Displaying items by tag: כנסים וימי עיון

ההרצאה של ריקי גרינברג: Library Metrix, מבוססת על מחקר במסגרת עבודת דוקטורט בהנחייתה של פרופסור יהודית בר אילן. במחקר נבדקו עקבות דיגיטליים של משתמשי הספרייה במערכות השונות והוצלב מידע מאתר הספרייה, ממערכת הLink resolver ומנתוני המוציאים לאור. ההרצאה ניתנה במסגרת יום העיון "מאחורי הקלעים של המידען העתידי".
המחקר בדק מהיכן מגיעים משתמשי הספרייה לטקסטים המלאים, מהו השימוש שהם עושים בכלי הגילוי של הספרייה ומהו השימוש שנעשה בממשק של Google Scholar כאלטרנטיבה פשוטה ופופולארית יותר. 
המחקר הוגש לפרסום כמאמר בכתב העת College and research libraries. ואף הוגש לועדת פרס פינקלר למידע וזכה בציון לשבח.

לחצו לצפייה במצגת

תמונת מצגת ההרצאה

מושב הספרייה בכנס Info 2015 הוקדש לנושא ה- Linked Data את המושב ארגנה אורה זהבי ראש ענף מדיה.
האינטרנט מאפשר לנו לקשר מסמכים נלווים ולקשר נתונים קשורים. שילוב הנתונים מתייחס לקבוצה של שיטות עבודה המומלצות להוצאה לאור ולחיבור נתונים מובנים באינטרנט. כיום ניתן כבר לראות כיצד מיושמות שיטות אלה ומה אופן ההתייחסות לקישוריות במישורי התוכן והמידע. במושב הוצגו פרויקטים ונערכה היכרות עם חיבורי הנתונים והשפעתם על המשתמש ועל עבודת הספרן והמחקר כאחד.
לעיונכם: גליון מאי-יוני, 2015 של D-Lib Magazine העוסק בנושאים שהוזכרו ביום העיון.
 
red bullet הפניות לתכני ההרצאות, אתרים ותכנית יום העיון. ההפניות משולבות בגרף המייצג Linked Data בהתאם לבניית המושב .












































red bullet המצגת של אורה זהבי במושב: "ספריות, אוספים וקישורים"
























 

red bullet תמונות מהמושב:

תמונת מצגת במושב הספרייה


red bullet שרון שפירא-גלאובך מרצה במושב:

שרון שפירא גלאובך











































red bullet שלמה סנדרס, מחברת אקס-ליבריס מרצה במושב:

שלמה סנדרס

 

קולאז תמונות מהמפגש

לאלבום תמונות מהמפגש

ג'ניפר טגה
, אישה מרשימה מאד עם סיפור חיים מרתק, הייתה אורחת הספרייה, המכון לחקר השואה על שם שטרוכליץ והמרכז ללימודי גרמניה ואירופה במפגש מיוחד שאורגן לכבודה.
ג'ניפר שגילתה לפני מספר שנים שהיא נכדתו של אחד הפושעים המתועבים ביותר בתקופת השואה, אמון גת, שיתפה באופן כנה ופתוח על תחושותיה, פחדיה, רצונותיה ותסכוליה מסיפור החיים המרתק שזימן לה הגורל.

בראשית ביקורה בספרייה נפגשה ג'ניפר עם הנהלת הספרייה וחברי סגל אקדמי, חוקרי השואה. המפגש האינטימי איפשר למשתתפים להכיר את ג'ניפר באופן אישי ולהבין ממנה פרטים אודות עברה, כפי שהם מפורטים בספרה "אמון-סבא שלי היה יורה בי".

 

ג'ניפר טגה בספרייה

מפגש בספרייה

יום העיון שהחל כשעה אחר כך, היווה את שיא ביקורה של הסופרת, כאשר קהל של 350 איש היגיע ביום גשום במיוחד, כדי לשמוע ולהתרשם.

המפגש באודיטוריום הכט

המפגש באודיטוריום הכט

את יום העיון פתח פרופסור אלי זומר, מבית הספר לעבודה סוציאלית,  שסקר מחקר שערך אודות גרמנים בני הדור השני, החיים בישראל.
לאחר הרצאתו הוזמנה ג'ניפר לבמה יחד עם פרופסור הדס ויסמן, מהחוג ליעוץ והתפתחות האדם בפקולטה לחינוך והתכנית הבינלאומית לתואר שני בלימודי השואה, שראיינה את ג'ניפר טגה ושאלה שאלות אודות הספר המרתק והדמויות הכל כך שנויות במחלוקת של אמה, סבתה וסבה. אט אט נפרשה בפני הקהל מסכת האירועים המרגשים והמפותלים של פרשת חייה של הסופרת, כשהיא מגלה פתיחות רבה, רגישות רבה והרבה קסם אישי. 
 בריאיון שולבו קטעי קריאה מתוך הספר "אמון – סבא שלי היה יורה בי"ע"י נעמה רביב, סטודנטית במסלול לתיאטרון חברתי טיפולי.

לסיום יום העיון הוזמנה לעלות לבמה ניצולת שואה הגברת רינה בירנהק שעומדת בקשר עם ג'ניפר מאז שיצא הספר לאור לראשונה בגרמניה. רינה הכירה פנים מול פנים את אמון גת,  סבה הידוע לשימצה של ג'ניפר והוא חס על חייה בתמורה לשני גורי כלבים שהיא מסרה לו. רינה שיתפה את סיפורה המרגש עם הנוכחים ודומה שאף עין לא נשארה יבשה.

ג'ניפר טגה

ג'ניפר טגה 

נשאו דברים וברכו: פרופסור יוסי ציגלר, הראש האקדמי של הספרייה, פרופסור אריה כוכבי, ראש המכון לחקר השואה וראש התכנית הבינלאומית לתואר שני בלימודי השואה ומר אברם קנטור, עורך ראשי של ספרית פועלים. את האירוע הנחתה הגב' נעמי גרידינגר, סגנית מנהלת הספרייה.

 

ג'ניפר טגה עם כמה ממשתתפי הכנס

 

יום העיון בפרט והביקור כולו נחל הצלחה רבה והספרייה גאה לעמוד מאחורי יוזמה תרבותית חשובה שכזו.

red bullet הכנת הסקירה: ריקי גרינברג, צילום: ג'ני כרמל

ב-19.3.14 ערכה הספרייה את יום העיון "ספריות ברשת" לזכרו של יאיר דה מרקס ז"ל.
יום העיון נערך בהשתתפות בני משפחתו אשתו וילדיו, אורחים מן הקהילייה המידענית בארץ, נציגי מו"לים וספקי מידע וקונסורציום הספריות.

בני משפחתו של יאיר
בני משפחתו של יאיר.

יאיר היה נכס מקצועי ואישי בספרייה. הוא עבד כאן יותר מ-20 שנה ואט אט פילס את דרכו והוביל את הספרייה לחדשנות בכל הנוגע לכתבי העת האלקטרוניים ומאגרי המידע המקוונים.

בתחילת יום העיון נישאו דברים מרגשים לזכרו של יאיר ע"י עובדי הספרייה, מנהלת הספרייה וד"ר גלי דה מרקס אשתו, שפתחה לכולנו צהר  נוסף לדמותו המיוחדת כל כך של יאיר.

שרון טל     ריקי גרינברג     סרג' כהן
שרון טל, ריקי גרינברג וסרג' כהן. לזכרו של יאיר

המשך יום העיון עסק בעיקר בפרוייקטים שיאיר היה מעורב בהם והתעניין בהם.
מר אורן וינברג  כיום מנכ"ל הספרייה הלאומית ומנהל הספרייה שלנו בין השנים: 2005-2011 דבר על פרוייקטים בגישה פתוחה של הספרייה הלאומית.

 גב' נטע ויסמן ראש תחום כתבי-עת בספרייה תיארה את פרוייקט כתבי-העת הישראלים ב-JSTOR פרוייקט משותף של JSTOR הספרייה הלאומית והספרייה שלנו שיאיר היה בין מקימיו. 

גב' אבישג ברקן מחברת APEX תיארה בפני הנוכחים את התהליך המורכב  של מעבר  כתבי-העת הישראליים בפרוייקט JSTOR: "מנייר לפורמט אלקטרוני בשמונה שבועות"

גב' שלומית פרי, מנהלת הספרייה למדעי החברה ולניהול באוניברסיטת תל-אביב דברה על הספרייה כמייצרת חוויה למשתמשים.

ד"ר סיגל שר, מלמ"ד שעבדה עם יאיר בצמידות תיארה את השיקולים אסטרטגיים וכלכליים בהסכמי תאגיד/מול"ים.

אורן וינברג       נטע סטרלסקי-ויסמן       אבישג ברקן









אורן וינברג, נטע ויסמן ואבישג ברקן

לאחר הפסקת צהרים וסיור בספרייה ניתנו שתי הרצאות על פרוייקטים לאורינות מידע הנערכים בספרייה שלנו:
ד"ר יהודית ברונשטיין מהחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה, תיארה את האתגרים בבניית קורס מתוקשב פרי עבודה משותפת של הספרייה וביה"ס להיסטוריה. ולסיום גב' קרן אלישע, אחראית צוות משפטים בספרייה דברה על אוריינות מידע לסטודנטים למשפטים שילוב הוראה מתוקשבת עם סדנאות מעשיות.

שלומית פרי     סיגל שר     קרן אלישע     יהודית ברונשטיין
שלומית פרי, סיגל שר, קרן אלישע ויהודית ברונשטיין


גלי דה מרקס
גלי דה מרקס. 

לאתר יום העיון בו מופיעים מצגות הכנס ותמונות נוספות.: http://lib.haifa.ac.il/conferences

red bullet צילום: מרינה קאלאך וסורין סולומון

עזריה אלון, אדם נוף ומצלמה

בימים אלה מוצגת בספרייה תערוכת צילומים מרהיבה ביופיה בשם "נוף ארצנו - מאוסף התצלומים של עזריה אלון" התערוכה בשיתוף גלריית הרוח הישראלית מוצגת ברחבת הכניסה לספרייה, בגלריית הרוח הישראלית ובגלריית המעבר ומעוררת עניין רב.

וכך נכתב אודות התערוכה : איש הטבע עזריה אלון מתבונן בעולם סביבו ומפרש אותו בכלים של חוקר ומאהב. הוא כותב, משדר ומצלם את ארץ ישראל כבר יותר משבעים שנה.
קולו הוא פסקול ארץ-ישראלי של מאזיני הרדיו בפינתו "נוף ארצנו". 55 שנים רצופות, 5 דקות בכל שבת בבוקר, למעלה מ-2600 שידורים. כתיבתו בנושאי טבע וידיעת הארץ הניבה עשרות ספרים ואלבומים. את כולם ליווה בצילומים שתיעדו פרחים, צמחים ובעלי חיים, נופים ואתרים היסטוריים. בין לבין, כשהמצלמה תמיד לצידו, צילם אלון גם תמונות שלא יועדו לפרסום. הוא צילם את חברי קיבוץ בית השיטה, את בני משפחתו, את קבוצות המטיילים שצעדו עמו בשבילי המדבר. כשצילם פרחים ועצים, התייחס אליהם כאל דיוקנאות של מכרים אהובים.

אוצרות הצילום של עזריה אלון נחשפו בשנים האחרונות כשהנגטיבים עברו סריקה דיגיטלית ע"י ספריית היודאיקה של אוניברסיטת הארוורד. עשרות אלפי תמונות בשחור לבן ומספר דומה של שקופיות צבע נחשפו על צג המחשב.
פתיחת התערוכה התקיימה ביום עיון שאורגן ע"י צוות הספרייה בשיתוף הפקולטה למדעי הרוח. תוכנית יום העיון שכותרתו היתה " עזריה אלון – אדם, נוף ומצלמה" כללה מרצים מהקק"ל, מרשות שמורות הטבע, מאוניברסיטת תל אביב מהאוניברסיטה העברית, השר לשעב מר רפי איתן, חוקרים מסגל האוניברסיטה ואחרים. גולת הכותרת שלשל יום העיון היתה ראיון שניהל פרופסור עוז אלמוג עם עזריה אלון- האיש מאחורי המצלמה, לרגל יום הולדתו ה95.

יום העיון נחל הצלחה רבה ונכחו בו כ-400 איש ביניהם תלמידים מבתי ספר תיכון בחיפה, חיילים, סטודנטים, חברי סגל, שותפים של עזריה אלון בתחנות חייו, משפחה והציבור הרחב.

בתום יום העיון הוזמנו המשתתפים לפתיחה החגיגית של התערוכה בספרייה במסגרתה אף צוין יום ההולדת של מר אלון, בעוגה גדולה שהוכנה ע"י צוות הספרייה.
התערוכה מעוררת עניין רב במבקרי הספרייה ומושכת תשומת לב הסטודנטים וחברי הסגל. התערוכה תוצג עד תום סימסטר א' בראשית חודש פברואר. אנו מזמינים אתכם לבקר ולהנות.

תוכלו לצפות בתכני יום העיון ופתיחת התערוכה בערוץ היוטיוב של הספרייה וגם כאן:


 
שני, 24 יוני 2013 06:18

יום עיון אסמ"י בכנסת

ביום רביעי שעבר, 12.6.13, השתתפנו חמש ספרניות – דסי, יסמין, נירה, נעמי וליאת ביום עיון של אסמ"י בכנסת.

ליאת, דסי, נירה, יסמין ונעמי


לאחר עמידה בפקקים האיומים בדרכנו לירושלים, ולאחר בידוק קפדני, נכנסנו סוף סוף לבית הנבחרים של מדינת ישראל. יום העיון נערך באולם ירושלים, באזור אולמי ועדות הכנסת.
את יום העיון פתח מר רונן פלוט, מנכ"ל הכנסת, אשר סיפר כי בשנתיים האחרונות ביקרו בכנסת כ-180,000 מבקרים, וכי נעשה ניסיון לשנות את תדמית חברי הכנסת, שגם אם הם אינם נראים באולם המליאה, הם כן נמצאים במשכן, בדיונים בועדות ובמשרדיהם ועבודתם קשה ביותר.לאחר מכן, עובדת הכנסת נטלי ערכה לנו סיור במשכן:

תחילה סיירנו בספריית הכנסת. באולם הקריאה (הקטן) שתי עמדות מחשבים, ספרים שכתבו חברי הכנסת, דברי הכנסת, וישנן שתי קומות נוספות של מחסנים. הספריה פועלת בשיטת המדף הסגור. גם לספריה זו (בנוסף לספריה הלאומית) חלה חובת הפקדה של כל ספר אשר יוצא לאור בעברית. במחסני הספריה נמצאת כל העיתונות בפורמט דפוס מקום המדינה ועד ימינו ומצב העיתונים נשמר בצורה כל-כך טובה, כך שהספרייה הלאומית משתמשת בהם לפרויקט הסריקה.

ספריית הכנסת

המשכנו בסיורנו ברחבי הכנסת. ראינו תערוכת צילומים של דוד רובינגר, סיירנו בטרקלין שאגאל וקיבלנו הסבר על שטיחי שאגאל והפסיפס שלו, ועל יצירות אמנות נוספות. את הסיור חתמנו בביקור באולם המליאה, שם צפינו בדיון שהתקיים באותה עת. חזרנו לאולם שבו התקיים יום העיון, להרצאתה של ד"ר רבקה מרקוס, מנהלת ארכיון הכנסת, אשר סיפרה על תהליך הדיגיטציה שעובר הארכיון. נדהמנו לשמוע שחלק גדול מהארכיון עדיין אינו נגיש לקהל הרחב.

אולם המליאה

לאחר מכן עורכת דברי הכנסת, דבורה אביב"י, סיפרה לנו על עבודתה. תחומי אחריותה הם: עריכה ומפתוח של ישיבות המליאה ושל מסמכי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, עריכת מסמכים של מחלקות הכנסת השונות, התקנת הצעות חוק המוגשות לקריאה ראשונה, ייעוץ בענייני לשון ומפתוח והשתתפות בקביעת המדיניות בתחום ניהול הידע במסגרת חטיבת המידע.

את חלקו הראשון של יום העיון חתמה ד"ר שירלי אברהמי, מנהלת מרכז המידע והמחקר של הכנסת שהוקם בשנת 2000. שירלי סיפרה על עבודתו ותפקידו של המרכז, אשר כולל בין היתר הכנת דפי מידע בנושאים שונים לבקשת חברי הכנסת, הצגה בפני חברי הכנסת או בפני ועדות הכנסת את מכלול ההיבטים, ההשלכות והעמדות הרלוונטיות לנושא הנידון. המרכז אף נעזר ביועצים חיצוניים במידת הצורך.
לאחר ששבנו מארוחת הצהרים, שמענו שיעור גמרא מפי חברת הכנסת רות קלדרון, אשר קישרה את נושא השיעור למהות הספר והיותו של הספר קיים עוד לפני פורמט הדפוס.
חבר הכנסת לשעבר זבולון אורלב הרצה לנו על חוק הגנת הספריות והסופרים שעבר בקריאה ראשונה בשבוע האחרון של הכנסת הקודמת, וועדת השרים לחקיקה צריכה לאשרו.
החוק נועד להגן על הסופרים אשר אין באפשרותם להתקיים מיצירה ספרותית, בשל המצב הקיים כיום ברשתות השיווק אשר מוכרות את ספריהם במחירים זולים. החוק יקבע כמה אחוזים ייתן המוציא לאור ליוצר.
יום העיון בכנסת היה מעניין ומרתק, המשכן יפה ומטופח, ויותר מכל - שוקק חיים, הן בקבוצות מבקרים רבות, בעובדי הכנסת וכמובן בחברי כנסת ושרים אשר זכינו לראות כמה מהם חולפים על פנינו.

טבלת נוכחות


red bullet לאתר הכנסת

red bullet הכנת הסקירה: ליאת שלאל.
חמישי, 04 אפריל 2013 09:59

מושב הספרייה בכנס טלדן: INFO 2013

מזה שנים רבות מארגנת הספרייה יום עיון בכנס המידע - "טלדן" ומבקשת להביא  באמצעותו לקהל המשתתפים חידושים והיבטים מגוונים בנושא עולם הספריות ותרבות המידע.
השנה פנינו להעברה חזותית של התכנים, לתכנים האור-קוליים והחזותיים ולישומם בספרייה במוזיאון ובערש התרבותי והמחקרי בכלל.
במושב נדון בין השאר על מקום הטקסט בעידן ההעברה החזותית, נתאר קורס מתוקשב שנבנה בספרייה באמצעות סרטונים, אוספי וידיאו ותמונות ונדבר על הערך החינוכי חברתי של תיעוד וקולנוע תיעודי בפרט.

בחלקו השני של יום העיון יושם דשג על נושא האינפוגרפיקה: המחשה חזותית של מידע, באמצעות איורים, תרשימים, תצלומים.

red bulletלהתראות ביום רביעי 8.5.2013 בכנס המידע 2013

38
משתתפי הכנס.    לתמונות נוספות

ב-28.1.13 ערכה הספרייה את יום העיון: "ספרייה בדקה ויותר..." פעולות יישוג (outreach) בספרייה לאתר יום העיון
 
יום העיון הדגיש את חשיבות מיתוג ויישוג הספרייה למגוון הקהלים והוצגו בו כמה כלים ושיטות עבודה אפקטיביות בנושא זה. הודגמו הפקות שונות הנערכות בתוך הספרייה (לדוגמא: סרטוני "ספרייה בדקה"). דרכי העבודה, גיבוש הצוותים והרעיונות ומימושם בפועל.
נדון תהליך הפקת התערוכות המוצגות בחלונות הספרייה, החל מהיוזמה להקמתן ועד העלאת התצוגות. הוזכרו שיתופי פעולה של הספרייה עם גופים חיצוניים כמו הוצאת הספרים וקברניטי וויקיפדיה.

במסגרת תהליך העבודה הוצג גם הרציונל לפעולות היישוג שמתבצע כהמשך לתהליכי הבקרה וההערכה המבוצעים בספרייה.

יישוג נוסף שהוצג היה בתחום שיתוף פעולה עם האקדמיה בדמות קורס וירטואלי מלא שנכתב, מנוהל ונבדק ע"י מידענים מצוות הספרייה. בהמשך להרצאה שניתנה על רציונל תכנון המבנה ועמדות השירותים בתוכו, הוזמנו המשתתפיםלסיור בקומת הכניסה החדשה של הספרייה ובאגף החדש שלה.

כ-150 ספרנים ומדיענים ממקומות שונים בארץ השתתפו בכנס וההדים שהתקבלו היו חיוביים. אנו שמים פעמינו לימי העיון הבאים...

לעיונכם מצגות יום העיון. המצגות נמצאות גם באתר יום העיון לטובת קהיליית הספרנים והמידענים כולה.

red bullet הקדמה: פעילות יישוג (OUTREACH) בספרייה - גב' נעמי גרידינגר, סגנית מנהלת הספרייה ומרכזת את תחום ה-Outreach בספרייה.

red bullet הספריה חיה בסרט: ניצול הוידיאו לשימוש ה-OUTREACH - גב' ג'ני כרמל, אחראית צוותי וידאו ותערוכות בספריה.

red bullet סוף מעשה בתסריט תחילה - ספרייה בדקה: תהליך העבודה - גב' ריקי גרינברג, צוות שיווק הספרייה

red bullet "חלונות" – חשיפה של מחקרים יחודיים באוניברסיטת חיפה - גב' ג'ני כרמל, אחראית צוותי וידאו ותערוכות בספריה

red bullet הספריה החדשה והמשופצת - OUTREACH לקהילת המשתמשים - גב' חומי רקם, ראש מינהל הספרייה

red bullet פרויקט גלאם - מר לירון דורפמן - ויקיפד הבית, ויקימדיה ישראל

red bullet קורס אוריינות מידע מתוקשב - גב' אורנה רוש, ראש תחום יעץ ספרייה

red bullet ספרים מדברים – שת"פ של הספרייה עם הוצאת הספרים של האוניברסיטה - גב' שרון חנוכה, מנהלת הוצאת הספרים

red bullet פעילויות הערכה בספרייה: "אתם בקשתם – אנחנו עשינו" - ד"ר לין פורת, ראש צוות הערכה

182
מימין לשמאל: ג'ני כרמל, רונית סגל, נעמי גרידינגר וריקי גרינברג

red bullet הכנת הסקירה: ריקי גרינברג  צילום: מיכאל פרובורוטסקי  הכנת אתר הכנס: מרינה קאלאך

במהלך יום העיון נחשף הסרטון השלישי בסדרת "ספרייה בדקה" אנו מצרפים אותו גם כאן:

 

חלק ראשון: עדינה צור ג'יג'י.
פורום הספרנים המטפלים בספרים נדירים נוהג להיפגש מספר פעמים בשנה, כל פגישה מוקדשת לנושא אחר הקשור לעבודה בחמרים נדירים. ביום שלישי ה-3.5.2011 ארגנתי מפגש לחברי הפורום באגף החדש בספריה שלנו. במפגש השתתפו בין השאר ספרנים מאוניברסיטת בן גוריון, ירושלים, תל אביב, בר אילן, בית אריאלה והספריה התורנית ברמת גן .
את יום העיון פתח המנהל האקדמי של הספריה פרופ' יוסי ציגלר מהחוג להיסטוריה כללית. פרופ' ציגלר דבר על פיסיונומיה בכתבי יד לטיניים, 1200-1500. הפיסיונומיה (אומנות פיצוח אישיותו של אדם על ידי ניתוח סימנים בגופו) הקדם-מודרנית אותה הוא חוקר תוך דגש על המקורות הלטיניים (כתבי יד ודפוסים מוקדמים) המשמשים אותו במחקר.
הוא פתח בדברי מבוא על גילויים מחדש במאה ה- 12 של המקורות הפיסיונומיים העתיקים (טקסטים פסאודו-אריסטוטליים לצד טקסטים משלהי העת העתיקה), והסביר כיצד נוצרה על בסיס תרגומים חדשים ללטינית מסורת ימיביניימית של שיח מדעי עשיר בתחום.

בהמשך תיאר פרופ' ציגלר חלק מהמקורות הלטיניים בהם משתמש למחקריו, מספר הפיסיונומיה של מיכאל סקוטוס, אסטרולוג החצר של הקיסר פרידריך השני בסביבות 1230 (במהדורת דפוס מוונציה, 1474) , ועד ספר הפיסיונומיה של רולנדוס סקריפטוריס, דיקן הפקולטה לרפואה בפריס סביב 1430 (בכתב יד מליסבון). בניגוד למסורת העשירה במאות ה- 16 וה-17 של ליווי הטקסט הפיסיונומי באיורים שמתרגמים את התיאור המילולי לתמונה, הפיסיונומיה המלומדת עד 1500 היא טקסטואלית.

ההרצאה מרתקת נוספת היתה הרצאתו של פרופ. מנחם קלנר מהחוג להיסטוריה של עם ישראל. : "ספרים נדירים וסיפוריהם"
ההרצאה עסקה בפילוסופיה יהודית של ימי הביניים. פרופ' קלנר הזכיר שני פילוסופים יהודים מהתקופה: הרלב"ג והרמב"ם. ודיבר על התאמה הרעיונית של הפילוסופים הללו להשקפה החרדית המסורתית של אותה תקופה. פרופ' קלנר הזכיר בדבריו את הפולמוסים שכתביהם עוררו. למעשה אם לא התעוררו פולמוסים - אזי לא התעמקו ברעיונות ולא קראו עד תום את הטקסטים.
לדוגמה הביא פרופ. קלנר את דברי הרב משה פיינשטיין ז"ל - פוסק בעולם החרדי המהלל את ספר פרוש הרלב"ג על חמישה חומשי תורה. להנחת פרופ. קלנר אין שום סיבה הגיונית שרב פינשטיין ירצה לשבח את הספר הנ"ל.
פרופ. קלנר העלה השערה שהרב לא קרא את הפירושים הנ"ל - הרלב"ג נכנס ל"מקראות גדולות" ובעקבות כך התקבל כקונצנזוס. במהלך הרצאתו תיאר בפנינו פרופ' קלנר מעניינים ומרתקים על האופן שבו הגיעו לידיו ספרים נדירים.

חלק שני - פלורה הראלי, אורה זהבי ושרון שרון שפירא-גלאובך תחום מדיה

הגב' עדינה צור-גיגי, מארגנת יום העיון לחברי פורום הספרנים המטפלים בספרים נדירים, פנתה אלינו, ספרניות תחום המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה, בבקשה להציג את העשייה הדיגיטלית המתבצעת בספריה בנוגע לחומרי ספריה מיוחדים.

בחרנו להציג את העשייה הדיגיטלית המתקיימת בתחום המדיה משלושה היבטים: מבט כללי ועקרוני על תכני העשייה הדיגיטלית ועל המערכת הטכנולוגית באמצעותה מנוהל המרכז למדיה דיגיטלית של הספריה; הצגת מאגר נושאי המושתת על דיגיטציה של חומרי ארכיונים פיסיים; והצגת התמודדות הספריה עם שני סוגים של ארכיוני תמונות הסטוריות.
הרצאתה של אורה זהבי, ראש תחום המדיה, סקרה את המרכז למדיה דיגיטלית של הספריה ואת הפרויקטים המתבצעים במסגרתו.

הסקירה הציגה את מערכת ניהול האובייקטים הדיגיטליים של הספריה, מערכת דיגיטול (DIGITOOL) ואת סוגי התכנים הדיגיטליים בהם עוסק תחום המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה. בסקירה הוצגו העקרונות המנחים את יצירת הפרויקטים עצמם כמו גם הקשרים ההדוקים שלהם לפעילות האקדמית של האוניברסיטה, הן ככלי מחקר כשלעצמם והן כאמצעי לימוד והוראה.
ההרצאה לוותה במצגת שסקרה את האופנים בהם מנוצלות יכולות שונות של מערכת דיגיטול לטובת הנגשת החומרים הכלולים במרכז למדיה דיגיטלית והתאמתם לצורכי המידע של המשתמשים.

הרצאתה של שרון שפירא-גלאובך הציגה את פרויקט המאגר הארכיוני הדיגיטלי לתיאטרון בישראל. ספריית אוניברסיטת חיפה יצרה מאגר מידע מרובה פורמטים (טקסט, חומרים גרפיים, תמונות, אודיו ווידאו) הכולל את האובייקטים עצמם ואת רשומות המטאדטה העשירות מאד שלהם. המאגר מוקדש לתכני ארכיוני תיאטרון בישראל ויצירתו כוללת את המרת החומרים הפיסיים שנשמרו בארכיוני תיאטרון לפורמט דיגיטלי, את קיטלוגם ואת השמשתם לקהל לצורכי לימוד ומחקר.
ההרצאה התמקדה בהצגת הצרכים הספציפיים של מאגר העוסק בתחום התיאטרון, בהצגת השיקולים שהובילו לקביעת המבנה הלוגי של המאגר ובהצגת השיקולים המקצועיים ליצירת רשומות המטאדטה הייחודיות שלו.

הרצאתה של פלורה הראלי חתמה את חלקו של תחום המדיה ביום העיון והציגה את התמודדות הספריה בעבודה על שני פרויקטים של תמונות היסטוריות: הפרויקט הראשון הוא פרויקט חיפה וסביבתה והשני הוא ארכיון התמונות של האגף לקשרי צבור ופתוח משאבים של אוניברסיטת חיפה. שני הפרויקטים מתקיימים תחת קורת הגג של הספריה אולם מכיוון שהמקורות המספקים את החומרים לפרויקטים שונים זה מזה בתכלית השינוי, נדרשו מהספריה פיתוחים שונים על מנת שתוכל להעמיד את החומרים לרשות המשתמשים בצורה מיטבית ובארגון אחיד של החומרים.

פרויקט חיפה וסביבתה הוא פרויקט המתמודד עם תמונות היסטוריות של העיר חיפה וסביבתה. התמונות הנכללות בפרויקט נתרמות לספריה על ידי גופים ציבוריים, כגון: המחלקה לשימור אתרים של עירית חיפה, מוסדות חינוך, כגון: בית הספר הריאלי העברי בחיפה, וכן אוספי תמונות של צלמים ואנשים פרטיים. הספריה היא זו הסורקת, המקטלגת ומארגנת את החומרים על פי סטנדרטים מקצועיים ויוצרת את רשומות המטאדטה של האובייקטים הדיגיטליים. ייחודו של הפרויקט נובע מהעובדה כי למעשה, הספריה בונה ארכיון דיגיטלי שאינו קיים כארכיון פיסי.

פרויקט התמונות של האגף לקשרי צבור ופתוח משאבים של אוניברסיטת חיפה הוא פרויקט המתמודד עם ספק חומרים שאינו הספריה. התמונות הכלולות בו נסרקות ומתועדות על ידי אדם שאינו ספרן (בשונה משאר הפרויקטים הכוללים תמונות במרכז למדיה דיגיטלית). לצורך ארגון ותיעוד סדור של החומרים בנתה הספריה פלטפורמה מיוחדת המאפשרת לכוח אדם שאינו ספרני לתעד את התמונות על פי סטנדרטים ספרניים מבלי שידרשו להכשרה ספרנית מקצועית. זהו פתוח ייחודי של הספריה והוא משמש מודל עבודה לפרויקטים נוספים של הספריה כגון פרויקט הארכיון הדרוזי.

שלישי, 17 יולי 2012 05:51

הרצאה והשתתפות בכנס: ECLAP 2012

ECLAP 2012: Conference on Information Technologies for Performing Arts, Media Access and Entertainment
7-9 May 2012 – Convitto della Calza, Firenze, Italy


בחודש נובמבר 2011 הוזמנה שרון שפירא-גלאובך על ידי מתאמת ארגון ECLAP לפרסם מאמר ולהציג את פרויקט מאגר ארכיוני התיאטרון של הספריה בכנס הבינלאומי הראשון של הארגון. הכנס לווה בפרסום אקדמי של קובץ מאמרים בהוצאת הספרים של אוניברסיטת פירנצה - Florence University Press. מצורפת לעיונכם סקירתה המעניינת בנושא.

ארגון ECLAPECLAP (European Collected Library of Artistic Performance) הינו פרויקט רחב מימדים של מדינות האחוד האירופאי, שעניינו שימור והנגשה של מורשת תרבות אירופה בתחום אמנויות המופע (performing arts) באמצעים דיגיטליים.
הארגון אמון על הבניית הקשרים הנחוצים בין מוסדות העוסקים בתחום כגון ספריות, ארכיונים, מוזיאונים, וכיוב' ומבקש ליצור תשתיות טכנולוגיות מתאימות לשימור ולהנגשה ארוכי טווח. כמו כן, מספק ארגון ECLAP תיעוד והמלצות של best practice לשימור והנגשת החומרים, וכן פורטל מורכב להעלאת החומרים לאינטרנט ולשילובם במאגר ה-Europeana (המאגר הדיגיטלי של האיחוד האירופאי לחומרי מורשת תרבות – מאגר אדיר מימדים ועתיר השקעה המונה מיליוני פריטי מידע).


אתר Europeana

red_bullet.jpg כנס ECLAP 2012
מטרתו המוצהרת של הכנס היתה לשמש פורום ליצירת שתופי פעולה ולהצגת תוצאות.
כמו כן, הכנס ביקש להציג מבט-על על הפעילות העכשווית המתבצעת בעולם בנוגע לאוספים הדיגיטליים בתחום אמנויות המופע. הכנס התמקד בארבעה חתכים נושאיים של-best practice: כלים של/ל יצירת ספריות דיגיטליות, אמצעי חינוך ומחקר, סוגיות של זכויות יוצרים, ומורשת תרבות בהיבטיה הטכנולוגיים.

הכנס נערך במשך שלושה ימים מלאים והוצגו בו כ- 40 הרצאות ופרויקטים. השתתפו כ- 200 איש ממרבית מדינות האיחוד האירופאי כמו גם מארצות הברית (ואני מישראל).
מבחינת ארגון התכנים חולקו הרצאות הכנס לארבעה מסלולים:
1. מסלול כללי שהתמקד באמנויות המופע ומדיה (General track on performing arts, media access and entertainment)
2. מסלול שהתמקד בתיעוד ובמטאדטה (Authoritative metadata vs. User generated content)
3. מסלול שהתמקד בגישה פתוחה (open access)
4. מסלול שהתמקד בחינוך (Educational services for the performing arts)
הרצאתי שויכה למסלול המטאדטה ולוותה במאמר שפורסם בקובץ המאמרים של הכנס  - לדברי עורכי קובץ המאמרים, התקבלו לפרסום 36% מתוך כלל המאמרים שהוגשו לשיפוט.

הרצאתי בכנס:
A Database for Israeli Theater Archives (DITA) in the University of Haifa Younes & Soraya Nazarian Library

red_bullet.jpg תגובות הקהל
הצגת פרויקט מאגר ארכיוני התיאטרון של הספריה עוררה במשתתפים עניין רב, ובעקבותיה נוצרו קשרים רבים כבסיס לשיתופי פעולה עתידיים עם ארגונים ספציפיים (בעיקר מוסדות אקדמיים מארה"ב ומאיטליה) ובפרויקטים שונים של האיחוד האירופאי.

התגובות להצגת הפרויקט התמקדו בעיקר בהתפעלות מהקשר ההדוק בין התשתית התיאורטית עליה מבוסס הפרויקט, יישומיה המעשיים, והבאתה לכדי "מוצר מידע" באמצעים ספרניים/מידעניים עכשוויים. כמו כן, הובע עניין רב בחומרים עצמם ובשילובם במסגרת מאגרי הספריה הדיגיטלית הכלל-אירופאית – ה-Europeana.

הערכה רבה במיוחד הובעה מצד אנשי מקצוע מתחומים שונים לתוצאות העבודה שאנו משקיעים ביצירת רשומות התיעוד של הפריטים הדיגיטליים והנגשתן לקהל, השקעה המתבססת על ניתוח והיכרות מעמיקה הן עם החומרים עצמם והן של צרכי המשתמשים, ולא רק על יכולות טכנולוגיות אוטומטיות בתחום המחשוב.

red_bullet.jpg תוצאות מיידיות של השתתפותי בכנס
1. ספריית אוניברסיטת חיפה הוזמנה כשותפה לפרויקט חדש של האיחוד האירופאי – Europeana Muses המוגש בימים אלה לתקצוב של ה-European Commission
2. קיבלתי מספר הזמנות לכתיבת מאמרים על פרויקט ארכיוני התיאטרון בפרסומים שונים (חלקם אקדמיים וחלקם פופולאריים)
3. ספריית האוניברסיטה זכתה לשבחים רבים על העבודה המקצועית המתבצעת במסגרתה בתחום שימור דיגיטלי של מורשת תרבות
4. חומרי שימור מורשת ישראל (ביניהם חומרי ארכיוני התיאטרון) הכלולים במרכז למדיה דיגיטלית של הספריה נחשפו לקהל מגוון של מתעניינים העוסקים בתחום
5. פעילות האוניברסיטה ופעילותה המקצועית של הספריה נחשפו לפורום רחב של חוקרים ואנשי מקצוע
6. נוצרו קשרים מקצועיים לשיתופי פעולה עתידיים בין ספריית אוניברסיטת חיפה למוסדות וארגונים שונים בעולם בתחום שימור נכסי תרבות והנגשתם
7. הכנס אפשר לי למקם את העבודה הנעשית בספריית האוניברסיטה בנושאי שימור מורשת תרבות, בהקשר הרחב של הנעשה בתחום זה בעולם. נראה כי הפעילות המתבצעת בספריית האוניברסיטה משתלבת היטב בהתפתחויות הכלל עולמיות בתחום, הן מבחינת תשתיות וסטנדרטים טכנולוגיים והן מבחינת התכנים.
להערכתי, אנחנו מתבלטים במיוחד בהבניה של תשתית תיאורטית-מקצועית ישימה, באמצעות שימוש בכלים ספרניים המותאמים לעולם המידע העכשווי. תשתית זו באה לידי ביטוי בעומק המחקרי/אקדמי של המוצר הסופי אותו אנו מציעים לקהל המשתמשים; בהיבטים המקצועיים המורכבים של תשתית זו הביעו השומעים עניין רב במיוחד.

red_bullet.jpg סכום
הכנס תרם רבות להשכלתי המקצועית (כמו גם לגאוותי המקצועית) ואפשר לי להיחשף, ללמוד ולהסיק מסקנות מעשיות משלל האספקטים הטכנולוגיים והספרניים הקשורים לתחום השימור הדיגיטלי של נכסי תרבות, כמו גם באשר למקומן של ספריות אקדמיות בעולם מגוון זה. כמו כן, היתה זו הזדמנות ממוקדת להציג את פירותיה של העבודה המקצועית המתבצעת בספריית אוניברסיטת חיפה בפורום של שותפים קרובים לעניין ולתוכן.
אני מרגישה בת מזל, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית, על שהספריה והאוניברסיטה מצאו לנכון לאפשר את נסיעתי לכנס גם בזמנים כה מורכבים מבחינה כלכלית, ומבקשת להודות מקרב לב לכל המעורבים בדבר:
להנהלת ספריית יונס וסוראיה נזריאן, לראש תחום מדיה בספריה, למשפחת בוכסוויילר ולאגף משאבי אנוש של אוניברסיטת חיפה.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: שרון שפירא-גלאובך, תחום מדיה

אתר מאגר ארכיוני תיאטרון

עמוד 1 מתוך 3