סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים
רביעי, 14 מאי 2014 08:26

תורמי הספרייה המתחדשת

אלי סימון, תחום יעץ בספרייה מספר על סוראיה ויונס נזריאן. (הסיפור נכתב במסגרת סדנת כתיבת זכרונות המתקיימת באוניברסיטה ופורסם לראשונה בבלוג "היו זמנים באוניברסיטה" בפורטל האירגוני)

סוראיה ויונס נזריאן
סוראיה ויונס נזריאן.
 
שלושה עשר בינואר אלף תשע מאות שבעים ותשע. שעה שתיים. טיסת אל על האחרונה מטהרן לתל אביב ממריאה. מרביתם של נוסעי המטוס העמוס לעייפה, הם יהודים אירניים, החשים שימיו של משטר השאח ספורים, ושההתחזקות האסלאמית לא תיטיב עמם. בהיענות להצעתו הבהולה של בעלה יונס, סוריאה נזריאן מושיבה על ברכיה את בנה בן השנה, וילדיה הגדולים יותר- במושבים לידה. 

שנת הקליטה הראשונה שלהם בהרצליה, היא כבר שנתה החמישית של ספריית האוניברסיטה במשכנה בבנין הראשי בראש הר הכרמל. שלושת העשורים שחלפו מאז, מאפשרים למשפחת נזריאן להשתלב היטב בקהילה היהודית האירנית בלוס אנג'לס ולראות ברכה בעמלה. מנהל הספריה פרופ' שמואל סבר מוביל את הספרייה להענות לצרכים של עידן המידע. המנהל הבא, פרופ' ברוך קיפניס, רואה התמלאות מואצת של מדפי הספרייה, חוזה מחסור בשטחים ובערוצי שירות עדכניים ויוזם הרחבה ושדרוג על פי תפיסת הספריה כמקום.

האוניברסיטה מסכימה להשלים מתקציבה לסכום שיגוייס מתורם. נבחר משרד אדריכלים ותהליך התכנון עושה את צעדיו הראשונים. מיד מופיע מכשול בדמות היתר בניה שכנראה לא ינתן. בספק אם יאושר להרחיב את הספרייה על הדשא הצופה לעבר נופי הגליל והמפרץ.כך גם לא סביר כי יוסכם שינוי יעוד של חללים בתוך הבנין הראשי. המצוקה מופגת על ידי הברקה של אדריכלית האוניברסיטה יהודית שמש. מתחת לשדרת החנויות והאוטובוסים חבויה לה מסה נרחבת של אדמת מילוי. נותר רק לרוקן אותה, ללא צורך בהיתר של הוועדה לבנין העיר. יחד עם זאת, יהיה צורך לחזק את דופן החלל שייפער, בכלונסאות בטון עמוקים. 

צוות הספרייה חוזה בפליאה בחפירה הנמרצת, סופג בהבנה את רעש הקידוח המתמשך, משלים עם ההזזות הנדרשות ומתנצל בפני ציבור הלקוחות הנאמן. מכתב קצר והחלטי מנשיא האוניברסיטה מפר את חדוות היצירה. עלות הקידוחים ויציקת גלילי הבטון החיוניים עברה את התחזית. הבנייה מופסקת והבור פעור ומשווע. כספי התורם יועברו לפרוייקט אוניברסיטאי אחר. הספרייה מתעגמת, מתעשתת ומפיקה חוברת הצעות לתורמים, המציגה מבחר תחומי תרומה, החל משולחן, דרך משרד ועד להרחבה האדריכלית המלאה. פניית הספרייה לתרומות תפסה את תשומת לבה של ד"ר שרון נזריאן, אשר כילדה המריאה מטהרן עם הוריה הנחושים, ועתה השתלמה באוניברסיטת חיפה. כמנהלת קרן יונס וסוראיה נזריאן, הציגה בפני הוריה את האפשרויות. בנדיבותם בחרו בתרומה המירבית, כאשר הם רואים פה הזדמנות נוספת להרחיב ספרייה אקדמית בישראל. כך עשו גם כאשר תרמו להגדלת הספרייה של מכללת ספיר בנגב.

ל
א אחרה לבוא ההכרות של צוות הנהלת הספריה עם זוג תורמים לבביים, חמים, סימפטיים, נעימים, מתענינים ברווחת הקוראים ובשביעות רצונם. כיהודים מחוברים לישראל, ראו חשיבות בפעילות הספרייה, ועל ידי ביקורים אחדים בשנה, יצרו קשר עם הצוות, ופיתחו קשב לצרכים. יונס, מהנדס בהכשרתו, ורגיש, חם ועממי, בגישתו האנושית, בחן בעין מקצועית את התוכניות והעיר בתבונה לאדריכל. סוראיה, אמנית ופסלת, שמה לב לפרטים האסתטיים ולהיבטי העיצוב. תוך כדי קשר שוטף עם הארכיטקט שאפו לשלמות. ספריית יונס וסוראיה נזריאן על מיליוני פריטיה, משמשת שער למידה ומחקר לאין ספור הסוגיות והתהיות המעסיקות את אוכלוסיית האוניברסיטה. הידע שהביאו לארץ מהגרים יהודים מרחבי העולם, מומחש בפסלה רב הממדים של סוראיה- "מורשת", המציג ספינה נושאת ספרים, והוא מוצב בכיכר סמוכה לבנין הראשי. 

שלושה ביוני אלפיים ושתים עשרה. בטקס השקת הספריה החדשה, במושבים לידם, ילדיהם הבוגרים של סוראיה ויונס נזריאן. טהרן- לוס אנג'לס- חיפה. נתיב פועם של זיקה יהודית.

 3.6.2012 טקס הקדשת הספרייה במעמד התורמים
טקס הקדשת הספרייה במעמד התורמים. 3.6.2012

פסל מורשת סוראיה נזריאן
פסל מורשת של האמנית סוראיה נזריאן.

 סרטים "כחול לבן" שנרכשו השנה לאוסף הוידאו בספרייה , ציבור הסטודנטים והמרצים מוזמנים לבוא ולצפות!
 
red bullet בית לחם: DVD-4850
סרטו המדובר של יובל אדלר הוא ייצוג ריאליסטי ומעורר מחשבה של עולם המודיעין הישראלי. מערכת היחסים המורכבת שבין רזי, רכז נפת בית לחם בשב"כ, לבין סנפור, אחיו הצעיר של מפקד גדודי חללי אל אקצה, עומדת למבחן אל מול נסיבות חדשות.

קדימון לסרט:

 
 
































red bullet פלאות: DVD-4820
אריאל "ארנב" הוא ברמן בפאב ירושלמי. ערב אחד הוא רואה כמה גברים חרדים מכניסים בכוח אדם אחר (יהודה לוי) לדירה נטושה מול ביתו. מכאן  חייו הולכים ומסתבכים בפרשה המסתורית עם דמויות ירושלמיות שונות ומשונות. תסריט : אבי נשר ושאנן סטריט
 
קדימון לסרט:
 


































 
red bullet המעבדה:  DVD-4695
שגשוג תעשיות הביטחון הישראליות. היצוא הביטחוני הישראלי גודל וצומח משנה לשנה ומחזק במאוד את כלכלת ישראל.. האם הסכסוך עם הפלסטינים למשל הפך מנטל על למשאב כלכלי רווחי? בימוי פלדמן יותם

קדימון לסרט:
 
























red bullet 7 הסלילים של יונה וולך: DVD-4368
מסע קולנועי אל עולמה של המשוררת שמתה בגיל צעיר ושהותירה אחריה מיתוס ושובל מעריצים.בסרטו השני בסדרת "העבריים" (קדם לו סרט על לאה גולדברג), משרטט יאיר קדר קווים לדמותה של כוהנת השירה, על סמך 7 סלילי הקלטה שנגלו לו ובהם משיבה וולך לשאלותיה של העורכת הילית ישורון, וכן דרך שיחות עם יוצרים וחברים שהכירו אותה מקרוב. סרטו של יאיר קדר.

קדימון לסרט:


























red bullet שבלולים בגשם: DVD-4817
תל אביב, 1989. בועז הינו סטודנט המתחיל לקבל מכתבים אנונימיים מגבר המכריז על אהבתו ותשוקתו אליו. המכתבים מעוררים בבועז פרנויה ותהייה מיהו השולח האלמוני, והאם הוא מכיר אותו, ובמקביל גם תחושות חדשות המערערות על זהותו המינית. בועז יוצא למסע שסופו לא ברור כלל. בימוי: מוזר יריב.

קדימון לסרט:

 

 
























red bullet הכנת הסקירה: לואיזה בל-אשכנזי 

שלישי, 29 אפריל 2014 05:54

חנוכת ארכיון אמריקן קולוני

אורה זהבי, ראש תחום מדיה בספרייה היתה בין ארבעת הישראלים שהוזמנו לאירוע מיוחד: חנוכת ארכיון המושבה האמריקאית (אמריקן קולוני) בירושלים. 
באירוע שולבו מפגש צאצאי המתיישבים, כנס לשימור, איסוף המידע והמפוזרי בעולם ובניית מאגר משותף. המפגש והכנס התקיימו בימים רביעי וחמישי 9-10 באפריל במלון אמריקן קולוני ירושלים בנוכחות קונסולי ארצות הברית ושוודיה, מנהלת הארכיון גב' רחל לב, בני המשפחות שהגיעו מארצות הברית, אנגליה ושוודיה, סופרים וכותבים שתעדו את הסיפור של המושבה. ארבעת הנציגים הישראלים הם מומחים לארכיוני צילום בישראל ובניהם: ד"ר שי לביא מיד בן צבי, חוקר הצילום גיא רז, יהודית קפלן, אוצרת צילום במוזיאון ישראל ואורה זהבי מהספרייה שלנו.

במהלך השנים, מספרת אורה, הזדמן לי להכיר באמצעות הספרים, האלבומים והחשיפה לחומרים חזותיים, סיפורים דמויות הקשורים להיסטוריה של ארץ ישראל. הפעם היתה זו חוויה אחרת. חוויה של הכרות אישית, האזנה לסיפורי צאצאי מייסדי המושבה האמריקאית, השוודים והאמריקאים ומפגש עם סופרים שנשבו בקסם המקום. חומר רב כולל מכתבים, תמונות, רישומים, יומנים נשתמר  בארכיון ובאוספים ומספר את הסיפור של המקום והאזור. באירוע התבקשתי להעביר מנסיון העשייה בתחום שימור תמונות ההיסטוריות ובניית אוספים דיגיטליים בספרייה בהקשר למיפוי ושימור המקורות הראשונים, של המושבה אמריקן קולוני בירושלים והנגשתם לחוקרים בעולם כולו.

red bullet מידע נוסף על האירוע ניתן לקרוא בכתבה:From commune to oasis: Postcards from the American Colony

red bullet מידע ותמונות על American Colony מתוך ספריית הקונגרס

 

אמריקן קולוני







המושבה האמריקאית או אמריקן קולוני (American Colony ) מושבתה של קהילה אמריקאית-שבדית אוטופית שנוסדה בירושלים העות'מאנית עם בואם של בני משפחת אנה והוריישו ספאפורד, בשנת 1881.

ובהקשר הצילום: בשנת 1898 הקימו חברי המושבה סטודיו לצילום, תוך שימוש בציוד ובחומרים שהביאו איתם מארצות הברית ואשר כמעט לא היו מוכרים בירושלים של אותה תקופה, והצלמים היו אלייז'ה מאיירס ופרדריק וסטר. באותה שנה תיעדו בצילומים רבים את מסע וילהלם השני לארץ ישראל, והתמונות, שעוררו עניין רב, נמכרו וסייעו בכלכלת המושבה. בעקבות זאת הוקמה מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית ובמהלך חצי המאה הבאה המשיכו צלמי המושבה לצלם את ירושלים ואת ארץ ישראל. צילומיהם נמצאים בארכיון אמריקן קולוני במתחם המלון וחלק גם ברשות ספריית הקונגרס ומהווים מקור ייחודי וחשוב לתיעוד ירושלים לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-20, על התהפוכות הרבות שעברה. (מתוך הווקיפדיה).

לרגל יום הזכרון לשואה ולגבורה מוצגת בימים אלו בקומת הכניסה לספרייה התערוכה: "חובת הזכרון במציאות כפולת פנים" של האומנית שרה מלצר. שרה מלצרילידת פולין (1928). את מלחמת העולם השנייה שרדה במנוסה מפולין מפני הכיבוש הנאצי,  ובהגליה לסיביר בידי השלטון הסובייטי. עלתה ארצה ב-1948 ממחנות העקורים בגרמניה בעיצומה של מלחמת העצמאות כחיילת מתנדבת לצה"ל...


מתוך התערוכה: חובת הזכרון במציאות כפולת פנים"

במשמעות רחבה, התערוכה  נוגעת בדינאמיקה של מציאות קיומית המטלטלת בין שתי ישויות. בין העוצמה של המשכיות החיים, בעולם חיי וקיים,לבין חובת הזיכרון  לעולמות שנעלמו מעל פני האדמה ונכחדו בשואה ללא השאר שריד, ביניהם בני משפחתה של האמנית.לצד קרובי משפחה שאותם היא מבקשת להעלות מאופל השכחה, מגמתה לחרוג מסיפורה האישי ולגעת בסוגיה של חובת זיכרון השואה במובנה הרחב. השאלות העשויות לעלות בהקשר זה: מהו המימד המוסרי של החובה לזכור? מהי קהילת זיכרון? איך זוכרים רגשות (בהבדל מזיכרון של מידע)? כיצד הגיעו בני אנוש להשמדה תעשייתית ?! מהו היחס בין לזכור ולסלוח ? האם הזיכרון מסייע לסליחה או עומד לה לרועץ?

שני עולמות שונים מרכיבים את התערוכה:

עולם ששקע מול רקיע נעול – תבליטי דיוקנאות נטולי צלם אדם העשויים מעיסה של "קריעות" נייר עיתון האפויים עד שריפה, המגלמים סמליות לטקס ביהדות של גזירת קרע בבגדם של אבלים על מות יקירם.  

 עולם עומד וקיים – פורטרטים עזי צבע גדולי מימד וציורי דיוקנאות על-גבי קופסאות  אריזה מקרטון,שנעשה  בהם שימוש חוזר.  הקופסא שהייתה פעם חדשה ומלאה, התרוקנה והפכה למיכל ריק של זיכרון המקפל בחיקו את העבר כפליט המטלטל ממקום למקום. אך בעיקר ניתן לראות בהם, על פי מונחיו של ולטר בנימין, דמויות המהלכות ומשוטטות לא רק במרחב הגלוי, אלא בנפשן פנימה, תוך שיבה אל העבר שנשכח והודחק במציאות כפולת פנים המטלטלת: בין עולם דינאמי וחי לעולם הדמויות המיוצגות בתבליטי עיסת הנייר השרופים, השוקעות כפצע פתוח אל אופל השכחה .

מתוך סרט וידיאו שנוצר בהשראת יצירותיה של שרה והמבוסס על צרור המכתבים של בני משפחתה, מוקרנת בחלל התערוכה ומושמעת בקול עדות היסטורית מתקופת השואה. 

מתוך התערוכה: חובת הזכרון במציאות כפולת פנים"


מתוך התערוכה: חובת הזכרון במציאות כפולת פנים"







אל התערוכה נלווה סרט וידיאו "המכתבים"
המוקרן במהלכה. הסרט הוכן בהשראת יצירותיה של שרה מלצר, בהתבסס על המכתבים מתוך העיזבון המשפחתי, ובנוי על רצף זמנים של: לפני, תוך-כדי ובסיום מלחמת העולם השנייה. בין המוצגים בסרט: מברק S.O.S. מלבוב ממאי 1940; מכתבים ממאי- יוני 1941 מלבוב; מכתב מיוני 1942 מדודתה של שרה מלצר שהוברח מקרון בדרכו למחנה ההשמדה בלז'ץ; מכתבים ומברקים מסיביר בין השנים 1940-1946 (ממשפחתה של שרה שניצלה הודות להגליה לסיביר), ולאחר מכן מכתבים בין השנים 1946-1948 ממחנות העקורים בגרמניה בטרם עלייתה של שרה מלצר לישראל.


לרגל יום הזכרון לשואה ולגבורה מוצגת בימים אלו בקומת הכניסה לספרייה התערוכה: "חובת הזכרון במציאות כפולת פנים" של האומנית שרה מלצר. שרה מלצרילידת פולין (1928). את מלחמת העולם השנייה שרדה במנוסה מפולין מפני הכיבוש הנאצי,  ובהגליה לסיביר בידי השלטון הסובייטי. עלתה ארצה ב-1948 ממחנות העקורים בגרמניה בעיצומה של מלחמת העצמאות כחיילת מתנדבת לצה"ל...


חובת הזכרון במציאות כפולת פנים


במשמעות רחבה, התערוכה  נוגעת בדינאמיקה של מציאות קיומית המטלטלת בין שתי ישויות. בין העוצמה של המשכיות החיים, בעולם חיי וקיים,לבין חובת הזיכרון  לעולמות שנעלמו מעל פני האדמה ונכחדו בשואה ללא השאר שריד, ביניהם בני משפחתה של האמנית.לצד קרובי משפחה שאותם היא מבקשת להעלות מאופל השכחה, מגמתה לחרוג מסיפורה האישי ולגעת בסוגיה של חובת זיכרון השואה במובנה הרחב. השאלות העשויות לעלות בהקשר זה: מהו המימד המוסרי של החובה לזכור? מהי קהילת זיכרון? איך זוכרים רגשות (בהבדל מזיכרון של מידע)? כיצד הגיעו בני אנוש להשמדה תעשייתית ?! מהו היחס בין לזכור ולסלוח ? האם הזיכרון מסייע לסליחה או עומד לה לרועץ?

שני עולמות שונים מרכיבים את התערוכה:

עולם ששקע מול רקיע נעול – תבליטי דיוקנאות נטולי צלם אדם העשויים מעיסה של "קריעות" נייר עיתון האפויים עד שריפה, המגלמים סמליות לטקס ביהדות של גזירת קרע בבגדם של אבלים על מות יקירם.  

 עולם עומד וקיים – פורטרטים עזי צבע גדולי מימד וציורי דיוקנאות על-גבי קופסאות  אריזה מקרטון,שנעשה  בהם שימוש חוזר.  הקופסא שהייתה פעם חדשה ומלאה, התרוקנה והפכה למיכל ריק של זיכרון המקפל בחיקו את העבר כפליט המטלטל ממקום למקום. אך בעיקר ניתן לראות בהם, על פי מונחיו של ולטר בנימין, דמויות המהלכות ומשוטטות לא רק במרחב הגלוי, אלא בנפשן פנימה, תוך שיבה אל העבר שנשכח והודחק במציאות כפולת פנים המטלטלת: בין עולם דינאמי וחי לעולם הדמויות המיוצגות בתבליטי עיסת הנייר השרופים, השוקעות כפצע פתוח אל אופל השכחה .

מתוך סרט וידיאו שנוצר בהשראת יצירותיה של שרה והמבוסס על צרור המכתבים של בני משפחתה, מוקרנת בחלל התערוכה ומושמעת בקול עדות היסטורית מתקופת השואה. 

תמונה מהתערוכה


תמונה מהתערוכה







אל התערוכה נלווה סרט וידיאו "המכתבים"
המוקרן במהלכה. הסרט הוכן בהשראת יצירותיה של שרה מלצר, בהתבסס על המכתבים מתוך העיזבון המשפחתי, ובנוי על רצף זמנים של: לפני, תוך-כדי ובסיום מלחמת העולם השנייה. בין המוצגים בסרט: מברק S.O.S. מלבוב ממאי 1940; מכתבים ממאי- יוני 1941 מלבוב; מכתב מיוני 1942 מדודתה של שרה מלצר שהוברח מקרון בדרכו למחנה ההשמדה בלז'ץ; מכתבים ומברקים מסיביר בין השנים 1940-1946 (ממשפחתה של שרה שניצלה הודות להגליה לסיביר), ולאחר מכן מכתבים בין השנים 1946-1948 ממחנות העקורים בגרמניה בטרם עלייתה של שרה מלצר לישראל.


בערב פסח תשע"ד הוענקה תעודת הוקרה מהספרייה לאיריס ביתן-טולדנו ולערן גולדנברג על פעילותם בפרוייקט פיתוח משחקים דיגיטליים עבור הספרייה. הפרוייקט נערך במסגרת שיתוף פעולה של הספרייה עם החוג להוראה, למידה והדרכה - המגמה לטכנולוגיות בחינוך במסגרת הקורס "מבוא למשחקים דיגיטליים ולמידה". מצורפת לעיונכם סקירה קודמת שלנו בנושא:

 
ברכות לאיריס ולערן! מצורפות תעודות הערכה שקבלו:

תעודת הוקרה לאיריס ביתן-טולדנו     תעודת הוקרה לערן גולדנברג




ערן גולדנברג וחומי רקם
ערן גולדנברג וחומי רקם. ערב פסח תשע"ד


בערב פסח תשע"ד הוענקה תעודת הוקרה מהספרייה לאיריס ביתן-טולדנו ולערן גולדנברג על פעילותם בפרוייקט פיתוח משחקים דיגיטליים עבור הספרייה. הפרוייקט נערך במסגרת שיתוף פעולה של הספרייה עם החוג להוראה, למידה והדרכה - המגמה לטכנולוגיות בחינוך במסגרת הקורס "מבוא למשחקים דיגיטליים ולמידה". מצורפת לעיונכם סקירה קודמת שלנו בנושא:

 
ברכות לאיריס ולערן! מצורפות תעודות הערכה שקבלו:

תעודת הוקרה לאיריס     תעודת הוקרה לערן






























ערן וחומי
ערן גולדנברג וחומי רקם. ערב פסח תשע"ד


במהלך קיץ 2012 קבלתי שיחת טלפון מאחד המרצים בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. בשיחה עודכנתי שפרופ.' משה ברוור (מחבר האטלסים הנודע) הודיע לאיש הסגל ששוחח איתי בטלפון על "מחסן" מפות בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב שבו נמסרות מפות חינם לספריות אקדמיות.

לאחר בירור נוסף ושיחות עם המרכז למיפוי ישראל (להם זכויות היוצרים על המפות), סוכם שאגיע למקום ואבחר מפות לאוסף שלנו בחיפה. הצטרפה אלי אולגה (הסטודנטית המסורה שלנו) עם מחשב נייד לצורך בדיקות בקטלוג שלנו.

הגענו לחוג לגיאוגרפיה בתל אביב ולאחר שיחה וברור קצר עם המנהלנית טיפסנו למחסן בקומה השלישית. המקום היה צפוף מאוד, מאובק ומלא בערימות של מפות ללא סדר וארגון. בהמשך נגלה לנו עוד חדר עמוס במדפי מפות ובו עוד ערימות של מפות מסודרות יותר...

ערמות מפות במחסן     ערמת מפות במחסן

ערמות המפות  במחסן...

לאחר חיטוט ונבירה בערימות, התברר לנו שמצאנו אוצר גדול ומצאנו בו כמה מפות חשובות מבחינה היסטורית לתולדות הכרטוגרפיה של א"י. משימתנו היתה לאתר מפות שאין לנו באוסף ובעצם להציל את המפות (היתה אף שמועה שעומדים לגרוס את המפות), בעיקר מפות מלפני הקמת המדינה שיצאו לאור ע"י המנדט הבריטי. בימים אלו החלנו במלאכת קטלוג המפות ושילובן באוסף הספרייה.

באחד מביקורינו אף הזדמן לנו לפגוש את פרופ. ברוור שסיפר לנו כיצד העביר בעצמו את המפות ממחסן בריטי ביפו לחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך נודע לי שהוחלט לעשות סדר במפותעל מנת לנסות למכור אותן לאספנים בעלות נמוכה ( וזאת כדי לממן את עלות הסידור ורישום לסטודנטים שעסקו במלאכה), למוסדות אקדמאיים המפות נמסרו  כאמור חינם.

red bullet תודות : לפרופ. אמציה פלד מן החוג לגיאוגרפיה שיידע והמליץ, אנשי החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב : גב' אורנה לוין-אופק, גב' ענת זיסקינדרמי טמיר ועזרא נגה

אולגה במחסן המפות מסייעת באיתור מפות לאוסף הספרייה
אולגה במחסן המפות מסייעת באיתור מפות לאוסף הספרייה


red bullet  צילומים והכנת הסקירה: הדס עתיקאי שרון

במהלך קיץ 2012 קבלתי שיחת טלפון מאחד המרצים בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. בשיחה עודכנתי שפרופ.' משה ברוור (מחבר האטלסים הנודע) הודיע לאיש הסגל ששוחח איתי בטלפון על "מחסן" מפות בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב שבו נמסרות מפות חינם לספריות אקדמיות.

לאחר בירור נוסף ושיחות עם המרכז למיפוי ישראל (להם זכויות היוצרים על המפות), סוכם שאגיע למקום ואבחר מפות לאוסף שלנו בחיפה. הצטרפה אלי אולגה (הסטודנטית המסורה שלנו) עם מחשב נייד לצורך בדיקות בקטלוג שלנו.

הגענו לחוג לגיאוגרפיה בתל אביב ולאחר שיחה וברור קצר עם המנהלנית טיפסנו למחסן בקומה השלישית. המקום היה צפוף מאוד, מאובק ומלא בערימות של מפות ללא סדר וארגון. בהמשך נגלה לנו עוד חדר עמוס במדפי מפות ובו עוד ערימות של מפות מסודרות יותר...

ערמת מפות     ערמת מפות
















ערמות המפות  במחסן...

לאחר חיטוט ונבירה בערימות, התברר לנו שמצאנו אוצר גדול ומצאנו בו כמה מפות חשובות מבחינה היסטורית לתולדות הכרטוגרפיה של א"י. משימתנו היתה לאתר מפות שאין לנו באוסף ובעצם להציל את המפות (היתה אף שמועה שעומדים לגרוס את המפות), בעיקר מפות מלפני הקמת המדינה שיצאו לאור ע"י המנדט הבריטי. בימים אלו החלנו במלאכת קטלוג המפות ושילובן באוסף הספרייה.

באחד מביקורינו אף הזדמן לנו לפגוש את פרופ. ברוור שסיפר לנו כיצד העביר בעצמו את המפות ממחסן בריטי ביפו לחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך נודע לי שהוחלט לעשות סדר במפותעל מנת לנסות למכור אותן לאספנים בעלות נמוכה ( וזאת כדי לממן את עלות הסידור ורישום לסטודנטים שעסקו במלאכה), למוסדות אקדמאיים המפות נמסרו  כאמור חינם.

red bullet תודות : לפרופ. אמציה פלד מן החוג לגיאוגרפיה שיידע והמליץ, אנשי החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב : גב' אורנה לוין-אופק, גב' ענת זיסקינדרמי טמיר ועזרא נגה

אולגה במחסן המפות
אולגה במחסן המפות מסייעת באיתור מפות לאוסף הספרייה


red bullet  צילומים והכנת הסקירה: הדס עתיקאי שרון