Displaying items by tag: המרכז למדיה דיגיטלית
שלישי, 10 ספטמבר 2013 00:00

אוסף מנזר נוטרדאם שעל הר הכרמל

Porte du choeur et sacristie (a gauche); preau (a droite). Convent des Soeurs Carmelites, Haifa,1922
Porte du choeur et sacristie (a gauche); preau (a droite). Convent des Soeurs Carmelites, Haifa,1922

בשעה טובה הסתיימה עבודת הקליטה של אוסף התמונות שנמסר בשנת 2012 לספרייה באדיבות הנזירות של מנזר נוטרדאם שעל הר הכרמל. אסף התמונות כולל שני אלבומים:

האלבום הראשון מתעד את העלייה לשטח, טקס הנחת אבן הפינה, תהליך הבנייה, והסרת הלוט מעל מבנה המנזר החדש ברחוב טשרניחובסקי 2, בכרמל הצרפתי, חיפה, בין השנים 1934-1936.

האלבום השני המכונה "האלבום האדום" מתעד את מנזר הנזירות הכרמליתיות הישן, "מנזר זאווארא", ברחוב העליה השניה, בשכונת בת גלים של חיפה, בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה בשנת 1922.

לאחר סיום השלב הראשון: סריקה, קיטלוג וטעינת האוסף למערכת "המרכז למדיה דיגיטלית" בספרייה הגיעה השעה לומר את מילות התודה לאנשים השונים שהשתתפו בדיגיטיזציה של אוסף תמונות מרתק זה:

red bullet תודה לפרופ' יוסי בן ארצי מהחוג ללימודי ארץ-ישראל, ששלח את נוסח השלט שהכין לאתר בזמנו על מנזר 'זאווארא' של הנזירות הכרמליתיות שעזר בזיהוי המלא של המקום בבת גלים.
red bullet תודה לספרנית תחום מדיה קרן ברנר שבתיווכה אוסף התצלומים הגיע לספרייה
red bullet תודה לספרנית תחום השאלה סטפני בסקין על עבודת התרגום של טקסטים מעברית לצרפתית.
red bullet תודה לאיש מחשוב של ענף ממ"ס בספריה, סרג' כהן שעזר בזיהוי, בהערכה ובהגהה לשונית בצרפתית של כמה מאות פריטים, עם המון סבלנות והבנה.
red bullet תודה לספרנית תחום מדיה הדס עתיקאי על העזרה הגדולה בעריכה לשונית של הנוסח העברי.

בלי עזרת הצוות אי-אפשר היה לסיים את הפרויקט המעניין הזה שהאיר לנו אור על מקום היסטורי מכובד בתולדות העיר חיפה.

red bullet הכנת הסקירה: יהודית צנר תחום מדיה.

סיפור הבאר והטחנה במזכרת בתיה - תמונה מ-1912, זיהוי מ-2013

לפני מספר שנים משפחת הלב"ץ תרמה לספריה אוסף תמונות, ובו סדרת צילומים של ארץ ישראל מאת ליאו קאן (Leo Kann). ליאו קאן, צלם יהודי יליד אוסטריה, ביקר בארץ ישראל בשנת 1912 מטעם העיתון הווינאי Judische Zeitung. במהלך מסעו צילם כ-400 תמונות המתעדות את חיי הישוב היהודי ואת נופי ארץ ישראל בתחילת המאה ה-20. האוסף מציג חלק מצילומיו שיצאו לאור בשם Palastina im Bild בהוצאה משותפת של מערכת העיתון עם המו"ל הווינאי Kunstanstalt Max Jaffe. בין תמונות הסדרה יש תמונה אחת של מזכרת בתיה (עקרון) עם כותר קצר בגרמנית.
 מזכרת בתיה (עקרון)  תמונה משנת 1912

לפני זמן קצר ד"ר ירח (ירחמיאל) צור, אחד מותיקי המושבה מזכרת בתיה, שתרם גם הוא אוסף תמונות לספריה שיתף אותנו בפרטים שאסף מתושבי המקום לגבי אותה התמונה. הפרטים מספרים סיפור המאפיין את חיי תושבי ישוב הארץ ישראלי בתקופה זו באמצעות תאור הטחנה והבאר.

דברי ד"ר ירח (ירחמיאל) צור:
החזית הצפונית של טחנת הקמח עמדה במקום בית מס' 4 ברח' עמנואל הלזנר כיום. את הטחנה הקימו (מידע מאלישיב שחם) נח פרובושניק (המכונה אבו-סיתי) ואברהם שפירא (אביו של ח"כ משה-חיים שפירא, מחותמי מגילת העצמאות). הטחנה הייתה, מהמתקדמות והמשוכללות בא"י ושרתה את ישובי הסביבה, ובכללם את הישובים הערביים, כפי שאמנם מראים ארבעת הפלחים המטעינים על הגמל שק (או פורקים ממנו). הקשת הבנויה מעל הפתח נועדה לשאת את משקל הקיר שמעליו, ולמנוע לחץ-יתר על קורת המשקוף - שיטה מקובלת בבנייני הכורכר של התקופה. הקיר הנמוך שבהמשך למבנה הטחנה הוא דופן של בריכת אגירה, שהייתה צמודה למבנה הטחנה ממזרח לו ושרתה את הבאר שליד הטחנה. הבאר הייתה סמוכה לטחנה מדרום, ומנוע אחד הפעיל גם את הטחנה וגם את משאבת הבאר. צינור המים האופקי הגבוה הנראה משמאל למבנה הטחנה, נשען על עמוד עץ, הוליך מים מהבאר אל מיכל מים על גג בניין חד-קומתי שעמד משמאל, מחוץ למסגרת התמונה. האדם העומד מחוץ למבנה מימין, הוא דוד גוטמן (זיהוי - טובה בגון וחיים חצרוני, נכדו). מתקן בארות ומנועים (והיה רוכב על חמורו הלבן, למטרה זו, אפילו עד עזה), ומנהל הטחנה. הדמות העומדת באפלולית הפתח משמאל הוא כנראה לוי אשבל, הנפח של מזכרת-בתיה והחסיד היחיד בה אז (זיהוי - אלישיב שחם).

אנו מודים לכל מי שעזר בזיהוי תמונה ומזמינים את כולם להוסיף מידע לתמונות אחרות באוסף הספרייה.

red bullet הכנת הסקירה: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי

חמישי, 11 אפריל 2013 07:47

מתעדים מפיצים ולומדים

מתעדים, מפיצים ולומדים: שיתוף אנשי אקדמיה והציבור הרחב במפעל תיעוד היסטורי ויזואלי של ארץ ישראל.

איסוף, סריקה וקטלוג של תמונות היסטוריות של ארץ ישראל הוא פרויקט הדגל של מחלקת המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה במהלך העשור האחרון.
מה שהחל כשיתוף פעולה יזום עם מעבדת ביתמונה, והחוג ללימודי ארץ ישראל, נמשך במאמץ שילוב אוספי תמונות היסטוריות ממוסדות ואנשים פרטיים, באמצעות המתווך ומדריך טיולים לשעבר מר רוני קניגסברג, אשר אף מסייע רבות בזיהויי החומר שמתקבל.

בהמשך לקליטה וטיפול בעשרות אלפי תמונות, בכללן אוספים של גופים כמו ההסתדרות החדשה במרחב חיפה, קרית מוצקין, ארכיונים עירונים וקיבוציים לצד אוספים פרטיים, והפרסום הנלווה לכך, הפכנו למבוקשים ואנו מקבלים פניות ממוסדות ציבוריים ואנשים פרטיים בבקשה לשמר את אוספי התמונות שלהם, בדרך השיטתית והמעמיקה המאפיינת את עבודתנו.

התעניינות זו נובעת בראש ובראשונה מהתבוננות באוספים במרכז למדיה דיגיטלית של הספרייה, מהכרה בגודל ובמשמעות המפעל, והן מדלייה אקראית של תמונות שלנו בחיפוש בגוגל.
הצימאון לתיעוד ויזואלי גדל. התשתיות הטכנולוגיות והיכולות של הספרייה ממלאות בדיוק את הנישה שנוצרה כתוצאה מצימאון זה. ההכרה בחשיבות של עבודתנו, שיש בה משום שליחות היסטורית, מקננת בנו ספרני המדיה, אך החיבור לקהל וניסיון להבין את צרכיו תמיד היו בין המשימות העיקריות שנשא בחובו הפרויקט.

לאורך זמן חשנו פעמים תסכול מסוים כמפיצי מידע ללא תגובת הקהל. ואולם לאחרונה, במיוחד בעקבות הכנסת חידוש של אייקון "משוב על האובייקט" לצד כל תמונה במרכז למדיה דיגיטלית, קיבלנו מספר תגובות המאירות, מתקנות, והמרחיבות את המידע אודות התמונות השונות.
הציבור החל לשתף אתנו פעולה תוך מתן אישור ועדות לשימוש באוספים. תופעה זו מתבררת כחובקת הן את העולם האקדמי והן את הציבור הרחב.

אחת ההתקשרויות המשמעותיות עד כה הייתה עם ד"ר אסתר ינקלביץ, חוקרת המתמחה בחקר בתי הספר החקלאים בארץ ישראל בתקופת הישוב. ד"ר ינקלביץ פנתה אלינו באמצעות המשוב ובהמשך זיהתה חלק מתמונות בנושאים חקלאים באוסף מיקו (משה) שורץ, שהיה חסר להם מיקום מדויק או המיקום היה שגוי, כצילומי בית הספר החקלאי כדורי הר תבור. לדוגמא, התמונה שזוהתה אצלנו כ"עובדי המשתלה" תוקנה כ"משתלה בכדורי הר תבור", או לצילום בשם "יוצאים לעבודה בשדה חיטה" התווסף זיהוי המקום "תלמידים יוצאים לעבודה בשדה בית הספר החקלאי כדורי הר תבור"; כמו כן, התמונה שזוהתה באופן שגוי כ"מבנה בית הספר החקלאי כדורי, אילניה", תוקנה כ"הבניין המרכזי של בית הספר החקלאי כדורי הר תבור". לתמונות נוספות מבית הספר כדורי אף נוסף זיהוי מדויק של אנשים הנראים בתמונה, כמו התמונה עם זיהוי חלקי מאוד "בדיקת זפק העופות" זוהתה על ידי ד"ר אסתר ינקלביץ כ"מדריך העופות זאב גורפינקל עם תלמידי מחזור ח' בבית הספר החקלאי כדורי הר תבור"

1a
מדריך העופות זאב גורפינקל עם תלמידי מחזור ח' בבית הספר החקלאי כדורי הר תבור

בנוסף, במקום "שעור מעבדה, בית הספר החקלאי כדורי, אילניה" – "המורה לכימיה ד"ר אברהם רוזנברג במעבדה עם תלמידי מחזור ח', בית הספר החקלאי כדור הר תבור". מלבד בית הספר החקלאי כדורי הר תבור, ד"ר ינקלביץ זיהתה גם תמונות מבית הספר החקלאי כדורי אשר בטול כרם, והוסיפה לתמונה "טרקטור מתוצרת אנטרנשיונל" זיהוי המקום: "טרקטור מתוצרת אנטרנשיונל, בית הספר החקלאי כדורי טול כרם", בעוד שם התמונה "מקצרה מכנית" שונה ל"מקצרה מכנית, בית הספר החקלאי כדורי טול כרם". למדנו מד"ר ינקלביץ כי בפועל היו שני בתי ספר על שם כדורי, אחד בטול כרם ששימש אוכלוסייה ערבית ואחד בכפר תבור עבור היהודים. בנוסף לבתי הספר החקלאים, התעניינותה של ד"ר ינקלביץ בישוב חקלאי סג'רה (אילניה), הניבה זיהויים לתמונות מישוב זה, ביניהן הצילום של "רועת אוזים" שהתברר כדיוקנה של "שרה עפרוני חוזרת ממרעה האווזים בסג'רה"

2a
שרה עפרוני חוזרת ממרעה האווזים בסג'רה 

להקת ברווזים בדרך למרעה" שונה ל " אווזים חוזרים מהמרעה, סג'רה (אילניה).
לסיכום, בעקבות פגישתנו עם ד"ר ינקלביץ, התבררו פרטים חדשים ושונו זיהויים של כ 30 תמונות של בתי ספר חקלאיים וכן של הישוב סג'רה (אילניה). ד"ר אסתר ינקלביץ העניקה לנו מהידע וההתמחות שלה, ובעיקר השתמשה בתמונות לצורך מחקרה.

גם מהציבורי הרחב, התקבלו פניות חשובות המתקנות מידע בנוגע לתמונות.
לדוגמא, המשתמשת בשם חנה ענבי הגיבה לתמונה מאלבום המשפחתי של משפחת כהן מהמושבה כנרת וכתבה כי היא נצר למשפחה זו, בתה של עדנה כהן ונכדה של יהודה צבי ואשתו חנה, הנראים בתמונה. בעקבות עדות לארוע משפחתי המופיע בתמונה, הציעה חנה כי תאריך התמונה הוא לפחות 1940 או יותר, ולא 1938 כפי שתוארך קודם לכן. בנוסף, תיקנה חנה מתוך ידע אישי ומשפחתי את תיארוך התמונה "ילדי המושבה עם הגננת לאה במרכז, במהלך אירוע ברית מילה לישראל כהן, הבן של צבי וחנה כהן", משנת 1928 לשנת 1932.

3a
ילדי המושבה עם הגננת לאה במרכז, במהלך אירוע ברית מילה לישראל כהן, הבן של צבי וחנה כהן

משתמש אחר, רביע חמיסה, הצביע על זיהוי שגוי של כפר ערבי בגליל המערבי כשפרעם, כאשר למעשה מדובר בכפר מעליא, כ 15 ק"מ ממזרח לנהרייה, ובתמונה נראה הגרעין העתיק של הכפר ובלבו המבצר הצלבני .

4a

לשיתוף המשתמשים ולתגובות שהגיעו מחוקרים באקדמיה ומהמגזר הרחב ערך רב והם עדות לחשיבות שיתוף מידע בטיוב מאגר התמונות ההיסטוריות, במיוחד לאור העובדה כי בראשית הדרך קיבלנו אוספי תמונות גדולים ללא זיהויים מספקים, כמו האוספים של אופנהיים ושוורץ. למעשה, חיכינו לתגובות המומחים וגם אנשים בעלי הכרות אישית עם הדמויות המופיעות בתמונות.
כולנו תקווה כי שיתוף פעולה זה וסיוע מהקהילה ימשך ואף יגדל. בנימה אישית ברצוני להוסיף, כי אין סיפוק רב יותר למקטלגת מההכרה כי עבודתה נחוצה ומשמשת קהלים רחבים.

 red bulletהכנת הסקירה: אביבה לוין-בלואוסוב

ראשון, 02 ספטמבר 2012 07:39

אוסף אלכסנדר זייד בספרייה

אלכסנדר זייד, 2006
רבים מזהים את פסל דמותו של זייד על סוס צופה על נוף עמק יזרעאל. אוסף התמונות של אלכסנדר וציפורה זייד, הגיע לספריה באמצעות נכדתם של ציפורה ואלכסנדר, גב' טלי זייד-רווה, וזוהו על ידה וע"י מר רוני קניגסברג.
בתמונות אנו נחשפים גם לחייו האישים ע"י תמונות משפחתיות וארועים שונים בחיי המשפחה. בית המשפחה בגבעות שייך אברק הווה מרכז חברתי ואירח אישים.

אלכסנדר זייד נהרג על ידי ערבים בזמן שעמד על משמרו ב-1938. ציפורה זייד, אשתו של אלכסנדר תרמה רבות לטיפוח זיכרו של אלכסנדר זייד והפיכתו לדמות מיתולוגית לאחר הרצחו ונכדתם טלי ממשיכה גם היא את המסורת. 


                                                    
אנו מודים לגב' טלי זייד-רווה ובטוחים כי אוסף זה יוסיף מידע רב למה שכבר ידוע לציבור.
חשיפתו של האוסף לציבור במרכז למדיה דיגטלית של הספרייה חשוב וכבר קבלנו עזרה בזיהוי דמויות שבתמונה ותודתנו נתונה למזהה האלמוני.


z3
כוכבת זייד (משמאל) יפתח זייד (מימין) בשייך אברק, 1929-1930


z2
חנוכת בית זייד בגבעות שייך אברק, כוכבת זייד (למעלה משמאל), אלכסנדר פן (לימינה), עם אורחים נוספים, 1931


red_bullet.jpg לאוסף התמונות

הכנת הסקירה: הדס עתיקאי שרון

אוסף בן למעלה מ-5,000 תמונות דיגיטליות של יצירות שנוצרו בהשפעת תרבות האיסלאם מאז ראשיתה ועד ימינו.
באוסף יצירות מתחומים שונים המקובצים לפי הנושאים הבאים: מפות, מנהגי תפילה, ציור, פיסול, ארכיטקטורה, קרמיקה ,כתבי יד ואומנויות שמושיות ותתי נושאים על פי חלוקה גיאוגרפית.
האוסף הדיגיטלי מבוסס על אוסף השקופיות שהיווה כלי תמיכה להוראה בקרב מרצי החוג לתולדות האמנות מאז שנות ה-70.
האוסף המקורי מבוסס על תמונות מספרי מחקר מרכזיים וחשובים בתחום.
במהלך השנים הפך לכלי הוראה שימושי לא רק בקרב החוג לתולדות האמנות אלא גם בקרב מרצים מהחוג להיסטוריה של המזה"ת ושפה וספרות ערבי ועוד.
עקב הצרכים והדרישות השונות מצד המרצים גדל והתפתח האוסף ולו נוספו גם תחומים חדשים.
לדוגמא: התמונות המתארות מנהגי תפילה מוסלמיים הינו אוסף שנבנה לטובת הקורס מבוא לדת האיסלאם במסגרת החוג להיסטוריה של מזה"ת. לאוסף

דוגמא נוספת היאאוסף תמונות כתבי היד שנבנה בהדרגה במהלך השנים בהתאמה לתחומי המחקר הייחודים לחוקרים בתחום זה. האוסף כולו עבר תהליך דיגיטיזציה ובימים אלו עלה למרכז למדיה דיגיטלית של הספריה כמאגר תמונות הניתן לשימוש למרצים וסטודנטים השייכים לקהיליית אוניברסיטת חיפה.


red_bullet.jpg הכנת הסקירה: יהודית צנר וקרן ברנר

IMG 0854
טליה עמבר בעמדת סריקת השיקופיות

IMG 0860
יערה לוי בעמדת הסריקה

ברמה הטכנית תהליך יצירת אוספים דיגיטליים ייחודים לספריית אוניברסיטת חיפה מתחיל בדרך כלל בהפיכת חומר ניירי לחומר דיגיטלי.
איך מתחילים ? סורקים...תמונות ומסמכים נסרקים ומעובדים עיבוד מינימלי לשם שמירה על אותנטיות מירבית. העיבוד בתוכנת photoshop כולל חיתוך שטחים ריקים בתמונה ,תיקוני צבע. ניקוי לכלוכים שאינם חלק מהתמונה, תיקון נזקי זמן וטבע, וחידוד התמונה במידת האפשר. מושגים כמו ביט, טיף ואימאג' נשמעים ללא הרף. להלן הגדרות קצרות של המונחים..

Digital image
קובץ אשר בשימוש עם תוכנה מתאימה יציג תמונה על מסך המחשב הניתנת לשמירה ו/או הדפסה

Scanner אמצעי קלט ה"מצלם" תמונה, מחלק אותה לנקודות, ומעביר אותה לקובץ תמונה דיגיטלית לשימוש במחשב. סוגי הסורקים בהם נעשה שימוש במדיה:

סורק שולחני – מעביר תמונות נייר (תמונות, ציורים, הדפסות) לקובצי תמונה על המחשב בגדלי A4 וa3.

סורק שקופיות – מעביר שקופיות בגודל 35 מ"מ לקובצי תמונה על המחשב.

Bit depth (עומק הסיביות - 1-ביט, 8-ביט, 24-ביט)
כמות הנתונים (שחור ולבן או צבע) המאוחסנות לכל ביט של תמונה. 1-ביט = שחור ולבן, 8-ביט = 256 גוונים של אפור או 256 צבעים, 24-ביט = מיליוני צבעים.

TIFF Tagged Image File Format
תבנית קובץ גרפית שפותחה עבור סריקה. קובצי TIFF הם מפת סיביות (bitmap) המסוגלים להכיל נתונים רבים עבור כל סיבית או פיקסל. מחשבי מקינטוש ומחשבי PC יכולים לקרוא קובצי TIFF. לצרכי שימור דיגיטלי מומלץ לשמור את התמונה כקובץ TIFF. כדאי לדעת קבצי TIFF שומרים מידע רב עבור כל פיקסל, ולכן הם בדרך כלל קבצים גדולים.
להנגשה נוחה יותר למשתמשים הקבצים מוצעים גם בפורמטים של JPEG, JPEG2000 ובמקרים מסויימים PDF.

IMG 0873
אורה זהבי וקרן ברנר בוחנות את אחד האלבומים שהגיעו ע"מ לגבש אסטרטגיית סריקה

להמחשה ראו תמונה כפי שהגיעו לסריקה וכיצד היא נראית בשלבי עבודה עד לרגע שהיא מוכנות לטעינה למערכת ומונגשות לכל.

התמונה מתוך אוסף יוסטוס מאייר שנתרם לספרייה ע"י אנדריאס מאייר. התמונות נמצאות בשלב קליטה ראשוני ועדיין לא זוהו.

כך הגיעה אחת התמונות
6a

לאחר ניקוי וחידוד התמונה (תוך שמירה על אוטנתיות) היא נראית כך:

6b

ולאחר טיפול נוסף מוכנה לטעינה:

6c


red_bullet.jpg הכנת הסקירה: אורה זהבי וקרן ברנר
1

11
התמונות מארכיון האוניברסיטה

רישום והכנסת תמונות חדשות למערכת "המרכז למדיה דיגיטלית" של הספריה על ידי יחידות מחוץ לספריה, מתאפשר על ידי השימוש במודול טפסים מיוחד במערכת.

111

שיטה ייחודית זאת מיושמת תוך שיתוף פעולה הדוק בין שתי יחידות אוניברסיטאיות: הספריה המנהלת את המערכת, ויחידה אחרת, חיצונית לספריה, המעוניינת להציג את התמונות/מסמכים שלה באמצעות פלטפורמה זו.
נכון לכתיבת שורות אלו אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מספר יחידות: ארכיון האוניברסיטה והיחידה לקשרי חוץ ופיתוח משאבים וכן הארכיון הדרוזי במרכז היהודי ערבי. העבודה משלבת שני צוותי עבודה: צוות ספרנים אשר הכין את תשתית העבודה על פי סטנדרטיים ספרניים וצוות לא ספרני אשר משלב את הפריטים בהתאם לתשתית שהוכנה.

תהליך העבודה כולל מספר שלבים עיקריים:
תיאום ציפיות ותכנון הטפסים: לאחר קיום מספר פגישות בין שני הצוותים והבנת החומרים נדרשים לטיפול ותצוגה, נבנה תרשים נושאי של הארכיון הדיגטלי העתיד לקום.

פיתוח ובניית הטפסים: עבודה רבה הושקעה מצד הספריה בבניית הטפסים, שהם למעשה רשומות מטאדטה משוכללות, המאפשרות תאור מילולי כמה שיותר מדויק של התמונות במינימום התערבות של הצוות המעביר את התמונות למערכת.
המטרה הייתה יצירת טפסים מספיק גמישים מחד, כדי לאפשר תיאור נכון ומפורט של התמונות, ומאידך קבועים ואף נוקשים על מנת לא לגרום להתלבטות בבחירת נושאים ושדות מטאדטה הנחוצים לפעילות המערכת. אלה למעשה תבניות ליציקת התוכן.
סריקת התמונות ומילוי הטפסים ע"י היחידה (הצוות הלא ספרני) : מסמכי הוראות עבודה מדויקים (כולל הגדרות סריקה) נכתבו ונמסרו ליחידות המכניסות את התמונות.
בדיקת הטפסים (ותיקונם במידת הצורך) והתמונות, ואישורם תוך כדי שחרורם לצפייה במערכת ה"מרכז למדיה דיגיטלית".

הכנת מערכת "המרכז למדיה דיגיטלית" לקליטת התמונות, על פי התרשים הנושאי שנקבע בתחילת התהליך.

דוגמאות:

ארכיון האוניברסיטה והיחידה לקשרי חוץ ופיתוח משאבים

הארכיון הדרוזי במדור הדרוזי במרכז היהודי ערבי באוניברסיטה

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: פלורה הראלי
פרוייקט "חיפה וסביבתה - מאגר מקורות חזותיים" עוסק בשימור חומרים חזותיים הקשורים להיסטוריה של העיר חיפה וסביבתה הקרובה. בפרויקט זה משתלבים גם אוספים בנושא ספנות וימאות כאשר חיפה מהווה נדבך חשוב בהקמת מערך הימי של מדינת ישראל בהווה.
הפרוייקט מהווה חלק מפעילות הספריה לשימור מורשתה התרבותית של ישראל במטרה להבטיח נגישות למידע גם לדורות הבאים וכן לצרכי מחקר בנושא חיפה והסביבה.

זהו תוצר של שיתוף פעולה בין ספריית אוניברסיטת חיפה לבין היחידה לשימור של עירית חיפה, העמותה לתולדות חיפה ואנשים פרטיים.
המאגר מתפתח ומועשר בחומרים חדשים באופן מתמיד. הוא כולל תמונות בעלות ערך היסטורי שצולמו ברחבי העיר החל מתחילת המאה ה-20 ועד עצם היום הזה. בתמונות ניתן לראות היבטים שונים בארכיטקטורה, בחיי היום יום ובנופיה של העיר בתקופותיה השונות, ועל כן מהוות עדות מוחשית לתהליכי התפתחות העיר השונים.

haifa1
(אחוזה, מבט לאזור מרכז חורב, 1924 - צלם לא ידוע)

haifa2
(אחוזה, ככר ומרכז חורב, 2005 - צלם: אמירה קהת)

אנו פונים לקהל הקוראים שלנו: אם יש לכם תמונות של נופי העיר חיפה משנים עברו, שיכולות לתרום ולהעשיר את ההווי המיוחד של ההיסטוריה העירונית שלנו, נשמח לקבל, לקלוט ולהציג אותן לתוך המאגר הקיים.

למסירת התמונות ניתן ליצור קשר עם פלורה הראלי - טלפון במדיה : 8249847. דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: פלורה הראלי
שלישי, 15 יולי 2008 00:00

אוסף משה וטרודי שוורץ

משה שוורץ החל לצלם מיד עם הגיעו לישראל בשנת 1939. הוא צילם לקק"ל קרן היסוד ותמונות רבות לכתבות שהתפרסמו בעיתון הגלגל. טרודי ומשה (ניקולאס) שוורץ הועסקו גם ע"י ה-PIO (משרד האינפורמציה המנדטורי בא"י).
מאחר ובתחילה לא היה מעורה בארץ, הרבה להתבונן מהצד ולצלם טיפוסים שונים מהווי הארץ בשלהי תקופת המנדט הבריטי: רוכלים, פועלים, חיילים בריטיים ועוד.
בנוסף לצילומיו האתנוגרפיים, מופיעים באוסף גם צילומים תיאוריים רבים כשהבולטים בהם הם צילומי מפעלים שונים שקמו באותה תקופה.

כמה פרטים מעניינים קשורים לטיפול באוסף זה: איננו יודעים האם כל התמונות באוסף צולמו על ידי משה שוורץ או שיש תמונות שגם אשתו טרודי שורץ-הילר, שהיתה אף היא צלמת צילמה.
שמנו לב שיש תמונות שצולמו בשנים שלאחר מותו והן ממשיכות להופיע תחת שמו, לכן ברשומת הקטלוג מופיע המשפט: "תמונות שצולמו על ידי משה שורץ או על ידי טרודי שורץ-הילר ללא זיהוי ודאי של הצלם"

מלאכת זיהוי התמונות היתה ועודנה משימה מורכבת באוסף זה.
משה שוורץ צילם תמונות רבות בכל רחבי הארץ, הוא סדר אותן בסדר כרונולוגי ולא נושאי ומספר אותן במספור שהתאים לצרכיו. תמונות רבות נסרקו מתשלילים (נגטיבים) כולל תשלילי זכוכית.
לצורך זיהוי ותיארוך וודאי של התצלומים אנו נעזרים במר רוני קניגסברג, שהיה במשך שנים רבות מדריך טיולים, אוהב ומכיר את הארץ והאנשים בה. היו תמונות שרוני זיהה מיד, והיו תמונות שהצריכו נסיעה למקומות שונים בארץ.

לדוגמא: תמונה שעל מנת לודא את זיהויה הנכון הרחיק רוני עד לצפת

zfat2

שם הוא צילם את אותו המבנה כפי שהוא עומד היום.
zfat


לצורך ארגון האוסף במאגר ודלייה אפקטיבית שלו חלקנו אותו לסדרות ותתי סדרות של נושאי התצלומים, חלוקה זו באה לידי ביטוי אף במספר המיון של התמונות (במידה ומבצעים חיפוש -שוורץ ותעשייה - התוצאות מתקבלות על פי תחומי תעשייה שונים).
האוסף נמסר למעבדת ביתמונה על ידי גב' שוורץ כחלק מפרוייקט ביתמונה ( שיתוף פעולה עם נדב מן) והוא מהווה חלק מפעילות הספריה לשימור מורשתה התרבותית של ישראל במטרה להבטיח נגישות למידע גם לדורות הבאים.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: מירב ליבנה
יצחק יחזקאל משמאל ורב חובל משה יחזקאל ז"ל
יצחק יחזקאל משמאל ורב חובל משה יחזקאל ז"ל

השפה שרחפה מעל ים כנרת לא היתה עברית או אנגלית אלא מלאית. שפה בלתי מובנת לישראלים אך שפת האם של שלושת רבי החובלים המפקדים ומפעילים שלוש מתוך שש ספינות התיור של חברת השייט "כנרת" השיכת לקיבוץ עין גב.

משה יחזקאל (ז"ל), יצחק יחזקאל ויוסף רפאל שהינם כולם קרובי משפחה ורבי חובלים כיום, נושאים עמם סיפור מופלא של שלושה ילידי סינגפור צעירים אשר נכלאו במחנה שבויים יפני במהלך מלחמת העולם השניה וניצלו בנס מהפצצה אוירית של מטוסים בריטיים בעת שהותם שם.
לאחר המלחמה בערה בהם תשוקה עזה לעשות ככל שביכולתם לתקומת ישראל ובנית מדינתה החופשית והצליחו להגיע לחופיה כנוסעים סמויים בבטן אוניה איטלקית. הם הגיעו לחופי ארץ ישראל בשנת 1947 והצטרפו כולם למח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) והשתתפו במלחמת העצמאות.
כבני סינגפור המכירים את הים הצטרפו השלושה, לאחר שחרורם מצה"ל לגרעין שהתעתד להקים קיבוץ לחופי ים כנרת. קיבוץ שאמור היה להתבסס על דייג במימי האגם. תוכנית זו לא עלתה יפה אך למזלם נודע להם שקיבוץ עין גב, בעל צי סירות דיג, מתעתד להוסיף לצי כמה ספינות תיור. הם קפצו על המציאה והצטרפו. תחילה כשייטים מן המנין ולאחר זמן עלו בדרגה והפכו כולם לקברניטים, מפקדי ספינותיהם הם.
שלושת הסינגפורים עבדו, למדו והתפתחו יחד עם חברת השייט כנרת אשר החלה דרכה עם ספינות עץ, שדרשו עבודת החזקה ותיקונים שוטפת ויקרה עקב תנאי מזג האויר במקום ועברה, משנת 1954 בהדרגה ובעקביות, לספינות בנויות ברזל.
וכך, אתה שהאזנת לתדרי הקשר הימי בים כנרת, ושמעת שפה בלתי מובנת הנישאת מעל גלי האתר, וזכרת סיפורם המופלא של שלושת הצעירים הסינגפורים שהגיעו לארצנו לבנותה ולהבנות בה.

כל צותי השיט של חברת "שיט כנרת", 1953
כל צותי השיט של חברת "שיט כנרת", 1953

לאוסף התמונות והמסמכים

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: רוני קניגסברג
עמוד 2 מתוך 6