Displaying items by tag: מבט לאוסף

לאחרונה, נתרם לספרייה אוסף ספרים במגוון שפות, מעיזבונו של פרופסור יוסף קוסטינר ז"ל, שהיה חבר סגל בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה וחוקר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. k
פריטי המידע שנקלטו בספרייה ובמרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי העשירו בכמה מאות פריטים את האוסף בתחום ההיסטוריה של המזרח התיכון עם דגש על סעודיה ומדינות המפרץ הפרסי.
ברצוננו להודות לד"ר סולי שאהוור, מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון על תיווכו בקבלת התרומה לספרייה ולמשפחת קוסטינר עבור תרומתם החשובה.

red_bullet.jpg לרשימת הספרים שנקלטו בספרייה ובמרכז עזרי.

להלן דברים לזכרו של פרופ' קוסטינר ז"ל שכתב ד"ר ערן סגל, מרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון וחוקר במרכז עזרי באוניברסיטת חיפה . ד"ר סגל הונחה על ידי פרופ' קוסטינר ז"ל בלימודי התואר השני והשלישי.

"יוסף קוסטינר היה פרופ' בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה וחוקר במרכז דיין באוניברסיטת ת"א אך נותר חיפאי כל חייו (לאחר שבינקותו עלה לארץ מרומניה). הוא השלים את לימודי התואר הראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה באוניברסיטת חיפה (1973), ובמוסד זה השלים גם את לימודי התואר השני בהיסטוריה של המזרח התיכון בהנחיית פרופ' גבי בן דור (1978). משם הוא המשיך ללימודי דוקטורט בLondon School of Economics LSE שבאוניברסיטת לונדון בהנחיית פרופ' אלי כדורי. התזה שלו עסקה בצמיחתה של סעודיה והוא השלים את לימודיו בשנת 1982. מאותה שנה ועד מותו בטרם עת שימש מרצה וחוקר באוניברסיטת ת"א, ובשנים 2004-2000 אף עמד בראש ביה"ס להיסטוריה באוניברסיטת ת"א.
בשלושים שנות פעילותו המחקרית פיתח יוסף קוסטינר מספר רב של תחומי מחקר אשר הפכו למרכזיים במחקר המזרח תיכוני. השכלתו הרחבה והמגוונת בשילוב עם הבנתו העמוקה בשלל תחומים במדעי החברה היוו כר פורה לחדשנותו המחקרית. קוסטינר היה סמכות בינלאומית בחקר חצי האי ערב בכלל ובחקר סעודיה בפרט, וכמו כן הוביל את המחקר על שבטיות במזרח התיכון. תחומי המחקר שפיתח נחשבו בתקופתו כשוליים וזניחים במחקר המזרח תיכוני ורק בשנים האחרונות הפכו לתחומים מרכזיים ומובילים. לפיכך, לא ניתן כיום לכתוב מחקר רציני על תחומים אלו מבלי להסתמך על עבודותיו המכוננות.
עבודת הדוקטורט של קוסטינר הפכה לספר בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד (1993) ואף תורגמה לערבית. בספר זה הוא הראה כיצד המדינה השבטית הסעודית התרחבה בחצי האי ערב בתקופה המעצבת של הקמת המדינה בראשית המאה העשרים ואת זאת ניתח על פי הדגם הסוציולוגי של אבן ח'לדון, המלומד הערבי המפורסם בן המאה ה-14. מחקר זה האיץ את המגמה ההיסטוריוגרפית בהבלטת חשיבות השבטיות בצמיחת המדינות בחצי האי ערב ובמפרץ הפרסי. בנוסף הוא פרסם שלושה ספרים על תימן (1984, 1990, 1996), נושא שהחל לעסוק בו כבר בעבודת המחקר של התואר השני. הספרים עסקו בהיסטוריה המפותלת של המדינה המסוכסכת הזו, בעיקר משנות השישים ועד שנות התשעים של המאה העשרים עת חוותה מלחמות, איחוד בין הצפון והדרום ועוד. ספרו האחרון (2009) עסק בהרחבה באזור המפרץ הפרסי והינו תרומה מחקרית חשובה אך גם ספר בסיסי ללימוד (text-book) אשר ישמש בלי ספק דורות רבים של סטודנטים וציבור משכיל שיתעניין באזור זה.
לצד ספריו התבלט קוסטינר בעריכת מספר קבצים מרכזיים בתחום. בראש ובראשונה הקובץ על שבט ומדינה במזרח התיכון (1991) שהפך לקלאסיקה בהבנת צמיחת המדינות במזרח התיכון. קובץ זה, שערך ביחד עם פרופ' פיליפ ח'ורי בעקבות ועידה באוניברסיטת הרווארד, כלל מאמרים מקוריים במיוחד שהציגו הן רקע תיאורטי והן שורת מקרי בוחן שהסבירו את חלקם של השבטים במזרח התיכון בבניית המדינות המודרניות ולא כניגוד שלהן. הקובץ, ובמיוחד מאמר המבוא המתודולוגי של העורכים, מצוטט רבות במחקר שהתפתח בתחום זה. קובץ נוסף שערך קוסטינר עסק במונרכיות במזרח התיכון (2000) ובו שורה של מומחים בעלי שם עולמי אשר בחנו שאלות הקשורות לשרידותן ועוצמתן של המונרכיות בעידן המודרני. כמו כן, הוא השתתף בעריכת קובץ לזכרו של מנחה הדוקטורט שלו, פרופ' אלי כדורי (2003).
קוסטינר פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת מובילים ובקבצים רבים אשר הקיפו מספר רב של תחומים. ניתן לציין מקצת מנושאיהם: שאלת ביטחון המפרץ הפרסי, תורתו של אוסאמה בן לאדן, תפיסותיו של ח'לדון אל-נקיב, שבטי הרואלה, המדינה התימנית, מגמות הליברליזציה במפרץ הפרסי, מדינה ואסלאם בסעודיה, יחסי ארה"ב-סעודיה, תנועת האח'ואן הסעודית, יוזמת השלום הסעודית, השיעים בבחריין, יחסי סעודיה וכווית במלחמת העולם הראשונה, כווית במלחמת המפרץ, ועוד.
בנוסף, הוא כתב קרוב ל-40 מאמרים בשנתון של מרכז דיין – Middle East Contemporary Survey (MECS) אשר יצא לאור בשנים 1976 – 2000. כל כרך של כתב העת הוקדש לסקירת המאורעות במדינות המזרח התיכון וקוסטינר חיבר בו ערכים על סעודיה, כווית, תימן וביטחון המפרץ הפרסי.
התמה המרכזית בעבודותיו היא כאמור יחסי שבט ומדינה, ותרומתו הגדולה היא בהבנת חשיבות השבטים בבניית המדינות והיחס הדיאלקטי שביניהם. נושא מרכזי נוסף שהוא הבליט בעשור האחרון היה חשיבות הבחנת זירת המפרץ הפרסי משאר אזור המזרח התיכון. הייחודיות ההיסטורית שכה היטיב לתאר ולנתח במהלך עבודותיו הביאה אותו להכרה כי זירה זו מצריכה עיון ולימוד שונה מהמקובל בלימודי המזרח התיכון.
קוסטינר שילב בעבודתו באופן נדיר קפדנות אקדמית (כמו למשל מבית מדרשו של המנחה שלו, פרופ' כדורי) עם רקע תיאורטי רחב ומעורר השראה ממגוון תחומי מדעי החברה. את השילוב הזה הוא ניסה להקנות גם לתלמידיו הרבים. המוניטין העולמי בשילוב אופיו הנוח והנעים ונדיבותו האנושית שלא ידעה גבולות הפכו אותו למנחה מבוקש, כפי שיעידו עשרות תלמידיו לתארים המתקדמים. הוא השקיע מרץ רב בקידום תלמידיו והקפיד לשלבם בכל תחומי העשייה האקדמית.
כפי שניתן היה לצפות, קוסטינר הותיר אחריו אוסף עצום של ספרים ומקורות. הוא אסף בשיטתיות ובהתמדה חומרים רבים מכל העולם ויצר אוסף ייחודי לאזור אשר מוזנח ברוב ספריות העולם. ספריית אוניברסיטת חיפה וכן האוסף שהוקם על שמו במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי התברכו בתרומה הנדיבה של משפחת קוסטינר.
יוסף קוסטינר היה מלומד ואינטלקטואל אמיתי, איש רוח מהשורה הראשונה. מותו בטרם עת הותיר חלל עצום בשדה המחקר וכן בלבבות אלו שזכו להכירו. התקווה היא שהאוסף החשוב שהותיר יעזור למלא, ולו במעט, את החלל הזה."

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים

גניזה

בספרייה מצויים 23 קטעים שונים מן הגניזה הקהירית, מספרם הכולל של הדפים מגיע ל-53. כולם כתובים על ניר מזרחי. הקטעים מקוטלגים בקטלוג הספרייה.
סריקת קטעי הגניזה החלה בשנת 2007 במסגרת פרויקט פרידברג לחקר הגניזה.
בעבר צולמו הקטעים על מיקרופילמים והם נמצאים במכון לתצלומי כתבי היד העבריים בספריה הלאומית בירושלים.

על פי רישומים ומכתבים שהגיעו אלינו יחד עם קטעי הגניזה ניתן להתחקות אחר השאלה מהיכן קבלנו אותם וכיצד הגיעו אלינו לספרייה.

יש בידינו מידע מפי חיים שינין ויעקב שלום הירש שעל פיו קטעי הגניזה הגיעו לאוניברסיטת חיפה על פי הסכם בין הספריה הציבורית ע"ש שמואל פבזנר לבין "המכון האוניברסיטאי של חיפה" - דאז וכיום – אוניברסיטת חיפה. בספרית פבזנר היה אוסף של כתבי יד מאוחסן שנים רבות - עוד במסגרת ספרית "האגודה להשתלמות במדע" - שנוסדה בתל אביב והיוותה את השורשים של ספריית פבזנר.
האגודה נקלעה לקשיים כלכליים ובשנת 1923 התקבלה הצעתו של שמואל פבזנר להעביר את ספרי האגודה לחיפה. לספריה של "האגודה להשתלמות במדע" נתרמו ספרים וכתבי יד ע"י בנימין עברי לאחר שעלה ארצה מאיטליה בשנות ה-20. גם קטעי הגניזה היו ביניהם.

לפי רשומים שיש על תשעה קטעים מהגניזה הקהירית שנכתבו בעיפרון בשפה הרוסית – משערים שהקטעים או שהגיעו מרוסיה, או שהיו בעיון של חוקר או ספרן ממוצא רוסי.
לפי התחומים – מתחלקים 23 הקטעים כך:
1. מקרא, מס. 1-8
2. הפטרות, מס. 9-13
3. תרגום אונקלוס, מס. 14
4. משנה, מס. 22
5. ליקוטים מתלמוד בבלי, 23
6. תפילה, 19
7. הגדה של פסח, 20
8. פיוט, 21
9. דרשות בערבית-יהודית, 18
10. מילונים, מס. 16-17
11. קטע מטקסט פיוטי, 15
השמות המופיעים בכתבי היד הללו שניתן לזהותם בוודאות הם:
ר' אליעזר הלוי בן ישועה – פייטן, מחבר הפיוט "אשר לו כל תפילה ורם על כל תהילה". מופיע בקטע מס. 21. חלק משמו נשמר באקרוסטיכון של הפיוט.
שם נוסף הוא של המעתיק של קטע מס. 23 - י. עזרא ב"ר יפת.

red_bullet.jpg בקרוב יסרקו ויוצגו קטעי הגניזה גם באתר המרכז למדיה דיגיטלית בספרייה.
red_bullet.jpg בעתיד הקרוב אנו שוקלים להתייעץ עם מומחים לשימור ניר כדי לשמרם.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, ענף שירותים טכניים
על תרומתו של אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי מייסד ונשיא שידורי קשת2a

אוסף ספרים, כתבי עת וחומרים ארכיוניים, העוסקים בנושאי ספורט מגוונים, תרומת איש התקשורת והחבר הישראלי הראשון בוועד האולימפי הבינלאומי: אלכס גלעדי, נוסף לאחרונה לאוסף הספריה.

האוסף מכיל מידע מפורט אודות האולימפיאדות השונות כגון: סדר יום לתחרויות, פרוטוקולים של כנסי הוועדה האולימפית הבין-לאומית, הנחיות לשדרנים ולנציגי התקשורת המסקרים את האירוע ופרסומים אודות מגוון ענפי ספורט האולימפיים. בנוסף מופיעים באוסף הצעות ערים/מדינות לארוח המשחקים האולימפיים בעירם/ארצם.

בין פרטי האוסף נמצא מסמך מרגש מיומנו האישי של אלכס גלעדי בו כתב את רשמיו בעקבות פיגוע הטרור והירצחם של 11 ספורטאי נבחרת ישראל באולימפיאדת מינכן בשנת 1972, שם היה גלעדי חבר בצוות משלחת שדרי הטלוויזיה הישראלית.
תכני האוסף יכולים לשמש חוקרים ותלמידים המתעניינים בקשר בין ספורט, עסקים, משפט, תקשורת ומדיה.

red_bullet.jpg להלן קישור לכל פרטי האוסף בספריה

ניתן  גם להגיע לפריטי האוסף על ידי חיפוש בקטלוג הספרייה בשדה "תורם": גלעדי, אלכס


1a

red_bullet.jpg 
הכנת הסקירה: ערן גולדנברג

כשהשירה הערבית הקלאסית פוגשת את השירה הערבית המודרנית

Sample Image

הודות לתיווכו של דיקן הפקולטה למדעי רוח,
פרופ' ראובן שניר, נתרם  לספריה אוסף ספריו של ד"ר מיכאל מראד ז"ל.
ד"ר מראד היה חוקר  הגניזה הקהירית, משורר, סופר, עיתונאי ואיש אקדמיה, ממניחי היסוד לספרות הערבית של היהודים במאה העשרים, הן בתחום השירה הן בתחום הפרוזה. 
האוסף נתרם על ידי בתו של ד"ר מראד, גב' נורית  מיכאלי, והוא כולל  כמה מאות ספרים בערבית, אנגלית ועברית העוסקים בשירה ערבית קלאסית,  שירה ערבית מודרנית, בלשנות ערבית, קראן ואסלאם, לימודי המזרח התיכון, פילוסופיה כללית, ערבית ויהודית ומעשיר את הספרייה בתחומים הנ"ל.
ברצוננו להודות לדיקן הפקולטה למדעי הרוח, פרופ' ראובן שניר, ולבתו של ד"ר מיכאל מראד על הסיוע בקבלת התרומה לספרייה. לעיונכם: קישור לרשימת הספרים שנקלטו באוסף הספריה. ניתן להגיע לפרטי האוסף על ידי חיפוש בקטלוג הספריה בשדה "תורם": מיכאלי נורית.
מצורפת סקירתו של פרופ' ראובן שניר אודות חייו ופועלו של ד"ר מראד ז"ל.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים ותחום יעץ

תרומת ספרים ברוסית
 

הספרייה קיבלה לאחרונה תרומה של כמאה וחמישים ספרים בשפה הרוסית, הודות לתיווכה של ליליה מרינוב מאגף המחשוב של אוניברסיטת חיפה. הספרים הנם תרומתו של סרגיי חזן, בחור צעיר, חובב היסטוריה וספרות, שבביתו ספרייה עשירה מאוד.
האוסף שנתרם כולל פריטים רבי כרכים של ספרות רוסית וספרות כללית וספרי היסטוריה בשפה הרוסית. בין הפריטים נמצא למשל האוסף השלם של ההיסטוריון והאנתרופולוג, לב גומילוב (Lev Gumilev), הכולל תשעה עשר ספרים שעניינם היסטוריה ואנתרופולוגיה של עמים וקבוצות אתניות.

אוסף זה יעניין את קהל החוקרים ודוברי השפה הרוסית הפוקדים מדי יום את הספריה. כדי להגיע לפרטי האוסף בקטלוג הספרייה יש לרשום בשדה "תורם": חזן סרגיי. 

- הכנת הסקירה: נטשה פאדנוס וערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים 

תרומת ספרים ברוסית

הודות לתיווכם של חברי הסגל בחוג לתולדות ישראל, דורותה בורדה-פישר וד"ר מרקוס זילבר, התקבלו בספריה כחמישים ספרים בשפה הפולנית, תרומת הקרן: Fundacja Semper Polonia - Semper Polonia Foundation
תרומת ספרים בפולניתקרן זו, שנוסדה בשנת 1997 בוורשה, נתמכת על ידי ממשלת פולין, משרד החוץ הפולני, הטלוויזיה הפולנית וחברות נוספות. מטרת הקרן הפצת השפה והתרבות הפולנית בעולם, בעיקר עבור מהגרים פולנים.
אחת הדרכים לביצוע מטרה זו היא באמצעות תוכנית Ex-Libris Polonia, תוכנית שבמסגרתה תורמת הקרן ספרים למרכזים העוסקים בתרבות ובספרות פולנית.

גב' בורדה-פישר וד"ר זילבר הציגו את תכנית הלימודים בתולדות יהודי פולין באוניברסיטת חיפה לקרן Semper Polonia ובעקבות כך הביע הארגון נכונות לתרום לנו את הספרים.

התרומה שנתקבלה כוללת כחמישים פריטים  בשפה הפולנית, במגוון נושאים: ספרים העוסקים בהיסטוריה פולנית, לימוד השפה הפולנית ומילונים. בין הפריטים נמצא לדוגמא: מילון אוקספורד פולני-אנגלי, אנגלי-פולני מלווה בתקליטורים.

אוסף זה הגיע בעיתוי הנכון ויתמוך בהוראה, לימוד ומחקר בתוכנית הלימודים החדשה "תולדות יהודי פולין ומזרח אירופה ותרבויותיהם" בחוג לתולדות ישראל.

ניתן להגיע לפריטי האוסף על ידי חיפוש בקטלוג הספרייה  בשדה "תורם": Fundacja Semper Polonia

הכנת הסקירה: נטשה פאדנוס וערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים
הספריה קבלה לאחרונה תרומה גדולה מאוד של ספרים בסינית, יפנית, קוריאנית, (וקצת טורקית) מעודפי הספריה הלאומית. התרומה כוללת מאות  ספרים על ארצות אסיה בתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה, החברה, הספרות, מדעי המדינה, האמנות ועוד.
ג'יאנג-וואנגבעזרתם של ויקי וגיא אלמוג, סטודנטים לתואר שני בחוג לימודי אסיה, צוות שירותים טכניים של הספריה מטפל בקליטה ורישום הספרים בתעתיק. עזרה גדולה במלאכה אנו מקבלים גם מסטודנט סיני מחו"ל, ג'יאנג-וואנג,הלומד באוניברסיטה ועוזר לזהות את הספרים בהתנדבות. (בתמונה מימין)

אחד הפריטים המעניינים באוסף הוא שמונה כרכים (מתוך 15) של ציורים ורישומים של האמן היפני הוקוסאי הנקראים "רישומי הוקוסאי" (Hokusai Manga (北斎漫). הכרכים שקוטלגו בספריה יצאו לאור בין השנים 1814-1818. הם כוללים ציורים ורישומים של חיות, צמחים, אנשים, תמונות מחיי היום יום ועוד. דפי הספרים דקיקים ועשויים מניר מיוחד, לכן הם יוצבו באוסף הנדירים כדי לשמור עליהם לאורך זמן. בגלריה וירטואלית  ניתן לצפות בכל 15 הכרכים של  "רישומי הוקוסאי" ועבודות נוספות של האמן.


פריט מעניין נוסף שהוכנס לאוסף הנדירים, הם עותקים של הטקסטים הסיניים הקלאסיים -  הSi Shu  (四書).  קוטלגו 6 כרכים מאוירים, הכתובים וכרוכים בצורה מאוד מיוחדת. 
טקסטים סיניים קלאסיםתרומת הספרים העצומה הזאת שהתקבלה בתיווכו של דר' נמרוד ברנוביץמהחוג ללימודי אסיה, מרחיבה ומעשירה את אוסף הספריה בתחום לימודי אסיה ומהווה תוספת נכבדה לחומרים אחרים מארצות אסיה שהתקבלו
כתרומה בשנים האחרונות:

ספרים על סין ובסינית
מספריית שנחאי
ספרים על יפן  מה-  Nippon Foundation
ספרים וכתבי-עת קוריאנים
מה-ספריה הלאומית של קוריאה
ספרים   מה- Korea Foundation

-הכנת הסקירה: נירה שי, ענף שירותים טכניים 
עמוד 6 מתוך 6