Displaying items by tag: תמונות היסטוריות
שלישי, 11 ינואר 2011 00:00

ארכיון ביה"ס הריאלי

בית הספר הריאלי העברי בחיפה נוסד לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הקורטריון של המכון היהודי לחינוך טכני בא"י, מיסודה של חברת "עזרה", החליט להקים בחיפה בשנת 1913 טכניקום ובית ספר ריאלי.
ב"פרוגרמה לכל שנות הלימוד", שיצאה לאור באותה שנה, התווה ד"ר בירם את דרכו של ביה"ס:

"מטרה אחת לנו: להקים דור של עוזרים חדשים לגאולת ארצנו ושחרור עמנו... שאיפתנו לתת לתלמידים את היסודות העיוניים שיכשירום לעבודה עצמית וחופשית, להכשירם הכשרה טכנית, שאין להקנותה, לפי דעתנו, אלא על ידי מלאכת ידיים... להרגיל את בנינו לסדר ודיוק בעבודה... לפתח בהם ההכשרה הציבורית והחברתית, הכשרון לשלטון עצמי, שידעו לתפוס את מקומם הראוי בחברה ואשר יהיו מסוגלים להתמסר לענייני הציבור. אנשי מעשה שיהיו מוכשרים לעבוד עבודת ארצנו. אנשים שכל מילה תהיה להם מעשה...דבר מובן מאליו הוא שהחינוך הגופני צריך לתפוס מקום בראש, כי דרושים לנו אנשים בריאים בגופם ובעלי משמעת חזקה". (מתוך: אתר בית הספר הריאלי).

שיעור חקלאות (שנה לא ידועה)
שיעור חקלאות (שנה לא ידועה)

תלמידות בשיעור תפירה, 1932
תלמידות בשיעור תפירה 1932

 המורה רינה מציזיני ותלמידיה (שנה לא ידועה)
המורה רינה מציזיני ותלמידיה (שנה לא ידועה)


הארכיון מעניק עדות ומשמעות ויזואלית לדבריו של ד"ר בירם, הכוונות בהחלט הפכו למעשים. צוות המחנכים המרשים של בית הספר הריאלי העברי בחיפה לדורותיו הורכב מאנשי מדע ורוח, אנשי ערכים אשר ראו במעשה החינוכי יעוד ותכלית.

אם אתם מזהים את המצולמים בסקירה זו ובתמונות נוספות בארכיון נשמח אם תכתבו לנו!

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: קרן ברנר
1003 התמונות מתארות את שלבי התפתחות קיבוץ כפר מסריק החל מיום הקמתו בשכונת בת גלים בחיפה בשנת 1933, דרך תקופת המעבר בקרית חיים ועד להיותו קיבוץ חזק ומבוסס במקום הקבע שלו כיום דרומית לעכו, החל משנת 1940 ואילך.

אוסף הארכיון מחולק לנושאים שונים המשקפים מחד את התפתחות הקיבוץ לאורך השנים ומאידך את חיי הקיבוץ בתחומים שונים כגון תעשיה, חקלאות, תחבורה וחיי היומיום במכבסה, מאפיה, חדר האוכל וכד'. כך לדוגמא ניתן למצוא תמונות המתעדות את ניצני ראשית התעשייה בארץ כמו מפעל "נעמן" מפעל ללבנים אדומות , מפעל "אסקר" המייצר זפת וצבע, ותמונות של אירועים חשובים בחיי הקיבוץ כמו טקס הנחת אבן הפינה של הקיבוץ. בנוסף, ניתן למצוא בין התמונות תיעוד של חלק מחברי הקיבוץ טרם הגעתם לארץ, בתפוצות השונות שבמזרח אירופה.

התמונות התקבלו מארכיון קיבוץ כפר מסריק, קוטלגו, נסרקו ועובדו בפורמט המתאים לשימור לטווח ארוך. התמונות פתוחות לצפייה לקהל הרחב, באמצעות מערכת הדיגיטול של המרכז למדיה דיגיטלית. כמו כן ניתן לערוך חיפוש מילולי באוסף ולדלות את התמונות לפי חיפוש מדויק.

masarik
חברי קיבוץ במחנה ארעי ראשון בבת גלים, 1933

masarik
רבקה ינקוביץ, שמואל קרוס, חיה הופמן, משה פוקס, יצחק הולץ, יסוד הקיבוץ כפר מסריק ומחנה ארעי ראשון בבת גלים, 1933 


red_bullet.jpg הכנת הסקירה: פלורה הראלי, תחום מדיה
bonefix

אוסף חשוב ומרהיב זה, מאוספיו של ד"ר ירמיהו רימון ורעיתו הגיע לאחרונה לספריה כחלק מיוזמתנו ומאמצינו להרחיב את אוספי התמונות הדיגיטליות היחודיות במדיה. התמונות עברו דיגיטציה, קוטלגו והותאמו לקורס הנלמד באוניברסיטה (מידע בהמשך הסקירה) והן נגישות לכל- דרך: מערכת המרכז למדיה דיגיטלית ומערכת חיפוש אחד בספריה.

פליקס בונפיס, צלם צרפתי ,עבר לחיות עם משפחתו בלבנון באמצע המאה ה-19. שם פתחה המשפחה סטודיו לצילום ועסקה בצילום אלבומים מיוחדים של המזרח התיכון, סדרה מרהיבה של צילומים נעשתה גם בארץ ישראל. האלבומים זכו להצלחה ונמכרו יפה ברחבי אירופה.

בונפיס היה צלם מחונן, בעל ראיה ייחודית ויצר קומפוזיציות מיוחדות ברמה אמנותית. גם בחירת נושאי התוכן היתה מיוחדת. נראה כי נעשתה בגישה "אנציקלופדית" והיא מתעדת את ארץ ישראל של אותה תקופה במספר מישורים: גיאוגרפי- קווי טבע ונוף, חברה ודת- צילום המקומות הקדושים לנצרות ומקומיים אותנטיים.

האוסף הדיגיטלי של צילומי פליקס בונפיס בארץ ישראל עורר עניין רב בקרב הסגל האקדמי בחוג לאומנות באוניברסיטה וישולב כבר השנה בקורס "מסעות דמיוניים, ממשיים וצילומיים" של ד"ר אמה פנר. הקורס ניתן במסגרת תוכנית אופקים.

מצורף להלן מכתבה של ד"ר פנר לגב' אורה זהבי, ראש תחום מדיה בספריה:

"עברתי בענין רב על אוסף רימון. אני חושבת שאוסף נדיר זה יהווה תוספת חשובה ביותר לאוספים הדיגיטליים של הספריה ויעשיר את המחקר והידע המועטים הקיימים בתחום. אני מבקשת להשתמש בחלקים מהאוסף לקורס בתוכנית אופקים בשם "מסעות דמיוניים, ממשיים וצילומיים". אני מעוניינת במיוחד בצילומיו של בונפיס
(Bonfils) וצילומים ממלחמת העולם הראשונה. אני מבקשת להודות לך ולמחלקת המדיה על העבודה החשובה של הכנת החומרים והפיכתם זמינים לשימושם של הסטודנטים במהלך הקורס."

גישה לתמונות

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: קרן ברנר ואורה זהבי, תחום מדיה

חמישי, 21 יוני 2012 00:00

ממצאים מחפירות שקמונה 1964

הישג ארכיאולוגי-בלשי יוצא דופן בעונת החפירות הראשונה של האוניברסיטה בתל-שקמונה: מבנה מגורים מתקופת ממלכת ישראל, שנחפר לראשונה לפני כ-40 שנים ובעקבות העזובה במקום נטמן מתחת לערימות של אדמה ופסולת, נחשף שנית. למרבה הפתעתם של החוקרים, המבנה נשאר ברמת שימור גבוהה והוא למעשה המבנה השמור ביותר מתקופת ממלכת ישראל שקיים כיום.

לידיעה המלאה

בעקבות פרסום ממצאי החפירה בשקמונה שנערכו לאחרונה על ידי ד"ר מיכאל אייזנברג וד"ר שי בר מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, מצורפות תמונות מסקר כרמל שנערך בשנים-1967-1964 על ידי הארכיאולוגים פרופ' אברהם רונן ויעקב עולמי ז"ל ומצוי באלבומי "סקר כרמל" שבספריה.

אלבומי "סקר הכרמל" המכילים מאות תמונות מאזור חוף הכרמל של החפירות, הממצאים והנוף סביב נשמרו בספריה וכעת יקוטלגו, יסרקו ויועלו בפרויקט שימור דיגיטלי מיוחד של הספריה לאינטרנט.
חומר זה המצוי רק בספרית אוניברסיטת חיפה עשוי לתרום למחקר הארכיאולוגי במישור החוף והכרמל.
התמונות נבחרו בעזרתו של פרופ' אברהם רונן שהעביר לספריה חומר ויזואלי כתוספת לסקר.

shikmona




red_bullet.jpg הכנת הסקירה: יהודית צנר ואורה זהבי 
תמונות ילדותו, נעוריו ובגרותו של בעל האוסף אברהם ליכטהויז  (יליד חיפה, 1927) מציגים גלריה של נופים, רחובות ואתרים בעיר חיפה, לפני ואחרי קום המדינה.
בעקבות פעילותו כחבר באצ"ל, נעצר אברהם והעביר את השנים 1948-1945 במחנה המעצר בלטרון, שם כלאו השלטונות הבריטים פעילים במחתרות האצ"ל והלח"י. 
צילומי המחנה מתעדים את הווי העצירים היהודים. אחת הפעולות האהודות על העצירים בשעות הפנאי היו משחקי כדורגל וקבוצתו של אברהם ליכטהויז אף החזיקה בגביע הצריפים. לרשות העצירים עמד גם בית הכנסת.
לאחר שחרורו מהמעצר במחנה לטרון, התגייס אברהם לשורות צה"ל.
 
תיעוד הפעילות הצבאית בה השתתף כולל תמונות של קרבות לכיבוש מאחזים ערביים באזור תל אביב וכן דיוקנאות החיילים וצילומי קרבות של גדוד 33, חטיבת אלכסנדרוני, בכפרים קאקון ועירק אל מנשייה (כיס פלוג'ה), במסגרת מלחמת השחרור.
 

 

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: רוני קניגסברג ואביבה לוין




ארץ ישראל מהווה מאז ומעולם מקור משיכה לצלמים מקצועיים וחובבים המנציחים אותה בתמונות.
ברשות אנשים פרטיים כמו גם בארכיונים ובמוסדות שונים, נשמרו במהלך השנים אוספי תמונות נדירים
המתעדים את נופיה הגיאוגרפיים והאנושיים הייחודיים.

מטרתה העיקרית של פעילות השימור הדיגיטלי המתבצעת בספריית האוניברסיטה היא תיעודם ושימורם של התכנים האצורים בחומרים הפיזיים, הצלתם מבליית החומר, והנגשתם לציבור ולצרכי הוראה ומחקר.

האתר לתמונות היסטוריות של ארץ-ישראל מרכז תמונות שנמסרו למאגר המרכז למדיה דיגיטלית בספריית יונס וסוראיה נזריאן ממגוון מקורות. תמונות המאגר מקוטלגות על ידי צוות הספריה. זיהוי המקומות, האנשים והאירועים המתועדים בהן מתבצע בשיתוף בעלי האוספים, מידע הנתרם על ידי המשתמשים, ובעזרתו האדיבה של מר רוני קניסברג.

האתר מציע למשתמש נקודות גישה כרונולוגיות, נושאיות וגיאוגרפיות לאוספי תמונות ארץ-ישראל הכלולים במאגר התמונות הדיגיטליות של הספריה, כמו גם גישה למערכת החיפוש של המרכז למדיה דיגיטלית, בה ניתן לבצע חיפושים בטקסט חופשי בחומרים ובתחומי דעת נוספים.כל התמונות באתר התמונות ההיסטוריות של ארץ-ישראל נגישות לציבור הרחב במסגרת השימוש ההוגן ובכפוף לחוק זכויות היוצרים.

נשמח לקבל את תגובתכם ולשלב מידע וזיהוי נוסף לתמונות באמצעות פנייה באתר או בדוא"ל:  This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: קרן ברנר, תחום מדיה

חמישי, 11 אפריל 2013 07:47

מתעדים מפיצים ולומדים

מתעדים, מפיצים ולומדים: שיתוף אנשי אקדמיה והציבור הרחב במפעל תיעוד היסטורי ויזואלי של ארץ ישראל.

איסוף, סריקה וקטלוג של תמונות היסטוריות של ארץ ישראל הוא פרויקט הדגל של מחלקת המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה במהלך העשור האחרון.
מה שהחל כשיתוף פעולה יזום עם מעבדת ביתמונה, והחוג ללימודי ארץ ישראל, נמשך במאמץ שילוב אוספי תמונות היסטוריות ממוסדות ואנשים פרטיים, באמצעות המתווך ומדריך טיולים לשעבר מר רוני קניגסברג, אשר אף מסייע רבות בזיהויי החומר שמתקבל.

בהמשך לקליטה וטיפול בעשרות אלפי תמונות, בכללן אוספים של גופים כמו ההסתדרות החדשה במרחב חיפה, קרית מוצקין, ארכיונים עירונים וקיבוציים לצד אוספים פרטיים, והפרסום הנלווה לכך, הפכנו למבוקשים ואנו מקבלים פניות ממוסדות ציבוריים ואנשים פרטיים בבקשה לשמר את אוספי התמונות שלהם, בדרך השיטתית והמעמיקה המאפיינת את עבודתנו.

התעניינות זו נובעת בראש ובראשונה מהתבוננות באוספים במרכז למדיה דיגיטלית של הספרייה, מהכרה בגודל ובמשמעות המפעל, והן מדלייה אקראית של תמונות שלנו בחיפוש בגוגל.
הצימאון לתיעוד ויזואלי גדל. התשתיות הטכנולוגיות והיכולות של הספרייה ממלאות בדיוק את הנישה שנוצרה כתוצאה מצימאון זה. ההכרה בחשיבות של עבודתנו, שיש בה משום שליחות היסטורית, מקננת בנו ספרני המדיה, אך החיבור לקהל וניסיון להבין את צרכיו תמיד היו בין המשימות העיקריות שנשא בחובו הפרויקט.

לאורך זמן חשנו פעמים תסכול מסוים כמפיצי מידע ללא תגובת הקהל. ואולם לאחרונה, במיוחד בעקבות הכנסת חידוש של אייקון "משוב על האובייקט" לצד כל תמונה במרכז למדיה דיגיטלית, קיבלנו מספר תגובות המאירות, מתקנות, והמרחיבות את המידע אודות התמונות השונות.
הציבור החל לשתף אתנו פעולה תוך מתן אישור ועדות לשימוש באוספים. תופעה זו מתבררת כחובקת הן את העולם האקדמי והן את הציבור הרחב.

אחת ההתקשרויות המשמעותיות עד כה הייתה עם ד"ר אסתר ינקלביץ, חוקרת המתמחה בחקר בתי הספר החקלאים בארץ ישראל בתקופת הישוב. ד"ר ינקלביץ פנתה אלינו באמצעות המשוב ובהמשך זיהתה חלק מתמונות בנושאים חקלאים באוסף מיקו (משה) שורץ, שהיה חסר להם מיקום מדויק או המיקום היה שגוי, כצילומי בית הספר החקלאי כדורי הר תבור. לדוגמא, התמונה שזוהתה אצלנו כ"עובדי המשתלה" תוקנה כ"משתלה בכדורי הר תבור", או לצילום בשם "יוצאים לעבודה בשדה חיטה" התווסף זיהוי המקום "תלמידים יוצאים לעבודה בשדה בית הספר החקלאי כדורי הר תבור"; כמו כן, התמונה שזוהתה באופן שגוי כ"מבנה בית הספר החקלאי כדורי, אילניה", תוקנה כ"הבניין המרכזי של בית הספר החקלאי כדורי הר תבור". לתמונות נוספות מבית הספר כדורי אף נוסף זיהוי מדויק של אנשים הנראים בתמונה, כמו התמונה עם זיהוי חלקי מאוד "בדיקת זפק העופות" זוהתה על ידי ד"ר אסתר ינקלביץ כ"מדריך העופות זאב גורפינקל עם תלמידי מחזור ח' בבית הספר החקלאי כדורי הר תבור"

1a
מדריך העופות זאב גורפינקל עם תלמידי מחזור ח' בבית הספר החקלאי כדורי הר תבור

בנוסף, במקום "שעור מעבדה, בית הספר החקלאי כדורי, אילניה" – "המורה לכימיה ד"ר אברהם רוזנברג במעבדה עם תלמידי מחזור ח', בית הספר החקלאי כדור הר תבור". מלבד בית הספר החקלאי כדורי הר תבור, ד"ר ינקלביץ זיהתה גם תמונות מבית הספר החקלאי כדורי אשר בטול כרם, והוסיפה לתמונה "טרקטור מתוצרת אנטרנשיונל" זיהוי המקום: "טרקטור מתוצרת אנטרנשיונל, בית הספר החקלאי כדורי טול כרם", בעוד שם התמונה "מקצרה מכנית" שונה ל"מקצרה מכנית, בית הספר החקלאי כדורי טול כרם". למדנו מד"ר ינקלביץ כי בפועל היו שני בתי ספר על שם כדורי, אחד בטול כרם ששימש אוכלוסייה ערבית ואחד בכפר תבור עבור היהודים. בנוסף לבתי הספר החקלאים, התעניינותה של ד"ר ינקלביץ בישוב חקלאי סג'רה (אילניה), הניבה זיהויים לתמונות מישוב זה, ביניהן הצילום של "רועת אוזים" שהתברר כדיוקנה של "שרה עפרוני חוזרת ממרעה האווזים בסג'רה"

2a
שרה עפרוני חוזרת ממרעה האווזים בסג'רה 

להקת ברווזים בדרך למרעה" שונה ל " אווזים חוזרים מהמרעה, סג'רה (אילניה).
לסיכום, בעקבות פגישתנו עם ד"ר ינקלביץ, התבררו פרטים חדשים ושונו זיהויים של כ 30 תמונות של בתי ספר חקלאיים וכן של הישוב סג'רה (אילניה). ד"ר אסתר ינקלביץ העניקה לנו מהידע וההתמחות שלה, ובעיקר השתמשה בתמונות לצורך מחקרה.

גם מהציבורי הרחב, התקבלו פניות חשובות המתקנות מידע בנוגע לתמונות.
לדוגמא, המשתמשת בשם חנה ענבי הגיבה לתמונה מאלבום המשפחתי של משפחת כהן מהמושבה כנרת וכתבה כי היא נצר למשפחה זו, בתה של עדנה כהן ונכדה של יהודה צבי ואשתו חנה, הנראים בתמונה. בעקבות עדות לארוע משפחתי המופיע בתמונה, הציעה חנה כי תאריך התמונה הוא לפחות 1940 או יותר, ולא 1938 כפי שתוארך קודם לכן. בנוסף, תיקנה חנה מתוך ידע אישי ומשפחתי את תיארוך התמונה "ילדי המושבה עם הגננת לאה במרכז, במהלך אירוע ברית מילה לישראל כהן, הבן של צבי וחנה כהן", משנת 1928 לשנת 1932.

3a
ילדי המושבה עם הגננת לאה במרכז, במהלך אירוע ברית מילה לישראל כהן, הבן של צבי וחנה כהן

משתמש אחר, רביע חמיסה, הצביע על זיהוי שגוי של כפר ערבי בגליל המערבי כשפרעם, כאשר למעשה מדובר בכפר מעליא, כ 15 ק"מ ממזרח לנהרייה, ובתמונה נראה הגרעין העתיק של הכפר ובלבו המבצר הצלבני .

4a

לשיתוף המשתמשים ולתגובות שהגיעו מחוקרים באקדמיה ומהמגזר הרחב ערך רב והם עדות לחשיבות שיתוף מידע בטיוב מאגר התמונות ההיסטוריות, במיוחד לאור העובדה כי בראשית הדרך קיבלנו אוספי תמונות גדולים ללא זיהויים מספקים, כמו האוספים של אופנהיים ושוורץ. למעשה, חיכינו לתגובות המומחים וגם אנשים בעלי הכרות אישית עם הדמויות המופיעות בתמונות.
כולנו תקווה כי שיתוף פעולה זה וסיוע מהקהילה ימשך ואף יגדל. בנימה אישית ברצוני להוסיף, כי אין סיפוק רב יותר למקטלגת מההכרה כי עבודתה נחוצה ומשמשת קהלים רחבים.

 red bulletהכנת הסקירה: אביבה לוין-בלואוסוב

ראשון, 02 ספטמבר 2012 07:39

אוסף אלכסנדר זייד בספרייה

אלכסנדר זייד, 2006
רבים מזהים את פסל דמותו של זייד על סוס צופה על נוף עמק יזרעאל. אוסף התמונות של אלכסנדר וציפורה זייד, הגיע לספריה באמצעות נכדתם של ציפורה ואלכסנדר, גב' טלי זייד-רווה, וזוהו על ידה וע"י מר רוני קניגסברג.
בתמונות אנו נחשפים גם לחייו האישים ע"י תמונות משפחתיות וארועים שונים בחיי המשפחה. בית המשפחה בגבעות שייך אברק הווה מרכז חברתי ואירח אישים.

אלכסנדר זייד נהרג על ידי ערבים בזמן שעמד על משמרו ב-1938. ציפורה זייד, אשתו של אלכסנדר תרמה רבות לטיפוח זיכרו של אלכסנדר זייד והפיכתו לדמות מיתולוגית לאחר הרצחו ונכדתם טלי ממשיכה גם היא את המסורת. 


                                                    
אנו מודים לגב' טלי זייד-רווה ובטוחים כי אוסף זה יוסיף מידע רב למה שכבר ידוע לציבור.
חשיפתו של האוסף לציבור במרכז למדיה דיגטלית של הספרייה חשוב וכבר קבלנו עזרה בזיהוי דמויות שבתמונה ותודתנו נתונה למזהה האלמוני.


z3
כוכבת זייד (משמאל) יפתח זייד (מימין) בשייך אברק, 1929-1930


z2
חנוכת בית זייד בגבעות שייך אברק, כוכבת זייד (למעלה משמאל), אלכסנדר פן (לימינה), עם אורחים נוספים, 1931


red_bullet.jpg לאוסף התמונות

הכנת הסקירה: הדס עתיקאי שרון
חמישי, 25 מרס 2010 00:00

פתרון תעלומה שנמשכה 62 שנה!

בהמשך להעלאת אוסף פריזם למערכת ה"מרכז למדיה-דיגיטלית" ותמונתו של יעקב רוזנבאום המופיעה בו קבלנו את הספור המעניין הבא שכתב ד"ר גור אלרואי מהחוג ללימודי ארץ ישראל.

מצאתי במאגר התמונות שלנו תמונה של יעקב רוזנבאום מהאוסף של פריזם. נכתב שם שיעקב רוזנבאום היה חברו של הצלם (פריזם)
היום ה-25.3.10 יתקיים בקריית ענבים טקס גילוי מצבה לנעדר יעקב רוזנבאום שנפל בקרב על נבי סמואל.
כפי שתראו להלן, החוג ללימודי ישראל מעורב באיזשהו אופן בפתרון תעלומה שנמשכה כ- 62 שנה!

13
יעקב רוזנבאום מתוך אוסף פריזאם

במילואים אני קצין ביחידת איתור נעדרים ואת התיק של רוזנבאום קיבלתי לפני מספר שנים. לשמחתי הצלחתי להגיע לפתרון.
לפני כמה שנים חקרתי את המקרה של הנעדר מרדכי פרנקו. כדי לקדם את החקירה התקשר אלי במוצאי שבת נרי אריאלי - אחראי על תיקי תש"ח ביחידת אית"ן - וביקש ממני לחקור גם את המקרה של הנעדר דוד גוטמן אשר לטענתו המקרה שלו יכול לקדם אותי בחקירה של פרנקו.
שאלתי אותו היכן דוד גוטמן גר והוא ענה לי בשפיה. למחרת בבוקר לימדתי סמינר בשם 'העליות הראשונות'. בתום הסמינר ניגשה אלי סטודנטית וביקשה ממני לכתוב עבודה סמינריונית על שפיה בעלייה הראשונה ובעלייה השנייה. לשאלתי למה דווקא שפיה? היא ענתה לי כי היא מורה בפנימיה בשפיה. ואז שאלתי אותה שאלה מוזרה: האם את מכירה את דוד גוטמן? להפתעתי היא אמרה לי שכן והתברר לי שבכל יום עצמאות הוא מספר לתלמידיה על קרבות תש"ח. שאלתי אותה היכן הוא שירת? היא ענתה לי: בגדוד הרביעי של הפלמ"ח.

באותו ערב נסעתי לביתו בזכרון יעקב וראיינתי אותו. מצאתי את הנעדר -- חי!! וכל זאת בשתים עשרה שעות (מאז השיחה עם נרי אריאלי יום קודם לכן). התברר שגוטמן השתתף בקרב על נבי סמואל קיבל מכה בראש והתעורר בקריית ענבים. הוא לא זכר כלום מהקרב.
בינתיים המשכתי לחקור את המקרה של מרדכי פרנקו ואף הגעתי לפתרון.
לפני כשנתיים קיבלתי את התיק של יעקב רוזנבאום שנפל בקרב נבי סמואל. בקרב נפלו 35 חללים וכולם נקברו בקבר אחים בקריית ענבים.
בין המסמכים שמצאתי בארכיון צה"ל היה מסמך אחד שתיאר את שמות הנופלים וקבורתם בקבר האחים. מתברר שבין הנופלים שהוטמנו בקבר האחים היה דוד גוטמן.
כיוון שמצאתי אותו בחיים ברור שהם קברו מישהו אחר. הגופות חוללו על ידי הערבים ולכן בחלק מהמקרים לא ניתן היה לזהות את הנופלים. כאשר התבררה הטעות הורידו את שמו של גוטמן מקבר האחים אך לא ביררו מי החלל ה- 35. נכון להיום יש בקריית ענבים 34 כריות בקבר האחים אך קבורים בו בוודאות 35. ביום חמישי יוסיפו בטקס צבאי מלא כרית נוספת עם שמו של רוזנבאום. אם לא הייתי מוצא בדרך מקרה את דוד גוטמן לא הייתי יכול לפתור את התיק של רוזנבאום.

הצלחתי לברר פרטים נוספים על משפחתו של רוזנבאום. כפי שיפורט להלן:
שלחתי מייל לארגון יוצאי מרכז אירופה בתל אביב ולמוזיאון היקים בנהריה. שיתוף הפעולה היה יוצא מן הכלל ושוחחתי היום עם שני אנשים שהכירו היטב את משפחת רוזנבאום. האישה ששוחחתי איתה (חומה גפני) גרה בנהריה והוריה היו שכנים של המשפחה.
הראשונים להגיע היו הסבא וסבתא של רוזנבאום. לסבא (ארנולד פרידמן) היה רגל מעץ. האו איבד את רגלו במלחמת העולם הראשונה ועלה לארץ בשנת 1938. הוא קנה בית עם שטח אדמה, פרות מהערבים ובנה רפת. שנה לאחר מכן עלתה הבת שלו רוזה רוזנבאום יחד עם בעלה ארנסט (איזידור) ובנם היחיד קורט רוזנבאום. (מסמכי העלייה בארכיון הציוני עולים בקנה אחד עם העדות). המשפחה עסקה בתעשיית החלב בגרמניה והמשיכה באותו משלח יד גם בארץ. עם קבלת השילומים מגרמניה עזבה המשפחה את הארץ והתגוררה בעיר בון. רוזה, אמו של יעקב, קנתה דירה בשדרות הנשיא 124 אך הייתה זו דירה להשקעה בלבד. היא ביקרה בארץ מספר פעמים אך כאמור מרכז חייה היה גרמניה.
עדות שנייה היא של חבר טוב של יעקב רוזנבאום. שמו אלחנן אילת. הוא סיפר לי שיעקב לא ידע עברית והוא לימד אותו עברית בבית משפחת רוזנבאום ברחוב הרצל פינת מרגוע (כיום שטייניץ). בתמורה הוא קיבל כוס חלב. לדבריו, המחנך אפרים יואל שינה את שמו מקורט ליעקב.
הבית היה בית יקי נוקשה מאוד ויעקב חטף מכות נמרצות מהוריו. ההורים לא היו מעורבים בחייו, חיוך לא עלה שפתיהם והם היו אנשים קשיי יום. הוא רצה ללמוד והם רצו שיעבוד במשק הבית. יעקב ברח מהבית כדי להתגייס לפלמ"ח, השתתף בקרבות על ירושלים ושבוע לפני נפילתו הוא אף הראה לו את כובע הצמר שלו מנוקב בכדורים. בנוסף, הוא סיפר לי, שברחוב של רוזנבאום נפלו עוד שני בנים יחידים להורים מגרמניה: יצחק רוזנהיימר וחנוך קרמנר. גם במקרה זה ההורים עזבו את הארץ וחזרו לגרמניה. לאלחנן אילת יש תמונה של רוזנבאום עם קבוצת חברים.
אחת מהנשים בתמונה היא הסבתא של קרנית גולדוואסר. הוא לא ידע שום דבר על הקרב בו נפל ונסיבות מותו. מאוד התרגש לשמוע על פתרון התעלומה והוא מתכוון להגיע לטקס גילוי המצבה ביום חמישי.


לתמונות נוספות ב: אוסף פריזם
רביעי, 24 פברואר 2010 00:00

הווי תושבי ביצת החולה 1938

6

בין האוצרות השונים שאנו מוצאים מפעם לפעם במחסן המדיה "גילינו" לאחרונה את אלבומו שובה הלב של אינג' זלמן גיחון (גרודמן) ז"ל "הווי תושבי ביצת החולה" המתעד את ביצת החולה בין השנים 1938-1944
אינג' גיחון ז"ל היה מנהל התחנות ההידרומטריות בליטני, חצבני, בניאס, דן, ירדן ואגן החולה. זהו אוסף תמונות קטן אך חשוב מאוד מבחינת התיעוד הויזואלי ותולדות אגם החולה. ראוי לציון שעבודת הצילום היפה והמקצועית של מר זלמן גיחון מעוררת הערכה גם בימינו אנו.

2
מספרי אינג' זלמן גיחון לתועלת הדורות הבאים...

התמונות באלבום נסרקו והועלו למערכת "המרכז למדיה דיגיטלית" בספריה ונגישות לקהל הרחב. 4
מרפאה למלחמה במלריה, החולה, 1938 במרכז ד"ר גדעון מר ז"ל.- רופא וחוקר ישראלי בעל שם עולמי שחקר את מחלת המלריה בארץ ישראל.

3
עובד המרפאה למלחמה במלריה בפעולה. החולה, 1938

לתמונות נוספות מהאוסף

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי 
עמוד 2 מתוך 4