
זרקור לאוסף הספרייה - תצוגה על הגניזה הקהירית
תצוגה חדשה על הגניזה הקהירית מופיעה בחלונות הספרייה במסדרון קומת ה-600 התצוגה מוצגת בהקשר לתערוכתם של פרופ' אפרים לב ודר' משה לביא "מרפא לגוף ולנפש: רפואה ומדרש בגניזה הקהירית" במבואה למעליות בבנין הראשי (ראו מידע בהמשך הסקירה). כולכם מוזמנים לעבור במסדרון ה 600 – להתרשם, להנות ולהחכים.
לחצו להגדלה
גניזת קהיר
גניזת קהיר כוללת אוסף גדול של ספרים וכתבי יד יהודיים שנכתבו בין המאה ה-9 למאה ה-19 ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת "בן עזרא" בקהיר.
פרט לספרי קודש ותפילה כוללת הגניזה מסמכים משפטיים, כתבי בית דין, אגרות, ושטרות, רשימות שמיות, קטעי פנקסים, מכתבים ומסמכים נוספים שנכתבו באותיות עבריות, כולל ערבית יהודית. מתוך יחס של כבוד לשפה העברית גנזו יהודי הקהילה את הכתבים השונים, שהשתמרו בזכות האקלים היבש באזור.
במשך יותר ממאה שנים עוסקים החוקרים בפענוח ולימוד ממצאי הגניזה. האוסף מורכב ברובו מדפים בודדים או מקרעי דפים המפוזרים בין ספריות ומוסדות שונים ברחבי העולם.
פרויקט "גנזים" לקידום חקר הגניזה בהנהלת פרופסור יעקב שוויקה, נוסד בשנת 2000 על ידי דב פרידברג ונחנך בשנת 2005. הפרויקט נועד לרכז ולשמר צילומים של כל קטעי הגניזה המצויים בספריות ובמוסדות ברחבי העולם. יותר מרבע מיליון תצלומים של דפי גניזה כבר סרוקים ומרוכזים באתר הפרויקט בכתובת genizah.org
קטעים מגניזת קהיר המופיעים בספרייה
בספרייה מצויים 23 קטעים מגניזת קהיר ומספרם הכולל של הדפים בקטעים אלו הוא 53. הקטעים נסרקו בשנת 2007 במסגרת פרויקט "גנזים" לחקר הגניזה. הם מקוטלגים בקטלוג הספרייה ונגישים בטקסט מלא.
לספריית אוניברסיטת חיפה הגיעו קטעי הגניזה מספריית פבזנר בחיפה. בספרית פבזנר היה מאוחסן במשך שנים רבות אוסף של כתבי יד וביניהם קטעי גניזה – עוד מימי ספרית "האגודה להשתלמות במדע" – שנוסדה בתל אביב והיוותה את השורשים של ספריית פבזנר. אוסף זה נתרם על ידי מר בנימין עברי שעלה מאיטליה לישראל בשנות ה-20.
לפי רישומי עיפרון בשפה הרוסית, המצויים על תשעה מבין הקטעים הנמצאים בספרייה שלנו, משערים שהקטעים הגיעו מרוסיה, או שהיו בעיון של חוקר או ספרן ממוצא רוסי.
הקטעים משתייכים לתחומים הבאים: מקרא, הפטרות, תרגום אונקלוס, משנה, ליקוטים מתלמוד בבלי, תפילה, הגדה של פסח, פיוט, דרשות בערבית-יהודית, מילונים.
בספרייה החל תהליך שימור הקטעים. במסגרתו נשלחו מספר סיבים לבדיקה במעבדה לשימור כתבי יד באוניברסיטת הסורבון שבפריס.
מרפא לגוף ולנפש: מדרש ורפואה בגניזה הקהירית" (מבואה למעליות בקומת ה-600)
התערוכה מציגה מפירות המרכז החדש לחקר הגניזה הקהירית שהוקם באוניברסיטת חיפה על ידי פרופ' אפרים לב וד"ר משה לביא. התערוכה מציגה את סיפורה של הגניזה הקהירית, בצד דוגמאות נבחרות של קטעים מן הגניזה הקהירית בעיקר בתחומי הרפואה והמדרש.
הגניזה התגלתה כמקור עשיר לשחזור צמחי המרפא שהיו בשימוש בימי הביניים, וחלק מן המחקרים על צמחי המרפא אף עשויים להשפיע על הרפואה בזמנינו.
בתערוכה מצויים מרשמים של רוקחים ושל רופאים, ספרי רפואה בערבית ובעברית, בין היתר פרי כתב יד קדשו של המפורסם ברופאים שהותירו את מסמכיהם בגניזה —רבי משה בן מיימון. ניתן לראות מרשם של תרופה שהכין הרמב"ם לתלמידו טוביה, כמו גם טיוטה בכתב ידו של אחד מספרי הרפואה שלו.
בין היתר חושף הפרוייקט את חשיבות המסמכים בערבית יהודית לחקר המדרש: קטעי מדרש לא מוכרים המצוטטים בחיבורים בערבית יהודית, ועיבודי מדרשים בערבית-יהודית המעידים על המשך חי של מסירת המדרש והתהוותו עוד שנים רבות אחר ימי אחרוני האמוראים.
נפרדים בעצב מסולימאן אבו-פארס ז"ל

כולנו הכרנו את סולימאן, השומר החייכן בכניסה לספרייה.
מעולם לא היינו עוברים על פניו בלי להחליף מילה, שלום או ברכה...
הוא היה אופטימיסט – מסוג האנשים שנעים לראות בכל יום מחדש.
נעים הליכות גם לסטודנטים. היה מחליף איתם בדיחה, הלצה וחיוך תוך שהוא מוודא שהם יכולים לצאת מהספרייה בלי שלקחו ב"טעות" משהו איתם.
הספרנים שהיו עושים איתו משמרת ביום שישי נוהגים לספר על החומוס והפיתות שהיה מביא להם לארוחת הבוקר, ככה סתם שהמשמרת שלהם תעבור ביתר קלות.
סולימאן שיתף פעולה עם כל מה שהתבקש ממנו, בשמחה, ברוח התנדבות – אם זה לקחת חלק בכיבוד הנכנסים והיוצאים בתחילת שנת הלימודים, אם זה בחלוקת אזני המן בפורים אם זה בצילום סרטון
הדרכה או אם זה לקבל קבוצה המגיעה לסיור, עד שמגיע המדריך/ה.
אכן אבידה גדולה של מי שהיה בשבילנו קצת כמו אבא של הספרייה.
אנו שולחים מכאן תנחומינו למשפחתו היקרה של סולימאן ובמיוחד
לחסן בנו – עובד אגף משק ומבנים.
יהי זכרו ברוך
צוות הספרייה
אנו מצרפים דברים לזכרו שכתבו הסטודנטים בפייסבוק הספרייה
ביקור פרופ' יונתן ישראל מהמכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון בספרייה
בתחילת הביקור הצגנו בפני פרופ' ישראל את ספרו של ברוך שפינוזה "מאמר תיאולוגי מדיני" הדגמנו בפניו את המהדורה הדיגיטלית וההקדמה לספר שכתב פרופ' עמיהוד גלעד. פרופ' ישראל מצא עניין רב ומיוחד בספר נדיר זה ואופן הגעתו לספרייה (באוסף מכון שפינוזה שיתואר להלן)
המשך הביקור כלל הסבר מפורט על אוסף "מכון שפינוזה" – שפינוזיאום שנמצא אף הוא באוסף הנדירים. "מכון שפינוזה" הוקם בשנת 1950 בחיפה על ידי גיאורג הרץ שקמוני.

מר שקמוני במשרדו.
שקמוני החל ללמוד בשנות ה-40 את הפילוסופיה של ברוך שפינוזה והפך לאוהד שפינוזה מושבע עד סוף ימי חייו. עם הקמתה של אוניברסיטת חיפה בשנת 1966 הציע מר שקמוני בהתכתבויותיו עם מר דוד בן גוריון ואישים נוספים לקרוא לאוניברסיטה: "אוניברסיטת ברוך שפינוזה הר הכרמל"

הרעיון לא יצא אל הפועל ולאחריו ביקש מר שקמוני להקים באוניברסיטה את "מכון שפינוזה" אך גם הצעה זו לא צלחה.
מר שקמוני פעל גם בתפוצות לחזוק הקשר בין שפינוזה ליהדות ושלח בשנת 1956 לחצר הכנסיה בהאג שם קבור שפינוזה מצבה מבזלת ארץ ישראלית שעליו חרוטה המילה: "עמך" – זאת כדי להראות שהעם היהודי מקבל את שפינוזה.

מצבה מבזלת ישראלית עליה חרוטה המילה "עמך" ואותה שלח מר שקמוני לקבר שפינוזה בחצר כנסיה בהאג.
שכשנסגר בית שפינוזה ב-1965 תרם מר שקמוני את כל ספרי המכון – כ-400 במספר ל"מכון האוניברסיטאי של חיפה" שמה של אוניברסיטת חיפה באותם הימים. בין הספרים שנתרמו היה גם הספר הנדיר"מאמר תיאולוגי מדיני" עם הערות בכתב ידו של שפינוזה.

כרטיס של אוסף שפינוזה - שפינוזאום.
פרופ' ישראל מצא כאמור עניין רב באוסף שפינוזאום ועיין ארוכות בשני המכלים המכילים חמרים ארכיוניים בנושא שפינוזה - התכתבויות, תצלומים וכתבים שונים.
בין המיכלים נמצא מכתבו של יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי דאז אל ג. הרץ שקמוני מתאריך ו' בתשרי תשי"ד בנושא: "האם החרם שהוכרז על ברוך שפינוזה בעבר קיים עדיין מבחינה הלכתית". תשובת הרב היא שלדעתו החרם היה לתקופת חייו של ברוך שפינוזה בלבד, ולא לדורות, כלומר: החרם אינו קיים עוד. זוהי תשובה שודאי הלמה את השקפותיו של הרץ שקמוני, שכן הוא ניסה להקנות לגיטימציה נרחבת ככל האפשר בכל הקהלים, במיוחד מהממסד היהודי לברוך שפינוזה.
מכתב נוסף שעניין מאד את פרופ' ישראל הוא מכתב מאת אלברט אינשטיין אל הרץ שקמוני בנושא ההומניזם והשכלתנות של הפילוסופיה של שפינוזה מתאריך 13.7.1943.
הוצג בפני האורח הקשר של דוד בן גוריון שהיה בין חברי המכון עם שקמוני ותמיכתו בפילוסופיה של שפינוזה.
רצה הגורל ועם סיום ביקורו של פרופ' ישראל, בזמן שחיפשתי חמרים נדירים אחרים, מצאתי לגמרי במקרה במגרה נעולה בחדר הספרים הנדירים שלושה תיקים נוספים המכילים חומר רב על בית שפינוזה ופעילותו הקדחתנית של מר שקמוני ואנשים נוספים – כולל רבנים בנושא.
בין החמרים היו מכתבים, כתבות מתוך עיתונים, תמונות ותצלומים של שפינוזה וכתביו נמצא מכתב מקורי של דוד בן גוריון בכתב ידו, מכתב של זלמן שזר ואף נמצאה רשימת הספרים שהיו ב"בית שפינוזה" והועברו לספרית אוניברסיטת חיפה. החומר בתיקים יקוטלג, ימוין ויצורף לארכיון שפינוזה בזמן הקרוב. הספרים המופיעים ברשימת הספרים שנתרמו לספרייתנו יאותרו בקטלוג ויתווסף להם השדה 541 תורם בית שפינוזה (הר הכרמל, חיפה).

ביקור פרופ' יונתן ישראל מהמכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון בספרייה
בתחילת הביקור הצגנו בפני פרופ' ישראל את ספרו של ברוך שפינוזה "מאמר תיאולוגי מדיני" הדגמנו בפניו את המהדורה הדיגיטלית וההקדמה לספר שכתב פרופ' עמיהוד גלעד. פרופ' ישראל מצא עניין רב ומיוחד בספר נדיר זה ואופן הגעתו לספרייה (באוסף מכון שפינוזה שיתואר להלן)
המשך הביקור כלל הסבר מפורט על אוסף "מכון שפינוזה" – שפינוזיאום שנמצא אף הוא באוסף הנדירים. "מכון שפינוזה" הוקם בשנת 1950 בחיפה על ידי גיאורג הרץ שקמוני.

מר שקמוני במשרדו.
שקמוני החל ללמוד בשנות ה-40 את הפילוסופיה של ברוך שפינוזה והפך לאוהד שפינוזה מושבע עד סוף ימי חייו. עם הקמתה של אוניברסיטת חיפה בשנת 1966 הציע מר שקמוני בהתכתבויותיו עם מר דוד בן גוריון ואישים נוספים לקרוא לאוניברסיטה: "אוניברסיטת ברוך שפינוזה הר הכרמל"

הרעיון לא יצא אל הפועל ולאחריו ביקש מר שקמוני להקים באוניברסיטה את "מכון שפינוזה" אך גם הצעה זו לא צלחה.
מר שקמוני פעל גם בתפוצות לחזוק הקשר בין שפינוזה ליהדות ושלח בשנת 1956 לחצר הכנסיה בהאג שם קבור שפינוזה מצבה מבזלת ארץ ישראלית שעליו חרוטה המילה: "עמך" – זאת כדי להראות שהעם היהודי מקבל את שפינוזה.

מצבה מבזלת ישראלית עליה חרוטה המילה "עמך" ואותה שלח מר שקמוני לקבר שפינוזה בחצר כנסיה בהאג.
שכשנסגר בית שפינוזה ב-1965 תרם מר שקמוני את כל ספרי המכון – כ-400 במספר ל"מכון האוניברסיטאי של חיפה" שמה של אוניברסיטת חיפה באותם הימים. בין הספרים שנתרמו היה גם הספר הנדיר"מאמר תיאולוגי מדיני" עם הערות בכתב ידו של שפינוזה.

כרטיס של אוסף שפינוזה - שפינוזאום.
פרופ' ישראל מצא כאמור עניין רב באוסף שפינוזאום ועיין ארוכות בשני המכלים המכילים חמרים ארכיוניים בנושא שפינוזה - התכתבויות, תצלומים וכתבים שונים.
בין המיכלים נמצא מכתבו של יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי דאז אל ג. הרץ שקמוני מתאריך ו' בתשרי תשי"ד בנושא: "האם החרם שהוכרז על ברוך שפינוזה בעבר קיים עדיין מבחינה הלכתית". תשובת הרב היא שלדעתו החרם היה לתקופת חייו של ברוך שפינוזה בלבד, ולא לדורות, כלומר: החרם אינו קיים עוד. זוהי תשובה שודאי הלמה את השקפותיו של הרץ שקמוני, שכן הוא ניסה להקנות לגיטימציה נרחבת ככל האפשר בכל הקהלים, במיוחד מהממסד היהודי לברוך שפינוזה.
מכתב נוסף שעניין מאד את פרופ' ישראל הוא מכתב מאת אלברט אינשטיין אל הרץ שקמוני בנושא ההומניזם והשכלתנות של הפילוסופיה של שפינוזה מתאריך 13.7.1943.
הוצג בפני האורח הקשר של דוד בן גוריון שהיה בין חברי המכון עם שקמוני ותמיכתו בפילוסופיה של שפינוזה.
רצה הגורל ועם סיום ביקורו של פרופ' ישראל, בזמן שחיפשתי חמרים נדירים אחרים, מצאתי לגמרי במקרה במגרה נעולה בחדר הספרים הנדירים שלושה תיקים נוספים המכילים חומר רב על בית שפינוזה ופעילותו הקדחתנית של מר שקמוני ואנשים נוספים – כולל רבנים בנושא.
בין החמרים היו מכתבים, כתבות מתוך עיתונים, תמונות ותצלומים של שפינוזה וכתביו נמצא מכתב מקורי של דוד בן גוריון בכתב ידו, מכתב של זלמן שזר ואף נמצאה רשימת הספרים שהיו ב"בית שפינוזה" והועברו לספרית אוניברסיטת חיפה. החומר בתיקים יקוטלג, ימוין ויצורף לארכיון שפינוזה בזמן הקרוב. הספרים המופיעים ברשימת הספרים שנתרמו לספרייתנו יאותרו בקטלוג ויתווסף להם השדה 541 תורם בית שפינוזה (הר הכרמל, חיפה).

ספריית יונס וסוראיה נזריאן - אודות

חלונות האגף המרכזי ופטיו הספרייה.
ספריית יונס וסוראיה נזריאן היא ספרייה מרכזית המשרתת את קהיליית האוניברסיטה, - סטודנטים ואנשי סגל, - בכל תחומי ההוראה והמחקר המתקיימים באוניברסיטה. שירותי הספרייה מוצעים גם למבקרים

חלל הכניסה לספרייה, האגף המרכזי.
אוספי הספרייה עשירים ומגוונים, וכוללים יותר משני מליון פריטים, בהם: ספרים מודפסים ואלקטרוניים, מינויים לכחמישים אלף כתבי-עת, רובם אלקטרוניים וחלקם מודפסים, מפות וחומר קרטוגרפי, אלפי סרטי קולנוע וסרטים תיעודיים במגוון פורמטים, ותקליטורי שמע, תווים ועוד.
הספרייה מקדישה משאבים לפיתוח, שימור ודיגיטיזציה של אוספים מיוחדים כגון: מאגר עבודות גמר, פרסומי חוקרים, ארכיון "אבא חושי", תמונות היסטוריות של ארץ ישראל, ארכיוני תיאטרון, אמנות המופע ועוד. מידע נוסף על אוספי הספרייה
מערכת תדפיסים ובה חומרים סרוקים לקורסים : מאמרים, פרקים מתוך ספרים וסרטים, נגישה מאתר הספרייה לסטודנטים הרשומים לקורס ולמרצים.
בספרייה מגוון מאגרי מידע מקוונים בתחומי ידע רבים. הגישה אליהם מתאפשרת בספרייה וגם מהבית. באתר הספרייה מדריכים, לומדות מקוונות וסרטוני הדרכה לשימוש במשאבי הספרייה ושירותיה.

למעלה ומשמאל: אולם הקריאה ואוספי כתבי-העת בלועזית בקומת ה-0 באגף הדרומי, מימין איזור למידה ליחידים קומת הכניסה.
פרויקט ייחודי של הספרייה הוא המפתח למאמרים בעברית (הקרוי גם "מפתח חיפה"): כלי ביבליוגרפי רב-תחומי המציע למשתמשים מאמרים אקדמיים בעברית לצד מאמרים עסקיים ופופולאריים. המפתח מכיל הפניות למאות אלפי מאמרים מתוך כתבי עת נבחרים, קבצים, ועיתונים יומיים.
כל פריטי הספרייה ניתנים לאחזור ודלייה באמצעות מערכת "חיפוש אחד" - תיבת חיפוש אחודה באתר הספרייה.
פעילות הספרייה בעשייה האקדמית באוניברסיטה מבוססת על התמחויות מקצועיות המאפשרות הצעת שירותי-מידע עשיר בתחומי דעת רבים ובסוגי מידע שונים. לרשות המשתמשים עומדים מגוון שירותי יעץ כללי ומתמחה בספרייה ומרחוק . שירותי יעץ מרחוק כוללים מתן מענה בדואר האלקטרוני, בטלפון ובשיחוח (צ'אט).
בספרייה תנאי לימוד נאותים ומשופרים הכוללים: פינות לימוד וחדרי דיונים ליחידים ולקבוצות

אחד מחדרי הדיונים באגף הדרומי.
באגף המרכזי של הספרייה בקומת הכניסה נמצאים דלפקי השירות השונים: דלפק יעץ, דלפק שמורים/מדיה/כתבי- עת בעברית ודלפק השאלה והשאלה בין- ספרייתית.
לרשות המבקרים עומדות כ-200 עמדות מחשב וציוד צפייה והאזנה משוכלל. בספרייה ניתנים שירותי צילום מסמכים, סריקה והדפסה בצבע, צריבה וכריכה. במבנה הספרייה מופעל שירות גלישה אלחוטית.
לעיונכם:
אתר הספרייה בלוג הספרייה דף הפייסבוק של הספרייה
מידע על התורמים: יונס וסוראיה נזריאן
סרטים ישראלים באוסף הסרטים בספרייה
ראוי לציון שמתוך 40 הסרטים המופעים בסקירה כ-37 סרטים נמצאים אצלנו באוסף הוידאו. אתם מוזמנים להגיע אלינו לצפייה בסרטים אלו ובסרטים נוספים בעמדות הצפייה היעודיות בקומת הכניסה לספרייה ליד דלפק שמורים מדיה.
לרשימת אוסף הסרטים הישראלי בספרייה

מתחם האזנה וצפייה בקומת הכניסה לספרייה (ליד דלפק האוספים השמורים)

רגע בספרייה: סטודנטים צופים ולומדים בצוותא במתחם האזנה והצפייה (צילום בנייד)

סרטים ישראלים באוסף הסרטים בספרייה
ראוי לציון שמתוך 40 הסרטים המופעים בסקירה כ-37 סרטים נמצאים אצלנו באוסף הוידאו. אתם מוזמנים להגיע אלינו לצפייה בסרטים אלו ובסרטים נוספים בעמדות הצפייה היעודיות בקומת הכניסה לספרייה ליד דלפק שמורים מדיה.
לרשימת אוסף הסרטים הישראלי בספרייה

מתחם האזנה וצפייה בקומת הכניסה לספרייה (ליד דלפק שמורים-מדיה)

רגע בספרייה: סטודנטים צופים ולומדים בצוותא במתחם האזנה והצפייה (צילום בנייד)

More...
מתעדים מפיצים ולומדים
איסוף, סריקה וקטלוג של תמונות היסטוריות של ארץ ישראל הוא פרויקט הדגל של מחלקת המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה במהלך העשור האחרון.
מה שהחל כשיתוף פעולה יזום עם מעבדת ביתמונה, והחוג ללימודי ארץ ישראל, נמשך במאמץ שילוב אוספי תמונות היסטוריות ממוסדות ואנשים פרטיים, באמצעות המתווך ומדריך טיולים לשעבר מר רוני קניגסברג, אשר אף מסייע רבות בזיהויי החומר שמתקבל.
בהמשך לקליטה וטיפול בעשרות אלפי תמונות, בכללן אוספים של גופים כמו ההסתדרות החדשה במרחב חיפה, קרית מוצקין, ארכיונים עירונים וקיבוציים לצד אוספים פרטיים, והפרסום הנלווה לכך, הפכנו למבוקשים ואנו מקבלים פניות ממוסדות ציבוריים ואנשים פרטיים בבקשה לשמר את אוספי התמונות שלהם, בדרך השיטתית והמעמיקה המאפיינת את עבודתנו.
התעניינות זו נובעת בראש ובראשונה מהתבוננות באוספים הדיגיטליים של הספרייה, מהכרה בגודל ובמשמעות המפעל, והן מדלייה אקראית של תמונות שלנו בחיפוש בגוגל.
הצימאון לתיעוד ויזואלי גדל. התשתיות הטכנולוגיות והיכולות של הספרייה ממלאות בדיוק את הנישה שנוצרה כתוצאה מצימאון זה. ההכרה בחשיבות של עבודתנו, שיש בה משום שליחות היסטורית, מקננת בנו ספרני המדיה, אך החיבור לקהל וניסיון להבין את צרכיו תמיד היו בין המשימות העיקריות שנשא בחובו הפרויקט.
לאורך זמן חשנו פעמים תסכול מסוים כמפיצי מידע ללא תגובת הקהל. ואולם לאחרונה, במיוחד בעקבות הכנסת חידוש של אייקון "משוב על האובייקט" לצד כל תמונה במרכז למדיה דיגיטלית, קיבלנו מספר תגובות המאירות, מתקנות, והמרחיבות את המידע אודות התמונות השונות.
הציבור החל לשתף אתנו פעולה תוך מתן אישור ועדות לשימוש באוספים. תופעה זו מתבררת כחובקת הן את העולם האקדמי והן את הציבור הרחב.
אחת ההתקשרויות המשמעותיות עד כה הייתה עם ד"ר אסתר ינקלביץ, חוקרת המתמחה בחקר בתי הספר החקלאים בארץ ישראל בתקופת הישוב. ד"ר ינקלביץ פנתה אלינו באמצעות המשוב ובהמשך זיהתה חלק מתמונות בנושאים חקלאים באוסף מיקו (משה) שורץ, שהיה חסר להם מיקום מדויק או המיקום היה שגוי, כצילומי בית הספר החקלאי כדורי הר תבור. לדוגמא, התמונה שזוהתה אצלנו כ"עובדי המשתלה" תוקנה כ"משתלה בכדורי הר תבור", או לצילום בשם "יוצאים לעבודה בשדה חיטה" התווסף זיהוי המקום "תלמידים יוצאים לעבודה בשדה בית הספר החקלאי כדורי הר תבור"; כמו כן, התמונה שזוהתה באופן שגוי כ"מבנה בית הספר החקלאי כדורי, אילניה", תוקנה כ"הבניין המרכזי של בית הספר החקלאי כדורי הר תבור". לתמונות נוספות מבית הספר כדורי אף נוסף זיהוי מדויק של אנשים הנראים בתמונה, כמו התמונה עם זיהוי חלקי מאוד "בדיקת זפק העופות" זוהתה על ידי ד"ר אסתר ינקלביץ כ"מדריך העופות זאב גורפינקל עם תלמידי מחזור ח' בבית הספר החקלאי כדורי הר תבור"
מדריך העופות זאב גורפינקל עם תלמידי מחזור ח' בבית הספר החקלאי כדורי הר תבור
בנוסף, במקום "שעור מעבדה, בית הספר החקלאי כדורי, אילניה" – "המורה לכימיה ד"ר אברהם רוזנברג במעבדה עם תלמידי מחזור ח', בית הספר החקלאי כדור הר תבור". מלבד בית הספר החקלאי כדורי הר תבור, ד"ר ינקלביץ זיהתה גם תמונות מבית הספר החקלאי כדורי אשר בטול כרם, והוסיפה לתמונה "טרקטור מתוצרת אנטרנשיונל" זיהוי המקום: "טרקטור מתוצרת אנטרנשיונל, בית הספר החקלאי כדורי טול כרם", בעוד שם התמונה "מקצרה מכנית" שונה ל"מקצרה מכנית, בית הספר החקלאי כדורי טול כרם". למדנו מד"ר ינקלביץ כי בפועל היו שני בתי ספר על שם כדורי, אחד בטול כרם ששימש אוכלוסייה ערבית ואחד בכפר תבור עבור היהודים. בנוסף לבתי הספר החקלאים, התעניינותה של ד"ר ינקלביץ בישוב חקלאי סג'רה (אילניה), הניבה זיהויים לתמונות מישוב זה, ביניהן הצילום של "רועת אוזים" שהתברר כדיוקנה של "שרה עפרוני חוזרת ממרעה האווזים בסג'רה"
שרה עפרוני חוזרת ממרעה האווזים בסג'רה
להקת ברווזים בדרך למרעה" שונה ל " אווזים חוזרים מהמרעה, סג'רה (אילניה).
לסיכום, בעקבות פגישתנו עם ד"ר ינקלביץ, התבררו פרטים חדשים ושונו זיהויים של כ 30 תמונות של בתי ספר חקלאיים וכן של הישוב סג'רה (אילניה). ד"ר אסתר ינקלביץ העניקה לנו מהידע וההתמחות שלה, ובעיקר השתמשה בתמונות לצורך מחקרה.
גם מהציבורי הרחב, התקבלו פניות חשובות המתקנות מידע בנוגע לתמונות.
לדוגמא, המשתמשת בשם חנה ענבי הגיבה לתמונה מאלבום המשפחתי של משפחת כהן מהמושבה כנרת וכתבה כי היא נצר למשפחה זו, בתה של עדנה כהן ונכדה של יהודה צבי ואשתו חנה, הנראים בתמונה. בעקבות עדות לארוע משפחתי המופיע בתמונה, הציעה חנה כי תאריך התמונה הוא לפחות 1940 או יותר, ולא 1938 כפי שתוארך קודם לכן. בנוסף, תיקנה חנה מתוך ידע אישי ומשפחתי את תיארוך התמונה "ילדי המושבה עם הגננת לאה במרכז, במהלך אירוע ברית מילה לישראל כהן, הבן של צבי וחנה כהן", משנת 1928 לשנת 1932.
ילדי המושבה עם הגננת לאה במרכז, במהלך אירוע ברית מילה לישראל כהן, הבן של צבי וחנה כהן
משתמש אחר, רביע חמיסה, הצביע על זיהוי שגוי של כפר ערבי בגליל המערבי כשפרעם, כאשר למעשה מדובר בכפר מעליא, כ 15 ק"מ ממזרח לנהרייה, ובתמונה נראה הגרעין העתיק של הכפר ובלבו המבצר הצלבני .
לשיתוף המשתמשים ולתגובות שהגיעו מחוקרים באקדמיה ומהמגזר הרחב ערך רב והם עדות לחשיבות שיתוף מידע בטיוב מאגר התמונות ההיסטוריות, במיוחד לאור העובדה כי בראשית הדרך קיבלנו אוספי תמונות גדולים ללא זיהויים מספקים, כמו האוספים של אופנהיים ושוורץ. למעשה, חיכינו לתגובות המומחים וגם אנשים בעלי הכרות אישית עם הדמויות המופיעות בתמונות.
כולנו תקווה כי שיתוף פעולה זה וסיוע מהקהילה ימשך ואף יגדל. בנימה אישית ברצוני להוסיף, כי אין סיפוק רב יותר למקטלגת מההכרה כי עבודתה נחוצה ומשמשת קהלים רחבים.
הכנת הסקירה: אביבה לוין-בלואוסוב
מושב הספרייה בכנס טלדן: INFO 2013
מזה שנים רבות מארגנת הספרייה יום עיון בכנס המידע - "טלדן" ומבקשת להביא באמצעותו לקהל המשתתפים חידושים והיבטים מגוונים בנושא עולם הספריות ותרבות המידע.
השנה פנינו להעברה חזותית של התכנים, לתכנים האור-קוליים והחזותיים ולישומם בספרייה במוזיאון ובערש התרבותי והמחקרי בכלל.
במושב נדון בין השאר על מקום הטקסט בעידן ההעברה החזותית, נתאר קורס מתוקשב שנבנה בספרייה באמצעות סרטונים, אוספי וידיאו ותמונות ונדבר על הערך החינוכי חברתי של תיעוד וקולנוע תיעודי בפרט.
בחלקו השני של יום העיון יושם דשג על נושא האינפוגרפיקה: המחשה חזותית של מידע, באמצעות איורים, תרשימים, תצלומים.להתראות ביום רביעי 8.5.2013 בכנס המידע 2013
מושב הספרייה בכנס טלדן: INFO 2013
מזה שנים רבות מארגנת הספרייה יום עיון בכנס המידע - "טלדן" ומבקשת להביא באמצעותו לקהל המשתתפים חידושים והיבטים מגוונים בנושא עולם הספריות ותרבות המידע.
השנה פנינו להעברה חזותית של התכנים, לתכנים האור-קוליים והחזותיים ולישומם בספרייה במוזיאון ובערש התרבותי והמחקרי בכלל.
במושב נדון בין השאר על מקום הטקסט בעידן ההעברה החזותית, נתאר קורס מתוקשב שנבנה בספרייה באמצעות סרטונים, אוספי וידיאו ותמונות ונדבר על הערך החינוכי חברתי של תיעוד וקולנוע תיעודי בפרט.
בחלקו השני של יום העיון יושם דשג על נושא האינפוגרפיקה: המחשה חזותית של מידע, באמצעות איורים, תרשימים, תצלומים.להתראות ביום רביעי 8.5.2013 בכנס המידע 2013
שימוש באוספי הספרייה - פינה חדשה בבלוג
תמיד מעניין ומשמח אותנו לראות את השימוש של קהל המשתמשים: קהיליית האוניברסיטה והקהל הרחב באוסף העשיר בספרייה, אנו רואים זאת במגוון דרכים גם באמצעות דוא"לים שאתם שולחים לנו. פינה חדשה בפרסום שלנו "תחשוף" אחת לתקופה כמה מן המכתבים שאנו מקבלים המתיחסים לשימוש באוספים השונים שלנו. (השמות שמורים במערכת...)

"אני רוצה להודות על הסיוע שקיבלתי לצורך עבודת התיעוד שאני עורך עבור מינהל התכנון במשרד הפנים.
עבודת התעוד של הבניה והתכנון ביהודה ושומרון, מהתקופה העותומנית ועד לימינו, היא ייחודית במכלול התחומים שהיא עוסקת בהם.
החומר שמצאתי בספרייתכם, הוסיף לי פרטים שחיפשתי ולא מצאתי במקומות אחרים.
הייתי שמח, לו יכולתי לקבל את המפות לסריקה מקצועית, אולם אני מבין את המדיניות שלכם בנושא זה (בדומה למרבית הארכיונים) ועל כן הסתפקתי בצילום שלהם.
כמובן שכל חומר שיוטמע בעבודתי, אציין את מקורו.
אני מקווה שעם גמר הפקת הספר/החוברת, יימסרו עותקים גם לארכיונים /ספריות שמהם קיבלתי סיוע באיחזור."


בתמונה: אחוזה, מבט לאזור מרכז חורב, 1924 - צלם לא ידוע. לכל האוסף
"במסגרת פרויקט במגמת צילום כיתה י"א בבית ספרנו התבקשו התלמידים לבחור רחוב , שכונה או מקום חיפאי ולתעד אותו.
השלב הראשון בעבודה לפני היציאה לצילומים כלל עבודת תחקיר על המקום , ההיסטוריה שלו מהותו ,המרקם האנושי שבו וחיפוש חומרים כתובים ומצולמים אודותיו.
שמחנו לגלות את אפשרות השימוש בארכיון המרכז למדיה דיגיטלית של אוניברסיטת חיפה . הארכיון אליו הפננו את התלמידים פתח בפניהם אפשרות גילוי חומרים והבנה היסטורית של מראות חיפה..."
