סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים
ראשון, 01 מאי 2011 00:00

לזכר ארלט, אחותי. סרג' כהן

רק בבנובמבר 1942, אחרי הניצחון בקרב הימי של Midway באוקיינוס השקט, הניצחון במדבריות על-אלמיין, נחיתת כוחות בחופי אלג'יר ובלימת הנאצים בסטלינגרד יכול היה להכריז צ'רצ'יל " זוהי עדין לא ההתחלה של הסוף, אבל זה אולי הסוף של ההתחלה..."3

לעומת זאת ביולי 1942, אחיזת הנאצים באירופה היתה זו של אגרוף פלדה, תוך שיתוף פעולה מקומי עם הנאצים או אדישות, גורלה של יהדות אירופה נחרץ, והשלב התעשייתי של הפתרון הסופי החל עם הפעלת מחנות ההשמדה.

שלא יספרו לכם סיפורים, זוהי צרפת, מדינה ריבונית ובית המחוקקים הריבוני שלה, שהחליטו על כניעת צרפת לנאצים ועל פריס, עיר פתוחה.
לרעת הצרפתים הפיקוד הצבאי היה ללא יכולת, ולטובת הנאצים: מזל והרבה תעוזה. לא היה הפרש ניכר בציוד, ולצרפתים מטוס יירוט הטוב ביותר בזמנו. בתקופה הקצרה של המערכה על צרפת, הטייסים הצרפתים הספיקו להפיל כאלף מטוסים נאצים, שיחסרו עת הקרב על שמי אנגליה. אחרי ה"קול קורא" של DeGaulle המזמין כל צרפתי להמשיך בהתנגדות איפה שהוא נמצא, בית דין צבאי צרפתי הוציא גזר דין מוות נגד DeGaulle, וממילא עד שהיה ברור לאן נוטה גורל המלחמה (לא לפני 1943) השתתפות הצרפתים להתנגדות הייתה של בודדים בלבד.

צרפת שיתפה פעולה באופן עמוק עם הנאצים ולעיתים הצרפתים הקדימו לפעמים בלהט את הנאצים בצווי דיכוי שונים נגד היהודים על מנת להוציאם בהדרגה ממעגלי החברה בצרפת. היהודים הצטוו לענוד כל הזמן את הטלאי הצהוב ורובם הגדול עשה זאת.

 כמה העיזו להסתתר כמו אימי וילדיה. ארלט הייתה בת בכורה של אבי, שנולדה ב- 28/11/1935. ב- 16/07/1942, הילדים היו בחופשת קיץ וכמה שהסתתרו אצל כפריים, חזרו לפריס.

אני לא הכרתי את ארלט, כי נולדתי לאחר מותה והבן אדם היחיד החיי שהכיר אותה ויכול לספר, זהו רוברט, אחי הבכור החורג. כנראה שממנו (אבי לא סיפר דבר) ירשתי והטמעתי את הכאב על חייה שנגדעו באבם, כאב שאינו מרפה ואפילו גובר עם הזמן, כאשר ברור שהילדה הקטנטונת הזו הצילה את חייהם של שני האחים, האחים שלי.
טיפין, טיפין אני מגלה עוד ועוד פרטים על תנאי המאסר, השהייה הארוכה ב- Vel'd'Hiv' שארכה 6 ימים בחום לוהט, ללא אוכל ומים עם השירותים שהפסיקו לעבוד מהר מאוד מרוב לחץ, וברעש מתמיד. הם נלקחו למחנות ( Pithiviers,Beaune-La-Rolande ) רחוק מפריס כדי שמעשה הנבלה יוכלו להתבצע באין מפריע ובחשאי. האכזריות הייתה נוראית. אחד מהביטויים שלה היה קריעת הילדים מאמהותהם בתחילת אוגוסט (03/08/1942 ) על ידי השוטרים ללא רחמים, במכות רצח ובהזנקת מים קרים.

האמהות נלקחו מיד ל- Auschwitz והילדים נשארו עזובים במחנות. הקטנים היו בוכים, צורחים, כשהם מלוכלכים מצרכיהם, בלי שמישהו ייתן להם לשתות, לאכול, ירחץ אותם. אל מול היאוש הזה הילדים גדולים יותר ( גדולים...משש, שבע עד מקסימום 12 ) התחילו לטפל בהם. השוטרים היו שומרים רק שלא תהיה בריחה. עזרה כל שהיא, לא באה בחשבון מצידם.

ארלט נלקחה ל- Auschwitz ב- 17/08/1942(שבועיים אחרי האמהות) על פי הרישומים מ- Pithiviers . יכול להיות שקודם עברה דרך מחנה Drancy בקרבת פריס, שם הילדים העזובים התמזגו עם מבוגרים יותר על מנת לתת רושם חיצוני שהם לא לבד, עזובים לנפשם ובכדי לא לעורר חשדות (כן, הצרפתים חשבו על הכול כדי שהזוועה תתבצע בשקט, אבל למי היה אכפת?). ב- 22/08/1942 הטרנספורט של ארלט הגיע ל- Auschwitz , ושם ללא סינון הילדים נלקחו ישר לתאי הגז.

החלטתי שארלט תיזכר מעצם הטרגדיה, אבל גם מעצם מעשיה. גיבורה, כה קטנה וכה גדולה מדוע שהיא לא תיזכר גם על הצלת נפשות?

כתבתי שני שירים בצורת סונטה, אחד מהצד שלי ( אחיה הקטן), אחד מהצד שלה, מעבר למוות , לפריצת השכחה.

לארלט, אחותי הבכורה, לנצח קטנטונת,

צרפת בגדה בך, אחותי, ומסרה אותך, לתליין.
לא הכרתיך. אך בעצב גדול הבטתי בתמונתך,
איני יודע על מסעך האחרון הישר אל הכבשן.
אבא, נחוש לחיות עוד, עמוק בליבו קברך.

אימי, אימם לרוברט וז'אן-קלוד, האם זוכרת?
הצלחת להצילם, אצלם זיכרונך לעד למשמרת.
כה קטנה וכה חכמה.היית להם לעדה גורלית
מאיפה ידעת להקריב עצמך למציאות קטלנית?

עוד לא בת שבע ב- Vel d'Hiv המחניק, הלוהט,
הרועש, המסריח, לא נשארת לבד כי עם אימא.
במחנה, הופרדתן, כיצד שרדת בבדידות איומה?
עזובה, קטנה. האם הצלחת על הבלגן להשתלט?.

שוטרים מנעו בריחה ובקרנות בהמות העלו כולם.
איזה סיוט בדרכך אל תא הגז? את תזכרי לעולם!

קולות,
איפה אתם יקיריי, האם זוכרים אותי? זוהי ארלט!
שנים עברו, ולא שכחתי אף רגע מה 16 ביולי ההוא.
כוחות משטרה, מי היה מאמין, עם השחר ובשקט,
הרובע הקיפו לפי סימן על בתי היהודים התנפלו.

כשהשוטר תפס את אמא, הייתי בחצר עם האחים
רוברט וז'אן-קלוד. השוטר ניגש. סלדתי את הפנים.
לא גיליתי לו דבר, שיקרתי לו, והם היו לחופשיים!
רוב השכנים הביטו אדישים חלקם נראו די מרוצים.

השוטרים דחסו אותנו בבניין גדול, צועקים, ובכוח.
הזמן נעצר במקום מחליא זה, בחום אימים, רועש,
ריח צרכים, כול אחד ללחם רעב, לטיפת מים לוחש.
במחנה, נקרעו הילדים מהאמהות. חייבים לסלוח?

התינוקות בכו, עזובים, מלוכלכים ורעבים. עזרתי.
הנסיעה בקרון בהמות, סיוט! הגענו והתפשטתי....
רביעי, 06 אפריל 2011 00:00

הגיגים מדלפקה של ספרנית יעץ

דלפק היעץ
דלפק היעץ בקומת הכניסה לספרייה.

במפגשים שלנו עם הקהל המגוון הפוקד את דלפקי היעץ, אנו נתקלים לא פעם בבקשות חיפוש לא שגרתיות, מעניינות ומעוררת מחשבה. לעיתים למחפש המידע קשה להגדיר את מטרות החיפוש ומונחי המפתח במיוחד אם מדובר בנושא רגיש, עדין או טעון עבורו.

לדוגמא: חיפושי מידע הקשורים ביחסים בין אישיים, יחסים רומנטיים, יחסים חד מיניים, נושאים בעלי רגישות פוליטית או חברתית ועוד. מבוכה וחוסר נוחות של מחפש המידע, עשויה להקשות על ספרן היעץ בעריכת ראיון יעץ ממצה, אשר יוביל למונחי מפתח מתאימים, הבנה לגבי המידע המבוקש ויכולת למתן מענה לפניית הלקוח המתקשה גם כך.

ספרן היעץ נדרש לרגישות ואינטואיציה חדה במיוחד, אשר יאפשרו לו להבין מהם צרכי מבקש השירות, ולהענות לצרכי מידע אלו, גם במקרים בהם המידע הנדרש עמום, בלתי בהיר וחסרים לגביו פרטים חשובים. במקרים מורכבים, בהם מחפש המידע מתקשה להגדיר את מבוקשו, עלינו לגלות רגישות, והבנה אשר יאפשרו לנו לבצע ראיון יעץ מפורט ככל שניתן, כזה שיאפשר אחזור מידע מתאים ומספק למרות קשייו של מבקש השירות.

"דוגמא מהשטח": בימים האחרונים פנתה אליי בדלפק סטודנטית כבדת ראייה, אשר חיפשה מידע לגבי קשרים רומנטיים הנוצרים בין סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה.
כאשר ניסיתי לברר באילו קשרים מדובר: אהבה, רומנטיקה, חברות וכד'. לא הצליחה הסטודנטית להסביר את עצמה, היא היתה נבוכה מאוד, והמידע שהתקבל מראיון היעץ היה לא ברור ובלתי מספק.
חיפוש שנעשה בעקבות מידע זה לא סיפק לגמרי את הסטודנטית וממהלך השיחה הבנתי בעקיפין כי כנראה מדובר ביחסים חד מיניים או קשרים אשר גרמו לה למבוכה רבה. יעצתי לסטודנטית לעבור על רשימת המאמרים שמצאנו, לחפש מונחים נוספים מתאימים ולהתייעץ עם המנחה לגבי מונחי חיפוש אחרים. בסיטואציה זו מלבד המגבלה הפיזית אשר הקשתה על הסטודנטית, נוספו מבוכה וקושי להגדיר במדויק את הנדרש, מצב אשר דרש ממני מעורבות רגישה, אמפטיה רבה ונסיון כן להענות לדרישות המחקר של הסטודנטית, תוך מתן כבוד לקשייה ולמצב בו הייתה שרויה.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: ענת אוסטר
רביעי, 06 אפריל 2011 00:00

הגיגים מדלפקה של ספרנית יעץ

דלפק היעץ
דלפק היעץ בקומת הכניסה לספרייה.

במפגשים שלנו עם הקהל המגוון הפוקד את דלפקי היעץ, אנו נתקלים לא פעם בבקשות חיפוש לא שגרתיות, מעניינות ומעוררת מחשבה. לעיתים למחפש המידע קשה להגדיר את מטרות החיפוש ומונחי המפתח במיוחד אם מדובר בנושא רגיש, עדין או טעון עבורו.

לדוגמא: חיפושי מידע הקשורים ביחסים בין אישיים, יחסים רומנטיים, יחסים חד מיניים, נושאים בעלי רגישות פוליטית או חברתית ועוד. מבוכה וחוסר נוחות של מחפש המידע, עשויה להקשות על ספרן היעץ בעריכת ראיון יעץ ממצה, אשר יוביל למונחי מפתח מתאימים, הבנה לגבי המידע המבוקש ויכולת למתן מענה לפניית הלקוח המתקשה גם כך.

ספרן היעץ נדרש לרגישות ואינטואיציה חדה במיוחד, אשר יאפשרו לו להבין מהם צרכי מבקש השירות, ולהענות לצרכי מידע אלו, גם במקרים בהם המידע הנדרש עמום, בלתי בהיר וחסרים לגביו פרטים חשובים. במקרים מורכבים, בהם מחפש המידע מתקשה להגדיר את מבוקשו, עלינו לגלות רגישות, והבנה אשר יאפשרו לנו לבצע ראיון יעץ מפורט ככל שניתן, כזה שיאפשר אחזור מידע מתאים ומספק למרות קשייו של מבקש השירות.

"דוגמא מהשטח": בימים האחרונים פנתה אליי בדלפק סטודנטית כבדת ראייה, אשר חיפשה מידע לגבי קשרים רומנטיים הנוצרים בין סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה.
כאשר ניסיתי לברר באילו קשרים מדובר: אהבה, רומנטיקה, חברות וכד'. לא הצליחה הסטודנטית להסביר את עצמה, היא היתה נבוכה מאוד, והמידע שהתקבל מראיון היעץ היה לא ברור ובלתי מספק.
חיפוש שנעשה בעקבות מידע זה לא סיפק לגמרי את הסטודנטית וממהלך השיחה הבנתי בעקיפין כי כנראה מדובר ביחסים חד מיניים או קשרים אשר גרמו לה למבוכה רבה. יעצתי לסטודנטית לעבור על רשימת המאמרים שמצאנו, לחפש מונחים נוספים מתאימים ולהתייעץ עם המנחה לגבי מונחי חיפוש אחרים. בסיטואציה זו מלבד המגבלה הפיזית אשר הקשתה על הסטודנטית, נוספו מבוכה וקושי להגדיר במדויק את הנדרש, מצב אשר דרש ממני מעורבות רגישה, אמפטיה רבה ונסיון כן להענות לדרישות המחקר של הסטודנטית, תוך מתן כבוד לקשייה ולמצב בו הייתה שרויה.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: ענת אוסטר
הספריה מעדכנת באופן שוטף במגוון ערוצים אודות משאביה ואפשרויות השימוש בהם. יחד עם זאת טוב תמיד להיות במקום בו מזוהה צורך מיידי בסיוע ספרייתי.
impactfactorוכך במסגרת הקורסים אותם אני שומעת לגמול ההשתלמות, אני משתתפת הסמסטר בקורס של ד"ר מיה בניש-ויסמן "היבטים חברתיים ותרבותיים בחינוך בני נוער". מדובר בסמינר מחקר, בו הסטודנטים צריכים לבצע מחקר, לקרוא ספרות בנושא הנחקר ולכתוב את עבודת הסמינר המבוססת על סקירת הספרות והמחקר שבוצע.

במסגרת סקירת הספרות נתבקשו משתתפי הקורס לקרוא מאמרים באנגלית מכ"ע הנחשבים "הטובים ביותר" בתחום מחקרם העתידי. לאחר קבלת המשימה התעורר דיון בכיתה ונשאלה השאלה
 "כיצד יודעים מהם כ"ע נחשבים בתחום?" ...מיד לקחתי חלק בדיון ועדכנתי את המשתתפים אודות מאגר JCR-Journal Caitaion Report בו ניתן לבדוק מהי מידת החשיבות (ה-Impact Factor) של כ"ע בתחומי מחקר שונים.

מאחר ומשתתפי הקורס צריכים בהמשך לחפש מאמרים גם במאגרי המידע בפסיכולוגיה הרחבתי את ההסבר למאגר PsycNET -- APA, יתרונות המאגר, שיטות החיפוש ומיקוד החומר ועוד.
לאחר השיעור נשלח למרצה דוא"ל בו קישורים לדף מדריכי הספריה, קישור למדריך למאגר PsycNET -- APA וקישור למדריך למאגר JCR לדירוג כ"ע. כמו כן הסברתי בדוא"ל כיצד מגיעים למאגרי המידע של הספריה, וכיצד למצוא את המאגר המבוקש. המרצה העלתה את הדוא"ל שלי כמו שהוא להיילרן והסטודנטים כבר החלו בעבודתם. עם כתיבת שורות אלו הגיעה אחת הסטודנטיות בקורס לדלפק היעץ וסייענו לה למצוא מקורות מידע לסקירת הספרות בקורס המדובר.

לדעתי, ערכם של הספרנים השומעים קורסים שונים באוניברסיטה רב מאוד, היות וכך אנו מגיעים לליבם של הקורסים עצמם, עוזרים נקודתית לסטודנטים בנושאים המתעוררים בכל שיעור, וממתגים את מקומנו כנותני שירות ייעוץ ותמיכה למחקר והוראה, לא רק בתחומי הספריה עצמה, אלא גם במהלך ההוראה בקמפוס.

red_bullet.jpg - 1.07 KB הכנת הסקירה: ענת אוסטר
הספריה מעדכנת באופן שוטף במגוון ערוצים אודות משאביה ואפשרויות השימוש בהם. יחד עם זאת טוב תמיד להיות במקום בו מזוהה צורך מיידי בסיוע ספרייתי.
impactfactorוכך במסגרת הקורסים אותם אני שומעת לגמול ההשתלמות, אני משתתפת הסמסטר בקורס של ד"ר מיה בניש-ויסמן "היבטים חברתיים ותרבותיים בחינוך בני נוער". מדובר בסמינר מחקר, בו הסטודנטים צריכים לבצע מחקר, לקרוא ספרות בנושא הנחקר ולכתוב את עבודת הסמינר המבוססת על סקירת הספרות והמחקר שבוצע.

במסגרת סקירת הספרות נתבקשו משתתפי הקורס לקרוא מאמרים באנגלית מכ"ע הנחשבים "הטובים ביותר" בתחום מחקרם העתידי. לאחר קבלת המשימה התעורר דיון בכיתה ונשאלה השאלה
 "כיצד יודעים מהם כ"ע נחשבים בתחום?" ...מיד לקחתי חלק בדיון ועדכנתי את המשתתפים אודות מאגר JCR-Journal Caitaion Report בו ניתן לבדוק מהי מידת החשיבות (ה-Impact Factor) של כ"ע בתחומי מחקר שונים.

מאחר ומשתתפי הקורס צריכים בהמשך לחפש מאמרים גם במאגרי המידע בפסיכולוגיה הרחבתי את ההסבר למאגר PsycNET -- APA, יתרונות המאגר, שיטות החיפוש ומיקוד החומר ועוד.
לאחר השיעור נשלח למרצה דוא"ל בו קישורים לדף מדריכי הספריה, קישור למדריך למאגר PsycNET -- APA וקישור למדריך למאגר JCR לדירוג כ"ע. כמו כן הסברתי בדוא"ל כיצד מגיעים למאגרי המידע של הספריה, וכיצד למצוא את המאגר המבוקש. המרצה העלתה את הדוא"ל שלי כמו שהוא להיילרן והסטודנטים כבר החלו בעבודתם. עם כתיבת שורות אלו הגיעה אחת הסטודנטיות בקורס לדלפק היעץ וסייענו לה למצוא מקורות מידע לסקירת הספרות בקורס המדובר.

לדעתי, ערכם של הספרנים השומעים קורסים שונים באוניברסיטה רב מאוד, היות וכך אנו מגיעים לליבם של הקורסים עצמם, עוזרים נקודתית לסטודנטים בנושאים המתעוררים בכל שיעור, וממתגים את מקומנו כנותני שירות ייעוץ ותמיכה למחקר והוראה, לא רק בתחומי הספריה עצמה, אלא גם במהלך ההוראה בקמפוס.

red_bullet.jpg - 1.07 KB הכנת הסקירה: ענת אוסטר
מזה כעשר שנים, אני עובדת כספרנית יעץ במחלקת היעץ של אוניברסיטת חיפה. לאחרונהdsc 0015 סיימתי עבודת מחקר שערכתי בנושא: ניסוחי שאילתות במערכות לאיחזור מידע לצרכים אקדמיים בהדרכתה של פרופסור יהודית בר-אילן מהמחלקה ללימודי מידע של אוניברסיטת בר-אילן, במסגרת לימודים לתואר שני.

מטבע הדברים, המחקר עסק בנושא הקרוב לליבי ובדק חיפושי מידע לצרכים אקדמיים בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים.
חיפוש מידע הוא תהליך מורכב למרות היותו חלק משגרת היומיום. המחקרים מראים שחיפוש מוצלח תלוי במספר מרכיבים, ביניהם:
מבנה המידע (כגון: טקסט מלא, thin metadata, thick metadata), מערכת חיפוש המידע ומחפש המידע (המשתמש).

עבודות מחקר קודמות הצביעו על הצלחה מוגבלת של חפוש מידע (על-פי הגדרות שונות) בתחומים שונים הן בווב, והן במאגרי מידע ביבליוגרפיים ובקטלוגים של ספריות. בהתאמה, מחקרים רבים בתחום חיפושי המידע מציעים שיטות וטכניקות לשפור מערכות חיפוש המידע הן באופן ביצוע החיפוש על ידי המערכת (למשל, אלגוריתמים או אפשרויות חיפוש מתקדמות וייחודיות) והן ברמת עיצוב מנשק המשתמש (למשל גישה ברורה ונוחה לאינדקסים).

יש להניח כי מערכות חיפוש המידע ימשיכו להשתכלל ולאפשר חיפושים יעילים בעתיד ואף חיפושים המתבססים על משמעות מונחי החיפוש ועל הקשרים אסוציאטיביים. אך ככל הנראה, בטווח הנראה לעין, המשתמש ימשיך להיות גורם מרכזי בתהליך חיפושי המידע באמצעות מערכות אלו. רק הוא יהיה מסוגל להגדיר את צורכי המידע שלו ולהעריך את התוצאות (רלוונטיות, סמכות, כיסוי וכו').

שימוש מושכל במערכות המידע (כגון: ניסוח נכון של צורך המידע, בהתאמה למערכת איחזור המידע, שימוש באופציות חיפוש ייחודיות ואו מתקדמות, שימוש בטקטיקות חיפוש יעילות) יכול להביא לשיפור מימדי הצלחה של תהליך החיפוש (כגון: רלוונטיות התוצאות, הזמן המוקדש לחיפוש). לכן ישנה חשיבות רבה למחקרים הבודקים את מרכיב המשתמש בתהליך חיפוש המידע בכלל ובהצלחת החיפושים מהיבט המשתמש בפרט.

עבודת מחקר זו שייכת לקבוצת המחקרים בתחום התנהגות חיפוש המידע, העוסקת בניתוח שאילתות החיפוש ורלוונטיות התוצאות, מנקודת מבטו של המשתמש.

מחקר זה בדק ניסוחי שאילתות בשלוש מערכות לאיחזור מידע בסביבה אקדמית, עבור אותו נושא על ידי אותו משתמש. למחקר זה נבחרה השיטה האיכותנית המאפשרת לבחון, לנתח ולגלות את הקשר בין כוונת המחפש, נושא המחקר, שאילתות החיפוש ותוצאותיו.
המאגרים עבורם נערך המחקר היו: קטלוג הספריה של אוניברסיטת בר-אילן, גוגל-סקולר ומאגרי פרוקווסט.

השוואה זו איפשרה להעריך את השפעת המנשק ואפשרויות החיפוש הייחודיות של כל מאגר על הצלחת החיפוש.
נערכו השוואות תוך נבדקיות ובין נבדקיות של השאילתות ובחינת האבולוציה שהן עוברות במערכות השונות במטרה למצוא תבניות חיפוש אצל המרואיינים, אסטרטגיות חיפוש המקדמות את החיפוש ושיטות חיפוש המעכבות את התקדמות החיפוש או אפילו תבניות חיפוש שגויות ולאפיין את התייחסות המשתמשים למאגרים השונים, מהיבט ניסוח השאילתות.

במסגרת המחקר, נבחנו השאלות הבאות: האם יש מאפיינים ייחודיים לשאילתות שנכשלו; מהי האבולוציה ששאילתות עוברות במהלך החיפוש; האם יש הבדלים בהתייחסות המשתמשים למאגרים השונים.

בהתייחס לשאלת המחקר הראשונה, נמצאו מספר גורמים לשאילתות שנכשלו:
שליטה לא מספקת באנגלית.
קשיים בניווט עד למציאת הטקסט המלא של פריטי המידע המבוקשים.
חוסר מיומנות בשימוש בפונקציות חיפוש יחודיות של מנשקים.
קושי בתרגום נושא המחקר ושאלת המחקר למונחי חיפוש מתאימים וקושי במציאת מונחים נרדפים, צרים, רחבים, המבטאים את ההיבטים הנושאיים השונים של שאלת המחקר.
היעדר אסטרטגיית חיפוש שיטתית (למשל חזרה על שאילתות, אי-שימוש במטאדטה). ביצוע חיפושים ללא תכנון מראש, מבלי ללמוד מתוצאות החיפושים (השאילתות) הקודמים.

לשאלה האם ישנה תבנית ברורה של התפתחות שאילתות במהלך חיפוש, ממצאי המחקר לא הניבו תבניות ברורות. נהפוך הוא, בנוסף לבעיות טכניות (כגון: שפה, הבנת המנשקים) אובחן בבירור היעדר אסטרטגית חיפוש שיטתית, היעדר שימוש במשוב משאילתות קודמות המבוססת על תוצאות. בנוסף, התופעה אינה ייחודית למאגר מידע ספציפי.

בהשוואת התייחסות המשתמשים למאגרים השונים, נמצאו ההבדלים הבאים:
שביעות הרצון מתוצאות החיפוש במאגרים: שביעות הרצון בקטלוג היתה נמוכה לעומת שאר המאגרים.
זמן: השקעת הזמן בקטלוג היא קטנה בהשוואה לזמן שהושקע בחיפושים בגוגל-סקולר ובמאגרי פרוקווסט. קשה לקבוע אם השקעת הזמן הקצרה היא אחת הסיבות לחוסר שביעות הרצון מהתוצאות או ההיפך.
שפת החיפוש: הסטודנטים נטו לערוך חיפושים בעברית (שפת אם) במאגרים בעלי מנשק בעברית. למרות נוחות החיפוש בשפת-האם, במרבית המקרים, חיפושים אלו היו פחות מוצלחים.

שאילתות ואסטרטגיות חיפוש:
לביצוע שאילתות חיפוש בקטלוג יש מאפיינים המבחינים מאגר זה מהשניים האחרים: 1. שימוש במטאדטה בשאילתות הראשונות. 2. חיפוש היבט נושאי אחד בשאילתה הראשונה. 3. אחוזי הצלחת שאילתות הנמוכים פי שלושה מגוגל-סקולר.

ממצאי המחקר לעיל מעידים על קיומם של מספר מכשולים בתהליך חיפוש. בהמשך, המחקר מעלה רעיונות ודרכי פעולה לייעול תהליך החפוש.

תכלית שיפור חיפושי המידע היא לאפשר למשתמש לערוך חיפושי מידע באופן עצמאי ומקצועי כך שיתקבלו פריטי מידע רלוונטיים, איכותיים, ממוקדים לנושא החיפוש שלהם וכל זאת בפרק זמן הקצר האפשרי ובאחוזים גבוהים של שאילתות מוצלחות.

במאמרם מ- 1988 כתבו סרצביץ וקנטור (Saracevic & Kantor, 1988) כי חיפוש מידע רחוק מלהיות מדע, הוא בגדר אוֹמנות מאוד לא מדוייקת. כיום הצטברו עדויות אמפיריות המראות כי חיפוש מידע הוא תחום מקצועי המתבסס על ידע ייחודי, התמחות ואף הכרה אקדמית בבסיס ידע. את מקצוע חיפוש המידע או את אוּמנות חיפוש המידע (כפי שהיא נעשית על ידי בעלי המקצוע), גם אם מהווה תהליך מורכב, יש להנחיל לכלל.

מזה כעשר שנים, אני עובדת כספרנית יעץ במחלקת היעץ של אוניברסיטת חיפה. לאחרונהdsc 0015 סיימתי עבודת מחקר שערכתי בנושא: ניסוחי שאילתות במערכות לאיחזור מידע לצרכים אקדמיים בהדרכתה של פרופסור יהודית בר-אילן מהמחלקה ללימודי מידע של אוניברסיטת בר-אילן, במסגרת לימודים לתואר שני.

מטבע הדברים, המחקר עסק בנושא הקרוב לליבי ובדק חיפושי מידע לצרכים אקדמיים בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים.
חיפוש מידע הוא תהליך מורכב למרות היותו חלק משגרת היומיום. המחקרים מראים שחיפוש מוצלח תלוי במספר מרכיבים, ביניהם:
מבנה המידע (כגון: טקסט מלא, thin metadata, thick metadata), מערכת חיפוש המידע ומחפש המידע (המשתמש).

עבודות מחקר קודמות הצביעו על הצלחה מוגבלת של חפוש מידע (על-פי הגדרות שונות) בתחומים שונים הן בווב, והן במאגרי מידע ביבליוגרפיים ובקטלוגים של ספריות. בהתאמה, מחקרים רבים בתחום חיפושי המידע מציעים שיטות וטכניקות לשפור מערכות חיפוש המידע הן באופן ביצוע החיפוש על ידי המערכת (למשל, אלגוריתמים או אפשרויות חיפוש מתקדמות וייחודיות) והן ברמת עיצוב מנשק המשתמש (למשל גישה ברורה ונוחה לאינדקסים).

יש להניח כי מערכות חיפוש המידע ימשיכו להשתכלל ולאפשר חיפושים יעילים בעתיד ואף חיפושים המתבססים על משמעות מונחי החיפוש ועל הקשרים אסוציאטיביים. אך ככל הנראה, בטווח הנראה לעין, המשתמש ימשיך להיות גורם מרכזי בתהליך חיפושי המידע באמצעות מערכות אלו. רק הוא יהיה מסוגל להגדיר את צורכי המידע שלו ולהעריך את התוצאות (רלוונטיות, סמכות, כיסוי וכו').

שימוש מושכל במערכות המידע (כגון: ניסוח נכון של צורך המידע, בהתאמה למערכת איחזור המידע, שימוש באופציות חיפוש ייחודיות ואו מתקדמות, שימוש בטקטיקות חיפוש יעילות) יכול להביא לשיפור מימדי הצלחה של תהליך החיפוש (כגון: רלוונטיות התוצאות, הזמן המוקדש לחיפוש). לכן ישנה חשיבות רבה למחקרים הבודקים את מרכיב המשתמש בתהליך חיפוש המידע בכלל ובהצלחת החיפושים מהיבט המשתמש בפרט.

עבודת מחקר זו שייכת לקבוצת המחקרים בתחום התנהגות חיפוש המידע, העוסקת בניתוח שאילתות החיפוש ורלוונטיות התוצאות, מנקודת מבטו של המשתמש.

מחקר זה בדק ניסוחי שאילתות בשלוש מערכות לאיחזור מידע בסביבה אקדמית, עבור אותו נושא על ידי אותו משתמש. למחקר זה נבחרה השיטה האיכותנית המאפשרת לבחון, לנתח ולגלות את הקשר בין כוונת המחפש, נושא המחקר, שאילתות החיפוש ותוצאותיו.
המאגרים עבורם נערך המחקר היו: קטלוג הספריה של אוניברסיטת בר-אילן, גוגל-סקולר ומאגרי פרוקווסט.

השוואה זו איפשרה להעריך את השפעת המנשק ואפשרויות החיפוש הייחודיות של כל מאגר על הצלחת החיפוש.
נערכו השוואות תוך נבדקיות ובין נבדקיות של השאילתות ובחינת האבולוציה שהן עוברות במערכות השונות במטרה למצוא תבניות חיפוש אצל המרואיינים, אסטרטגיות חיפוש המקדמות את החיפוש ושיטות חיפוש המעכבות את התקדמות החיפוש או אפילו תבניות חיפוש שגויות ולאפיין את התייחסות המשתמשים למאגרים השונים, מהיבט ניסוח השאילתות.

במסגרת המחקר, נבחנו השאלות הבאות: האם יש מאפיינים ייחודיים לשאילתות שנכשלו; מהי האבולוציה ששאילתות עוברות במהלך החיפוש; האם יש הבדלים בהתייחסות המשתמשים למאגרים השונים.

בהתייחס לשאלת המחקר הראשונה, נמצאו מספר גורמים לשאילתות שנכשלו:
שליטה לא מספקת באנגלית.
קשיים בניווט עד למציאת הטקסט המלא של פריטי המידע המבוקשים.
חוסר מיומנות בשימוש בפונקציות חיפוש יחודיות של מנשקים.
קושי בתרגום נושא המחקר ושאלת המחקר למונחי חיפוש מתאימים וקושי במציאת מונחים נרדפים, צרים, רחבים, המבטאים את ההיבטים הנושאיים השונים של שאלת המחקר.
היעדר אסטרטגיית חיפוש שיטתית (למשל חזרה על שאילתות, אי-שימוש במטאדטה). ביצוע חיפושים ללא תכנון מראש, מבלי ללמוד מתוצאות החיפושים (השאילתות) הקודמים.

לשאלה האם ישנה תבנית ברורה של התפתחות שאילתות במהלך חיפוש, ממצאי המחקר לא הניבו תבניות ברורות. נהפוך הוא, בנוסף לבעיות טכניות (כגון: שפה, הבנת המנשקים) אובחן בבירור היעדר אסטרטגית חיפוש שיטתית, היעדר שימוש במשוב משאילתות קודמות המבוססת על תוצאות. בנוסף, התופעה אינה ייחודית למאגר מידע ספציפי.

בהשוואת התייחסות המשתמשים למאגרים השונים, נמצאו ההבדלים הבאים:
שביעות הרצון מתוצאות החיפוש במאגרים: שביעות הרצון בקטלוג היתה נמוכה לעומת שאר המאגרים.
זמן: השקעת הזמן בקטלוג היא קטנה בהשוואה לזמן שהושקע בחיפושים בגוגל-סקולר ובמאגרי פרוקווסט. קשה לקבוע אם השקעת הזמן הקצרה היא אחת הסיבות לחוסר שביעות הרצון מהתוצאות או ההיפך.
שפת החיפוש: הסטודנטים נטו לערוך חיפושים בעברית (שפת אם) במאגרים בעלי מנשק בעברית. למרות נוחות החיפוש בשפת-האם, במרבית המקרים, חיפושים אלו היו פחות מוצלחים.

שאילתות ואסטרטגיות חיפוש:
לביצוע שאילתות חיפוש בקטלוג יש מאפיינים המבחינים מאגר זה מהשניים האחרים: 1. שימוש במטאדטה בשאילתות הראשונות. 2. חיפוש היבט נושאי אחד בשאילתה הראשונה. 3. אחוזי הצלחת שאילתות הנמוכים פי שלושה מגוגל-סקולר.

ממצאי המחקר לעיל מעידים על קיומם של מספר מכשולים בתהליך חיפוש. בהמשך, המחקר מעלה רעיונות ודרכי פעולה לייעול תהליך החפוש.

תכלית שיפור חיפושי המידע היא לאפשר למשתמש לערוך חיפושי מידע באופן עצמאי ומקצועי כך שיתקבלו פריטי מידע רלוונטיים, איכותיים, ממוקדים לנושא החיפוש שלהם וכל זאת בפרק זמן הקצר האפשרי ובאחוזים גבוהים של שאילתות מוצלחות.

במאמרם מ- 1988 כתבו סרצביץ וקנטור (Saracevic & Kantor, 1988) כי חיפוש מידע רחוק מלהיות מדע, הוא בגדר אוֹמנות מאוד לא מדוייקת. כיום הצטברו עדויות אמפיריות המראות כי חיפוש מידע הוא תחום מקצועי המתבסס על ידע ייחודי, התמחות ואף הכרה אקדמית בבסיס ידע. את מקצוע חיפוש המידע או את אוּמנות חיפוש המידע (כפי שהיא נעשית על ידי בעלי המקצוע), גם אם מהווה תהליך מורכב, יש להנחיל לכלל.

1

11
התמונות מארכיון האוניברסיטה

רישום והכנסת תמונות חדשות למערכת "המרכז למדיה דיגיטלית" של הספריה על ידי יחידות מחוץ לספריה, מתאפשר על ידי השימוש במודול טפסים מיוחד במערכת.

111

שיטה ייחודית זאת מיושמת תוך שיתוף פעולה הדוק בין שתי יחידות אוניברסיטאיות: הספריה המנהלת את המערכת, ויחידה אחרת, חיצונית לספריה, המעוניינת להציג את התמונות/מסמכים שלה באמצעות פלטפורמה זו.
נכון לכתיבת שורות אלו אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מספר יחידות: ארכיון האוניברסיטה והיחידה לקשרי חוץ ופיתוח משאבים וכן הארכיון הדרוזי במרכז היהודי ערבי. העבודה משלבת שני צוותי עבודה: צוות ספרנים אשר הכין את תשתית העבודה על פי סטנדרטיים ספרניים וצוות לא ספרני אשר משלב את הפריטים בהתאם לתשתית שהוכנה.

תהליך העבודה כולל מספר שלבים עיקריים:
תיאום ציפיות ותכנון הטפסים: לאחר קיום מספר פגישות בין שני הצוותים והבנת החומרים נדרשים לטיפול ותצוגה, נבנה תרשים נושאי של הארכיון הדיגטלי העתיד לקום.

פיתוח ובניית הטפסים: עבודה רבה הושקעה מצד הספריה בבניית הטפסים, שהם למעשה רשומות מטאדטה משוכללות, המאפשרות תאור מילולי כמה שיותר מדויק של התמונות במינימום התערבות של הצוות המעביר את התמונות למערכת.
המטרה הייתה יצירת טפסים מספיק גמישים מחד, כדי לאפשר תיאור נכון ומפורט של התמונות, ומאידך קבועים ואף נוקשים על מנת לא לגרום להתלבטות בבחירת נושאים ושדות מטאדטה הנחוצים לפעילות המערכת. אלה למעשה תבניות ליציקת התוכן.
סריקת התמונות ומילוי הטפסים ע"י היחידה (הצוות הלא ספרני) : מסמכי הוראות עבודה מדויקים (כולל הגדרות סריקה) נכתבו ונמסרו ליחידות המכניסות את התמונות.
בדיקת הטפסים (ותיקונם במידת הצורך) והתמונות, ואישורם תוך כדי שחרורם לצפייה במערכת ה"מרכז למדיה דיגיטלית".

הכנת מערכת "המרכז למדיה דיגיטלית" לקליטת התמונות, על פי התרשים הנושאי שנקבע בתחילת התהליך.

דוגמאות:

ארכיון האוניברסיטה והיחידה לקשרי חוץ ופיתוח משאבים

הארכיון הדרוזי במדור הדרוזי במרכז היהודי ערבי באוניברסיטה

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: פלורה הראלי
1

11
התמונות מארכיון האוניברסיטה

רישום והכנסת תמונות חדשות למערכת "המרכז למדיה דיגיטלית" של הספריה על ידי יחידות מחוץ לספריה, מתאפשר על ידי השימוש במודול טפסים מיוחד במערכת.

111

שיטה ייחודית זאת מיושמת תוך שיתוף פעולה הדוק בין שתי יחידות אוניברסיטאיות: הספריה המנהלת את המערכת, ויחידה אחרת, חיצונית לספריה, המעוניינת להציג את התמונות/מסמכים שלה באמצעות פלטפורמה זו.
נכון לכתיבת שורות אלו אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מספר יחידות: ארכיון האוניברסיטה והיחידה לקשרי חוץ ופיתוח משאבים וכן הארכיון הדרוזי במרכז היהודי ערבי. העבודה משלבת שני צוותי עבודה: צוות ספרנים אשר הכין את תשתית העבודה על פי סטנדרטיים ספרניים וצוות לא ספרני אשר משלב את הפריטים בהתאם לתשתית שהוכנה.

תהליך העבודה כולל מספר שלבים עיקריים:
תיאום ציפיות ותכנון הטפסים: לאחר קיום מספר פגישות בין שני הצוותים והבנת החומרים נדרשים לטיפול ותצוגה, נבנה תרשים נושאי של הארכיון הדיגטלי העתיד לקום.

פיתוח ובניית הטפסים: עבודה רבה הושקעה מצד הספריה בבניית הטפסים, שהם למעשה רשומות מטאדטה משוכללות, המאפשרות תאור מילולי כמה שיותר מדויק של התמונות במינימום התערבות של הצוות המעביר את התמונות למערכת.
המטרה הייתה יצירת טפסים מספיק גמישים מחד, כדי לאפשר תיאור נכון ומפורט של התמונות, ומאידך קבועים ואף נוקשים על מנת לא לגרום להתלבטות בבחירת נושאים ושדות מטאדטה הנחוצים לפעילות המערכת. אלה למעשה תבניות ליציקת התוכן.
סריקת התמונות ומילוי הטפסים ע"י היחידה (הצוות הלא ספרני) : מסמכי הוראות עבודה מדויקים (כולל הגדרות סריקה) נכתבו ונמסרו ליחידות המכניסות את התמונות.
בדיקת הטפסים (ותיקונם במידת הצורך) והתמונות, ואישורם תוך כדי שחרורם לצפייה במערכת ה"מרכז למדיה דיגיטלית".

הכנת מערכת "המרכז למדיה דיגיטלית" לקליטת התמונות, על פי התרשים הנושאי שנקבע בתחילת התהליך.

דוגמאות:

ארכיון האוניברסיטה והיחידה לקשרי חוץ ופיתוח משאבים

הארכיון הדרוזי במדור הדרוזי במרכז היהודי ערבי באוניברסיטה

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: פלורה הראלי