סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים

לאחרונה, נתרם לספרייה אוסף ספרים במגוון שפות, מעיזבונו של פרופסור יוסף קוסטינר ז"ל, שהיה חבר סגל בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה וחוקר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. k
פריטי המידע שנקלטו בספרייה ובמרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי העשירו בכמה מאות פריטים את האוסף בתחום ההיסטוריה של המזרח התיכון עם דגש על סעודיה ומדינות המפרץ הפרסי.
ברצוננו להודות לד"ר סולי שאהוור, מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון על תיווכו בקבלת התרומה לספרייה ולמשפחת קוסטינר עבור תרומתם החשובה.

red_bullet.jpg לרשימת הספרים שנקלטו בספרייה ובמרכז עזרי.

להלן דברים לזכרו של פרופ' קוסטינר ז"ל שכתב ד"ר ערן סגל, מרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון וחוקר במרכז עזרי באוניברסיטת חיפה . ד"ר סגל הונחה על ידי פרופ' קוסטינר ז"ל בלימודי התואר השני והשלישי.

"יוסף קוסטינר היה פרופ' בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה וחוקר במרכז דיין באוניברסיטת ת"א אך נותר חיפאי כל חייו (לאחר שבינקותו עלה לארץ מרומניה). הוא השלים את לימודי התואר הראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה באוניברסיטת חיפה (1973), ובמוסד זה השלים גם את לימודי התואר השני בהיסטוריה של המזרח התיכון בהנחיית פרופ' גבי בן דור (1978). משם הוא המשיך ללימודי דוקטורט בLondon School of Economics LSE שבאוניברסיטת לונדון בהנחיית פרופ' אלי כדורי. התזה שלו עסקה בצמיחתה של סעודיה והוא השלים את לימודיו בשנת 1982. מאותה שנה ועד מותו בטרם עת שימש מרצה וחוקר באוניברסיטת ת"א, ובשנים 2004-2000 אף עמד בראש ביה"ס להיסטוריה באוניברסיטת ת"א.
בשלושים שנות פעילותו המחקרית פיתח יוסף קוסטינר מספר רב של תחומי מחקר אשר הפכו למרכזיים במחקר המזרח תיכוני. השכלתו הרחבה והמגוונת בשילוב עם הבנתו העמוקה בשלל תחומים במדעי החברה היוו כר פורה לחדשנותו המחקרית. קוסטינר היה סמכות בינלאומית בחקר חצי האי ערב בכלל ובחקר סעודיה בפרט, וכמו כן הוביל את המחקר על שבטיות במזרח התיכון. תחומי המחקר שפיתח נחשבו בתקופתו כשוליים וזניחים במחקר המזרח תיכוני ורק בשנים האחרונות הפכו לתחומים מרכזיים ומובילים. לפיכך, לא ניתן כיום לכתוב מחקר רציני על תחומים אלו מבלי להסתמך על עבודותיו המכוננות.
עבודת הדוקטורט של קוסטינר הפכה לספר בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד (1993) ואף תורגמה לערבית. בספר זה הוא הראה כיצד המדינה השבטית הסעודית התרחבה בחצי האי ערב בתקופה המעצבת של הקמת המדינה בראשית המאה העשרים ואת זאת ניתח על פי הדגם הסוציולוגי של אבן ח'לדון, המלומד הערבי המפורסם בן המאה ה-14. מחקר זה האיץ את המגמה ההיסטוריוגרפית בהבלטת חשיבות השבטיות בצמיחת המדינות בחצי האי ערב ובמפרץ הפרסי. בנוסף הוא פרסם שלושה ספרים על תימן (1984, 1990, 1996), נושא שהחל לעסוק בו כבר בעבודת המחקר של התואר השני. הספרים עסקו בהיסטוריה המפותלת של המדינה המסוכסכת הזו, בעיקר משנות השישים ועד שנות התשעים של המאה העשרים עת חוותה מלחמות, איחוד בין הצפון והדרום ועוד. ספרו האחרון (2009) עסק בהרחבה באזור המפרץ הפרסי והינו תרומה מחקרית חשובה אך גם ספר בסיסי ללימוד (text-book) אשר ישמש בלי ספק דורות רבים של סטודנטים וציבור משכיל שיתעניין באזור זה.
לצד ספריו התבלט קוסטינר בעריכת מספר קבצים מרכזיים בתחום. בראש ובראשונה הקובץ על שבט ומדינה במזרח התיכון (1991) שהפך לקלאסיקה בהבנת צמיחת המדינות במזרח התיכון. קובץ זה, שערך ביחד עם פרופ' פיליפ ח'ורי בעקבות ועידה באוניברסיטת הרווארד, כלל מאמרים מקוריים במיוחד שהציגו הן רקע תיאורטי והן שורת מקרי בוחן שהסבירו את חלקם של השבטים במזרח התיכון בבניית המדינות המודרניות ולא כניגוד שלהן. הקובץ, ובמיוחד מאמר המבוא המתודולוגי של העורכים, מצוטט רבות במחקר שהתפתח בתחום זה. קובץ נוסף שערך קוסטינר עסק במונרכיות במזרח התיכון (2000) ובו שורה של מומחים בעלי שם עולמי אשר בחנו שאלות הקשורות לשרידותן ועוצמתן של המונרכיות בעידן המודרני. כמו כן, הוא השתתף בעריכת קובץ לזכרו של מנחה הדוקטורט שלו, פרופ' אלי כדורי (2003).
קוסטינר פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת מובילים ובקבצים רבים אשר הקיפו מספר רב של תחומים. ניתן לציין מקצת מנושאיהם: שאלת ביטחון המפרץ הפרסי, תורתו של אוסאמה בן לאדן, תפיסותיו של ח'לדון אל-נקיב, שבטי הרואלה, המדינה התימנית, מגמות הליברליזציה במפרץ הפרסי, מדינה ואסלאם בסעודיה, יחסי ארה"ב-סעודיה, תנועת האח'ואן הסעודית, יוזמת השלום הסעודית, השיעים בבחריין, יחסי סעודיה וכווית במלחמת העולם הראשונה, כווית במלחמת המפרץ, ועוד.
בנוסף, הוא כתב קרוב ל-40 מאמרים בשנתון של מרכז דיין – Middle East Contemporary Survey (MECS) אשר יצא לאור בשנים 1976 – 2000. כל כרך של כתב העת הוקדש לסקירת המאורעות במדינות המזרח התיכון וקוסטינר חיבר בו ערכים על סעודיה, כווית, תימן וביטחון המפרץ הפרסי.
התמה המרכזית בעבודותיו היא כאמור יחסי שבט ומדינה, ותרומתו הגדולה היא בהבנת חשיבות השבטים בבניית המדינות והיחס הדיאלקטי שביניהם. נושא מרכזי נוסף שהוא הבליט בעשור האחרון היה חשיבות הבחנת זירת המפרץ הפרסי משאר אזור המזרח התיכון. הייחודיות ההיסטורית שכה היטיב לתאר ולנתח במהלך עבודותיו הביאה אותו להכרה כי זירה זו מצריכה עיון ולימוד שונה מהמקובל בלימודי המזרח התיכון.
קוסטינר שילב בעבודתו באופן נדיר קפדנות אקדמית (כמו למשל מבית מדרשו של המנחה שלו, פרופ' כדורי) עם רקע תיאורטי רחב ומעורר השראה ממגוון תחומי מדעי החברה. את השילוב הזה הוא ניסה להקנות גם לתלמידיו הרבים. המוניטין העולמי בשילוב אופיו הנוח והנעים ונדיבותו האנושית שלא ידעה גבולות הפכו אותו למנחה מבוקש, כפי שיעידו עשרות תלמידיו לתארים המתקדמים. הוא השקיע מרץ רב בקידום תלמידיו והקפיד לשלבם בכל תחומי העשייה האקדמית.
כפי שניתן היה לצפות, קוסטינר הותיר אחריו אוסף עצום של ספרים ומקורות. הוא אסף בשיטתיות ובהתמדה חומרים רבים מכל העולם ויצר אוסף ייחודי לאזור אשר מוזנח ברוב ספריות העולם. ספריית אוניברסיטת חיפה וכן האוסף שהוקם על שמו במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי התברכו בתרומה הנדיבה של משפחת קוסטינר.
יוסף קוסטינר היה מלומד ואינטלקטואל אמיתי, איש רוח מהשורה הראשונה. מותו בטרם עת הותיר חלל עצום בשדה המחקר וכן בלבבות אלו שזכו להכירו. התקווה היא שהאוסף החשוב שהותיר יעזור למלא, ולו במעט, את החלל הזה."

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים

לאחרונה, נתרם לספרייה אוסף ספרים במגוון שפות, מעיזבונו של פרופסור יוסף קוסטינר ז"ל, שהיה חבר סגל בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה וחוקר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. k
פריטי המידע שנקלטו בספרייה ובמרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי העשירו בכמה מאות פריטים את האוסף בתחום ההיסטוריה של המזרח התיכון עם דגש על סעודיה ומדינות המפרץ הפרסי.
ברצוננו להודות לד"ר סולי שאהוור, מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון על תיווכו בקבלת התרומה לספרייה ולמשפחת קוסטינר עבור תרומתם החשובה.

red_bullet.jpg לרשימת הספרים שנקלטו בספרייה ובמרכז עזרי.

להלן דברים לזכרו של פרופ' קוסטינר ז"ל שכתב ד"ר ערן סגל, מרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון וחוקר במרכז עזרי באוניברסיטת חיפה . ד"ר סגל הונחה על ידי פרופ' קוסטינר ז"ל בלימודי התואר השני והשלישי.

"יוסף קוסטינר היה פרופ' בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה וחוקר במרכז דיין באוניברסיטת ת"א אך נותר חיפאי כל חייו (לאחר שבינקותו עלה לארץ מרומניה). הוא השלים את לימודי התואר הראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה באוניברסיטת חיפה (1973), ובמוסד זה השלים גם את לימודי התואר השני בהיסטוריה של המזרח התיכון בהנחיית פרופ' גבי בן דור (1978). משם הוא המשיך ללימודי דוקטורט בLondon School of Economics LSE שבאוניברסיטת לונדון בהנחיית פרופ' אלי כדורי. התזה שלו עסקה בצמיחתה של סעודיה והוא השלים את לימודיו בשנת 1982. מאותה שנה ועד מותו בטרם עת שימש מרצה וחוקר באוניברסיטת ת"א, ובשנים 2004-2000 אף עמד בראש ביה"ס להיסטוריה באוניברסיטת ת"א.
בשלושים שנות פעילותו המחקרית פיתח יוסף קוסטינר מספר רב של תחומי מחקר אשר הפכו למרכזיים במחקר המזרח תיכוני. השכלתו הרחבה והמגוונת בשילוב עם הבנתו העמוקה בשלל תחומים במדעי החברה היוו כר פורה לחדשנותו המחקרית. קוסטינר היה סמכות בינלאומית בחקר חצי האי ערב בכלל ובחקר סעודיה בפרט, וכמו כן הוביל את המחקר על שבטיות במזרח התיכון. תחומי המחקר שפיתח נחשבו בתקופתו כשוליים וזניחים במחקר המזרח תיכוני ורק בשנים האחרונות הפכו לתחומים מרכזיים ומובילים. לפיכך, לא ניתן כיום לכתוב מחקר רציני על תחומים אלו מבלי להסתמך על עבודותיו המכוננות.
עבודת הדוקטורט של קוסטינר הפכה לספר בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד (1993) ואף תורגמה לערבית. בספר זה הוא הראה כיצד המדינה השבטית הסעודית התרחבה בחצי האי ערב בתקופה המעצבת של הקמת המדינה בראשית המאה העשרים ואת זאת ניתח על פי הדגם הסוציולוגי של אבן ח'לדון, המלומד הערבי המפורסם בן המאה ה-14. מחקר זה האיץ את המגמה ההיסטוריוגרפית בהבלטת חשיבות השבטיות בצמיחת המדינות בחצי האי ערב ובמפרץ הפרסי. בנוסף הוא פרסם שלושה ספרים על תימן (1984, 1990, 1996), נושא שהחל לעסוק בו כבר בעבודת המחקר של התואר השני. הספרים עסקו בהיסטוריה המפותלת של המדינה המסוכסכת הזו, בעיקר משנות השישים ועד שנות התשעים של המאה העשרים עת חוותה מלחמות, איחוד בין הצפון והדרום ועוד. ספרו האחרון (2009) עסק בהרחבה באזור המפרץ הפרסי והינו תרומה מחקרית חשובה אך גם ספר בסיסי ללימוד (text-book) אשר ישמש בלי ספק דורות רבים של סטודנטים וציבור משכיל שיתעניין באזור זה.
לצד ספריו התבלט קוסטינר בעריכת מספר קבצים מרכזיים בתחום. בראש ובראשונה הקובץ על שבט ומדינה במזרח התיכון (1991) שהפך לקלאסיקה בהבנת צמיחת המדינות במזרח התיכון. קובץ זה, שערך ביחד עם פרופ' פיליפ ח'ורי בעקבות ועידה באוניברסיטת הרווארד, כלל מאמרים מקוריים במיוחד שהציגו הן רקע תיאורטי והן שורת מקרי בוחן שהסבירו את חלקם של השבטים במזרח התיכון בבניית המדינות המודרניות ולא כניגוד שלהן. הקובץ, ובמיוחד מאמר המבוא המתודולוגי של העורכים, מצוטט רבות במחקר שהתפתח בתחום זה. קובץ נוסף שערך קוסטינר עסק במונרכיות במזרח התיכון (2000) ובו שורה של מומחים בעלי שם עולמי אשר בחנו שאלות הקשורות לשרידותן ועוצמתן של המונרכיות בעידן המודרני. כמו כן, הוא השתתף בעריכת קובץ לזכרו של מנחה הדוקטורט שלו, פרופ' אלי כדורי (2003).
קוסטינר פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת מובילים ובקבצים רבים אשר הקיפו מספר רב של תחומים. ניתן לציין מקצת מנושאיהם: שאלת ביטחון המפרץ הפרסי, תורתו של אוסאמה בן לאדן, תפיסותיו של ח'לדון אל-נקיב, שבטי הרואלה, המדינה התימנית, מגמות הליברליזציה במפרץ הפרסי, מדינה ואסלאם בסעודיה, יחסי ארה"ב-סעודיה, תנועת האח'ואן הסעודית, יוזמת השלום הסעודית, השיעים בבחריין, יחסי סעודיה וכווית במלחמת העולם הראשונה, כווית במלחמת המפרץ, ועוד.
בנוסף, הוא כתב קרוב ל-40 מאמרים בשנתון של מרכז דיין – Middle East Contemporary Survey (MECS) אשר יצא לאור בשנים 1976 – 2000. כל כרך של כתב העת הוקדש לסקירת המאורעות במדינות המזרח התיכון וקוסטינר חיבר בו ערכים על סעודיה, כווית, תימן וביטחון המפרץ הפרסי.
התמה המרכזית בעבודותיו היא כאמור יחסי שבט ומדינה, ותרומתו הגדולה היא בהבנת חשיבות השבטים בבניית המדינות והיחס הדיאלקטי שביניהם. נושא מרכזי נוסף שהוא הבליט בעשור האחרון היה חשיבות הבחנת זירת המפרץ הפרסי משאר אזור המזרח התיכון. הייחודיות ההיסטורית שכה היטיב לתאר ולנתח במהלך עבודותיו הביאה אותו להכרה כי זירה זו מצריכה עיון ולימוד שונה מהמקובל בלימודי המזרח התיכון.
קוסטינר שילב בעבודתו באופן נדיר קפדנות אקדמית (כמו למשל מבית מדרשו של המנחה שלו, פרופ' כדורי) עם רקע תיאורטי רחב ומעורר השראה ממגוון תחומי מדעי החברה. את השילוב הזה הוא ניסה להקנות גם לתלמידיו הרבים. המוניטין העולמי בשילוב אופיו הנוח והנעים ונדיבותו האנושית שלא ידעה גבולות הפכו אותו למנחה מבוקש, כפי שיעידו עשרות תלמידיו לתארים המתקדמים. הוא השקיע מרץ רב בקידום תלמידיו והקפיד לשלבם בכל תחומי העשייה האקדמית.
כפי שניתן היה לצפות, קוסטינר הותיר אחריו אוסף עצום של ספרים ומקורות. הוא אסף בשיטתיות ובהתמדה חומרים רבים מכל העולם ויצר אוסף ייחודי לאזור אשר מוזנח ברוב ספריות העולם. ספריית אוניברסיטת חיפה וכן האוסף שהוקם על שמו במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי התברכו בתרומה הנדיבה של משפחת קוסטינר.
יוסף קוסטינר היה מלומד ואינטלקטואל אמיתי, איש רוח מהשורה הראשונה. מותו בטרם עת הותיר חלל עצום בשדה המחקר וכן בלבבות אלו שזכו להכירו. התקווה היא שהאוסף החשוב שהותיר יעזור למלא, ולו במעט, את החלל הזה."

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים

גניזה

בספרייה מצויים 23 קטעים שונים מן הגניזה הקהירית, מספרם הכולל של הדפים מגיע ל-53. כולם כתובים על ניר מזרחי. הקטעים מקוטלגים בקטלוג הספרייה.
סריקת קטעי הגניזה החלה בשנת 2007 במסגרת פרויקט פרידברג לחקר הגניזה.
בעבר צולמו הקטעים על מיקרופילמים והם נמצאים במכון לתצלומי כתבי היד העבריים בספריה הלאומית בירושלים.

על פי רישומים ומכתבים שהגיעו אלינו יחד עם קטעי הגניזה ניתן להתחקות אחר השאלה מהיכן קבלנו אותם וכיצד הגיעו אלינו לספרייה.

יש בידינו מידע מפי חיים שינין ויעקב שלום הירש שעל פיו קטעי הגניזה הגיעו לאוניברסיטת חיפה על פי הסכם בין הספריה הציבורית ע"ש שמואל פבזנר לבין "המכון האוניברסיטאי של חיפה" - דאז וכיום – אוניברסיטת חיפה. בספרית פבזנר היה אוסף של כתבי יד מאוחסן שנים רבות - עוד במסגרת ספרית "האגודה להשתלמות במדע" - שנוסדה בתל אביב והיוותה את השורשים של ספריית פבזנר.
האגודה נקלעה לקשיים כלכליים ובשנת 1923 התקבלה הצעתו של שמואל פבזנר להעביר את ספרי האגודה לחיפה. לספריה של "האגודה להשתלמות במדע" נתרמו ספרים וכתבי יד ע"י בנימין עברי לאחר שעלה ארצה מאיטליה בשנות ה-20. גם קטעי הגניזה היו ביניהם.

לפי רשומים שיש על תשעה קטעים מהגניזה הקהירית שנכתבו בעיפרון בשפה הרוסית – משערים שהקטעים או שהגיעו מרוסיה, או שהיו בעיון של חוקר או ספרן ממוצא רוסי.
לפי התחומים – מתחלקים 23 הקטעים כך:
1. מקרא, מס. 1-8
2. הפטרות, מס. 9-13
3. תרגום אונקלוס, מס. 14
4. משנה, מס. 22
5. ליקוטים מתלמוד בבלי, 23
6. תפילה, 19
7. הגדה של פסח, 20
8. פיוט, 21
9. דרשות בערבית-יהודית, 18
10. מילונים, מס. 16-17
11. קטע מטקסט פיוטי, 15
השמות המופיעים בכתבי היד הללו שניתן לזהותם בוודאות הם:
ר' אליעזר הלוי בן ישועה – פייטן, מחבר הפיוט "אשר לו כל תפילה ורם על כל תהילה". מופיע בקטע מס. 21. חלק משמו נשמר באקרוסטיכון של הפיוט.
שם נוסף הוא של המעתיק של קטע מס. 23 - י. עזרא ב"ר יפת.

red_bullet.jpg בקרוב יסרקו ויוצגו קטעי הגניזה גם באתר המרכז למדיה דיגיטלית בספרייה.
red_bullet.jpg בעתיד הקרוב אנו שוקלים להתייעץ עם מומחים לשימור ניר כדי לשמרם.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, ענף שירותים טכניים

ב-10.7.12 התקיים באוניברסיטה יום העיון: "הספרייה כמקום". יום העיון התקיים בחסות החוג לניהול מידע וידע, אוניברסיטת חיפה וארגון אס"י אסמ"י. 
יום העיון היה מוצלח ומהנה והאולם היה מלא מפה לפה. לעיונכם תמונות אחדות.

7


לתמונות נוספות  צילום: סורין סולומון וצחי שוסטרמן

ב-10.7.12 התקיים באוניברסיטה יום העיון: "הספרייה כמקום". יום העיון התקיים בחסות החוג לניהול מידע וידע, אוניברסיטת חיפה וארגון אס"י אסמ"י. 
יום העיון היה מוצלח ומהנה והאולם היה מלא מפה לפה. לעיונכם תמונות אחדות.

7


לתמונות נוספות  צילום: סורין סולומון וצחי שוסטרמן

במסגרת מעורבות הספריה בחיים האקדמיים של האוניברסיטה, יזמה הספריה מושב ייחודי של הרצאות בכנס הבינלאומי למחקר של האגודה ללימודי ארץ ישראל (AIS) שהתקיים השנה בחיפה.
הכנס שהתנהל בשפה האנגלית משך לאוניברסיטת חיפה מאות משתתפים. נושא המושב שארגנה הספריה היה שימור מורשת תרבות ומקורות ראשוניים והוא פורסם תחת הכותרת:

Primary Sources and the Preservation of Cultural Heritage

העיסוק בשימור מורשת תרבות הוא מגמה עולמית שעולם המידע הדיגיטלי מחזק ומעצים. ספריית אוניברסיטת חיפה נמצאת בחזית העשייה הישראלית בתחום והיא בעלת ניסיון עשיר בשימור דיגיטלי ובהנגשה של חומרי מורשת תרבות לקהל החוקרים והתלמידים ולציבור בכלל.

המושב כולו עסק בסוגיות של שימור, הנגשת אוספים וארכיונים, ובחשיפת מקורות ראשונים לצרכי המחקר. הדיון הער שסגר את המושב העלה סוגיות הקשורות למעמדו של נושא שימור המורשת התרבותית של ישראל גם בהקשרים חברתיים ופוליטיים.

המרצים וההרצאות:
 
- יו"ר המושב - אורה זהבי, ראש תחום מדיה, ספריית יונס וסוראיה נזריאן

יעל פרלוב , עורכת סרטים ובתו של במאי הסרטים הדוקומנטריים דוד פרלוב, וליאת בן חביב מנהלת מרכז הצפיה ביד ושם:
Restoration and Preservation of David Perlov's Documentary Films
ההרצאה הציגה את הרסטורציה שנעשתה לסרטו של פרלוב "זכרונות משפט אייכמן" על ידי מרכז הצפיה של יד ושם ויעל פרלוב עצמה.

- פרופ' יובל שקד, ראש החוג למוסיקה באוניברסיטת חיפה ותלמידו של המלחין אבל ארליך:
Composer Abel Ehrlich and the Quest/ion for/of Building and Preserving an Israeli Musical Heritage
ההרצאה הציגה את יצירתו של אבל ארליך, חתן פרס ישראל למוסיקה, וחשפה את הסיבות בגינן לא נשמר עזבונו בישראל והועבר לחזקת האקדמיה לאמנות בברלין.

שרון שפירא-גלאובך ספרנית מדיה, ספריית יונס וסוראיה נזריאן:
The Original and The Source: how libraries are (Con)texting and (re)Presenting the Past; The Future
ההרצאה עסקה בהיבטים תיאורטיים ומעשיים של הבניית ארכיון דיגיטלי באופן שישקף את החומרים ואת תחום הדעת, מחד, ואת צרכי המשתמשים בו, מאידך, ובמקומה של הספרייה האקדמית ועולם הספרנות בפעילות זו.

- ד"ר מירב מק, היסטוריונית ממכון ואן ליר בירושלים:
Hidden Treasures in the Historical Archives and Libraries of Jerusalem
ההרצאה הציגה את מחקרה של ד"ר מק העוסק בחשיפה ובמיפוי של אוצרות תרבות נסתרים ביניהם כתבי יד נדירים וספרים מוסתרים המלאים במידע וספורים, השמורים בארכיוני כנסיות, מסגדים, בתי כנסת ובארכיונים נוספים בירושלים.


 
*כל התמונות המתפרסמות בחוברת הכנס מהמרכז למדיה דיגטלית

בספריית הילדים שבספריית יונס וסוראיה נזריאן באוניברסיטת חיפה מצאתי לשמחתי אור בקצה המנהרה. כמות ספרי הילדים העוסקים באיכות הסביבה גדלה מאוד, וכיום היא מעמידה בהצלחה תערוכה מיוחדת שכותרתה: "איכות הסביבה בספרות ילדים - הילדים של היום, המבוגרים של מחר, ידעו לתקן את מה שהרסנו אנחנו".

לכתבה המלאה 

אתר אוסף ספרי הילדים

התערוכה חלונות בויטרינות הספרייה

ב
-20.6.12 התקיימה בויטרינות של הספרייה (מסדרון קומת ה-600 לאורך הספרייה)  פתיחת התערוכה "חלונות".
התערוכה מהווה צוהר לפעילות האקדמית העשירה, המגוונת והמעניינת המתבצעת בחוגים, בפקולטות ובגופים שונים באוניברסיטה, וממשיכה את שיתוף הפעולה המבורך של צוות הספרייה עם הסגל האקדמי ותוצרי מחקריו.
הפרוייקט החל בפרסום קול קורא בו הזמינה הספרייה את קהילת האוניברסיטה, לבוא ולהציג בויטרינות את הפעילות האקדמית והמחקרית ולתרגם את המושגים המופשטים למיצג ויזואלי. לאתגר נענו מספר גופי מחקר בקמפוס ותהליך הכנת התצוגות ארך מספר חודשים.

אנו שמחים להציג בפניכם את המוצר המוגמר ומזמינים אתכם לצפות במיצגים של החוגים והפקולטות הבאים:

 - החוג להיסטוריה של עם ישראל – ד'ר יוסי חיות -  "ויחזו את האלוהים" - אילנות קבליים 

בית הספר לבריאות הציבור - פרופ' מנפרד גרין וגב' ריקי טסלר –  שוויון בבריאות המרכז לחקר ארגונים וניהול

המשאב האנושי
 - פרופ' יצחק הרפז וגב' ורד אלון - האח הגדול – לא רק תוכנית טלוויזיה 

המכון לארכיאולוגיה -  ד'ר מיכאל איזנברג וגב' ענת רגב -  הרקולס עולה מבית המרחץ הרומי בסוסיתא 

התוכנית ללימודים אטלנטיים - פרופ' עמוס מגד וגב' מריאנה הררה - The
Columbian Exchange

לתמונות מטקס פתיחת התערוכה 




חמישי, 21 יוני 2012 00:00

ממצאים מחפירות שקמונה 1964

הישג ארכיאולוגי-בלשי יוצא דופן בעונת החפירות הראשונה של האוניברסיטה בתל-שקמונה: מבנה מגורים מתקופת ממלכת ישראל, שנחפר לראשונה לפני כ-40 שנים ובעקבות העזובה במקום נטמן מתחת לערימות של אדמה ופסולת, נחשף שנית. למרבה הפתעתם של החוקרים, המבנה נשאר ברמת שימור גבוהה והוא למעשה המבנה השמור ביותר מתקופת ממלכת ישראל שקיים כיום.

לידיעה המלאה

בעקבות פרסום ממצאי החפירה בשקמונה שנערכו לאחרונה על ידי ד"ר מיכאל אייזנברג וד"ר שי בר מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, מצורפות תמונות מסקר כרמל שנערך בשנים-1967-1964 על ידי הארכיאולוגים פרופ' אברהם רונן ויעקב עולמי ז"ל ומצוי באלבומי "סקר כרמל" שבספריה.

אלבומי "סקר הכרמל" המכילים מאות תמונות מאזור חוף הכרמל של החפירות, הממצאים והנוף סביב נשמרו בספריה וכעת יקוטלגו, יסרקו ויועלו בפרויקט שימור דיגיטלי מיוחד של הספריה לאינטרנט.
חומר זה המצוי רק בספרית אוניברסיטת חיפה עשוי לתרום למחקר הארכיאולוגי במישור החוף והכרמל.
התמונות נבחרו בעזרתו של פרופ' אברהם רונן שהעביר לספריה חומר ויזואלי כתוספת לסקר.

shikmona




red_bullet.jpg הכנת הסקירה: יהודית צנר ואורה זהבי