגד ודן. על גבי הכרטיסים נקוב התשלום במטבעות השונים שהיו נהוגים בארץ ישראל, כגון, גרוש מצרי או מיל. את האוסף תרמו האספנים: יעקב קורן ויצחק קראוזה.
מר קורן הוא אספן פריטי היסטוריה ונוסטלגיה של ארץ ישראל בדגש על אמצעי תשלום, תחבורה, שקלים ציוניים, סמלים ועוד. מר קראוזה הוא אספן וחוקר היסטורית התחבורה הציבורית בארץ ישראל של אוטובוסים ורכבות.

בעזרתם של שני אספנים אלה, הצלחנו להרכיב תמונה של התגבשות איגודי התחבורה בארץ ישראל, אשר כמו תאגידים אחרים, הוקמו על ידי אנשים רבי תושייה ומלמדים אותנו, הקוראים, על חברה חפצת חיים שהלכה וגדלה למדינה מבוססת בעלת מוסדות רבים.
למידע נוסף: בספריה נמצא הספר: "תולדות התחבורה הציבורית בראי כרטיסי נסיעה" של הכותב צבי שטאל.

כרטיס אדמונדסון מקו ירושלים לוד



red bullet כרטיס אדמונדסון מקו ירושלים לוד, מחלקה שניה משנת 1898 על קו הרכבת ירושלים יפו שנחנך בשנת 1892 על ידי חברה צרפתית מיוזמתו של מר יוסף נבון.


red bullet הכנת הסקירה: כנרת גרובר בן לוי, ענף מדיה.

שני, 04 מאי 2015 04:13

אלבום הכשרת מפרץ חיפה

לאחרונה קוטלג ונסרק אלבום "הכשרת מפרץ חיפה בע"מ – חיפה ארץ ישראל" (רשומה 1845159 אלבום A1/9). האלבום הוא חלק מאוספי הארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה.

אלבום הכשרת מפרץ חיפה


האלבום מכיל 36 עמודים של תצלומים ומפות משנת 1926 של "חברת הכשרת מפרץ חיפה בע"מ".
"חברת הכשרת מפרץ חיפה בע"מ" ובשמה הלועזי "Haifa Bay Development Company Ltd." הוקמה בשנת 1925 ביזמת יוסף לוי, מהנדס מחיפה.
בחברה היו שותפות שלוש חברות שנוסדו על ידי יהודי גרמניה ורומניה: "קהיליית ציון", "משק", ו"קדם".
בעזרתו של יהושע חנקין הצליחה החברה לרכוש את אדמות הג'ידרו (כפר ביאליק של היום). הקרקע הייתה בעיתית מכיוון שחלקה הגדול היה מכוסה בביצות שהיה צריך ליבש וחלקה האחר היה מכוסה בחולות ובדיונות שצריך היה לישר ולכך נדרשו סכומי כסף גדולים.
עם בא העלייה הרביעית הבינה הקרן הקיימת שעליה להקצות קרקעות גם לתעשייה ולהתיישבות עירונית ולכן רכשה את הקרקע מ"חברת הכשרת מפרץ חיפה" .
לאחר משא ומתן חברת הכשרת מפרץ חיפה העבירה לקרן הקיימת 11,000 דונם. את שאר השטח התכוונה החברה למכור לאנשים פרטיים אך כוונות אלה לא התממשו עקב המשבר הכלכלי שפרץ ב-1926.

ביוני 1928 נחתם הסכם בין קרן הקיימת לחברת הכשרת מפרץ חיפה על העברת 21,000 דונם נוספים לקרן הקיימת.
5,000 דונם הועברו לידי החברה הכלכלית לארץ ישראל וזו הקימה חברת בת בשם "חברת גב-ים לקרקעות" לטיפול באדמות שבמפרץ חיפה. בידי "חברת הכשרת מפרץ חיפה" נותרו דונמים מעטים כך שמרבית השטח הפך לקרקע של הלאום.

תמונה נוספת מהאלבום



 

תמונה נוספת מהאלבום

red bullet גישה לכל תמונות האלבום

red bullet הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, אחראית ארכיונים וספרים נדירים, ענף מדיה.

שמחים לבשר כי בימים אלו עלה לדיגיטול  אלבום תמונות - סקר ארכיאולוגי של ישראל - מפת עתלית.  
אלבום התמונות  נתרם על ידי פרופ' אברהם רונן  שהיה בין מבצעי הסקר. הסקר נערך במפת עתלית 1:20,000, מטעם האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל, על-ידי חוליה בראשותם של אברהם רונן ויעקב עולמי, בשנים 1965-1964. ובהשתתפות דן אורמן, מירה חומסקי ודן ידין. 

זהו הכרך הראשון, מבין ארבעה, אלבומי תמונות של סקר מישור החוף שהועבר לפורמט דיגיטלי והינו פרי עבודתה של הגב' יהודית צנר, ששימשה כספרנית מומחית בתחום הארכיאולוגיה בספריית האוניברסיטה, טרם פרישתה לגמלאות ביוני 2014. 

התמונות אשר פורסמו בספר: "מפת עתלית ,: האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל, תשל"ח 1978", הן רק חלק מהתמונות שצולמו בעת עריכת הסקר. עם סריקת אלבום התמונות המקורי בשלמותו נחשפים לראשונה לציבור כל התמונות המקוריות בליווי זהויות מאומתות עם החוקר פרופ' רונן. באיכות גבוהה ונוחות שימוש.


מהו סקר ישראל

הסקר הארכיאולוגי של ישראל מהווה בסיס חשוב לנתונים אודות אתרי העתיקות שקיימים מעל ומתחת לפני השטח בארץ.  לאחר קום המדינה הציע ד"ר שמואל ייבין, המנהל הראשון של מחלקת העתיקות, לבן-גוריון "לערוך סקר ארכיאולוגי בשטח מדינת ישראל, כדי שבדורות הבאים ידע כל אחד במדינה מה צפון בשטח המדינה החדשה" . 

בשנת 1964 קמה ה"אגודת לסקר ארכיאולוגי בארץ-ישראל" ששמה לה למטרה, לבצע סקר ארכיאולוגי מקיף של מדינת ישראל, בעזרתן של חוליות סקר רבות. הסקר כולל סקירת אתרים עתיקים והיסטוריים, עריכת מיפוי, מדידות, צילומים ואיסוף חומר הקשור באתרים הללו. העדיפות בבחירת אזורי הסקר נקבעת לפי מפת הפיתוח של הארץ,  בטרם ייהרסו על ידי פעולות הפיתוח ברחבי המדינה. 

כל מפת סקר מתפרסמת במסגרת של ספר המאגד בתוכו את המידע התמציתי על כל אתר, והוא כולל: רשימת האתרים הקדומים במפת הסקר; מיקומם בנוף ואופיים; תיאור השרידים; הממצאים לתקופותיהם; איורים; מפת האתרים; מפות תקופתיות של האתרים; מפתחות (מפתח אלפביתי של שמות האתרים ומפתח האתרים לתקופותיהם) ציונים ביבליוגרפים; מפת איתור כללית ונוסח באנגלית.

(ברוך, י., "סקר ישראל-סקירה כללית", רשות העתיקות)

red bullet מצורף קישור לאתר רשות העתיקות בו נמצאת מפת חלוקת אזורי הסקרים

red bullet הכנת הסקירה: לו בל-אשכנזי, תחום מדיה

שני חברים יצאו לטייל...על אוסף תמונות ארץ ישראל משנות העשרים מאת משפחות גוט ומוסינזון.
בשנת 1925 שני חברים יצאו לטייל בארץ ישראל בתום לימודיהם בגימנסיה הרצליה. תוך כדי הטיול אנדרי גוט וחברו דוד מוסינזון (בנו של בן ציון מוסינזון, מנהל הגימנסיה) צילמו את נופיה של א"י. בתום הטיול החברים הכינו שני אלבומים זהים שהכילו 650 צילומים ממטולה בצפון ועד עזה ויריחו בדרום.

דוד מוסינזון ואנדריאה גוט
מאוחר יותר אנדרי גוט נהיה מהנדס וקבלן ודוד מוסינזון נהיה רופא וטרינר בעמק. ב-1938 דוד נהרג יחד עם חיים שטורמן ואהרון אתקין בעת שמכוניתם עלתה על מוקש. "גן השלושה" (הסחנה) מנציח את זכרם.
 
עברו שנים וב-2013 מר עזרא גוט, בנו של אנדרי גוט, שלח מכתב למחלקת המדיה בספרייה והציע להראות את האלבום במטרה לחשוף אותו לציבור הרחב, במכתב הובהר שזהו רצון משותף של משפחת גוט ומשפחת מוסינזון – לאחסן את אלבום התמונות כך שיהיה נגיש לציבור באמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו בספרייה. כך נוצר הקשר והעבודה החלה. 

הדאגה הגדולה בכל אוסף היא זיהוי התמונות.
באוסף גוט-מוסינזון הזיהויים היו כתובים באלבום עצמו, אך לא תמיד היו מדויקים ומלאים. ברצוני להודות למר רוני קניגסברג שעזר בזיהוי תמונות לאוסף זה וגם לאוספים רבים אחרים.
 
בסך הכל קוטלגו כ-470 תמונות והאוסף חולק לסדרות על פי שיוך גאוגרפי כגון תל אביב-יפו, ירושלים והסביבה, מרכז הארץ ואזורים נוספים.

רחוב אלנבי תל אביב 1921-1926
רחוב אלנבי, תל-אביב, 1921-1926


המתחם הצרפתי בירושלים 1921-1926

המתחם הצרפתי בירושלים, 1921-1926

האוסף כולל תמונות של הישובים הערביים שלא קיימים יותר או הגישה אליהם קשה בימינו. אחת הסדרות המרתקות היא סידרת התושבים המקומיים המציגה בין היתר נשים וילדים בדואים.

 
נשים בדואיות עם ילדיהן 1921-1926
נשים בדואיות עם ילדיהן, 1921-1926


מוכרי משקה ברחוב, ארץ ישראל, 1921-1926
מוכרי משקה סוס ברחוב, ארץ ישראל 1921-1926
 
תודה למר עזרא גוט, למר אילון מוסינזון ולמשפחותיהם על תרומתם המיוחדת לאוסף הספריה ועל הנכונות לשתף את קהילת האוניברסיטה והציבור כולו באוצר שלהם. כל מי שמתעניין בידיעת הארץ ובהיסטוריה של המקום מוזמן לצאת לטיול (אומנם וירטואלי) בארץ של שנות העשרים של המאה הקודמת ולגלות מחדש את ארץ ישראל של פעם.

red bullet הכנת הסקירה: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי, תחום מדיה.
red bullet הכנת הסרטון: קרן ברנר, תחום מדיה
 
מצורף סרטון על האוסף:
 



























 
שלישי, 29 אפריל 2014 05:54

חנוכת ארכיון אמריקן קולוני

אורה זהבי, ראש תחום מדיה בספרייה היתה בין ארבעת הישראלים שהוזמנו לאירוע מיוחד: חנוכת ארכיון המושבה האמריקאית (אמריקן קולוני) בירושלים. 
באירוע שולבו מפגש צאצאי המתיישבים, כנס לשימור, איסוף המידע והמפוזרי בעולם ובניית מאגר משותף. המפגש והכנס התקיימו בימים רביעי וחמישי 9-10 באפריל במלון אמריקן קולוני ירושלים בנוכחות קונסולי ארצות הברית ושוודיה, מנהלת הארכיון גב' רחל לב, בני המשפחות שהגיעו מארצות הברית, אנגליה ושוודיה, סופרים וכותבים שתעדו את הסיפור של המושבה. ארבעת הנציגים הישראלים הם מומחים לארכיוני צילום בישראל ובניהם: ד"ר שי לביא מיד בן צבי, חוקר הצילום גיא רז, יהודית קפלן, אוצרת צילום במוזיאון ישראל ואורה זהבי מהספרייה שלנו.

במהלך השנים, מספרת אורה, הזדמן לי להכיר באמצעות הספרים, האלבומים והחשיפה לחומרים חזותיים, סיפורים דמויות הקשורים להיסטוריה של ארץ ישראל. הפעם היתה זו חוויה אחרת. חוויה של הכרות אישית, האזנה לסיפורי צאצאי מייסדי המושבה האמריקאית, השוודים והאמריקאים ומפגש עם סופרים שנשבו בקסם המקום. חומר רב כולל מכתבים, תמונות, רישומים, יומנים נשתמר  בארכיון ובאוספים ומספר את הסיפור של המקום והאזור. באירוע התבקשתי להעביר מנסיון העשייה בתחום שימור תמונות ההיסטוריות ובניית אוספים דיגיטליים בספרייה בהקשר למיפוי ושימור המקורות הראשונים, של המושבה אמריקן קולוני בירושלים והנגשתם לחוקרים בעולם כולו.

red bullet מידע נוסף על האירוע ניתן לקרוא בכתבה:From commune to oasis: Postcards from the American Colony

red bullet מידע ותמונות על American Colony מתוך ספריית הקונגרס

 

אמריקן קולוני







המושבה האמריקאית או אמריקן קולוני (American Colony ) מושבתה של קהילה אמריקאית-שבדית אוטופית שנוסדה בירושלים העות'מאנית עם בואם של בני משפחת אנה והוריישו ספאפורד, בשנת 1881.

ובהקשר הצילום: בשנת 1898 הקימו חברי המושבה סטודיו לצילום, תוך שימוש בציוד ובחומרים שהביאו איתם מארצות הברית ואשר כמעט לא היו מוכרים בירושלים של אותה תקופה, והצלמים היו אלייז'ה מאיירס ופרדריק וסטר. באותה שנה תיעדו בצילומים רבים את מסע וילהלם השני לארץ ישראל, והתמונות, שעוררו עניין רב, נמכרו וסייעו בכלכלת המושבה. בעקבות זאת הוקמה מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית ובמהלך חצי המאה הבאה המשיכו צלמי המושבה לצלם את ירושלים ואת ארץ ישראל. צילומיהם נמצאים בארכיון אמריקן קולוני במתחם המלון וחלק גם ברשות ספריית הקונגרס ומהווים מקור ייחודי וחשוב לתיעוד ירושלים לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-20, על התהפוכות הרבות שעברה. (מתוך הווקיפדיה).

בימים אלו הושלם מהלך התמקצעות ושדרוג של עבודת צוות הסריקה במחלקת המדיה בספרייה. שדרוג זה מאפשר שיפור משמעותי באיכויות הסריקה ומקדם את עבודתנו מבחינה טכנולוגית (בנוסף לנושאי התיוג והקיטלוג המאפשרים דלייה באמצעות חיפוש אחד ובגוגל). מהלכים אלו תומכים בשילוב הספרייה בפרויקטים מחקריים שונים, כדוגמת הפרויקטים המופיעים בפורטל מורשת תרבות.

לעיונכם 4 נקודות מרכזיות המתארות את השינויים בנושאי הסריקה והדיגיטציה בספרייה:

red bullet 1. התאמה לסטנדרטים בינלאומיים:
מעקב מתמיד אחר המתרחש בזירה הבינלאומית בכלל ובתחום הסטנדרטים לשימור דיגיטלי בפרט הביא לעלייה בסטנדרט הסריקה שלנו והתאמתו לרף הגבוה. לפיכך, החומרים הנסרקים כיום במחלקה נסרקים ב600DPI ובפורמט Tiff. אין זה עניין של מה בכך מבחינת שטחי האחסון למשל. ההבנה המעמיקה ושיתוף הפעולה של ענף מערכות מידע בספרייה שחישב והקצה  שטחי האיחסון המתאימים איפשרה את המעבר לעבודה בדרך זו באופן חלק.

red bullet 2. חומרה וכיול:
במחלקת המדיה נמצאים כיום שני סורקים מתוצרת Epson העושים עבודה נאמנה כבר למעלה מחמש שנים. עם הזמן הסתבר שכדי לראות באופן נכון ומדויק את התוצאות הסריקה נדרשים מסכים איכותיים במיוחד. מסכים אלו נרכשו השנה ויתרונם המשמעותי הוא באפשרות כיול מסך המסוגל לשמור על הקליברציה (קליברציה =כיול בעברית. תהליך המקשר בין הגודל המבוקש ושגיאת המדידה שלו, לגדלים הנמדדים בפועל בניסוי והשגיאה שלהם). על מנת לבדוק ולבצע את הכיולים (פעולה המאפשרת הערכה של דיוק המדידה, וכוונון כלי המדידה כך שיהיה מדויק יותר) נרכש גם קולורימטר (מודד צבע הנצמד למסך ובאמצעות תוכנה וסדרת פעולות קצרה מאפס את הצבעים במסך.) כן הוכנסה רוטינת כיולים המותאמים לסורקי המדיה שנועדה למיצוי מיטב היכולת והדיוק הצבעוני מבחינת פרמטרים כמו: בהירות, נק׳ לבנה ושחורה, צבעוניות, ניגודיות. תהליך הכיול מייצר פרופיל חומרה יעודי על פי מגוון מטרות הסריקה שהוגדרו מראש ומאפשר תיאום והמרה בין ערכי צבע כך שיתקבלו סריקות קרובות ככל האפשר למקור.

epson v750
 
red bullet 3. תוכנה:
למיצוי פוטנציאל החומרה נדרשה תוכנה איכותית מתאימה. לאחר בדיקות והתייעצויות אותרה ונרכשה תוכנה מתאימה. התוכנה עברה הטמעה משמעותית בעזרתם של ענף מערכות מידע בספרייה. ההבדלים ניכרים ומרשימים במיוחד! 

red bullet 4. ייעוץ והדרכה:
העיסוק המקצועי והאיכותי בתחום הסריקות אינו עניין חדש בספרייה. במהלך השנים הגיעו ספרנים ואנשי מקצוע אחרים לביקור, התיעצות והכרות עם הנעשה אצלנו. העדכון שלנו בתחום נעשה באופן שוטף באמצעות שיח, רשימות דיוור וקבוצות עבודה בארץ ובחו"ל. לאחרונה למדנו רבות ממר אורי שדה בעליו של סטודיו HC editionsאורי עוסק בסריקת רפרודוקציות אמנות מקצועית וברמה מוזיאלית גבוהה במיוחד. יחד שיתפנו והתלבטנו בסוגיות שונות. יצרנו workflow הממקסם את איכות המידע באמצעות שימוש בפרופילים ייעודיים המשפרים ומייעלים את מהלך העבודה ומסייעים בהשגת תוצאות אחידות לאורך זמן.

לסיכום אנו שמחים לבשר שהסריקות בספרייה נעשות כעת עם מערכת מכוילת ברמת דיוק גבוהה מהממוצע הן ברמת החומרה והן ברמת התוכנה בנוסף על שכלול היכולת שלנו לבניית פרופילים עבור סוגי חומרים שונים.


red bullet הכנת הסקירה: קרן ברנר

עמוד 1 מתוך 6