תרומתו של פרופ' גורדון ג'ונסון בתחום לימודי אסיה
הספרים שנקלטו בספרייה העשירו בכמה מאות פריטים את האוסף בתחום לימודי אסיה בכלל ולימודי הודו בפרט.
ברצוננו להודות לד"ר ארנית שני, ראש החוג ללימודי אסיה על יזמתה ומאמציה בקבלת תרומה חשובה זו לספרייה.
לרשימת הספרים בספרייה. הכנת הסקירה: נירה שי וערן גולדנברגמבט על אוסף הספריה בערבית
האוסף כולל ספרות מקור בערבית, ביקורת ספרותית, וספרים וכתבי-עת בנושאי המזרח התיכון.
מרבית האוסף בשפה הערבית, חלקו בתורכית עות'מאנית (תורכית באותיות ערביות), וחלקו בשפה הפרסית (בעיקר ספרים הדנים בהיסטוריה של איראן מן התקופה הקג'ארית ואילך), וקצב גידולו בשנים האחרונות הוא בממוצע 2000 כותרים בשנה.
האוסף נבנה ע"י צוות הספריה, בהתייעצות ובשיתוף פעולה מלא עם חברי החוג לשפה וספרות ערבית והחוג להיסטוריה של המזרח התיכון.
מידי פעם מתקבלות בקשות גם מחוגים נוספים כגון משפטים וסוציולוגיה, עפ"י תחומי העניין הנלמדים בחוגים השונים.
הספרים מגיעים דרך ספקים בארץ המייבאים ספרים מארצות ערב, וגם ישירות דרך ספק במצרים המספק חומר מכל מדינות ערב.
האוסף מתפתח למרות הקושי הרב והיעדר קשרי מסחר נאותים עם חלק ממדינות האזור, ולשם כך אנו נאלצים להשתמש, לעיתים, במתווכים להשגת החומר הנדרש, ורוכשים ספרים וכתבי-עת גם באירופה וארצות הברית, דבר המייקר את עלות רכישת החומר.
לשמחתנו הצלחנו להגיע לאוסף מכובד ועשיר הזוכה לביקוש רב גם ע"י אוניברסיטאות רבות בארץ, ואף בעולם. על פי נתוני ההשאלה הבין ספרייתית אצלנו - מספר הפניות להשאלת ספרים ומאמרים מן האוסף מגיע לכמה מאות בשנה.
כחלק ממדיניות פיתוח אוספים בספריה יצרנו שני אתרי ספריה לחוגים הבאים: לחוג לשפה וספרות ערבית, ולחוג למזרח תיכון. באתרים לוקטו מקורות אינטרנט מומלצים ומקורות ספרייתים רבים המשיקים לנושאים הנלמדים בחוגים.
אחד האוספים הייחודיים שלנו הינו אוסף גדול של שנתונים מן האימפריה העות'מאנית הנמצאים בספריית הנדירים, אשר מספקים, בין השאר, מידע על ארץ ישראל בתקופה זו.
לדוגמא: שנתון של מחוז ביירות 1883
ניתן להגיע לכותרים נוספים באמצעות חיפוש נושאי בקטלוג הספריה: TURKEY-YEARBOOK
להרחבה על אוסף זה, ניתן לקרוא במאמר המצורףבנוסף, אנו מאפשרים גישה דרך קטלוג הספריה לכ-300 טקסטים אלקטרוניים בערבית ובפרסית, הנגישים ברשת באופן חופשי. לדוגמא: ספרו של הרפורמיסט והוגה הדעות מישל עפלק.
בספריה נמצאת המהדורה המודפסת של הספר, ואליה קישרנו את הטקסט האלקטרוני שלו
גם האוסף האלקטרוני מתעדכן באופן שוטף.
הכנת הסקירה: ירדנה לוינברג, אחראית צוות ערבית, שירותים טכנייםשימור אוסף הצילומים בנושא פיסול צלבני בא"י
ד"ר יעקבי התמחתה בחקר ארכיטקטורה צלבנית בארץ-ישראל, והתעתדה לפרסם קורפוס וספר בנושא הפיסול הצלבני בישראל. לשם כך נדדה במשך זמן רב בארץ, ותיעדה פסלים ומוטיבים צלבניים.
באוסף הצילומים פיסול מבנים או חלקי מבנים, כגון כנסיית הקבר הקדוש, כנסיית הבשורה, אולמות האבירים בעכו ועוד, או שרידי מבנים ממקומות שונים.
במהלך תיעוד הפריטים וצילומם, רשמה ד"ר יעקבי הערות שונות על גבי כרטיסיות, וזאת לצורך כתיבת ספר עתידי בנושא.
ד"ר יעקבי ז"ל הספיקה לכתוב הקדמה לספר שבו ציינה: " הפיסול הצלבני נוצר ע"י אומנים שבמקורם היו מדרום מערב אירופה, אך היצירה שלהם בארץ הקודש היא יחודית ואין דומה לה."
עם מותה נותר אוסף תמונות וכרטיסיות, ובני משפחתה וגב' יעל אמר תרמו את האוסף לספריה.
בו בזמן החל בספריה פרויקט הדיגיטציה, וניתן היה לבצע את פעולת שימור התמונות הפיזי במקביל לדיגיטציה שלהן.
גב יהודית צנר, ספרנית בתחום מדיה, קיבלה על עצמה את הטיפול בשימור התמונות, בניית קורפוס ממשי עבורן, ארגון המידע וההערות מתוך הכרטיסיות, ושימוש במידע זה לצורך של זיהוי ופענוח כל פרט ופרט בתמונות. העבודה הייתה מרתקת, וכללה שעות רבות של מחקר דקדקני על התמונות השונות.
פעילות השימור והדיגיטציה במדיה בוצעו מתוך מטרה לבנות תשתית להצגת המקורות הויזואליים של הפיסול הצלבני ברוח דבריה של ד"ר יעקבי:
"פיסול זה צריך להיכלל כחלק מתופעה חברתית, דתית, אומנותית, הקושרות את הנצרות המערבית ללבנט במשך שתי מאות של שלטון המערב בארץ הקודש סביב 1100."
במסגרת הפרויקט קוטלגו ונסרקו 700 הצילומים באוסף.
לכל הפריטים הוכנסו נושאים באנגלית ובעברית בהתאם למערכת הנושאית של ספריית הקונגרס (באנגלית) והמפתחות למאמרים (בעברית), מתוך מטרה לקשור את כל החומרים הדיגיטליים יחד, לאפשר למשתמשים להגיע לקבוצות התמונות המעניינות אותן לא רק מאוסף זה, ולצרפן למאגר הספריה בנושא מורשת התרבות.
על מנת לאפשר לציבור החוקרים והמתעניינים בארץ ובעולם לצפות בתמונות, יוקם בקרוב אתר מקיף לאוסף, שתתאפשר בו נגישות לתמונות על פי מיקום גיאוגרפי.
כמו כן, ייכלל האוסף במערכת חדשה בספריה אשר תנהל את כל הפריטים הדיגיטליים. בשלב זה, הגישה לאוסף הינה מקטלוג הספריה וממאגר התמונות תו"ת.
בנוסף למידע הדיגיטלי, נשמרו הצילומים המקוריים בתוך תיקיות. לכל מקום גיאוגרפי יש תיקיה (קורפוס) משלו, ובה שמורות התמונות והמידע עליהן.
הספריה כבר קיבלה פניות מחוקרים העוסקים בפיסול צלבני המבקשים להשתמש בחומרים מאוסף זה.
בקרוב יתפרסם מאמרה של גב' יהודית צנר, ובו תינתן סקירה מקיפה על הפרויקט וניהולו.
לעיונכם מבחר מספריה ומאמריה של ד"ר יעקבי ז"ל מתוך אוסף הספריה:
הפסול בכנסיה ובמנזר של אנזי-לה-דוק : על רקע היצירה הרומנסקית בבורוגן
Les "fleuves du Paradis" a Anzy-Le-Duc (Bourgogne); un benitier roma transformé en chapiteau?, Storia dell'Arte, 33 (1978), pp. 95-105.
La sculpture a Cluny, Vezelay et Anzy-Le-Duc: un aspect de l'evolution
stylistique en Bourgogne, Storia dell'Arte, 34 (1978), pp. 197-205.
The Tomb of Baldwin V, King of Jerusalem (1185-1186) and the Workshop
of the temple Area, Gesta, 18/2 (1979), pp. 3-14.
A Newly Discovered Crusader Fragment in Jerusalem, Israel Exploration Journal, 30 (1980), pp. 202-204.
The Workshop of the Temple Area in Jerusalem in the Twelfth Century: Its
Origin, Evolution and Impact, Zeitschrift fur Kunstgeschichte, 45 (1982), pp. 325-394.
The Provencal Impact on Crusader Sculpture in Jerusalem: More Evidence on the
Temple Area Atelier, Zeitschrift für Kunstgeschichte, 48 (1985), pp. 442-450.
The "Beard pullers" in Romanesque Art: an Islamic Motif and its Evolution in
the West, Arte Medievale, 3 (1986), pp. 65-85
הכנת הסקירה: אורה זהבי, ראש תחום מדיהאוסף ממוריה לזכר הנעדרים מארגנטינה. פרופ' סופיה מנשה, דיקן ללימודים מתקדמים
עצם העובדה שהצבא לקח לידיו את השלטון לא הייתה בחינת חידוש, לא בתולדות ארגנטינה ולא בתולדות יבשת דרום-אמריקה, אשר ידעו הפיכות והפיכות נגד רבות. החידוש היה בניהול "המלחמה המלוכלכת", כשה"חונטה" ( (juntaהשולטת דרסה ברגל גסה זכויות אדם ולא הבחינה בין נשים או גברים, זקנים וילדים.
כל חשוד היה בחינת אשם בהשתייכות לתא טרוריסטי עד שיוכיח את חפותו, אם אמנם התאפשר לו לעשות כן, ולרוב עינו, הרגו, ירו ולא נשאלו שאלות.
האוסף שלפנינו הוא ייחודי במובן זה שנאסף בעמל רב על ידי משפחות "הנעלמים", שם הזוי שניתן לאלפי איש ואישה אשר נעלמו, ואשר מעולם לא נשפטו על ידי מערכת כלשהי.
המספרים נעים בין 30,000 ל- 40,000 איש ואישה, בקרבם כ- 1,500 יהודים.
המספרים אינם מקבילים לאחוז היהודים באוכלוסיית ארגנטינה והם מבטאים ללא ספק את הפן האנטישמי שהתלווה למלחמה המלוכלכת. כדאי לציין שבמבצע "קונדור" הוכרז על שיתוף הפעולה בין ארגנטינה, צילה (באותה עת תחת שלטון הרודן פינושה), וברזיל, כך שאנשים שהצליחו לעבור את הגבול הוחזרו לעומת שבאו.
האוסף הגיע לספריית אוניברסיטת חיפה בזכות ארגון ממוריה (Memoria)
ארגון התנדבותי של כל אלו אשר חוו על בשרם את המשטר הצבאי ו/או ביקשו להנציח את יקיריהם. האוסף מתמקד בגזרי עיתון כמו גם דוחות שהתקבלו מאלו ששרדו את זוועות המשטר.
האוסף נמצא בארכיון אבא חושי חדר נדירים בספריה
תודה לעדינה צור ג'יג'י
תרומת אטלס ברוסית
ברוסיה בכנס ובמהלכו קיבל במתנה אטלס של רוסיה, איכותי ומרהיב ביופיו, משנת 2012, עם הקדשה אישית אליו. עם קבלת האטלס הוא החליט לתרום את האטלס לספריה ולהקדישו לאנשי המדיה : "אטלס זה נתרם לספרית אוניברסיטת חיפה לכבודן של עובדות המדיה העושות עבודתן במקצועיות ראויה לשמה ובעיקר באהבה. פרופ. אמציה פלד, החוג לגיאוגרפיה ולימודי הסביבה. חיפה 8.8.2012"בקרוב בקטלוג הספרייה.
תמונת שער האטלס דף מתוכו הקדשה לפרופ' אמציה פלד הכנת הסקירה: הדס עתיקאי שרוןשי אקדמי יחודי - כל כתביו של מ.ק. גנדי
בכך הופכת ספריית האוניברסיטה לספריה היחידה בישראל שמחזיקה את כל כתביו של ההוגה והמנהיג ההודי הגדול. "זה מאוד פשוט למלא את תורתו של גנדי בימי שלום, האתגר הוא ללכת בדרכו גם בזמנים קשים", אמר פרופ' בן זאב.
הספרים מגיעים לספריה.
האוסף השלם של כתבי גנדי כולל 100 כרכים, חלקם נדירים וקשים להשגה והמחיר לכל כרך כזה יכול להגיע לאלפי דולרים.
התרומה מהווה ביטוי לתמיכה של שגרירות הודו בישראל לתכנית ללימודי הודו המודרנית בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה, תכנית יחידה מסוגה בישראל, והיא הוענקה לאוניברסיטה במסגרת הכנס השנתי התשיעי ללימודי אסיה בישראל שהתקיים השבוע באוניברסיטה.
"מי שרוצה להעשיר את חייו בכתביו של אדם דגול ומי שמחפש אחר פילוסופיה של אמת, אהבה ואי-אלימות מוזמן להגיע לספריית אוניברסיטת חיפה ולקרוא את כתביו המלאים של גנדי", אמר פרופ' בן זאב.
דרך: מערך תהודה.תרומת אוספו של פרופ' יוסף קוסטינר ז"ל
לאחרונה, נתרם לספרייה אוסף ספרים במגוון שפות, מעיזבונו של פרופסור יוסף קוסטינר ז"ל, שהיה חבר סגל בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה וחוקר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. 
פריטי המידע שנקלטו בספרייה ובמרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי העשירו בכמה מאות פריטים את האוסף בתחום ההיסטוריה של המזרח התיכון עם דגש על סעודיה ומדינות המפרץ הפרסי.
ברצוננו להודות לד"ר סולי שאהוור, מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון על תיווכו בקבלת התרומה לספרייה ולמשפחת קוסטינר עבור תרומתם החשובה. לרשימת הספרים שנקלטו בספרייה ובמרכז עזרי.
להלן דברים לזכרו של פרופ' קוסטינר ז"ל שכתב ד"ר ערן סגל, מרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון וחוקר במרכז עזרי באוניברסיטת חיפה . ד"ר סגל הונחה על ידי פרופ' קוסטינר ז"ל בלימודי התואר השני והשלישי.
"יוסף קוסטינר היה פרופ' בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה וחוקר במרכז דיין באוניברסיטת ת"א אך נותר חיפאי כל חייו (לאחר שבינקותו עלה לארץ מרומניה). הוא השלים את לימודי התואר הראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדע המדינה באוניברסיטת חיפה (1973), ובמוסד זה השלים גם את לימודי התואר השני בהיסטוריה של המזרח התיכון בהנחיית פרופ' גבי בן דור (1978). משם הוא המשיך ללימודי דוקטורט בLondon School of Economics LSE שבאוניברסיטת לונדון בהנחיית פרופ' אלי כדורי. התזה שלו עסקה בצמיחתה של סעודיה והוא השלים את לימודיו בשנת 1982. מאותה שנה ועד מותו בטרם עת שימש מרצה וחוקר באוניברסיטת ת"א, ובשנים 2004-2000 אף עמד בראש ביה"ס להיסטוריה באוניברסיטת ת"א.
בשלושים שנות פעילותו המחקרית פיתח יוסף קוסטינר מספר רב של תחומי מחקר אשר הפכו למרכזיים במחקר המזרח תיכוני. השכלתו הרחבה והמגוונת בשילוב עם הבנתו העמוקה בשלל תחומים במדעי החברה היוו כר פורה לחדשנותו המחקרית. קוסטינר היה סמכות בינלאומית בחקר חצי האי ערב בכלל ובחקר סעודיה בפרט, וכמו כן הוביל את המחקר על שבטיות במזרח התיכון. תחומי המחקר שפיתח נחשבו בתקופתו כשוליים וזניחים במחקר המזרח תיכוני ורק בשנים האחרונות הפכו לתחומים מרכזיים ומובילים. לפיכך, לא ניתן כיום לכתוב מחקר רציני על תחומים אלו מבלי להסתמך על עבודותיו המכוננות.
עבודת הדוקטורט של קוסטינר הפכה לספר בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד (1993) ואף תורגמה לערבית. בספר זה הוא הראה כיצד המדינה השבטית הסעודית התרחבה בחצי האי ערב בתקופה המעצבת של הקמת המדינה בראשית המאה העשרים ואת זאת ניתח על פי הדגם הסוציולוגי של אבן ח'לדון, המלומד הערבי המפורסם בן המאה ה-14. מחקר זה האיץ את המגמה ההיסטוריוגרפית בהבלטת חשיבות השבטיות בצמיחת המדינות בחצי האי ערב ובמפרץ הפרסי. בנוסף הוא פרסם שלושה ספרים על תימן (1984, 1990, 1996), נושא שהחל לעסוק בו כבר בעבודת המחקר של התואר השני. הספרים עסקו בהיסטוריה המפותלת של המדינה המסוכסכת הזו, בעיקר משנות השישים ועד שנות התשעים של המאה העשרים עת חוותה מלחמות, איחוד בין הצפון והדרום ועוד. ספרו האחרון (2009) עסק בהרחבה באזור המפרץ הפרסי והינו תרומה מחקרית חשובה אך גם ספר בסיסי ללימוד (text-book) אשר ישמש בלי ספק דורות רבים של סטודנטים וציבור משכיל שיתעניין באזור זה.
לצד ספריו התבלט קוסטינר בעריכת מספר קבצים מרכזיים בתחום. בראש ובראשונה הקובץ על שבט ומדינה במזרח התיכון (1991) שהפך לקלאסיקה בהבנת צמיחת המדינות במזרח התיכון. קובץ זה, שערך ביחד עם פרופ' פיליפ ח'ורי בעקבות ועידה באוניברסיטת הרווארד, כלל מאמרים מקוריים במיוחד שהציגו הן רקע תיאורטי והן שורת מקרי בוחן שהסבירו את חלקם של השבטים במזרח התיכון בבניית המדינות המודרניות ולא כניגוד שלהן. הקובץ, ובמיוחד מאמר המבוא המתודולוגי של העורכים, מצוטט רבות במחקר שהתפתח בתחום זה. קובץ נוסף שערך קוסטינר עסק במונרכיות במזרח התיכון (2000) ובו שורה של מומחים בעלי שם עולמי אשר בחנו שאלות הקשורות לשרידותן ועוצמתן של המונרכיות בעידן המודרני. כמו כן, הוא השתתף בעריכת קובץ לזכרו של מנחה הדוקטורט שלו, פרופ' אלי כדורי (2003).
קוסטינר פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת מובילים ובקבצים רבים אשר הקיפו מספר רב של תחומים. ניתן לציין מקצת מנושאיהם: שאלת ביטחון המפרץ הפרסי, תורתו של אוסאמה בן לאדן, תפיסותיו של ח'לדון אל-נקיב, שבטי הרואלה, המדינה התימנית, מגמות הליברליזציה במפרץ הפרסי, מדינה ואסלאם בסעודיה, יחסי ארה"ב-סעודיה, תנועת האח'ואן הסעודית, יוזמת השלום הסעודית, השיעים בבחריין, יחסי סעודיה וכווית במלחמת העולם הראשונה, כווית במלחמת המפרץ, ועוד.
בנוסף, הוא כתב קרוב ל-40 מאמרים בשנתון של מרכז דיין – Middle East Contemporary Survey (MECS) אשר יצא לאור בשנים 1976 – 2000. כל כרך של כתב העת הוקדש לסקירת המאורעות במדינות המזרח התיכון וקוסטינר חיבר בו ערכים על סעודיה, כווית, תימן וביטחון המפרץ הפרסי.
התמה המרכזית בעבודותיו היא כאמור יחסי שבט ומדינה, ותרומתו הגדולה היא בהבנת חשיבות השבטים בבניית המדינות והיחס הדיאלקטי שביניהם. נושא מרכזי נוסף שהוא הבליט בעשור האחרון היה חשיבות הבחנת זירת המפרץ הפרסי משאר אזור המזרח התיכון. הייחודיות ההיסטורית שכה היטיב לתאר ולנתח במהלך עבודותיו הביאה אותו להכרה כי זירה זו מצריכה עיון ולימוד שונה מהמקובל בלימודי המזרח התיכון.
קוסטינר שילב בעבודתו באופן נדיר קפדנות אקדמית (כמו למשל מבית מדרשו של המנחה שלו, פרופ' כדורי) עם רקע תיאורטי רחב ומעורר השראה ממגוון תחומי מדעי החברה. את השילוב הזה הוא ניסה להקנות גם לתלמידיו הרבים. המוניטין העולמי בשילוב אופיו הנוח והנעים ונדיבותו האנושית שלא ידעה גבולות הפכו אותו למנחה מבוקש, כפי שיעידו עשרות תלמידיו לתארים המתקדמים. הוא השקיע מרץ רב בקידום תלמידיו והקפיד לשלבם בכל תחומי העשייה האקדמית.
כפי שניתן היה לצפות, קוסטינר הותיר אחריו אוסף עצום של ספרים ומקורות. הוא אסף בשיטתיות ובהתמדה חומרים רבים מכל העולם ויצר אוסף ייחודי לאזור אשר מוזנח ברוב ספריות העולם. ספריית אוניברסיטת חיפה וכן האוסף שהוקם על שמו במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי התברכו בתרומה הנדיבה של משפחת קוסטינר.
יוסף קוסטינר היה מלומד ואינטלקטואל אמיתי, איש רוח מהשורה הראשונה. מותו בטרם עת הותיר חלל עצום בשדה המחקר וכן בלבבות אלו שזכו להכירו. התקווה היא שהאוסף החשוב שהותיר יעזור למלא, ולו במעט, את החלל הזה." הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים
המשחקים האולימפיים בספריית אוניברסיטת חיפה
אוסף ספרים, כתבי עת וחומרים ארכיוניים, העוסקים בנושאי ספורט מגוונים, תרומת איש התקשורת והחבר הישראלי הראשון בוועד האולימפי הבינלאומי: אלכס גלעדי, נוסף לאחרונה לאוסף הספריה.
האוסף מכיל מידע מפורט אודות האולימפיאדות השונות כגון: סדר יום לתחרויות, פרוטוקולים של כנסי הוועדה האולימפית הבין-לאומית, הנחיות לשדרנים ולנציגי התקשורת המסקרים את האירוע ופרסומים אודות מגוון ענפי ספורט האולימפיים. בנוסף מופיעים באוסף הצעות ערים/מדינות לארוח המשחקים האולימפיים בעירם/ארצם.
בין פרטי האוסף נמצא מסמך מרגש מיומנו האישי של אלכס גלעדי בו כתב את רשמיו בעקבות פיגוע הטרור והירצחם של 11 ספורטאי נבחרת ישראל באולימפיאדת מינכן בשנת 1972, שם היה גלעדי חבר בצוות משלחת שדרי הטלוויזיה הישראלית.
תכני האוסף יכולים לשמש חוקרים ותלמידים המתעניינים בקשר בין ספורט, עסקים, משפט, תקשורת ומדיה.
להלן קישור לכל פרטי האוסף בספריהניתן גם להגיע לפריטי האוסף על ידי חיפוש בקטלוג הספרייה בשדה "תורם": גלעדי, אלכס
הכנת הסקירה: ערן גולדנברגתרומתה של גב' נורית מיכאלי, מעיזבונו של אביה , ד"ר מיכאל מראד
כשהשירה הערבית הקלאסית פוגשת את השירה הערבית המודרנית
הודות לתיווכו של דיקן הפקולטה למדעי רוח, פרופ' ראובן שניר, נתרם לספריה אוסף ספריו של ד"ר מיכאל מראד ז"ל.
ד"ר מראד היה חוקר הגניזה הקהירית, משורר, סופר, עיתונאי ואיש אקדמיה, ממניחי היסוד לספרות הערבית של היהודים במאה העשרים, הן בתחום השירה הן בתחום הפרוזה.
האוסף נתרם על ידי בתו של ד"ר מראד, גב' נורית מיכאלי, והוא כולל כמה מאות ספרים בערבית, אנגלית ועברית העוסקים בשירה ערבית קלאסית, שירה ערבית מודרנית, בלשנות ערבית, קראן ואסלאם, לימודי המזרח התיכון, פילוסופיה כללית, ערבית ויהודית ומעשיר את הספרייה בתחומים הנ"ל.
ברצוננו להודות לדיקן הפקולטה למדעי הרוח, פרופ' ראובן שניר, ולבתו של ד"ר מיכאל מראד על הסיוע בקבלת התרומה לספרייה. לעיונכם: קישור לרשימת הספרים שנקלטו באוסף הספריה. ניתן להגיע לפרטי האוסף על ידי חיפוש בקטלוג הספריה בשדה "תורם": מיכאלי נורית.
מצורפת סקירתו של פרופ' ראובן שניר אודות חייו ופועלו של ד"ר מראד ז"ל. הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים ותחום יעץ
יריד הספרים בערבית בנצרת
בימים האחרונים, השתתפנו, כמדי שנה, ביריד הספרים בשפה הערבית בעיר נצרת. יריד זה מאורגן על ידי ספק הספרים مكتبة كل شيء, ובו אלפי ספרים שהובאו לארץ מירידי ספרים שהתקיימו בחודש ינואר בקהיר ובקזבלנקה, ממגוון הוצאות הספרים הגדולות ברחבי העולם הערבי. לאחר בדיקת המצאי שם, בחרנו ספרים אשר מעשירים את אוסף הספרייה שלנו במגוון תחומים כגון: אסלאם, שפה וספרות ערבית, דקדוק ערבי, היסטוריה ופוליטיקה של המזרח התיכון ועוד. הספרייה רכשה ספרים בערבית גם מספקים נוספים אשר ביקרו ביריד הספרים בקהיר.
מצורפות מספר תמונות מהיריד:
יריד הספרים
ליאת שלאל
ערן גולדנברג
הכנת הסקירה וצילום התמונות: ליאת שלאל וערן גולדנברג.