סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים
בסיפורי עם, באגדות ובספרות הילדים הקלאסית שנהגתי לקרוא בימי ילדותי, העוני ופערים בין עניים לעשירים היו נושא מרכזי. מוכרת-הגפרורים הקטנה של הנס כריסטיאן אנדרסן, לדוגמא, שבתה את לבי ונחרטה בו לעד, כאשר הילדה הענייה ייצגה את הטוב והטהור, ואילו העשירים המתעלמים ממנה ייצגו עבורי רוע, אכזריות והיעדר חמלה.

ומה קורה בספרות הילדים כיום?

בספרי הילדים לגיל הצעיר הנושא של עוני ואי-שוויון כמעט ואינו מיוצג. הנושא של כסף מטופל רק מהזווית של בזבוזים וצרכנות ולא מהזווית של פערים. יחד עם זאת נראה לי כי דווקא כיום ילדים חשופים יותר מתמיד, ומגיל צעיר מתמיד, לנושא של כסף ו"למי יש יותר" - גם דרך אמצעי התקשורת והפרסומות, וגם דרך השוואה הדדית כמו: "קנו לי מחשב" ו-"לי קנו משחק טלביזיה חדש". וכך, הילד נשפט לעתים עד כמה הוא "שווה" לפי כמה כסף יש לו.
הספרים הבאים מטפלים בנושא של עוני, כאשר האנשים או הילדים שיש להם פחות מלאחרים, מוצגים כשווי-ערך לאלו שיש להם יותר.

מי עזר לאיש המוזר? עמנואל בן סבו, 2010

נריה מתעצב למול האיש המוזר שהוא רואה בתחנת הרכבת, קשיש מוזנח-למראה המנגן בחליל, ולרגליו כובע עם מטבעות. אביו מסביר לו כי ייתכן שהאיש, שהיה מכובד ובעל אמצעים בארץ מוצאו, לא מצא עבודה בארץ, ועתה נאלץ לנגן ברחוב כדי שלא לרעוב. נריה אינו שוכח את האיש, הוא אוסף סכום כסף מדמי הכיס שלו, וחוזר עם אביו למקום כדי לחפש אותו...
באיורים נראה האיש מכובד ומעורר אהדה, למרות מראהו המוזנח. הספר מעביר מסר של נתינה מתוך יחס של כבוד גם כלפי אדם שכבר אין לו שום-דבר, אפילו לא בית משלו.

יום-הולדת לילד אחר טלי עדו, קוראים, 2010

בספר זה אי-השוויון הוא "קרוב" הרבה יותר, ומתבטא בהבדלים בין ילדים באותה הכיתה:

"פתאום שמתי לב שהבגדים שלו ישנים,
ולא בדיוק במידה שלו - אפילו קצת קטנים."
"אף אחד לא מבקר בביתו - הוא גר בשכונה רחוקה,
וכששואלים אותו על משפחתו - הוא עונה בשתיקה."

הילד ששמו יוסף הוא בודד ותוקפן, כועס ולא שייך. הוא אינו משתתף בפעילויות הכיתה, וההורים שלו אינם מגיעים לאסיפות הורים. הסיבה לכך שיוסף שונה באופן בולט מאחרים היא המצב הכלכלי של משפחתו - העוני.
ומה יקרה כאשר יגיע יום-הולדתו של יוסף, אותו חוגג כל ילד בכיתה ביחד עם בני משפחתו? אז מתגלה כי למעשה יוסף הוא ילד ככל הילדים, והדומה בינו לבין השאר עולה על השונה.

כמה כסף מקדה בן-נאה, מי-לי, 2006

ספר זה מתייחס לשאלת העוני-עושר בהקשר רחב ומורכב יותר, כי ההבדלים בין האנשים הם לא רק ב"כמה כסף" יש להם, אלא גם ביחס השונה של אנשים שונים כלפי כסף, רכוש ואי-שוויון:

"אבל כמה כסף צריך
על מנת שנהיה מאושרים?
והאם זה הכרחי שלכולכם יהיה בדיוק
את כל מה שיש לאחרים?"

הכסף אינו קובע את הערך שלך לעומת אחרים, ויותר מכך - הוא גם לא בהכרח קובע אם תהיה מאושר או לא:

"כי כל הדברים שאני הכי אוהבת
אור של שמש, צליל של שיר,
חבוק חזק-חזק וריח של ים,
הם ממילא - בחינם."

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: תמי צוק
בסיפורי עם, באגדות ובספרות הילדים הקלאסית שנהגתי לקרוא בימי ילדותי, העוני ופערים בין עניים לעשירים היו נושא מרכזי. מוכרת-הגפרורים הקטנה של הנס כריסטיאן אנדרסן, לדוגמא, שבתה את לבי ונחרטה בו לעד, כאשר הילדה הענייה ייצגה את הטוב והטהור, ואילו העשירים המתעלמים ממנה ייצגו עבורי רוע, אכזריות והיעדר חמלה.

ומה קורה בספרות הילדים כיום?

בספרי הילדים לגיל הצעיר הנושא של עוני ואי-שוויון כמעט ואינו מיוצג. הנושא של כסף מטופל רק מהזווית של בזבוזים וצרכנות ולא מהזווית של פערים. יחד עם זאת נראה לי כי דווקא כיום ילדים חשופים יותר מתמיד, ומגיל צעיר מתמיד, לנושא של כסף ו"למי יש יותר" - גם דרך אמצעי התקשורת והפרסומות, וגם דרך השוואה הדדית כמו: "קנו לי מחשב" ו-"לי קנו משחק טלביזיה חדש". וכך, הילד נשפט לעתים עד כמה הוא "שווה" לפי כמה כסף יש לו.
הספרים הבאים מטפלים בנושא של עוני, כאשר האנשים או הילדים שיש להם פחות מלאחרים, מוצגים כשווי-ערך לאלו שיש להם יותר.

מי עזר לאיש המוזר? עמנואל בן סבו, 2010

נריה מתעצב למול האיש המוזר שהוא רואה בתחנת הרכבת, קשיש מוזנח-למראה המנגן בחליל, ולרגליו כובע עם מטבעות. אביו מסביר לו כי ייתכן שהאיש, שהיה מכובד ובעל אמצעים בארץ מוצאו, לא מצא עבודה בארץ, ועתה נאלץ לנגן ברחוב כדי שלא לרעוב. נריה אינו שוכח את האיש, הוא אוסף סכום כסף מדמי הכיס שלו, וחוזר עם אביו למקום כדי לחפש אותו...
באיורים נראה האיש מכובד ומעורר אהדה, למרות מראהו המוזנח. הספר מעביר מסר של נתינה מתוך יחס של כבוד גם כלפי אדם שכבר אין לו שום-דבר, אפילו לא בית משלו.

יום-הולדת לילד אחר טלי עדו, קוראים, 2010

בספר זה אי-השוויון הוא "קרוב" הרבה יותר, ומתבטא בהבדלים בין ילדים באותה הכיתה:

"פתאום שמתי לב שהבגדים שלו ישנים,
ולא בדיוק במידה שלו - אפילו קצת קטנים."
"אף אחד לא מבקר בביתו - הוא גר בשכונה רחוקה,
וכששואלים אותו על משפחתו - הוא עונה בשתיקה."

הילד ששמו יוסף הוא בודד ותוקפן, כועס ולא שייך. הוא אינו משתתף בפעילויות הכיתה, וההורים שלו אינם מגיעים לאסיפות הורים. הסיבה לכך שיוסף שונה באופן בולט מאחרים היא המצב הכלכלי של משפחתו - העוני.
ומה יקרה כאשר יגיע יום-הולדתו של יוסף, אותו חוגג כל ילד בכיתה ביחד עם בני משפחתו? אז מתגלה כי למעשה יוסף הוא ילד ככל הילדים, והדומה בינו לבין השאר עולה על השונה.

כמה כסף מקדה בן-נאה, מי-לי, 2006

ספר זה מתייחס לשאלת העוני-עושר בהקשר רחב ומורכב יותר, כי ההבדלים בין האנשים הם לא רק ב"כמה כסף" יש להם, אלא גם ביחס השונה של אנשים שונים כלפי כסף, רכוש ואי-שוויון:

"אבל כמה כסף צריך
על מנת שנהיה מאושרים?
והאם זה הכרחי שלכולכם יהיה בדיוק
את כל מה שיש לאחרים?"

הכסף אינו קובע את הערך שלך לעומת אחרים, ויותר מכך - הוא גם לא בהכרח קובע אם תהיה מאושר או לא:

"כי כל הדברים שאני הכי אוהבת
אור של שמש, צליל של שיר,
חבוק חזק-חזק וריח של ים,
הם ממילא - בחינם."

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: תמי צוק
1003 התמונות מתארות את שלבי התפתחות קיבוץ כפר מסריק החל מיום הקמתו בשכונת בת גלים בחיפה בשנת 1933, דרך תקופת המעבר בקרית חיים ועד להיותו קיבוץ חזק ומבוסס במקום הקבע שלו כיום דרומית לעכו, החל משנת 1940 ואילך.

אוסף הארכיון מחולק לנושאים שונים המשקפים מחד את התפתחות הקיבוץ לאורך השנים ומאידך את חיי הקיבוץ בתחומים שונים כגון תעשיה, חקלאות, תחבורה וחיי היומיום במכבסה, מאפיה, חדר האוכל וכד'. כך לדוגמא ניתן למצוא תמונות המתעדות את ניצני ראשית התעשייה בארץ כמו מפעל "נעמן" מפעל ללבנים אדומות , מפעל "אסקר" המייצר זפת וצבע, ותמונות של אירועים חשובים בחיי הקיבוץ כמו טקס הנחת אבן הפינה של הקיבוץ. בנוסף, ניתן למצוא בין התמונות תיעוד של חלק מחברי הקיבוץ טרם הגעתם לארץ, בתפוצות השונות שבמזרח אירופה.

התמונות התקבלו מארכיון קיבוץ כפר מסריק, קוטלגו, נסרקו ועובדו בפורמט המתאים לשימור לטווח ארוך. התמונות פתוחות לצפייה לקהל הרחב, באמצעות מערכת הדיגיטול של המרכז למדיה דיגיטלית. כמו כן ניתן לערוך חיפוש מילולי באוסף ולדלות את התמונות לפי חיפוש מדויק.

masarik
חברי קיבוץ במחנה ארעי ראשון בבת גלים, 1933

masarik
רבקה ינקוביץ, שמואל קרוס, חיה הופמן, משה פוקס, יצחק הולץ, יסוד הקיבוץ כפר מסריק ומחנה ארעי ראשון בבת גלים, 1933 


red_bullet.jpg הכנת הסקירה: פלורה הראלי, תחום מדיה
תיאור פעילות שנערכה בספריית ילדים שבאוניברסיטת חיפה לכיתות ב' וג' מבית הספר "נופים" בחיפה.


dsc 0162


מה חשוב לכם לדעת?


"נניח שאתם עובדים בספארי כמטפלים בחיות, ויום אחד מגיע בעל חיים חדש ולא מוכר. מה אתם צריכים לדעת על בעל החיים הזה כדי שתוכלו לטפל בו, שיחיה ולא ימות?"
הנושא שבחרנו לעבוד עליו כבסיס להקניית מיומנויות מידע הוא נושא האהוב על ילדים בגיל הזה, בנים ובנות כאחד - בעלי-חיים. כדי להמחיש את הנושא הנחקר, ולעזור בהעלאת שאלות רלבנטיות תיארנו סיטואציה מהחיים שדורשת חיפוש מידע לצורך פתרון בעיה, וכך, עוד לפני החיפוש, עשינו "סיעור מוחות" בדיון משותף. כתגובה הילדים מעלים מיד את השאלות הבסיסיות: מה הוא אוכל? ו- איפה הוא גר? אך בנוסף, גם שאלות אחרות, מגוונות, כמו:
איזה טמפרטורה הוא צריך? האם בעל החיים הוא חברותי? האם הוא מסוכן? מתי הוא מוליד ובאיזה תנאים? האם הוא זקוק לפעילות גופנית? מתי הוא אוכל - ביום או בלילה? איזה מחלות יש לו? ועוד.

איפה אפשר למצוא תשובות לשאלות?

בשלב הבא, שאלנו: "איפה אפשר למצוא תשובות לשאלות האלה?". התשובה המיידית של הילדים היתה: "בספרים", כנראה בגלל שהם נמצאים בספרייה, אך התשובה הנפוצה לאחר מכן הייתה: "באינטרנט".
בשלב זה, עודדנו אותם להכיר דרכים נוספות לעריכת מחקר: כמו תצפית בגן-חיות למשל, או התייעצות עם וטרינר או זואולוג, כשהמטרה היא שיכירו בקיומם של מקורות מגוונים ושונים למידע . מעניין שהילדים בגיל זה כמעט ואינם מכירים את המקור ה"קלאסי" - האנציקלופדיות הא"ב הכלליות כמו "יבנה" או "אביב", וגם כמעט ואינם ניגשים אליהם בחיפוש.

אני חוקר על...

כל ילד התבקש לבחור בעל חיים מסויים, ולחקור אותו תוך שימוש בספרים שבספריה - בעיקר, ספרי מידע מאויירים. כל ילד קיבל חוברת עבודה קטנה הכוללת את השאלות הבסיסיות - על מזון ומגורים, וכן - מקום ריק לשאלה נוספת, אותה עליו להוסיף בעצמו ולענות עליה, אבל רק לאחר שעיין בחומר. שלב זה חשוב במיוחד, כי פעמים רבות השאלות משתנות במהלך תהליך המחקר, או שנוספות שאלות חדשות לאחר הקריאה הראשונית.
שאלות מעניינות שהילדים הוסיפו היו למשל: כמה מינים של דולפינים יש? מי מטפל בגורים של הפנתר? מה האורך של סוס-ים? למה הוא אוכל את הטרף שלו על העץ? ועוד.

חיפוש ובחירת תמונה מהאינטרנט

כל ילד בתורו, הקליד את שם בעל-החיים שלו במחשב שבספרייה באמצעות אפשרות חיפוש תמונה בגוגל ובחר תמונה אותה הוא הדפיס במדפסת צבע צמודה, והדביק בדף הכריכה של חוברת העבודה. חשוב לשלב בתהליך גם חיפוש באינטרנט, כחלק בלתי נפרד ממקורות המידע, וכמובן, האינטרנט והדפסת הצבע מאוד מוסיפים להנאה ולהתלהבות של הילדים.

הצגת העבודה

חלק בלתי נפרד מתהליך המחקר, הוא להציג את העבודה ולספר עליה. הילדים מאוד נהנו ונענו לשלב הזה, במיוחד כיוון שעשינו זאת דרך משחק חידות- כל ילד הציג פרטי מידע על בעל החיים שבחר, והכיתה הייתה צריכה לנחש מהו.

מציאת מכנה משותף

לאחר שהילדים הכירו גם את בעלי החיים של חבריהם לכיתה, ביקשנו מהם להסתדר בקבוצות, תוך מציאת מכנה משותף בין החיות. המטרה היא לעודד את הילדים למצוא קשרים והקשרים רחבים מסוגים שונים כמו משפחה, סביבת מגורים, פרווה, צבע ועוד. בשלב זה הילדים תמיד מפתיעים אותנו ביכולת שלהם למצוא הקשרים, לאו דווקא טריוויאלים בין חיות שונות, כמו למשל: "הקבוצה של החיות המסוכנות".

אז מה היה לנו?

תהליך העבודה שנחווה יחד, במשותף, ככיתה, מאפשר ניסוי וטעייה, ודיון פתוח, יחד עם הדרכה צמודה. תהליך החקירה והלמידה המשותף לספרן, למורה ולתלמידים (וגם בין התלמידים לבין עצמם) הוא מעורר ומפרה, ומעודד הפנמה של דרך העבודה, כך שהתלמידים יוכלו להשתמש בו גם בהמשך, ככלי לעבודה עצמאית בנושאים אחרים.

תודה לאביבה לוין על עזרתה ותרומתה במהלך הסדנאות.

dsc 0070


red_bullet.jpg הכנת הסקירה: תמי צוק ויסמין אלעד. צילום: ג'ני כרמל ואלכסנדרה וולוך.
1003 התמונות מתארות את שלבי התפתחות קיבוץ כפר מסריק החל מיום הקמתו בשכונת בת גלים בחיפה בשנת 1933, דרך תקופת המעבר בקרית חיים ועד להיותו קיבוץ חזק ומבוסס במקום הקבע שלו כיום דרומית לעכו, החל משנת 1940 ואילך.

אוסף הארכיון מחולק לנושאים שונים המשקפים מחד את התפתחות הקיבוץ לאורך השנים ומאידך את חיי הקיבוץ בתחומים שונים כגון תעשיה, חקלאות, תחבורה וחיי היומיום במכבסה, מאפיה, חדר האוכל וכד'. כך לדוגמא ניתן למצוא תמונות המתעדות את ניצני ראשית התעשייה בארץ כמו מפעל "נעמן" מפעל ללבנים אדומות , מפעל "אסקר" המייצר זפת וצבע, ותמונות של אירועים חשובים בחיי הקיבוץ כמו טקס הנחת אבן הפינה של הקיבוץ. בנוסף, ניתן למצוא בין התמונות תיעוד של חלק מחברי הקיבוץ טרם הגעתם לארץ, בתפוצות השונות שבמזרח אירופה.

התמונות התקבלו מארכיון קיבוץ כפר מסריק, קוטלגו, נסרקו ועובדו בפורמט המתאים לשימור לטווח ארוך. התמונות פתוחות לצפייה לקהל הרחב, באמצעות מערכת הדיגיטול של המרכז למדיה דיגיטלית. כמו כן ניתן לערוך חיפוש מילולי באוסף ולדלות את התמונות לפי חיפוש מדויק.

masarik
חברי קיבוץ במחנה ארעי ראשון בבת גלים, 1933

masarik
רבקה ינקוביץ, שמואל קרוס, חיה הופמן, משה פוקס, יצחק הולץ, יסוד הקיבוץ כפר מסריק ומחנה ארעי ראשון בבת גלים, 1933 


red_bullet.jpg הכנת הסקירה: פלורה הראלי, תחום מדיה
תיאור פעילות שנערכה בספריית ילדים שבאוניברסיטת חיפה לכיתות ב' וג' מבית הספר "נופים" בחיפה.


dsc 0162


מה חשוב לכם לדעת?


"נניח שאתם עובדים בספארי כמטפלים בחיות, ויום אחד מגיע בעל חיים חדש ולא מוכר. מה אתם צריכים לדעת על בעל החיים הזה כדי שתוכלו לטפל בו, שיחיה ולא ימות?"
הנושא שבחרנו לעבוד עליו כבסיס להקניית מיומנויות מידע הוא נושא האהוב על ילדים בגיל הזה, בנים ובנות כאחד - בעלי-חיים. כדי להמחיש את הנושא הנחקר, ולעזור בהעלאת שאלות רלבנטיות תיארנו סיטואציה מהחיים שדורשת חיפוש מידע לצורך פתרון בעיה, וכך, עוד לפני החיפוש, עשינו "סיעור מוחות" בדיון משותף. כתגובה הילדים מעלים מיד את השאלות הבסיסיות: מה הוא אוכל? ו- איפה הוא גר? אך בנוסף, גם שאלות אחרות, מגוונות, כמו:
איזה טמפרטורה הוא צריך? האם בעל החיים הוא חברותי? האם הוא מסוכן? מתי הוא מוליד ובאיזה תנאים? האם הוא זקוק לפעילות גופנית? מתי הוא אוכל - ביום או בלילה? איזה מחלות יש לו? ועוד.

איפה אפשר למצוא תשובות לשאלות?

בשלב הבא, שאלנו: "איפה אפשר למצוא תשובות לשאלות האלה?". התשובה המיידית של הילדים היתה: "בספרים", כנראה בגלל שהם נמצאים בספרייה, אך התשובה הנפוצה לאחר מכן הייתה: "באינטרנט".
בשלב זה, עודדנו אותם להכיר דרכים נוספות לעריכת מחקר: כמו תצפית בגן-חיות למשל, או התייעצות עם וטרינר או זואולוג, כשהמטרה היא שיכירו בקיומם של מקורות מגוונים ושונים למידע . מעניין שהילדים בגיל זה כמעט ואינם מכירים את המקור ה"קלאסי" - האנציקלופדיות הא"ב הכלליות כמו "יבנה" או "אביב", וגם כמעט ואינם ניגשים אליהם בחיפוש.

אני חוקר על...

כל ילד התבקש לבחור בעל חיים מסויים, ולחקור אותו תוך שימוש בספרים שבספריה - בעיקר, ספרי מידע מאויירים. כל ילד קיבל חוברת עבודה קטנה הכוללת את השאלות הבסיסיות - על מזון ומגורים, וכן - מקום ריק לשאלה נוספת, אותה עליו להוסיף בעצמו ולענות עליה, אבל רק לאחר שעיין בחומר. שלב זה חשוב במיוחד, כי פעמים רבות השאלות משתנות במהלך תהליך המחקר, או שנוספות שאלות חדשות לאחר הקריאה הראשונית.
שאלות מעניינות שהילדים הוסיפו היו למשל: כמה מינים של דולפינים יש? מי מטפל בגורים של הפנתר? מה האורך של סוס-ים? למה הוא אוכל את הטרף שלו על העץ? ועוד.

חיפוש ובחירת תמונה מהאינטרנט

כל ילד בתורו, הקליד את שם בעל-החיים שלו במחשב שבספרייה באמצעות אפשרות חיפוש תמונה בגוגל ובחר תמונה אותה הוא הדפיס במדפסת צבע צמודה, והדביק בדף הכריכה של חוברת העבודה. חשוב לשלב בתהליך גם חיפוש באינטרנט, כחלק בלתי נפרד ממקורות המידע, וכמובן, האינטרנט והדפסת הצבע מאוד מוסיפים להנאה ולהתלהבות של הילדים.

הצגת העבודה

חלק בלתי נפרד מתהליך המחקר, הוא להציג את העבודה ולספר עליה. הילדים מאוד נהנו ונענו לשלב הזה, במיוחד כיוון שעשינו זאת דרך משחק חידות- כל ילד הציג פרטי מידע על בעל החיים שבחר, והכיתה הייתה צריכה לנחש מהו.

מציאת מכנה משותף

לאחר שהילדים הכירו גם את בעלי החיים של חבריהם לכיתה, ביקשנו מהם להסתדר בקבוצות, תוך מציאת מכנה משותף בין החיות. המטרה היא לעודד את הילדים למצוא קשרים והקשרים רחבים מסוגים שונים כמו משפחה, סביבת מגורים, פרווה, צבע ועוד. בשלב זה הילדים תמיד מפתיעים אותנו ביכולת שלהם למצוא הקשרים, לאו דווקא טריוויאלים בין חיות שונות, כמו למשל: "הקבוצה של החיות המסוכנות".

אז מה היה לנו?

תהליך העבודה שנחווה יחד, במשותף, ככיתה, מאפשר ניסוי וטעייה, ודיון פתוח, יחד עם הדרכה צמודה. תהליך החקירה והלמידה המשותף לספרן, למורה ולתלמידים (וגם בין התלמידים לבין עצמם) הוא מעורר ומפרה, ומעודד הפנמה של דרך העבודה, כך שהתלמידים יוכלו להשתמש בו גם בהמשך, ככלי לעבודה עצמאית בנושאים אחרים.

תודה לאביבה לוין על עזרתה ותרומתה במהלך הסדנאות.

dsc 0070


red_bullet.jpg הכנת הסקירה: תמי צוק ויסמין אלעד. צילום: ג'ני כרמל ואלכסנדרה וולוך.
שלישי, 11 ינואר 2011 00:00

ארכיון ביה"ס הריאלי

בית הספר הריאלי העברי בחיפה נוסד לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הקורטריון של המכון היהודי לחינוך טכני בא"י, מיסודה של חברת "עזרה", החליט להקים בחיפה בשנת 1913 טכניקום ובית ספר ריאלי.
ב"פרוגרמה לכל שנות הלימוד", שיצאה לאור באותה שנה, התווה ד"ר בירם את דרכו של ביה"ס:

"מטרה אחת לנו: להקים דור של עוזרים חדשים לגאולת ארצנו ושחרור עמנו... שאיפתנו לתת לתלמידים את היסודות העיוניים שיכשירום לעבודה עצמית וחופשית, להכשירם הכשרה טכנית, שאין להקנותה, לפי דעתנו, אלא על ידי מלאכת ידיים... להרגיל את בנינו לסדר ודיוק בעבודה... לפתח בהם ההכשרה הציבורית והחברתית, הכשרון לשלטון עצמי, שידעו לתפוס את מקומם הראוי בחברה ואשר יהיו מסוגלים להתמסר לענייני הציבור. אנשי מעשה שיהיו מוכשרים לעבוד עבודת ארצנו. אנשים שכל מילה תהיה להם מעשה...דבר מובן מאליו הוא שהחינוך הגופני צריך לתפוס מקום בראש, כי דרושים לנו אנשים בריאים בגופם ובעלי משמעת חזקה". (מתוך: אתר בית הספר הריאלי).

שיעור חקלאות (שנה לא ידועה)
שיעור חקלאות (שנה לא ידועה)

תלמידות בשיעור תפירה, 1932
תלמידות בשיעור תפירה 1932

 המורה רינה מציזיני ותלמידיה (שנה לא ידועה)
המורה רינה מציזיני ותלמידיה (שנה לא ידועה)


הארכיון מעניק עדות ומשמעות ויזואלית לדבריו של ד"ר בירם, הכוונות בהחלט הפכו למעשים. צוות המחנכים המרשים של בית הספר הריאלי העברי בחיפה לדורותיו הורכב מאנשי מדע ורוח, אנשי ערכים אשר ראו במעשה החינוכי יעוד ותכלית.

אם אתם מזהים את המצולמים בסקירה זו ובתמונות נוספות בארכיון נשמח אם תכתבו לנו!

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: קרן ברנר
שלישי, 11 ינואר 2011 00:00

ארכיון ביה"ס הריאלי

בית הספר הריאלי העברי בחיפה נוסד לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הקורטריון של המכון היהודי לחינוך טכני בא"י, מיסודה של חברת "עזרה", החליט להקים בחיפה בשנת 1913 טכניקום ובית ספר ריאלי.
ב"פרוגרמה לכל שנות הלימוד", שיצאה לאור באותה שנה, התווה ד"ר בירם את דרכו של ביה"ס:

"מטרה אחת לנו: להקים דור של עוזרים חדשים לגאולת ארצנו ושחרור עמנו... שאיפתנו לתת לתלמידים את היסודות העיוניים שיכשירום לעבודה עצמית וחופשית, להכשירם הכשרה טכנית, שאין להקנותה, לפי דעתנו, אלא על ידי מלאכת ידיים... להרגיל את בנינו לסדר ודיוק בעבודה... לפתח בהם ההכשרה הציבורית והחברתית, הכשרון לשלטון עצמי, שידעו לתפוס את מקומם הראוי בחברה ואשר יהיו מסוגלים להתמסר לענייני הציבור. אנשי מעשה שיהיו מוכשרים לעבוד עבודת ארצנו. אנשים שכל מילה תהיה להם מעשה...דבר מובן מאליו הוא שהחינוך הגופני צריך לתפוס מקום בראש, כי דרושים לנו אנשים בריאים בגופם ובעלי משמעת חזקה". (מתוך: אתר בית הספר הריאלי).

שיעור חקלאות (שנה לא ידועה)
שיעור חקלאות (שנה לא ידועה)

תלמידות בשיעור תפירה, 1932
תלמידות בשיעור תפירה 1932

 המורה רינה מציזיני ותלמידיה (שנה לא ידועה)
המורה רינה מציזיני ותלמידיה (שנה לא ידועה)


הארכיון מעניק עדות ומשמעות ויזואלית לדבריו של ד"ר בירם, הכוונות בהחלט הפכו למעשים. צוות המחנכים המרשים של בית הספר הריאלי העברי בחיפה לדורותיו הורכב מאנשי מדע ורוח, אנשי ערכים אשר ראו במעשה החינוכי יעוד ותכלית.

אם אתם מזהים את המצולמים בסקירה זו ובתמונות נוספות בארכיון נשמח אם תכתבו לנו!

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: קרן ברנר
והפעם: "שני אבאים" - על הומוסקסואליות ומשפחות חד-מיניות בספרות ילדים

הנושא של הומוסקסואליות נחשב כרגיש מאוד וכמעט שאין לו איזכורים כלל בספרי ילדים לגילאים הצעירים. יחד עם זאת, אין ספק שגם ילדים צעירים נתקלים יותר ויותר בנושא: לעתים הם מכירים בן-משפחה שהוא הומוסקסואל, או רואים דמות כזו בטלביזיה בתוכניות ריאליטי או בסדרות (כאשר לפעמים הדמות מאוד סטריאוטיפית ולא מציאותית). כמו כן, כיום ישנם גם יותר ויותר ילדים המשתייכים למשפחות חד-מיניות - במקרה כזה רצוי שיהיה בסיפורים איזכור למשפחה כזו בין שאר סוגי המשפחות, זאת גם כדי לתת לילד תחושה שהמשפחה שלו היא "נורמאלית", וגם כדי להקל על חבריו להבין את הסיטואציה.

בעברית מוזכר הנושא רק בספרי ילדים בודדים, שאותם אציג להלן:

שני אבאים/ מקדה בן-נאה. מי-לי, 2003

בספר המתאר משפחות מסוגים שונים - חד-הוריות, גרושות וכו', מוצגת בדף הראשון משפחה חד-מינית ובה שני אבאים (ועל שמה גם שם הספר): "לבן יש שני אבאים / ולמרות שזה נשמע קצת מוזר, / אצלם בבית, כמעט הכל - / אותו הדבר."
שני ה"אבאים" באיור נראים בדיוק כמו כל אבא, בניגוד לסטריאוטיפים נפוצים. ובדף הסיום מציצים מהחלונות כל סוגי המשפחות: "יש כל מיני דרכים / ולכל בית צורה קצת שונה, / אבל כל עוד מקבלים / המון אהבה - / אתם במשפחה הנכונה."


כל צבעי הקשת / סמדר שיר. ידיעות אחרונות, 2010

גם בקובץ הסיפורים הזה מוצגות משפחות מסוגים שונים, כאשר אחת מהן היא משפחה ובה שתי אמהות. הסיפור "מתן מחכה לעכביש" הוא סיפורו של הבן הבכור במשפחה כזו, ולמעשה הדגש בסיפור הוא בעיקר על הקשר שבינו ובין האח הצעיר שנולד במשפחה, כשהמסגרת המשפחתית הייחודית מתוארת ומוזכרת תוך כדי כך. עבור הילד מתן, גם "אמא גל" וגם "אמא הלית" הן האמהות שלו, ולשתיהן הוא קורא "אמא". הן מסבירות לו על "בנק הזרע", דבר הגורם לו להרגיש חשוב במיוחד, ובעקבות ביקור של שתי האמהות בגן, הגננת אינה משתמשת עוד במונחים "אמא של שבת" או "אבא של שבת", אלא ב"ילד השבת" או "ילדת השבת".


זוג יונים בנים / נדב שכטמן. צבעונים, 2010

"לא נאה! לא נסכים, מה פתאום!
שני יונים בנים בתבה - זה איום!"
כשנח מבקש מכל בעלי-החיים להביא את בת-זוגם לתיבה, היון יוני מתעצב ודואג - כי מה יעשה וחברו הטוב והאהוב הוא מני - שגם הוא בן? האמנם רק בגלל זה לא יוכל מני להינצל מהמבול ביחד איתו?
את הסכמת נח להביא את מני איתו לתיבה הוא מקבל, אך שאר השכנים לתיבה מתנגדים נחרצות. עד שהיונה הצחורה פונה אליהם בקריאה נרגשת ומשכנעת אותם כי הגיעה השעה: "דעות קדומות להטביע במי המבול, ולהקים יקום חדש עם אהבה בו ללא גבול." וכך, ניצלים גם שני היונים בנים - יוני ומני, וגם היונה, ויחד עם כל החיות הם חוזים בקשת בענן המופיעה לאחר תום הסערה.
ספר זה הוא היחיד העוסק באופן ישיר בהומוסקסואליות וכן בדעות הקדומות נגדה, ולדעתי הוא עושה זאת בצורה נפלאה - מובנת לילדים, מומחשת באמצעות סיפור תנ"כי מוכר, וגם מאוד נוגעת ללב ומשכנעת, בליווי איורים צבעוניים ואסתטיים של יונים.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: תמי צוק