סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים
בעקבות המצב...מכתבי תמיכה ועידוד לישראל מספקים שלנו בחו"ל. מצורפות שתי דוגמאות שנשלחו לצילה הראל מענף שירותים טכניים בספרייה שלנו 

Dear Cecilia and staff at the Library,
Israel is in our thoughts and our prayers.  We have been thinking about you this entire time and how difficult it must  be under the current matsav.  We all hope it will end soon and life will get back to “normal”.  We sit watching the  news and can’t believe the way the situation is presented in the American press.  We all hope for peace. May it  come soon.
The content and views expressed in this email reflect my personal views and not the views of the Library of  Congress.
Regards to all. Be safe.  Gail

Library of Congress
Israel/Judaica Section
Asian Middle Eastern Division

 
Dear Cecilia,
The news I see about the tense situation in Israel is making me very sad and I feel so helpless. I want to express my sincere concerns to you, your friends, colleagues and family.  I hope very much that this will be solved without any further damage, pain, loss and sadness. My thoughts and prayers are with you. Please accept my sincere good wishes for peace and quietness in wonderful Israel! 
 
 
Ferda 

 

שני חברים יצאו לטייל...על אוסף תמונות ארץ ישראל משנות העשרים מאת משפחות גוט ומוסינזון.
בשנת 1925 שני חברים יצאו לטייל בארץ ישראל בתום לימודיהם בגימנסיה הרצליה. תוך כדי הטיול אנדרי גוט וחברו דוד מוסינזון (בנו של בן ציון מוסינזון, מנהל הגימנסיה) צילמו את נופיה של א"י. בתום הטיול החברים הכינו שני אלבומים זהים שהכילו 650 צילומים ממטולה בצפון ועד עזה ויריחו בדרום.

דוד מוסינזון ואנדריאה גוט
מאוחר יותר אנדרי גוט נהיה מהנדס וקבלן ודוד מוסינזון נהיה רופא וטרינר בעמק. ב-1938 דוד נהרג יחד עם חיים שטורמן ואהרון אתקין בעת שמכוניתם עלתה על מוקש. "גן השלושה" (הסחנה) מנציח את זכרם.
 
עברו שנים וב-2013 מר עזרא גוט, בנו של אנדרי גוט, שלח מכתב למחלקת המדיה בספרייה והציע להראות את האלבום במטרה לחשוף אותו לציבור הרחב, במכתב הובהר שזהו רצון משותף של משפחת גוט ומשפחת מוסינזון – לאחסן את אלבום התמונות כך שיהיה נגיש לציבור באמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו בספרייה. כך נוצר הקשר והעבודה החלה. 

הדאגה הגדולה בכל אוסף היא זיהוי התמונות.
באוסף גוט-מוסינזון הזיהויים היו כתובים באלבום עצמו, אך לא תמיד היו מדויקים ומלאים. ברצוני להודות למר רוני קניגסברג שעזר בזיהוי תמונות לאוסף זה וגם לאוספים רבים אחרים.
 
בסך הכל קוטלגו כ-470 תמונות והאוסף חולק לסדרות על פי שיוך גאוגרפי כגון תל אביב-יפו, ירושלים והסביבה, מרכז הארץ ואזורים נוספים.

רחוב אלנבי תל אביב 1921-1926
רחוב אלנבי, תל-אביב, 1921-1926


המתחם הצרפתי בירושלים 1921-1926

המתחם הצרפתי בירושלים, 1921-1926

האוסף כולל תמונות של הישובים הערביים שלא קיימים יותר או הגישה אליהם קשה בימינו. אחת הסדרות המרתקות היא סידרת התושבים המקומיים המציגה בין היתר נשים וילדים בדואים.

 
נשים בדואיות עם ילדיהן 1921-1926
נשים בדואיות עם ילדיהן, 1921-1926


מוכרי משקה ברחוב, ארץ ישראל, 1921-1926
מוכרי משקה סוס ברחוב, ארץ ישראל 1921-1926
 
תודה למר עזרא גוט, למר אילון מוסינזון ולמשפחותיהם על תרומתם המיוחדת לאוסף הספריה ועל הנכונות לשתף את קהילת האוניברסיטה והציבור כולו באוצר שלהם. כל מי שמתעניין בידיעת הארץ ובהיסטוריה של המקום מוזמן לצאת לטיול (אומנם וירטואלי) בארץ של שנות העשרים של המאה הקודמת ולגלות מחדש את ארץ ישראל של פעם.

red bullet הכנת הסקירה: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי, תחום מדיה.
red bullet הכנת הסרטון: קרן ברנר, תחום מדיה
 
מצורף סרטון על האוסף:
 



























 
הסרטון החמישי בסדרת "ספרייה בדקה" עלה לאוויר. הפעם מוקדש הסרטון לשירות השאלה בין ספרייתית בספרייה.  סדרת סרטוני "ספרייה בדקה" את סדרת סרטוני "ספרייה בדקה" כותבים, מציגים ועורכים ספרנים ועובדים בספרייה. 

 

Accordance

Anatomy Practice

Archival Sources for the History of the British Mandate in Palestine 1914-1948

Art Theorists of the Italian Renaissance – ATIR

Encyclopædia Britannica

Grand Robert

Index of References Dealing with Talmudic Literature -- מפתח הספרות על מקורות חז"ל

Interactive Knee

Interactive Skeleton

Israel Economics Information - macro -- כלכלת ישראל

Keren - Israeli trust funds data -- קרן - קרנות ישראליות

Langenscheidt Muret-Sanders e-Grosswörterbuch

Maktabah al-Shamilah - المكتبة الشاملة

MIT Encyclopedia of the Cognitive Sciences

Otsrot ha-Tora - אוצרות התורה

Publishers International ISBN Directory Plus

Shares - ניירות ערך

Taavura - Ikarei Halakhot - תעבורה - עקרי הלכות

Taklitor ha-Klali - ha-torani - תקליטור הכללי – התורני

Zeltner - צלטנר

רביעי, 14 מאי 2014 08:26

תורמי הספרייה המתחדשת

אלי סימון, תחום יעץ בספרייה מספר על סוראיה ויונס נזריאן. (הסיפור נכתב במסגרת סדנת כתיבת זכרונות המתקיימת באוניברסיטה ופורסם לראשונה בבלוג "היו זמנים באוניברסיטה" בפורטל האירגוני)

סוראיה ויונס נזריאן
סוראיה ויונס נזריאן.
 
שלושה עשר בינואר אלף תשע מאות שבעים ותשע. שעה שתיים. טיסת אל על האחרונה מטהרן לתל אביב ממריאה. מרביתם של נוסעי המטוס העמוס לעייפה, הם יהודים אירניים, החשים שימיו של משטר השאח ספורים, ושההתחזקות האסלאמית לא תיטיב עמם. בהיענות להצעתו הבהולה של בעלה יונס, סוריאה נזריאן מושיבה על ברכיה את בנה בן השנה, וילדיה הגדולים יותר- במושבים לידה. 

שנת הקליטה הראשונה שלהם בהרצליה, היא כבר שנתה החמישית של ספריית האוניברסיטה במשכנה בבנין הראשי בראש הר הכרמל. שלושת העשורים שחלפו מאז, מאפשרים למשפחת נזריאן להשתלב היטב בקהילה היהודית האירנית בלוס אנג'לס ולראות ברכה בעמלה. מנהל הספריה פרופ' שמואל סבר מוביל את הספרייה להענות לצרכים של עידן המידע. המנהל הבא, פרופ' ברוך קיפניס, רואה התמלאות מואצת של מדפי הספרייה, חוזה מחסור בשטחים ובערוצי שירות עדכניים ויוזם הרחבה ושדרוג על פי תפיסת הספריה כמקום.

האוניברסיטה מסכימה להשלים מתקציבה לסכום שיגוייס מתורם. נבחר משרד אדריכלים ותהליך התכנון עושה את צעדיו הראשונים. מיד מופיע מכשול בדמות היתר בניה שכנראה לא ינתן. בספק אם יאושר להרחיב את הספרייה על הדשא הצופה לעבר נופי הגליל והמפרץ.כך גם לא סביר כי יוסכם שינוי יעוד של חללים בתוך הבנין הראשי. המצוקה מופגת על ידי הברקה של אדריכלית האוניברסיטה יהודית שמש. מתחת לשדרת החנויות והאוטובוסים חבויה לה מסה נרחבת של אדמת מילוי. נותר רק לרוקן אותה, ללא צורך בהיתר של הוועדה לבנין העיר. יחד עם זאת, יהיה צורך לחזק את דופן החלל שייפער, בכלונסאות בטון עמוקים. 

צוות הספרייה חוזה בפליאה בחפירה הנמרצת, סופג בהבנה את רעש הקידוח המתמשך, משלים עם ההזזות הנדרשות ומתנצל בפני ציבור הלקוחות הנאמן. מכתב קצר והחלטי מנשיא האוניברסיטה מפר את חדוות היצירה. עלות הקידוחים ויציקת גלילי הבטון החיוניים עברה את התחזית. הבנייה מופסקת והבור פעור ומשווע. כספי התורם יועברו לפרוייקט אוניברסיטאי אחר. הספרייה מתעגמת, מתעשתת ומפיקה חוברת הצעות לתורמים, המציגה מבחר תחומי תרומה, החל משולחן, דרך משרד ועד להרחבה האדריכלית המלאה. פניית הספרייה לתרומות תפסה את תשומת לבה של ד"ר שרון נזריאן, אשר כילדה המריאה מטהרן עם הוריה הנחושים, ועתה השתלמה באוניברסיטת חיפה. כמנהלת קרן יונס וסוראיה נזריאן, הציגה בפני הוריה את האפשרויות. בנדיבותם בחרו בתרומה המירבית, כאשר הם רואים פה הזדמנות נוספת להרחיב ספרייה אקדמית בישראל. כך עשו גם כאשר תרמו להגדלת הספרייה של מכללת ספיר בנגב.

ל
א אחרה לבוא ההכרות של צוות הנהלת הספריה עם זוג תורמים לבביים, חמים, סימפטיים, נעימים, מתענינים ברווחת הקוראים ובשביעות רצונם. כיהודים מחוברים לישראל, ראו חשיבות בפעילות הספרייה, ועל ידי ביקורים אחדים בשנה, יצרו קשר עם הצוות, ופיתחו קשב לצרכים. יונס, מהנדס בהכשרתו, ורגיש, חם ועממי, בגישתו האנושית, בחן בעין מקצועית את התוכניות והעיר בתבונה לאדריכל. סוראיה, אמנית ופסלת, שמה לב לפרטים האסתטיים ולהיבטי העיצוב. תוך כדי קשר שוטף עם הארכיטקט שאפו לשלמות. ספריית יונס וסוראיה נזריאן על מיליוני פריטיה, משמשת שער למידה ומחקר לאין ספור הסוגיות והתהיות המעסיקות את אוכלוסיית האוניברסיטה. הידע שהביאו לארץ מהגרים יהודים מרחבי העולם, מומחש בפסלה רב הממדים של סוראיה- "מורשת", המציג ספינה נושאת ספרים, והוא מוצב בכיכר סמוכה לבנין הראשי. 

שלושה ביוני אלפיים ושתים עשרה. בטקס השקת הספריה החדשה, במושבים לידם, ילדיהם הבוגרים של סוראיה ויונס נזריאן. טהרן- לוס אנג'לס- חיפה. נתיב פועם של זיקה יהודית.

 3.6.2012 טקס הקדשת הספרייה במעמד התורמים
טקס הקדשת הספרייה במעמד התורמים. 3.6.2012

פסל מורשת סוראיה נזריאן
פסל מורשת של האמנית סוראיה נזריאן.

 סרטים "כחול לבן" שנרכשו השנה לאוסף הוידאו בספרייה , ציבור הסטודנטים והמרצים מוזמנים לבוא ולצפות!
 
red bullet בית לחם: DVD-4850
סרטו המדובר של יובל אדלר הוא ייצוג ריאליסטי ומעורר מחשבה של עולם המודיעין הישראלי. מערכת היחסים המורכבת שבין רזי, רכז נפת בית לחם בשב"כ, לבין סנפור, אחיו הצעיר של מפקד גדודי חללי אל אקצה, עומדת למבחן אל מול נסיבות חדשות.

קדימון לסרט:

 
 
































red bullet פלאות: DVD-4820
אריאל "ארנב" הוא ברמן בפאב ירושלמי. ערב אחד הוא רואה כמה גברים חרדים מכניסים בכוח אדם אחר (יהודה לוי) לדירה נטושה מול ביתו. מכאן  חייו הולכים ומסתבכים בפרשה המסתורית עם דמויות ירושלמיות שונות ומשונות. תסריט : אבי נשר ושאנן סטריט
 
קדימון לסרט:
 


































 
red bullet המעבדה:  DVD-4695
שגשוג תעשיות הביטחון הישראליות. היצוא הביטחוני הישראלי גודל וצומח משנה לשנה ומחזק במאוד את כלכלת ישראל.. האם הסכסוך עם הפלסטינים למשל הפך מנטל על למשאב כלכלי רווחי? בימוי פלדמן יותם

קדימון לסרט:
 
























red bullet 7 הסלילים של יונה וולך: DVD-4368
מסע קולנועי אל עולמה של המשוררת שמתה בגיל צעיר ושהותירה אחריה מיתוס ושובל מעריצים.בסרטו השני בסדרת "העבריים" (קדם לו סרט על לאה גולדברג), משרטט יאיר קדר קווים לדמותה של כוהנת השירה, על סמך 7 סלילי הקלטה שנגלו לו ובהם משיבה וולך לשאלותיה של העורכת הילית ישורון, וכן דרך שיחות עם יוצרים וחברים שהכירו אותה מקרוב. סרטו של יאיר קדר.

קדימון לסרט:


























red bullet שבלולים בגשם: DVD-4817
תל אביב, 1989. בועז הינו סטודנט המתחיל לקבל מכתבים אנונימיים מגבר המכריז על אהבתו ותשוקתו אליו. המכתבים מעוררים בבועז פרנויה ותהייה מיהו השולח האלמוני, והאם הוא מכיר אותו, ובמקביל גם תחושות חדשות המערערות על זהותו המינית. בועז יוצא למסע שסופו לא ברור כלל. בימוי: מוזר יריב.

קדימון לסרט:

 

 
























red bullet הכנת הסקירה: לואיזה בל-אשכנזי 

שלישי, 29 אפריל 2014 05:54

חנוכת ארכיון אמריקן קולוני

אורה זהבי, ראש תחום מדיה בספרייה היתה בין ארבעת הישראלים שהוזמנו לאירוע מיוחד: חנוכת ארכיון המושבה האמריקאית (אמריקן קולוני) בירושלים. 
באירוע שולבו מפגש צאצאי המתיישבים, כנס לשימור, איסוף המידע והמפוזרי בעולם ובניית מאגר משותף. המפגש והכנס התקיימו בימים רביעי וחמישי 9-10 באפריל במלון אמריקן קולוני ירושלים בנוכחות קונסולי ארצות הברית ושוודיה, מנהלת הארכיון גב' רחל לב, בני המשפחות שהגיעו מארצות הברית, אנגליה ושוודיה, סופרים וכותבים שתעדו את הסיפור של המושבה. ארבעת הנציגים הישראלים הם מומחים לארכיוני צילום בישראל ובניהם: ד"ר שי לביא מיד בן צבי, חוקר הצילום גיא רז, יהודית קפלן, אוצרת צילום במוזיאון ישראל ואורה זהבי מהספרייה שלנו.

במהלך השנים, מספרת אורה, הזדמן לי להכיר באמצעות הספרים, האלבומים והחשיפה לחומרים חזותיים, סיפורים דמויות הקשורים להיסטוריה של ארץ ישראל. הפעם היתה זו חוויה אחרת. חוויה של הכרות אישית, האזנה לסיפורי צאצאי מייסדי המושבה האמריקאית, השוודים והאמריקאים ומפגש עם סופרים שנשבו בקסם המקום. חומר רב כולל מכתבים, תמונות, רישומים, יומנים נשתמר  בארכיון ובאוספים ומספר את הסיפור של המקום והאזור. באירוע התבקשתי להעביר מנסיון העשייה בתחום שימור תמונות ההיסטוריות ובניית אוספים דיגיטליים בספרייה בהקשר למיפוי ושימור המקורות הראשונים, של המושבה אמריקן קולוני בירושלים והנגשתם לחוקרים בעולם כולו.

red bullet מידע נוסף על האירוע ניתן לקרוא בכתבה:From commune to oasis: Postcards from the American Colony

red bullet מידע ותמונות על American Colony מתוך ספריית הקונגרס

 

אמריקן קולוני







המושבה האמריקאית או אמריקן קולוני (American Colony ) מושבתה של קהילה אמריקאית-שבדית אוטופית שנוסדה בירושלים העות'מאנית עם בואם של בני משפחת אנה והוריישו ספאפורד, בשנת 1881.

ובהקשר הצילום: בשנת 1898 הקימו חברי המושבה סטודיו לצילום, תוך שימוש בציוד ובחומרים שהביאו איתם מארצות הברית ואשר כמעט לא היו מוכרים בירושלים של אותה תקופה, והצלמים היו אלייז'ה מאיירס ופרדריק וסטר. באותה שנה תיעדו בצילומים רבים את מסע וילהלם השני לארץ ישראל, והתמונות, שעוררו עניין רב, נמכרו וסייעו בכלכלת המושבה. בעקבות זאת הוקמה מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית ובמהלך חצי המאה הבאה המשיכו צלמי המושבה לצלם את ירושלים ואת ארץ ישראל. צילומיהם נמצאים בארכיון אמריקן קולוני במתחם המלון וחלק גם ברשות ספריית הקונגרס ומהווים מקור ייחודי וחשוב לתיעוד ירושלים לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-20, על התהפוכות הרבות שעברה. (מתוך הווקיפדיה).

לרגל יום הזכרון לשואה ולגבורה מוצגת בימים אלו בקומת הכניסה לספרייה התערוכה: "חובת הזכרון במציאות כפולת פנים" של האומנית שרה מלצר. שרה מלצרילידת פולין (1928). את מלחמת העולם השנייה שרדה במנוסה מפולין מפני הכיבוש הנאצי,  ובהגליה לסיביר בידי השלטון הסובייטי. עלתה ארצה ב-1948 ממחנות העקורים בגרמניה בעיצומה של מלחמת העצמאות כחיילת מתנדבת לצה"ל...


מתוך התערוכה: חובת הזכרון במציאות כפולת פנים"

במשמעות רחבה, התערוכה  נוגעת בדינאמיקה של מציאות קיומית המטלטלת בין שתי ישויות. בין העוצמה של המשכיות החיים, בעולם חיי וקיים,לבין חובת הזיכרון  לעולמות שנעלמו מעל פני האדמה ונכחדו בשואה ללא השאר שריד, ביניהם בני משפחתה של האמנית.לצד קרובי משפחה שאותם היא מבקשת להעלות מאופל השכחה, מגמתה לחרוג מסיפורה האישי ולגעת בסוגיה של חובת זיכרון השואה במובנה הרחב. השאלות העשויות לעלות בהקשר זה: מהו המימד המוסרי של החובה לזכור? מהי קהילת זיכרון? איך זוכרים רגשות (בהבדל מזיכרון של מידע)? כיצד הגיעו בני אנוש להשמדה תעשייתית ?! מהו היחס בין לזכור ולסלוח ? האם הזיכרון מסייע לסליחה או עומד לה לרועץ?

שני עולמות שונים מרכיבים את התערוכה:

עולם ששקע מול רקיע נעול – תבליטי דיוקנאות נטולי צלם אדם העשויים מעיסה של "קריעות" נייר עיתון האפויים עד שריפה, המגלמים סמליות לטקס ביהדות של גזירת קרע בבגדם של אבלים על מות יקירם.  

 עולם עומד וקיים – פורטרטים עזי צבע גדולי מימד וציורי דיוקנאות על-גבי קופסאות  אריזה מקרטון,שנעשה  בהם שימוש חוזר.  הקופסא שהייתה פעם חדשה ומלאה, התרוקנה והפכה למיכל ריק של זיכרון המקפל בחיקו את העבר כפליט המטלטל ממקום למקום. אך בעיקר ניתן לראות בהם, על פי מונחיו של ולטר בנימין, דמויות המהלכות ומשוטטות לא רק במרחב הגלוי, אלא בנפשן פנימה, תוך שיבה אל העבר שנשכח והודחק במציאות כפולת פנים המטלטלת: בין עולם דינאמי וחי לעולם הדמויות המיוצגות בתבליטי עיסת הנייר השרופים, השוקעות כפצע פתוח אל אופל השכחה .

מתוך סרט וידיאו שנוצר בהשראת יצירותיה של שרה והמבוסס על צרור המכתבים של בני משפחתה, מוקרנת בחלל התערוכה ומושמעת בקול עדות היסטורית מתקופת השואה. 

מתוך התערוכה: חובת הזכרון במציאות כפולת פנים"


מתוך התערוכה: חובת הזכרון במציאות כפולת פנים"







אל התערוכה נלווה סרט וידיאו "המכתבים"
המוקרן במהלכה. הסרט הוכן בהשראת יצירותיה של שרה מלצר, בהתבסס על המכתבים מתוך העיזבון המשפחתי, ובנוי על רצף זמנים של: לפני, תוך-כדי ובסיום מלחמת העולם השנייה. בין המוצגים בסרט: מברק S.O.S. מלבוב ממאי 1940; מכתבים ממאי- יוני 1941 מלבוב; מכתב מיוני 1942 מדודתה של שרה מלצר שהוברח מקרון בדרכו למחנה ההשמדה בלז'ץ; מכתבים ומברקים מסיביר בין השנים 1940-1946 (ממשפחתה של שרה שניצלה הודות להגליה לסיביר), ולאחר מכן מכתבים בין השנים 1946-1948 ממחנות העקורים בגרמניה בטרם עלייתה של שרה מלצר לישראל.


לרגל יום הזכרון לשואה ולגבורה מוצגת בימים אלו בקומת הכניסה לספרייה התערוכה: "חובת הזכרון במציאות כפולת פנים" של האומנית שרה מלצר. שרה מלצרילידת פולין (1928). את מלחמת העולם השנייה שרדה במנוסה מפולין מפני הכיבוש הנאצי,  ובהגליה לסיביר בידי השלטון הסובייטי. עלתה ארצה ב-1948 ממחנות העקורים בגרמניה בעיצומה של מלחמת העצמאות כחיילת מתנדבת לצה"ל...


חובת הזכרון במציאות כפולת פנים


במשמעות רחבה, התערוכה  נוגעת בדינאמיקה של מציאות קיומית המטלטלת בין שתי ישויות. בין העוצמה של המשכיות החיים, בעולם חיי וקיים,לבין חובת הזיכרון  לעולמות שנעלמו מעל פני האדמה ונכחדו בשואה ללא השאר שריד, ביניהם בני משפחתה של האמנית.לצד קרובי משפחה שאותם היא מבקשת להעלות מאופל השכחה, מגמתה לחרוג מסיפורה האישי ולגעת בסוגיה של חובת זיכרון השואה במובנה הרחב. השאלות העשויות לעלות בהקשר זה: מהו המימד המוסרי של החובה לזכור? מהי קהילת זיכרון? איך זוכרים רגשות (בהבדל מזיכרון של מידע)? כיצד הגיעו בני אנוש להשמדה תעשייתית ?! מהו היחס בין לזכור ולסלוח ? האם הזיכרון מסייע לסליחה או עומד לה לרועץ?

שני עולמות שונים מרכיבים את התערוכה:

עולם ששקע מול רקיע נעול – תבליטי דיוקנאות נטולי צלם אדם העשויים מעיסה של "קריעות" נייר עיתון האפויים עד שריפה, המגלמים סמליות לטקס ביהדות של גזירת קרע בבגדם של אבלים על מות יקירם.  

 עולם עומד וקיים – פורטרטים עזי צבע גדולי מימד וציורי דיוקנאות על-גבי קופסאות  אריזה מקרטון,שנעשה  בהם שימוש חוזר.  הקופסא שהייתה פעם חדשה ומלאה, התרוקנה והפכה למיכל ריק של זיכרון המקפל בחיקו את העבר כפליט המטלטל ממקום למקום. אך בעיקר ניתן לראות בהם, על פי מונחיו של ולטר בנימין, דמויות המהלכות ומשוטטות לא רק במרחב הגלוי, אלא בנפשן פנימה, תוך שיבה אל העבר שנשכח והודחק במציאות כפולת פנים המטלטלת: בין עולם דינאמי וחי לעולם הדמויות המיוצגות בתבליטי עיסת הנייר השרופים, השוקעות כפצע פתוח אל אופל השכחה .

מתוך סרט וידיאו שנוצר בהשראת יצירותיה של שרה והמבוסס על צרור המכתבים של בני משפחתה, מוקרנת בחלל התערוכה ומושמעת בקול עדות היסטורית מתקופת השואה. 

תמונה מהתערוכה


תמונה מהתערוכה







אל התערוכה נלווה סרט וידיאו "המכתבים"
המוקרן במהלכה. הסרט הוכן בהשראת יצירותיה של שרה מלצר, בהתבסס על המכתבים מתוך העיזבון המשפחתי, ובנוי על רצף זמנים של: לפני, תוך-כדי ובסיום מלחמת העולם השנייה. בין המוצגים בסרט: מברק S.O.S. מלבוב ממאי 1940; מכתבים ממאי- יוני 1941 מלבוב; מכתב מיוני 1942 מדודתה של שרה מלצר שהוברח מקרון בדרכו למחנה ההשמדה בלז'ץ; מכתבים ומברקים מסיביר בין השנים 1940-1946 (ממשפחתה של שרה שניצלה הודות להגליה לסיביר), ולאחר מכן מכתבים בין השנים 1946-1948 ממחנות העקורים בגרמניה בטרם עלייתה של שרה מלצר לישראל.