סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים
ב-4.6 חגגנו יחד עם אסתר צורי את יציאתה לגמלאות לאחר 46 שנים בהן עבדה בספרייה!
זול זאיין מיט גליק אונד מיט מאזל!  שיהיה באושר ובמזל!

פרידה מאסתר צורי לרגל יציאתה לגמלאות


red bullet פרישתה לגמלאות של חברתנו לעבודה, אסתר צורי. ערן גולדנברג

פרידה מעובדת הספרייה היא תמיד מרגשת, וגם קצת עצובה.
במקרה של אסתר, הפרידה מרגשת יותר: סיפור חייה של אסתר שזור בתולדות אוניברסיטת חיפה והספרייה. ככלות הכל, לא בכל יום נפרדת האוניברסיטה והספרייה מעובדת שעבדה כמעט 48 שנים.
ראשיתה של ספריית אוניברסיטת חיפה ב"בית הספר הגבוה" בבית ארדשטיין ברחוב י.ל. פרץ בהדר בשנת 1961. הספרייה הייתה אז פסיפס של אוספים רבים ונוהלה על ידי יעקב שלום הירש.
בשנת 1963 עברה האוניברסיטה, שצרה הייתה מלהכיל את כל תלמידיה, למבנה החדש ברחוב הביכורים (מקום משכנו של בית ספר עירוני ה' כיום), שם גם שכנה הספרייה, שהייתה ממוקמת במפלס השלישי מעל כיתות הלימוד.
כאן החלה אסתר את הקריירה הספרנית שלה בספריית האוניברסיטה באחד בנובמבר אלף תשע מאות שישים וחמש, לאחר תקופת ניסיון של שנה בה הייתה מורה בבית הספר "קישון" בחיפה.
בעקבות מחשבות על "קריירה" בתחום הספרנות, פנתה אסתר אל שלום הירש, אשר הפנה אותה למשה יוגנשטיין, מנהל הספרייה דאז. האחרון העביר את בקשתה אל אליעזר רפאלי, מנכ"ל האוניברסיטה בשעתו, על מנת לדון בבקשת אסתר לעבוד בספרייה.
בתפקידה הראשון התקבלה אסתר לעבודה במחלקת ההשאלה בספרייה, מחלקה אשר בזמנה, הייתה אחראית גם על הדרכת סטודנטים במציאת מידע והתמצאות כללית בספרייה.
בתקופה זו השלימה אסתר את השכלתה הספרנית, והכירה את מי שעתיד להיות בעלה, ספרן צעיר, בשם ברוך, שעבד אף הוא בספרייה במחלקת הרכש. בין השניים התפתחה אהבה גדולה שהובילה לחתונה.
בתקופה זו עברה אסתר לעבודה במחלקת קיטלוג-מיון לועזי בספרייה תחת ניהולה של שושנה בק. במחלקה זו קיטלגה את הקטלוג הלועזי והנושאי וגם כירטסה. קטלוג הנושאים היה אז ממוין לפי שיטת המיון של דיואי.
לאחר לידת בניה, עבדה תקופה קצרה במחלקה הגיאוגרפית וסייעה באופן פיסי בהקמתה.
עם מעבר הספרייה לבנין הרב תכליתי בשנת 1967, המשיכה אסתר בעבודתה במחלקת קיטלוג-מיון לועזי, עסקה בבדיקת הכתיבה על הגב, וכן עבדה באולם הקריאה, בו הדריכה את משתמשי הספרייה במציאת מידע. בנוסף, עסקה במפתוח מאמרים של קטלוג מאמרים עבריים לפי נושאים, אותו אנו מכירים כיום כמפתח למאמרים בעברית. כל זאת בתקופתם של שמואל סבר, מנהל הספרייה, סגנו, אלחנן אדלר ומנהל אולם הקריאה, יוסף ירושלמי.
באוקטובר 1973, ערב מלחמת יום הכיפורים, עם מעבר הספרייה למשכנה החדש בבניין הראשי, המשיכה אסתר לעבוד במחלקת קיטלוג לועזי, אולם לאחר פנייה של מנהל הספרייה אליה, החלה לעבוד במחלקת קיטלוג עברי ושם קיטלגה ספרים בעברית ולאחר מכן גם ספרים ביידיש. היא עבדת תחת הנהלתן של אביבה שיחור, לאחר מכן - אדית סופר (דיטה), אחר כך - קרנייה פליישר, ליאורה קרן, ירדנה לוינברג ורחל ויצמן.

ובנימה אישית יותר

בשנת 2003 התחלתי לעבוד בספריית האוניברסיטה כעובד ארעי במחלקת היעץ והתוודעתי, תחילה מרחוק, לאסתר. היכרות ראשונה עימה נוצרה בשנת 2006 כאשר בנוסף לעבודתי במחלקת היעץ עבדתי גם במחלקה עברית-ערבית, ומאז נוצרה בינינו ידידות אמיצה.
קשה היה לא לשים לב לאסתר. אסתר מייצגת לדעתי את דור הנפילים של הספרייה, אלה אשר הקימו אותה יש מאין, פרישתה לגימלאות היא סוף תקופה.
מטופחת תמיד מכף רגל ועד ראש, עובדת חרוצה ונאמנה לספרייה המגיעה תמיד לעבודה השכם בבוקר, בשגרה ובעתות מלחמה. בימי חול ובימי שישי.
מקטלגת בחריצות רבה את הספרים בעברית וביידיש וכן משמשת אשת הקשר של הספרייה לחוג ביידיש.
בעלת חוש הומור, עברית עשירה ומפולפלת משהו, יודעת שפות אירופאיות רבות, צעירה ברוחה, שגרמה לצעירים שבינינו להתקרב אליה כל פעם מחדש.
גאה תמיד במשפחתה הכה יקרה לה: באימה, בה היא מטפלת במסירות ובדאגה מאין כמוה, בבעלה, ברוך, שהוא גם יד ימינה וחברה הטוב המלווה אותה כל השנים, בשני בניה, כלותיה ונכדיה.
תחסרי לנו בעבודה ותחסרי לי באופן אישי. תחסרנה לי ולעוד רבים אחרים, השיחות איתך. קשה יהיה לי להגיע לספרייה מדי יום ובמיוחד בימי שישי ואת אינך בספרייה.
אם גם אנו נחסר לך, אסתר, את מוזמנת תמיד אותנו לבקר וגם אולי לעזור לקטלג...
וברוח דברי נעמי שמר:
קומי מחר בבוקר עם שיר חדש בלב,
שירי אותו בכח, שירי אותו בכאב,
שמעי חלילים ברוח החופשית
והתחילי מבראשית
בברכת הצלחה רבה בדרכך החדשה,
משפחת הספרייה.

red bullet מצורפות תמונות אחדות מהאירוע. צילום: ג'ני כרמל

אסתר צורי

אסתר צורי


ערן גולדנברג
ערן גולדנברג


רחל ויצמן
רחל ויצמן


ירדנה לוינברג
ירדנה לוינברג


אסתר צורי וחומי רקם
אסתר צורי וחומי רקם

זול זאיין מיט גליק אונד מיט מאזל! שיהיה באושר ובמזל!
ב-4.6 חגגנו יחד עם אסתר צורי את יציאתה לגמלאות לאחר 46 שנים בהן עבדה בספרייה!
זול זאיין מיט גליק אונד מיט מאזל!  שיהיה באושר ובמזל!

e1


red bullet פרישתה לגמלאות של חברתנו לעבודה, אסתר צורי. ערן גולדנברג

פרידה מעובדת הספרייה היא תמיד מרגשת, וגם קצת עצובה.
במקרה של אסתר, הפרידה מרגשת יותר: סיפור חייה של אסתר שזור בתולדות אוניברסיטת חיפה והספרייה. ככלות הכל, לא בכל יום נפרדת האוניברסיטה והספרייה מעובדת שעבדה כמעט 48 שנים.
ראשיתה של ספריית אוניברסיטת חיפה ב"בית הספר הגבוה" בבית ארדשטיין ברחוב י.ל. פרץ בהדר בשנת 1961. הספרייה הייתה אז פסיפס של אוספים רבים ונוהלה על ידי יעקב שלום הירש.
בשנת 1963 עברה האוניברסיטה, שצרה הייתה מלהכיל את כל תלמידיה, למבנה החדש ברחוב הביכורים (מקום משכנו של בית ספר עירוני ה' כיום), שם גם שכנה הספרייה, שהייתה ממוקמת במפלס השלישי מעל כיתות הלימוד.
כאן החלה אסתר את הקריירה הספרנית שלה בספריית האוניברסיטה באחד בנובמבר אלף תשע מאות שישים וחמש, לאחר תקופת ניסיון של שנה בה הייתה מורה בבית הספר "קישון" בחיפה.
בעקבות מחשבות על "קריירה" בתחום הספרנות, פנתה אסתר אל שלום הירש, אשר הפנה אותה למשה יוגנשטיין, מנהל הספרייה דאז. האחרון העביר את בקשתה אל אליעזר רפאלי, מנכ"ל האוניברסיטה בשעתו, על מנת לדון בבקשת אסתר לעבוד בספרייה.
בתפקידה הראשון התקבלה אסתר לעבודה במחלקת ההשאלה בספרייה, מחלקה אשר בזמנה, הייתה אחראית גם על הדרכת סטודנטים במציאת מידע והתמצאות כללית בספרייה.
בתקופה זו השלימה אסתר את השכלתה הספרנית, והכירה את מי שעתיד להיות בעלה, ספרן צעיר, בשם ברוך, שעבד אף הוא בספרייה במחלקת הרכש. בין השניים התפתחה אהבה גדולה שהובילה לחתונה.
בתקופה זו עברה אסתר לעבודה במחלקת קיטלוג-מיון לועזי בספרייה תחת ניהולה של שושנה בק. במחלקה זו קיטלגה את הקטלוג הלועזי והנושאי וגם כירטסה. קטלוג הנושאים היה אז ממוין לפי שיטת המיון של דיואי.
לאחר לידת בניה, עבדה תקופה קצרה במחלקה הגיאוגרפית וסייעה באופן פיסי בהקמתה.
עם מעבר הספרייה לבנין הרב תכליתי בשנת 1967, המשיכה אסתר בעבודתה במחלקת קיטלוג-מיון לועזי, עסקה בבדיקת הכתיבה על הגב, וכן עבדה באולם הקריאה, בו הדריכה את משתמשי הספרייה במציאת מידע. בנוסף, עסקה במפתוח מאמרים של קטלוג מאמרים עבריים לפי נושאים, אותו אנו מכירים כיום כמפתח למאמרים בעברית. כל זאת בתקופתם של שמואל סבר, מנהל הספרייה, סגנו, אלחנן אדלר ומנהל אולם הקריאה, יוסף ירושלמי.
באוקטובר 1973, ערב מלחמת יום הכיפורים, עם מעבר הספרייה למשכנה החדש בבניין הראשי, המשיכה אסתר לעבוד במחלקת קיטלוג לועזי, אולם לאחר פנייה של מנהל הספרייה אליה, החלה לעבוד במחלקת קיטלוג עברי ושם קיטלגה ספרים בעברית ולאחר מכן גם ספרים ביידיש. היא עבדת תחת הנהלתן של אביבה שיחור, לאחר מכן - אדית סופר (דיטה), אחר כך - קרנייה פליישר, ליאורה קרן, ירדנה לוינברג ורחל ויצמן.

ובנימה אישית יותר

בשנת 2003 התחלתי לעבוד בספריית האוניברסיטה כעובד ארעי במחלקת היעץ והתוודעתי, תחילה מרחוק, לאסתר. היכרות ראשונה עימה נוצרה בשנת 2006 כאשר בנוסף לעבודתי במחלקת היעץ עבדתי גם במחלקה עברית-ערבית, ומאז נוצרה בינינו ידידות אמיצה.
קשה היה לא לשים לב לאסתר. אסתר מייצגת לדעתי את דור הנפילים של הספרייה, אלה אשר הקימו אותה יש מאין, פרישתה לגימלאות היא סוף תקופה.
מטופחת תמיד מכף רגל ועד ראש, עובדת חרוצה ונאמנה לספרייה המגיעה תמיד לעבודה השכם בבוקר, בשגרה ובעתות מלחמה. בימי חול ובימי שישי.
מקטלגת בחריצות רבה את הספרים בעברית וביידיש וכן משמשת אשת הקשר של הספרייה לחוג ביידיש.
בעלת חוש הומור, עברית עשירה ומפולפלת משהו, יודעת שפות אירופאיות רבות, צעירה ברוחה, שגרמה לצעירים שבינינו להתקרב אליה כל פעם מחדש.
גאה תמיד במשפחתה הכה יקרה לה: באימה, בה היא מטפלת במסירות ובדאגה מאין כמוה, בבעלה, ברוך, שהוא גם יד ימינה וחברה הטוב המלווה אותה כל השנים, בשני בניה, כלותיה ונכדיה.
תחסרי לנו בעבודה ותחסרי לי באופן אישי. תחסרנה לי ולעוד רבים אחרים, השיחות איתך. קשה יהיה לי להגיע לספרייה מדי יום ובמיוחד בימי שישי ואת אינך בספרייה.
אם גם אנו נחסר לך, אסתר, את מוזמנת תמיד אותנו לבקר וגם אולי לעזור לקטלג...
וברוח דברי נעמי שמר:
קומי מחר בבוקר עם שיר חדש בלב,
שירי אותו בכח, שירי אותו בכאב,
שמעי חלילים ברוח החופשית
והתחילי מבראשית
בברכת הצלחה רבה בדרכך החדשה,
משפחת הספרייה.

red bullet מצורפות תמונות אחדות מהאירוע. צילום: ג'ני כרמל

196

אסתר צורי


192
ערן גולדנברג


177
רחל ויצמן


182
ירדנה לוינברג


205
אסתר צורי וחומי רקם

זול זאיין מיט גליק אונד מיט מאזל! שיהיה באושר ובמזל!

תצוגה חדשה על הגניזה הקהירית מופיעה בחלונות הספרייה במסדרון קומת ה-600  התצוגה מוצגת בהקשר לתערוכתם של פרופ' אפרים לב ודר' משה לביא "מרפא לגוף ולנפש: רפואה ומדרש בגניזה הקהירית" במבואה למעליות בבנין הראשי (ראו מידע בהמשך הסקירה). כולכם מוזמנים לעבור במסדרון ה 600 – להתרשם, להנות ולהחכים.

לחצו להגדלה
זרקור לאוסף הספרייה: אוסף הגניזה הקהירית

גניזת קהיר

גניזת קהיר כוללת אוסף גדול של ספרים וכתבי יד יהודיים שנכתבו בין המאה ה-9 למאה ה-19 ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת "בן עזרא" בקהיר.
פרט לספרי קודש ותפילה כוללת הגניזה מסמכים משפטיים, כתבי בית דין, אגרות, ושטרות, רשימות שמיות, קטעי פנקסים, מכתבים ומסמכים נוספים שנכתבו באותיות עבריות, כולל ערבית יהודית. מתוך יחס של כבוד לשפה העברית גנזו יהודי הקהילה את הכתבים השונים, שהשתמרו בזכות האקלים היבש באזור.
במשך יותר ממאה שנים עוסקים החוקרים בפענוח ולימוד ממצאי הגניזה. האוסף מורכב ברובו מדפים בודדים או מקרעי דפים המפוזרים בין ספריות ומוסדות שונים ברחבי העולם.
פרויקט "גנזים" לקידום חקר הגניזה בהנהלת פרופסור יעקב שוויקה, נוסד בשנת 2000 על ידי דב פרידברג ונחנך בשנת 2005. הפרויקט נועד לרכז ולשמר צילומים של כל קטעי הגניזה המצויים בספריות ובמוסדות ברחבי העולם. יותר מרבע מיליון תצלומים של דפי גניזה כבר סרוקים ומרוכזים באתר הפרויקט בכתובת genizah.org

קטעים מגניזת קהיר המופיעים בספרייה

בספרייה מצויים 23 קטעים מגניזת קהיר ומספרם הכולל של הדפים בקטעים אלו הוא 53. הקטעים נסרקו בשנת 2007 במסגרת פרויקט "גנזים" לחקר הגניזה. הם מקוטלגים בקטלוג הספרייה ונגישים בטקסט מלא.
לספריית אוניברסיטת חיפה הגיעו קטעי הגניזה מספריית פבזנר בחיפה. בספרית פבזנר היה מאוחסן במשך שנים רבות אוסף של כתבי יד וביניהם קטעי גניזה – עוד מימי ספרית "האגודה להשתלמות במדע" – שנוסדה בתל אביב והיוותה את השורשים של ספריית פבזנר. אוסף זה נתרם על ידי מר בנימין עברי שעלה מאיטליה לישראל בשנות ה-20.
לפי רישומי עיפרון בשפה הרוסית, המצויים על תשעה מבין הקטעים הנמצאים בספרייה שלנו, משערים שהקטעים הגיעו מרוסיה, או שהיו בעיון של חוקר או ספרן ממוצא רוסי.
הקטעים משתייכים לתחומים הבאים: מקרא, הפטרות, תרגום אונקלוס, משנה, ליקוטים מתלמוד בבלי, תפילה, הגדה של פסח, פיוט, דרשות בערבית-יהודית, מילונים.
בספרייה החל תהליך שימור הקטעים. במסגרתו נשלחו מספר סיבים לבדיקה במעבדה לשימור כתבי יד באוניברסיטת הסורבון שבפריס.

קטע גניזה מאוספי הספרייה

מרפא לגוף ולנפש: מדרש ורפואה בגניזה הקהירית" (מבואה למעליות בקומת ה-600)
התערוכה מציגה מפירות המרכז החדש לחקר הגניזה הקהירית שהוקם באוניברסיטת חיפה על ידי פרופ' אפרים לב וד"ר משה לביא. התערוכה מציגה את סיפורה של הגניזה הקהירית, בצד דוגמאות נבחרות של קטעים מן הגניזה הקהירית בעיקר בתחומי הרפואה והמדרש.
הגניזה התגלתה כמקור עשיר לשחזור צמחי המרפא שהיו בשימוש בימי הביניים, וחלק מן המחקרים על צמחי המרפא אף עשויים להשפיע על הרפואה בזמנינו.
בתערוכה מצויים מרשמים של רוקחים ושל רופאים, ספרי רפואה בערבית ובעברית, בין היתר פרי כתב יד קדשו של המפורסם ברופאים שהותירו את מסמכיהם בגניזה —רבי משה בן מיימון. ניתן לראות מרשם של תרופה שהכין הרמב"ם לתלמידו טוביה, כמו גם טיוטה בכתב ידו של אחד מספרי הרפואה שלו.
בין היתר חושף הפרוייקט את חשיבות המסמכים בערבית יהודית לחקר המדרש: קטעי מדרש לא מוכרים המצוטטים בחיבורים בערבית יהודית, ועיבודי מדרשים בערבית-יהודית המעידים על המשך חי של מסירת המדרש והתהוותו עוד שנים רבות אחר ימי אחרוני האמוראים.

מתוך התערוכה: מרפא לגוף ולנפש: מדרש ורפואה בגניזה הקהירית"

תצוגה חדשה על הגניזה הקהירית מופיעה בחלונות הספרייה במסדרון קומת ה-600  התצוגה מוצגת בהקשר לתערוכתם של פרופ' אפרים לב ודר' משה לביא "מרפא לגוף ולנפש: רפואה ומדרש בגניזה הקהירית" במבואה למעליות בבנין הראשי (ראו מידע בהמשך הסקירה). כולכם מוזמנים לעבור במסדרון ה 600 – להתרשם, להנות ולהחכים.

לחצו להגדלה
gniza3

גניזת קהיר

גניזת קהיר כוללת אוסף גדול של ספרים וכתבי יד יהודיים שנכתבו בין המאה ה-9 למאה ה-19 ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת "בן עזרא" בקהיר.
פרט לספרי קודש ותפילה כוללת הגניזה מסמכים משפטיים, כתבי בית דין, אגרות, ושטרות, רשימות שמיות, קטעי פנקסים, מכתבים ומסמכים נוספים שנכתבו באותיות עבריות, כולל ערבית יהודית. מתוך יחס של כבוד לשפה העברית גנזו יהודי הקהילה את הכתבים השונים, שהשתמרו בזכות האקלים היבש באזור.
במשך יותר ממאה שנים עוסקים החוקרים בפענוח ולימוד ממצאי הגניזה. האוסף מורכב ברובו מדפים בודדים או מקרעי דפים המפוזרים בין ספריות ומוסדות שונים ברחבי העולם.
פרויקט "גנזים" לקידום חקר הגניזה בהנהלת פרופסור יעקב שוויקה, נוסד בשנת 2000 על ידי דב פרידברג ונחנך בשנת 2005. הפרויקט נועד לרכז ולשמר צילומים של כל קטעי הגניזה המצויים בספריות ובמוסדות ברחבי העולם. יותר מרבע מיליון תצלומים של דפי גניזה כבר סרוקים ומרוכזים באתר הפרויקט בכתובת genizah.org

קטעים מגניזת קהיר המופיעים בספרייה

בספרייה מצויים 23 קטעים מגניזת קהיר ומספרם הכולל של הדפים בקטעים אלו הוא 53. הקטעים נסרקו בשנת 2007 במסגרת פרויקט "גנזים" לחקר הגניזה. הם מקוטלגים בקטלוג הספרייה ונגישים בטקסט מלא.
לספריית אוניברסיטת חיפה הגיעו קטעי הגניזה מספריית פבזנר בחיפה. בספרית פבזנר היה מאוחסן במשך שנים רבות אוסף של כתבי יד וביניהם קטעי גניזה – עוד מימי ספרית "האגודה להשתלמות במדע" – שנוסדה בתל אביב והיוותה את השורשים של ספריית פבזנר. אוסף זה נתרם על ידי מר בנימין עברי שעלה מאיטליה לישראל בשנות ה-20.
לפי רישומי עיפרון בשפה הרוסית, המצויים על תשעה מבין הקטעים הנמצאים בספרייה שלנו, משערים שהקטעים הגיעו מרוסיה, או שהיו בעיון של חוקר או ספרן ממוצא רוסי.
הקטעים משתייכים לתחומים הבאים: מקרא, הפטרות, תרגום אונקלוס, משנה, ליקוטים מתלמוד בבלי, תפילה, הגדה של פסח, פיוט, דרשות בערבית-יהודית, מילונים.
בספרייה החל תהליך שימור הקטעים. במסגרתו נשלחו מספר סיבים לבדיקה במעבדה לשימור כתבי יד באוניברסיטת הסורבון שבפריס.



מרפא לגוף ולנפש: מדרש ורפואה בגניזה הקהירית" (מבואה למעליות בקומת ה-600)
התערוכה מציגה מפירות המרכז החדש לחקר הגניזה הקהירית שהוקם באוניברסיטת חיפה על ידי פרופ' אפרים לב וד"ר משה לביא. התערוכה מציגה את סיפורה של הגניזה הקהירית, בצד דוגמאות נבחרות של קטעים מן הגניזה הקהירית בעיקר בתחומי הרפואה והמדרש.
הגניזה התגלתה כמקור עשיר לשחזור צמחי המרפא שהיו בשימוש בימי הביניים, וחלק מן המחקרים על צמחי המרפא אף עשויים להשפיע על הרפואה בזמנינו.
בתערוכה מצויים מרשמים של רוקחים ושל רופאים, ספרי רפואה בערבית ובעברית, בין היתר פרי כתב יד קדשו של המפורסם ברופאים שהותירו את מסמכיהם בגניזה —רבי משה בן מיימון. ניתן לראות מרשם של תרופה שהכין הרמב"ם לתלמידו טוביה, כמו גם טיוטה בכתב ידו של אחד מספרי הרפואה שלו.
בין היתר חושף הפרוייקט את חשיבות המסמכים בערבית יהודית לחקר המדרש: קטעי מדרש לא מוכרים המצוטטים בחיבורים בערבית יהודית, ועיבודי מדרשים בערבית-יהודית המעידים על המשך חי של מסירת המדרש והתהוותו עוד שנים רבות אחר ימי אחרוני האמוראים.

29

תצוגת ספרים חדשה "עד שיצא עשן לבן" בנושא האפיפיורות  מוצגת לעיונכם ברחבת הכניסה לספרייה. הפריטים יוצגו עד 26.05.2013
עד שיצא עשן לבן...תצוגה בנושא אפיפיורות בקומת הכניסה לספרייה

בהמשך לתצוגה, הספרייה מזמינה להקרנה חגיגית של הסרט: We have a pop 
הקרנת הסרט תערך ביום חמישי ה-26.5  בין השעות 12:00-14:00 באודיטוריום הספרייה. דברי הקדמה: הפרופ' סופיה מנשה.


We have a pop הקרנה חגיגית אודיטוריום הספרייה 23.5 בין השעות 12:00-14:00


 
תצוגת ספרים חדשה "עד שיצא עשן לבן" בנושא האפיפיורות  מוצגת לעיונכם ברחבת הכניסה לספרייה. הפריטים יוצגו עד 26.05.2013
5

בהמשך לתצוגה, הספרייה מזמינה להקרנה חגיגית של הסרט: We have a pop 
הקרנת הסרט תערך ביום חמישי ה-26.5  בין השעות 12:00-14:00 באודיטוריום הספרייה. דברי הקדמה: הפרופ' סופיה מנשה.


pop2


 
לתדהמתנו קיבלנו בשורה קשה – על לכתו של סולימאן מאיתנו בפתאומיות בטרם עת.סולימאן אבו-פארס
כולנו הכרנו את סולימאן, השומר החייכן בכניסה לספרייה.
מעולם לא היינו עוברים על פניו בלי להחליף מילה, שלום או ברכה...
הוא היה אופטימיסט – מסוג האנשים שנעים לראות בכל יום מחדש.
נעים הליכות גם לסטודנטים. היה מחליף איתם בדיחה, הלצה וחיוך תוך שהוא מוודא שהם יכולים לצאת מהספרייה בלי שלקחו ב"טעות" משהו איתם.

הספרנים שהיו עושים איתו משמרת ביום שישי נוהגים לספר על החומוס והפיתות שהיה מביא להם לארוחת הבוקר, ככה סתם שהמשמרת שלהם תעבור ביתר קלות.

סולימאן שיתף פעולה עם כל מה שהתבקש ממנו, בשמחה, ברוח התנדבות – אם זה לקחת חלק בכיבוד הנכנסים והיוצאים בתחילת שנת הלימודים, אם זה בחלוקת אזני המן בפורים אם זה בצילום סרטון
הדרכה או אם זה לקבל קבוצה המגיעה לסיור, עד שמגיע המדריך/ה.

אכן אבידה גדולה של מי שהיה בשבילנו קצת כמו אבא של הספרייה.

אנו שולחים מכאן תנחומינו למשפחתו היקרה של סולימאן ובמיוחד
לחסן בנו – עובד אגף משק ומבנים.

יהי זכרו ברוך
צוות הספרייה


אנו מצרפים דברים לזכרו שכתבו הסטודנטים בפייסבוק הספרייה 

 
לתדהמתנו קיבלנו בשורה קשה – על לכתו של סולימאן מאיתנו בפתאומיות בטרם עת.s

כולנו הכרנו את סולימאן, השומר החייכן בכניסה לספרייה.
מעולם לא היינו עוברים על פניו בלי להחליף מילה, שלום או ברכה...
הוא היה אופטימיסט – מסוג האנשים שנעים לראות בכל יום מחדש.
נעים הליכות גם לסטודנטים. היה מחליף איתם בדיחה, הלצה וחיוך תוך שהוא מוודא שהם יכולים לצאת מהספרייה בלי שלקחו ב"טעות" משהו איתם.

הספרנים שהיו עושים איתו משמרת ביום שישי נוהגים לספר על החומוס והפיתות שהיה מביא להם לארוחת הבוקר, ככה סתם שהמשמרת שלהם תעבור ביתר קלות.

סולימאן שיתף פעולה עם כל מה שהתבקש ממנו, בשמחה, ברוח התנדבות – אם זה לקחת חלק בכיבוד הנכנסים והיוצאים בתחילת שנת הלימודים, אם זה בחלוקת אזני המן בפורים אם זה בצילום סרטון
הדרכה או אם זה לקבל קבוצה המגיעה לסיור, עד שמגיע המדריך/ה.

אכן אבידה גדולה של מי שהיה בשבילנו קצת כמו אבא של הספרייה.

אנו שולחים מכאן תנחומינו למשפחתו היקרה של סולימאן ובמיוחד
לחסן בנו – עובד אגף משק ומבנים.

יהי זכרו ברוך
צוות הספרייה


אנו מצרפים דברים לזכרו שכתבו הסטודנטים בפייסבוק הספרייה 

 
פרופ' יונתן ישראל מהמכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון ביקר לאחרונה באוסף הנדירים בספרייה. בביקור השתתפה גם רעייתו וכן הראש האקדמי של הספרייה פרופ. יוסי ציגלר, פרופ. גור אלרואי, ד"ר יוסי חיות וד"ר צור שלו.

בתחילת הביקור הצגנו בפני פרופ' ישראל את ספרו של ברוך שפינוזה "מאמר תיאולוגי מדיני" הדגמנו בפניו את המהדורה הדיגיטלית וההקדמה לספר שכתב פרופ' עמיהוד גלעד. פרופ' ישראל מצא עניין רב ומיוחד בספר נדיר זה ואופן הגעתו לספרייה (באוסף מכון שפינוזה שיתואר להלן)

המשך הביקור כלל הסבר  מפורט על  אוסף  "מכון שפינוזה" – שפינוזיאום שנמצא אף הוא באוסף הנדירים. "מכון שפינוזה" הוקם בשנת 1950 בחיפה על ידי גיאורג הרץ שקמוני.

מר שקמוני במשרדו
מר שקמוני במשרדו.

שקמוני החל ללמוד בשנות ה-40 את הפילוסופיה של ברוך שפינוזה והפך לאוהד שפינוזה מושבע עד סוף ימי חייו. עם הקמתה של אוניברסיטת חיפה בשנת 1966 הציע מר שקמוני בהתכתבויותיו עם מר דוד בן גוריון ואישים נוספים לקרוא לאוניברסיטה: "אוניברסיטת ברוך שפינוזה הר הכרמל"
 
התכתבות של מר שקמוני בנוגע לשם אוניברסיטת חיפה

הרעיון לא יצא אל הפועל ולאחריו ביקש מר שקמוני להקים באוניברסיטה את "מכון שפינוזה" אך גם הצעה זו לא צלחה. 

מר שקמוני פעל גם בתפוצות לחזוק הקשר בין שפינוזה ליהדות ושלח בשנת 1956 לחצר הכנסיה בהאג שם קבור שפינוזה מצבה מבזלת ארץ ישראלית שעליו חרוטה המילה: "עמך" – זאת כדי להראות שהעם היהודי מקבל את שפינוזה.

1
מצבה מבזלת ישראלית עליה חרוטה המילה "עמך" ואותה שלח מר שקמוני לקבר שפינוזה בחצר כנסיה בהאג.

שכשנסגר בית שפינוזה ב-1965 תרם מר שקמוני את כל ספרי המכון – כ-400 במספר ל"מכון האוניברסיטאי של חיפה"  שמה של אוניברסיטת חיפה באותם הימים. בין הספרים שנתרמו היה גם הספר הנדיר"מאמר תיאולוגי מדיני" עם הערות בכתב ידו של שפינוזה.

7
כרטיס של אוסף שפינוזה - שפינוזאום.

פרופ' ישראל מצא כאמור עניין רב באוסף שפינוזאום  ועיין ארוכות בשני המכלים המכילים חמרים ארכיוניים בנושא שפינוזה - התכתבויות, תצלומים וכתבים שונים.
בין המיכלים נמצא מכתבו של יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי דאז אל ג. הרץ שקמוני מתאריך ו' בתשרי תשי"ד בנושא: "האם החרם שהוכרז על ברוך שפינוזה בעבר קיים עדיין מבחינה הלכתית". תשובת הרב היא שלדעתו החרם היה לתקופת חייו של ברוך שפינוזה בלבד, ולא לדורות, כלומר: החרם אינו קיים עוד. זוהי תשובה שודאי הלמה את השקפותיו של הרץ שקמוני, שכן הוא ניסה להקנות לגיטימציה נרחבת ככל האפשר בכל הקהלים, במיוחד מהממסד היהודי לברוך שפינוזה.

מכתב נוסף שעניין מאד את פרופ' ישראל הוא מכתב מאת אלברט אינשטיין אל הרץ שקמוני בנושא ההומניזם והשכלתנות של הפילוסופיה של שפינוזה מתאריך 13.7.1943.
הוצג בפני האורח הקשר של דוד בן גוריון שהיה בין חברי המכון עם שקמוני ותמיכתו בפילוסופיה של שפינוזה.

רצה הגורל ועם סיום ביקורו של פרופ' ישראל, בזמן שחיפשתי חמרים נדירים אחרים, מצאתי לגמרי במקרה במגרה נעולה בחדר הספרים הנדירים שלושה תיקים נוספים המכילים חומר רב על בית שפינוזה ופעילותו הקדחתנית של מר שקמוני ואנשים נוספים – כולל רבנים בנושא.
בין החמרים היו מכתבים, כתבות מתוך עיתונים, תמונות ותצלומים של שפינוזה וכתביו נמצא מכתב מקורי של דוד בן גוריון בכתב ידו, מכתב של זלמן שזר ואף נמצאה רשימת הספרים שהיו ב"בית שפינוזה" והועברו לספרית אוניברסיטת חיפה. החומר בתיקים יקוטלג, ימוין ויצורף לארכיון שפינוזה בזמן הקרוב. הספרים המופיעים ברשימת הספרים שנתרמו לספרייתנו יאותרו בקטלוג ויתווסף להם השדה 541 תורם בית שפינוזה (הר הכרמל, חיפה).

red bullet הכנת הסקירה: עדינה צור - ג'יג'י. צילום: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי