תצוגת ספרים בספרייה
תצוגת ספרים על "תוכן משתמשים, ויקי, Web 2.0, רשתות חברתיות" מאוספי הספרייה. לעיונכם בקומה המרכזית של הספרייה מ- 19.12.12 עד 5.01.13.
במצגת מבחר תמונות של הספרים המוצגים בתצוגה.
תרומת אוספו של פרופ' יהושפט הרכבי ז"ל
יהושפט הרכבי ז"ל, ראש אמ"ן לשעבר, פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לחקר מדע המדינה לשנת 1993.
פריטי המידע שנקלטו באוסף (כ-1500) העשירו את הספרייה בתחומים הבאים: יחסי ישראל ערב, היסטוריה של המזרח התיכון, היסטוריה של ארץ ישראל, מדע המדינה, פילוסופיה כללית ויהודית ושפה וספרות ערבית.
לרשימת הספרים שנקלטו בספרייה.להלן דברים שכתב פרופ' אמריטוס אמציה ברעם מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, לזכרו של פרופ' יהושפט הרכבי:
את יהושפט הרכבי פגשתי לראשונה כשבחרתי בשיעור שלו באוניברסיטה העברית "קריאה ביקורתית בכתביהם של הוגי דעות ערבים בעת החדשה" או שיעור בשם דומה. היינו בני מזל: מספר התלמידים בכיתה היה שלושה, כולנו תלמידי מ.א ודוקטורט. "פטי" התעקש שנקרא לו בכינוי זה , ולא "פרופסור הרכבי" שהיה בעיניו מיותר לחלוטין.
הטקסט העיקרי שקראנו היה של פילוסוף סורי, צאדק ג'לאל אל-עט'ם, "לקח הערבים לאחר התבוסה". הספר נכתב בהשראת התבוסה הערבית במלחמת ששת הימים והייתה בו התקפה מדהימה נגד האסלאם . אלעט'ם ראה בדת האסלאם את הגורם הראשי לפיגורם של הערבים ולהנצחת נחיתותם. ספר כזה יכול היה לצאת רק בשלוש או ארבע מדינות ערביות בעת ההיא: סוריה ועיראק תחת שלטון הבעת', לבנון החופשית יחסית עדיין ותוניסיה.
בהדרכתו של "פטי" למדנו להעריך את האומץ שנדרש לפרסם ספר כזה ,מה עוד שהכותב, אל-עט'ם, היה ערבי סוני. אין ספק שהנשיא חאפט' אלאסד העלוי (עלוים אינם מוסלמים לדעת רוב המוסלמים) תמך בספרו ובכותבו שכן היה שליט חילוני למהדרין. עם זאת בעולם הערבי, זכה הספר לביקורת קשה מאוד שכללה איומים על חייו של הכותב.
כמורה, הרכבי הקסים אותנו, באישיותו החמה והדמוקרטית, ובעומק הניתוח האינטלקטואלי. זו הייתה תחילתה של ידידות ארוכה. המשכתי להיפגש עם "פטי" בתכיפות רבה ושוחחנו על הסכסוך הישראלי-ערבי בכל תפנית.
ערב ביקור אל-סאדאת בישראל (נובמבר 1977) היה הרכבי "נץ" פוליטי מובהק. כשפרסמנו רבקה ידלין ואני מאמר שדיווח על תמורה במצרים לכיוון של שלום התלהב "פטי" בעיקר מאזהרותינו שלא לראות בתמורה החיובית כלשעצמה מעין הבטחה משיחית . אנו סברנו שהתמורה שאותה איבחנו ב- 1976 ביטאה פרגמטיות גוברת בקרב האליטה המקורבת לסאדאת במצרים, אך הזהרנו שאין שום סימן להכרה בזכות הקיום של ישראל.
"פטי" שפרסם שנים אחדות קודם לכן ספר מעולה שחשף את עומק השנאה הערבית לישראל התקשה לקבל את הנבואות שבאו מכמה היסטוריונים של המזרח התיכון בישראל ב-1972 שפניה של מצרים לשלום. לכן גם הסתייג – אם כי בזהירות – ממסקנותינו במאמר מ- 1976 שבכל זאת יש סימנים חיוביים מקאהיר .
במבט לאחור, צדק הרכבי וצדקו המנבאים שלום עם מצרים. השנאה לישראל ומגמות החיסול במצרים ובעולם הערבי ובודאי במחנה הפלסטיני נמשכים גם היום, אלא שבמקביל יש קבוצות ומנהיגים ערביים המעוניינים לשים קץ לסכסוך על ידי הסדר מדיני . הכרה בזכות הקיום של ישראל? עדיין לא. סיום הסכסוך? אולי, ואולי לא.
ביקור סאדאת בא על כולנו בהפתעה, גם עלי. ציפיתי לתמורה הדרגתית לאורך השנים והנה בסוף 1977 הנשיא המצרי מבקר בירושלים. אני זוכר היטב שבשיחות עם הרכבי לאחר הביקור הסכמנו שזה לא פחות מדהים מביקור של נשיא המאדים בכנסת. הביקור הזה שינה את ראייתו של הרכבי, מן היסוד. הוא מעולם לא שגה באשליות על אהבה וידידות נצח עם הערבים, אך השתכנע שגם בלי האהבה אפשר וצריך להגיע להסדר שלום. הוא תמך בהסכמי קמפ-דיוויד ללא כל הסתייגות, והדבר כלל הסכמה לאוטונומיה פלסטינית כלשהי.
פגישותינו האחרונות היו ב- 1986. "פטי" ידע שסופו קרב: הוא לקה בסרטן והצפי לא היה אופטימי. נדהמתי מדבריו. הוא ביטל לחלוטין את חשיבות חייו שלו: הקץ הקרב כמעט שלא הטריד אותו. אך, הוא היה פסימי להחריד לגבי המשך קיומה של מדינת ישראל. הוא האמין שהפתרון היחידי הוא נסיגה "מהשטחים הכבושים" עדיף בהסכם עם ירדן (ב- 1988 נעשה פתרון זה בלתי אפשרי).
אם לא נעשה זאת , סבר, ישראל תהיה גדולה ורחבה יחסית, מהנהר לים, אלא שהיא תאבד את נשמתה. הציונות תובס כיוון שלא יהיה שום פתרון לבעיה הפלסטינית. הדיכוי שהיה מתון בשנות השמונים יהיה חייב להתגבר. היישובים היהודים ב"שטחים" יתרחבו ויהפכו לישות פוליטית שאי-אפשר יהיה לבטלה. עקירת יישובים תהיה בלתי אפשרית, ואפילו עצירת ההתנחלויות תכשל. ערוב- האוכלוסיות יהיה לבלתי הפיך. הוא ראה בכך את סופה של מדינת ישראל וסופה של הציונות – ישראל תהפוך לדרום אפריקה. היא תהיה מוקצית מחמת מיאוס בעולם כולו. מהחזון הציוני האידיאליסטי לא יישאר מאום. כל זאת אמר כשהלכנו באזור שומם ליד "הגבעה הצרפתית" ועד היום אינני יכול להשתחרר מאווירת האפוקליפסה הזו. זהו זכרוני האחרון מ"פטי", מורי האהוב והנערץ.
שנים רבות אחר כך התבקשתי להרצות על עיראק של צדאם חוסיין במרכז על שם וודרו ווילסון בוושינגטון הבירה. לאחר ההרצאה ניגש אלי גבר בשנות העמידה והציג עצמו: פרופ' צאדק ג'לאל אל-עט'ם, מדמשק. תגובתי הייתה של הלם: פתאום חזרו אלי כל הזיכרונות על "פטי" ושנות הידידות הארוכה, על הקורס ועל "לקח הערבים לאחר התבוסה". הוא ביקש ממני שאגיע למשרדו, הוא היה "עמית מחקר" במרכז. שוחחנו ארוכות על דת האסלאם, על העולם הערבי, על סוריה ועל ישראל. ואז שאלתי אותו האם קרא משהו מספריו של הרכבי. הוא צעד אל הקיר שהיה כולו ספרייה גדולה , והראה לי בגאווה שני ספרים של הרכבי. אחד מהם, "החלטותיה הגורליות של ישראל" (באנגלית ,1988). אף קרא! זה היה ציון לשבח , משום שלפי הפילוסופיה שלו, כך הסביר לי, "או שאתה קורא או שאתה כותב" , והוא הודה בשמחה שאת מרבית הספרים שבספרייתו לא קרא כלל וכנראה גם לא ייקרא. מעניינת מאוד בשבילי הייתה גם העובדה שספר ישראלי נוסף שממש קרא היה של ידידו הקרוב של הרכבי, עמנואל סיוון, "קנאי האסלאם", והוא סייע לו בכתיבת ספר בעת שנפגשנו נגד האסלאם הפוליטי. יחסו להרכבי, היה של הערכה עמוקה. סיפרתי לו שזה בדיוק היה גם יחסו של הרכבי אליו. לא מזמן נפטר גם צאדק ג'לאל אל-עט'ם. מעגל נסגר.
אמציה ברעם
אנו מבקשים להודות למשפחת הרכבי על תרומתם הנדיבה! הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים ותחום יעץתרומתו של פרופ' גורדון ג'ונסון בתחום לימודי אסיה
הספרים שנקלטו בספרייה העשירו בכמה מאות פריטים את האוסף בתחום לימודי אסיה בכלל ולימודי הודו בפרט.
ברצוננו להודות לד"ר ארנית שני, ראש החוג ללימודי אסיה על יזמתה ומאמציה בקבלת תרומה חשובה זו לספרייה.
לרשימת הספרים בספרייה. הכנת הסקירה: נירה שי וערן גולדנברגמבט על אוסף הספריה בערבית
האוסף כולל ספרות מקור בערבית, ביקורת ספרותית, וספרים וכתבי-עת בנושאי המזרח התיכון.
מרבית האוסף בשפה הערבית, חלקו בתורכית עות'מאנית (תורכית באותיות ערביות), וחלקו בשפה הפרסית (בעיקר ספרים הדנים בהיסטוריה של איראן מן התקופה הקג'ארית ואילך), וקצב גידולו בשנים האחרונות הוא בממוצע 2000 כותרים בשנה.
האוסף נבנה ע"י צוות הספריה, בהתייעצות ובשיתוף פעולה מלא עם חברי החוג לשפה וספרות ערבית והחוג להיסטוריה של המזרח התיכון.
מידי פעם מתקבלות בקשות גם מחוגים נוספים כגון משפטים וסוציולוגיה, עפ"י תחומי העניין הנלמדים בחוגים השונים.
הספרים מגיעים דרך ספקים בארץ המייבאים ספרים מארצות ערב, וגם ישירות דרך ספק במצרים המספק חומר מכל מדינות ערב.
האוסף מתפתח למרות הקושי הרב והיעדר קשרי מסחר נאותים עם חלק ממדינות האזור, ולשם כך אנו נאלצים להשתמש, לעיתים, במתווכים להשגת החומר הנדרש, ורוכשים ספרים וכתבי-עת גם באירופה וארצות הברית, דבר המייקר את עלות רכישת החומר.
לשמחתנו הצלחנו להגיע לאוסף מכובד ועשיר הזוכה לביקוש רב גם ע"י אוניברסיטאות רבות בארץ, ואף בעולם. על פי נתוני ההשאלה הבין ספרייתית אצלנו - מספר הפניות להשאלת ספרים ומאמרים מן האוסף מגיע לכמה מאות בשנה.
כחלק ממדיניות פיתוח אוספים בספריה יצרנו שני אתרי ספריה לחוגים הבאים: לחוג לשפה וספרות ערבית, ולחוג למזרח תיכון. באתרים לוקטו מקורות אינטרנט מומלצים ומקורות ספרייתים רבים המשיקים לנושאים הנלמדים בחוגים.
אחד האוספים הייחודיים שלנו הינו אוסף גדול של שנתונים מן האימפריה העות'מאנית הנמצאים בספריית הנדירים, אשר מספקים, בין השאר, מידע על ארץ ישראל בתקופה זו.
לדוגמא: שנתון של מחוז ביירות 1883
ניתן להגיע לכותרים נוספים באמצעות חיפוש נושאי בקטלוג הספריה: TURKEY-YEARBOOK
להרחבה על אוסף זה, ניתן לקרוא במאמר המצורףבנוסף, אנו מאפשרים גישה דרך קטלוג הספריה לכ-300 טקסטים אלקטרוניים בערבית ובפרסית, הנגישים ברשת באופן חופשי. לדוגמא: ספרו של הרפורמיסט והוגה הדעות מישל עפלק.
בספריה נמצאת המהדורה המודפסת של הספר, ואליה קישרנו את הטקסט האלקטרוני שלו
גם האוסף האלקטרוני מתעדכן באופן שוטף.
הכנת הסקירה: ירדנה לוינברג, אחראית צוות ערבית, שירותים טכנייםשימור אוסף הצילומים בנושא פיסול צלבני בא"י
ד"ר יעקבי התמחתה בחקר ארכיטקטורה צלבנית בארץ-ישראל, והתעתדה לפרסם קורפוס וספר בנושא הפיסול הצלבני בישראל. לשם כך נדדה במשך זמן רב בארץ, ותיעדה פסלים ומוטיבים צלבניים.
באוסף הצילומים פיסול מבנים או חלקי מבנים, כגון כנסיית הקבר הקדוש, כנסיית הבשורה, אולמות האבירים בעכו ועוד, או שרידי מבנים ממקומות שונים.
במהלך תיעוד הפריטים וצילומם, רשמה ד"ר יעקבי הערות שונות על גבי כרטיסיות, וזאת לצורך כתיבת ספר עתידי בנושא.
ד"ר יעקבי ז"ל הספיקה לכתוב הקדמה לספר שבו ציינה: " הפיסול הצלבני נוצר ע"י אומנים שבמקורם היו מדרום מערב אירופה, אך היצירה שלהם בארץ הקודש היא יחודית ואין דומה לה."
עם מותה נותר אוסף תמונות וכרטיסיות, ובני משפחתה וגב' יעל אמר תרמו את האוסף לספריה.
בו בזמן החל בספריה פרויקט הדיגיטציה, וניתן היה לבצע את פעולת שימור התמונות הפיזי במקביל לדיגיטציה שלהן.
גב יהודית צנר, ספרנית בתחום מדיה, קיבלה על עצמה את הטיפול בשימור התמונות, בניית קורפוס ממשי עבורן, ארגון המידע וההערות מתוך הכרטיסיות, ושימוש במידע זה לצורך של זיהוי ופענוח כל פרט ופרט בתמונות. העבודה הייתה מרתקת, וכללה שעות רבות של מחקר דקדקני על התמונות השונות.
פעילות השימור והדיגיטציה במדיה בוצעו מתוך מטרה לבנות תשתית להצגת המקורות הויזואליים של הפיסול הצלבני ברוח דבריה של ד"ר יעקבי:
"פיסול זה צריך להיכלל כחלק מתופעה חברתית, דתית, אומנותית, הקושרות את הנצרות המערבית ללבנט במשך שתי מאות של שלטון המערב בארץ הקודש סביב 1100."
במסגרת הפרויקט קוטלגו ונסרקו 700 הצילומים באוסף.
לכל הפריטים הוכנסו נושאים באנגלית ובעברית בהתאם למערכת הנושאית של ספריית הקונגרס (באנגלית) והמפתחות למאמרים (בעברית), מתוך מטרה לקשור את כל החומרים הדיגיטליים יחד, לאפשר למשתמשים להגיע לקבוצות התמונות המעניינות אותן לא רק מאוסף זה, ולצרפן למאגר הספריה בנושא מורשת התרבות.
על מנת לאפשר לציבור החוקרים והמתעניינים בארץ ובעולם לצפות בתמונות, יוקם בקרוב אתר מקיף לאוסף, שתתאפשר בו נגישות לתמונות על פי מיקום גיאוגרפי.
כמו כן, ייכלל האוסף במערכת חדשה בספריה אשר תנהל את כל הפריטים הדיגיטליים. בשלב זה, הגישה לאוסף הינה מקטלוג הספריה וממאגר התמונות תו"ת.
בנוסף למידע הדיגיטלי, נשמרו הצילומים המקוריים בתוך תיקיות. לכל מקום גיאוגרפי יש תיקיה (קורפוס) משלו, ובה שמורות התמונות והמידע עליהן.
הספריה כבר קיבלה פניות מחוקרים העוסקים בפיסול צלבני המבקשים להשתמש בחומרים מאוסף זה.
בקרוב יתפרסם מאמרה של גב' יהודית צנר, ובו תינתן סקירה מקיפה על הפרויקט וניהולו.
לעיונכם מבחר מספריה ומאמריה של ד"ר יעקבי ז"ל מתוך אוסף הספריה:
הפסול בכנסיה ובמנזר של אנזי-לה-דוק : על רקע היצירה הרומנסקית בבורוגן
Les "fleuves du Paradis" a Anzy-Le-Duc (Bourgogne); un benitier roma transformé en chapiteau?, Storia dell'Arte, 33 (1978), pp. 95-105.
La sculpture a Cluny, Vezelay et Anzy-Le-Duc: un aspect de l'evolution
stylistique en Bourgogne, Storia dell'Arte, 34 (1978), pp. 197-205.
The Tomb of Baldwin V, King of Jerusalem (1185-1186) and the Workshop
of the temple Area, Gesta, 18/2 (1979), pp. 3-14.
A Newly Discovered Crusader Fragment in Jerusalem, Israel Exploration Journal, 30 (1980), pp. 202-204.
The Workshop of the Temple Area in Jerusalem in the Twelfth Century: Its
Origin, Evolution and Impact, Zeitschrift fur Kunstgeschichte, 45 (1982), pp. 325-394.
The Provencal Impact on Crusader Sculpture in Jerusalem: More Evidence on the
Temple Area Atelier, Zeitschrift für Kunstgeschichte, 48 (1985), pp. 442-450.
The "Beard pullers" in Romanesque Art: an Islamic Motif and its Evolution in
the West, Arte Medievale, 3 (1986), pp. 65-85
הכנת הסקירה: אורה זהבי, ראש תחום מדיהאוסף ממוריה לזכר הנעדרים מארגנטינה. פרופ' סופיה מנשה, דיקן ללימודים מתקדמים
עצם העובדה שהצבא לקח לידיו את השלטון לא הייתה בחינת חידוש, לא בתולדות ארגנטינה ולא בתולדות יבשת דרום-אמריקה, אשר ידעו הפיכות והפיכות נגד רבות. החידוש היה בניהול "המלחמה המלוכלכת", כשה"חונטה" ( (juntaהשולטת דרסה ברגל גסה זכויות אדם ולא הבחינה בין נשים או גברים, זקנים וילדים.
כל חשוד היה בחינת אשם בהשתייכות לתא טרוריסטי עד שיוכיח את חפותו, אם אמנם התאפשר לו לעשות כן, ולרוב עינו, הרגו, ירו ולא נשאלו שאלות.
האוסף שלפנינו הוא ייחודי במובן זה שנאסף בעמל רב על ידי משפחות "הנעלמים", שם הזוי שניתן לאלפי איש ואישה אשר נעלמו, ואשר מעולם לא נשפטו על ידי מערכת כלשהי.
המספרים נעים בין 30,000 ל- 40,000 איש ואישה, בקרבם כ- 1,500 יהודים.
המספרים אינם מקבילים לאחוז היהודים באוכלוסיית ארגנטינה והם מבטאים ללא ספק את הפן האנטישמי שהתלווה למלחמה המלוכלכת. כדאי לציין שבמבצע "קונדור" הוכרז על שיתוף הפעולה בין ארגנטינה, צילה (באותה עת תחת שלטון הרודן פינושה), וברזיל, כך שאנשים שהצליחו לעבור את הגבול הוחזרו לעומת שבאו.
האוסף הגיע לספריית אוניברסיטת חיפה בזכות ארגון ממוריה (Memoria)
ארגון התנדבותי של כל אלו אשר חוו על בשרם את המשטר הצבאי ו/או ביקשו להנציח את יקיריהם. האוסף מתמקד בגזרי עיתון כמו גם דוחות שהתקבלו מאלו ששרדו את זוועות המשטר.
האוסף נמצא בארכיון אבא חושי חדר נדירים בספריה
תודה לעדינה צור ג'יג'י
תרומת אטלס ברוסית
ברוסיה בכנס ובמהלכו קיבל במתנה אטלס של רוסיה, איכותי ומרהיב ביופיו, משנת 2012, עם הקדשה אישית אליו. עם קבלת האטלס הוא החליט לתרום את האטלס לספריה ולהקדישו לאנשי המדיה : "אטלס זה נתרם לספרית אוניברסיטת חיפה לכבודן של עובדות המדיה העושות עבודתן במקצועיות ראויה לשמה ובעיקר באהבה. פרופ. אמציה פלד, החוג לגיאוגרפיה ולימודי הסביבה. חיפה 8.8.2012"בקרוב בקטלוג הספרייה.
תמונת שער האטלס דף מתוכו הקדשה לפרופ' אמציה פלד הכנת הסקירה: הדס עתיקאי שרוןשי אקדמי יחודי - כל כתביו של מ.ק. גנדי
בכך הופכת ספריית האוניברסיטה לספריה היחידה בישראל שמחזיקה את כל כתביו של ההוגה והמנהיג ההודי הגדול. "זה מאוד פשוט למלא את תורתו של גנדי בימי שלום, האתגר הוא ללכת בדרכו גם בזמנים קשים", אמר פרופ' בן זאב.
הספרים מגיעים לספריה.
האוסף השלם של כתבי גנדי כולל 100 כרכים, חלקם נדירים וקשים להשגה והמחיר לכל כרך כזה יכול להגיע לאלפי דולרים.
התרומה מהווה ביטוי לתמיכה של שגרירות הודו בישראל לתכנית ללימודי הודו המודרנית בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה, תכנית יחידה מסוגה בישראל, והיא הוענקה לאוניברסיטה במסגרת הכנס השנתי התשיעי ללימודי אסיה בישראל שהתקיים השבוע באוניברסיטה.
"מי שרוצה להעשיר את חייו בכתביו של אדם דגול ומי שמחפש אחר פילוסופיה של אמת, אהבה ואי-אלימות מוזמן להגיע לספריית אוניברסיטת חיפה ולקרוא את כתביו המלאים של גנדי", אמר פרופ' בן זאב.
דרך: מערך תהודה.תרומת אוספו של פרופ' יוסף קוסטינר ז"ל
לאחרונה, נתרם לספרייה אוסף ספרים במגוון שפות, מעיזבונו של פרופסור יוסף קוסטינר ז"ל, שהיה חבר סגל בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה וחוקר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. 
פריטי המידע שנקלטו בספרייה ובמרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי העשירו בכמה מאות פריטים את האוסף בתחום ההיסטוריה של המזרח התיכון עם דגש על סעודיה ומדינות המפרץ הפרסי.
ברצוננו להודות לד"ר סולי שאהוור, מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון על תיווכו בקבלת התרומה לספרייה ולמשפחת קוסטינר עבור תרומתם החשובה. לרשימת הספרים שנקלטו בספרייה ובמרכז עזרי.
להלן דברים לזכרו של פרופ' קוסטינר ז"ל שכתב ד"ר ערן סגל, מרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון וחוקר במרכז עזרי באוניברסיטת חיפה . ד"ר סגל הונחה על ידי פרופ' קוסטינר ז"ל בלימודי התואר השני והשלישי.
"יוסף קוסטינר היה פרופ' בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה וחוקר במרכז דיין באוניברסיטת ת"א אך נותר חיפאי כל חייו (לאחר שבינקותו עלה לארץ מרומניה). הוא השלים את לימודי התואר הראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה באוניברסיטת חיפה (1973), ובמוסד זה השלים גם את לימודי התואר השני בהיסטוריה של המזרח התיכון בהנחיית פרופ' גבי בן דור (1978). משם הוא המשיך ללימודי דוקטורט בLondon School of Economics LSE שבאוניברסיטת לונדון בהנחיית פרופ' אלי כדורי. התזה שלו עסקה בצמיחתה של סעודיה והוא השלים את לימודיו בשנת 1982. מאותה שנה ועד מותו בטרם עת שימש מרצה וחוקר באוניברסיטת ת"א, ובשנים 2004-2000 אף עמד בראש ביה"ס להיסטוריה באוניברסיטת ת"א.
בשלושים שנות פעילותו המחקרית פיתח יוסף קוסטינר מספר רב של תחומי מחקר אשר הפכו למרכזיים במחקר המזרח תיכוני. השכלתו הרחבה והמגוונת בשילוב עם הבנתו העמוקה בשלל תחומים במדעי החברה היוו כר פורה לחדשנותו המחקרית. קוסטינר היה סמכות בינלאומית בחקר חצי האי ערב בכלל ובחקר סעודיה בפרט, וכמו כן הוביל את המחקר על שבטיות במזרח התיכון. תחומי המחקר שפיתח נחשבו בתקופתו כשוליים וזניחים במחקר המזרח תיכוני ורק בשנים האחרונות הפכו לתחומים מרכזיים ומובילים. לפיכך, לא ניתן כיום לכתוב מחקר רציני על תחומים אלו מבלי להסתמך על עבודותיו המכוננות.
עבודת הדוקטורט של קוסטינר הפכה לספר בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד (1993) ואף תורגמה לערבית. בספר זה הוא הראה כיצד המדינה השבטית הסעודית התרחבה בחצי האי ערב בתקופה המעצבת של הקמת המדינה בראשית המאה העשרים ואת זאת ניתח על פי הדגם הסוציולוגי של אבן ח'לדון, המלומד הערבי המפורסם בן המאה ה-14. מחקר זה האיץ את המגמה ההיסטוריוגרפית בהבלטת חשיבות השבטיות בצמיחת המדינות בחצי האי ערב ובמפרץ הפרסי. בנוסף הוא פרסם שלושה ספרים על תימן (1984, 1990, 1996), נושא שהחל לעסוק בו כבר בעבודת המחקר של התואר השני. הספרים עסקו בהיסטוריה המפותלת של המדינה המסוכסכת הזו, בעיקר משנות השישים ועד שנות התשעים של המאה העשרים עת חוותה מלחמות, איחוד בין הצפון והדרום ועוד. ספרו האחרון (2009) עסק בהרחבה באזור המפרץ הפרסי והינו תרומה מחקרית חשובה אך גם ספר בסיסי ללימוד (text-book) אשר ישמש בלי ספק דורות רבים של סטודנטים וציבור משכיל שיתעניין באזור זה.
לצד ספריו התבלט קוסטינר בעריכת מספר קבצים מרכזיים בתחום. בראש ובראשונה הקובץ על שבט ומדינה במזרח התיכון (1991) שהפך לקלאסיקה בהבנת צמיחת המדינות במזרח התיכון. קובץ זה, שערך ביחד עם פרופ' פיליפ ח'ורי בעקבות ועידה באוניברסיטת הרווארד, כלל מאמרים מקוריים במיוחד שהציגו הן רקע תיאורטי והן שורת מקרי בוחן שהסבירו את חלקם של השבטים במזרח התיכון בבניית המדינות המודרניות ולא כניגוד שלהן. הקובץ, ובמיוחד מאמר המבוא המתודולוגי של העורכים, מצוטט רבות במחקר שהתפתח בתחום זה. קובץ נוסף שערך קוסטינר עסק במונרכיות במזרח התיכון (2000) ובו שורה של מומחים בעלי שם עולמי אשר בחנו שאלות הקשורות לשרידותן ועוצמתן של המונרכיות בעידן המודרני. כמו כן, הוא השתתף בעריכת קובץ לזכרו של מנחה הדוקטורט שלו, פרופ' אלי כדורי (2003).
קוסטינר פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת מובילים ובקבצים רבים אשר הקיפו מספר רב של תחומים. ניתן לציין מקצת מנושאיהם: שאלת ביטחון המפרץ הפרסי, תורתו של אוסאמה בן לאדן, תפיסותיו של ח'לדון אל-נקיב, שבטי הרואלה, המדינה התימנית, מגמות הליברליזציה במפרץ הפרסי, מדינה ואסלאם בסעודיה, יחסי ארה"ב-סעודיה, תנועת האח'ואן הסעודית, יוזמת השלום הסעודית, השיעים בבחריין, יחסי סעודיה וכווית במלחמת העולם הראשונה, כווית במלחמת המפרץ, ועוד.
בנוסף, הוא כתב קרוב ל-40 מאמרים בשנתון של מרכז דיין – Middle East Contemporary Survey (MECS) אשר יצא לאור בשנים 1976 – 2000. כל כרך של כתב העת הוקדש לסקירת המאורעות במדינות המזרח התיכון וקוסטינר חיבר בו ערכים על סעודיה, כווית, תימן וביטחון המפרץ הפרסי.
התמה המרכזית בעבודותיו היא כאמור יחסי שבט ומדינה, ותרומתו הגדולה היא בהבנת חשיבות השבטים בבניית המדינות והיחס הדיאלקטי שביניהם. נושא מרכזי נוסף שהוא הבליט בעשור האחרון היה חשיבות הבחנת זירת המפרץ הפרסי משאר אזור המזרח התיכון. הייחודיות ההיסטורית שכה היטיב לתאר ולנתח במהלך עבודותיו הביאה אותו להכרה כי זירה זו מצריכה עיון ולימוד שונה מהמקובל בלימודי המזרח התיכון.
קוסטינר שילב בעבודתו באופן נדיר קפדנות אקדמית (כמו למשל מבית מדרשו של המנחה שלו, פרופ' כדורי) עם רקע תיאורטי רחב ומעורר השראה ממגוון תחומי מדעי החברה. את השילוב הזה הוא ניסה להקנות גם לתלמידיו הרבים. המוניטין העולמי בשילוב אופיו הנוח והנעים ונדיבותו האנושית שלא ידעה גבולות הפכו אותו למנחה מבוקש, כפי שיעידו עשרות תלמידיו לתארים המתקדמים. הוא השקיע מרץ רב בקידום תלמידיו והקפיד לשלבם בכל תחומי העשייה האקדמית.
כפי שניתן היה לצפות, קוסטינר הותיר אחריו אוסף עצום של ספרים ומקורות. הוא אסף בשיטתיות ובהתמדה חומרים רבים מכל העולם ויצר אוסף ייחודי לאזור אשר מוזנח ברוב ספריות העולם. ספריית אוניברסיטת חיפה וכן האוסף שהוקם על שמו במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי התברכו בתרומה הנדיבה של משפחת קוסטינר.
יוסף קוסטינר היה מלומד ואינטלקטואל אמיתי, איש רוח מהשורה הראשונה. מותו בטרם עת הותיר חלל עצום בשדה המחקר וכן בלבבות אלו שזכו להכירו. התקווה היא שהאוסף החשוב שהותיר יעזור למלא, ולו במעט, את החלל הזה." הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים
קטעים מן הגניזה הקהירית השמורים בספרייה
בספרייה מצויים 23 קטעים שונים מן הגניזה הקהירית, מספרם הכולל של הדפים מגיע ל-53. כולם כתובים על ניר מזרחי. הקטעים מקוטלגים בקטלוג הספרייה.
סריקת קטעי הגניזה החלה בשנת 2007 במסגרת פרויקט פרידברג לחקר הגניזה.
בעבר צולמו הקטעים על מיקרופילמים והם נמצאים במכון לתצלומי כתבי היד העבריים בספריה הלאומית בירושלים.
על פי רישומים ומכתבים שהגיעו אלינו יחד עם קטעי הגניזה ניתן להתחקות אחר השאלה מהיכן קבלנו אותם וכיצד הגיעו אלינו לספרייה.
יש בידינו מידע מפי חיים שינין ויעקב שלום הירש שעל פיו קטעי הגניזה הגיעו לאוניברסיטת חיפה על פי הסכם בין הספריה הציבורית ע"ש שמואל פבזנר לבין "המכון האוניברסיטאי של חיפה" - דאז וכיום – אוניברסיטת חיפה. בספרית פבזנר היה אוסף של כתבי יד מאוחסן שנים רבות - עוד במסגרת ספרית "האגודה להשתלמות במדע" - שנוסדה בתל אביב והיוותה את השורשים של ספריית פבזנר.
האגודה נקלעה לקשיים כלכליים ובשנת 1923 התקבלה הצעתו של שמואל פבזנר להעביר את ספרי האגודה לחיפה. לספריה של "האגודה להשתלמות במדע" נתרמו ספרים וכתבי יד ע"י בנימין עברי לאחר שעלה ארצה מאיטליה בשנות ה-20. גם קטעי הגניזה היו ביניהם.
לפי רשומים שיש על תשעה קטעים מהגניזה הקהירית שנכתבו בעיפרון בשפה הרוסית – משערים שהקטעים או שהגיעו מרוסיה, או שהיו בעיון של חוקר או ספרן ממוצא רוסי.
לפי התחומים – מתחלקים 23 הקטעים כך:
1. מקרא, מס. 1-8
2. הפטרות, מס. 9-13
3. תרגום אונקלוס, מס. 14
4. משנה, מס. 22
5. ליקוטים מתלמוד בבלי, 23
6. תפילה, 19
7. הגדה של פסח, 20
8. פיוט, 21
9. דרשות בערבית-יהודית, 18
10. מילונים, מס. 16-17
11. קטע מטקסט פיוטי, 15
השמות המופיעים בכתבי היד הללו שניתן לזהותם בוודאות הם:
ר' אליעזר הלוי בן ישועה – פייטן, מחבר הפיוט "אשר לו כל תפילה ורם על כל תהילה". מופיע בקטע מס. 21. חלק משמו נשמר באקרוסטיכון של הפיוט.
שם נוסף הוא של המעתיק של קטע מס. 23 - י. עזרא ב"ר יפת.
בקרוב יסרקו ויוצגו קטעי הגניזה גם באתר המרכז למדיה דיגיטלית בספרייה. בעתיד הקרוב אנו שוקלים להתייעץ עם מומחים לשימור ניר כדי לשמרם. הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, ענף שירותים טכניים