Displaying items by tag: תמונות היסטוריות
חמישי, 11 אפריל 2013 07:47

מתעדים מפיצים ולומדים

מתעדים, מפיצים ולומדים: שיתוף אנשי אקדמיה והציבור הרחב במפעל תיעוד היסטורי ויזואלי של ארץ ישראל.

איסוף, סריקה וקטלוג של תמונות היסטוריות של ארץ ישראל הוא פרויקט הדגל של מחלקת המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה במהלך העשור האחרון.
מה שהחל כשיתוף פעולה יזום עם מעבדת ביתמונה, והחוג ללימודי ארץ ישראל, נמשך במאמץ שילוב אוספי תמונות היסטוריות ממוסדות ואנשים פרטיים, באמצעות המתווך ומדריך טיולים לשעבר מר רוני קניגסברג, אשר אף מסייע רבות בזיהויי החומר שמתקבל.

בהמשך לקליטה וטיפול בעשרות אלפי תמונות, בכללן אוספים של גופים כמו ההסתדרות החדשה במרחב חיפה, קרית מוצקין, ארכיונים עירונים וקיבוציים לצד אוספים פרטיים, והפרסום הנלווה לכך, הפכנו למבוקשים ואנו מקבלים פניות ממוסדות ציבוריים ואנשים פרטיים בבקשה לשמר את אוספי התמונות שלהם, בדרך השיטתית והמעמיקה המאפיינת את עבודתנו.

התעניינות זו נובעת בראש ובראשונה מהתבוננות באוספים במרכז למדיה דיגיטלית של הספרייה, מהכרה בגודל ובמשמעות המפעל, והן מדלייה אקראית של תמונות שלנו בחיפוש בגוגל.
הצימאון לתיעוד ויזואלי גדל. התשתיות הטכנולוגיות והיכולות של הספרייה ממלאות בדיוק את הנישה שנוצרה כתוצאה מצימאון זה. ההכרה בחשיבות של עבודתנו, שיש בה משום שליחות היסטורית, מקננת בנו ספרני המדיה, אך החיבור לקהל וניסיון להבין את צרכיו תמיד היו בין המשימות העיקריות שנשא בחובו הפרויקט.

לאורך זמן חשנו פעמים תסכול מסוים כמפיצי מידע ללא תגובת הקהל. ואולם לאחרונה, במיוחד בעקבות הכנסת חידוש של אייקון "משוב על האובייקט" לצד כל תמונה במרכז למדיה דיגיטלית, קיבלנו מספר תגובות המאירות, מתקנות, והמרחיבות את המידע אודות התמונות השונות.
הציבור החל לשתף אתנו פעולה תוך מתן אישור ועדות לשימוש באוספים. תופעה זו מתבררת כחובקת הן את העולם האקדמי והן את הציבור הרחב.

אחת ההתקשרויות המשמעותיות עד כה הייתה עם ד"ר אסתר ינקלביץ, חוקרת המתמחה בחקר בתי הספר החקלאים בארץ ישראל בתקופת הישוב. ד"ר ינקלביץ פנתה אלינו באמצעות המשוב ובהמשך זיהתה חלק מתמונות בנושאים חקלאים באוסף מיקו (משה) שורץ, שהיה חסר להם מיקום מדויק או המיקום היה שגוי, כצילומי בית הספר החקלאי כדורי הר תבור. לדוגמא, התמונה שזוהתה אצלנו כ"עובדי המשתלה" תוקנה כ"משתלה בכדורי הר תבור", או לצילום בשם "יוצאים לעבודה בשדה חיטה" התווסף זיהוי המקום "תלמידים יוצאים לעבודה בשדה בית הספר החקלאי כדורי הר תבור"; כמו כן, התמונה שזוהתה באופן שגוי כ"מבנה בית הספר החקלאי כדורי, אילניה", תוקנה כ"הבניין המרכזי של בית הספר החקלאי כדורי הר תבור". לתמונות נוספות מבית הספר כדורי אף נוסף זיהוי מדויק של אנשים הנראים בתמונה, כמו התמונה עם זיהוי חלקי מאוד "בדיקת זפק העופות" זוהתה על ידי ד"ר אסתר ינקלביץ כ"מדריך העופות זאב גורפינקל עם תלמידי מחזור ח' בבית הספר החקלאי כדורי הר תבור"

1a
מדריך העופות זאב גורפינקל עם תלמידי מחזור ח' בבית הספר החקלאי כדורי הר תבור

בנוסף, במקום "שעור מעבדה, בית הספר החקלאי כדורי, אילניה" – "המורה לכימיה ד"ר אברהם רוזנברג במעבדה עם תלמידי מחזור ח', בית הספר החקלאי כדור הר תבור". מלבד בית הספר החקלאי כדורי הר תבור, ד"ר ינקלביץ זיהתה גם תמונות מבית הספר החקלאי כדורי אשר בטול כרם, והוסיפה לתמונה "טרקטור מתוצרת אנטרנשיונל" זיהוי המקום: "טרקטור מתוצרת אנטרנשיונל, בית הספר החקלאי כדורי טול כרם", בעוד שם התמונה "מקצרה מכנית" שונה ל"מקצרה מכנית, בית הספר החקלאי כדורי טול כרם". למדנו מד"ר ינקלביץ כי בפועל היו שני בתי ספר על שם כדורי, אחד בטול כרם ששימש אוכלוסייה ערבית ואחד בכפר תבור עבור היהודים. בנוסף לבתי הספר החקלאים, התעניינותה של ד"ר ינקלביץ בישוב חקלאי סג'רה (אילניה), הניבה זיהויים לתמונות מישוב זה, ביניהן הצילום של "רועת אוזים" שהתברר כדיוקנה של "שרה עפרוני חוזרת ממרעה האווזים בסג'רה"

2a
שרה עפרוני חוזרת ממרעה האווזים בסג'רה 

להקת ברווזים בדרך למרעה" שונה ל " אווזים חוזרים מהמרעה, סג'רה (אילניה).
לסיכום, בעקבות פגישתנו עם ד"ר ינקלביץ, התבררו פרטים חדשים ושונו זיהויים של כ 30 תמונות של בתי ספר חקלאיים וכן של הישוב סג'רה (אילניה). ד"ר אסתר ינקלביץ העניקה לנו מהידע וההתמחות שלה, ובעיקר השתמשה בתמונות לצורך מחקרה.

גם מהציבורי הרחב, התקבלו פניות חשובות המתקנות מידע בנוגע לתמונות.
לדוגמא, המשתמשת בשם חנה ענבי הגיבה לתמונה מאלבום המשפחתי של משפחת כהן מהמושבה כנרת וכתבה כי היא נצר למשפחה זו, בתה של עדנה כהן ונכדה של יהודה צבי ואשתו חנה, הנראים בתמונה. בעקבות עדות לארוע משפחתי המופיע בתמונה, הציעה חנה כי תאריך התמונה הוא לפחות 1940 או יותר, ולא 1938 כפי שתוארך קודם לכן. בנוסף, תיקנה חנה מתוך ידע אישי ומשפחתי את תיארוך התמונה "ילדי המושבה עם הגננת לאה במרכז, במהלך אירוע ברית מילה לישראל כהן, הבן של צבי וחנה כהן", משנת 1928 לשנת 1932.

3a
ילדי המושבה עם הגננת לאה במרכז, במהלך אירוע ברית מילה לישראל כהן, הבן של צבי וחנה כהן

משתמש אחר, רביע חמיסה, הצביע על זיהוי שגוי של כפר ערבי בגליל המערבי כשפרעם, כאשר למעשה מדובר בכפר מעליא, כ 15 ק"מ ממזרח לנהרייה, ובתמונה נראה הגרעין העתיק של הכפר ובלבו המבצר הצלבני .

4a

לשיתוף המשתמשים ולתגובות שהגיעו מחוקרים באקדמיה ומהמגזר הרחב ערך רב והם עדות לחשיבות שיתוף מידע בטיוב מאגר התמונות ההיסטוריות, במיוחד לאור העובדה כי בראשית הדרך קיבלנו אוספי תמונות גדולים ללא זיהויים מספקים, כמו האוספים של אופנהיים ושוורץ. למעשה, חיכינו לתגובות המומחים וגם אנשים בעלי הכרות אישית עם הדמויות המופיעות בתמונות.
כולנו תקווה כי שיתוף פעולה זה וסיוע מהקהילה ימשך ואף יגדל. בנימה אישית ברצוני להוסיף, כי אין סיפוק רב יותר למקטלגת מההכרה כי עבודתה נחוצה ומשמשת קהלים רחבים.

 red bulletהכנת הסקירה: אביבה לוין-בלואוסוב

ראשון, 02 ספטמבר 2012 07:39

אוסף אלכסנדר זייד בספרייה

אלכסנדר זייד, 2006
רבים מזהים את פסל דמותו של זייד על סוס צופה על נוף עמק יזרעאל. אוסף התמונות של אלכסנדר וציפורה זייד, הגיע לספריה באמצעות נכדתם של ציפורה ואלכסנדר, גב' טלי זייד-רווה, וזוהו על ידה וע"י מר רוני קניגסברג.
בתמונות אנו נחשפים גם לחייו האישים ע"י תמונות משפחתיות וארועים שונים בחיי המשפחה. בית המשפחה בגבעות שייך אברק הווה מרכז חברתי ואירח אישים.

אלכסנדר זייד נהרג על ידי ערבים בזמן שעמד על משמרו ב-1938. ציפורה זייד, אשתו של אלכסנדר תרמה רבות לטיפוח זיכרו של אלכסנדר זייד והפיכתו לדמות מיתולוגית לאחר הרצחו ונכדתם טלי ממשיכה גם היא את המסורת. 


                                                    
אנו מודים לגב' טלי זייד-רווה ובטוחים כי אוסף זה יוסיף מידע רב למה שכבר ידוע לציבור.
חשיפתו של האוסף לציבור במרכז למדיה דיגטלית של הספרייה חשוב וכבר קבלנו עזרה בזיהוי דמויות שבתמונה ותודתנו נתונה למזהה האלמוני.


z3
כוכבת זייד (משמאל) יפתח זייד (מימין) בשייך אברק, 1929-1930


z2
חנוכת בית זייד בגבעות שייך אברק, כוכבת זייד (למעלה משמאל), אלכסנדר פן (לימינה), עם אורחים נוספים, 1931


red_bullet.jpg לאוסף התמונות

הכנת הסקירה: הדס עתיקאי שרון
חמישי, 25 מרס 2010 00:00

פתרון תעלומה שנמשכה 62 שנה!

בהמשך להעלאת אוסף פריזם למערכת ה"מרכז למדיה-דיגיטלית" ותמונתו של יעקב רוזנבאום המופיעה בו קבלנו את הספור המעניין הבא שכתב ד"ר גור אלרואי מהחוג ללימודי ארץ ישראל.

מצאתי במאגר התמונות שלנו תמונה של יעקב רוזנבאום מהאוסף של פריזם. נכתב שם שיעקב רוזנבאום היה חברו של הצלם (פריזם)
היום ה-25.3.10 יתקיים בקריית ענבים טקס גילוי מצבה לנעדר יעקב רוזנבאום שנפל בקרב על נבי סמואל.
כפי שתראו להלן, החוג ללימודי ישראל מעורב באיזשהו אופן בפתרון תעלומה שנמשכה כ- 62 שנה!

13
יעקב רוזנבאום מתוך אוסף פריזאם

במילואים אני קצין ביחידת איתור נעדרים ואת התיק של רוזנבאום קיבלתי לפני מספר שנים. לשמחתי הצלחתי להגיע לפתרון.
לפני כמה שנים חקרתי את המקרה של הנעדר מרדכי פרנקו. כדי לקדם את החקירה התקשר אלי במוצאי שבת נרי אריאלי - אחראי על תיקי תש"ח ביחידת אית"ן - וביקש ממני לחקור גם את המקרה של הנעדר דוד גוטמן אשר לטענתו המקרה שלו יכול לקדם אותי בחקירה של פרנקו.
שאלתי אותו היכן דוד גוטמן גר והוא ענה לי בשפיה. למחרת בבוקר לימדתי סמינר בשם 'העליות הראשונות'. בתום הסמינר ניגשה אלי סטודנטית וביקשה ממני לכתוב עבודה סמינריונית על שפיה בעלייה הראשונה ובעלייה השנייה. לשאלתי למה דווקא שפיה? היא ענתה לי כי היא מורה בפנימיה בשפיה. ואז שאלתי אותה שאלה מוזרה: האם את מכירה את דוד גוטמן? להפתעתי היא אמרה לי שכן והתברר לי שבכל יום עצמאות הוא מספר לתלמידיה על קרבות תש"ח. שאלתי אותה היכן הוא שירת? היא ענתה לי: בגדוד הרביעי של הפלמ"ח.

באותו ערב נסעתי לביתו בזכרון יעקב וראיינתי אותו. מצאתי את הנעדר -- חי!! וכל זאת בשתים עשרה שעות (מאז השיחה עם נרי אריאלי יום קודם לכן). התברר שגוטמן השתתף בקרב על נבי סמואל קיבל מכה בראש והתעורר בקריית ענבים. הוא לא זכר כלום מהקרב.
בינתיים המשכתי לחקור את המקרה של מרדכי פרנקו ואף הגעתי לפתרון.
לפני כשנתיים קיבלתי את התיק של יעקב רוזנבאום שנפל בקרב נבי סמואל. בקרב נפלו 35 חללים וכולם נקברו בקבר אחים בקריית ענבים.
בין המסמכים שמצאתי בארכיון צה"ל היה מסמך אחד שתיאר את שמות הנופלים וקבורתם בקבר האחים. מתברר שבין הנופלים שהוטמנו בקבר האחים היה דוד גוטמן.
כיוון שמצאתי אותו בחיים ברור שהם קברו מישהו אחר. הגופות חוללו על ידי הערבים ולכן בחלק מהמקרים לא ניתן היה לזהות את הנופלים. כאשר התבררה הטעות הורידו את שמו של גוטמן מקבר האחים אך לא ביררו מי החלל ה- 35. נכון להיום יש בקריית ענבים 34 כריות בקבר האחים אך קבורים בו בוודאות 35. ביום חמישי יוסיפו בטקס צבאי מלא כרית נוספת עם שמו של רוזנבאום. אם לא הייתי מוצא בדרך מקרה את דוד גוטמן לא הייתי יכול לפתור את התיק של רוזנבאום.

הצלחתי לברר פרטים נוספים על משפחתו של רוזנבאום. כפי שיפורט להלן:
שלחתי מייל לארגון יוצאי מרכז אירופה בתל אביב ולמוזיאון היקים בנהריה. שיתוף הפעולה היה יוצא מן הכלל ושוחחתי היום עם שני אנשים שהכירו היטב את משפחת רוזנבאום. האישה ששוחחתי איתה (חומה גפני) גרה בנהריה והוריה היו שכנים של המשפחה.
הראשונים להגיע היו הסבא וסבתא של רוזנבאום. לסבא (ארנולד פרידמן) היה רגל מעץ. האו איבד את רגלו במלחמת העולם הראשונה ועלה לארץ בשנת 1938. הוא קנה בית עם שטח אדמה, פרות מהערבים ובנה רפת. שנה לאחר מכן עלתה הבת שלו רוזה רוזנבאום יחד עם בעלה ארנסט (איזידור) ובנם היחיד קורט רוזנבאום. (מסמכי העלייה בארכיון הציוני עולים בקנה אחד עם העדות). המשפחה עסקה בתעשיית החלב בגרמניה והמשיכה באותו משלח יד גם בארץ. עם קבלת השילומים מגרמניה עזבה המשפחה את הארץ והתגוררה בעיר בון. רוזה, אמו של יעקב, קנתה דירה בשדרות הנשיא 124 אך הייתה זו דירה להשקעה בלבד. היא ביקרה בארץ מספר פעמים אך כאמור מרכז חייה היה גרמניה.
עדות שנייה היא של חבר טוב של יעקב רוזנבאום. שמו אלחנן אילת. הוא סיפר לי שיעקב לא ידע עברית והוא לימד אותו עברית בבית משפחת רוזנבאום ברחוב הרצל פינת מרגוע (כיום שטייניץ). בתמורה הוא קיבל כוס חלב. לדבריו, המחנך אפרים יואל שינה את שמו מקורט ליעקב.
הבית היה בית יקי נוקשה מאוד ויעקב חטף מכות נמרצות מהוריו. ההורים לא היו מעורבים בחייו, חיוך לא עלה שפתיהם והם היו אנשים קשיי יום. הוא רצה ללמוד והם רצו שיעבוד במשק הבית. יעקב ברח מהבית כדי להתגייס לפלמ"ח, השתתף בקרבות על ירושלים ושבוע לפני נפילתו הוא אף הראה לו את כובע הצמר שלו מנוקב בכדורים. בנוסף, הוא סיפר לי, שברחוב של רוזנבאום נפלו עוד שני בנים יחידים להורים מגרמניה: יצחק רוזנהיימר וחנוך קרמנר. גם במקרה זה ההורים עזבו את הארץ וחזרו לגרמניה. לאלחנן אילת יש תמונה של רוזנבאום עם קבוצת חברים.
אחת מהנשים בתמונה היא הסבתא של קרנית גולדוואסר. הוא לא ידע שום דבר על הקרב בו נפל ונסיבות מותו. מאוד התרגש לשמוע על פתרון התעלומה והוא מתכוון להגיע לטקס גילוי המצבה ביום חמישי.


לתמונות נוספות ב: אוסף פריזם
רביעי, 24 פברואר 2010 00:00

הווי תושבי ביצת החולה 1938

6

בין האוצרות השונים שאנו מוצאים מפעם לפעם במחסן המדיה "גילינו" לאחרונה את אלבומו שובה הלב של אינג' זלמן גיחון (גרודמן) ז"ל "הווי תושבי ביצת החולה" המתעד את ביצת החולה בין השנים 1938-1944
אינג' גיחון ז"ל היה מנהל התחנות ההידרומטריות בליטני, חצבני, בניאס, דן, ירדן ואגן החולה. זהו אוסף תמונות קטן אך חשוב מאוד מבחינת התיעוד הויזואלי ותולדות אגם החולה. ראוי לציון שעבודת הצילום היפה והמקצועית של מר זלמן גיחון מעוררת הערכה גם בימינו אנו.

2
מספרי אינג' זלמן גיחון לתועלת הדורות הבאים...

התמונות באלבום נסרקו והועלו למערכת "המרכז למדיה דיגיטלית" בספריה ונגישות לקהל הרחב. 4
מרפאה למלחמה במלריה, החולה, 1938 במרכז ד"ר גדעון מר ז"ל.- רופא וחוקר ישראלי בעל שם עולמי שחקר את מחלת המלריה בארץ ישראל.

3
עובד המרפאה למלחמה במלריה בפעולה. החולה, 1938

לתמונות נוספות מהאוסף

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי 
בהמשך פרסום אוסף הצלם משה שוורץ, במאגר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל במרכז למדיה דיגיטלית-הספריה, התקבלה פנייה מאת שדרנית קול ישראל בעבר, נעמי דליות שזיהתה תמונה מתוך האוסף:
"לדעתי ועל פי זכרוני, הפסנתרן שבתמונה הוא לא אחר מאשר קרל (קראל) סלמון. מוסיקאי, מלחין ומנצח שהקים את מחלקת המוסיקה הראשונה בשעה העברית של הרדיו המנדטורי "קול ירושלים".

2
ה"פסנתרן": קרל סלומון, מלחין ומנצח, מנהלה הראשון של מחלקת המוסיקה ברדיו המנדטורי

התמונה שקוטלגה עד אז כ"פסנתרן" משום שזהותו של המוסיקאי לא היתה מוכרת שונתה מיד. פניתי לגברת דליות על מנת להודות לה ולשאול אם תהיה מוכנה לסייע בזיהוי תמונות נוספות. נעמי התגייסה בשמחה למשימה וצירפה למאמץ את אחיה יאיר זקס וחברים נוספים, כולם כמעט ילדי אותם מוסיקאים המופיעים בתמונות ולקחו חלק בעשייה בתחנת הרדיו "שרות השידור המנדטורי".

1452012
אריה זקס מנגן בפסנתר. אולפן קול ירושלים שנות ה-40 של המאה ה-20

וכך היא מספרת על תהליך הזיהוי: "שלום עליך קרן, ובכן, הנה היבול, לאחר עבודת נמלים והפעלת זיכרון הילדות. אני שולחת את הרשימות גם ליאיר אחי, אולי יהיה לו מה או את מי להוסיף, אז הוא ישלח אליך את תיקוניו.
עזרו לי בזיהוי: טוביה קינן טכנאי ברדיו עוד מימי המנדט. אביו רפאל כגן ניגן צ'לו ומופיע כמה פעמים בצילומים האלה. ואברהם (גודי) גת טכנאי ברדיו.
זה מצחיק מאד מבחינתנו, ילדי המוסיקאים האלה, שאנחנו מכירים את הסיטואציה "החברתית" שמאחורי התמונות, בעיקר אלו מימי המנדאט.
כשרואים את התזמורות הערביות ובין הנגנים יושבים הייקים מירושלים "ומחלטרים" בכל מני כלי- נגינה כדי לעבות את התזמורת, אני עוד שומעת את הצלילים וזה נורא מצחיק.
המנצח,חנן שלזינגר, מנגן בגיטרה, או מכה בתוף מרים. המלחין והמנצח שבתאי פטרושקה מנגן בגיטרה וכו..וכו...הפיקנטריה שמאחורי התמונה".

1447345
רפאל כגן בצ'לו, אליהו טורנר באבוב,ויליהלם פון בלייזה בחליל, מאיר פרנקל בכינור, תזמרת מנגנת, אלפן קול ירושלים, שנות ה-40 של המאה ה-20

נעמי דליות וחבריה עזרו בזיהוי של כ-70 תמונות ושמם התווסף כמזהי התמונות בפרטי המטהדאטה של כל תמונה ותמונה!
מכתב תודה רשמי מספריית אוניברסיטת חיפה נשלח כמובן.
המכתב מבטא את ההערכה לגברת דליות ולצוות שוחרי המוסיקה וידעני ההיסטוריה של רשות השידור לדורותיה על העזרה הרבה בזיהוי התמונות.
הירתמותם להעשרת המידע באוסף התמונות ההיסטוריות של מאגר הספריה גרם לכולם התרגשות ומהווה דוגמה חשובה לאפשרות שילוב ידע ממומחים ואנשים הבקיאים במורשת התרבותית של ישראל.
זיהוי התמונות והוספת המטהדאטה לתמונות עקב כך מעניקה משמעות ועומק לאוסף הנידון הן ברמת שימור מורשת והן כבסיס מידע למחקר.

1491288
נגן חליל אורי טפליץ

התמונות ניתנות לדליה וצפייה באינטרנט לציבור הרחב כך שסיוע בזיהוי הוא תרומה ממשית לטובת הכלל.

 red_bullet.jpg הכנת הסקירה: קרן ברנר

תמונות מראשית השלטון הבריטי בארץ ישראל בין השנים: 1917-1918
תיעוד מרתק של ארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עת נכבשה מידי הטורקים.
ניתן להגיע לתמונות דרך מערכת המרכז למדיה דיגיטלית ובאמצעות חיפוש במערכת  "חיפושאחד" התמונות נמסרו לסריקה ושימור דיגיטלי ע"י האספן ד"ר ירמיהו רימון, בעזרתו האדיבה של מר רוני קניסברג

allenby1918
גנרל אלנבי מתקבל על ידי נכבדי ירושלים,1917

allenbyfoot
גנרל אלנבי נכנס ברגל לירושלים 11 לדצמבר 1917

red_bullet.jpg מסרה: קרן ברנר
פרוייקט "חיפה וסביבתה - מאגר מקורות חזותיים" עוסק בשימור חומרים חזותיים הקשורים להיסטוריה של העיר חיפה וסביבתה הקרובה. בפרויקט זה משתלבים גם אוספים בנושא ספנות וימאות כאשר חיפה מהווה נדבך חשוב בהקמת מערך הימי של מדינת ישראל בהווה.
הפרוייקט מהווה חלק מפעילות הספריה לשימור מורשתה התרבותית של ישראל במטרה להבטיח נגישות למידע גם לדורות הבאים וכן לצרכי מחקר בנושא חיפה והסביבה.

זהו תוצר של שיתוף פעולה בין ספריית אוניברסיטת חיפה לבין היחידה לשימור של עירית חיפה, העמותה לתולדות חיפה ואנשים פרטיים.
המאגר מתפתח ומועשר בחומרים חדשים באופן מתמיד. הוא כולל תמונות בעלות ערך היסטורי שצולמו ברחבי העיר החל מתחילת המאה ה-20 ועד עצם היום הזה. בתמונות ניתן לראות היבטים שונים בארכיטקטורה, בחיי היום יום ובנופיה של העיר בתקופותיה השונות, ועל כן מהוות עדות מוחשית לתהליכי התפתחות העיר השונים.

haifa1
(אחוזה, מבט לאזור מרכז חורב, 1924 - צלם לא ידוע)

haifa2
(אחוזה, ככר ומרכז חורב, 2005 - צלם: אמירה קהת)

אנו פונים לקהל הקוראים שלנו: אם יש לכם תמונות של נופי העיר חיפה משנים עברו, שיכולות לתרום ולהעשיר את ההווי המיוחד של ההיסטוריה העירונית שלנו, נשמח לקבל, לקלוט ולהציג אותן לתוך המאגר הקיים.

למסירת התמונות ניתן ליצור קשר עם פלורה הראלי - טלפון במדיה : 8249847. דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: פלורה הראלי
ד"ר קליפורד לינץ (Clifford A. Lynch ) מבית הספר למידע של אוניבסיטת ברקלי הוא דמות מפתח בינלאומית בתחומי שימור והפצת מידע. מכהן משנת 1997 כראש ה- CNI - Coalition for Networked Information
בסרטון המצורף מסכם ד"ר לינץ מפגש שנערך לא מכבר בנושא פיתוח ודיגיטיזציה של אוספים מיוחדים.

במפגש ניתנה התייחסות מיוחדת למשמעות וההשלכות החשובות שיש לאוספים אלו למחקר בהווה ובעתיד. החומרים נמסרים במקרים רבים מאנשים וגופים פרטיים ומהווים עדות ממשית לאירועים, מקומות, אנשים ותקופות. ד"ר לינץ מדגיש כי החומרים הכלולים באוספים אלו תורמים ומניעים למחקר בתחומי האקדמיה, משמעותם לעתיד המחקר בתחומי החברה רב. עוד מציין קליף לינץ כי הוא רואה בעבודה על אוספים דיגיטליים מיוחדים דרך להציע תיווך מחודש בין האוניברסיטאות לציבור הרחב. זו גם דרך לחיזוק הקשר והעניין המשותף בתחומים כמו היסטוריה, גנאלוגיה-חקר משפחות, חומרי תרבות ועוד..

למעשה מדובר בתחום חדש ומעניין שהולך ומתהווה ונוגע להיסטוריה הציבורית של כולנו.

עוד לעיונכם:ראיונות ומצגות של Clifford A. Lynch





הלכה למעשה, "המרכז למדיה דיגיטלית" בספריה עוסק בתחום זה בדיוק. האוספים הנבנים ומוצגים במאגר יחודיים ובעלי תרומה להוראה ולמחקר באוניברסיטה ומחוצה לה.
תהליכי השימור, הדיגטציה ותוספת המטאדאטה לאובייקטים השונים נעשים תוך לימוד והתאמה לסטנדרטים בינלאומיים. דגש רב מושם על הבטחת נגישות בטווח הקצר והארוך לקהילה האקדמית לגווניה ולציבור הרחב המתעניין בנושאי שימור מורשת.

בסקירה זו בחרנו לציין שני אוספים:
אוסף אנדריאס מאייר- נהריה של פעם, אוסף תמונות שצולמו על ידי בני משפחת מאייר או נמסרו לידיו של אנדריאס על ידי ותיקי ומייסדי נהריה האוסף מהווה עדות חשובה לאורחות החיים בארץ ישראל לאורך עשרות שנים בכלל ובנהריה וסביבתה בפרט.

14


ארכיון נוסף הוא ארכיון קיבוץ כפר מסריק 1003 התמונות מתארות את שלבי התפתחות קיבוץ כפר מסריק החל מיום הקמתו בשכונת בת גלים בחיפה בשנת 1933, דרך תקופת המעבר בקרית חיים ועד להיותו קיבוץ חזק ומבוסס במקום הקבע שלו כיום דרומית לעכו, החל משנת 1940 ואילך.

98

אלו הן כאמור רק שתי דוגמאות מתוך השפע הקיים במאגר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל ומאגר חיפה וסביבתה המורכבים מאוספי תמונות ומסמכים, שנתרמו על ידי משפחות,יישובים או מוסדות שונים. האוספים כולם מעניקים תיעוד היסטורי מזווית אישית שטרם נראתה. זהו כר נתונים ההולך וגדל לאורך זמן, בסיס נתונים משמעותי למחקר ולמידה בתחומי אקדמיה רבים כמו למשל גיאוגרפיה, היסטוריה, תיירות, חקר ציונות ויהדות בת זמננו, סוציולוגיה ועוד..וכפי שמציע קליפורד לינץ כלי ואמצעי להידוק קשר עם הציבור הרחב כולו.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: קרן ברנר

שלישי, 15 יולי 2008 00:00

אוסף משה וטרודי שוורץ

משה שוורץ החל לצלם מיד עם הגיעו לישראל בשנת 1939. הוא צילם לקק"ל קרן היסוד ותמונות רבות לכתבות שהתפרסמו בעיתון הגלגל. טרודי ומשה (ניקולאס) שוורץ הועסקו גם ע"י ה-PIO (משרד האינפורמציה המנדטורי בא"י).
מאחר ובתחילה לא היה מעורה בארץ, הרבה להתבונן מהצד ולצלם טיפוסים שונים מהווי הארץ בשלהי תקופת המנדט הבריטי: רוכלים, פועלים, חיילים בריטיים ועוד.
בנוסף לצילומיו האתנוגרפיים, מופיעים באוסף גם צילומים תיאוריים רבים כשהבולטים בהם הם צילומי מפעלים שונים שקמו באותה תקופה.

כמה פרטים מעניינים קשורים לטיפול באוסף זה: איננו יודעים האם כל התמונות באוסף צולמו על ידי משה שוורץ או שיש תמונות שגם אשתו טרודי שורץ-הילר, שהיתה אף היא צלמת צילמה.
שמנו לב שיש תמונות שצולמו בשנים שלאחר מותו והן ממשיכות להופיע תחת שמו, לכן ברשומת הקטלוג מופיע המשפט: "תמונות שצולמו על ידי משה שורץ או על ידי טרודי שורץ-הילר ללא זיהוי ודאי של הצלם"

מלאכת זיהוי התמונות היתה ועודנה משימה מורכבת באוסף זה.
משה שוורץ צילם תמונות רבות בכל רחבי הארץ, הוא סדר אותן בסדר כרונולוגי ולא נושאי ומספר אותן במספור שהתאים לצרכיו. תמונות רבות נסרקו מתשלילים (נגטיבים) כולל תשלילי זכוכית.
לצורך זיהוי ותיארוך וודאי של התצלומים אנו נעזרים במר רוני קניגסברג, שהיה במשך שנים רבות מדריך טיולים, אוהב ומכיר את הארץ והאנשים בה. היו תמונות שרוני זיהה מיד, והיו תמונות שהצריכו נסיעה למקומות שונים בארץ.

לדוגמא: תמונה שעל מנת לודא את זיהויה הנכון הרחיק רוני עד לצפת

zfat2

שם הוא צילם את אותו המבנה כפי שהוא עומד היום.
zfat


לצורך ארגון האוסף במאגר ודלייה אפקטיבית שלו חלקנו אותו לסדרות ותתי סדרות של נושאי התצלומים, חלוקה זו באה לידי ביטוי אף במספר המיון של התמונות (במידה ומבצעים חיפוש -שוורץ ותעשייה - התוצאות מתקבלות על פי תחומי תעשייה שונים).
האוסף נמסר למעבדת ביתמונה על ידי גב' שוורץ כחלק מפרוייקט ביתמונה ( שיתוף פעולה עם נדב מן) והוא מהווה חלק מפעילות הספריה לשימור מורשתה התרבותית של ישראל במטרה להבטיח נגישות למידע גם לדורות הבאים.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: מירב ליבנה
יצחק יחזקאל משמאל ורב חובל משה יחזקאל ז"ל
יצחק יחזקאל משמאל ורב חובל משה יחזקאל ז"ל

השפה שרחפה מעל ים כנרת לא היתה עברית או אנגלית אלא מלאית. שפה בלתי מובנת לישראלים אך שפת האם של שלושת רבי החובלים המפקדים ומפעילים שלוש מתוך שש ספינות התיור של חברת השייט "כנרת" השיכת לקיבוץ עין גב.

משה יחזקאל (ז"ל), יצחק יחזקאל ויוסף רפאל שהינם כולם קרובי משפחה ורבי חובלים כיום, נושאים עמם סיפור מופלא של שלושה ילידי סינגפור צעירים אשר נכלאו במחנה שבויים יפני במהלך מלחמת העולם השניה וניצלו בנס מהפצצה אוירית של מטוסים בריטיים בעת שהותם שם.
לאחר המלחמה בערה בהם תשוקה עזה לעשות ככל שביכולתם לתקומת ישראל ובנית מדינתה החופשית והצליחו להגיע לחופיה כנוסעים סמויים בבטן אוניה איטלקית. הם הגיעו לחופי ארץ ישראל בשנת 1947 והצטרפו כולם למח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) והשתתפו במלחמת העצמאות.
כבני סינגפור המכירים את הים הצטרפו השלושה, לאחר שחרורם מצה"ל לגרעין שהתעתד להקים קיבוץ לחופי ים כנרת. קיבוץ שאמור היה להתבסס על דייג במימי האגם. תוכנית זו לא עלתה יפה אך למזלם נודע להם שקיבוץ עין גב, בעל צי סירות דיג, מתעתד להוסיף לצי כמה ספינות תיור. הם קפצו על המציאה והצטרפו. תחילה כשייטים מן המנין ולאחר זמן עלו בדרגה והפכו כולם לקברניטים, מפקדי ספינותיהם הם.
שלושת הסינגפורים עבדו, למדו והתפתחו יחד עם חברת השייט כנרת אשר החלה דרכה עם ספינות עץ, שדרשו עבודת החזקה ותיקונים שוטפת ויקרה עקב תנאי מזג האויר במקום ועברה, משנת 1954 בהדרגה ובעקביות, לספינות בנויות ברזל.
וכך, אתה שהאזנת לתדרי הקשר הימי בים כנרת, ושמעת שפה בלתי מובנת הנישאת מעל גלי האתר, וזכרת סיפורם המופלא של שלושת הצעירים הסינגפורים שהגיעו לארצנו לבנותה ולהבנות בה.

כל צותי השיט של חברת "שיט כנרת", 1953
כל צותי השיט של חברת "שיט כנרת", 1953

לאוסף התמונות והמסמכים

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: רוני קניגסברג
עמוד 1 מתוך 4