סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים
מזה מספר שנים מגיעים לפעילות בספריית הילדים של אוניברסיטת חיפה תלמידים אוטיסטים בדרגת פיגור בגילאי בי"ס יסודי מביה"ס "עופר" שבחיפה. רובם אינם קוראים, וחלקם אינם מדברים כלל.

הפעילות מתקיימת יום אחד בשבוע במשך כשעה, במהלך כל שנת הלימודים. קבוצת הילדים מגיעה עם מורה וסייעת.

בספריית הילדים מקבלים את פניהם ספרנית ופרקטיקנית ללימודי ספרנות. בתחילת הדרך היה נראה שחלק מן התלמידים הגיבו באדישות ובקהות לגבי הספרים.
לעיתים נוצרה תחושה שהספרים, בדומה לגירויים אחרים, כלל אינם מעוררים בהם עניין.
חיפשנו מחקרים בנושא זה במאגרי מידע שונים, אולם לא מצאנו מחקרים הדנים בפעילויות ספריה עם אוכלוסיה דומה, שאינה קוראת וכותבת, וכמעט אינה מדברת.
לאט לאט ניסינו למצוא אפיקים ודרכים להגיע לילדים. לאחר שנוכחנו כי לגבי חלק מהילדים האוטיסטים גירוי של טקסט ותמונה בלבד אינו מספיק, החלטנו לפנות לספרים הכוללים לא רק טקסט ותמונה, אלא גם גירויים נוספים, כגון: צלילים, מגע (טקסטורה מחומרים שונים), ספרים תלת מימדיים (התמונה נפתחת עם פתיחת הדף), ספרים הכוללים חלקים נעים הניתנים להזזה, או אפקטים ויזואליים כגון חלקים נוצצים.
ספרים מסוג זה עוררו עניין ותגובות כגון: מיקוד חזק יותר של המבט, הקשבה רבה יותר לטקסט, הצבעה על פריטים עפ"י בקשה, ודפדוף עצמאי פעיל. ספרים אלה נבחרו בבחירה עצמאית של התלמידים - יותר מהספרים ה"קונבנציונליים": לספרים אלה יש יתרון ברור בקרב ילדים אלה, הסובלים, לעיתים קרובות, מתת-רגישות או מרגישות-יתר לגירויים חיצוניים.

גילינו כי, בכל מקרה, רצוי ללוות כל סיפור בהמחשה או בהפעלה כלשהי. לדוגמא: בזמן הצגת ספר העוסק במשחק מחבואים של חיות - החבאנו בספריה בעלי חיים מפלסטיק, וליווינו את הסיפור בחיפוש הממשי אחר החיות.
חלק מהתלמידים גילו משיכה מיוחדת לספרי וולט דיסני (ספרים היוצאים בעקבות סרטיו). בעקבות כך יצרנו כעין "קטלוג ויזואלי" על פלקט גדול, המורכב מכריכות צבעוניות של ספרים שיצאו בתקופה האחרונה. תלמידים ניגשים ומצביעים על ספר שהם מעוניינים בו, ואנו מביאים אותו עבורם.

כמי שמלווה פעילות זו כבר מספר שנים, אני נפעמת ומרותקת בכל פעם מחדש כשאני מתבוננת בילדים. אני רואה שישנם ילדים המחכים בכיליון עיניים למפגש; ישנם כאלו היוצרים איתנו קשר ומחפשים אותנו, והמורות והסייעות מספרות לנו שאם, בשל סיבה כלשהי, מתבטלת הפעילות והנסיעה אלינו, ישנם ילדים המראים אכזבה גדולה.
ישנם ילדים המדברים מעט מאוד, אך פתאום שמנו לב שהם מצביעים על החיות שהם רואים, ומציינים את שמותיהם.
ילדים אחרים ידעו לחזור ולמצוא את הספרים האהובים עליהם באוסף הספריה, ואף היו מקרים בהם ילדים שכמעט ואינם מתקשרים באמצעות דיבור, מצאו ספרים הקשורים לתחומי התעניינותם או לחוויות אישיות שלהם, וחזרו אליהם שוב ושוב.
רואים בבירור עד כמה הם מרותקים לספרים, אולי אף יותר מבני גילם הרגילים.

הפעילות שלנו בספריית הילדים היא פעילות קהילתית התנדבותית, בשיתוף מישא"ל - מרכז ישראלי אוניברסיטאי לנכויות.

red bullet הכנת הסקירה: תמי צוק
שישי, 20 אפריל 2007 00:00

הספרייה ואני מנחם קלנר 2007

בתור חוקר הנשוי לספרנית, אני מרבה לשמוע על חידושים בספריה דרך הספרנית האישית שלי.
לפני כמה ימים אמרה לי ג'ולין: "אתה פשוט חייב להיכנס לאתר של ISI!" אמרתי: "בטח יש שם רק חומר במדעי הטבע."
אבל בתור בעל ניסיון ידעתי שאשתי תמיד צודקת, אז נכנסתי לאתר, או, ליתר דיוק, ניסיתי.
הקישור פשוט לא עבד. פניתי ליעל גולן והיא מיד השיבה: "תנסה ללחוץ על CTRL בזמן שאתה לוחץ על הקישור."
וואלה! זה עבד. (אני אומר תמיד לתלמידי שחלק גדול מאד במחקר זה לדעת את מי לשאול...)
אז נכנסתי ל ISI (שירות של Web of Knowledge), וכמובן חיפשתי קודם כל את עצמי (בשירות "author finder") -
אם אומר לכם חוקר שהוא לא מחפש את עצמו דבר ראשון כשנתקל בקטלוג או במפתח של ספר - אז דעו לכם שיש לכם עסק עם אדם שאינו בדיוק מקיים את המצווה "מ?ד??ב?ר ש??ק?ר ת??ר?ח?ק".
בכל אופן, אחרי שגאוותי שבעה, חיפשתי דמויות שאני מרבה לחקור אותם, דוגמת הרמב"ם, רלב"ג ואברבנאל - וממש הופתעתי לטובה מכמות המחקרים הרשומים שם.
אני מנסה לעקוב בקפדנות על הנעשה בתחום שלי (בעצם, לא כל כך קשה - אני מכיר אישית כמעט כל מי שעוסק בפילוסופיה יהודית ביניימית בכל ה- United Federation of Planets, ובכל זאת מצאתי מאמרים שלא ידעתי על קיומם.
עוד דבר נחמד: ניתן "לייצא" (export) פריטים ישר מ ISI אל Endnote - דבר שחוסך הקלדה רבה!

אני מאחל לכולכם חיפושים מעניינים!

מנחם

הערה: כאשר אין כל תגובה כשלוחצים על קישורים לכניסה למאגרי מידע - יש להחזיק את מקש ה-control, ואז ללחוץ על העכבר (אפשרות זו היא דרך לעקוף את הבעיה, אך אינה עובדת בכל המקרים).

הסבר לתופעה: קיימת כנראה חסימת POP-UPS במחשב או בהגדרות הדפדפן עצמו.
חסימה כזו נגרמת ע"י תוכנות כגון: Firewall, Hotbar, Toolbar
שישי, 20 אפריל 2007 00:00

הספרייה ואני מנחם קלנר 2007

בתור חוקר הנשוי לספרנית, אני מרבה לשמוע על חידושים בספריה דרך הספרנית האישית שלי.
לפני כמה ימים אמרה לי ג'ולין: "אתה פשוט חייב להיכנס לאתר של ISI!" אמרתי: "בטח יש שם רק חומר במדעי הטבע."
אבל בתור בעל ניסיון ידעתי שאשתי תמיד צודקת, אז נכנסתי לאתר, או, ליתר דיוק, ניסיתי.
הקישור פשוט לא עבד. פניתי ליעל גולן והיא מיד השיבה: "תנסה ללחוץ על CTRL בזמן שאתה לוחץ על הקישור."
וואלה! זה עבד. (אני אומר תמיד לתלמידי שחלק גדול מאד במחקר זה לדעת את מי לשאול...)
אז נכנסתי ל ISI (שירות של Web of Knowledge), וכמובן חיפשתי קודם כל את עצמי (בשירות "author finder") -
אם אומר לכם חוקר שהוא לא מחפש את עצמו דבר ראשון כשנתקל בקטלוג או במפתח של ספר - אז דעו לכם שיש לכם עסק עם אדם שאינו בדיוק מקיים את המצווה "מ?ד??ב?ר ש??ק?ר ת??ר?ח?ק".
בכל אופן, אחרי שגאוותי שבעה, חיפשתי דמויות שאני מרבה לחקור אותם, דוגמת הרמב"ם, רלב"ג ואברבנאל - וממש הופתעתי לטובה מכמות המחקרים הרשומים שם.
אני מנסה לעקוב בקפדנות על הנעשה בתחום שלי (בעצם, לא כל כך קשה - אני מכיר אישית כמעט כל מי שעוסק בפילוסופיה יהודית ביניימית בכל ה- United Federation of Planets, ובכל זאת מצאתי מאמרים שלא ידעתי על קיומם.
עוד דבר נחמד: ניתן "לייצא" (export) פריטים ישר מ ISI אל Endnote - דבר שחוסך הקלדה רבה!

אני מאחל לכולכם חיפושים מעניינים!

מנחם

הערה: כאשר אין כל תגובה כשלוחצים על קישורים לכניסה למאגרי מידע - יש להחזיק את מקש ה-control, ואז ללחוץ על העכבר (אפשרות זו היא דרך לעקוף את הבעיה, אך אינה עובדת בכל המקרים).

הסבר לתופעה: קיימת כנראה חסימת POP-UPS במחשב או בהגדרות הדפדפן עצמו.
חסימה כזו נגרמת ע"י תוכנות כגון: Firewall, Hotbar, Toolbar
ראשון, 15 אפריל 2007 00:00

מבדקי שמישות באתר הספריה 15.4.07

מבדקי שמישות בודקים את חווית המשתמש כשהוא מנסה להתמצא באתר כלשהו. מומלץ לערוך אותם בפרקי זמן קבועים, כדי להמשיך ולוודא את רלוונטיות האתר.
אנו עורכים מבדקי שמישות של אתר הספריה אחת לשנה, או עם השקת אתר חדש. לקראת סוף שנת הלימודים אנו מתכוונים לבצע מבדק נוסף.
עלות המבדק אינה גדולה יחסית - מדובר בעלות שעות עבודה של אנשי צווות האתר.
המיקום: בתוך הספריה, בחדר שקט.

האביזרים הנדרשים: עמדת מחשב עבור הנבדק, מצלמת וידאו שתתעד את פעולותיו, כלי כתיבה לבוחן וסטופר לבדיקת הזמן שאורכת כל מטלה ומטלה.
איך מתכוננים:
1. צוות האתר מחליט על אסטרטגיה ומטרה
2. האם השאלות תהיינה פתוחות או סגורות
3. מהן המשימות הנדרשות
4. מה יהיה אורך המבדק
5. מה מבקשים לבדוק - האם שירות ספציפי, או התמצאות כללית באתר
חיבור השאלות נעשה ע"י צוות האתר.
מבחן תקפות נעשה ע"י צוות ראשי היחידות או ספרנים עמיתים, ובעקבותיו נערכים מספר שינויים בשאלות.

המשימה הבאה הינה לגייס מתנדבים שיסכימו להיבדק - נציגי כל אוכלוסיות המשתמשים באתר (כשממוצע המשתתפים נע בין 7 ל-10), לפי האחוז שהם מהווים באוכלוסיית המשתמשים הכללית (אנו נוהגים לפנות ל-4 סטודנטים לתואר ראשון - כשרצוי שלפחות אחד מהם אינו דובר עברית כשפת אם, ל-2 סטודנטים לתואר שני, לשניים מאנשי הסגל האקדמי ולאחד מן הסגל המינהלי).
עכשיו נותר לשריין חדר וזמן פנוי לבוחנים, ולקבוע מועד לכל אחד מהנבחנים.
יש לוודא שיהיה מרווח בין נבדק לנבדק כדי לא להלחיץ את הנבחנים, וגם כדי לאפשר לבוחן לבצע עיבוד ראשוני של המבדק.
כל המבדקים חייבים להתבצע באותו יום, כדי להבטיח תנאים שווים לכולם.

תרשים של חדר המבדק:

usability1

לעיון נוסף:
תרשים זרימה של תהליך מבדק השמישות, כפי שמוצג באתר usability.gov

red_bullet.jpg איגוד השמישות הישראלי

red_bullet.jpg ארגון שמישות וחווית משתמש

red_bullet.jpg ארגון usability.net

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: ריקי גרינברג
ראשון, 15 אפריל 2007 00:00

מבדקי שמישות באתר הספריה 15.4.07

מבדקי שמישות בודקים את חווית המשתמש כשהוא מנסה להתמצא באתר כלשהו. מומלץ לערוך אותם בפרקי זמן קבועים, כדי להמשיך ולוודא את רלוונטיות האתר.
אנו עורכים מבדקי שמישות של אתר הספריה אחת לשנה, או עם השקת אתר חדש. לקראת סוף שנת הלימודים אנו מתכוונים לבצע מבדק נוסף.
עלות המבדק אינה גדולה יחסית - מדובר בעלות שעות עבודה של אנשי צווות האתר.
המיקום: בתוך הספריה, בחדר שקט.

האביזרים הנדרשים: עמדת מחשב עבור הנבדק, מצלמת וידאו שתתעד את פעולותיו, כלי כתיבה לבוחן וסטופר לבדיקת הזמן שאורכת כל מטלה ומטלה.
איך מתכוננים:
1. צוות האתר מחליט על אסטרטגיה ומטרה
2. האם השאלות תהיינה פתוחות או סגורות
3. מהן המשימות הנדרשות
4. מה יהיה אורך המבדק
5. מה מבקשים לבדוק - האם שירות ספציפי, או התמצאות כללית באתר
חיבור השאלות נעשה ע"י צוות האתר.
מבחן תקפות נעשה ע"י צוות ראשי היחידות או ספרנים עמיתים, ובעקבותיו נערכים מספר שינויים בשאלות.

המשימה הבאה הינה לגייס מתנדבים שיסכימו להיבדק - נציגי כל אוכלוסיות המשתמשים באתר (כשממוצע המשתתפים נע בין 7 ל-10), לפי האחוז שהם מהווים באוכלוסיית המשתמשים הכללית (אנו נוהגים לפנות ל-4 סטודנטים לתואר ראשון - כשרצוי שלפחות אחד מהם אינו דובר עברית כשפת אם, ל-2 סטודנטים לתואר שני, לשניים מאנשי הסגל האקדמי ולאחד מן הסגל המינהלי).
עכשיו נותר לשריין חדר וזמן פנוי לבוחנים, ולקבוע מועד לכל אחד מהנבחנים.
יש לוודא שיהיה מרווח בין נבדק לנבדק כדי לא להלחיץ את הנבחנים, וגם כדי לאפשר לבוחן לבצע עיבוד ראשוני של המבדק.
כל המבדקים חייבים להתבצע באותו יום, כדי להבטיח תנאים שווים לכולם.

תרשים של חדר המבדק:

usability1

לעיון נוסף:
תרשים זרימה של תהליך מבדק השמישות, כפי שמוצג באתר usability.gov

red_bullet.jpg איגוד השמישות הישראלי

red_bullet.jpg ארגון שמישות וחווית משתמש

red_bullet.jpg ארגון usability.net

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: ריקי גרינברג
אוסף ספרי הילדים שבאוניברסיטת חיפה הוקם ביוזמתה של פרופ' אירן סבר בשנת 1982, ומתקיימות בו פעילויות הקשורות בילדים, ספרים וספריות. האוסף כולל כ-13,000 ספרי ילדים בעברית וכ-2000 ספרים בערבית, ובו ספרות יפה וספרי-מידע.

האוסף מרוכז בחלל אחד, ומסודר לפי א"ב של שמות הכותרים, ולפי הקריטריונים הבאים: טקסט מועט או רב, מנוקד או בלתי-מנוקד.

red bullet נושאים ייחודיים במפתח הנושאי:
משנת 1994 אנו ממפתחים את ספרי הילדים בעברית הכלולים באוסף שלנו.
המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער שנבנה על-ידנו מיועד לקהל יעד של ספרנים, מטפלים, ביבליותרפיסטים, אנשי חינוך (מורים, גננות, חוקרי חינוך), חוקרי ספרות ילדים, הורים, וילדים ונוער, המעוניינים לחפש ספרים על פי נושאים, וזאת לצרכי מחקר, הוראה, צרכים טיפוליים או קריאה להנאה.
המפתח הוא חלק מקטלוג ספריית אוניברסיטת חיפה, ופתוח לשימוש חופשי באינטרנט.
המפתח כולל מעל אלף נושאים ומוטיבים, הלקוחים ברובם מתוך המפתח למאמרים בעברית של אוניברסיטת חיפה. יחד עם זאת, נאלצנו, במקרים רבים, להתאים את הנושאים הללו לספרות ילדים, ולהוסיף נושאים ייחודיים, לדוגמא - ספרי משחק מסוגים שונים:

ספרי משחק - אפקטים ויזואליים (כגון ספרים שבהם חלקים נוצצים)

ספרי משחק - מישוש (ספרי מגע בעלי טקסטורות שונות)

ספרי משחק - קולות

ספרי משחק - תלת-ממדיים

נושאים ייחודיים נוספים הם:

ספרים שנכתבו על ידי ילדים

ספרים על פי סרטים וסדרות טלוויזיה (כאלה שנכתבו בעקבות סרט או סדרה)

סיפורי עם - עיבוד מודרני (עיבודים מודרניים ופמיניסטיים לאגדות ידועות)

ספרי תמונות ללא מלל

תדמית המבוגר (איך אנו, המבוגרים, מוצגים בספרות הילדים)

red bullet בין עברית לערבית
נושאים ייחודיים בספרות ילדים בערבית
לאחרונה התחלנו למפתח גם את ספרי הילדים בערבית הכלולים באוסף. עד מהרה נוכחנו כי עלינו להוסיף נושאים מסוימים הייחודיים לתרבות הערבית, כגון חגים אסלאמיים ונוצריים, אישים, היסטוריה של האסלאם ועוד. כמו-כן, מושם דגש רב בספרות הילדים בערבית על הספר ככלי חינוכי, המעביר מסרים דידקטיים דוגמת כיבוד אב ואם, חשיבות הלימוד וההשכלה ועוד.

דיאטה, הסתגלות לגן וזהירות מפני זרים
סטודנטים, מרצים ואזרחים מגיעים לספריה ומבקשים ספרים מסוימים, או ספרים בנושאים מסוימים. לדוגמא:
נושאים מבוקשים על-ידי סטודנטים הם : פמיניזם, חלוקת תפקידים במשפחה, עקרי בית ועוד.

נושאים המבוקשים על-ידי הורים הם: דיאטה והרגלי אכילה, מעבר מגורים, הסתגלות לגן או לבי"ס, הסתגלות הורה לבן-זוג חדש, מות סבים ועוד.

לעתים, מחפשים אצלנו חומר להמחזה לתיאטרון, לתיאטרון-בובות או לסדנאות בנושאים שונים, כדוגמת הבקשה לספרים בנושאים "זהירות מפני זרים" ו-"עבירות מין" שהגיעה מעמותה המעבירה סדנאות לגננות ולמורות בנושא של ניצול מיני, וזאת כיוון שקל יותר לפתוח בנושא דרך סיפור.

מגיעים גם אנשים מבוגרים כדי לחפש ספר מסוים שקראו בילדותם. לא תמיד הם זוכרים את שם הספר או את מחברו, ולעתים הם זוכרים במטושטש רק את תמונת הכריכה או את נושא הספר. גם במקרים אלו אנו נעזרים במפתח הנושאים כדי לנסות לאתר את הספר.

red bullet הכנת הסקירה: תמי צוק. תודה ליסמין אלעד

אוסף ספרי הילדים שבאוניברסיטת חיפה הוקם ביוזמתה של פרופ' אירן סבר בשנת 1982, ומתקיימות בו פעילויות הקשורות בילדים, ספרים וספריות. האוסף כולל כ-13,000 ספרי ילדים בעברית וכ-2000 ספרים בערבית, ובו ספרות יפה וספרי-מידע.

האוסף מרוכז בחלל אחד, ומסודר לפי א"ב של שמות הכותרים, ולפי הקריטריונים הבאים: טקסט מועט או רב, מנוקד או בלתי-מנוקד.

red bullet נושאים ייחודיים במפתח הנושאי:
משנת 1994 אנו ממפתחים את ספרי הילדים בעברית הכלולים באוסף שלנו.
המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער שנבנה על-ידנו מיועד לקהל יעד של ספרנים, מטפלים, ביבליותרפיסטים, אנשי חינוך (מורים, גננות, חוקרי חינוך), חוקרי ספרות ילדים, הורים, וילדים ונוער, המעוניינים לחפש ספרים על פי נושאים, וזאת לצרכי מחקר, הוראה, צרכים טיפוליים או קריאה להנאה.
המפתח הוא חלק מקטלוג ספריית אוניברסיטת חיפה, ופתוח לשימוש חופשי באינטרנט.
המפתח כולל מעל אלף נושאים ומוטיבים, הלקוחים ברובם מתוך המפתח למאמרים בעברית של אוניברסיטת חיפה. יחד עם זאת, נאלצנו, במקרים רבים, להתאים את הנושאים הללו לספרות ילדים, ולהוסיף נושאים ייחודיים, לדוגמא - ספרי משחק מסוגים שונים:

ספרי משחק - אפקטים ויזואליים (כגון ספרים שבהם חלקים נוצצים)

ספרי משחק - מישוש (ספרי מגע בעלי טקסטורות שונות)

ספרי משחק - קולות

ספרי משחק - תלת-ממדיים

נושאים ייחודיים נוספים הם:

ספרים שנכתבו על ידי ילדים

ספרים על פי סרטים וסדרות טלוויזיה (כאלה שנכתבו בעקבות סרט או סדרה)

סיפורי עם - עיבוד מודרני (עיבודים מודרניים ופמיניסטיים לאגדות ידועות)

ספרי תמונות ללא מלל

תדמית המבוגר (איך אנו, המבוגרים, מוצגים בספרות הילדים)

red bullet בין עברית לערבית
נושאים ייחודיים בספרות ילדים בערבית
לאחרונה התחלנו למפתח גם את ספרי הילדים בערבית הכלולים באוסף. עד מהרה נוכחנו כי עלינו להוסיף נושאים מסוימים הייחודיים לתרבות הערבית, כגון חגים אסלאמיים ונוצריים, אישים, היסטוריה של האסלאם ועוד. כמו-כן, מושם דגש רב בספרות הילדים בערבית על הספר ככלי חינוכי, המעביר מסרים דידקטיים דוגמת כיבוד אב ואם, חשיבות הלימוד וההשכלה ועוד.

דיאטה, הסתגלות לגן וזהירות מפני זרים
סטודנטים, מרצים ואזרחים מגיעים לספריה ומבקשים ספרים מסוימים, או ספרים בנושאים מסוימים. לדוגמא:
נושאים מבוקשים על-ידי סטודנטים הם : פמיניזם, חלוקת תפקידים במשפחה, עקרי בית ועוד.

נושאים המבוקשים על-ידי הורים הם: דיאטה והרגלי אכילה, מעבר מגורים, הסתגלות לגן או לבי"ס, הסתגלות הורה לבן-זוג חדש, מות סבים ועוד.

לעתים, מחפשים אצלנו חומר להמחזה לתיאטרון, לתיאטרון-בובות או לסדנאות בנושאים שונים, כדוגמת הבקשה לספרים בנושאים "זהירות מפני זרים" ו-"עבירות מין" שהגיעה מעמותה המעבירה סדנאות לגננות ולמורות בנושא של ניצול מיני, וזאת כיוון שקל יותר לפתוח בנושא דרך סיפור.

מגיעים גם אנשים מבוגרים כדי לחפש ספר מסוים שקראו בילדותם. לא תמיד הם זוכרים את שם הספר או את מחברו, ולעתים הם זוכרים במטושטש רק את תמונת הכריכה או את נושא הספר. גם במקרים אלו אנו נעזרים במפתח הנושאים כדי לנסות לאתר את הספר.

red bullet הכנת הסקירה: תמי צוק. תודה ליסמין אלעד

אמירה קהת, חיברה בשנים האחרונות שני ספרים. ביקשנו אותה לפרט את הנסיבות שהובילו אותה לכתיבת הספרים, ולהלן סיפורה:
"לאחר פטירתה של אמי בשנת 1999, נוכחתי שלא נותר לי יותר את מי לשאול על תולדות משפחתי.
בתקופה בה גדלתי לא הרבו להזכיר את הגולה, את השואה ואת הנספים בה, אם מתוך רגשות אשם כלפי בני המשפחה שנותרו מאחור, או בשל הרצון לגונן עלינו, הצברים.
החלטתי לקחת על עצמי את המשימה לחקור את תולדות משפחתי ומשפחת בעלי.
במשך שנים מספר עסקתי בחקר השורשים של ארבע משפחות: אלו שלי - שפיר וקריגר, ושל בעלי חיים - קהת וגולדברג.
יצאתי למסע מרתק בעזרת תעודות שמצאתי בבית, מאגרי מידע באינטרנט ושיחות רבות עם בני ארבע המשפחות.
במהלכו של מסע השורשים התוודעתי לקרובי משפחה רחוקים, ואף יצרתי קשרים עם בני דודים שלי מדרג שני, שגיליתי בארצות הברית, בבלגיה ובצרפת.
כולם שמחו להשתתף איתי ביצירת אילנות יוחסין למשפחותינו. עם חלק מהם נפגשתי, ואני שומרת על קשרים עם כולם.

במהלך המחקר התוועדתי לקרובה רחוקה של בעלי מטופולצ'ני שבסלובקיה,
שסיפרה לי סיפור מרתק על היותה פרטיזנית בשואה, ועל כך שמחנה שלם בסלובקיה יצא לחופשי והצטרף לפרטיזנים בשנת 1944.
תחקרתי אותה במשך חמישה חודשים, וכתבתי את סיפורה במחנה נובאקי, ואת סיפור משפחתה.
קראתי ספרים בנושא, העברתי את החומר לעיון חוקר נוסף, וכך נולד הספר שושנה כספי - קורות חיים, שהתפרסם בעזרת "יד ושם" בשנת 2004. התנסות זו דרבנה אותי להמשיך ולהעמיק את המחקר שלי.
אמו של בעלי הייתה אז עדיין בחיים, וכך שוחחתי עמה במשך שעות רבות ודליתי ממנה פרטים רבים על משפחתה וחייה בבודפשט.
נסעתי לסיור שורשים בהונגריה ובסלובקיה, פגשתי את חברותיה, ביקרתי את קברי המשפחה ואת כל אותם מקומות שחמותי הזכירה בסיפוריה: בית הכנסת ובית הספר בבודפשט, ביתה ברובע היהודי ובית המשפחה לאחר נישואיה.
נסעתי גם לעיירות בהן נולדו הוריה. רק לאחר פטירתה של חמותי עלה בידי לסיים את סיפורה: מרים קהת - סיפור חיים, שפרסמתי בשנת 2005 בהוצאה עצמית.
שני הספרים מלווים בתמונות רבות, ומצורפים להם נספחים הסוקרים את קורותיהם של שאר בני המשפחה.

amirabook

העבודה על שני הספרים וכן מחקר השורשים בכללותו גרמו לי סיפוק רב, והעשירו אותי במידע לא רק על משפחותינו, אלא גם על קורות יהודי הונגריה וסלובקיה בתקופת השואה ולפניה".

אמירה קהת, חיברה בשנים האחרונות שני ספרים. ביקשנו אותה לפרט את הנסיבות שהובילו אותה לכתיבת הספרים, ולהלן סיפורה:
"לאחר פטירתה של אמי בשנת 1999, נוכחתי שלא נותר לי יותר את מי לשאול על תולדות משפחתי.
בתקופה בה גדלתי לא הרבו להזכיר את הגולה, את השואה ואת הנספים בה, אם מתוך רגשות אשם כלפי בני המשפחה שנותרו מאחור, או בשל הרצון לגונן עלינו, הצברים.
החלטתי לקחת על עצמי את המשימה לחקור את תולדות משפחתי ומשפחת בעלי.
במשך שנים מספר עסקתי בחקר השורשים של ארבע משפחות: אלו שלי - שפיר וקריגר, ושל בעלי חיים - קהת וגולדברג.
יצאתי למסע מרתק בעזרת תעודות שמצאתי בבית, מאגרי מידע באינטרנט ושיחות רבות עם בני ארבע המשפחות.
במהלכו של מסע השורשים התוודעתי לקרובי משפחה רחוקים, ואף יצרתי קשרים עם בני דודים שלי מדרג שני, שגיליתי בארצות הברית, בבלגיה ובצרפת.
כולם שמחו להשתתף איתי ביצירת אילנות יוחסין למשפחותינו. עם חלק מהם נפגשתי, ואני שומרת על קשרים עם כולם.

במהלך המחקר התוועדתי לקרובה רחוקה של בעלי מטופולצ'ני שבסלובקיה,
שסיפרה לי סיפור מרתק על היותה פרטיזנית בשואה, ועל כך שמחנה שלם בסלובקיה יצא לחופשי והצטרף לפרטיזנים בשנת 1944.
תחקרתי אותה במשך חמישה חודשים, וכתבתי את סיפורה במחנה נובאקי, ואת סיפור משפחתה.
קראתי ספרים בנושא, העברתי את החומר לעיון חוקר נוסף, וכך נולד הספר שושנה כספי - קורות חיים, שהתפרסם בעזרת "יד ושם" בשנת 2004. התנסות זו דרבנה אותי להמשיך ולהעמיק את המחקר שלי.
אמו של בעלי הייתה אז עדיין בחיים, וכך שוחחתי עמה במשך שעות רבות ודליתי ממנה פרטים רבים על משפחתה וחייה בבודפשט.
נסעתי לסיור שורשים בהונגריה ובסלובקיה, פגשתי את חברותיה, ביקרתי את קברי המשפחה ואת כל אותם מקומות שחמותי הזכירה בסיפוריה: בית הכנסת ובית הספר בבודפשט, ביתה ברובע היהודי ובית המשפחה לאחר נישואיה.
נסעתי גם לעיירות בהן נולדו הוריה. רק לאחר פטירתה של חמותי עלה בידי לסיים את סיפורה: מרים קהת - סיפור חיים, שפרסמתי בשנת 2005 בהוצאה עצמית.
שני הספרים מלווים בתמונות רבות, ומצורפים להם נספחים הסוקרים את קורותיהם של שאר בני המשפחה.

amirabook

העבודה על שני הספרים וכן מחקר השורשים בכללותו גרמו לי סיפוק רב, והעשירו אותי במידע לא רק על משפחותינו, אלא גם על קורות יהודי הונגריה וסלובקיה בתקופת השואה ולפניה".