אנו שמחים לבשר לכל משתמשי הספרייה כי העבודה על פרויקט IJSTOR, במסגרתו נסרקים כתבי עת בעברית ומונגשים ע"י JSTOR למנויים, נמשכת במרץ.

לאחרונה ניתנה גישה  ל-23 כתבי עת בעברית מעל פלטפורמה זו.

הרשימה כוללת את כתבי העת הבאים אותם ניתן לאתר בקטלוג הספריה לאחר התחברות מרחוק:


1. 'Atiqot / עתיקות
2. Cathedra: For the History of Eretz Israel and Its Yishuv / קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה
3. Dappim: Research in Literature / דפים למחקר בספרות
4. Historia: Journal of the Historical Society of Israel / היסטוריה: כתב עת
של החברה ההיסטורית הישראלית
5. IJOT: The Israeli Journal of Occupational Therapy / כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק
6. ISEI: Issues in Special Education & Inclusion / סחי''ש: סוגיות בחינוך מיוחד ובשילוב
7. Israeli Sociology / סוציולוגיה ישראלית
8. Iyyun: The Jerusalem Philosophical Quarterly / עיון: רבעון פילוסופי
9. Jerusalem Studies in Hebrew Literature / מחקרי ירושלים בספרות עברית
10. Jerusalem Studies in Jewish Folklore / מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי
11. Jerusalem Studies in Jewish Thought / מחקרי ירושלים במחשבת ישראל
12. Jewish Studies / מדעי היהדות
13. Meghillot: Studies in the Dead Sea Scrolls / מגילות: מחקרים במגילות מדבר יהודה
14. Mitekufat Haeven: Journal of the Israel Prehistoric Society / מתקופת האבן
15. Pe'amim: Studies in Oriental Jewry / פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח
16. Politika: The Israeli Journal of Political Science & International Relations / פוליטיקה: כתב עת ישראלי למדע המדינה וליחסים בינלאומיים
17. Sefunot: Studies and Sources on the History of the Jewish Communities in the East / ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח
18. Shenaton ha-Mishpat ha-Ivri: Annual of the Institute for Research in Jewish Law / שנתון המשפט העברי של המכון לחקר המשפט העברי
19. Shnaton: An Annual for Biblical and Ancient Near Eastern Studies / שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום
20. Social Issues in Israel / סוגיות חברתיות בישראל
21. Social Security / ביטחון סוציאלי
22. Studies in Education / עיונים בחינוך
23. Zmanim: A Historical Quarterly / זמנים: רבעון להיסטוריה
 

תצוגת ספרים חדשה "עד שיצא עשן לבן" בנושא האפיפיורות  מוצגת לעיונכם ברחבת הכניסה לספרייה. הפריטים יוצגו עד 26.05.2013


בהמשך לתצוגה, הספרייה מזמינה להקרנה חגיגית של הסרט: We have a pop 
הקרנת הסרט תערך ביום חמישי ה-26.5  בין השעות 12:00-14:00 באודיטוריום הספרייה. דברי הקדמה: הפרופ' סופיה מנשה.





 

לרגל יום העצמאות פרסם עיתון מעריב במאגזין ז'ורנל את 40 הסרטים הטובים ביותר שהופקו בישראל . לעיונכם קטע קצר המסביר כיצד נבחרו הסרטים.
 ראוי לציון שמתוך 40 הסרטים המופעים בסקירה כ-37 סרטים נמצאים אצלנו באוסף הוידאו. אתם מוזמנים להגיע אלינו לצפייה בסרטים אלו ובסרטים נוספים בעמדות הצפייה היעודיות בקומת הכניסה לספרייה ליד דלפק שמורים מדיה. 

לרשימת אוסף הסרטים הישראלי בספרייה



מתחם האזנה וצפייה בקומת הכניסה לספרייה (ליד דלפק האוספים השמורים)


רגע בספרייה: סטודנטים צופים ולומדים בצוותא במתחם האזנה והצפייה (צילום בנייד)

 הכנת הסקירה: נעמי תירוש

אוצרות רבים באוסף הספרייה...יש בה יותר משני מיליון פריטים הכוללים: ספרים (מודפסים ואלקטרוניים), כתבי-עת (מודפסים ואלקטרוניים) מאגרי מידע מקוונים במגוון תחומי ידע, מפות וחומר קרטוגרפי, סרטים, תקליטורי שמע, חומר ארכיוני ותמונות לצפייה ברשת ועוד ועוד...מפעם לפעם אנו מפרסמים אוסף כזה או אחר אך הזמן לא תמיד עומד לצידנו..

תמיד מעניין ומשמח אותנו לראות את השימוש של קהל המשתמשים: קהיליית האוניברסיטה והקהל הרחב באוסף העשיר בספרייה, אנו רואים זאת במגוון דרכים גם באמצעות דוא"לים שאתם שולחים לנו. פינה חדשה בפרסום שלנו "תחשוף" אחת לתקופה כמה מן המכתבים שאנו מקבלים המתיחסים לשימוש באוספים השונים שלנו. (השמות שמורים במערכת...)

 הדוא"ל הראשון דן בשימוש באוסף המפות בספרייה:

"אני רוצה להודות על הסיוע שקיבלתי לצורך עבודת התיעוד שאני עורך עבור מינהל התכנון במשרד הפנים.
עבודת התעוד של הבניה והתכנון ביהודה ושומרון, מהתקופה העותומנית ועד לימינו, היא ייחודית במכלול התחומים שהיא עוסקת בהם.
החומר שמצאתי בספרייתכם, הוסיף לי פרטים שחיפשתי ולא מצאתי במקומות אחרים.
הייתי שמח, לו יכולתי לקבל את המפות לסריקה מקצועית, אולם אני מבין את המדיניות שלכם בנושא זה (בדומה למרבית הארכיונים) ועל כן הסתפקתי בצילום שלהם.
כמובן שכל חומר שיוטמע בעבודתי, אציין את מקורו.
אני מקווה שעם גמר הפקת הספר/החוברת, יימסרו עותקים גם לארכיונים /ספריות שמהם קיבלתי סיוע באיחזור."

 הדוא"ל השני דן בשימוש באוסף התמונות הדיגיטליות "חיפה וסביבתה - מאגר מקורות חזותיים":


בתמונה: אחוזה, מבט לאזור מרכז חורב, 1924 - צלם לא ידוע. לכל האוסף

"במסגרת פרויקט במגמת צילום כיתה י"א בבית ספרנו התבקשו התלמידים לבחור רחוב , שכונה או מקום חיפאי ולתעד אותו.
השלב הראשון בעבודה לפני היציאה לצילומים כלל עבודת תחקיר על המקום , ההיסטוריה שלו מהותו ,המרקם האנושי שבו וחיפוש חומרים כתובים ומצולמים אודותיו.
שמחנו לגלות את אפשרות השימוש בארכיון המרכז למדיה דיגיטלית של אוניברסיטת חיפה . הארכיון אליו הפננו את התלמידים פתח בפניהם אפשרות גילוי חומרים והבנה היסטורית של מראות חיפה..."

 נמשיך בפעם הבאה...מוזמנים להמשיך ולכתוב לנו! This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

לרגל טקס האוסקר ה-85 שיערך ב-24.2 אנו מזמינים אתכם לעיין במבחר ספרים, סרטים וכתב-עת העוסקים בפרסי האוסקר ותעשיית הקולנוע. תצוגת הפריטים בקומת הכניסה לספרייה עד ל-17.3.2013, בנוסף לכך תוכלו לצפות במבחר קטעי סרטים זוכי פרס האוסקר מתוך אוסף הסרטים בספרייה.
קטעי הסרטים יוצגו (ללא קול...) בפלזמה הממוקמת במתחם המחשבים מול דלפק היעץ.




תצוגת ספרים, סרטים וכתבי-עת נבחרים העוסקים בפרסי האוסקר ותעשיית הקולנוע.




 הכנת התצוגה: נעמי תירוש, ג'ני כרמל וצילה הראל. עריכת סרטון בפלזמה: נעמי תירוש

"בחירות 2013": ספרים נבחרים מאוסף הספרייה בתצוגה בקומת הכניסה (המרכזית) של הספרייה.  מ- 6 בינואר עד 23 בינואר 2013. מוזמנים לבוא ולעיין בספרים!



לרשימת הספרים:

אורה זהבי, ראש תחום מדיה מתארת את רשמיה מהסיור...

יום חמישי לפנות ערב ועוד יום חורפי מי יטפס למרומי הכרמל לאוניברסיטה כך חשבתי?
אט אט התקבצה קבוצה נלהבת של אנשים מיוחדים ומבינים בספר, היסטוריה, גיאוגרפיה ותרבות ובעיקר אוהבי ספרייה.

האירוע החל בהתכנסות באודיטוריום, פנינה ארז מנהלת הספרייה תיארה בקצרה את הספרייה כולל ההיסטוריה ונתונים. הנוכחים הביעו עניין רב ובקשו לדעת כיצד ניתן להשתמש במאגרי הספריה ובשרותיה.


התכנסות באודיטורים. עם פנינה ארז מנהלת הספרייה.

לאחר ההתכנסות באודיטוריום סיירנו בתערוכת הקבע: "הספרייה מבט לאחור עם הפנים קדימה" בקומת הראשונה בה התרשמו המבקרים מהשינויים הפיזיים והטכנולוגים  שעברה הספרייה מראשיתה ועד היום.

משם המשכנו לאולם כתבי העת בלועזית בו נחשפו בפני המבקרים ארונות הקומפקטוסים עם מאות כתבי העת עמוסים במקביל תיארנו את העבר לגישה מרחוק ולכתבי העת האלקטרונים. 
עלינו קומה והגענו לחדר הסריקה במדיה שם פתחנו את האלבומים, התמונות ותיקי התיאטרון השונים שהם מקורות לפרויקטים הדיגיטלים השונים המתקיימים בספרייה.


בחדר הסריקה במדיה מקשיבים להסבר של קרן ברנר מידענית במחלקת מדיה.

עם המעבר לאגף הצפוני בספרייה נרשמה ההתרגשות והתלהבות רבה כשנכנסנו  לחדר הנדירים ואוסף אבא חושי שם תיאר רון אלתר את האוסף ואפשרות הצצה ואף הנגיעה בספרים.


בחדר ספרים נדירים

ספריית הילדים הנמצאת בקומה מעל חדר נדירים פתחה את זיכרונות הילדות של המשתתפים וכל אחד חפש ספר נשכח מילדותו. אחת המשתתפות גילתה ספר מפרי עטה, וחומי רקם, ראש מנהל הספרייה תארה את הפעילות בספריית הילדים. בספריית הילדים תיארה  שרון שפירא גלאובך  את פרויקט הארכיון הדיגיטלי המתקיים בספרייה.


חומי רקם ראש מנהל הספרייה בסיור בספריית הילדים


לפתע בין ארונות המפות, מדפי הספריה והסרטים נשמעה הכריזה על סגירת הספרייה שהפתיעה את כולם הזמן עבר מהר...


ליד ארונות המפות.

נהננו לארח סיור במסגרת מיזם "גלאם" בספריה ולפגוש קבוצה אוהבת ספרייה אשר בודאי תגיע לבקרנו גם בהמשך ותספר את סיפורנו לאחרים.

 הכנת הסקירה: אורה זהבי, ראש תחום מדיה. צילום: לירון דורפמן ויקימדיה ישראל.

תצוגת ספרים על "תוכן משתמשים, ויקי, Web 2.0, רשתות חברתיות" מאוספי הספרייה.  לעיונכם בקומה המרכזית של הספרייה מ- 19.12.12 עד 5.01.13.

במצגת מבחר תמונות של הספרים המוצגים בתצוגה.

לאחרונה, נתרם לספרייה אוסף ספרים וכתבי עת במגוון שפות, מעיזבונו של פרופסור יהושפט הרכבי ז"ל, ראש אמ"ן לשעבר, פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית וחתן פרס
ישראל לחקר מדע המדינה לשנת 1993.

פריטי המידע שנקלטו באוסף (כ-1500) העשירו את הספרייה בתחומים הבאים: יחסי ישראל ערב, היסטוריה של המזרח התיכון, היסטוריה של ארץ ישראל, מדע המדינה, פילוסופיה כללית ויהודית ושפה וספרות ערבית.

 לרשימת הספרים שנקלטו בספרייה.

להלן דברים שכתב פרופ' אמריטוס אמציה ברעם מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, לזכרו של פרופ' יהושפט הרכבי:

את יהושפט הרכבי פגשתי לראשונה כשבחרתי בשיעור שלו באוניברסיטה העברית "קריאה ביקורתית בכתביהם של הוגי דעות ערבים בעת החדשה" או שיעור בשם דומה. היינו בני מזל: מספר התלמידים בכיתה היה שלושה, כולנו תלמידי מ.א ודוקטורט. "פטי" התעקש שנקרא לו בכינוי זה , ולא "פרופסור הרכבי" שהיה בעיניו מיותר לחלוטין.

הטקסט העיקרי שקראנו היה של פילוסוף סורי, צאדק ג'לאל אל-עט'ם, "לקח הערבים לאחר התבוסה". הספר נכתב בהשראת התבוסה הערבית במלחמת ששת הימים והייתה בו התקפה מדהימה נגד האסלאם . אלעט'ם ראה בדת האסלאם את הגורם הראשי לפיגורם של הערבים ולהנצחת נחיתותם. ספר כזה יכול היה לצאת רק בשלוש או ארבע מדינות ערביות בעת ההיא: סוריה ועיראק תחת שלטון הבעת', לבנון החופשית יחסית עדיין ותוניסיה.
בהדרכתו של "פטי" למדנו להעריך את האומץ שנדרש לפרסם ספר כזה ,מה עוד שהכותב, אל-עט'ם, היה ערבי סוני. אין ספק שהנשיא חאפט' אלאסד העלוי (עלוים אינם מוסלמים לדעת רוב המוסלמים) תמך בספרו ובכותבו שכן היה שליט חילוני למהדרין. עם זאת בעולם הערבי, זכה הספר לביקורת קשה מאוד שכללה איומים על חייו של הכותב.

כמורה, הרכבי הקסים אותנו, באישיותו החמה והדמוקרטית, ובעומק הניתוח האינטלקטואלי. זו הייתה תחילתה של ידידות ארוכה. המשכתי להיפגש עם "פטי" בתכיפות רבה ושוחחנו על הסכסוך הישראלי-ערבי בכל תפנית.

ערב ביקור אל-סאדאת בישראל (נובמבר 1977) היה הרכבי "נץ" פוליטי מובהק. כשפרסמנו רבקה ידלין ואני מאמר שדיווח על תמורה במצרים לכיוון של שלום התלהב "פטי" בעיקר מאזהרותינו שלא לראות בתמורה החיובית כלשעצמה מעין הבטחה משיחית . אנו סברנו שהתמורה שאותה איבחנו ב- 1976 ביטאה פרגמטיות גוברת בקרב האליטה המקורבת לסאדאת במצרים, אך הזהרנו שאין שום סימן להכרה בזכות הקיום של ישראל.
"פטי" שפרסם שנים אחדות קודם לכן ספר מעולה שחשף את עומק השנאה הערבית לישראל התקשה לקבל את הנבואות שבאו מכמה היסטוריונים של המזרח התיכון בישראל ב-1972 שפניה של מצרים לשלום. לכן גם הסתייג – אם כי בזהירות – ממסקנותינו במאמר מ- 1976 שבכל זאת יש סימנים חיוביים מקאהיר .

במבט לאחור, צדק הרכבי וצדקו המנבאים שלום עם מצרים. השנאה לישראל ומגמות החיסול במצרים ובעולם הערבי ובודאי במחנה הפלסטיני נמשכים גם היום, אלא שבמקביל יש קבוצות ומנהיגים ערביים המעוניינים לשים קץ לסכסוך על ידי הסדר מדיני . הכרה בזכות הקיום של ישראל? עדיין לא. סיום הסכסוך? אולי, ואולי לא.

ביקור סאדאת בא על כולנו בהפתעה, גם עלי. ציפיתי לתמורה הדרגתית לאורך השנים והנה בסוף 1977 הנשיא המצרי מבקר בירושלים. אני זוכר היטב שבשיחות עם הרכבי לאחר הביקור הסכמנו שזה לא פחות מדהים מביקור של נשיא המאדים בכנסת. הביקור הזה שינה את ראייתו של הרכבי, מן היסוד. הוא מעולם לא שגה באשליות על אהבה וידידות נצח עם הערבים, אך השתכנע שגם בלי האהבה אפשר וצריך להגיע להסדר שלום. הוא תמך בהסכמי קמפ-דיוויד ללא כל הסתייגות, והדבר כלל הסכמה לאוטונומיה פלסטינית כלשהי.
פגישותינו האחרונות היו ב- 1986. "פטי" ידע שסופו קרב: הוא לקה בסרטן והצפי לא היה אופטימי. נדהמתי מדבריו. הוא ביטל לחלוטין את חשיבות חייו שלו: הקץ הקרב כמעט שלא הטריד אותו. אך, הוא היה פסימי להחריד לגבי המשך קיומה של מדינת ישראל. הוא האמין שהפתרון היחידי הוא נסיגה "מהשטחים הכבושים" עדיף בהסכם עם ירדן (ב- 1988 נעשה פתרון זה בלתי אפשרי).

אם לא נעשה זאת , סבר, ישראל תהיה גדולה ורחבה יחסית, מהנהר לים, אלא שהיא תאבד את נשמתה. הציונות תובס כיוון שלא יהיה שום פתרון לבעיה הפלסטינית. הדיכוי שהיה מתון בשנות השמונים יהיה חייב להתגבר. היישובים היהודים ב"שטחים" יתרחבו ויהפכו לישות פוליטית שאי-אפשר יהיה לבטלה. עקירת יישובים תהיה בלתי אפשרית, ואפילו עצירת ההתנחלויות תכשל. ערוב- האוכלוסיות יהיה לבלתי הפיך. הוא ראה בכך את סופה של מדינת ישראל וסופה של הציונות – ישראל תהפוך לדרום אפריקה. היא תהיה מוקצית מחמת מיאוס בעולם כולו. מהחזון הציוני האידיאליסטי לא יישאר מאום. כל זאת אמר כשהלכנו באזור שומם ליד "הגבעה הצרפתית" ועד היום אינני יכול להשתחרר מאווירת האפוקליפסה הזו. זהו זכרוני האחרון מ"פטי", מורי האהוב והנערץ.

שנים רבות אחר כך התבקשתי להרצות על עיראק של צדאם חוסיין במרכז על שם וודרו ווילסון בוושינגטון הבירה. לאחר ההרצאה ניגש אלי גבר בשנות העמידה והציג עצמו: פרופ' צאדק ג'לאל אל-עט'ם, מדמשק. תגובתי הייתה של הלם: פתאום חזרו אלי כל הזיכרונות על "פטי" ושנות הידידות הארוכה, על הקורס ועל "לקח הערבים לאחר התבוסה". הוא ביקש ממני שאגיע למשרדו, הוא היה "עמית מחקר" במרכז. שוחחנו ארוכות על דת האסלאם, על העולם הערבי, על סוריה ועל ישראל. ואז שאלתי אותו האם קרא משהו מספריו של הרכבי. הוא צעד אל הקיר שהיה כולו ספרייה גדולה , והראה לי בגאווה שני ספרים של הרכבי. אחד מהם, "החלטותיה הגורליות של ישראל" (באנגלית ,1988). אף קרא! זה היה ציון לשבח , משום שלפי הפילוסופיה שלו, כך הסביר לי, "או שאתה קורא או שאתה כותב" , והוא הודה בשמחה שאת מרבית הספרים שבספרייתו לא קרא כלל וכנראה גם לא ייקרא. מעניינת מאוד בשבילי הייתה גם העובדה שספר ישראלי נוסף שממש קרא היה של ידידו הקרוב של הרכבי, עמנואל סיוון, "קנאי האסלאם", והוא סייע לו בכתיבת ספר בעת שנפגשנו נגד האסלאם הפוליטי. יחסו להרכבי, היה של הערכה עמוקה. סיפרתי לו שזה בדיוק היה גם יחסו של הרכבי אליו. לא מזמן נפטר גם צאדק ג'לאל אל-עט'ם. מעגל נסגר.
אמציה ברעם

 אנו מבקשים להודות למשפחת הרכבי על תרומתם הנדיבה!

 הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים ותחום יעץ