סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים
במשך שנים ארוכות ערכתי מסעות ברחבי אירופה. הייתי בפריז וגם ברומא, סיירתי בפראג ובסופיה, טיילתי ברגל בלונדון, בברלין ובבודפשט. ראייתי בניינים עתיקים וחדשים, כיכרות ונופים מרהיבים.
בשנים האחרונות גיליתי את עירי חיפה, ואני סובבת ברחובותיה - תיירת בעירי.התחלתי את סיורי בשכונת מגורי הקרובה, אחוזה. עברתי בין הבתים, רחוב אחר רחוב, חקרתי את הדיירים, ראיתי תצלומים, בדקתי בספרים ובמאמרים, וגיליתי את בניהם של הראשונים שחיו כאן. אלו המקורבים אלי שמעו עוד ועוד את קורותיהם של תושבי השכונה הותיקים, עד שהיו להם לזרא... לעתים חשתי כאילו אני חיה כאן בשנות העשרים והשלושים, בזמן שנסללו הכבישים הראשונים ונטעו העצים של אחוזה, "מבקרת" בצריפים שהוקמו ברחוב סיני בטרם נבנו הבתים הראשונים, הולכת יחד אתם למכולת השכונתית. כל מה ששמעתי נרשם במחברות, והועבר לטבלה של בתים רחובות, כל בית וסיפורו.

לאחרונה, החלתי לתעד בתים בעיר חיפה עבור ה"עמותה לתולדות חיפה". עכשיו אני מוצאת עצמי מטיילת ברחבי העיר: בכרמל, בהדר, בנווה שאנן ובבת גלים, מנציחה במצלמת הקנון הזעירה שלי את שרידי העבר, וכותבת את סיפורי הבתים והאנשים שחיו בהם. אני לומדת את ההיסטוריה של העיר, שומעת על תלאותיהם של העולים החדשים, ולומדת את תולדותיהם של המתיישבים הראשונים בשכונות השונות.

גיליתי רחובות חדשים, שלא הכרתי את שמם. ראיתי מבנים מעניינים, שלא ידעתי על קיומם. יש שאני מוסרת פריסות שלום, מאלה לרות, מאירנה לנעמי.... הן לא ראו זו את זו כבר ארבעים שנה, אך אני שוחחתי עמן בטלפון, ומזכירה אותן אחת לשנייה.

הבתים, שנראו בעבר מיושנים ודהויים, הופכים פתאום למסקרנים. בדמיוני אני מפשיטה אותם מתריסי הפלסטיק, ממדחסי המזגנים, מכל תוספות הבניה, מחזירה אותם למצבם הראשוני, לתפארתם המקורית. איני מבינה איך עברתי מדי יום ליד המבנים האלו ולא ראיתי אותם...? חנות השופרסל ברחוב קלר, היא עתה בעיני "מלון הרצלייה", בניין אבן עם אכסדרה נאה, בית האבות "משען" ברחוב אידר הוא שוב "סנטוריום כרמל" המפואר, הנודע בכל המזרח התיכון. בקפה "פיקדילי" ו"אלדורדו" רוקדים שוב הקצינים הבריטים, ומהקזינו של בת גלים, המאיר שוב בלילות, נשמעים צלילי תזמורת.
נוכחתי שאין מה להרחיק נדוד. אפשר לטייל כאן בעיר שלנו, לפקוח את העיניים. אם תרצו, תוכלו גם אתם להיות כמוני, תיירים בעירנו.
אל נא תשכחו שהספורים סופרו מפה לאוזן ע"י הותיקים וילדיהם, ולא תמיד נמצאה הדרך לאמת אותם
אם יש לכם מה להעיר ולהוסיף אשמח לשמוע ולספר גם את סיפורכם. אנא כתבו לי ישירות ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תיעוד ראשון בסדרה: "סנטוריום כרמל" סיפורו של בית (התפרסם לראשונה באתר העמותה לתולדות חיפה )

המבנה הניצב ברחוב אידר 12 זה שנים רבות. בית "משען כרמל" נראה כיום, 2008 לאחר שעבר שיפוץ, כבניין הבנוי בסגנון הבינלאומי (המכונה "באוהאוס") משנות השלושים. לא כך נראה המבנה בעת הקמתו. הבניין נבנה בשנות השלושים, לשמש בית מרפא והחלמה - "סנטוריום כרמל". להקמתו נבחר במרומי הכרמל אזור שהיה ריק מבניינים וטבל בחורשות אורנים, ונחשב כמקום ראוי לפנאי והבראה כבר בזמנם של הטמפלרים.
ההוגה והיוזם הפרויקט לבניית בית המרפא (הסנטוריום) היה הרופא ד"ר וילהלם יהודה בודנהיימר, שנולד בצפון גרמניה בשנת 1890 וסיים את לימודי הרפואה בגרמניה. לאחר נישואיו לאלזה בירם, שהייתה ד"ר לכלכלה וסוציולוגיה, השתקעו בני הזוג ושלושת ילדיהם בעיר מנהיים בגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון הבינו בני הזוג שמסוכן להישאר בגרמניה, והחליטו לעלות לארץ-ישראל, וזאת למרות שד"ר בודנהיימר הביא מזור גם לחולים ללא התניית דת, או לאום. ראשונים נשלחו ריקה וגד, לדוד ארתור בירם בחיפה, עד מהרה הגיעו גם ד"ר בודנהיימר, אשתו אלזה וצעיר הבנים רודי.
bode


"ר בודנהיימר רצה לעסוק ברפואה, אך לדברי ידידו, ד"ר זלוסיצקי, היו בחיפה כבר מספיק רופאים, אבל חסר היה בית מרפא. הרעיון להקמת בית המרפא מצא חן בעיני ד"ר בודנהיימר,[i] והוא קנה 50 דונם של חורש טבעי בגבעות אחוזה, לימים רחוב אידר, אזור שקט ופסטורלי שנמצא ברום של 320 מ' מעל פני הים. ונוף שנשקף אל חוף הים ודרומה עד אחרי המושבה עתלית. בשנת 1934 נחתם הסכם בין שלושת השותפים: היזם ד"ר וילהלם בודנהיימר, ד"ר מקס בירם, אחיה של אלזה בירם, וד"ר בנו לוי, שהיה פקיד במערכת הבריאות. הארכיטקט שנבחר לתכנן את המבנה היה האדריכל הידוע ריכרד קאופמן.
האדריכל קאופמן תכנן מבנה יעודי בן שלוש קומות, בעל שלד בטון מזוין וקירות מטויחים. בחזיתו ניצבו עמודים שהגביהו אותו מעל פני הקרקע המשתפלת במדרון הכרמל, מבנה מודרני לתקופתו. בקומת המסד היו חדרי השירותים והטיפולים, חדרי "הפרסונל" וחדרים אחדים שיועדו למטופלים. בשתי הקומות שיועדו למבריאים היו 35 חדרים רחבי ידיים, אולמות ציבוריים, חדרי חברה, חדרי אוכל, חדר קריאה, חדר כתיבה ומרפסת גדולה בסגנון הבן-לאומי ("הבאוהאוס"). בצדו המערבי של המבנה הייתה המרפסת ארוכה, ששימשה למרגוע, והשקיפה על הנוף המרהיב של חוף הים. גם בחזית המבנה היו מרפסות אשר השקיפו על חורשות הכרמל. המרפסת בצדו המערבי של הבניין הגנה על החדרים מחום הקיץ, ומנעה מקרני השמש לחדור לחדרים. בכל חדר היו טלפון והסקה מרכזית.[ii] בחלק מהחדרים היה גם חדר אמבטיה צמוד, ובכל החדרים זרמו מים חמים בברזים.
ב-30 באוגוסט 1935 נערך טקס חנוכת המוסד בנוכחותם של המושל הבריטי קית-רוץ' וראש העירייה חסן ביי שוכרי שנטעו עצים בחצר. הסנטוריום זכה למוניטין בארץ ואף מחוץ לה [iii]. "סנטוריום כרמל" נועד לשכבות היותר מבוססות בניגוד לבית בורוכוב, שהיה בית הבראה עממי, ושכן אף הוא בכרמל. לקראת חנוכת המבנה אף נסלל אליו כביש.
במאמרה ב"אריאל" מציינת גב' רות ברנדט את מכתבי התודה הרבים של האורחים שהתארחו בסנטוריום. [iv]
בעיתון "פלסטיין פוסט" נמצאו שתי מודעות פרסומת לבית ההבראה משתי שנים שונות.

bodh2

ד"ר בודנהיימר שימוש כמנהל הרפואי של הסנטוריום והרופא הראשי שלו. ד"ר מקס בירם היה המנהל האדמיניסטרטיבי ד"ר אלזה בודנהיימר הייתה שותפה פעילה בניהולו המוסד. ד"ר הרמן לב הצטרף אף הוא כרופא החל משנת 1941.
גב' ריקה לבבי,  בתו של ד"ר בודנהיימר, סיפרה בראיון שנערך עימה שאביה היה אוהד גדול של מכשור רפואי, והסנטוריום היה מצויד במכשירים רפואיים היותר מודרניים לאותה תקופה, כגון מכשיר רנטגן וכן אמבטיה לטיפולים מיוחדים.
משפחת בודנהיימר התגוררה במוסד עצמו. הבן גד עבד גם הוא בסנטוריום, ועם נישואיו בנה  ד"ר בודנהיימר עבור הזוג הצעיר בית בצמוד לבית המרפא. גד בודנהיימר, שהיה מוזיקאי, התגורר בבית שנבנה חנישואיו עד שנפטר בשנת 2006.

"סנטוריום כרמל"  נסגר בשנת 1955 עקב אי הכדאיות באחזקתו הכלכלית. "ההסתדרות העובדים הכללית" רכשה את המבנה והסבה אותו לבית אבות.
עד שנת 1970 ניצב המבנה כפי שנבנה. בשנה זו נוספה לו עוד קומה במשך השנים נעשו במבנה שינויים רבים. נוסף לו אגף, מרפסות נסגרו. בתחילת שנות התשעים נבנה על המגרש בצמוד למבנה המקורי בית רב קומות המשמש אף הוא כחלק מבית האבות. בשנת 2006 שופץ הבניין בסגנון שנות השלושים.

bodh3


התמונות מתוך הספר: "באוהאוס על הכרמל" ומאוסף יגאל בודנהיימר
[1] שיחות עם יגאל בודנהיימר בשנת 2006 ועם גב' ריקה לבבי, בתו של ד"ר בודנהיימר, ינואר 2008
לעיון נוסף:
רות ברנדט, "לתולדות סנטוריום כרמל בחיפה", אריאל, ט"ו (106-105) 1994,(1994), עמ' .102-101
Gilbert, H. and Sosnovsky, S. (1993). Bauhaus on the Carmel and the crossroads of empire: architecture and planning in Haifa during the British mandate. Jerusalem: Yad Izhak Ben-Zvi, 256-260.
התיקים אישיים של ד"ר בודנהיימר וילהלם יהודה, מהשנים 1955-1926. בארכיון העיר חיפה.
העיתון " פלסטיין פוסט", אתר האינטרנט של אוניברסיטת תל-אביב. 

פרוייקט "חיפה וסביבתה - מאגר מקורות חזותיים" עוסק בשימור חומרים חזותיים הקשורים להיסטוריה של העיר חיפה וסביבתה הקרובה. בפרויקט זה משתלבים גם אוספים בנושא ספנות וימאות כאשר חיפה מהווה נדבך חשוב בהקמת מערך הימי של מדינת ישראל בהווה.
הפרוייקט מהווה חלק מפעילות הספריה לשימור מורשתה התרבותית של ישראל במטרה להבטיח נגישות למידע גם לדורות הבאים וכן לצרכי מחקר בנושא חיפה והסביבה.

זהו תוצר של שיתוף פעולה בין ספריית אוניברסיטת חיפה לבין היחידה לשימור של עירית חיפה, העמותה לתולדות חיפה ואנשים פרטיים.
המאגר מתפתח ומועשר בחומרים חדשים באופן מתמיד. הוא כולל תמונות בעלות ערך היסטורי שצולמו ברחבי העיר החל מתחילת המאה ה-20 ועד עצם היום הזה. בתמונות ניתן לראות היבטים שונים בארכיטקטורה, בחיי היום יום ובנופיה של העיר בתקופותיה השונות, ועל כן מהוות עדות מוחשית לתהליכי התפתחות העיר השונים.

haifa1
(אחוזה, מבט לאזור מרכז חורב, 1924 - צלם לא ידוע)

haifa2
(אחוזה, ככר ומרכז חורב, 2005 - צלם: אמירה קהת)

אנו פונים לקהל הקוראים שלנו: אם יש לכם תמונות של נופי העיר חיפה משנים עברו, שיכולות לתרום ולהעשיר את ההווי המיוחד של ההיסטוריה העירונית שלנו, נשמח לקבל, לקלוט ולהציג אותן לתוך המאגר הקיים.

למסירת התמונות ניתן ליצור קשר עם פלורה הראלי - טלפון במדיה : 8249847. דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: פלורה הראלי
פרוייקט "חיפה וסביבתה - מאגר מקורות חזותיים" עוסק בשימור חומרים חזותיים הקשורים להיסטוריה של העיר חיפה וסביבתה הקרובה. בפרויקט זה משתלבים גם אוספים בנושא ספנות וימאות כאשר חיפה מהווה נדבך חשוב בהקמת מערך הימי של מדינת ישראל בהווה.
הפרוייקט מהווה חלק מפעילות הספריה לשימור מורשתה התרבותית של ישראל במטרה להבטיח נגישות למידע גם לדורות הבאים וכן לצרכי מחקר בנושא חיפה והסביבה.

זהו תוצר של שיתוף פעולה בין ספריית אוניברסיטת חיפה לבין היחידה לשימור של עירית חיפה, העמותה לתולדות חיפה ואנשים פרטיים.
המאגר מתפתח ומועשר בחומרים חדשים באופן מתמיד. הוא כולל תמונות בעלות ערך היסטורי שצולמו ברחבי העיר החל מתחילת המאה ה-20 ועד עצם היום הזה. בתמונות ניתן לראות היבטים שונים בארכיטקטורה, בחיי היום יום ובנופיה של העיר בתקופותיה השונות, ועל כן מהוות עדות מוחשית לתהליכי התפתחות העיר השונים.

haifa1
(אחוזה, מבט לאזור מרכז חורב, 1924 - צלם לא ידוע)

haifa2
(אחוזה, ככר ומרכז חורב, 2005 - צלם: אמירה קהת)

אנו פונים לקהל הקוראים שלנו: אם יש לכם תמונות של נופי העיר חיפה משנים עברו, שיכולות לתרום ולהעשיר את ההווי המיוחד של ההיסטוריה העירונית שלנו, נשמח לקבל, לקלוט ולהציג אותן לתוך המאגר הקיים.

למסירת התמונות ניתן ליצור קשר עם פלורה הראלי - טלפון במדיה : 8249847. דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: פלורה הראלי
שני, 03 נובמבר 2008 00:00

תוצאות סקר שימוש בספרייה 2008

כאחד מהצעדים הראשונים במסגרת מאמצי הספריה לבחון ולהעריך את שירותיה הקיימים, וכדי לקבל משוב לגבי שירותים נוספים שניתן להוסיף, נערך בתקופה האחרונה סקר בקרב קהל המשתמשים שלנו. מטרת הסקר היתה למפות את פעילויות קהל המשתמשים, לקבל תמונה עדכנית על השירותים בהם הם נעזרים לאתר את האזורים בהם הם מבקרים בספריה.
הספריה זכתה לשבחים רבים, התוצאות מאשרות את ה"ספריה כמקום": אנשים רבים ישבו ועבדו בספריה, חפשו פריטים במדפים, שאלו/החזרו פריטים וצלמו חומר.
למרות שתוצאות הסקר מעידות על הערכה גבוהה לספריה, היו גם הערות שונות מצד המשתמשים ואליהן נתייחס בהמשך.


























מספר הערות התייחסו לנושא הרעש בספריה, לאור זאת התקבלו כמה החלטות:
חדר המורים לכשיצורף לספריה יהיה חדר עבודה בקבוצות.
אכיפת נושא השקט תמשך במתכונת הנוכחית עם אפשרות תגבור (תישקל הגדלת שעות אכיפה של השומרים, או תוספת של "דיילי הסברה" ).
טופל נושא רעש המדפסות ומכונות הצילום, יטופל רעש קבלנים עובדי תחזוקה ומנקים.
הטלפונים בדלפקים ובמידת האפשר במשרדים יופעלו על מצב שקט.
וועדת הערכה תמשיך ותבדוק מה ציפיות הלקוחות שלנו לגבי השקט בספריה.
חלק מהמשתמשים התייחסו לפיזור המחשבים בספריה.
ישנם מקומות בהם יש שימוש מועט במחשבים, לעומת זאת אין מקום לעבודה בקבוצות עם מחשב.

red_bullet.jpg ההחלטות שהתקבלו:
יוזמנו עוד 5 מסופים לחדר המורים – חדר עבודה בקבוצות החדש.
צוות מחשוב + צוות איתור יבחנו היכן בספריה נדרשת הוספת עמדות מחשב.
יבוצע מפוי של מידת השימוש במסופים.
מספר נוסף של משתמשים העיר הערות בנושא איכות והתקנת התוכנות במחשבים הציבוריים.

red_bullet.jpg בהמשך לבקשות שנכתבו הוחלט:
תוכנות אופיס יופיעו על ה Desktop
על מנת למנוע את בעיית השימוש ב-Disk-on-Key הוסיף צוות מחשוב אייקון הסבר לשימוש ב-DOK, ולנושא תיוחד גם התייחסות בהדרכות.
לגבי הערות שהתייחסו למתקני השתיה
יש בעיה להוסיף קולרים בשל חוסר בניקוז, תיבדק אפשרות הצבת מכונות למכירת בקבוקי שתייה.
בנושא קבלת עזרה במדפים: צוות איתור יבחן אפשרות להצבת טלפונים פנימיים לשימוש הקוראים הזקוקים לעזרה בחיפוש.

הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת, צוות הערכה
שני, 03 נובמבר 2008 00:00

תוצאות סקר שימוש בספרייה 2008

כאחד מהצעדים הראשונים במסגרת מאמצי הספריה לבחון ולהעריך את שירותיה הקיימים, וכדי לקבל משוב לגבי שירותים נוספים שניתן להוסיף, נערך בתקופה האחרונה סקר בקרב קהל המשתמשים שלנו. מטרת הסקר היתה למפות את פעילויות קהל המשתמשים, לקבל תמונה עדכנית על השירותים בהם הם נעזרים לאתר את האזורים בהם הם מבקרים בספריה.
הספריה זכתה לשבחים רבים, התוצאות מאשרות את ה"ספריה כמקום": אנשים רבים ישבו ועבדו בספריה, חפשו פריטים במדפים, שאלו/החזרו פריטים וצלמו חומר.
למרות שתוצאות הסקר מעידות על הערכה גבוהה לספריה, היו גם הערות שונות מצד המשתמשים ואליהן נתייחס בהמשך.




מספר הערות התייחסו לנושא הרעש בספריה, לאור זאת התקבלו כמה החלטות:
חדר המורים לכשיצורף לספריה יהיה חדר עבודה בקבוצות.
אכיפת נושא השקט תמשך במתכונת הנוכחית עם אפשרות תגבור (תישקל הגדלת שעות אכיפה של השומרים, או תוספת של "דיילי הסברה" ).
טופל נושא רעש המדפסות ומכונות הצילום, יטופל רעש קבלנים עובדי תחזוקה ומנקים.
הטלפונים בדלפקים ובמידת האפשר במשרדים יופעלו על מצב שקט.
וועדת הערכה תמשיך ותבדוק מה ציפיות הלקוחות שלנו לגבי השקט בספריה.
חלק מהמשתמשים התייחסו לפיזור המחשבים בספריה.
ישנם מקומות בהם יש שימוש מועט במחשבים, לעומת זאת אין מקום לעבודה בקבוצות עם מחשב.

red_bullet.jpg ההחלטות שהתקבלו:
יוזמנו עוד 5 מסופים לחדר המורים – חדר עבודה בקבוצות החדש.
צוות מחשוב + צוות איתור יבחנו היכן בספריה נדרשת הוספת עמדות מחשב.
יבוצע מפוי של מידת השימוש במסופים.
מספר נוסף של משתמשים העיר הערות בנושא איכות והתקנת התוכנות במחשבים הציבוריים.

red_bullet.jpg בהמשך לבקשות שנכתבו הוחלט:
תוכנות אופיס יופיעו על ה Desktop
על מנת למנוע את בעיית השימוש ב-Disk-on-Key הוסיף צוות מחשוב אייקון הסבר לשימוש ב-DOK, ולנושא תיוחד גם התייחסות בהדרכות.
לגבי הערות שהתייחסו למתקני השתיה
יש בעיה להוסיף קולרים בשל חוסר בניקוז, תיבדק אפשרות הצבת מכונות למכירת בקבוקי שתייה.
בנושא קבלת עזרה במדפים: צוות איתור יבחן אפשרות להצבת טלפונים פנימיים לשימוש הקוראים הזקוקים לעזרה בחיפוש.

הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת, צוות הערכה
שלישי, 15 יולי 2008 00:00

אוסף משה וטרודי שוורץ

משה שוורץ החל לצלם מיד עם הגיעו לישראל בשנת 1939. הוא צילם לקק"ל קרן היסוד ותמונות רבות לכתבות שהתפרסמו בעיתון הגלגל. טרודי ומשה (ניקולאס) שוורץ הועסקו גם ע"י ה-PIO (משרד האינפורמציה המנדטורי בא"י).
מאחר ובתחילה לא היה מעורה בארץ, הרבה להתבונן מהצד ולצלם טיפוסים שונים מהווי הארץ בשלהי תקופת המנדט הבריטי: רוכלים, פועלים, חיילים בריטיים ועוד.
בנוסף לצילומיו האתנוגרפיים, מופיעים באוסף גם צילומים תיאוריים רבים כשהבולטים בהם הם צילומי מפעלים שונים שקמו באותה תקופה.

כמה פרטים מעניינים קשורים לטיפול באוסף זה: איננו יודעים האם כל התמונות באוסף צולמו על ידי משה שוורץ או שיש תמונות שגם אשתו טרודי שורץ-הילר, שהיתה אף היא צלמת צילמה.
שמנו לב שיש תמונות שצולמו בשנים שלאחר מותו והן ממשיכות להופיע תחת שמו, לכן ברשומת הקטלוג מופיע המשפט: "תמונות שצולמו על ידי משה שורץ או על ידי טרודי שורץ-הילר ללא זיהוי ודאי של הצלם"

מלאכת זיהוי התמונות היתה ועודנה משימה מורכבת באוסף זה.
משה שוורץ צילם תמונות רבות בכל רחבי הארץ, הוא סדר אותן בסדר כרונולוגי ולא נושאי ומספר אותן במספור שהתאים לצרכיו. תמונות רבות נסרקו מתשלילים (נגטיבים) כולל תשלילי זכוכית.
לצורך זיהוי ותיארוך וודאי של התצלומים אנו נעזרים במר רוני קניגסברג, שהיה במשך שנים רבות מדריך טיולים, אוהב ומכיר את הארץ והאנשים בה. היו תמונות שרוני זיהה מיד, והיו תמונות שהצריכו נסיעה למקומות שונים בארץ.

לדוגמא: תמונה שעל מנת לודא את זיהויה הנכון הרחיק רוני עד לצפת

zfat2

שם הוא צילם את אותו המבנה כפי שהוא עומד היום.
zfat


לצורך ארגון האוסף במאגר ודלייה אפקטיבית שלו חלקנו אותו לסדרות ותתי סדרות של נושאי התצלומים, חלוקה זו באה לידי ביטוי אף במספר המיון של התמונות (במידה ומבצעים חיפוש -שוורץ ותעשייה - התוצאות מתקבלות על פי תחומי תעשייה שונים).
האוסף נמסר למעבדת ביתמונה על ידי גב' שוורץ כחלק מפרוייקט ביתמונה ( שיתוף פעולה עם נדב מן) והוא מהווה חלק מפעילות הספריה לשימור מורשתה התרבותית של ישראל במטרה להבטיח נגישות למידע גם לדורות הבאים.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: מירב ליבנה
שלישי, 15 יולי 2008 00:00

אוסף משה וטרודי שוורץ

משה שוורץ החל לצלם מיד עם הגיעו לישראל בשנת 1939. הוא צילם לקק"ל קרן היסוד ותמונות רבות לכתבות שהתפרסמו בעיתון הגלגל. טרודי ומשה (ניקולאס) שוורץ הועסקו גם ע"י ה-PIO (משרד האינפורמציה המנדטורי בא"י).
מאחר ובתחילה לא היה מעורה בארץ, הרבה להתבונן מהצד ולצלם טיפוסים שונים מהווי הארץ בשלהי תקופת המנדט הבריטי: רוכלים, פועלים, חיילים בריטיים ועוד.
בנוסף לצילומיו האתנוגרפיים, מופיעים באוסף גם צילומים תיאוריים רבים כשהבולטים בהם הם צילומי מפעלים שונים שקמו באותה תקופה.

כמה פרטים מעניינים קשורים לטיפול באוסף זה: איננו יודעים האם כל התמונות באוסף צולמו על ידי משה שוורץ או שיש תמונות שגם אשתו טרודי שורץ-הילר, שהיתה אף היא צלמת צילמה.
שמנו לב שיש תמונות שצולמו בשנים שלאחר מותו והן ממשיכות להופיע תחת שמו, לכן ברשומת הקטלוג מופיע המשפט: "תמונות שצולמו על ידי משה שורץ או על ידי טרודי שורץ-הילר ללא זיהוי ודאי של הצלם"

מלאכת זיהוי התמונות היתה ועודנה משימה מורכבת באוסף זה.
משה שוורץ צילם תמונות רבות בכל רחבי הארץ, הוא סדר אותן בסדר כרונולוגי ולא נושאי ומספר אותן במספור שהתאים לצרכיו. תמונות רבות נסרקו מתשלילים (נגטיבים) כולל תשלילי זכוכית.
לצורך זיהוי ותיארוך וודאי של התצלומים אנו נעזרים במר רוני קניגסברג, שהיה במשך שנים רבות מדריך טיולים, אוהב ומכיר את הארץ והאנשים בה. היו תמונות שרוני זיהה מיד, והיו תמונות שהצריכו נסיעה למקומות שונים בארץ.

לדוגמא: תמונה שעל מנת לודא את זיהויה הנכון הרחיק רוני עד לצפת

zfat2

שם הוא צילם את אותו המבנה כפי שהוא עומד היום.
zfat


לצורך ארגון האוסף במאגר ודלייה אפקטיבית שלו חלקנו אותו לסדרות ותתי סדרות של נושאי התצלומים, חלוקה זו באה לידי ביטוי אף במספר המיון של התמונות (במידה ומבצעים חיפוש -שוורץ ותעשייה - התוצאות מתקבלות על פי תחומי תעשייה שונים).
האוסף נמסר למעבדת ביתמונה על ידי גב' שוורץ כחלק מפרוייקט ביתמונה ( שיתוף פעולה עם נדב מן) והוא מהווה חלק מפעילות הספריה לשימור מורשתה התרבותית של ישראל במטרה להבטיח נגישות למידע גם לדורות הבאים.

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: מירב ליבנה
חמישי, 10 יולי 2008 00:00

בספריה - אתם משפיעים ! 2008

אנו שמחים מאוד לבשר ששאלון שימוש בספריה זכה להיענות מצויינת מצד קהל לקוחות הספריה.רבים מהם ענו על שאלות הסקר בחפץ לב והוסיפו בקשות, שאלות, פניות ומחמאות רבות לספריה.
לעיונכם: שתי תמונות שצולמו ביום השני לסקר (בכל יום הועבר השאלון במשך שעתיים, בכל פעם בשעות אחרות) לרגל האירוע בלונים ושלטים ססגוניים קדמו את באי הספריה בכניסה המתין למבקרים עובד צוות איתור.

dsc 01220001



dsc 01160001

red_bullet.jpg צילום: ג'ני כרמל
חמישי, 10 יולי 2008 00:00

בספריה - אתם משפיעים ! 2008

אנו שמחים מאוד לבשר ששאלון שימוש בספריה זכה להיענות מצויינת מצד קהל לקוחות הספריה.רבים מהם ענו על שאלות הסקר בחפץ לב והוסיפו בקשות, שאלות, פניות ומחמאות רבות לספריה.
לעיונכם: שתי תמונות שצולמו ביום השני לסקר (בכל יום הועבר השאלון במשך שעתיים, בכל פעם בשעות אחרות) לרגל האירוע בלונים ושלטים ססגוניים קדמו את באי הספריה בכניסה המתין למבקרים עובד צוות איתור.

dsc 01220001



dsc 01160001

red_bullet.jpg צילום: ג'ני כרמל