Displaying items by tag: כנסים וימי עיון

ב-10.7.12 התקיים באוניברסיטה יום העיון: "הספרייה כמקום". יום העיון התקיים בחסות החוג לניהול מידע וידע, אוניברסיטת חיפה וארגון אס"י אסמ"י. 
יום העיון היה מוצלח ומהנה והאולם היה מלא מפה לפה. לעיונכם תמונות אחדות.

7


לתמונות נוספות  צילום: סורין סולומון וצחי שוסטרמן

ראשון, 11 ספטמבר 2011 00:00

כנס IGELU 2011

לראשונה בישראל מתארח באוניברסיטת חיפה כנס איגלו -  IGeLU Conference
איגלו הוא ארגון משתמשים בינלאומי של מערכות אקס ליבריס. הארגון מייצג כ300 מוסדות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר ב40 מדינות בעולם (חברת אקס ליבריס היא חברה בינלאומית שהוקמה בישראל ונותנת פתרונות ארגון מיון וחיפוש מידע במערכות הספריה).

הכנס מתקיים בכל שנה במדינה אחרת ואנו גאים באוניברסיטת חיפה (באמצעות נציגי הספרייה) שנבחרה השנה לארח את הכנס, לראשונה בישראל. 
המשתתפים מתארחים בבתי המלון בחיפה והאוניברסיטה נרתמה לארח כמה מהם גם במעונות בקמפוס.
באי הכנס 420 במספר הם אנשי מערכות מידע מספריות מובילות בעולם. בין המדינות ששלחו נציגים ניתן למנות את מדינות אירופה, אוסטרליה, ניו זילנד, ג'מייקה, יפן, פינלנד, ארצות הברית, איי ברבדוס, מקסיקו, ניגריה, נורווגיה, דרום אפריקה, וייטנאם, דנמרק, סינגפור, קנדה, איסלנד, ברזיל וישראל.

לכנס שני חלקים מרכזיים, הראשון כולל הרצאות משתמשי המערכות מרחבי העולם שיעידו על  חווית המשתמש, משוב ממשתמשי הספריה ופיתוחים מקומיים של הספרייה במערכת.
בחלק השני תוצג מפת הדרכים של חברת אקס ליבריס הכוללת פיתוחים עתידיים למערכות קיימות ופיתוח מערכות חדשות. עוד יכלול הכנס  אירועים חברתיים, בחירות להנהלת הארגון, מפגש של משתמשי המערכות עם המפתחים ופגישות של קבוצות העבודה הבינלאומיות של כל מערכת, ליצירת מערך בקשות לפיתוחים נוספים.

הכנס התקיים בין התאריכים 11 עד 16 בספטמבר 2011. באוניברסיטת חיפה.

לתמונות 

תמונות כנס איגלו

ב-19.9.2011 התקיים באודיטוריום הספריה באגף החדש יום העיון "ספרים הם לא רק סיפורים" כיוונים וקהלים חדשים בספריית הילדים.
במהלך יום העיון הודגשו 
האפשרויות הגלומות בשימוש בספריית הילדים להקניית אוריינות מידע לקהלים מגוונים, הוצעו כלים למתן ערך מוסף ובלעדי לשירותי הספריה, הודגם המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער והוצג מפתח חיפה למאמרים בעברית.

Sample Image
תוכנית ההרצאות:

ד"ר רחל בן-כנען, ראש התוכנית ללימודי מידענות וספרנות באוניברסיטת חיפה, ציינה את חשיבות הספריות והספרנים כסוכני תרבות והשכלה.

יסמין אלעד
, מפתחת ומנחה סדנאות והפעלות בספריית הילדים, הציגה פעילויות בספריה עם ספרי מידע לילדי הגן והקניית מיומנויות מידע לילדי כיתות יסוד, תוך הדגשת החוויה וההנאה המשולבת בלמידה והעשרה.

ד"ר טטיאנה דרובצקוי, מפתחת אוסף ספריית הילדים, סיפרה על הפעילות שמתקיימת מדי קיץ עם תלמידי אולפן בספריית הילדים, ותארה את ההתרגשות של הסטודנטים בגילוי של ספרי ילדותם שתורגמו לעברית ואת חיזוק שליטתם בעברית כשהם קוראים בהם ומציגים אותם לפני הכיתה.

יסמין אלעד
הציגה את הפעילות לבני נוער בעלי פיגור בינוני הנערכת מדי שבוע בספריית הילדים והציעה דוגמאות לפעילויות עם ספרים מאוירים תוך שימוש בעזרים ויזואלים לעידוד בחירה עצמאית של התלמידים.
למצגות והקלטת אודיו של ההרצאות  חלק הראשון

Sample Image



בהפסקה נערך סיור בספריית הילדים, בסיור הודגם הארגון הייחודי של האוסף ונתנו דוגמאות של ספרים וחומרי עזר לפעילויות. בהמשך התקיים סיור בספריה הכללית ובאגף החדש
של הספריה.
את חלקו השני של יום העיון פתחה תמי צוק, אחראית פעילויות בספריית הילדים ועורכת המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער, תמי הציגה את המפתח, את השימושים האפשריים בו לחיפוש ספרי ילדים על-פי נושא ואת הדילמות במפתוח ספרות ילדים.
נטע סטרלסקי-ויסמן, עורכת המפתח למאמרים בעברית, הסבירה את אפשרויות החיפוש במפתח באופן כללי ובאופן ספציפי לתלמידי בית הספר התיכון והיסודי.
לסיום, הדגימה תמי צוק את השימושים בפייסבוק למטרות שיווק ספריית הילדים וליצירת קשרים עם קהלי יעד נוספים.
 
למצגות והקלטת אודיו של ההרצאות  חלק השני
 
אנו מקוים שהצלחנו לתת רעיונות וכיוונים לגבי הרחבת השימושים והפעילויות של ספריית הילדים בבתי הספר ובספריות הציבוריות, כדי להגיע לקהל מגוון ורחב ככל האפשר ולשמור על רלוונטיות של הספריה, הספרנים והספרים בקהילה.
ההיענות וההתעניינות הרבה של הספרנים, העידו על נחיצותו של יום עיון מסוג זה, התורם לקידום תחום ספרנות הילדים ולקשר של הספריה שלנו ושל ספריות בכלל עם קהילת הספרנים והקוראים.

לאור התפוסה המלאה והביקוש שגבר על ההיצע, אנו שוקלים לקיים יום עיון נוסף בהמשך השנה. המעונינים להשתתף ביום עיון זה מוזמנים ליצור איתנו קשר: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. 

Sample Image
red_bullet.jpg הכנת הסקירה: יסמין אלעד ותמי צוק צילום: ג'ני כרמל

ב-20.3.12 התקיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב יום העיון בנושא מערכת פרימו למשתמשי אקס ליבריס בישראל (מאלי). מצורפות להלן מצגות נציגי הספריה בכנס:  

לצפייה במצגות יש ללחוץ על התמונות

משתמשי קצה ומידענים מול "פרימו" - התנסות באוניברסיטת חיפה. אורנה רוש, ראש תחום יעץ





האם טכנולוגיות + מידענים + סטודנטים ומרצים = "חיפושאחד"? בועז דותן, ענף מערכות מידע ספריתיות



 

ב-30.4.12 התארח הפורום הארצי של הספרנים המטפלים בספרים נדירים בספריה של ישיבת הר עציון באלון שבות -גוש עציון. נהננו מיום מאורגן היטב שכלל הרצאות מרתקות ואירוח נעים של חברנו בפורום מנהל ספריית הר עציון הרב אהרון ביג'יל. 
לעיונכם תקצירי ההרצאות מיום זה שנכתבו ע"י גבריאל יצחק ורונה מאוניברסיטת בן גוריון.
 

הרצאה ראשונה מאת הרב יעקב מדן - בין מרטין לותר לרב יוסף קארו.
הרב יעקב מדן הוא ראש ישיבת הר עציון ואחד האישים הבולטים בדור הביניים של הציונות הדתית. מלמד גמרא, תנ"ך ומחשבת ישראל בישיבתו ובמוסדות נוספים.  הרב מדן הוא גם מחברם של מספר ספרים ומאמרים רבים בנושאים שבהם הוא עוסק. בהרצאתו תאר הרב מדן את השפעתם של השינויים בדרכי שימור הפצת והעברת המידע באמצעות עיון במפעלם של שני אישים שונים שפעלו בראשית השפעת הדפוס. מרטין לותר באומות העולם, ולהבדיל, רבי יוסף קארו , הצעיר ממנו בארבע שנים, בעם ישראל.

מרטין לותר ידוע בעיקר כמחולל התנועה הפרוטסטנטית בנצרות. עם זאת, יש הרואים בו, בעקבות הפילוסוף הגל, את מבשר המודרנה. המודרנה קוראת תגר על הסמכות הדתית ועל המסורת ושואפת לפתח גישה ביקורתית ורציונאלית. ככזו, היא  אף רואה בממסד הדתי, הנשען על סמכות ועל מסורת ומכיל בתוכו ממדים לא רציונליים ולא מדעיים, מחסום העומד בפני דרכה.

קווים אלה מאפיינים גם את מפעלו של לותר- הוא ערער על המסורת הקתולית ועל סמכותו המוחלטת של האפיפיור וקרא למאמינים לפתח את חייהם הדתיים בעצמם בלא להזדקק לסמכויות על כלשהן [אמנם, בד בבד עם ערעור סמכות האפיפיור חיזק לותר את סמכות השלטונות - אם מתוך אמונה כנה, אם מתוך הצורך למנוע אנרכיה שעלולה הייתה להיווצר כתוצאה מהתמוטטות הסמכות הדתית, ואם מתוך שאיפה למשוך את השליטים לצדו]. לדפוס, שהחל אז להיות נפוץ יותר ויותר, היה תפקיד מכריע בהתפשטות תנועתו של לותר. 

בתחילת דרכו כרפורמטור חיבר לותר את 95 התזות שלו, שהכילו את עקרונות דרכו, ותלה אותם על דלת הכנסייה שאותה ניהל. מאן דהו הדפיס את התזות והפיץ אותן באלפי עותקים, בכך החלה, למעשה, התנועה הפרוטסטנטית. בהמשך, תרגם לגרמנית את התנ"ך ואת האוונגליון, שנפוצו עד אז בעיקר בלטינית והיו מובנים, בדרך כלל, לכמרים בלבד והפך אותם לנגישים לציבור. גם כאן סייעה בידו המצאת הדפוס שאפשרה את הפצתו המהירה והרחבה. יש לציין שתרגומו של לותר נעשה מן הנוסח היווני לא מן הוולגטה הלטינית. נוסח הוולגטה הוא נוסח שהותאם לתפישות הקתוליות ופעמים רבות אינו משקף את המקור המקראי, הנוסח היווני הוא מדויק יותר וכזה גם תרגומו של לותר. גם בעולם היהודי גרם הדפוס למהפכה בעולם התורני. המקורות הפכו לנגישים יותר, מתוך כך, החלו הפוסקים להשתמש ביותר מקורות וממילא גם ה'תשובות' הפכו לארוכות יותר. 

באותה תקופה פעל גם מרן רבי יוסף קארו, מחבר ה'בית יוסף' וה'שולחן ערוך'. חיבוריו אלה אפשרו רכישת ידע הלכתי רחב בקלות יחסית ועם הדפוס שסייע להתפשטותם הפכו את היכולת לפסוק הלכה לנחלת חוגים רחבים יותר. בכך פיתח ה'שולחן ערוך', בסיועו של הדפוס, מגמות של הפחתת התלות בסמכות חיצונית. מגמה זו לא הייתה מובנת מאליה, כך למשל,  כותב רבי שלמה לוריא, בעל 'ים של שלמה', כי בעקבות ה"שולחן ערוך" - "רבו הנסמכים ומעטו היודעים". קבלת ה"שולחן ערוך" כספר פסיקה מרכזי נושאת אף היא, אפוא, אופי "מודרני". הפסיקה יצאה מידיהם של יחידים בעל סמכות הנשענים על מסורת והפכה לנחלתו של ציבור גדול יותר  הדפוס אמנם לא היה הגורם היחידי ליצירת ולהתפשטות ה"שולחן ערוך", תרמו לכך לא פחות  השינויים דמוגרפיים וההתעוררות המשיחית שהתרחשו בעקבות גירוש ספרד, עם זאת ודאי שגם לו היה חלק מכריע בדבר. מהפכת הדפוס היא כאין וכאפס לעומת מהפכת המידע העכשווית, בה נעשות כמויות מידע אדירות לנגישות בקלות מדהימה. מציאות זו משפיעה בהכרח על עבודת הספריה ויש להיות ערים לכך. 

הרצאה שנייה מאת הרב פרופ' יצחק קראוס -  למי שייכת הספריה, לרבי או לחסידים, הפרשה המשפטית מסביב לבעלות על ספריית חב"ד.

הרב פרופ' יצחק קראוס הוא ראש מכללת יעקב הרצוג, חיבר, בין השאר, את הספר "השביעי", העוסק בדמותו, בחייו ובמשנתו של השביעי והאחרון לאדמורי חב"ד- לובביץ', רבי מנחם מנדל שניאורסון. ישנן תפיסות שונות של הספריה, תפקידה ומעמדה, הן בנוגע לספריות בכלל והן בנוגע לספריות ספציפיות. תנועת חב"ד מציגה תפיסה יוצאת דופן של אוסף ספרים שבבעלותה, שככל הנראה אין לו אח ורע. מדובר באוסף הספרים שהיה בידיו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, ה"נשיא השישי" במינוח החבד"י,  שעל הבעלות עליו נתגלעו חילוקי דעות בין נכדו היחיד של רבי יוסף יצחק, ברי (שלום דובער) גוראריה, שאינו איש חב"ד, לבין תנועת חב"ד וראשיה.

 מנהל ספריית חב"ד, שלום דובער לוין,  מתאר את הפרשה בספרו "ספריית ליובוויטש" ובחיבורו המוקדש  כולו לה "דידן נצח". לוין מספר שכשהגיע לנהל את הספריה התברר לו שהיא מחולקת לשני חלקים - האחד, שאותו נבחר לנהל, מסודר ומקוטלג, נמצא ברשותו של הרבי, הרב מנחם מענדל שניאורסון, השני, שאינו מסודר, היה אוסף הספרים הנדירים של חמיו וקודמו בתפקיד, רבי יוסף יצחק שניאורסון ומנוהל בידי רבי חיים ליברמן, הידוע בכינוי רח"ל. 

ספרייה זו הוחזקה בדירה בה גרו חתנו ובתו של רבי יוסף יצחק, הוריו של ברי, הרב שמריהו והרבנית חנה גוראריה, בבניין אגודת חב"ד, הידוע כ''770".  בערך בשנת תש"מ [1980] ביקש רח"ל, אליו הצטרפה גם הרבנית גוראריה, מלוין שיחליף אותו גם בניהול ספרייתו של רבי יוסף יצחק, לוין שאל על כך במכתב את מעסיקו, הרבי, ר' מנחם מנדל. הרבי השיב לו שהדבר "מופרך"  ועלול לערב גם אותו, את הרבי, ב"פוליטיקה" שאין הוא מעוניין לעסוק בה. 

בשנת תשמ"ה [1985] שמו הספרנים לב לכך שספרים >החלו להעלם מספרייתו של רבי יוסף יצחק. לאחר שהוצבו מצלמות התברר שברי, שנהג מדי פעם לשבות בדירה בה חיו הוריו כשברשותו שתי מזוודות כבדות, שעל תוכנן לא ידע איש, נוטל מן הספרים ולוקח אותם במזוודותיו. >בתחילה, פנו הספרנים לרבנית חיה מושקא, רעייתו של הרבי ר' מנחם מנדל, אחותה של חנה, אמו של ברי. מאוחר יותר הוחלט לידע בכך את הרבי עצמו. >הרבי כינס את הגוף הנקרא "אגודת חסידי חב"ד" וטען בפניו כי במעשהו זה ברי ["הצד שכנגד" במינוח החבד"י] נלחם ב"אדמו"ר הזקן" [כוונתו למחולל תנועת חב"ד ואבי שושלת שניאורסון, רבי שניאור זלמן מלאדי]. >מאוחר יותר החל הרבי לדבר על כך בפומבי, הוא הורה לפנות לבית משפט פדרלי כדי להוציא צו שימנע מברי למכור את הספרים שבידו, עקב סירובו של ברי לדין תורה הוגשה נגדו תביעה נוספת בבית המשפט הפדרלי בה נדרש ממנו להשיב את הספרים שלקח ושאת חלקם כבר הספיק למכור. 

ברי טען שבהיותו נכדו היחיד של רבי יוסף יצחק, הרי הוא היורש החוקי של הספרים. תנועת חב"ד טענה לעומתו שהאוסף מעולם לא היה רכושו הפרטי של רבי יוסף יצחק אלא של התנועה וממילא יש להשאירם ברשותה ולא להעבירם לברי. טענה זו גובתה במסמכים שנכתבו עם ייסוד האוסף ברוסיה ובנייר מכתבים של הספרייה שהודפס עם העברתה לריגה שבלטביה שבו בהם נכתב שכוונתו של רבי יוסף יצחק היא להקים ספריית מחקר ציבורית. נמסר, שרבי יוסף יצחק אף אמר לרח"ל  שיש לרכוש עבור הספריה גם ספרי חול ואף ספרים אנטי דתיים כדי שתוכל למלא את ייעודה כספריית מחקר. מעניינת עדותה של הרבנית חיה מושקא בפני בית המשפט, עדות, שעקב גילה המתקדם ומעמדה נתנה בביתה, בה אמרה בין השאר ש"הרבי שייך לחסידים ולכן גם ספריו שייכים לחסידים". בית המשפט הפדרלי קיבל את טענת התנועה והספרים, שחלקם, כאמור, נמכר בינתיים, הוחזרו לידיה. 

בעוד שכלפי חוץ נראתה הפרשה כסכסוך פשוט על רכוש בעל ערך כספי רב, ספרים נדירים במקרה זה, הרי שבחב"ד ניתנה לו פרשנות מיסטית מרחיקת לכת. הרבי, רבי מנחם מנדל, הציג את הדברים כתוצאה של "קטרוג" על פעולתה של חב"ד ב"הפצת המעינות" כלומר בהפצת תורתה, האמורה, לכאורה, להיות אזוטרית, ברבים.
נטילת הספרים בידי ברי פורשה כאיום על מוסד ה"נשיאות" החבד"י בכלל והזכייה בבית המשפט הפדרלי כאישור שמימי להמשך פעילויות ההפצה ואף להגברתן, אישור שאף הוכר, באמצעות בית המשפט, בידי "אומות העולם". 
המאורע אף נתפש כבשורה משיחית וכצעד נוסף לקראת הגאולה. גם אמירתה של הרבנית חיה מושקא לפיהם "הרבי שייך לחסידים" הפכו למעין פתגם המגדיר את תפקיד ה"רבי" ואת יחסו לקהלו. פרשנות זו הקבילה את הפרשה לפרשת מאסרו של מחולל התנועה רבי שניאור זלמן מלאדי בכלא הרוסי ושחרורו ממנו, שגם היא פורשה בחב"ד בצורה דומה. תאריך הזכייה במשפט, ה' טבת, הפך לחג חבד"י, בדומה ליום שחרורו של רבי שניאור זלמן, יט כסלו. 

תפישה זו התבטאה בין השאר בכך שתלמידי ישיבת חב"ד העבירו את המקום לימודם בזמן המשפט לבית המשפט, בקבלת ההודעה על הזכייה במשפט בשירה, בה חזר על עצמו הביטוי המדרשי "דידן נצח" שהפך לסיסמה חבדי"ת, בריקודי שמחה סוערים ובהגדרתה של הזכייה כ"נצחון" וכ"חרות".
 

כיום מצויים הספרים במקום שממנו נלקחו. ספרים שנותרו על שולחנו של רבי יוסף יצחק ביום פטירתו ונלקחו ממנו בידי ברי - לא הוחזרו למקומם במדף אלא, בהוראת הרבי, לשולחן ממנו נלקחו. עקב המאורעות, זכו הספרים זכו למעין הילה, כנראה אין מעיינים בהם ותפקידם העיקרי הוא במשמעות המיסטית שלהם. 

לפנינו מקרה, כנראה ייחודי ויוצא דופן, של הענקת "קדושה" לאוסף ספרים, ושל ספריה שהיעוד העיקרי של שימורה אינו למדני, מחקרי או אספני, אלא מיסטי. 

הרצאה שלישית מאת פרופ' שמואל גליק - הצנזורה בספרות השו"ת והחשיבות למהדורות השונות לספרות המחקר.

פרופ' שמואל גליק הוא ראש מכון שוקן למדעי היהדות. ידוע בפרסומיו על ספרות השו"ת, אותה הוא חוקר ומתעד. 

הצנזורה בספרות השו"ת, הן זו החיצונית והן זו הפנימית, היא ייחודית ושונה באופייה מהצנזורה בספרות היהודית בכלל. בעוד בספרות התורנית בכלל נמחקו מאימת הצנזור ביטויים בודדים, בספרות השו"ת הושמטו תשובות שלמות. 

בדרך כלל נעשתה צנזורה זו בחשאי בידי העורכים או המדפיסים והיא מגודרת כ'חיצונית' כיוון שהמניעים שלה לא היו יהודיים פנימיים אלא החשש  מפני תגובת הסביבה הנכרית. התשובות שהושמטו עסקו בנושאים שחשיפתם עלולה הייתה לפגוע בקהילה - כגון דיני ממונות, חרמות, גיורים ושאר פעילויות שהיו אז בלתי חוקיות. 

לפעמים תשובות אלה לא הודפסו כלל ולפעמים הושמטו רק ממהדורות מסוימות. כך, למשל, משו"ת הב"ח הושמטה תשובה ד הדנה בתקנה שנועדה למנוע, מסיבות ביטחוניות, היווצרות של שכונת מגורים יהודית ובסנקציות כלפי מפרי התקנה, דוגמא אחרת היא משו"ת מהר"מ אלשקר, שם הושמטה תשובה ד העוסקת בנערה שהמירה את דתה וחזרה ליהדות. אחד הדפוסים בו בלטה צנזורה מסוג זה הוא דפוס סדילקאב, אולם היא הייתה קיימת כמובן גם במקומות אחרים. 
לפעמים, הודפסו התשובות ה'בעייתיות' אולם ננקטו אמצעים שונים להסתרתן מהצנזור - איחודן עם תשובות אחרות, העברתן לסוף הספר,מחיקת תמצית התשובה מהמפתח תוך השארתה בגוף הספר, השארת גיליון חלק במקום התשובה המושמטת, והוספת התשובה לגיליון הספר אחרי שעבר את ביקורתו של הצנזור. 

צנזורה פנימית היא זו הפועלת, לפעמים בגלוי בידי אנשים שנבחרו לכך מטעם הציבור ולפעמים בחשאי מטעם המדפיסים, ממניעים יהודיים פנימיים -  מחלוקת הלכתית אידאולוגית, הגנה על כבוד הבריות ושיקולים כלכליים ומסחריים. 

דוגמא ידועה היא תשובת הרמ"א המקלה ב'סתם יינם' שהושמטה במהדורת אמשטרדם תע"א על רקע הפולמוס החריף שפרץ בנושא. השמטה זו הניעה בעל "חכמת אדם", ר' אברהם דנציג עצמו, לשער שתשובה זו, המופיעה במהדורות אחרות של שו"ת הרמ"א, היא מזויפת ואינה של הרמ"א. 

דוגמא אחרת היא מתשובה של ר' אברהם דנציג עצמו. בתשובה הכלולה בספרו "חכמת אדם" הוא פוסק שנייר אינו מקבל טומאה, בספר מאוחר שלו, "נשמת אדם" הוא קובע שנייר מקבל טומאה, בהתאם לכך שונה הפסק גם במהדורות הבאות של "חכמת אדם". ה"חתם סופר" הכיר רק את המהדורה הראשונה של "חכמת אדם" ולכן תמה כאשר שמע שיש המייחסים לר' אברהם דנציג דעה לפיה נייר מקבל טומאה. 

תשובה אחרת ש"הועלמה" היא תשובת ה"חתם סופר" שהודפסה בחוברת בשם "כוכבי יצחק" בידי נמענה ר' אלעזר הורביץ, המתירה לבצע "מציצה" באמצעות ספוג. עקב "פולמוס המציצה" נמנעו המדפיסים לכלול אותה בתשובותיו. הרב שמואל ואזנר מעיד בספרו "שבט הלוי" שראה את כתב היד המקורי של התשובה ואת הערת אחד ממשיכיו של תלמידי החתם סופר, הרשומה בגיליון התשובה, לפיה אין להדפיס תשובה זו.  

בשו"ת "דברי דוד" של ר' דוד מלדולה מתוארת השמדת כל עותקי חיבורו של ר'  אברהם סופינו, "קונטרס על עניין שבת החתונה" משום שהיה בהם, לדעת המשמידים, משום פגיעה בכבודם של חכמים אחרים. עותק יחיד של החבור, שנחשב לאבוד, נמצא במכון שוקן וממנו יצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק.

צנזורה מעניינת נעשתה בשו"ת "שאילת יצחק", מאת הרב יצחק קוסובסקי שחור.  ספר זה, שיצא בבני ברק בשנת תשנ"ג, כולל  גם כמה הספדים. בעוד על כל ההספדים נכתב במפורש על מי נאמרו, כלול בספר הספד "על אחד הרבנים" כשברור מתוכנו שהוא נאמר על הראי"ה קוק. במהדורת תשס"ו של הספר הושמט הספד זה לגמרי.  לדברי המו"ל שנשאל על כך  הדבר נעשה מטעמים מסחריים, כדי לאפשר את הפצתו גם בחוגים המתנגדים לראי"ה. 

לתופעת הצנזורה בספרות השו"ת ישנן השלכות על בחירת המצאי של הספרייה. ישנה לפעמים נטייה להסתפק במהדורה אחת לכל כותר. ברם, כפי שהראנו, צנזורה, פנימית או חיצונית, עלולה ליצור שינויים, לפעמים מהותיים, בין המהדורות. רצוי, ואולי אף הכרחי, לכל הפחות כשמדובר בספרי שו"ת, להחזיק במצאי מספר רב ככל הניתן של המהדורות.     

סיור בספרייה: הפגישה כללה גם סיור מודרך בספרייה, בהדרכתו של מנהל הספריה וחבר הפורום, ר' אהרון ביג'ל.

ר' אהרון עמד על הייחוד של הספריה המשרתת מוסדות בעלי אופי שונה - ישיבה ומדרשה לצד מכללה הכפופה לדרישות המל"ג, והאתגרים העומדים בפניה. הוא סיפר על שיטת המיון הייחודית של הספרייה, שיסודותיה הונחו כבר לפני כשלושים שנה בידי ר' יוסף אביבי, ועל רמת הקטלוג הגבוהה הנהוגה בה. תאר את האוספים המיוחדים של הספרייה, ביניהם אוסף ישיבת "עץ חיים" האשכנזית באמשטרדם ואוסף הרב דוד תמר, והסביר את מקומה של הספרייה בחזון הכללי של  הישיבה.

הספרייה, כקמפוס כולו, מטופחת ומתוחזקת היטב. יש בה גם תצוגה של תשמישי קדושה שנאספו מקהילות שחרבו בשואה, תערוכה, שנפתחה לאחרונה, על הגאון מווילנה, ושלטי זיכרון לתלמידי הישיבה שנפלו במערכות ישראל.

red bullet תודה לעדינה צור ג'יג'י, ענף שירותים טכניים 

להרצאות המוקלטות ותמונות מן המפגש באתר ישיבת הר עציון

במסגרת מעורבות הספריה בחיים האקדמיים של האוניברסיטה, יזמה הספריה מושב ייחודי של הרצאות בכנס הבינלאומי למחקר של האגודה ללימודי ארץ ישראל (AIS) שהתקיים השנה בחיפה.
הכנס שהתנהל בשפה האנגלית משך לאוניברסיטת חיפה מאות משתתפים. נושא המושב שארגנה הספריה היה שימור מורשת תרבות ומקורות ראשוניים והוא פורסם תחת הכותרת:

Primary Sources and the Preservation of Cultural Heritage

העיסוק בשימור מורשת תרבות הוא מגמה עולמית שעולם המידע הדיגיטלי מחזק ומעצים. ספריית אוניברסיטת חיפה נמצאת בחזית העשייה הישראלית בתחום והיא בעלת ניסיון עשיר בשימור דיגיטלי ובהנגשה של חומרי מורשת תרבות לקהל החוקרים והתלמידים ולציבור בכלל.

המושב כולו עסק בסוגיות של שימור, הנגשת אוספים וארכיונים, ובחשיפת מקורות ראשונים לצרכי המחקר. הדיון הער שסגר את המושב העלה סוגיות הקשורות למעמדו של נושא שימור המורשת התרבותית של ישראל גם בהקשרים חברתיים ופוליטיים.

המרצים וההרצאות:
 
- יו"ר המושב - אורה זהבי, ראש תחום מדיה, ספריית יונס וסוראיה נזריאן

יעל פרלוב , עורכת סרטים ובתו של במאי הסרטים הדוקומנטריים דוד פרלוב, וליאת בן חביב מנהלת מרכז הצפיה ביד ושם:
Restoration and Preservation of David Perlov's Documentary Films
ההרצאה הציגה את הרסטורציה שנעשתה לסרטו של פרלוב "זכרונות משפט אייכמן" על ידי מרכז הצפיה של יד ושם ויעל פרלוב עצמה.

- פרופ' יובל שקד, ראש החוג למוסיקה באוניברסיטת חיפה ותלמידו של המלחין אבל ארליך:
Composer Abel Ehrlich and the Quest/ion for/of Building and Preserving an Israeli Musical Heritage
ההרצאה הציגה את יצירתו של אבל ארליך, חתן פרס ישראל למוסיקה, וחשפה את הסיבות בגינן לא נשמר עזבונו בישראל והועבר לחזקת האקדמיה לאמנות בברלין.

שרון שפירא-גלאובך ספרנית מדיה, ספריית יונס וסוראיה נזריאן:
The Original and The Source: how libraries are (Con)texting and (re)Presenting the Past; The Future
ההרצאה עסקה בהיבטים תיאורטיים ומעשיים של הבניית ארכיון דיגיטלי באופן שישקף את החומרים ואת תחום הדעת, מחד, ואת צרכי המשתמשים בו, מאידך, ובמקומה של הספרייה האקדמית ועולם הספרנות בפעילות זו.

- ד"ר מירב מק, היסטוריונית ממכון ואן ליר בירושלים:
Hidden Treasures in the Historical Archives and Libraries of Jerusalem
ההרצאה הציגה את מחקרה של ד"ר מק העוסק בחשיפה ובמיפוי של אוצרות תרבות נסתרים ביניהם כתבי יד נדירים וספרים מוסתרים המלאים במידע וספורים, השמורים בארכיוני כנסיות, מסגדים, בתי כנסת ובארכיונים נוספים בירושלים.


 
*כל התמונות המתפרסמות בחוברת הכנס מהמרכז למדיה דיגטלית
עמוד 3 מתוך 3