סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים
רביעי, 01 יוני 2011 00:00

ביקור ספרנים מסין יוני 2011

ביום ה' ה- 26.5.11 ביקרה בספריה קבוצה של 14 מנהלי ספריות ואנשי מערכות מידע מסין.
המשלחת הגיעה לישראל לסיור בן שבוע ימים ביוזמת הספריה הלאומית כשחברת אקס- ליבריס הישראלית ארחה אותם.
אקס ליבריס היא ספקית מובילה בפיתוח פתרונות תוכנה למיכון ספריות ומרכזי מידע ומחקר המציעה מערכת מוצרים מקיפה לניהול, קטלוג והנגשה של מידע אלקטרוני, דיגיטלי ומודפס.

רב הספרנים שהשתתפו בביקור משתמשים במוצר אחד או יותר של חברת אקס- ליבריס.
לאחר פגישה עם נשיא האוניברסיטה פרופ' אהרון בן זאב שברך את המשתתפים וסיור במצפור מגדל אשכול הגיעה המשלחת לסיור בספריה.

בספריה ארחו וליוו את המשתתפים: גב' פנינה ארז, מנהלת הספריה, חומי רקם, ראש מנהל הספריה, גב' נעמי גרידינגר סגנית מנהלת הספריה, גב' צילה הראל ראש תחום לועזי בענף שירותים טכניים וגב' נירה שי המשמשת בין השאר כאשת הקשר של הספריה לחוג ללימודי אסיה. למלווים הצטרפה גם ויקי אייזנברג סטודנטית דוברת סינית מהחוג ללימודי אסיה.

בסיור הוצג פרוייקט השיפוץ והרחבה אותו עוברת הספריה בשנים האחרונות, במהלך הביקור צפו חברי המשלחת בפעילות דלפק היעץ הפעיל שלנו ולאחר מכן המשיכו המבקרים לסיור באגף החדש של הספריה, כאן התרשמו האורחים מחדר הקריאה המרווח, חדרי הדיונים החדישים והפטיו המואר.

בתום הסיור נערך מפגש בן שעה וחצי שבו הצגו אנשי מערכות המידע של הספריה* מגוון פיתוחים וישומים. ספריית אוניברסיטת חיפה היתה הראשונה בין הספריות האקדמיות בישראל שהטמיעה את מערכת "חיפוש אחד" (פרימו) של חברת "אקס- ליבריס" לנוחות
משתמשי הספריה.

מערכת"חיפוש אחד" היא מערכת חיפוש אחודה לכלל פריטי הספריה. בקרוב תעבור הספריה לגרסא חדשה של המערכת: פרימו סנטרל העובדת על מחשוב ענן. גם כאן הספריה שלנו תהיה הספריה הראשונה שתטמיע את המערכת בישראל.
מערכת נוספת מבית היוצר של חברת "אקס-ליבריס" שהוצגה למשתתפים היא מערכת "המרכז למדיה דיגיטלית" (דיגיטול)
המערכת מאפשרת לקהיליית האוניברסיטה גישה לאוביקטים דיגיטליים בנושאים מגוונים ובפורמטים שונים: קובצי תמונות, טקסט, אודיו ועוד. בין השאר הודגמו למשתתפים מאגר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל, מאגר עבודות הגמר הדיגיטליות מאגר פרסומי חוקרים ועוד.

לקראת סיום המפגש תיאר מנהל הספריה של אוניברסיטת טיסנגוה את הספריה אותה הוא מנהל. לאחר חילופי מתנות וצילומים הוגשה ארוחה קלה. לקינוח הביקור נערך למבקרים סיור מודרך במוזיאון הכט.

*נעמי גרידינגר, יוסף בראנס, תהל גובר ובועז דותן

בסקירה הודגם רק חלק קטן ממגוון הישומים שהוצגו למשתתפים



רביעי, 01 יוני 2011 00:00

ביקור ספרנים מסין יוני 2011

ביום ה' ה- 26.5.11 ביקרה בספריה קבוצה של 14 מנהלי ספריות ואנשי מערכות מידע מסין.
המשלחת הגיעה לישראל לסיור בן שבוע ימים ביוזמת הספריה הלאומית כשחברת אקס- ליבריס הישראלית ארחה אותם.
אקס ליבריס היא ספקית מובילה בפיתוח פתרונות תוכנה למיכון ספריות ומרכזי מידע ומחקר המציעה מערכת מוצרים מקיפה לניהול, קטלוג והנגשה של מידע אלקטרוני, דיגיטלי ומודפס.

רב הספרנים שהשתתפו בביקור משתמשים במוצר אחד או יותר של חברת אקס- ליבריס.
לאחר פגישה עם נשיא האוניברסיטה פרופ' אהרון בן זאב שברך את המשתתפים וסיור במצפור מגדל אשכול הגיעה המשלחת לסיור בספריה.

בספריה ארחו וליוו את המשתתפים: גב' פנינה ארז, מנהלת הספריה, חומי רקם, ראש מנהל הספריה, גב' נעמי גרידינגר סגנית מנהלת הספריה, גב' צילה הראל ראש תחום לועזי בענף שירותים טכניים וגב' נירה שי המשמשת בין השאר כאשת הקשר של הספריה לחוג ללימודי אסיה. למלווים הצטרפה גם ויקי אייזנברג סטודנטית דוברת סינית מהחוג ללימודי אסיה.

בסיור הוצג פרוייקט השיפוץ והרחבה אותו עוברת הספריה בשנים האחרונות, במהלך הביקור צפו חברי המשלחת בפעילות דלפק היעץ הפעיל שלנו ולאחר מכן המשיכו המבקרים לסיור באגף החדש של הספריה, כאן התרשמו האורחים מחדר הקריאה המרווח, חדרי הדיונים החדישים והפטיו המואר.

בתום הסיור נערך מפגש בן שעה וחצי שבו הצגו אנשי מערכות המידע של הספריה* מגוון פיתוחים וישומים. ספריית אוניברסיטת חיפה היתה הראשונה בין הספריות האקדמיות בישראל שהטמיעה את מערכת "חיפוש אחד" (פרימו) של חברת "אקס- ליבריס" לנוחות
משתמשי הספריה.

מערכת"חיפוש אחד" היא מערכת חיפוש אחודה לכלל פריטי הספריה. בקרוב תעבור הספריה לגרסא חדשה של המערכת: פרימו סנטרל העובדת על מחשוב ענן. גם כאן הספריה שלנו תהיה הספריה הראשונה שתטמיע את המערכת בישראל.
מערכת נוספת מבית היוצר של חברת "אקס-ליבריס" שהוצגה למשתתפים היא מערכת "המרכז למדיה דיגיטלית" (דיגיטול)
המערכת מאפשרת לקהיליית האוניברסיטה גישה לאוביקטים דיגיטליים בנושאים מגוונים ובפורמטים שונים: קובצי תמונות, טקסט, אודיו ועוד. בין השאר הודגמו למשתתפים מאגר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל, מאגר עבודות הגמר הדיגיטליות מאגר פרסומי חוקרים ועוד.

לקראת סיום המפגש תיאר מנהל הספריה של אוניברסיטת טיסנגוה את הספריה אותה הוא מנהל. לאחר חילופי מתנות וצילומים הוגשה ארוחה קלה. לקינוח הביקור נערך למבקרים סיור מודרך במוזיאון הכט.

*נעמי גרידינגר, יוסף בראנס, תהל גובר ובועז דותן

בסקירה הודגם רק חלק קטן ממגוון הישומים שהוצגו למשתתפים



21

להביא את העבר להווה, ולבנות את ההווה עם הפנים לעתיד...
זה הרעיון שעמד מאחורי ההחלטה להקים תערוכה שמתעדת את ההיסטוריה של ספריית אוניברסיטת חיפה ואת השינויים שחלו בה מאז פתיחתה לראשונה בתחילת שנות השישים ועד היום. המטרה הייתה להקים תצוגה ייחודית שתהווה מוקד ועניין בקרב הבאים בשערי הספרייה ומקור גאווה לעובדיה.

התערוכה: "הספרייה- מבט לאחור עם הפנים קדימה", מוצגת בימים אלה במסדרונות קומת הכניסה של האגף החדש של הספרייה.

התערוכה מציגה שלושה היבטים של הספרייה: ההיבט הגיאוגרפי והאדריכלי, ההיבט הטכנולוגי וההיבט האנושי.
המתבונן בתצוגה, שצועד לאורך המסדרון, יכול לנוע על ציר הזמן הלוך ושוב לאורך שלושת
הנושאים שבתערוכה ולצפות בשינויים שחלו בספרייה לאורך חמישים שנות קיומה ובעצם, לחוש את משק כנפי ההיסטוריה.

תהליך הכנת התצוגה החל באיסוף תמונות מאלבומים ישנים, עיון וצפייה בארכיון הדיגיטלי של הספרייה, חיפוש וחיטוט בתמונות ישנות מארכיון האוניברסיטה ואיסוף תמונות אישיות של חברי הצוות מ"ימי בראשית".

על מלאכת זיהוי התמונות מונו כמובן הספרניות הוותיקות שבינינו, אמירה קהת, יהודית צנר ואסתר צורי שמיד נרתמו לעבודה והחלו בהחלפת חוויות וקריאות התפעלות וצהלות שמחה מהגילויים החדשים:

"...את זוכרת את אלי לנצמן המורה בחוג לאומנות...זה עם המקטרת..."

"...אני בטוחה שזה שיושב מימין הוא פרופ' ארנון סופר בשיעור גיאוגרפיה..."

"...אני מכירה את בלה טוקטלי שהייתה ראש מנהל..."

ואנחנו, הצעירים יותר שבחבורה, עמדנו מן הצד נפעמים מהזיכרון החד של החברות ומההתלהבות ממלאכת הזיהוי.
תהליך זיהוי התמונות היה מרגש. מבעד לתמונות הישנות ניבטים המראות של פעם ומורגש השינוי שחל עם השנים: השינוי בלבוש, בטכנולוגיה, ואף במבנה הספרייה. ומוכרחים לציין כי השנים דווקא לא הוסיפו לחינו של המקום. מבעד לתמונות ניתן לראות את הספרייה (במקומה הנוכחי) שנבנתה בתחילת שנות השבעים, ספרייה רחבת ידיים ומוארת אשר חלונותיה הרחבים משקיפים על הנוף היפהפה. עם השנים הפכה הספרייה לצפופה וחשוכה. עוד ועוד מדפים וכונניות נוספו למבנה כדי להכיל את האוסף הגדל, עוד ועוד קירות גבס נבנו על מנת לשכן את העובדים שנוספו.

והיום במבט קדימה אנו שבים למקורות וחוזרים ומשפצים את הספרייה בדומה למבנה של פעם, אולם רחב ידיים גדול, פתוח ומזמין.

בחירת התמונות וניפוין היה אחד השלבים הקשים ביותר בתהליך העבודה. הבחירה בתמונה מסוימת והוויתור על תמונה אחרת גרם לתחושה של וויתור על פיסת היסטוריה. לאיכות התמונות שברשותנו היה משקל כבד בבחירה. נאלצנו לא פעם לוותר על תמונות בעלות ערך היסטורי משום שלא עמדו במבחן איכות התצוגה, דבר שגרם לאכזבה קשה.

הרצון להציג אירועים משמעותיים ואישים בעלי תפקידם מרכזים וחשובים בחיי הספרייה הנחה אותנו בבחירת התמונות, אך המספר המוגבל של תמונות שתערוכה מסוג זה יכולה להכיל אילץ אותנו לנפות ולוותר על תמונות רבות שהתאימו לתצוגה.

שלב הכתיבה היה מורכב לא פחות. ניגשנו למלאכת הכתיבה בחרדת קודש וידיעה שבעצם אנחנו מתעדים את ההיסטוריה של המקום ואת מה שיישאר לעתיד. התחושה של כובד האחריות שנטלנו על עצמנו לוותה אותנו לאורך כל הדרך.
מקורות המידע היחידים שעמדו לרשותנו היו העבודה המתודולוגית של רונית בירן- ענבל* שראיינה את מר אליעזר רפאלי, הנשיא הראשון של אוניברסיטת חיפה, ואת פרופ' שמואל סבר המנהל הראשון של הספרייה, והרבה הודות לזיכרון החד של הוותיקות בחבורה שהצטרפו לצוות הספריה עוד בימים שהיא שכנה בבית הספר הגבוה בבית ארדשטיין.

תהליך ההפקה והתיאום עם החברה שעיצבה והקימה את התצוגה לווה לא פעם בתקלות ובבעיות שנדרש להן פתרון מיידי ועמידה בלוח זמנים צפוף שנגזר מחנוכת המשכן במסגרת כנס חבר הנאמנים. כדוגמה לכך היה התהליך של בחירת אחת התמונות המרכזיות בתצוגה.
בתערוכה שתי תמונות קיר גדולות, האחת שאמורה לבטא את העבר ולפתוח את התערוכה, והשנייה, המסכמת, שאמורה לבטא את הספרייה של היום. בחירת התמונה הראשונה הייתה קלה. היה ברור לכולם שבוחרים צילום שמבטא את הספרייה של פעם, כאשר אוסף הספרים מהווה את מרכז התמונה.
צילום התמונה העכשווית כבר הייתה סיפור אחר. לצוות היה ברור שהיא צריכה לבטא את רוח הזמן, את הטכנולוגיה המתקדמת, ואת המבנה המודרני, כאשר לספר המודפס שמור עדיין מקום מכובד. אלא שמבטו של הצלם המקצועי שנשלח מטעם החברה היה שונה לחלוטין. הוא התבונן על הספרייה במונחים שיווקיים בלבד: דוגמנית (סטודנטית) שעומדת בחזית, וכל השאר משמש כתפאורה. ושוב בזמן בלתי אפשרי נאלצנו לגייס את כישורי הביום שלנו ובשירותה של ה"דוגמנית" הנאה שלנו, סטפני, הגענו בסופו של דבר לתוצאה משביעת רצון.
התערוכה המוצגת היא חדשנית ודינאמית, כאשר עם הזמן ניתן להוסיף לה פרקים נוספים מההיסטוריה של המקום. אנו מקווים שנדע להמשיך ולתעד את הנעשה בספרייה, לשימור העבר עם הפנים לעתיד.

ולסיום, אנחנו מקווים שהצלחנו לסקרן אתכם לבוא ולצפות בתוצאה.

וזו ההזדמנות להודות לכל התורמים להקמת התערוכה: על מלאכת איסוף החומרים, כתיבת הטקסטים ותרגומם, העריכה וההפקה נמנים חברי צוות הספרייה: יוסף בראנס, ריקי גרינברג, ג'ני כרמל, יהודית צנר, אסתר צורי, אמירה קהת ויריב שוק. התערוכה עוצבה והוקמה על ידי חברת "איגלו".

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: ג'ני כרמל

לחצו לצפייה בתמונות
22

* העבודה "הספרייה באוניברסיטת חיפה" נכתבה במסגרת שיעור מתודולוגי ב', בהנחיית דר' רון פוקס.
21

להביא את העבר להווה, ולבנות את ההווה עם הפנים לעתיד...
זה הרעיון שעמד מאחורי ההחלטה להקים תערוכה שמתעדת את ההיסטוריה של ספריית אוניברסיטת חיפה ואת השינויים שחלו בה מאז פתיחתה לראשונה בתחילת שנות השישים ועד היום. המטרה הייתה להקים תצוגה ייחודית שתהווה מוקד ועניין בקרב הבאים בשערי הספרייה ומקור גאווה לעובדיה.

התערוכה: "הספרייה- מבט לאחור עם הפנים קדימה", מוצגת בימים אלה במסדרונות קומת הכניסה של האגף החדש של הספרייה.

התערוכה מציגה שלושה היבטים של הספרייה: ההיבט הגיאוגרפי והאדריכלי, ההיבט הטכנולוגי וההיבט האנושי.
המתבונן בתצוגה, שצועד לאורך המסדרון, יכול לנוע על ציר הזמן הלוך ושוב לאורך שלושת
הנושאים שבתערוכה ולצפות בשינויים שחלו בספרייה לאורך חמישים שנות קיומה ובעצם, לחוש את משק כנפי ההיסטוריה.

תהליך הכנת התצוגה החל באיסוף תמונות מאלבומים ישנים, עיון וצפייה בארכיון הדיגיטלי של הספרייה, חיפוש וחיטוט בתמונות ישנות מארכיון האוניברסיטה ואיסוף תמונות אישיות של חברי הצוות מ"ימי בראשית".

על מלאכת זיהוי התמונות מונו כמובן הספרניות הוותיקות שבינינו, אמירה קהת, יהודית צנר ואסתר צורי שמיד נרתמו לעבודה והחלו בהחלפת חוויות וקריאות התפעלות וצהלות שמחה מהגילויים החדשים:

"...את זוכרת את אלי לנצמן המורה בחוג לאומנות...זה עם המקטרת..."

"...אני בטוחה שזה שיושב מימין הוא פרופ' ארנון סופר בשיעור גיאוגרפיה..."

"...אני מכירה את בלה טוקטלי שהייתה ראש מנהל..."

ואנחנו, הצעירים יותר שבחבורה, עמדנו מן הצד נפעמים מהזיכרון החד של החברות ומההתלהבות ממלאכת הזיהוי.
תהליך זיהוי התמונות היה מרגש. מבעד לתמונות הישנות ניבטים המראות של פעם ומורגש השינוי שחל עם השנים: השינוי בלבוש, בטכנולוגיה, ואף במבנה הספרייה. ומוכרחים לציין כי השנים דווקא לא הוסיפו לחינו של המקום. מבעד לתמונות ניתן לראות את הספרייה (במקומה הנוכחי) שנבנתה בתחילת שנות השבעים, ספרייה רחבת ידיים ומוארת אשר חלונותיה הרחבים משקיפים על הנוף היפהפה. עם השנים הפכה הספרייה לצפופה וחשוכה. עוד ועוד מדפים וכונניות נוספו למבנה כדי להכיל את האוסף הגדל, עוד ועוד קירות גבס נבנו על מנת לשכן את העובדים שנוספו.

והיום במבט קדימה אנו שבים למקורות וחוזרים ומשפצים את הספרייה בדומה למבנה של פעם, אולם רחב ידיים גדול, פתוח ומזמין.

בחירת התמונות וניפוין היה אחד השלבים הקשים ביותר בתהליך העבודה. הבחירה בתמונה מסוימת והוויתור על תמונה אחרת גרם לתחושה של וויתור על פיסת היסטוריה. לאיכות התמונות שברשותנו היה משקל כבד בבחירה. נאלצנו לא פעם לוותר על תמונות בעלות ערך היסטורי משום שלא עמדו במבחן איכות התצוגה, דבר שגרם לאכזבה קשה.

הרצון להציג אירועים משמעותיים ואישים בעלי תפקידם מרכזים וחשובים בחיי הספרייה הנחה אותנו בבחירת התמונות, אך המספר המוגבל של תמונות שתערוכה מסוג זה יכולה להכיל אילץ אותנו לנפות ולוותר על תמונות רבות שהתאימו לתצוגה.

שלב הכתיבה היה מורכב לא פחות. ניגשנו למלאכת הכתיבה בחרדת קודש וידיעה שבעצם אנחנו מתעדים את ההיסטוריה של המקום ואת מה שיישאר לעתיד. התחושה של כובד האחריות שנטלנו על עצמנו לוותה אותנו לאורך כל הדרך.
מקורות המידע היחידים שעמדו לרשותנו היו העבודה המתודולוגית של רונית בירן- ענבל* שראיינה את מר אליעזר רפאלי, הנשיא הראשון של אוניברסיטת חיפה, ואת פרופ' שמואל סבר המנהל הראשון של הספרייה, והרבה הודות לזיכרון החד של הוותיקות בחבורה שהצטרפו לצוות הספריה עוד בימים שהיא שכנה בבית הספר הגבוה בבית ארדשטיין.

תהליך ההפקה והתיאום עם החברה שעיצבה והקימה את התצוגה לווה לא פעם בתקלות ובבעיות שנדרש להן פתרון מיידי ועמידה בלוח זמנים צפוף שנגזר מחנוכת המשכן במסגרת כנס חבר הנאמנים. כדוגמה לכך היה התהליך של בחירת אחת התמונות המרכזיות בתצוגה.
בתערוכה שתי תמונות קיר גדולות, האחת שאמורה לבטא את העבר ולפתוח את התערוכה, והשנייה, המסכמת, שאמורה לבטא את הספרייה של היום. בחירת התמונה הראשונה הייתה קלה. היה ברור לכולם שבוחרים צילום שמבטא את הספרייה של פעם, כאשר אוסף הספרים מהווה את מרכז התמונה.
צילום התמונה העכשווית כבר הייתה סיפור אחר. לצוות היה ברור שהיא צריכה לבטא את רוח הזמן, את הטכנולוגיה המתקדמת, ואת המבנה המודרני, כאשר לספר המודפס שמור עדיין מקום מכובד. אלא שמבטו של הצלם המקצועי שנשלח מטעם החברה היה שונה לחלוטין. הוא התבונן על הספרייה במונחים שיווקיים בלבד: דוגמנית (סטודנטית) שעומדת בחזית, וכל השאר משמש כתפאורה. ושוב בזמן בלתי אפשרי נאלצנו לגייס את כישורי הביום שלנו ובשירותה של ה"דוגמנית" הנאה שלנו, סטפני, הגענו בסופו של דבר לתוצאה משביעת רצון.
התערוכה המוצגת היא חדשנית ודינאמית, כאשר עם הזמן ניתן להוסיף לה פרקים נוספים מההיסטוריה של המקום. אנו מקווים שנדע להמשיך ולתעד את הנעשה בספרייה, לשימור העבר עם הפנים לעתיד.

ולסיום, אנחנו מקווים שהצלחנו לסקרן אתכם לבוא ולצפות בתוצאה.

וזו ההזדמנות להודות לכל התורמים להקמת התערוכה: על מלאכת איסוף החומרים, כתיבת הטקסטים ותרגומם, העריכה וההפקה נמנים חברי צוות הספרייה: יוסף בראנס, ריקי גרינברג, ג'ני כרמל, יהודית צנר, אסתר צורי, אמירה קהת ויריב שוק. התערוכה עוצבה והוקמה על ידי חברת "איגלו".

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: ג'ני כרמל

לחצו לצפייה בתמונות
22

* העבודה "הספרייה באוניברסיטת חיפה" נכתבה במסגרת שיעור מתודולוגי ב', בהנחיית דר' רון פוקס.
bonefix

אוסף חשוב ומרהיב זה, מאוספיו של ד"ר ירמיהו רימון ורעיתו הגיע לאחרונה לספריה כחלק מיוזמתנו ומאמצינו להרחיב את אוספי התמונות הדיגיטליות היחודיות במדיה. התמונות עברו דיגיטציה, קוטלגו והותאמו לקורס הנלמד באוניברסיטה (מידע בהמשך הסקירה) והן נגישות לכל- דרך: מערכת המרכז למדיה דיגיטלית ומערכת חיפוש אחד בספריה.

פליקס בונפיס, צלם צרפתי ,עבר לחיות עם משפחתו בלבנון באמצע המאה ה-19. שם פתחה המשפחה סטודיו לצילום ועסקה בצילום אלבומים מיוחדים של המזרח התיכון, סדרה מרהיבה של צילומים נעשתה גם בארץ ישראל. האלבומים זכו להצלחה ונמכרו יפה ברחבי אירופה.

בונפיס היה צלם מחונן, בעל ראיה ייחודית ויצר קומפוזיציות מיוחדות ברמה אמנותית. גם בחירת נושאי התוכן היתה מיוחדת. נראה כי נעשתה בגישה "אנציקלופדית" והיא מתעדת את ארץ ישראל של אותה תקופה במספר מישורים: גיאוגרפי- קווי טבע ונוף, חברה ודת- צילום המקומות הקדושים לנצרות ומקומיים אותנטיים.

האוסף הדיגיטלי של צילומי פליקס בונפיס בארץ ישראל עורר עניין רב בקרב הסגל האקדמי בחוג לאומנות באוניברסיטה וישולב כבר השנה בקורס "מסעות דמיוניים, ממשיים וצילומיים" של ד"ר אמה פנר. הקורס ניתן במסגרת תוכנית אופקים.

מצורף להלן מכתבה של ד"ר פנר לגב' אורה זהבי, ראש תחום מדיה בספריה:

"עברתי בענין רב על אוסף רימון. אני חושבת שאוסף נדיר זה יהווה תוספת חשובה ביותר לאוספים הדיגיטליים של הספריה ויעשיר את המחקר והידע המועטים הקיימים בתחום. אני מבקשת להשתמש בחלקים מהאוסף לקורס בתוכנית אופקים בשם "מסעות דמיוניים, ממשיים וצילומיים". אני מעוניינת במיוחד בצילומיו של בונפיס
(Bonfils) וצילומים ממלחמת העולם הראשונה. אני מבקשת להודות לך ולמחלקת המדיה על העבודה החשובה של הכנת החומרים והפיכתם זמינים לשימושם של הסטודנטים במהלך הקורס."

גישה לתמונות

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: קרן ברנר ואורה זהבי, תחום מדיה

bonefix

אוסף חשוב ומרהיב זה, מאוספיו של ד"ר ירמיהו רימון ורעיתו הגיע לאחרונה לספריה כחלק מיוזמתנו ומאמצינו להרחיב את אוספי התמונות הדיגיטליות היחודיות במדיה. התמונות עברו דיגיטציה, קוטלגו והותאמו לקורס הנלמד באוניברסיטה (מידע בהמשך הסקירה) והן נגישות לכל- דרך: מערכת המרכז למדיה דיגיטלית ומערכת חיפוש אחד בספריה.

פליקס בונפיס, צלם צרפתי ,עבר לחיות עם משפחתו בלבנון באמצע המאה ה-19. שם פתחה המשפחה סטודיו לצילום ועסקה בצילום אלבומים מיוחדים של המזרח התיכון, סדרה מרהיבה של צילומים נעשתה גם בארץ ישראל. האלבומים זכו להצלחה ונמכרו יפה ברחבי אירופה.

בונפיס היה צלם מחונן, בעל ראיה ייחודית ויצר קומפוזיציות מיוחדות ברמה אמנותית. גם בחירת נושאי התוכן היתה מיוחדת. נראה כי נעשתה בגישה "אנציקלופדית" והיא מתעדת את ארץ ישראל של אותה תקופה במספר מישורים: גיאוגרפי- קווי טבע ונוף, חברה ודת- צילום המקומות הקדושים לנצרות ומקומיים אותנטיים.

האוסף הדיגיטלי של צילומי פליקס בונפיס בארץ ישראל עורר עניין רב בקרב הסגל האקדמי בחוג לאומנות באוניברסיטה וישולב כבר השנה בקורס "מסעות דמיוניים, ממשיים וצילומיים" של ד"ר אמה פנר. הקורס ניתן במסגרת תוכנית אופקים.

מצורף להלן מכתבה של ד"ר פנר לגב' אורה זהבי, ראש תחום מדיה בספריה:

"עברתי בענין רב על אוסף רימון. אני חושבת שאוסף נדיר זה יהווה תוספת חשובה ביותר לאוספים הדיגיטליים של הספריה ויעשיר את המחקר והידע המועטים הקיימים בתחום. אני מבקשת להשתמש בחלקים מהאוסף לקורס בתוכנית אופקים בשם "מסעות דמיוניים, ממשיים וצילומיים". אני מעוניינת במיוחד בצילומיו של בונפיס
(Bonfils) וצילומים ממלחמת העולם הראשונה. אני מבקשת להודות לך ולמחלקת המדיה על העבודה החשובה של הכנת החומרים והפיכתם זמינים לשימושם של הסטודנטים במהלך הקורס."

גישה לתמונות

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: קרן ברנר ואורה זהבי, תחום מדיה

חלק ראשון: עדינה צור ג'יג'י.
פורום הספרנים המטפלים בספרים נדירים נוהג להיפגש מספר פעמים בשנה, כל פגישה מוקדשת לנושא אחר הקשור לעבודה בחמרים נדירים. ביום שלישי ה-3.5.2011 ארגנתי מפגש לחברי הפורום באגף החדש בספריה שלנו. במפגש השתתפו בין השאר ספרנים מאוניברסיטת בן גוריון, ירושלים, תל אביב, בר אילן, בית אריאלה והספריה התורנית ברמת גן .
את יום העיון פתח המנהל האקדמי של הספריה פרופ' יוסי ציגלר מהחוג להיסטוריה כללית. פרופ' ציגלר דבר על פיסיונומיה בכתבי יד לטיניים, 1200-1500. הפיסיונומיה (אומנות פיצוח אישיותו של אדם על ידי ניתוח סימנים בגופו) הקדם-מודרנית אותה הוא חוקר תוך דגש על המקורות הלטיניים (כתבי יד ודפוסים מוקדמים) המשמשים אותו במחקר.
הוא פתח בדברי מבוא על גילויים מחדש במאה ה- 12 של המקורות הפיסיונומיים העתיקים (טקסטים פסאודו-אריסטוטליים לצד טקסטים משלהי העת העתיקה), והסביר כיצד נוצרה על בסיס תרגומים חדשים ללטינית מסורת ימיביניימית של שיח מדעי עשיר בתחום.

בהמשך תיאר פרופ' ציגלר חלק מהמקורות הלטיניים בהם משתמש למחקריו, מספר הפיסיונומיה של מיכאל סקוטוס, אסטרולוג החצר של הקיסר פרידריך השני בסביבות 1230 (במהדורת דפוס מוונציה, 1474) , ועד ספר הפיסיונומיה של רולנדוס סקריפטוריס, דיקן הפקולטה לרפואה בפריס סביב 1430 (בכתב יד מליסבון). בניגוד למסורת העשירה במאות ה- 16 וה-17 של ליווי הטקסט הפיסיונומי באיורים שמתרגמים את התיאור המילולי לתמונה, הפיסיונומיה המלומדת עד 1500 היא טקסטואלית.

ההרצאה מרתקת נוספת היתה הרצאתו של פרופ. מנחם קלנר מהחוג להיסטוריה של עם ישראל. : "ספרים נדירים וסיפוריהם"
ההרצאה עסקה בפילוסופיה יהודית של ימי הביניים. פרופ' קלנר הזכיר שני פילוסופים יהודים מהתקופה: הרלב"ג והרמב"ם. ודיבר על התאמה הרעיונית של הפילוסופים הללו להשקפה החרדית המסורתית של אותה תקופה. פרופ' קלנר הזכיר בדבריו את הפולמוסים שכתביהם עוררו. למעשה אם לא התעוררו פולמוסים - אזי לא התעמקו ברעיונות ולא קראו עד תום את הטקסטים.
לדוגמה הביא פרופ. קלנר את דברי הרב משה פיינשטיין ז"ל - פוסק בעולם החרדי המהלל את ספר פרוש הרלב"ג על חמישה חומשי תורה. להנחת פרופ. קלנר אין שום סיבה הגיונית שרב פינשטיין ירצה לשבח את הספר הנ"ל.
פרופ. קלנר העלה השערה שהרב לא קרא את הפירושים הנ"ל - הרלב"ג נכנס ל"מקראות גדולות" ובעקבות כך התקבל כקונצנזוס. במהלך הרצאתו תיאר בפנינו פרופ' קלנר מעניינים ומרתקים על האופן שבו הגיעו לידיו ספרים נדירים.

חלק שני - פלורה הראלי, אורה זהבי ושרון שרון שפירא-גלאובך תחום מדיה

הגב' עדינה צור-גיגי, מארגנת יום העיון לחברי פורום הספרנים המטפלים בספרים נדירים, פנתה אלינו, ספרניות תחום המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה, בבקשה להציג את העשייה הדיגיטלית המתבצעת בספריה בנוגע לחומרי ספריה מיוחדים.

בחרנו להציג את העשייה הדיגיטלית המתקיימת בתחום המדיה משלושה היבטים: מבט כללי ועקרוני על תכני העשייה הדיגיטלית ועל המערכת הטכנולוגית באמצעותה מנוהל המרכז למדיה דיגיטלית של הספריה; הצגת מאגר נושאי המושתת על דיגיטציה של חומרי ארכיונים פיסיים; והצגת התמודדות הספריה עם שני סוגים של ארכיוני תמונות הסטוריות.
הרצאתה של אורה זהבי, ראש תחום המדיה, סקרה את המרכז למדיה דיגיטלית של הספריה ואת הפרויקטים המתבצעים במסגרתו.

הסקירה הציגה את מערכת ניהול האובייקטים הדיגיטליים של הספריה, מערכת דיגיטול (DIGITOOL) ואת סוגי התכנים הדיגיטליים בהם עוסק תחום המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה. בסקירה הוצגו העקרונות המנחים את יצירת הפרויקטים עצמם כמו גם הקשרים ההדוקים שלהם לפעילות האקדמית של האוניברסיטה, הן ככלי מחקר כשלעצמם והן כאמצעי לימוד והוראה.
ההרצאה לוותה במצגת שסקרה את האופנים בהם מנוצלות יכולות שונות של מערכת דיגיטול לטובת הנגשת החומרים הכלולים במרכז למדיה דיגיטלית והתאמתם לצורכי המידע של המשתמשים.

הרצאתה של שרון שפירא-גלאובך הציגה את פרויקט המאגר הארכיוני הדיגיטלי לתיאטרון בישראל. ספריית אוניברסיטת חיפה יצרה מאגר מידע מרובה פורמטים (טקסט, חומרים גרפיים, תמונות, אודיו ווידאו) הכולל את האובייקטים עצמם ואת רשומות המטאדטה העשירות מאד שלהם. המאגר מוקדש לתכני ארכיוני תיאטרון בישראל ויצירתו כוללת את המרת החומרים הפיסיים שנשמרו בארכיוני תיאטרון לפורמט דיגיטלי, את קיטלוגם ואת השמשתם לקהל לצורכי לימוד ומחקר.
ההרצאה התמקדה בהצגת הצרכים הספציפיים של מאגר העוסק בתחום התיאטרון, בהצגת השיקולים שהובילו לקביעת המבנה הלוגי של המאגר ובהצגת השיקולים המקצועיים ליצירת רשומות המטאדטה הייחודיות שלו.

הרצאתה של פלורה הראלי חתמה את חלקו של תחום המדיה ביום העיון והציגה את התמודדות הספריה בעבודה על שני פרויקטים של תמונות היסטוריות: הפרויקט הראשון הוא פרויקט חיפה וסביבתה והשני הוא ארכיון התמונות של האגף לקשרי צבור ופתוח משאבים של אוניברסיטת חיפה. שני הפרויקטים מתקיימים תחת קורת הגג של הספריה אולם מכיוון שהמקורות המספקים את החומרים לפרויקטים שונים זה מזה בתכלית השינוי, נדרשו מהספריה פיתוחים שונים על מנת שתוכל להעמיד את החומרים לרשות המשתמשים בצורה מיטבית ובארגון אחיד של החומרים.

פרויקט חיפה וסביבתה הוא פרויקט המתמודד עם תמונות היסטוריות של העיר חיפה וסביבתה. התמונות הנכללות בפרויקט נתרמות לספריה על ידי גופים ציבוריים, כגון: המחלקה לשימור אתרים של עירית חיפה, מוסדות חינוך, כגון: בית הספר הריאלי העברי בחיפה, וכן אוספי תמונות של צלמים ואנשים פרטיים. הספריה היא זו הסורקת, המקטלגת ומארגנת את החומרים על פי סטנדרטים מקצועיים ויוצרת את רשומות המטאדטה של האובייקטים הדיגיטליים. ייחודו של הפרויקט נובע מהעובדה כי למעשה, הספריה בונה ארכיון דיגיטלי שאינו קיים כארכיון פיסי.

פרויקט התמונות של האגף לקשרי צבור ופתוח משאבים של אוניברסיטת חיפה הוא פרויקט המתמודד עם ספק חומרים שאינו הספריה. התמונות הכלולות בו נסרקות ומתועדות על ידי אדם שאינו ספרן (בשונה משאר הפרויקטים הכוללים תמונות במרכז למדיה דיגיטלית). לצורך ארגון ותיעוד סדור של החומרים בנתה הספריה פלטפורמה מיוחדת המאפשרת לכוח אדם שאינו ספרני לתעד את התמונות על פי סטנדרטים ספרניים מבלי שידרשו להכשרה ספרנית מקצועית. זהו פתוח ייחודי של הספריה והוא משמש מודל עבודה לפרויקטים נוספים של הספריה כגון פרויקט הארכיון הדרוזי.

חלק ראשון: עדינה צור ג'יג'י.
פורום הספרנים המטפלים בספרים נדירים נוהג להיפגש מספר פעמים בשנה, כל פגישה מוקדשת לנושא אחר הקשור לעבודה בחמרים נדירים. ביום שלישי ה-3.5.2011 ארגנתי מפגש לחברי הפורום באגף החדש בספריה שלנו. במפגש השתתפו בין השאר ספרנים מאוניברסיטת בן גוריון, ירושלים, תל אביב, בר אילן, בית אריאלה והספריה התורנית ברמת גן .
את יום העיון פתח המנהל האקדמי של הספריה פרופ' יוסי ציגלר מהחוג להיסטוריה כללית. פרופ' ציגלר דבר על פיסיונומיה בכתבי יד לטיניים, 1200-1500. הפיסיונומיה (אומנות פיצוח אישיותו של אדם על ידי ניתוח סימנים בגופו) הקדם-מודרנית אותה הוא חוקר תוך דגש על המקורות הלטיניים (כתבי יד ודפוסים מוקדמים) המשמשים אותו במחקר.
הוא פתח בדברי מבוא על גילויים מחדש במאה ה- 12 של המקורות הפיסיונומיים העתיקים (טקסטים פסאודו-אריסטוטליים לצד טקסטים משלהי העת העתיקה), והסביר כיצד נוצרה על בסיס תרגומים חדשים ללטינית מסורת ימיביניימית של שיח מדעי עשיר בתחום.

בהמשך תיאר פרופ' ציגלר חלק מהמקורות הלטיניים בהם משתמש למחקריו, מספר הפיסיונומיה של מיכאל סקוטוס, אסטרולוג החצר של הקיסר פרידריך השני בסביבות 1230 (במהדורת דפוס מוונציה, 1474) , ועד ספר הפיסיונומיה של רולנדוס סקריפטוריס, דיקן הפקולטה לרפואה בפריס סביב 1430 (בכתב יד מליסבון). בניגוד למסורת העשירה במאות ה- 16 וה-17 של ליווי הטקסט הפיסיונומי באיורים שמתרגמים את התיאור המילולי לתמונה, הפיסיונומיה המלומדת עד 1500 היא טקסטואלית.

ההרצאה מרתקת נוספת היתה הרצאתו של פרופ. מנחם קלנר מהחוג להיסטוריה של עם ישראל. : "ספרים נדירים וסיפוריהם"
ההרצאה עסקה בפילוסופיה יהודית של ימי הביניים. פרופ' קלנר הזכיר שני פילוסופים יהודים מהתקופה: הרלב"ג והרמב"ם. ודיבר על התאמה הרעיונית של הפילוסופים הללו להשקפה החרדית המסורתית של אותה תקופה. פרופ' קלנר הזכיר בדבריו את הפולמוסים שכתביהם עוררו. למעשה אם לא התעוררו פולמוסים - אזי לא התעמקו ברעיונות ולא קראו עד תום את הטקסטים.
לדוגמה הביא פרופ. קלנר את דברי הרב משה פיינשטיין ז"ל - פוסק בעולם החרדי המהלל את ספר פרוש הרלב"ג על חמישה חומשי תורה. להנחת פרופ. קלנר אין שום סיבה הגיונית שרב פינשטיין ירצה לשבח את הספר הנ"ל.
פרופ. קלנר העלה השערה שהרב לא קרא את הפירושים הנ"ל - הרלב"ג נכנס ל"מקראות גדולות" ובעקבות כך התקבל כקונצנזוס. במהלך הרצאתו תיאר בפנינו פרופ' קלנר מעניינים ומרתקים על האופן שבו הגיעו לידיו ספרים נדירים.

חלק שני - פלורה הראלי, אורה זהבי ושרון שרון שפירא-גלאובך תחום מדיה

הגב' עדינה צור-גיגי, מארגנת יום העיון לחברי פורום הספרנים המטפלים בספרים נדירים, פנתה אלינו, ספרניות תחום המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה, בבקשה להציג את העשייה הדיגיטלית המתבצעת בספריה בנוגע לחומרי ספריה מיוחדים.

בחרנו להציג את העשייה הדיגיטלית המתקיימת בתחום המדיה משלושה היבטים: מבט כללי ועקרוני על תכני העשייה הדיגיטלית ועל המערכת הטכנולוגית באמצעותה מנוהל המרכז למדיה דיגיטלית של הספריה; הצגת מאגר נושאי המושתת על דיגיטציה של חומרי ארכיונים פיסיים; והצגת התמודדות הספריה עם שני סוגים של ארכיוני תמונות הסטוריות.
הרצאתה של אורה זהבי, ראש תחום המדיה, סקרה את המרכז למדיה דיגיטלית של הספריה ואת הפרויקטים המתבצעים במסגרתו.

הסקירה הציגה את מערכת ניהול האובייקטים הדיגיטליים של הספריה, מערכת דיגיטול (DIGITOOL) ואת סוגי התכנים הדיגיטליים בהם עוסק תחום המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה. בסקירה הוצגו העקרונות המנחים את יצירת הפרויקטים עצמם כמו גם הקשרים ההדוקים שלהם לפעילות האקדמית של האוניברסיטה, הן ככלי מחקר כשלעצמם והן כאמצעי לימוד והוראה.
ההרצאה לוותה במצגת שסקרה את האופנים בהם מנוצלות יכולות שונות של מערכת דיגיטול לטובת הנגשת החומרים הכלולים במרכז למדיה דיגיטלית והתאמתם לצורכי המידע של המשתמשים.

הרצאתה של שרון שפירא-גלאובך הציגה את פרויקט המאגר הארכיוני הדיגיטלי לתיאטרון בישראל. ספריית אוניברסיטת חיפה יצרה מאגר מידע מרובה פורמטים (טקסט, חומרים גרפיים, תמונות, אודיו ווידאו) הכולל את האובייקטים עצמם ואת רשומות המטאדטה העשירות מאד שלהם. המאגר מוקדש לתכני ארכיוני תיאטרון בישראל ויצירתו כוללת את המרת החומרים הפיסיים שנשמרו בארכיוני תיאטרון לפורמט דיגיטלי, את קיטלוגם ואת השמשתם לקהל לצורכי לימוד ומחקר.
ההרצאה התמקדה בהצגת הצרכים הספציפיים של מאגר העוסק בתחום התיאטרון, בהצגת השיקולים שהובילו לקביעת המבנה הלוגי של המאגר ובהצגת השיקולים המקצועיים ליצירת רשומות המטאדטה הייחודיות שלו.

הרצאתה של פלורה הראלי חתמה את חלקו של תחום המדיה ביום העיון והציגה את התמודדות הספריה בעבודה על שני פרויקטים של תמונות היסטוריות: הפרויקט הראשון הוא פרויקט חיפה וסביבתה והשני הוא ארכיון התמונות של האגף לקשרי צבור ופתוח משאבים של אוניברסיטת חיפה. שני הפרויקטים מתקיימים תחת קורת הגג של הספריה אולם מכיוון שהמקורות המספקים את החומרים לפרויקטים שונים זה מזה בתכלית השינוי, נדרשו מהספריה פיתוחים שונים על מנת שתוכל להעמיד את החומרים לרשות המשתמשים בצורה מיטבית ובארגון אחיד של החומרים.

פרויקט חיפה וסביבתה הוא פרויקט המתמודד עם תמונות היסטוריות של העיר חיפה וסביבתה. התמונות הנכללות בפרויקט נתרמות לספריה על ידי גופים ציבוריים, כגון: המחלקה לשימור אתרים של עירית חיפה, מוסדות חינוך, כגון: בית הספר הריאלי העברי בחיפה, וכן אוספי תמונות של צלמים ואנשים פרטיים. הספריה היא זו הסורקת, המקטלגת ומארגנת את החומרים על פי סטנדרטים מקצועיים ויוצרת את רשומות המטאדטה של האובייקטים הדיגיטליים. ייחודו של הפרויקט נובע מהעובדה כי למעשה, הספריה בונה ארכיון דיגיטלי שאינו קיים כארכיון פיסי.

פרויקט התמונות של האגף לקשרי צבור ופתוח משאבים של אוניברסיטת חיפה הוא פרויקט המתמודד עם ספק חומרים שאינו הספריה. התמונות הכלולות בו נסרקות ומתועדות על ידי אדם שאינו ספרן (בשונה משאר הפרויקטים הכוללים תמונות במרכז למדיה דיגיטלית). לצורך ארגון ותיעוד סדור של החומרים בנתה הספריה פלטפורמה מיוחדת המאפשרת לכוח אדם שאינו ספרני לתעד את התמונות על פי סטנדרטים ספרניים מבלי שידרשו להכשרה ספרנית מקצועית. זהו פתוח ייחודי של הספריה והוא משמש מודל עבודה לפרויקטים נוספים של הספריה כגון פרויקט הארכיון הדרוזי.

בהמשך לשאלות שהפנו אלינו סטודנטים ואנשי סגל המשתמשים באוסף ספרי הילדים לצרכי מחקר ולשאלות מצד הקהל הרחב מצאנו לנכון לייחד סקירה קצרה המתארת את ארגון אוסף זה בספריה.
אוסף ספרי הקריאה לילדים מאורגן לפי פורמט מיוחד המייצג את סוג הספר, ולא לפי קבוצות גיל (ספרות לגיל הרך וכד') או לפי כיתות. זאת כדי למנוע מצב בו ילדים גדולים יתביישו לגשת ולעיין בספרי תמונות או לחלופין, מצב בו ילדים צעירים יימנעו מלעיין בספרים למתבגרים, לדוגמא. הגדרות עפ"י קבוצות גיל חוסמות ומונעות שמוש פתוח, חופשי, ובחירה אישית של כל ילד עפ"י רצונו וצרכיו.

בעבר, סידור ספרי הקריאה בקבוצות עצמן היה על-פי א"ב של שם הספר, לנוחיות הילדים אשר לא מכירים את שמות המחברים או שיטות ארגון מורכבות. לאחר פניות של משתמשים, סגל אקדמי וסטודנטים, השתנתה שיטת סידור ספרי הקריאה, וכיום הספרים מסודרים לפי שיטת המיון של ספריית הקונגרס הנהוגה בספריה כולה.

ישנן שלוש רמות לסידור ספרי הקריאה, כאשר ההגדרה היא, כפי שהוסבר לעיל, עפ"י פורמט הספר:
אדום - מעט טקסט, הרבה איורים (פחות או יותר לגיל הרך)
צהוב - הרבה טקסט מנוקד, מעט איורים (לגילאי בית הספר היסודי)
ירוק - טקסט לא מנוקד (לחטיבה ותיכון)

ההגדרות הנ"ל מתקיימות גם לגבי ספרות ילדים בערבית, כאשר בנוסף - צבע ורוד מאפיין את השפה הערבית.

להגדרות אלו אין שדה מוגדר בחיפוש, אפשר להצליב את המילה מנושא בספרות ילדים יחד עם אחת ההגדרות הנ"ל כשהמילה "אדום" או "צהוב" וכד' יופיע בשדה החיפוש "מילים".

אוסף ספרי המידע לילדים
צבע אפור מציין כי מדובר בספר מידע.
אוסף ספרי המידע מאורגן יחד על קיר אחד, כאשר החלוקה היא לפי נושאים כלליים כגון: בעלי חיים, כדור הארץ, תחבורה וכד' זאת בשונה מפורמט סידור ספרי הקריאה.
סדרות ספרים נושאיות מחולקות גם הן עפ"י הנושאים הכלליים: כל כרך ממוקם לפי הנושא בו הוא עוסק, לא כל הסידרה ממוקמת יחד.
הרציונל לארגון אוסף ספרי המידע: ילד שכותב עבודה נושאית, מעוניין למצוא ריכוז של ספרי המידע העוסקים בנושא מסוים יחד. שם הנושא מודבק על מדף הספרים, לדוגמא: כל ספרי המידע על גוף האדם יעמדו יחד על מדף אחד.

אוסף "ספרי משחק"
צבע לבן מציין כי מדובר ב"ספר משחק".
אלו ספרים בהם מעבר לטקסט ותמונה משולבים גם אלמנטים נוספים כגון - תלת מימד, חלקים למישוש, צלילים, חלקים נעים וכד'. נעשה בהם שימוש רב ע"י פעוטות וילדים צעירים, וכן הם מומלצים לשימוש לילדים בעלי מוגבלויות מסויימות.

dsc 0134


red_bullet.jpg הכנת הסקירה: תמי צוק וענת אוסטר