Displaying items by tag: שימור דיגיטלי
ד"ר קליפורד לינץ (Clifford A. Lynch ) מבית הספר למידע של אוניבסיטת ברקלי הוא דמות מפתח בינלאומית בתחומי שימור והפצת מידע. מכהן משנת 1997 כראש ה- CNI - Coalition for Networked Information
בסרטון המצורף מסכם ד"ר לינץ מפגש שנערך לא מכבר בנושא פיתוח ודיגיטיזציה של אוספים מיוחדים.

במפגש ניתנה התייחסות מיוחדת למשמעות וההשלכות החשובות שיש לאוספים אלו למחקר בהווה ובעתיד. החומרים נמסרים במקרים רבים מאנשים וגופים פרטיים ומהווים עדות ממשית לאירועים, מקומות, אנשים ותקופות. ד"ר לינץ מדגיש כי החומרים הכלולים באוספים אלו תורמים ומניעים למחקר בתחומי האקדמיה, משמעותם לעתיד המחקר בתחומי החברה רב. עוד מציין קליף לינץ כי הוא רואה בעבודה על אוספים דיגיטליים מיוחדים דרך להציע תיווך מחודש בין האוניברסיטאות לציבור הרחב. זו גם דרך לחיזוק הקשר והעניין המשותף בתחומים כמו היסטוריה, גנאלוגיה-חקר משפחות, חומרי תרבות ועוד..

למעשה מדובר בתחום חדש ומעניין שהולך ומתהווה ונוגע להיסטוריה הציבורית של כולנו.

עוד לעיונכם:ראיונות ומצגות של Clifford A. Lynch





הלכה למעשה, "המרכז למדיה דיגיטלית" בספריה עוסק בתחום זה בדיוק. האוספים הנבנים ומוצגים במאגר יחודיים ובעלי תרומה להוראה ולמחקר באוניברסיטה ומחוצה לה.
תהליכי השימור, הדיגטציה ותוספת המטאדאטה לאובייקטים השונים נעשים תוך לימוד והתאמה לסטנדרטים בינלאומיים. דגש רב מושם על הבטחת נגישות בטווח הקצר והארוך לקהילה האקדמית לגווניה ולציבור הרחב המתעניין בנושאי שימור מורשת.

בסקירה זו בחרנו לציין שני אוספים:
אוסף אנדריאס מאייר- נהריה של פעם, אוסף תמונות שצולמו על ידי בני משפחת מאייר או נמסרו לידיו של אנדריאס על ידי ותיקי ומייסדי נהריה האוסף מהווה עדות חשובה לאורחות החיים בארץ ישראל לאורך עשרות שנים בכלל ובנהריה וסביבתה בפרט.

14


ארכיון נוסף הוא ארכיון קיבוץ כפר מסריק 1003 התמונות מתארות את שלבי התפתחות קיבוץ כפר מסריק החל מיום הקמתו בשכונת בת גלים בחיפה בשנת 1933, דרך תקופת המעבר בקרית חיים ועד להיותו קיבוץ חזק ומבוסס במקום הקבע שלו כיום דרומית לעכו, החל משנת 1940 ואילך.

98

אלו הן כאמור רק שתי דוגמאות מתוך השפע הקיים במאגר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל ומאגר חיפה וסביבתה המורכבים מאוספי תמונות ומסמכים, שנתרמו על ידי משפחות,יישובים או מוסדות שונים. האוספים כולם מעניקים תיעוד היסטורי מזווית אישית שטרם נראתה. זהו כר נתונים ההולך וגדל לאורך זמן, בסיס נתונים משמעותי למחקר ולמידה בתחומי אקדמיה רבים כמו למשל גיאוגרפיה, היסטוריה, תיירות, חקר ציונות ויהדות בת זמננו, סוציולוגיה ועוד..וכפי שמציע קליפורד לינץ כלי ואמצעי להידוק קשר עם הציבור הרחב כולו.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: קרן ברנר

חמישי, 04 אוגוסט 2011 00:00

DigitalCommons@ILR

 ג'ים דל רוסו, מנהל הפרויקטים הדיגיטליים של ספריית אוניברסיטת קורנל מספר על פרוייקט  DigitalCommons@ILR ספריה דיגיטלית יחודית הכוללת חומרים האופייניים לInstitutional repository כגון מאמרים שנכתבו על ידי סגל האוניברסיטה וגם פריטים רבים נוספים המעניינים את הסגל והסטודנטים.

מר דל רוסו מרחיב ומסביר על שיתופי הפעולה שיצרו לשם כך, על הצוות העוסק בנושא ועל הרעיונות המניעים את הפרויקטים הדיגיטליים על פי תפיסת עולמו.
דל רוסו מדגיש כי סביבת עבודה יצירתית ומקצועית של ספרנים המחויבים לתחום ורואים את הנחיצות ואת המרחב האדיר הקיים לעשייה היא חלק מכריע בהצלחת הפרויקטים הללו ומברך על כך שסביבת העבודה שלהם פורה במיוחד.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: קרן ברנר, תחום מדיה   דרך:  Digitization 101 

נוטר בדגניה
נוטר בדגניה. מתוך אוסף: אריה אבן

בטקס לציון 94 שנים לארגון ההגנה שנערך בספטמבר 2014, אימצה משטרת ישראל את הנוטרים, השוטרים העבריים, בחזרה אל חיקה. הסמפכ"ל, ניצב ניסים מור אמר מעל הבמה: "תודה על תרומתכם לבניין המדינה" וחמישה נציגי הנוטרים והשוטרים העבריים, בני 86 עד 95, הגיעו במדי הנוטרים ולקול מחיאות כפיים מהקהל, מסרו לידי משטרת ישראל את דגל עמותת הנוטר והשוטר העברי מתקופת המנדט. (מתוך אתר משטרת ישראל, אוחזר ב-2.12.2014).

חיפוש באמצעות מילת המפת "נוטרים" במרכז למדיה דיגיטלית  מעלה למעלה מ-200 תוצאות! 

בסרטון המצורף התמקדנו בעיקר באוסף אריה אבן שעלה למערכת זה לא מכבר. אריה, עלה ארצה ב-1925, שירת כנוטר ועם קום המדינה התגייס למשטרה ושירת בה עד יציאתו לגמלאות. התמונות שנמסרו על ידו מאפשרות הצצה לימי הנוטרים, לתרומתם והשתלבותם בבניין הארץ והמדינה. סיפורו האישי של אריה אבן המונצח בתמונות מהווה עדות אישית, מקומית, ממנה ניתן ללמוד על התהליך ההיסטורי.


red bullet
 לאוסף זה ורבים אחרים בקרו באתר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל 

red bullet קישור ישיר לאוסף ב"מרכז למדיה דיגיטלית" אוסף אריה אבן-מהמשטרה המנדטורית למשטרת ישראל

שוטרים וגפיר בעת המרד הערבי הגדול
שוטרים וגפיר בעת המרד הערבי הגדול. מתוך אוסף אריה אבן

red bullet הכנת הסקירה והסרטון: קרן ברנר, תחום מדיה. תמונות האוסף קוטלגו על ידי כנרת גרובר בן-לוי, תחום מדיה.

בימים אלו הושלם מהלך התמקצעות ושדרוג של עבודת צוות הסריקה במחלקת המדיה בספרייה. שדרוג זה מאפשר שיפור משמעותי באיכויות הסריקה ומקדם את עבודתנו מבחינה טכנולוגית (בנוסף לנושאי התיוג והקיטלוג המאפשרים דלייה באמצעות חיפוש אחד ובגוגל). מהלכים אלו תומכים בשילוב הספרייה בפרויקטים מחקריים שונים, כדוגמת הפרויקטים המופיעים בפורטל מורשת תרבות.

לעיונכם 4 נקודות מרכזיות המתארות את השינויים בנושאי הסריקה והדיגיטציה בספרייה:

red bullet 1. התאמה לסטנדרטים בינלאומיים:
מעקב מתמיד אחר המתרחש בזירה הבינלאומית בכלל ובתחום הסטנדרטים לשימור דיגיטלי בפרט הביא לעלייה בסטנדרט הסריקה שלנו והתאמתו לרף הגבוה. לפיכך, החומרים הנסרקים כיום במחלקה נסרקים ב600DPI ובפורמט Tiff. אין זה עניין של מה בכך מבחינת שטחי האחסון למשל. ההבנה המעמיקה ושיתוף הפעולה של ענף מערכות מידע בספרייה שחישב והקצה  שטחי האיחסון המתאימים איפשרה את המעבר לעבודה בדרך זו באופן חלק.

red bullet 2. חומרה וכיול:
במחלקת המדיה נמצאים כיום שני סורקים מתוצרת Epson העושים עבודה נאמנה כבר למעלה מחמש שנים. עם הזמן הסתבר שכדי לראות באופן נכון ומדויק את התוצאות הסריקה נדרשים מסכים איכותיים במיוחד. מסכים אלו נרכשו השנה ויתרונם המשמעותי הוא באפשרות כיול מסך המסוגל לשמור על הקליברציה (קליברציה =כיול בעברית. תהליך המקשר בין הגודל המבוקש ושגיאת המדידה שלו, לגדלים הנמדדים בפועל בניסוי והשגיאה שלהם). על מנת לבדוק ולבצע את הכיולים (פעולה המאפשרת הערכה של דיוק המדידה, וכוונון כלי המדידה כך שיהיה מדויק יותר) נרכש גם קולורימטר (מודד צבע הנצמד למסך ובאמצעות תוכנה וסדרת פעולות קצרה מאפס את הצבעים במסך.) כן הוכנסה רוטינת כיולים המותאמים לסורקי המדיה שנועדה למיצוי מיטב היכולת והדיוק הצבעוני מבחינת פרמטרים כמו: בהירות, נק׳ לבנה ושחורה, צבעוניות, ניגודיות. תהליך הכיול מייצר פרופיל חומרה יעודי על פי מגוון מטרות הסריקה שהוגדרו מראש ומאפשר תיאום והמרה בין ערכי צבע כך שיתקבלו סריקות קרובות ככל האפשר למקור.

epson v750
 
red bullet 3. תוכנה:
למיצוי פוטנציאל החומרה נדרשה תוכנה איכותית מתאימה. לאחר בדיקות והתייעצויות אותרה ונרכשה תוכנה מתאימה. התוכנה עברה הטמעה משמעותית בעזרתם של ענף מערכות מידע בספרייה. ההבדלים ניכרים ומרשימים במיוחד! 

red bullet 4. ייעוץ והדרכה:
העיסוק המקצועי והאיכותי בתחום הסריקות אינו עניין חדש בספרייה. במהלך השנים הגיעו ספרנים ואנשי מקצוע אחרים לביקור, התיעצות והכרות עם הנעשה אצלנו. העדכון שלנו בתחום נעשה באופן שוטף באמצעות שיח, רשימות דיוור וקבוצות עבודה בארץ ובחו"ל. לאחרונה למדנו רבות ממר אורי שדה בעליו של סטודיו HC editionsאורי עוסק בסריקת רפרודוקציות אמנות מקצועית וברמה מוזיאלית גבוהה במיוחד. יחד שיתפנו והתלבטנו בסוגיות שונות. יצרנו workflow הממקסם את איכות המידע באמצעות שימוש בפרופילים ייעודיים המשפרים ומייעלים את מהלך העבודה ומסייעים בהשגת תוצאות אחידות לאורך זמן.

לסיכום אנו שמחים לבשר שהסריקות בספרייה נעשות כעת עם מערכת מכוילת ברמת דיוק גבוהה מהממוצע הן ברמת החומרה והן ברמת התוכנה בנוסף על שכלול היכולת שלנו לבניית פרופילים עבור סוגי חומרים שונים.


red bullet הכנת הסקירה: קרן ברנר

IMG 0854
טליה עמבר בעמדת סריקת השיקופיות

IMG 0860
יערה לוי בעמדת הסריקה

ברמה הטכנית תהליך יצירת אוספים דיגיטליים ייחודים לספריית אוניברסיטת חיפה מתחיל בדרך כלל בהפיכת חומר ניירי לחומר דיגיטלי.
איך מתחילים ? סורקים...תמונות ומסמכים נסרקים ומעובדים עיבוד מינימלי לשם שמירה על אותנטיות מירבית. העיבוד בתוכנת photoshop כולל חיתוך שטחים ריקים בתמונה ,תיקוני צבע. ניקוי לכלוכים שאינם חלק מהתמונה, תיקון נזקי זמן וטבע, וחידוד התמונה במידת האפשר. מושגים כמו ביט, טיף ואימאג' נשמעים ללא הרף. להלן הגדרות קצרות של המונחים..

Digital image
קובץ אשר בשימוש עם תוכנה מתאימה יציג תמונה על מסך המחשב הניתנת לשמירה ו/או הדפסה

Scanner אמצעי קלט ה"מצלם" תמונה, מחלק אותה לנקודות, ומעביר אותה לקובץ תמונה דיגיטלית לשימוש במחשב. סוגי הסורקים בהם נעשה שימוש במדיה:

סורק שולחני – מעביר תמונות נייר (תמונות, ציורים, הדפסות) לקובצי תמונה על המחשב בגדלי A4 וa3.

סורק שקופיות – מעביר שקופיות בגודל 35 מ"מ לקובצי תמונה על המחשב.

Bit depth (עומק הסיביות - 1-ביט, 8-ביט, 24-ביט)
כמות הנתונים (שחור ולבן או צבע) המאוחסנות לכל ביט של תמונה. 1-ביט = שחור ולבן, 8-ביט = 256 גוונים של אפור או 256 צבעים, 24-ביט = מיליוני צבעים.

TIFF Tagged Image File Format
תבנית קובץ גרפית שפותחה עבור סריקה. קובצי TIFF הם מפת סיביות (bitmap) המסוגלים להכיל נתונים רבים עבור כל סיבית או פיקסל. מחשבי מקינטוש ומחשבי PC יכולים לקרוא קובצי TIFF. לצרכי שימור דיגיטלי מומלץ לשמור את התמונה כקובץ TIFF. כדאי לדעת קבצי TIFF שומרים מידע רב עבור כל פיקסל, ולכן הם בדרך כלל קבצים גדולים.
להנגשה נוחה יותר למשתמשים הקבצים מוצעים גם בפורמטים של JPEG, JPEG2000 ובמקרים מסויימים PDF.

IMG 0873
אורה זהבי וקרן ברנר בוחנות את אחד האלבומים שהגיעו ע"מ לגבש אסטרטגיית סריקה

להמחשה ראו תמונה כפי שהגיעו לסריקה וכיצד היא נראית בשלבי עבודה עד לרגע שהיא מוכנות לטעינה למערכת ומונגשות לכל.

התמונה מתוך אוסף יוסטוס מאייר שנתרם לספרייה ע"י אנדריאס מאייר. התמונות נמצאות בשלב קליטה ראשוני ועדיין לא זוהו.

כך הגיעה אחת התמונות
6a

לאחר ניקוי וחידוד התמונה (תוך שמירה על אוטנתיות) היא נראית כך:

6b

ולאחר טיפול נוסף מוכנה לטעינה:

6c


red_bullet.jpg הכנת הסקירה: אורה זהבי וקרן ברנר
מערכת המרכז למדיה דיגיטלית של ספריית אוניברסיטת חיפה מהווה ביטוי לאחד מעשרת הטרנדים המובילים שפרסמה ACRL Research Planning and Review Committee לשנת 2010. הרשימה שפורסמה לא מכבר מבוססת על ספרות מחקרית ומקצועית בתחומי הספריות האקדמיות והאקדמיה .
הסעיף הראשון ברשימה מדבר על גדילה והתרחבות של אוספי הספריה האקדמית בתחום האוספים המיוחדים כמו למשל פרסומי חוקרים, עבודות גמר (מ.א. וד"ר) וארכיונים אחרים של האוניברסיטה. כל אלו ועוד מהווים כבר היום חלק ממאגר המרכז למדיה דיגיטלית של ספרית אוניברסיטת חיפה.
ההכרה כי על הספריה לזהות את הצורך באיסוף, שימור והנגשה דיגיטלית לחומרים כאלו הוא עקרון מנחה בבסיס פעילותו של המרכז למדיה דיגיטלית.

המרכז למדיה דיגיטלית מרחיב את האוספים המיוחדים כל העת לתחומים שונים ומגוונים.
בתחום התיאטרון למשל הוקם ארכיון דיגיטלי כללי לתיאטרון בישראל הכולל את הארכיון הדיגיטלי של תיאטרון חיפה , הארכיון הדיגיטלי של פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר ,הארכיון הדיגיטלי של התיאטרון הקאמרי שנמצא בשלבי בנייה, אוספים של אישים מעולם התיאטרון בישראל ,ואוספי תמונות מהפקות תיאטרון מרחבי העולם. בנוסף לכך מתוך רצון לקחת חלק משמעותי בשימור תרבות ומורשת הוקם מאגר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל המורכב מאוספי תצלומים, גלויות ומסמכים שהתקבלו מאוספים פרטיים, מצלמים, ממוסדות ומארכיונים.
אוספים אלה מתעדים את תולדות היישוב בארץ ישראל במאה ה-20 ומאורגנים לרוב על פי שמות הצלמים, בעלי האוספים או שם היישוב.
המחויבות לשימור והנגשה דיגיטלית לקהל אקדמי (ובמקרים רבים גם לציבור הרחב) כוללת עבודה מאומצת ביצירת קשרים עם תורמי האוספים, תהליכי בחירה מיון וזיהוי חומרים, דיגיטיזציה ,קטלוג מדוקדק (המעניק ערך מוסף לחומרים בדמות מטהדאטה עשיר) והעלאת החומרים לסביבת האינטרנט באמצעות מערכת דיגיטול המאפשרת חיפוש, שמירה וארגון אישי של תוצאות נבחרות לשימושים שונים.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: קרן ברנר
ראשון, 08 אוגוסט 2010 00:00

עתידו של הזיכרון הדיגיטלי 2009

אג'נדה אסטרטגית 2010-2013 לשימור נגישות לטווח ארוך של מקורות דיגיטליים (המסמך ההולנדי NCDD)

למדיה הדיגיטלית לסוגיה השונים אורך חיים מוגבל מזה של פריטי דפוס.
הגורמים לכך מגוונים: חומרה ותוכנה המשתנות בתדירות גבוהה, קישורי אינטרנט הנעלמים כהרף עין מהרשת, תוכנות עיבוד המקשות על קביעה ברורה לגבי מידת האותנטיות של חומרים ורגישות רבה לשינויים של אובייקטים דיגיטליים המסכנים את יציבותם.

מסיבות אלו ועוד המידע הדיגיטלי מתאפיין בשבריריותו. הבטחת נגישות לטווח קצר היא נושא חשוב ומשמעותי בפני עצמו אך הבעיה המשמעותית והמדאיגה יותר היא נושא שימור והבטחת נגישות לטווח הארוך.
ראוי לציון ששימור והבטחת יציבות נגישות למקורות מידע בפורמטים שונים לצרכי מחקר והוראה הוא מטרה מרכזית חשובה וההכרחית לקיום סביבה אקדמית פורה.

הקואליציה ההולנדית
בהולנד, עשרה ארגונים מהסקטור הציבורי (ספריות, מוזיאונים, ארכיונים) חברו לקואליציה שבשיתוף פעולה שמה לה למטרה להבטיח את שימור הנגשת אובייקטים דיגיטליים בעלי עניין ציבורי לטווח הארוך.

בסקר שנערך בהולנד בשנת 2009 הוסקו המסקנות הבאות:

העדר מודעות לשבריריות האובייקטים הדיגיטליים

העדר ידע ומומחיות בטיפול בבעיות העולות בנושא יציבות אוביקטים דיגיטליים

ניהול הנתונים בשעת יצירת האובייקטים אינו טוב מספיק

תקציבי פרויקטים נגמרים לפני שטופלו נושאים הנוגעים לשימור לטווח הארוך

תפקידים ונושאים באחריות אינם מוגדרים באופן ברור

אפשרויות ויכולות אחסנה מוגבלות בד"כ בשל אמצעים מוגבלים של מוסדות קטנים
נפח קטן של כוח אדם בעל מומחיות

המוסדות עדיין לא הסתגלו לעידן הדיגיטלי ואין להם תוכניות אסטרטגיות מותאמות לנושאים שעידן זה מעלה NCDD מוצאת כי הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם הנקודות שעלו היא באמצעות שיתוף פעולה משמעותי בין המוסדות השונים המחזיקים במקורות דיגיטליים במגזר הציבורי.
שיתוף הפעולה יאפשר פיתוח מדדים ארגוניים - הגדרה ברורה של תפקידים ונושאי אחריות, תרשימי זרימה של תהליכי עבודה משעת יצירת אובייקט דיגיטלי ועד שימורו, בחירת קריטריונים לשימור, הבטחת איכות הקריטריונים, ושיתופיות בשירותים, ידע ומומחיות.
האג'נדה ההולנדית מבוססת על הקריטריונים הבאים:

כל ארגון העוסק ביצירה או ארכוב של אובייקטים דיגיטליים, אחראי על ארגון שימור והנגשה של חומרים אלו לטווח ארוך

חיזוק שיתופי פעולה בין ובתוך תחומים - הדו"ח ההולנדי איבחן ארבעה תחום עיקריים במגזר הציבורי- סביבה אקדמית, רשומות וארכיונים ציבוריים, מדיה, מורשת תרבות.

חיזוק שיתוף פעולה בתוך המוסדות בתחומים שהוגדרו באמצעות יצירת קריטריונים השואפים לאחידות בתהליכי יצירת ותחזוקת אובייקטים דיגיטליים משמעותית וחשובה ביותר להבטחת נגישות בטווח הקצר והארוך כאחד.

המוסדות המובילים בתחום לוקחים על עצמם תפקד מנהיגותי ועוזרים לכלל המוסדות לקדם נושאים אלו.

חיזוק שיתוף פעולה אדמיניסטרטיבי - דיון ותוכניות תקצוב ופעולה עם דירקטורים במשרד החינוך תרבות ומדע המכירים ותומכים בחשיבות הנושא.

לסיכום: רשת לאומית שעניינה הבטחת נגישות מקורות דיגיטליים תפעל בשני צירים: פיתוח מדדים וקריטריונים בתחומים הספציפיים בד בבד עם שיתוף פעולה בין תחומי בנושאים.
הערה: תחום מורשת תרבות הוא הדיפוזי מכולם ונראה כי האוספים פזורים בתחומים השונים שנמנו לעיל ועדיין אין מנהיגות טבעית שלוקחת פיקוד על התחום. ישנה שאיפה להתקדם ולמלא חלל זה בהתייעצות עם מוסדות העוסקים בתחום ומשרד החינוך, מדע ותרבות הממשלתי.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: קרן ברנר

תקשורת בין חוקרים בעידן הדיגיטלי מציבה אתגרים חדשים לספריות אקדמיות התומכות בקהיליה זו.
נושאי שימור ודיגיטציה של חומרים ופיתוח אוספים הם נושאים בהם עוסקות הספריות על בסיס יומיומי.
הרצון להבטיח את נגישותם של החומרים לטווח הקצר והארוך, נושא עימו לא מעט קשיים ותקלות.
מוסד Educopia הוא ארגון המארגן כנסים, סדנאות ומפרסם מדריכים, דוח"ות ופרסומים אחרים העוסקים בנושאים אלו. הפעילות ממוקדת בסיוע, עידוד, שיתוף מאמצים וידע ברמה הבינלאומית.
פנייתנו אליהם בבקשה לקבל ולפרסם את קבצי הספרים האלקטרוניים המתפרסמים בארגון, כחלק מאוסף ספריית חיפה אושרה בשמחה והרי הם לפניכם:

A guide to distributed digital preservation 
EBOOK
Schultz, Matt
Atlanta, GA : Educopia Institute 2010

Free culture and the digital library symposium proceedings 2005 EBOOK
Halbert, Martin
Atlanta, Georgia : MetaScholar Initiative, Robert W. Woodruff
Library, Emory University 2005

Strategies for sustaining digital libraries 
EBOOK
Skinner, Katherine
Atlanta, Ga. : Emory University Digital Library Publications c2008

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: קרן ברנר
שלישי, 04 ינואר 2011 00:00

טרנדים בתחום הדיגיטיזציה 2010

אחד הבלוגים המרתקים העוסקים בתחום הדיגיטיזציה הוא: Digitization 101 with Jill Hurst Wahl

בפוסט לסיכום שנת 2010, Jill Hurst-Wahl מזהה ארבעה טרנדים מובילים המאפיינים את התחום בשנה החולפת:
דיגיטיזציה אינה עוד פעילות יוצאת דופן אלא חלק מרוטינת עבודה בארגונים רבים.באוניברסיטאות רבות מוקדשים לנושא הדיגיטציה ולספריות דיגיטליות קורסים מעמיקים המכינים את הסטודנטים למספר הולך וגדל של משרות בתחומי הספריות הדיגיטליות למינהן.

שימור דיגיטלי הוא הנושא החם הבא וראיה לכך מספר הכנסים, הדיונים והמחקר בתחום זה. שימור לטווח רחוק בחברה הדיגיטלית הוא אכן נושא מכריע בלעדיו אנו עלולים לאבד את ההיסטוריה שלנו.

רוב המוסדות משקיעים כיום אנרגיה רבה ב-Repositories . הפעילות כוללת סריקה ודיגיטיזציה של חומרים וטיפול בחומרים ש"נולדו" דיגיטליים

שיתופי פעולה בין מוסדות הם עדיין תחום חשוב ופעיל. הניסיון מלמד ששיתופי פעולה מניבים תוכניות בעלות תוצאות מוצלחות.

red_bullet.jpg תקציר: קרן ברנר
1

11
התמונות מארכיון האוניברסיטה

רישום והכנסת תמונות חדשות למערכת "המרכז למדיה דיגיטלית" של הספריה על ידי יחידות מחוץ לספריה, מתאפשר על ידי השימוש במודול טפסים מיוחד במערכת.

111

שיטה ייחודית זאת מיושמת תוך שיתוף פעולה הדוק בין שתי יחידות אוניברסיטאיות: הספריה המנהלת את המערכת, ויחידה אחרת, חיצונית לספריה, המעוניינת להציג את התמונות/מסמכים שלה באמצעות פלטפורמה זו.
נכון לכתיבת שורות אלו אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מספר יחידות: ארכיון האוניברסיטה והיחידה לקשרי חוץ ופיתוח משאבים וכן הארכיון הדרוזי במרכז היהודי ערבי. העבודה משלבת שני צוותי עבודה: צוות ספרנים אשר הכין את תשתית העבודה על פי סטנדרטיים ספרניים וצוות לא ספרני אשר משלב את הפריטים בהתאם לתשתית שהוכנה.

תהליך העבודה כולל מספר שלבים עיקריים:
תיאום ציפיות ותכנון הטפסים: לאחר קיום מספר פגישות בין שני הצוותים והבנת החומרים נדרשים לטיפול ותצוגה, נבנה תרשים נושאי של הארכיון הדיגטלי העתיד לקום.

פיתוח ובניית הטפסים: עבודה רבה הושקעה מצד הספריה בבניית הטפסים, שהם למעשה רשומות מטאדטה משוכללות, המאפשרות תאור מילולי כמה שיותר מדויק של התמונות במינימום התערבות של הצוות המעביר את התמונות למערכת.
המטרה הייתה יצירת טפסים מספיק גמישים מחד, כדי לאפשר תיאור נכון ומפורט של התמונות, ומאידך קבועים ואף נוקשים על מנת לא לגרום להתלבטות בבחירת נושאים ושדות מטאדטה הנחוצים לפעילות המערכת. אלה למעשה תבניות ליציקת התוכן.
סריקת התמונות ומילוי הטפסים ע"י היחידה (הצוות הלא ספרני) : מסמכי הוראות עבודה מדויקים (כולל הגדרות סריקה) נכתבו ונמסרו ליחידות המכניסות את התמונות.
בדיקת הטפסים (ותיקונם במידת הצורך) והתמונות, ואישורם תוך כדי שחרורם לצפייה במערכת ה"מרכז למדיה דיגיטלית".

הכנת מערכת "המרכז למדיה דיגיטלית" לקליטת התמונות, על פי התרשים הנושאי שנקבע בתחילת התהליך.

דוגמאות:

ארכיון האוניברסיטה והיחידה לקשרי חוץ ופיתוח משאבים

הארכיון הדרוזי במדור הדרוזי במרכז היהודי ערבי באוניברסיטה

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: פלורה הראלי
עמוד 2 מתוך 3