התמונה מאתר Xnet

שמחים מאוד להודיע שהזוכה בפרס רכטר לאדריכלות לשנת 2016 הוא האדריכל אסף לרמן, A. Lerman Architects לרמן זכה בפרס היוקרתי על תכנון הספרייה שלנו.

צוות השופטים ציין שהפרויקטים בשלב הגמר היו טובים ושונים זה מזה. הם בחרו בספרייה החיפאית בשל ההתמודדות עם תוספת בנייה לבניין הוותיק באופן מקורי ומפתיע. השופטים שיבחו את לרמן על הרעיון להוסיף שטחי בנייה באמצעות חפירה ושיקוע הבניין בטופוגרפיה באופן רגיש ואמיץ, שאינו פוגע בבניין הקיים, מחזיר חלקים רבים ממנו לתפקוד ומאפשר תוספת אור ואוויר לשטחי החללים הפנימיים בבניין הוותיק.

פרס רכטר, שהוא הפרס השני בחשיבותו באדריכלות שמחולק בישראל (אחרי פרס ישראל), מוענק מאז 1962 על ידי משפחת רכטר לזכר האדריכל זאב רכטר ומאז 2001 — לזכרם של זאב ויעקב רכטר. לידיעה בעיתון הארץ
לידיעה נוספת באתר Ynet

מקורו של יום האם (משנות ה-90 של המאה העשרים שונה ליום המשפחה) ככל הנראה ביוון העתיקה בפסטיבל שנערך במהלך חודש מרס לאלה ריאה אמו של זאוס מלך האלים. בהמשך נחגג יום האם ב-15 במרס גם ברומא העתיקה לכבודה של הרה, רעיתו (הקנאית) של זאוס... במשמעותו המוכרת כיום – ציון פועלן של נשים ושל אימהות – ציינו את יום האם לראשונה בשנת 1908 במדינת מערב וירג'יניה, ארצות הברית. הוגת הרעיון הייתה אנה ג'ארביס ובשנת 1951, ביוזמת חנה חושי, הגיע יום האם לעיר חיפה. בחיפה הוחלט לחגוג את יום האם ביום השני של חג החנוכה, אגדה אורבנית מספרת שיום האם נקבע ליום זה מאחר והיה תאריך הולדתה של ליבה אמו של אבא חושי...
בארכיון ע"ש אבא חושי מצאנו תצלומים ומסמכים מאירועי יום האם שנערכו ב-17.12.1968. האירועים נפתחו בשעות הערב במהלכם התקיים טקס חנוכיית הגבורה ומסדר נוער, בבוקר שלמחרת התקבלו ילדי יום האם בלשכת ראש העיר, משלחות של ארגוני נשים בעיר בקרו במחלקת יולדות בבית חולים והגישו שי לתינוק - גביע כסף וליולדות הוגשו פרחים וממתקים, בבתי הקולנוע נערכו הופעות אומנותיות ובתיאטרון העירוני נערך קונצרט מיוחד של התזמורת הסמפונית של חיפה שהוקדש ליום האם.

צרפנו כמה תצלומים מביקור הילדים בלשכת ראש העיר...

  ילדים בלשכתו של אבא חושי 

 תודה לעדינה צור-ג'יג'י, ארכיון ע"ש אבא חושי  בספרייה.

תערוכת "ויה מאריס" המוצגת בימים אלה בספרייה חושפת לקהל גם כמה מ"אוצרות" הספרייה, ביניהם ספרים וסריקות מאוסף הספרים הנדירים. ד"ר צור שלו מהחוג להיסטוריה כללית מתאר בסקירה הבאה כמה מהפריטים המוצגים.

בראשית העת החדשה, עידן הדפוס, נעו במרחב הים התיכוני, יחד עם עולי הרגל, נוסעים בעלי מטרות מגוונות – דיפלומטים, מסיונרים, סוחרים, יורדי ים ומלומדים. חלקם שהו באזור שנים ארוכות, למדו את השפות המקומיות ופתחו קשרים משמעותיים עם תושבים דומים להם במעמד ובהשכלה. אחרים שהו ימים ספורים בכל אתר, אך תיארו במילים ובאיורים את מסעותיהם. המסע הים תיכוני היה פעמים רבות מעין הרחבה של הביקור הלימודי המסורתי באיטליה (Grand Tour). ברוח זו, החיפוש אחר נופי ושרידי המורשת הקלאסית עמד במרכז. בנוסף לכך, עבור מלומדי התקופה, המזרח נתפס כאתר של ידע תיאולוגי, היסטורי ומדעי חשוב. שרים ואנשי כנסיה אירופיים שלחו סוכנים למרחבי הים התיכון, שילקטו בעבורם כתבי-יד ביוונית ושפות שמיות, יצירות אמנות ועתיקות. ב 1610 יצא ג'ורג' סאנדס (Sandys), אנגלי, בנו של הארכיבישוף של יורק, למסע ים תיכוני מקיף. הוא ביקר באיי הים התיכון, באיסטנבול, במצרים וגם בירושלים וארץ הקודש. המלומד הצעיר שיבץ בספר המסעות שלו קטעי ספרות ביוונית ולטינית. הספר זכה למספר מהדורות, גם אחרי מותו. הרופא והאנתיקוואר הצרפתי, ז'קוב ספון (Spon), שוטט בשנים 1675 ו 1676 יחד עם ידיד אנגלי במרחבי הים התיכון והלבאנט ותיעד מקומות, מונומנטים וחפצים. הוא פרסם את ממצאיו בשלושה כרכים שהשלישי ביניהם מוקדש כולו לתעתיקי כתובות ומטבעות. מעט מאוחר יותר האמן והנוסע ההולנדי קורנליוס דה ברוין (De Bruyn) סייר באזור ושהה בו כחמש-עשרה שנים. כשחזר למולדתו הוא פרסם את רשמיו ורישומיו בספר מסע מפורט ועשיר באיורים נאים מעשה ידיו, שהתפרסם מהר גם בתרגום לשפות אירופיות אחרות. דה ברוין יצא בהמשך למסע ארוך שני, אל רוסיה, פרס ואסיה הרחוקה.

 Jacob Spon, Voyage d'Italie, Dalmatie, de Grèce, et du Levant, ... par Jacob Spon ... & George Wheler (Lyon, 1678).

ז'קוב ספון, מסע באיטליה, דלמטיה, יוון והלבאנט, שנערך על-ידי ז'קוב ספון וג'ורג' ווילר (ליון, 1678).

שער ספר המסע של ז'קוב ספון, רופא בהכשרתו ואנתיקוואר צרפתי פרוטסטנטי. יחד עם שותפו האנגלי ווילר, ספון הסתובב באגן המזרחי של הים התיכון ותיעד באדיקות אתרים ומונומנטים רבים. הוא התענין במיוחד בכתובות, שלהן הקדיש כרך שלם, וחזר מהמסע עם אוסף גדול של מטבעות וכתבי יד. ספון, שנפטר בגיל צעיר בעיר ז'נבה, היה בין הראשונים שניסו לתעד את המורשת הקלאסית הים תיכונית באופן שיטתי.

 מראה הר פרנסוס ועתיקות דלפי

ספון ו-ווילר ביקרו בדלפי ב 1676. כשהגיע למעין הקסטלי, שמימיו, על פי המסורת, נסכו השראה שירית, ספון הנסער דימה עצמו במחיצת אפולו והמוזות וחיבר שיר ביוונית מודרנית על-פי לחן עממי צרפתי.

 מראה העיר לפאנטו (נפְפַּקטוס)

לפאנטו (השם האיטלקי) היתה עיר נמל חשובה ומבוצרת על החוף הצפוני של מפרץ קורינתוס. השליטה בנמלים היתה חשובה תמיד ובמיוחד בעידן הספינות הכבדות שהונעו בחתירה, שדרשו תמיכה לוגיסטית מתמדת מן החופים. לפאנטו תוארה במפות רבות והתפרסמה גם בשל הקרב הימי הכביר שנערך ממערב לה ב-1571, בו הביסה הליגה הקדושה האירופית את הצי העות'מאני.

 מפת הים התיכון

 Cornelius de Bruyn, Voyage au Levant, ... enrichi d'un grand nombre de figures (Paris, 1725), Map of the Mediterranean.

האמן והנוסע ההולנדי קורנליוס דה ברוין (De Bruyn) סייר ושהה באזור הים התיכון המזרחי כחמש-עשרה שנים. בפתח ספרו המהודר, כאן במהדורה צרפתית שהתפרסמה לקראת סוף ימי חייו, הוא כלל מפה נפתחת של האזורים בהם ביקר. בפינה השמאלית-תחתונה הוא הוסיף הגדלה של האזור באיטליה ממנו יצא למסע.

 תדמור

כבר מגיל צעיר, העיד על עצמו דה ברוין, השתוקקתי למסעות, ומשום כך, למדתי את אמנות הרישום, שאין יאה ממנה לנוסע המבקש למסור בדיוק רב את מראה עיניו. אך במקרה של תדמור, יעד קשה להשגה שלא הצליח להגיע אליו, דה ברוין נאלץ להעתיק את הפנורמה המרשימה שלו ממקור שראה כנראה בעיר חלב, אצל הולנדי אחר.

 George Sandys, A Relation of a Iourney begun an. Dom. 1610... containing a description of the Turkish Empire, of Aegypt, of the Holy Land, of the remote parts of Italy and ilands adjoyning (London, 1670 (orig. 1615), frontispiece.

ג'ורג' סאנדס, ספר מסע שהחל בשנת האדון 1610, ... ובו תיאור האימפריה העות'מאנית, מצרים, ארץ הקודש, אזורים מרוחקים באיטליה והאיים הסמוכים (לונדון, 1670 (במקור 1615), עמוד שער.

שער המהדורה השישית של ספר המסע המצליח מאת ג'ורג' סאנדס (Sandys), אנגלי, בנו של הארכיבישוף של יורק, שהתפרסמה כ 25 שנים אחרי מותו. האיור עשיר בפרטים אלגוריים המתייחסים לאזור ולמסע – עלית ישוע השמיימה מהר הזיתים, הסולטן הטורקי המשעבד האוחז בעול, איסיס ואוזיריס, האלים המצריים, ועוד יסודות הממחישים את עוצמת האזור בתודעתו של הנוסע המלומד.

 נילוס 

סאנדס הוסיף לתיאור מצרים תרשים של פסל אל הנהר נילוס שראה בותיקן. הוא סבר שאספסיאנוס הביא אותו ממצרים. אך המחקר המודרני טוען כי הפסל, שנחשף ברומא בראשית המאה ה 16, הוא העתק רומי של מקור הלניסטי, יתכן מאלכסנדריה. כך או כך, סאנדס משחזר במו רגליו את הקשרים המורכבים בין תרבויות הים התיכון ומוסיף להם נדבך משלו.

 הפירמידות של גיזה

הפירמידות, והתרבות המצרית העתיקה בכלל, עוררו ענין עצום בקרב אירופים בתקופת הרנסאנס, עוד טרם פענוח הכתב ההירוגליפי. סאנדס מקדיש תיאור ארוך לפירמידות ולביקורו במקום, כאשר הוא משלב את מה שקרא במקורות עם מראה עיניו. האיור מדגיש לא רק את האתר, אלא גם את חבורת הנוסעים. עם זאת, איורים רבים בספרו של סאנדס, במיוחד אלו של ארץ הקודש, הועתקו ישירות מספרו של צווילארט, המוצג כאן אף הוא.

 תודה לד"ר צור שלו החוג להיסטוריה כללית