סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים
childlib

לחצו למצגת תמונות מן הסדנא


פורסם לראשונה: דצמבר 2009
לאחרונה נערכו באוסף ספרי הילדים שבספריה שתי סדנאות ייחודיות להורים ולילדים:
הסדנאות מיועדות לילדים בגילאי גן חובה וכיתה א' שאינם שולטים עדיין בכתיבה ובקריאה, ומתמקדות בספרי מידע מאוירים לילדים בנושאים שונים כמו גוף האדם, חיות או כלי תחבורה. בעזרת הספרים, כל ילד יוצר כעין יומן על עצמו ועל העדפותיו האישיות, אותו הוא "כורך" לספר בסוף הפעילות ולוקח איתו.

אוסף ספרית הילדים נראה קטן יחסית לשאר הספריה, אך מכיל עושר בלתי נדלה של ספרים לילדים ולנוער.כבר כשהילדים נכנסים לספריה- הם מרגישים "בבית"- חולצים נעליים, מתפרקדים על השטיח והכריות ושוקעים בספרים.

קשה לתאר את ההתרגשות והסקרנות שספרי המידע המאוירים העשירים בתמונות צבעוניות ופלסטיות מעוררים בילדים, ההנאה החושית והחווייתית שלהם היא מוקד הפעילות שלנו- לגרות את הילדים לחקור, לדפדף, ו"לקרוא" בספרים, מבלי שיידעו בהכרח לקרוא.
מטרות הסדנא הן:

1. לאפשר לילדים מפגש ראשוני ובלתי אמצעי עם ספרים בנושאים שונים שקרובים ללבם שאותם ניתן "לקרוא" גם דרך התמונות והצילומים.

2. לחשוף את הילדים לעושר ומגוון של ספרים מסוגים שונים, כזה שאינו בנמצא ונגיש בחיי היום יום שלהם בבית וגם לא בגנים או בבתי הספר.

3. להעניק חוויה מעשירה ויצירתית ותוך כדי כך לשווק את הספריה על ספריה כמקום מהנה וכייפי.

תגובות ההורים על הסדנא היו נלהבות: "מדליק", "כיף גדול", "חוויה יצירתית", "יוזמה נהדרת", "היה נפלא, הילדים רוצים המשך", "כל הכבוד על הרעיון וההשקעה".
ואילו הילדים- המשיכו עוד ועוד לדפדף, לעיין, לצבוע ולגזור, והתקשו להיפרד מהספרים...

red bullet הכנת הסקירה: יסמין אלעד ותמי צוק 

אוסף בן למעלה מ-5,000 תמונות דיגיטליות של יצירות שנוצרו בהשפעת תרבות האיסלאם מאז ראשיתה ועד ימינו.
באוסף יצירות מתחומים שונים המקובצים לפי הנושאים הבאים: מפות, מנהגי תפילה, ציור, פיסול, ארכיטקטורה, קרמיקה ,כתבי יד ואומנויות שמושיות ותתי נושאים על פי חלוקה גיאוגרפית.
האוסף הדיגיטלי מבוסס על אוסף השקופיות שהיווה כלי תמיכה להוראה בקרב מרצי החוג לתולדות האמנות מאז שנות ה-70.
האוסף המקורי מבוסס על תמונות מספרי מחקר מרכזיים וחשובים בתחום.
במהלך השנים הפך לכלי הוראה שימושי לא רק בקרב החוג לתולדות האמנות אלא גם בקרב מרצים מהחוג להיסטוריה של המזה"ת ושפה וספרות ערבי ועוד.
עקב הצרכים והדרישות השונות מצד המרצים גדל והתפתח האוסף ולו נוספו גם תחומים חדשים.
לדוגמא: התמונות המתארות מנהגי תפילה מוסלמיים הינו אוסף שנבנה לטובת הקורס מבוא לדת האיסלאם במסגרת החוג להיסטוריה של מזה"ת. לאוסף

דוגמא נוספת היאאוסף תמונות כתבי היד שנבנה בהדרגה במהלך השנים בהתאמה לתחומי המחקר הייחודים לחוקרים בתחום זה. האוסף כולו עבר תהליך דיגיטיזציה ובימים אלו עלה למרכז למדיה דיגיטלית של הספריה כמאגר תמונות הניתן לשימוש למרצים וסטודנטים השייכים לקהיליית אוניברסיטת חיפה.


red_bullet.jpg הכנת הסקירה: יהודית צנר וקרן ברנר

אוסף בן למעלה מ-5,000 תמונות דיגיטליות של יצירות שנוצרו בהשפעת תרבות האיסלאם מאז ראשיתה ועד ימינו.
באוסף יצירות מתחומים שונים המקובצים לפי הנושאים הבאים: מפות, מנהגי תפילה, ציור, פיסול, ארכיטקטורה, קרמיקה ,כתבי יד ואומנויות שמושיות ותתי נושאים על פי חלוקה גיאוגרפית.
האוסף הדיגיטלי מבוסס על אוסף השקופיות שהיווה כלי תמיכה להוראה בקרב מרצי החוג לתולדות האמנות מאז שנות ה-70.
האוסף המקורי מבוסס על תמונות מספרי מחקר מרכזיים וחשובים בתחום.
במהלך השנים הפך לכלי הוראה שימושי לא רק בקרב החוג לתולדות האמנות אלא גם בקרב מרצים מהחוג להיסטוריה של המזה"ת ושפה וספרות ערבי ועוד.
עקב הצרכים והדרישות השונות מצד המרצים גדל והתפתח האוסף ולו נוספו גם תחומים חדשים.
לדוגמא: התמונות המתארות מנהגי תפילה מוסלמיים הינו אוסף שנבנה לטובת הקורס מבוא לדת האיסלאם במסגרת החוג להיסטוריה של מזה"ת. לאוסף

דוגמא נוספת היאאוסף תמונות כתבי היד שנבנה בהדרגה במהלך השנים בהתאמה לתחומי המחקר הייחודים לחוקרים בתחום זה. האוסף כולו עבר תהליך דיגיטיזציה ובימים אלו עלה למרכז למדיה דיגיטלית של הספריה כמאגר תמונות הניתן לשימוש למרצים וסטודנטים השייכים לקהיליית אוניברסיטת חיפה.


red_bullet.jpg הכנת הסקירה: יהודית צנר וקרן ברנר

לצד פעילות שוטפת של רכישה, קטלוג ומיון ספרים חדשים, משקיעה מחלקת השירותים הטכניים, בשנתיים האחרונות ואילך מאמצים כבירים בסידור המחסן ובדיקת הספרים שהתקבלו כתרומות המאוחסנים בו.
מספר פעמים בשבוע מועלות עגלות מלאות בספרים הנבדקות על ידי ספרני השירותים הטכניים אשר מחליטים על פי הקריטריונים הנהוגים בספריה ועל פי שיקול דעתם, אילו ספרים יקוטלגו ויוכנסו לספריה ואילו ספרים יועברו כתרומות לספריות וגופים שונים בארץ ובחוץ לארץ.

כמי שמטפל בספרים בשפה העברית (ובדומה לפריטים בלועזית) אנו רואים חשיבות רבה בבדיקת המצאי אשר אוחסן במחסן, מאחר ומרבית הפריטים אשר נבדקים מוכנסים לאוסף הספריה ומעשירים את האוסף בתחומי המחקר השונים.
מרבית הספרים בשפה העברית אשר נבדקים, מוכנסים לאוסף כעותק שני, לפי כללי הכנסת עותקים נוספים לספריה ולאור מספר רב של השאלות הפריט.

חלק נכבד מהספרים המועלים מהמחסן מתווספים לאוסף השמורים כעותקים נוספים מאחר והם מהווים קריאת חובה לקורסים שונים.
מספר לא קטן של ספרים מוכנס לספריית הנדירים לאור מצבם הפיסי הרגיש ולאור העובדה שאינם נמצאים בספריות אחרות בארץ, גם לא בספריה הלאומית בירושלים. לעיתים אנו מוצאים עותק נוסף אשר מתווסף לאוסף, מאחר והעותק הראשון אבד.
במהלך תהליך בדיקת המצאי במחסן, אנו נתקלים מפעם לפעם בספרים שהם בבחינת "אוצר" לספריה.
ספרים אלו הם בחזקת נכס צאן ברזל ומהווים נדבך חשוב במחקר היסטורי או סוציולוגי עבור החוקר או משתמש הקצה אשר חוקר או בודק תופעות והלכי רוח בתקופה מסוימת או מדינה מסוימת.
בדרך זו, אנו מעשירים את אוסף הספריה ואגב כך, לומדים עד כמה האוסף בספריה עשיר ומגוון.
כאמור, הספרים אשר לא נקלטים לאוסף הספריה וקיימים כבר בספרייתנו במספר עותקים או שמספר ההשאלות שלהם בחמש השנים האחרונות נמוך מאוד, מועברים כתרומה לספריות וגופים שונים בארץ ובחוץ לארץ, כדוגמת משלוח של כ-150 ארגזים אשר הועבר לאוניברסיטה בסין לפני זמן מה.
בנוסף ארגזי ספרים נוספים של ספרי עיון בלועזית במגוון תחומי מחקר ומאות ספרי קריאה נמסרו לספריות אחרות בארץ, ביניהן: המחלקה האונקולוגית בבית-החולים רמב"ם, שכונת חליסה, בתי סהר עבור פליטים אפריקנים עצורים, מכללות ובתי ספר באזור חיפה והצפון.
בדרך זו, ספריית אוניברסיטת חיפה משתפת פעולה עם מוסדות אחרים, מעשירה ספריות של גופים שונים ומיישמת תהליך של בדיקת מצאי, הכנסת פריטים לאוסף ודילולו.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: ערן גולדנברג
לצד פעילות שוטפת של רכישה, קטלוג ומיון ספרים חדשים, משקיעה מחלקת השירותים הטכניים, בשנתיים האחרונות ואילך מאמצים כבירים בסידור המחסן ובדיקת הספרים שהתקבלו כתרומות המאוחסנים בו.
מספר פעמים בשבוע מועלות עגלות מלאות בספרים הנבדקות על ידי ספרני השירותים הטכניים אשר מחליטים על פי הקריטריונים הנהוגים בספריה ועל פי שיקול דעתם, אילו ספרים יקוטלגו ויוכנסו לספריה ואילו ספרים יועברו כתרומות לספריות וגופים שונים בארץ ובחוץ לארץ.

כמי שמטפל בספרים בשפה העברית (ובדומה לפריטים בלועזית) אנו רואים חשיבות רבה בבדיקת המצאי אשר אוחסן במחסן, מאחר ומרבית הפריטים אשר נבדקים מוכנסים לאוסף הספריה ומעשירים את האוסף בתחומי המחקר השונים.
מרבית הספרים בשפה העברית אשר נבדקים, מוכנסים לאוסף כעותק שני, לפי כללי הכנסת עותקים נוספים לספריה ולאור מספר רב של השאלות הפריט.

חלק נכבד מהספרים המועלים מהמחסן מתווספים לאוסף השמורים כעותקים נוספים מאחר והם מהווים קריאת חובה לקורסים שונים.
מספר לא קטן של ספרים מוכנס לספריית הנדירים לאור מצבם הפיסי הרגיש ולאור העובדה שאינם נמצאים בספריות אחרות בארץ, גם לא בספריה הלאומית בירושלים. לעיתים אנו מוצאים עותק נוסף אשר מתווסף לאוסף, מאחר והעותק הראשון אבד.
במהלך תהליך בדיקת המצאי במחסן, אנו נתקלים מפעם לפעם בספרים שהם בבחינת "אוצר" לספריה.
ספרים אלו הם בחזקת נכס צאן ברזל ומהווים נדבך חשוב במחקר היסטורי או סוציולוגי עבור החוקר או משתמש הקצה אשר חוקר או בודק תופעות והלכי רוח בתקופה מסוימת או מדינה מסוימת.
בדרך זו, אנו מעשירים את אוסף הספריה ואגב כך, לומדים עד כמה האוסף בספריה עשיר ומגוון.
כאמור, הספרים אשר לא נקלטים לאוסף הספריה וקיימים כבר בספרייתנו במספר עותקים או שמספר ההשאלות שלהם בחמש השנים האחרונות נמוך מאוד, מועברים כתרומה לספריות וגופים שונים בארץ ובחוץ לארץ, כדוגמת משלוח של כ-150 ארגזים אשר הועבר לאוניברסיטה בסין לפני זמן מה.
בנוסף ארגזי ספרים נוספים של ספרי עיון בלועזית במגוון תחומי מחקר ומאות ספרי קריאה נמסרו לספריות אחרות בארץ, ביניהן: המחלקה האונקולוגית בבית-החולים רמב"ם, שכונת חליסה, בתי סהר עבור פליטים אפריקנים עצורים, מכללות ובתי ספר באזור חיפה והצפון.
בדרך זו, ספריית אוניברסיטת חיפה משתפת פעולה עם מוסדות אחרים, מעשירה ספריות של גופים שונים ומיישמת תהליך של בדיקת מצאי, הכנסת פריטים לאוסף ודילולו.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: ערן גולדנברג
אני חוצה את הכביש לכיוון רחוב דישראלי. בשנת 1936 רחוב דישראלי מכונה עדיין בפי תושבי אחוזה רחוב הפרות, על שום שלוש הרפתות השוכנות בו.

בשנת 1952, כשיבוא אבי לפקוד את המגרש שקנה בשנות השלושים ברחוב דישראלי, הוא ינוס מכאן בבהלה בגלל שמו של הרחוב, ויקנה דירה במרכז הכרמל. בפינת הרחובות חורב ודישראלי מגרש גדול ועליו בית קטן.

השכנים ברחוב מספרים, שהבית נבנה בשנת 1929 וכמה מהם זוכרים את ד"ר פוזנר שגר בבית קטן בחלק האחורי של המגרש.
בספר על רופאיה של ארץ-ישראל נמצאת רק שורה אחת: ד"ר פרידריך פוזנר, רופא מחיפה, שכונת אחוזה. עבד בשנות השלושים. רישיון מס' 1757. מספרים שחזר לגרמניה ומשם הגר לארצות הברית.

1
שנת 1946, הבית בצפונה של הכיכר, בפינת הרחובות חורב ודישראלי

ברשימת דיירים באחוזה משנת 1946 יירשם: יצחק ארטן, בעל הבית בדישראלי 1. הדיירים: פריץ לב, דוד גרינברג, משה דוד, אדולף קוטנר, מינה הרצברג, יונה אפלבאום (חנות), הינץ לזרוס, יצחק ונטורה.
כן נרשם "שרות מכוניות מס' 4". לדברי שכנים, הבית היה בית קטן משהו היום ועמד בפינת המגרש.
יצחק ארטן, יליד 1899 מוורשה וסוניה, ילידת 1909 מביאליסטוק, קנו את הבית בשנת 1936 וגרו בו עם ילדיהם. בשנת 1941 נרשם בספר הטלפונים שליצחק ארטן "בימ"ס לזכוכית, מראות, חלונות ראוה ומתקבלות עבודות זגגות", רח' הרצל 69.
משפחת ארטן תגור בבית עד שנת 1945 בצד הפונה לחורב בקומה א'. בשנת 1940 האיטלקים יפציצו את חיפה. הרבה חלונות ישברו בבתים. תושב אחוזה סיפר לי שיצחק ארטן, שהתחיל את דרכו בסלילת כבישים, תיקן זגוגיות רבות באותה שנה....

משפחת דוד תכנס לגור בחורב 13 בשנת 1942. משה דוד Davids נולד בהולנד בשנת 1907 ועלה לארץ בשנת 1931. סלמה ברך דוד נולדה גם היא בהולנד בשנת 1907 ועלתה ארצה בשנת 1936. בנם יוחנן סיפר שהייתה כאן קהילה הולנדית קטנה, באמצעותה נפגשו.
משה דוד הוא רואה חשבון בעיר. בנו יוחנן יולד בשנת 1950 ויהיה בן שנה וחצי כשיעברו לכאן. המשפחה תגור בפינת הבית, מעל לחנות המכולת, שתהיה אז "המכולת של לישה". חלונות המרפסת שלהם יפנו גם לחורב וגם לרחוב דישראלי. המשפחה תגור בבית בשכירות. יוחנן יגור בבית עד לנישואיו בשנת 1962 ואמו תעבור בשנת 1963 לרח' איינשטיין. המרפסת הפינתית של הבית הייתה בתחילה מעוגלת, ולבית הייתה רק קומה אחת מעל לחנות.

בשנת 1945 יורחב הבית, יתווסף לו אגף, והוא יגיע לגודלו הנוכחי.
לרגל השיפוצים והוספת הקומה, תהפוך המרפסת העגולה של משפחת דוד למרובעת. משפחת ארטן תעבור לגור בקומה העליונה. כפי שניתן לראות בתצלום משנת 1945, בחלק הצפוני של האגף הפונה לרחוב חורב אין עדיין חנויות. קיימת רק המכולת הפינתית.

2
רחוב חורב 13, פינת דישראלי, 1945            רחוב חורב 13, פינת דישראלי, 2009

בקומה מתחת למשפחת דוד גרה משפחתו של ד"ר הייכמן, קרדיולוג ברמב"ם. יהושוע הייכמן נולד באוקראינה בשנת 1896. ב-1919 סיים את לימודי הרפואה בוינה ועבד שם בשנים 1920-1928. אחר כך השתלם בוינה.
בסוף 1932 עלה ארצה התיישב ברעננה ועבד שם בקופ"ח. ב-1935 התמנה מנהל בקופ"ח בירושלים. בשנת 1947 יעבור לחיפה כדי לפתוח את המרפאה הקרדיולוגית הראשונה של קופ"ח.
ב-1949 ינהל את ביה"ח כרמל בחיפה ובשנת 1950 יתמנה מנהל מחלקת פנימית א' ברמב"ם, תפקיד שימלא עד מותו בשנת 1960. גם לד"ר יהושע פגי, השכן מרחוב דישראלי 3 הייתה פרקטיקה בבניין, בזמן לא ידוע.

שרה הרצוג פורגס סיפרה שאביה עמרם הרצוג בן משה, היה יליד הארץ שנת 1889, נכנס לגור בבית בשנת 1948 עם אשתו לאה רוזנפלד וארבעת ילדיהם: שרה, יוסי, משה ופיני.
עמרם הרצוג יפתח את חנות המכולת שלו בבניין שממול, ברחוב חורב 16. משפחת הרצוג תגור בקומה ראשונה של הבית. המשפחה תעבור לכאן ממשמר הירדן, שתיכבש ע"י הסורים במלחמת העצמאות ותיהרס. עמרם, יליד 1889, היה חקלאי במשמר הירדן והיו לו שם שדות. אשתו לאה, ילידת הארץ גם היא, גרה בילדותה במטולה. עמרם נפטר בגיל 67 בשנת 1965 ולאה בת עמרם ופייגה נפטרה בשנת 1969.

קלמן מילר יפתח כאן מחלבה-מעדנייה בין השנים 1941-1945. בנו חיים סיפר לי שמכרו בחנות בעיקר דברי חלב. "תנובה" בקיבוץ יגור סיפקה את התוצרת, ו"היה גם לחם טרי מהמאפייה של שיידו ואסר". אידה מילר בישלה אוכל ממוצרי החלב והבריטים אהבו להיכנס ולקנות מוצרים אלו. בסמוך למחלבה, ב"כיכר" המוארכת, היה לבריטים מגרש כדורגל וגם בי"ס לרכיבה על סוסים. את המכולת של קלמן מילר תחליף המכולת של לישה, שתחליף אותה בשנות החמישים המכולת של בן-זהב. קלמן מילר עצמו יפתח חנות ברחוב מוריה 131.

חנויות שונות יפתחו בבניין זה במשך השנים: יהיה שם בית קפה, אותו ינהלו שתי גברות. "היה להן פטפון שניגן שירים" נזכר יוחנן דוד. אחר כך תפתח כאן חנות הבשר של לוקוב, יהיה כאן סנדלר, שאת חנותו יקנה אברהם בר ויפתח חנות לצרכי בנין וכלים, ואני אקנה אצלו נורות וברזים, ואזמין אותו לתקן נזילות בצינורות הדירה שלנו.

בצד הפונה לרחוב חורב תהיה בבית זה חנות הירקות של רינה זמיר וחנות של יונה אפלבאום. בשנות התשעים יהיה כאן גם ספר. בפינת הבניין תהיה חנות בגדים בשם "פוש", אותה תחליף חנות הבגדים "סבנטין", הקיימת שם גם בשנת 2009.

3
קלמן מילר בפתח חנותו ברחוב מוריה

יצחק ארטן, משה דוד וקלמן מילר אינם עמנו עוד, אך הבניין עומד לו במקומו ומשקיף על העוברים ושבים. תהפוכות רבות עברו על בית זה, ועוד נכונו לו גלגולים שונים. האם תוכלו לזכור בעוד שנים מספר מה הייתה צורתו בשנת 2009?

מקורות:

לוי, נסים ויעל. רופאיה של ארץ ישראל, זיכרון יעקב, איתי בחור הוצאה לאו"ר, 2008

שיחות עם עוזי ארט, יוחנן דוד, שרה הרצוג פורגס, מרים סמולנסק, חיים מילר ועוד תושבים ותיקים באחוזה, בשנים 2005-2008

התמונה של אחוזה - מבט מהאויר, 1946, היא קטע קטן מתמונה הנמצאת באוסף
התצלומים של לשכת העיתונות.

התמונה של מר קלמן מילר נמסרה לי באדיבותו של חיים מילר

התמונה של רחוב חורב בשנת 1945, נמסרה לי באדיבות בנותיו של ד"ר פגי, מרחוב דישראלי

התמונה הצבעונית צולמה על ידי בשנת 2009
אני חוצה את הכביש לכיוון רחוב דישראלי. בשנת 1936 רחוב דישראלי מכונה עדיין בפי תושבי אחוזה רחוב הפרות, על שום שלוש הרפתות השוכנות בו.

בשנת 1952, כשיבוא אבי לפקוד את המגרש שקנה בשנות השלושים ברחוב דישראלי, הוא ינוס מכאן בבהלה בגלל שמו של הרחוב, ויקנה דירה במרכז הכרמל. בפינת הרחובות חורב ודישראלי מגרש גדול ועליו בית קטן.

השכנים ברחוב מספרים, שהבית נבנה בשנת 1929 וכמה מהם זוכרים את ד"ר פוזנר שגר בבית קטן בחלק האחורי של המגרש.
בספר על רופאיה של ארץ-ישראל נמצאת רק שורה אחת: ד"ר פרידריך פוזנר, רופא מחיפה, שכונת אחוזה. עבד בשנות השלושים. רישיון מס' 1757. מספרים שחזר לגרמניה ומשם הגר לארצות הברית.

אחוזה, 1946
שנת 1946, הבית בצפונה של הכיכר, בפינת הרחובות חורב ודישראלי

ברשימת דיירים באחוזה משנת 1946 יירשם: יצחק ארטן, בעל הבית בדישראלי 1. הדיירים: פריץ לב, דוד גרינברג, משה דוד, אדולף קוטנר, מינה הרצברג, יונה אפלבאום (חנות), הינץ לזרוס, יצחק ונטורה.
כן נרשם "שרות מכוניות מס' 4". לדברי שכנים, הבית היה בית קטן משהו היום ועמד בפינת המגרש.
יצחק ארטן, יליד 1899 מוורשה וסוניה, ילידת 1909 מביאליסטוק, קנו את הבית בשנת 1936 וגרו בו עם ילדיהם. בשנת 1941 נרשם בספר הטלפונים שליצחק ארטן "בימ"ס לזכוכית, מראות, חלונות ראוה ומתקבלות עבודות זגגות", רח' הרצל 69.
משפחת ארטן תגור בבית עד שנת 1945 בצד הפונה לחורב בקומה א'. בשנת 1940 האיטלקים יפציצו את חיפה. הרבה חלונות ישברו בבתים. תושב אחוזה סיפר לי שיצחק ארטן, שהתחיל את דרכו בסלילת כבישים, תיקן זגוגיות רבות באותה שנה....

משפחת דוד תכנס לגור בחורב 13 בשנת 1942. משה דוד Davids נולד בהולנד בשנת 1907 ועלה לארץ בשנת 1931. סלמה ברך דוד נולדה גם היא בהולנד בשנת 1907 ועלתה ארצה בשנת 1936. בנם יוחנן סיפר שהייתה כאן קהילה הולנדית קטנה, באמצעותה נפגשו.
משה דוד הוא רואה חשבון בעיר. בנו יוחנן יולד בשנת 1950 ויהיה בן שנה וחצי כשיעברו לכאן. המשפחה תגור בפינת הבית, מעל לחנות המכולת, שתהיה אז "המכולת של לישה". חלונות המרפסת שלהם יפנו גם לחורב וגם לרחוב דישראלי. המשפחה תגור בבית בשכירות. יוחנן יגור בבית עד לנישואיו בשנת 1962 ואמו תעבור בשנת 1963 לרח' איינשטיין. המרפסת הפינתית של הבית הייתה בתחילה מעוגלת, ולבית הייתה רק קומה אחת מעל לחנות.

בשנת 1945 יורחב הבית, יתווסף לו אגף, והוא יגיע לגודלו הנוכחי.
לרגל השיפוצים והוספת הקומה, תהפוך המרפסת העגולה של משפחת דוד למרובעת. משפחת ארטן תעבור לגור בקומה העליונה. כפי שניתן לראות בתצלום משנת 1945, בחלק הצפוני של האגף הפונה לרחוב חורב אין עדיין חנויות. קיימת רק המכולת הפינתית.

חורב 13
רחוב חורב 13, פינת דישראלי, 1945            רחוב חורב 13, פינת דישראלי, 2009

בקומה מתחת למשפחת דוד גרה משפחתו של ד"ר הייכמן, קרדיולוג ברמב"ם. יהושוע הייכמן נולד באוקראינה בשנת 1896. ב-1919 סיים את לימודי הרפואה בוינה ועבד שם בשנים 1920-1928. אחר כך השתלם בוינה.
בסוף 1932 עלה ארצה התיישב ברעננה ועבד שם בקופ"ח. ב-1935 התמנה מנהל בקופ"ח בירושלים. בשנת 1947 יעבור לחיפה כדי לפתוח את המרפאה הקרדיולוגית הראשונה של קופ"ח.
ב-1949 ינהל את ביה"ח כרמל בחיפה ובשנת 1950 יתמנה מנהל מחלקת פנימית א' ברמב"ם, תפקיד שימלא עד מותו בשנת 1960. גם לד"ר יהושע פגי, השכן מרחוב דישראלי 3 הייתה פרקטיקה בבניין, בזמן לא ידוע.

שרה הרצוג פורגס סיפרה שאביה עמרם הרצוג בן משה, היה יליד הארץ שנת 1889, נכנס לגור בבית בשנת 1948 עם אשתו לאה רוזנפלד וארבעת ילדיהם: שרה, יוסי, משה ופיני.
עמרם הרצוג יפתח את חנות המכולת שלו בבניין שממול, ברחוב חורב 16. משפחת הרצוג תגור בקומה ראשונה של הבית. המשפחה תעבור לכאן ממשמר הירדן, שתיכבש ע"י הסורים במלחמת העצמאות ותיהרס. עמרם, יליד 1889, היה חקלאי במשמר הירדן והיו לו שם שדות. אשתו לאה, ילידת הארץ גם היא, גרה בילדותה במטולה. עמרם נפטר בגיל 67 בשנת 1965 ולאה בת עמרם ופייגה נפטרה בשנת 1969.

קלמן מילר יפתח כאן מחלבה-מעדנייה בין השנים 1941-1945. בנו חיים סיפר לי שמכרו בחנות בעיקר דברי חלב. "תנובה" בקיבוץ יגור סיפקה את התוצרת, ו"היה גם לחם טרי מהמאפייה של שיידו ואסר". אידה מילר בישלה אוכל ממוצרי החלב והבריטים אהבו להיכנס ולקנות מוצרים אלו. בסמוך למחלבה, ב"כיכר" המוארכת, היה לבריטים מגרש כדורגל וגם בי"ס לרכיבה על סוסים. את המכולת של קלמן מילר תחליף המכולת של לישה, שתחליף אותה בשנות החמישים המכולת של בן-זהב. קלמן מילר עצמו יפתח חנות ברחוב מוריה 131.

חנויות שונות יפתחו בבניין זה במשך השנים: יהיה שם בית קפה, אותו ינהלו שתי גברות. "היה להן פטפון שניגן שירים" נזכר יוחנן דוד. אחר כך תפתח כאן חנות הבשר של לוקוב, יהיה כאן סנדלר, שאת חנותו יקנה אברהם בר ויפתח חנות לצרכי בנין וכלים, ואני אקנה אצלו נורות וברזים, ואזמין אותו לתקן נזילות בצינורות הדירה שלנו.

בצד הפונה לרחוב חורב תהיה בבית זה חנות הירקות של רינה זמיר וחנות של יונה אפלבאום. בשנות התשעים יהיה כאן גם ספר. בפינת הבניין תהיה חנות בגדים בשם "פוש", אותה תחליף חנות הבגדים "סבנטין", הקיימת שם גם בשנת 2009.

קלמן מילר
קלמן מילר בפתח חנותו ברחוב מוריה

יצחק ארטן, משה דוד וקלמן מילר אינם עמנו עוד, אך הבניין עומד לו במקומו ומשקיף על העוברים ושבים. תהפוכות רבות עברו על בית זה, ועוד נכונו לו גלגולים שונים. האם תוכלו לזכור בעוד שנים מספר מה הייתה צורתו בשנת 2009?

מקורות:

לוי, נסים ויעל. רופאיה של ארץ ישראל, זיכרון יעקב, איתי בחור הוצאה לאו"ר, 2008

שיחות עם עוזי ארט, יוחנן דוד, שרה הרצוג פורגס, מרים סמולנסק, חיים מילר ועוד תושבים ותיקים באחוזה, בשנים 2005-2008

התמונה של אחוזה - מבט מהאויר, 1946, היא קטע קטן מתמונה הנמצאת באוסף
התצלומים של לשכת העיתונות.

התמונה של מר קלמן מילר נמסרה לי באדיבותו של חיים מילר

התמונה של רחוב חורב בשנת 1945, נמסרה לי באדיבות בנותיו של ד"ר פגי, מרחוב דישראלי

התמונה הצבעונית צולמה על ידי בשנת 2009
שני, 26 אוקטובר 2009 00:00

ליאורה קרן ז"ל




פרידה מחברה היא תמיד קשה, ובמקרה של ליאורה קשה שבעתיים. ליאורה פעלה בספריה במגוון כה רחב של תחומים שנוכחותה השפיעה עמוקות על אלו שנעזרו בשירותיה ועל רבות מההחלטות והפעילויות של הספריה. ליאורה היתה ממשכימות הקום בספריה, מאלו הפותחים את הספריה ונהנים משעת החסד לפני שדלתות הספריה נפתחות והסטודנטים והסגל מגיעים. ידיעותיה של ליאורה וניסיונה המקצועי העשיר הביאו רבים להתייעץ ולהיעזר בה והאהבה שלה לכל הפנים של עיסוקה כספרנית הניעו אותה באופן קבוע ממשרדה בשירותים הטכניים, שם עסקה בקיטלוג ומיון של פריטים בעברית, לדלפק היעץ שם סייעה בשאלות מחקר פשוטות ומורכבות, בהתמחות בלימודי המקרא, התחום אותו פיתחה בהתמדה ומקצועיות.

ואם באלו לא די היתה ליאורה ממהרת לפגישה על הנושאים במפתח לכתבי עת בעברית, להגיה פרסום של הספריה ולתת עצה בנוגע לכללי הכתיב, וחוזר חלילה. תמיד מנסה להספיק יותר משהיום מכיל, וכאשת משפחה מסורה היתה מתמרנת בין העזרה למשפחה, להורים, לטיפול בנכדים, ולמטלות הרבות שהוטלו עליה בעבודה, כל אלו נעשו באופן מושלם, בחיוך ובאהבה.

בשנה האחרונה בה נאבקת במחלה שמרת עלינו מרחוק, ובחרת להתמודד עם המחלה
בכוחות עצמך, בשקט ובצניעות שאיפיינו את הליכותייך. הליכתך מאיתנו בטרם עת הותירו אותנו עם דמותך כשהיתה, כואבים וחסרים.
חברייך לצוות הספריה
ליאורה קרן ז"ל ) 2.10.2008 – 21.9.1949 )
שני, 26 אוקטובר 2009 00:00

ליאורה קרן ז"ל




פרידה מחברה היא תמיד קשה, ובמקרה של ליאורה קשה שבעתיים. ליאורה פעלה בספריה במגוון כה רחב של תחומים שנוכחותה השפיעה עמוקות על אלו שנעזרו בשירותיה ועל רבות מההחלטות והפעילויות של הספריה. ליאורה היתה ממשכימות הקום בספריה, מאלו הפותחים את הספריה ונהנים משעת החסד לפני שדלתות הספריה נפתחות והסטודנטים והסגל מגיעים. ידיעותיה של ליאורה וניסיונה המקצועי העשיר הביאו רבים להתייעץ ולהיעזר בה והאהבה שלה לכל הפנים של עיסוקה כספרנית הניעו אותה באופן קבוע ממשרדה בשירותים הטכניים, שם עסקה בקיטלוג ומיון של פריטים בעברית, לדלפק היעץ שם סייעה בשאלות מחקר פשוטות ומורכבות, בהתמחות בלימודי המקרא, התחום אותו פיתחה בהתמדה ומקצועיות.

ואם באלו לא די היתה ליאורה ממהרת לפגישה על הנושאים במפתח לכתבי עת בעברית, להגיה פרסום של הספריה ולתת עצה בנוגע לכללי הכתיב, וחוזר חלילה. תמיד מנסה להספיק יותר משהיום מכיל, וכאשת משפחה מסורה היתה מתמרנת בין העזרה למשפחה, להורים, לטיפול בנכדים, ולמטלות הרבות שהוטלו עליה בעבודה, כל אלו נעשו באופן מושלם, בחיוך ובאהבה.

בשנה האחרונה בה נאבקת במחלה שמרת עלינו מרחוק, ובחרת להתמודד עם המחלה
בכוחות עצמך, בשקט ובצניעות שאיפיינו את הליכותייך. הליכתך מאיתנו בטרם עת הותירו אותנו עם דמותך כשהיתה, כואבים וחסרים.
חברייך לצוות הספריה
ליאורה קרן ז"ל ) 2.10.2008 – 21.9.1949 )